דילוג לתוכן
  • דף הבית
  • 0 לא נקרא 0
  • פוסטים אחרונים
  • תגיות
  • פופולרי
  • נושאים נבחרים
  • כל המאמרים
  • משתמשים
  • חיפוש גוגל בפורום
עיצובים
  • Light
  • Brite
  • Cerulean
  • Cosmo
  • Flatly
  • Journal
  • Litera
  • Lumen
  • Lux
  • Materia
  • Minty
  • Morph
  • Pulse
  • Sandstone
  • Simplex
  • Sketchy
  • Spacelab
  • United
  • Yeti
  • Zephyr
  • Dark
  • Cyborg
  • Darkly
  • Quartz
  • Slate
  • Solar
  • Superhero
  • Vapor

  • ברירת מחדל (ללא עיצוב (ברירת מחדל))
  • ללא עיצוב (ברירת מחדל)
כיווץ
לוגו אתר

הפורום הכלכלי החרדי הראשון

ד

דוד בן זיקרי

@דוד בן זיקרי
אודות
פוסטים
121
נושאים
23
שיתופים
0
קבוצות
0
עוקבים
0
עוקב אחרי
0

פוסטים

פוסטים אחרונים הגבוה ביותר שנוי במחלוקת

  • השינוי שמובילה הרשות לניירות ערך בפרסום התשואות של מנהלי ההשקעות
    ד דוד בן זיקרי

    מכירים את ההרגשה הזאת שמחפשים מנהל השקעות בבית השקעות או רוצים למדוד מנהל תיקים בבנק,
    ופשוט אין לכם דרך לדעת אם הוא באמת טוב?
    התחושה הזו שחסרה אינדיקציה אמיתית היא לא מקרית.

    אם גם אתם שאלתם את עצמכם פעם איך אפשר לבחור מנהל השקעות בלי לדעת את איכות ההצלחות שלו לאורך השנים,
    השינוי שמתכננת הרשות לניירות ערך ממש פותר לכם את הבעיה .

    קחו למשל שני אנשים שפונים לאותו מנהל השקעות:
    הראשון מחפש אפיק חיסכון לטווח ארוך של עשר שנים עבור הילדים, והשני צריך את הכסף זמין כבר בעוד שנתיים לקניית דירה.
    ברור שהתיק של המשקיע הראשון ייראה אחרת לגמרי, ייטול סיכונים שונים ויציג תשואות שונות לחלוטין מזה של השני.

    ניהול תיקים הוא, במהותו, שירות אישי המותאם לצרכים של כל לקוח.
    זו בדיוק הסיבה שעד היום רשות ניירות ערך אסרה,
    כמעט באופן גורף,
    על מנהלי תיקים לפרסם את התשואות שלהם לציבור.
    ברשות נהגו בזהירות וחששו שמנהלים יתחילו לרדוף אחרי מספרים כדי לנצח בטבלת תשואות, במקום להתמקד בהרכבת אסטרטגיה שמתאימה ללקוח שיושב מולם.

    הבעיה שנוצרה .

    האיסור הגורף הזה יצר גם בעיה בשטח.
    כשאפשרות הצגת הביצועים חסומה, לציבור אין כמעט דרך להעריך ולמדוד את איכות השירות.
    מנהלי ההשקעות אינם עומדים למבחן פומבי, והמשקיעים נותרים בערפל.
    בהיעדר נתונים מפוקחים,
    חלק מהציבור אף פנה לגורמים לא מורשים שמפרסמים מספרי תשואה ללא פיקוח.

    טיוטת ההוראה החדשה של רשות ניירות ערך, מבקשת לאפשר לראשונה פרסום של תשואות עבר, אך במסגרת כללים ברורים שנועדו למנוע הטעיה.

    בין היתר, מנהלי ההשקעות יידרשו להציג ביצועים ברצף של חמש שנים, כדי למנוע הצגה של תקופה קצרה ומקרית.
    להציג את התוצאה החציונית של כלל הלקוחות במקום לבחור רק את התיקים המוצלחים ביותר.
    לחלק את הנתונים לפי רמות סיכון שונות.
    ובייעוץ ובשיווק השקעות לכלול רק תיקים שבהם הלקוחות אכן יישמו את ההמלצות בפועל.

    מבחינת המשקיע הפרטי, מדובר בשינוי משמעותי. הוא עשוי להעניק כלי השוואה טוב יותר בין מנהלי השקעות ולהוסיף שכבת שקיפות שלא הייתה קיימת עד היום.

    עם זאת, חשוב לזכור שתשואת עבר היא כלי להערכת עקביות ומקצועיות, אך היא אינה המדד היחיד.
    בסופו של דבר, תפקידו המרכזי של מנהל ההשקעות הוא לנהל את הסיכון ולהתאים את תיק ההשקעות למטרות,
    לאופק ההשקעה ולצרכים האישיים של הלקוח ולא רק להשיג את המספר הגבוה ביותר.

    לדעתי, זהו צעד נכון מצד רשות ניירות ערך.
    הוא מנסה למצוא איזון בין שני עקרונות חשובים:
    מצד אחד להעניק לציבור יותר שקיפות וכלי השוואה, ומצד שני למנוע מצב שבו מנהלי השקעות ירדפו אחרי תשואות קצרות טווח על חשבון ניהול סיכונים נכון.

    תשואת עבר יכולה ללמד הרבה, אבל היא לעולם לא תחליף הבנה של רמת הסיכון, איכות קבלת ההחלטות וההתאמה האישית של תיק ההשקעות למשקיע.

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והערות a053311311@gmail.com .

