דילוג לתוכן
  • דף הבית
  • 0 לא נקרא 0
  • פוסטים אחרונים
  • תגיות
  • פופולרי
  • נושאים נבחרים
  • כל המאמרים
  • משתמשים
  • חיפוש גוגל בפורום
עיצובים
  • בהיר
  • Brite
  • Cerulean
  • Cosmo
  • Flatly
  • Journal
  • Litera
  • Lumen
  • Lux
  • Materia
  • Minty
  • Morph
  • Pulse
  • Sandstone
  • Simplex
  • Sketchy
  • Spacelab
  • United
  • Yeti
  • Zephyr
  • כהה
  • Cyborg
  • Darkly
  • Quartz
  • Slate
  • Solar
  • Superhero
  • Vapor

  • ברירת מחדל (ללא עיצוב (ברירת מחדל))
  • ללא עיצוב (ברירת מחדל)
כיווץ
לוגו אתר

הפורום הכלכלי החרדי הראשון

ד

דוד בן זיקרי

@דוד בן זיקרי
הפסקת מעקב מעקב
אודות
פוסטים
123
נושאים
25
שיתופים
0
קבוצות
0
עוקבים
0
עוקב אחרי
0

פוסטים

פוסטים אחרונים הגבוה ביותר שנוי במחלוקת

  • כמה לדעתכם התשואה שזהב נתן במאה שנה האחרונות ???
    ד דוד בן זיקרי
    שוק ההון והשקעות השקעה זהב מגן מהאינפלציה מדדי מניות דוט קום סאב פריים תשואת הזהב מועצת הזהב

    במאמר הקודם https://forum.benakel.org/topic/1621/מה-כולם-מדברים-פתאום-על-זהב-ומה-באמת-עומד-מאחוריו
    הבטחתי שנדבר על היתרונות והחסרונות של הזהב.
    התחלתי לכתוב אותם כרשימה, אבל די מהר הבנתי שזה מפספס את העיקר.
    הדרך הנכונה באמת להבין את היתרונות והחסרונות של הנכס הזה היא דרך התשואות שלו לאורך השנים.
    כשמסתכלים על המספרים בשטח,
    התמונה הרחבה פשוט נהיית הרבה יותר ברורה.

    מה קורה כשצוללים למספרים?

    כשפתחתי את נתוני התשואה ההיסטוריים, גיליתי תמונה שהפתיעה אותי.
    על פניו, ראיתי נתון שנראה מרשים:
    לפי נתון של מועצת הזהב בין 1971 ל־2025 הזהב נתן תשואה ממוצעת של כ־9% בשנה, בזמן ששוק המניות עשה באותה תקופה סביב ה־10%.
    נשמע כמעט כמו תחליף למניות.

    אבל כשבדקתי לעומק, גיליתי משהו אחר.
    משיא המחיר של 1980 ועד 2020, התשואה השנתית של הזהב ירדה לאזור ה 2.6% עד 3.8% בלבד,
    לצד עשורים שלמים שבהם הוא נתן תשואה שלילית .

    וכשהסתכלתי עוד יותר אחורה, במחקר של UBS שבדק את התשואה לאחר ניקוי אינפלציה משנת 1900 ועד היום, מגלים שהזהב הניב סך הכל כ־1.3% בשנה .

    כל מה שראינו מראה שאין לזהב התנהגות קבועה שאפשר להישען עליה.
    אפשר אולי לנסות