    שוק ההון והשקעות שוק ההון להכות את השוק תשואות קרנות ייעוץ השקעות ניהול השקעות שיווק השקעות רשות לניירות ערך

  • מה באמת קורה בבורסה של דרום קוריאה?
    ד דוד בן זיקרי

    אתה צודק אבל תזכור שסין היא מדינה עם היסטוריה הרבה יותר ארוכה גם ברמה הכלכלית מארצות הברית

    שוק ההון והשקעות דרום קוריאה בועה טירוף של צעירים sk hynix מניית סמסונג מדד הקוספי תמחור יתר

  • מה באמת קורה בבורסה של דרום קוריאה?
    ד דוד בן זיקרי

    בטח שמעתם בימים האחרונים על הטלטלה בבורסה של דרום קוריאה.
    מצד אחד, חברות הטכנולוגיה והשבבים שם עולות בדיוק כמו החברות האחרות הדומות להם בארצות הברית.
    מצד שני, המדד המרכזי ספג נפילה חדה.
    כדי להבין איך הסתירה הזו הגיונית, בואו נצלול רגע לנתונים ולמה שקורה שם מתחת לפני השטח.

    הלחץ הכלכלי והטירוף של הצעירים .

    דרום קוריאה נשלטת היסטורית בידי מספר מצומצם של משפחות ענקיות שמחזיקות את החברות הגדולות במשק. הריכוזיות הזו יצרה שוק עבודה נוקשה:
    השכר הממוצע לא באמת צומח ומחירי הדירות הגיעו לסכומים שאי אפשר להגיע אליהם.
    עבור הצעירים בדרום קוריאה, המסלול המסורתי של עבודה קשה וחיסכון פשוט לא עובד יותר.
    עד כדי כך שהדרך היחידה מבחינתם לנסות להגיע לעצמאות כלכלית או לקנות דירה היא דרך ההשקעה בבורסה.

    התסכול הזה הוביל להיקפי מסחר חסרי תקדים.
    בדרום קוריאה חיים 50 מיליון תושבים ונפתחו שם 105 מיליון חשבונות מסחר,
    על פי הדיווחים הורים פתחו חשבונות אפילו לתינוקות, לצד חשבונות של אזרחים ותיקים.
    במקביל החוב של המשקיעים הפרטיים לברוקרים הכפיל את עצמו משנת 2020 ל 20205.

    הריכוזיות במדד וכללי המסחר

    כשמחברים את הטירוף של הציבור למבנה המדד, מקבלים שילוב רגיש במיוחד.
    כמעט חמישים אחוז ממדד הקוספי מורכב משתי חברות בלבד שתי החברות הללו זינקו בשנה האחרונה בכ-600% עקב הביקוש העולמי האדיר בתחום השבבים ורכיבי הזיכרון.

    מבחינת מנגנון המדד, בקוספי קיימת שמונעת מחברה בודדת לעבור תקרת משקל של 30%.
    לשם השוואה, בתל אביב יש מגבלה סביב ה-5%, ובמדד S&P 500 בארה"ב אין מגבלה רשמית אך היסטורית אף חברה לא התקרבה לרמות כאלה.
    הריכוזיות העצומה הזו, יחד עם המינוף הגבוה של הציבור, מייצרת תנודתיות יומית של בין שמונה לעשרה אחוז ביום .

    ההפרדה בין השוק העולמי למחיר המקומי.

    החברות המובילות בדרום קוריאה הן חברות חזקות שמרוויחות המון כסף,
    ומחירי המניות שלהן מול השוק העולמי לא בהכרח הגיעו לרמות מנותקות או בועתיות.
    מה שקרה הוא שמחירי המניות הגיעו למחירים שהשוק המקומי פשוט לא רגיל אליהם.
    היסטורית, המניות בדרום קוריאה נסחרו במחירים זולים מאוד ביחס לערך שהן מייצרות.
    כשהן זינקו, הן אמנם נשארו בהגיוניות ברמה הבינלאומית,
    אבל ביחס לממוצע ההיסטורי של השוק המקומי המחיר הפך ליקר במיוחד.

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והערות a053311311@gmail.com .
    אפשר גם כאן בקבוצה .

    שוק ההון והשקעות דרום קוריאה בועה טירוף של צעירים sk hynix מניית סמסונג מדד הקוספי תמחור יתר

  • מבועת הצבעונים ועד הAI מהו מנוע הצמיחה שמאחורי הבועות?
    ד דוד בן זיקרי

    בשנת 1637 התרחשה בהולנד בועת הצבעונים, הבועה הזו לבועה הפיננסית הראשונה בהיסטוריה.

    אדגיש שבועה היא מצב בו מחירי הנכסים יקרים מאוד ביחס לערך הכלככלי שהם מייצרים .
    תחשבו על דירה שמושכרת ב3,000 שקל שהמחיר שלה הוא חמשה מיליון שקל , זו בועה .

    בחזרה לבועת הצבעונים

    הולנד הייתה אז בשיא פריחתה המסחר הימי צמח,
    מעמד ביניים חדש נהנה מכסף פנוי,
    והצבעונים פרח נדיר שהגיע מהמזרח הפכו לסמל סטטוס. הביקוש עלה במהירות, עד שמחיר פקעת בודדת נשק למחיר בית באמסטרדם.
    אבל כמו בכל בועה ביום אחד שלא נמצאו קונים לפקעות הצבעונים השוק התרסק,
    הקונים נעלמו והמחירים צנחו.

    כשמספרים את הסיפור הזה, מתמקדים בדרך כלל בשיגעון ובחוסר ההיגיון של המשקיעים שגרם להתפצוצות הבועה .

    הפעם נתמקד דווקא בהתפתחות הפיננסית שגרמה לזה.

    הבועה בהולנד התפוצצה לא בגלל שהכלכלה הייתה כושלת, אלא דווקא כי המדינה הייתה בהתפתחות כלכלית שכחלק ממנה נוצרו מנגנונים חדשים למסחר,
    והשוק ניסה לתמחר מוצר חדש ונחשק בקצב שהמערכת עוד לא ידעה לעכל.

    כשמוצר חדש או כלי פיננסי נכנסים לכלכלה צומחת, לוקח זמן להגיע לאיזון.
    תחשבו על זוג שנולד לו ילד ראשון.
    הכללים המוכרים כבר לא עובדים.
    בהתחלה נוצר חוסר איזון, וקשה לתמרן בין הצרכים האישיים לטיפול בתינוק.
    רק בהדרגה המשפחה לומדת להסתגל ולבנות שגרה עובדת.

    זה מה שקורה למדינות וכלכלות בזמן שהן חוות התפתחות מהירה .
    ראינו את זה בבועת הדוט קום בשנת 2000 עם כניסת האינטרנט,
    ב 2008 עם השכלול של מוצרי המשכנתאות שהביא איתו את משבר הסאב פריים ,
    ובימים אלו זה בדיוק מה שרבים שואלים את עצמם לגבי הבינה המלאכותית ,
    האם מדובר בתחילתה של בועה שעומדת להתפוצץ או בהתפתחות טבעית.

    כשאני מדבר עם משקיעים, עולה לא פעם השאלה:

    מה נכון יותר, להשקיע ביציבות של ישראל או לקחת את הסיכון בשוק האמריקאי?
    רבים נמשכים לשוק הישראלי בגלל היציבות.
    בישראל ראינו פחות בועות, הרגולציה קפדנית והמערכת הבנקאית יחסית יציבה .
    מבלי להיכנס להאם זה נכון ועד כמה ,
    צריך לזכור שעל היציבות הזו משלמים לפעמים בוויתור על השתתפות במנועי הצמיחה החזקים ביותר.

    בועה פיננסית אינה מעידה על כלכלה גרועה,
    אלא נוצרת דווקא במקומות שבהם יש התפתחות מהירה. כשמבינים את זה, תפיסת הסיכון משתנה:
    התמקדות יתר בבועתיות מסיטה את תשומת הלב מהצמיחה האמיתית שנבנית ברקע.
    קריסת הצבעונים לא עצרה את הכלכלה ההולנדית ,הבנקים, המסחר והנמלים המשיכו לפעול,
    והולנד נותרה מעצמה כלכלית מובילה עוד עשרות שנים.
    מי שהתרחק מהשוק ההולנדי בגלל הבועה, פספס תקופה ארוכה של צמיחה.

    המטרה בהשקעות אינה לחפש שוק שאין בו תנודות, אלא להבין שתנודות הן חלק מתהליך התפתחות טבעי.
    ניהול סיכונים נכון פירושו לא לברוח מאזורי הצמיחה, אלא לבנות תיק השקעות שיודע להתמודד עם התנודות לאורך זמן.

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והערות a053311311@gmail.com .

    שוק ההון והשקעות בועת הצבעונים התפתחות הכלכלה משבר הסאב פריים משבר הדוט קום תל אביב 125 s&p500

  • מינימום לניהול תיק השקעות בחברות הגדולות
    ד דוד בן זיקרי

    יש בתי השקעות גם אם פחות
    אני עובד עם מנהל השקעות שמשקיע אקטיבי שלוקח סכום קבוע כל חודש .
    המטרה שם היא לא רק הרווח הכספי אלא גם לקבל ערך משיחה כל שבועיים עם איש השקעות בכיר .

    לטווח קצר ברור שזו האופציה הכי טובה , יש עולם שלם מעבר להשקעה במדד או קרן כספית .
    אפשר גם לעשות פגישה שנתית עם יועץ שלוקח סכום חד פעמי ונניח פעם בשנה לתחזק את זה בעוד פגישה .

    שוק ההון והשקעות שוק ההון

  • הלקח שאימפריות השאירו למשקיעים
    ד דוד בן זיקרי

    בשבועות האחרונים אני קורא הרבה על ההיסטוריה של שוק ההון.
    התחלתי בהולנד, המשכתי לאנגליה, ומשם נסחפתי לעוד תקופות.
    באחד הערבים קראתי על חדלות הפירעון של מלך אנגליה במאה ה־17.
    זה היה אמור להיות עוד פרט היסטורי קטן,
    אבל הוא הוביל אותי לשאלה פשוטה:

    כמה פעמים זה כבר קרה בהיסטוריה?

    התחלתי לבדוק.
    ספרד, אנגליה, צרפת, האימפריה העות'מאנית, רוסיה, גרמניה, ארצות הברית, ארגנטינה, יוון, לבנון.
    כמעט כל מעצמה גדולה בהיסטוריה, בשלב כזה או אחר, הפרה התחייבויות למשקיעים.
    לפעמים זו הייתה חדלות פירעון רשמית, לפעמים אינפלציה שמחקה את ערך הכסף, ולפעמים ביטול ההתחייבות לזהב או תספורת חוב.

    ככל שהעמקתי ברשימה הזו, הבנתי שהיא חושפת משהו עמוק לגבי הדרך שבה אנחנו תופסים סיכון.

    היציבות המודרנית והקושי להכיל שינוי.

    אנחנו חיים בעולם שבו הכול נראה מסודר.
    המשכורת נכנסת בזמן, הבנקים פתוחים, המדינה מתפקדת והשווקים נפתחים בכל בוקר.
    אנחנו מתכננים עשרים ושלושים שנה קדימה, כאילו כך העולם תמיד התנהל.
    התרבות המערבית המודרנית קידמה ב-100-200 השנים האחרונות תחושה ואולי אשליה שהמצב הקיים תמיד יישאר ככה.

    אבל כשפותחים ספר היסטוריה, מגלים תמונה אחרת.
    רוב ההיסטוריה האנושית הייתה רצופה מלחמות, מגפות, הפיכות, משברי חוב ושינויי משטר.

    היציבות שאנו חווים בעשרות שנים האחרונות היא דווקא החריגה בקנה המידה ההיסטורי.

    הקשר לימי בין המצרים.

    הקושי הזה מתחבר ישירות לימים האלה של השנה,
    ימי בין המצרים.

    לפעמים אנחנו שואלים את עצמנו למה כל כך קשה לנו להרגיש באמת את האבל ואת חורבן בית המקדש??

    התשובה נעוצה בדיוק באשליה הזו, אנו חיים בעולם שמייצר לנו תחושה שהכול מסביבנו יציב מכדי להשתנות.

    התורה מחנכת אותנו להפך הגמור:
    העולם הפיזי הוא לא קבוע, יציבות מוחלטת בטבע היא אשליה, והקדוש ברוך הוא זה שמנהל את העולם.

    השחרור שבחוסר הוודאות.

    ההבנה הזו גרמה לי לחשוב שאולי דווקא ההתעסקות ביציבות ובאיך לשמור עליה פוגעת בנו .
    דווקא כשנשחרר את הניסיון להתגונן
    מכל תרחיש קיצון היסטורי פשוט נתחיל לזוז.

    בתקופת מלך אנגליה, גם האנשים העשירים ביותר לא יכלו לחזות או להתגונן מפני ההחלטה שלו שלא להחזיר את החוב.
    אין שום כלי או גרף שיודעים להעריך סיכון כזה מראש.
    להבנה הזו יש משמעות כפולה.

    מצד אחד, היא נותנת לנו פרספקטיבה נכונה וענווה לחיים.

    מצד שני, היא משחררת אותנו לקבל החלטות ולהעז.

    הרי אם ננסה להתגונן מכל אירוע קיצון תיאורטי, נשתק את עצמנו ולא נפעל לעולם.

    בתוך שיקולי ההשקעה היומיומיים,
    בסיכונים המוחלטים האלה בכלל לא צריך להתחשב.

    אי אפשר לנהל את מה שלא ניתן למדידה.

    המטרה אינה לחיות בחרדה שמשהו ישתנה,
    אלא להפסיק לחפש ודאות מוחלטת במקום שבו היא לא קיימת.
    לשחרר את הפחד מאירועים שאין לנו יכולת לחזות,
    ולהתמקד בפעולות האחראיות והיציבות שנמצאות בשליטה שלנו היום כדי לבנות את המחר.

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והערות a053311311@gmail.com .

    שוק ההון והשקעות חדלות פירעון מצבי קיצון חוסר וודאות תספורות חוב ספרד שווייץ אנגליה התפתחות הבורסה

  • המצוקה שהובילה להקמת הבורסה .
    ד דוד בן זיקרי

    תודה רבה

    שוק ההון והשקעות הולנד פורטוגל צי אוניות שודדי ים גיוס הון אילון מאסק

  • המצוקה שהובילה להקמת הבורסה .
    ד דוד בן זיקרי

    לפעמים ישנה תחושה שהבורסה היא זירה של מסכים,
    גרפים והימורים על תנודות של נכסים וחברות .
    המציאות ההיסטורית הפוכה לחלוטין.
    שוק ההון לא נולד כרעיון תיאורטי,
    אלא מתוך אילוץ ומצוקה תזרימית של יזמים ומדינות שרצו להוציא לפועל פרויקטים ענקיים, והבינו שהכיס שלהם פשוט קטן מדי.

    הסיפור מתחיל במאה ה-15.

    שוק התבלינים מהמזרח הרחוק היה שווה זהב,
    אך נתיבי המסחר היבשתיים נחסמו על ידי האימפריה העות'מאנית, שגבתה מסים כבדים.

    פורטוגל הייתה הראשונה ,היה לה אינטרס אסטרטגי:
    הרעיון היה לעקוף את החסימה ולמצוא נתיב ימי ישיר
    כדי להשיג שליטה בנתיב הסחר .
    הממלכה מימנה את מסעות הסחר האלו בעצמה,
    ישירות מקופת המדינה,
    אך המודל הריכוזי הזה הגיע מהר מאוד למגבלת הכוח שלו.

    קופת המלכות לא יכלה לעמוד לבדה בקצב בניית הספינות ובנזקים הכלכליים של אבדות וטביעות בלב ים.
    פרויקטים בסדר גודל כזה גדולים מכדי שגוף אחד יממן אותם לבד.

    ההולנדים זיהו את נקודת הכשל והחליטו להיכנס לשוק מלמטה. קבוצות של אנשים פרטיים, סוחרים ויזמים, התאגדו ושלחו ספינות באופן עצמאי.

    נקודת השבר שהובילה להקמת הבורסה .

    מסע סחר ימי באותם ימים נמשך קרוב לשנתיים, והסיכון על הכסף היה גבוה.
    ספינות נעלמו באוקיינוס, ולקח חודשים ארוכים רק כדי לדעת אם הסחורה בכלל קיימת.

    המשמעות עבור המשקיעים הייתה חוסר נזילות חריף ומתח קבוע.
    הכסף היה נעול, העלויות היו אסטרונומיות, וכדי לייצר שורת רווח נדרש הון ראשוני עצום שלא היה לאדם בודד.

    אם משקיע נקלע למצוקה כספית או רצה לפגוש את ההון שלו באמצע הדרך, לא הייתה לו שום דרך לצאת מההשקעה.

    כדי לפתור את המצוקה ולמנוע תחרות ששחקה את הרווחים, הממשלה ההולנדית איחדה בשנת 1602 את הגופים הפרטיים לחברה אחת:
    חברת הודו המזרחית ההולנדית.

    כדי לקיים צי קבוע נדרש הון עתק, והפתרון היה פתיחת האפשרות להשקיע בחברה לציבור הרחב.

    כדי לפתור את בעיית הנזילות, נקבע מנגנון:
    משקיע שרצה לצאת, יכול היה למכור את חלקו בספינה לאדם אחר עוד בזמן שהיא בלב ים.
    המקום הפיזי שבו התבצע החיבור הזה הפך לבורסה הראשונה באמסטרדם.
    המטרה הייתה לאפשר ליזמים לגייס הון ולמשקיעים לקבל נזילות.

    המבנה הכלכלי הזה מלווה אותנו עד היום.

    תחשבו למשל על פרויקט פינוי בינוי.
    מעבר לתוכניות ולידע, היזם צריך הון עתק כדי להתחיל לחפור באדמה ,
    הון שהחזר ההשקעה עליו ייקח שנים קדימה.
    בדיוק כמו אילון מאסק שצריך מיליארדים
    כדי לממן קווי ייצור פיזיים,
    גם יזם הנדל"ן מבין שהכיס הפרטי שלו לא יספיק.
    שניהם מגיעים בסוף לאותו מקום:
    הם מנפיקים חברות בבורסה כדי לפזר את הסיכון ולגייס את הכסף של הציבור ושל קרנות הפנסיה.

    אנחנו מוכרחים להבין שכן גם את הכסף שלנו המשקיעים הקטנים, החברות צריכות.
    הבורסה היא לא סיפור של מסכים, גרפים או הימורים.
    היא פלטפורמה שנולדה מצורך פרקטי:
    הדרך היחידה לחבר בין אלפי אנשים פרטיים, לייצר קבוצה אחת גדולה בעלת כוח כלכלי אדיר,
    לפזר את הסיכון ביניהם ולהפוך רעיונות ענק למציאות.

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והערות a053311311@gmail.com .
    אפשר גם כאן בקבוצה .

    שוק ההון והשקעות הולנד פורטוגל צי אוניות שודדי ים גיוס הון אילון מאסק

  • השקעה אקטיבית מול השקעה פסיבית: מה אפשר ללמוד מהשנים האחרונות?
    ד דוד בן זיקרי

    במאמר הקודם עסקנו בעקרונות שצריכים להנחות אותנו בבחירת רמת הסיכון הנכונה.

    השבוע אני רוצה להתמקד בשאלה שמעסיקה הרבה משקיעים מה עדיף לאורך זמן,
    ניהול אקטיבי דרך מנהלי השקעות או השקעה פסיבית במדדים?

    השאלה הזו מעניינת במיוחד לאור הנתונים של שלוש השנים האחרונות.

    כשבוחנים את ביצועי קרנות הפנסיה במסלולים הכלליים לבני 50 ומטה,
    שהם מסלולים שמשקיעים חלק משמעותי מהכסף בשוק המניות,
    ניתן לראות שהן הניבו סביב 50% תשואה מצטברת בשלוש השנים האחרונות.

    לעומת זאת, מדד הS&P 500 הניב באותה תקופה תשואה מצטברת של כ־40%,
    בעוד שהמסלולים המנייתיים בישראל הגיעו כמעט ל־90%.
    זהו פער משמעותי.

    חלק גדול מהפער הזה נובע מהעליות החזקות בשוק הישראלי בתקופה הזו,
    לצד היחלשות הדולר שפגעה בתשואה של מי שהשקיע בשוק האמריקאי.

    חשוב לי להדגיש:
    אני לא נגד השקעה בסיכון גבוה ולא נגד השקעה במדדים כמו ה־S&P 500.
    להפך, זו אחת הדרכים המרכזיות שבהן משקיעים משתתפים בצמיחה של הכלכלה העולמית.

    אבל חשוב להבין שלכל בחירה יש יתרונות וחסרונות,
    ולא תמיד מה שעבד בתקופה מסוימת יהיה הדבר הנכון לכל תקופה.

    היתרון של השקעה מנוהלת .

    היתרון המרכזי של מנהלי השקעות הוא היכולת להגיב למציאות משתנה.
    בזמן אירועים משמעותיים בשווקים,
    יש להם אפשרות לבצע התאמות,
    לשנות חשיפה לסקטורים שונים,
    להגדיל השקעה באזורים שנראים אטרקטיביים יותר,
    או לנצל הזדמנויות שנוצרות.

    מדד פסיבי, לעומת זאת, פועל לפי כללים ברורים מראש.
    הוא מחזיק את החברות שנמצאות במדד ואינו מקבל החלטות בהתאם לשינויים בשוק.
    זו גם החוזקה וגם החולשה שלו.
    מצד אחד, הוא פשוט, זול ומאפשר למשקיע להיות חלק מהשוק בלי לנסות לנחש מה יקרה.
    מצד שני,
    הוא לא יודע להגיב בזמן אמת כאשר התנאים משתנים.

    החיסרון של השקעה מנוהלת.
    מנהלי השקעות נבחנים לפי ביצועים חודשיים ושנתיים,
    למרות שהשקעות לטווח ארוך אמורות להיבחן לאורך שנים.
    הלחץ הזה מגיע גם מהציבור.
    כאשר מסלול מסוים מציג תשואה גבוהה בשנה האחרונה, נוצרת נטייה לעבור אליו ולרדוף אחרי הביצועים האחרונים.

    הבעיה היא שכך מנהלי השקעות מתקשים להישאר נאמנים לאסטרטגיה ארוכת טווח.

    אפשר לראות את זה במקרה של אלטשולר שחם.
    הם הלכו עם אסטרטגיה מסוימת לאורך זמן,
    וכאשר היא לא עבדה כפי שציפו, התגובה של הציבור הייתה חדה מאוד והכספים התחילו לעבור החוצה.

    מצד אחד זה טבעי בעולם ההשקעות,
    אבל מצד שני הלחץ הזה מקשה על מנהלים לקבל החלטות ארוכות טווח.

    קושי נוסף נובע מסוג הנכסים שבהם גופים מוסדיים יכולים להשקיע.

    לדוגמה,
    כאשר גוף מוסדי משקיע בחברה פרטית ייתכן שההשקעה תהיה מוצלחת מאוד בעתיד,
    אבל כל עוד אין אירוע כמו הנפקה או מכירה,
    לא תמיד ניתן לראות את מלוא הערך שלה בדוחות התשואה השוטפים.
    כלומר, יש השקעות שיכולות להיות מצוינות לטווח ארוך, אבל פחות קל למדוד אותן בטווח הקצר.

    צריך להבין שמנהלי ההשקעות אינם פחות מקצועיים.
    הם פשוט פועלים במערכת שונה, עם מגבלות שונות ועם אחריות אחרת.
    בטווח הארוך, סביר שהשקעה במדדים רחבים תמשיך להיות פתרון חזק עבור הרבה משקיעים,
    בעיקר בגלל הפשטות והעלויות הנמוכות.
    אבל לאורך הדרך יהיו תקופות שבהן החלטות אקטיביות יעבדו טוב יותר.
    לכן הדבר החשוב ביותר הוא לא לבחור מסלול לפי מי היה ראשון בטבלה בשנה האחרונה, אלא לבחור אסטרטגיה שמתאימה לכם ולהישאר איתה לאורך זמן.

    צריך לזכור שמעבר מסלול הוא לא פעולה טכנית בלבד.
    מדובר בהחלטת השקעה:
    מכירה של נכסים מסוימים ורכישה של נכסים אחרים.

    בשבוע הבא נתחיל סדרת מאמרים חדשה על ההיסטוריה של שוק ההון, מהמאה ה16 ועד היום.
    נעסוק באירועים המרכזיים שעיצבו את המערכת הפיננסית המודרנית,
    כי כשמבינים איך הכול התחיל, קל יותר להבין איך השווקים עובדים היום.

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות?
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות.
    a053311311@gmail.com

    שוק ההון והשקעות מנהלי השקעות השקעה פאסיבית השקעה אקטיבית מסלול מנוהל מחקה מדד מכים את המדד

  • איזה מספר קרן של s&p 500 כשרה הכי מומלצת לקנייה
    ד דוד בן זיקרי

    אני באופן אישי לא מסתכל על איכות העקיבה זה דבר שיכול להשתנות כל הזמן
    ולכן אני חושב שהקרן הכי טובה היא של אינווסקו .

    שוק ההון והשקעות קרן נאמנות קרן סל s&p 500 השקעות כשרות קרנות מומלצות

  • איך באמת נכון לחלק את כספי הפנסיה?
    ד דוד בן זיקרי

    @שואף-ליותר בפנסיה מקיפה כל מסלול , גם מאה אחוז מניות מורכב מ70 - 30
    לגבי הפנסיה של אישתך קשה ולא אחראי לענות לך , אבל אני חושב שאם תקרא טוב את המאמר תוכל להבין מה השאלות שאתה צריך לשאול בכדי להבין איפה אתה עומד .
    בגילך השאלות כנראה צריכות להיות בעיקר התנהגותיות .

    שוק ההון והשקעות פניה והשקעות פנסיה מקיפה פנסיה משלימה סיכון גבוהה אגח מיועדות מובטח תשואה פנסיה היא בטוח קצבה חודשית

  • איך באמת נכון לחלק את כספי הפנסיה?
    ד דוד בן זיקרי

    נ.ב. גם פנסיה אחת ניתן לחלק לכמה מסלולים וליצור פיזור יותר איכותי .

    שוק ההון והשקעות פניה והשקעות פנסיה מקיפה פנסיה משלימה סיכון גבוהה אגח מיועדות מובטח תשואה פנסיה היא בטוח קצבה חודשית

  • איך באמת נכון לחלק את כספי הפנסיה?
    ד דוד בן זיקרי

    היום אני רוצה להמשיך את הדיון מהשבוע שעבר
    ולרדת ישירות לפרקטיקה.

    במאמר הקודם
    https://forum.benakel.org/topic/1392/למה-אסטרטגיית-ההשקעות-שלנו-בפנסיה-לא-יכולה-להישאר-רגילה
    הגדרנו שפנסיה היא קרן ביטוחית,
    לא כלי רגיל להגדלת הון בשוק ההון.
    ברגע שכולנו מבינים שמדובר ברשת הביטחון האחרונה שלנו,
    חישוב הסיכוי מול הסיכון משתנה לחלוטין.

    היום נבחן איך המערכת מנהלת את זה אוטומטית?
    אילו מספרים עומדים מאחורי הבחירות?
    והשיקולים שחייבים להנחות אותנו בשטח

    הנוסחה שמאחורי הגיל: המודל הצ'יליאני

    כחלק מניהול הסיכונים, אומץ בישראל מנגנון פנסיוני תלוי גיל
    שנקרא "המודל הצ'יליאני".

    הרעיון פשוט :
    ככל שהחוסך צעיר יותר נקבעת לו חשיפה גבוהה למניות,
    וככל שהוא מתבגר התמהיל הופך לסולידי יותר באופן אוטומט.

    מאחורי המנגנון הזה עומדות שתי נקודות מפתח:

    זמן התיקון:
    לחוסך צעיר יש עשורים קדימה.
    אם הבורסה קורסת , יש לתיק מספיק שנים לתקן את עצמו כלפי מעלה.

    יחס ההפקדות מול הצבירה:
    בשנות ה-20 או 30 לחייו, סך ההפקדות העתידיות יעבור משמעותית
    את הכסף הקיים בקרן, מה שמאפשר לקנות נכסים בזול בירידות ולייצר תשואה .

    לעומת זאת, סביב גיל 50 התמונה מתהפכת:

    ההפקדות שנותרו לו כבר נמוכות מסך הכסף שנמצא בקרן.
    הצבירה גדולה בהרבה מההפקדות השוטפות,
    וכל ירידה חדה מייצרת פגיעה מוחשית שקשה לפצות עליה.

    כברירת מחדל, מסלולי החוסכים הצעירים (עד גיל 50)
    משקיעים סביב חמישים עד שישים אחוז במניות.
    במקביל, המדינה מעניקה הגנה מובנית לחלק משמעותי מהכסף בדמות
    אג"ח מובטחות תשואה (כסף שהמדינה כביכול מלווה ומבטיחה עליו תשואה יחסית גבוהה)
    שממתנות דרמטית את התנודתיות.
    בשל כך, גם במסלול של מאה אחוז מניות,
    ההבדל ברמת הסיכון בשטח מול מסלול
    ברירת המחדל שלא נמצא במאה אחוז מניות עומד על אזור ה-20% בלבד בסך הכול .
    כלומר במסלול מאה אחוז מניות שבעים אחוז בפועל מושקע במניות .

    חשוב לציין שמסלול שחלק ממנו מובטח תשואה זהו רק "בפנסיה מקיפה" .

    בואו ניקח את זה צעד אחד קדימה .

    נניח שאנחנו מדברים על אדם שמרוויח 10,000 ש"ח בחודש:
    במסלול מנייתי מלא,
    השוק מציג לאורך זמן תשואה ריאלית (בניכוי אינפלציה) של כ-8%.
    במסלול מאוזן (סביב 50% מניות), נניח שהתשואה הריאלית תעמוד על כ-4%.

    אם נחשב את הקצבה החודשית הצפויה וכמובן שזה לא מדויק כי הדברים נורא משתנים,
    נגלה נתון מרתק:
    גם במסלול המאוזן (4% ריאלי), הקצבה החודשית הצפויה בזמן הפרישה עדיין אמורה
    להחזיר סכום קרוב מאוד לשכר הנוכחי (סביב ה-10,000 ש"ח).

    ברגע שהמסלול המאוזן כבר שומר על רמת השכר,
    השאלה האמיתית היא האם נכון לנו להסתכן
    בשביל הסיכוי להגדיל את ההכנסה מעבר לבסיס .

    איך מחליטים נכון ??

    כדי לקבל החלטה,
    נציב לעצמנו ארבע שאלות :

    מה הגיל שלנו וכמה זמן נותר לפרישה?

    ככל שאנחנו צעירים יותר, היכולת של התיק לספוג זעזועים ולתקן עולה, בעוד שבגיל
    מבוגר מחיר הטעות הופך למיידי ומסוכן.

    האם יהיו לנו מקורות הכנסה נוספים?

    ככל שיהיו יותר מקורות, התלות בפנסיה פוחתת וניתן למשוך את הסיכון למעלה.

    האם המסלול מתאים לאופי שלנו?

    מסלול מנייתי הוא כלי מצוין,
    אך רק למי שבעל חוסן להתמיד במשבר.
    אם ירידות יגרמו לנו ללחץ ולשינוי מסלול בזמן אמת אנחנו נגרום לעצמנו נזק קשה.

    המטרה הראשונה שלנו בפנסיה היא לבטח את עצמנו, ולא בהכרח להפוך לעשירים.
    נשמח להיות עשירים,
    אבל החובה היא קודם כל להבטיח את הקיום בכבוד.

    החובה שלנו היא להבין את מערכת השיקולים הזו,
    להסתכל על הדברים בצורה מפוכחת,
    ולבחור את המסלול שמאפשר לנו לישון בשקט בהווה ולהגיע מוגנים אל העתיד.

    אין באמור המלצה או שידול לפעולה .

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות?
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות.
    a053311311@gmail.com

    שוק ההון והשקעות פניה והשקעות פנסיה מקיפה פנסיה משלימה סיכון גבוהה אגח מיועדות מובטח תשואה פנסיה היא בטוח קצבה חודשית

  • למה בנק ישראל לא מתערב בשער הדולר? והאם השער הזה מקרב הורדת ריבית נוספת?
    ד דוד בן זיקרי

    לפי מה שהבנתי הקניית דולרים שלו היא לא באמת משמועתית לשוק

    שוק ההון והשקעות בנק ישראל שער דולר הורדת ריבית מדיניות מוניטרית כלכלה ישראלית

  • למה בנק ישראל לא מתערב בשער הדולר? והאם השער הזה מקרב הורדת ריבית נוספת?
    ד דוד בן זיקרי

    @חיסכון-לחתונה זה לא נראה לי ככה למרות שבארצות הברית יש אינפלציה ודוח משרות מאוד טוב , לכאורה זה לא משפיע כרגע עלינו , יותר משפיע עלינו מלחמה וחוסר הוודאות .

    שוק ההון והשקעות בנק ישראל שער דולר הורדת ריבית מדיניות מוניטרית כלכלה ישראלית

  • למה בנק ישראל לא מתערב בשער הדולר? והאם השער הזה מקרב הורדת ריבית נוספת?
    ד דוד בן זיקרי

    אני חושב שהאפשרות השניה , הראל פרסמו סקירה שבוע שעבר , בה הם חוזים עוד הורדה של רבע אחוז במהלך השנה הקרובה

    שוק ההון והשקעות בנק ישראל שער דולר הורדת ריבית מדיניות מוניטרית כלכלה ישראלית

  • למה אסטרטגיית ההשקעות שלנו בפנסיה לא יכולה להישאר רגילה?
    ד דוד בן זיקרי

    5a35ca19-5144-4f1e-9c91-b409cb7892b6-image.jpeg

    שוק ההון והשקעות פנסיה סיכון גבוה פאסיבי העשור האבוד רצף התשואות סיכוי סיכון פנסיה קרן ביטוח כלכלה גלובלית

  • למה אסטרטגיית ההשקעות שלנו בפנסיה לא יכולה להישאר רגילה?
    ד דוד בן זיקרי

    זה תלוי אתה יכול לבחור להיות בפנסיה משלימה ולהיות במאה אחוז .

    שוק ההון והשקעות פנסיה סיכון גבוה פאסיבי העשור האבוד רצף התשואות סיכוי סיכון פנסיה קרן ביטוח כלכלה גלובלית

  • למה אסטרטגיית ההשקעות שלנו בפנסיה לא יכולה להישאר רגילה?
    ד דוד בן זיקרי

    היום אני רוצה לעשות סדר בנקודה שרבים נוטים להתבלבל בה:

    ההבדלים הדרמטיים בין סוגי ההשקעות השונים.
    נבין אילו שיקולים צריכים להנחות אותנו בתיק הרגיל ולמה הפנסיה שלנו דורשת גישה
    שונה לחלוטין.

    הסיכונים שצריך לקחת בחשבון בכל השקעה :

    הסיכון ההתנהגותי :

    אפשר לומר שזה הסיכון הכי גדול
    הכלכלה יכולה לתפקד מצוין והחברות יכולות להרוויח,
    אבל אנחנו לא מחזיקים מעמד .

    בזמן משבר חריף, כשהמסכים נצבעים באדום, הלחץ הפסיכולוגי עושה את שלו,
    משקיעים נוטים לקבל החלטות מהבטן, לצאת מהשוק בדיוק בנקודת השפל,
    לשנות מסלול ברגע האחרון ולקבע הפסדים עצומים.

    חוסר היכולת לשמור על קור רוח לאורך זמן הוא האויב הגדול ביותר שלנו .

    תרחיש הקצה הכלכלי

    מדובר על אירוע קיצוני שהסיכוי שהוא
    יקרה נורא נמוך, אבל חובה לקחת אותו בחשבון,
    ההיסטוריה מוכיחה שדברים כאלה קורים.

    נניח שבחרנו כלכלה מצוינת, לצורך העניין ארצות הברית, אבל החוב הלאומי שלהם מטפס לממדים
    בלתי אפשריים.
    המשקיעים מאבדים אמון ובורחים, והכלכלה קורסת .
    זה אירוע קיצוני מאוד,
    אבל הוא קרה בעבר במדינות חזקות כמו יפן .
    תמיד יש סיכוי קטן שהתאוריה הכלכלית שבנינו עליה פשוט תפסיק לעבוד.

    נ.ב. במציאות העולמית שכל הכלכלות מושפעות אחת מהשניה
    בתרחיש כזה פיזור סיכונים בין מדינות שונות לא בהכרח יעזור ,
    גם במידה ופיזרנו במדינות כמו סין או מדינות שונות באסיה שכביכול מתחרות בעולם המערבי.

    רצף התשואות

    סיכון "רצף התשואות" הוא הסיכון שבסוף תקופת ההשקעה, הפרישה לפנסיה ,
    השוק יספוג ירידות חדות או ייכנס למגמה מתמשכת של תשואות נמוכות.

    במצב כזה, פשוט אין לתיק מספיק זמן לתקן את עצמו.

    תחשבו על מצב שבו נצבר הון יפה, ואז, ממש לפני הפרישה, השוק נופל ב-30% ומדשדש שם
    במשך 10 שנים ואין מספיק זמן כדי שהשוק יתקן כלפי מעלה .
    זה קרה במשבר הדוט קום בשנת 2000 , מה שנקרא "העשור האבוד" .

    מחקרים מראים שמי שיצא לפנסיה באותה תקופה
    חטף פגיעה קשה בקצבה שלו, רק בגלל "רצף התשואות" .

    וכאן מגיע ההבדל בין כל השקעה לפנסיה

    בכל השקעה רגילה, אנחנו מבצעים את ניהול הסיכונים הזה ,
    שוקלים סיכוי מול סיכון ומקבלים החלטה אם הסטטיסטיקה לטובתנו, אנחנו בפנים.
    אבל בפנסיה, ההתייחסות לסיכונים האלה צריכה להיות הרבה יותר משמעותית.
    פנסיה היא לא סתם עוד השקעה.
    פנסיה היא קרן ביטוח .
    זה הכסף שאמור להחזיק אותנו בתקופות המורכבות של החיים,
    בתקופה בה כנראה לא נוכל לעבוד ולהרוויח כסף ,

    בפנסיה צריך לקחת בחשבון גם אירוע שרחוק מאוד שיקרה , כי אם הוא יקרה אנו עלולים
    להיפגע קשות .

    המשוואה הזו כמובן שונה בין אחד לאחד .
    רמת הסיכון שאפשר לקחת תלויה בהכנסות אחרות,
    למשל אם יש לנו דירה או נדל"ן מניב.
    היא תלויה בשאלה אם חיתנו ילדים באמצעות הלוואות כבדות,
    והיא תלויה גם בגודל ההפרשה שלנו לפנסיה או להשקעה .

    שמעתי פעם מהרב אברהם לבקוביץ (מפרסם באישורו)
    שסיפר שכששאלו את אחד מגדולי הדור על ההשקעה בשוק ההון לציבור הרחב עם הסיכון שיש בה ,

    התשובה שלו הייתה חדה: האלטרנטיבה הרבה יותר גרועה.
    המצב שבו הורים מגיעים לגיל מבוגר ללא חסכונות, ונאלצים לחתן את הילדים מתוך מחנק
    פיננסי והלוואות קשות ,
    הוא סיכון מוחשי וכואב הרבה יותר מהסיכון הסטטיסטי של שוק ההון.

    זה ממש ממחיש איך צריך להסתכל על השקעה בשוק ההון ואולי על כל דבר בחיים .

    בשבוע הבא נרד צעד אחד קרוב יותר לפרקטיקה:
    נדבר על המודל הצ'יליאני בפנסיה,
    נסביר מהם השיקולים שצריכים להנחות אותנו בקביעת רמת הסיכון,
    ואיך מחליטים האם נכון להיות ב-100% מניות במדד,
    ב-50% מניות, או לבחור במסלול שונה לחלוטין.

    אין באמור המלצה או שידול לפעולה

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות?
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות.
    a053311311@gmail.com

    שוק ההון והשקעות פנסיה סיכון גבוה פאסיבי העשור האבוד רצף התשואות סיכוי סיכון פנסיה קרן ביטוח כלכלה גלובלית

  • האם בישראל יש אפשרות ל'הכות את המדד'
    ד דוד בן זיקרי

    אני חושב שבכל מקום בעולם יש אנשים שיודעים ויכולים להכות את השוק ,
    בעיניי הגזימו עם הזלזול במנהלי ההשקעות שלא מצליחים להכות את השוק , עולם ההשקעות הוא ענק עם מטרות שונות ולא תמיד בלשון המעטה המטרה היא להכות את השוק .
    לגבי ישראל אני חושב שיש להם הרבה יותר פוטנציאל להכות את השוק ממקומות אחרים מכיוון שהשוק קטן ויש להם יכולת להטות את השוק עם קניות גדולות ויש להם גם יכולת לקבל מידע שלא יהיה במקומות אחרים בעולם .

    שוק ההון והשקעות
  • התחברות

  • אין לך חשבון עדיין? הרשמה

  • התחברו או הירשמו כדי לחפש.
  • פוסט ראשון
    פוסט אחרון
0
  • דף הבית
  • לא נקרא 0
  • פוסטים אחרונים
  • תגיות
  • פופולרי
  • נושאים נבחרים
  • כל המאמרים
  • משתמשים
  • חיפוש גוגל בפורום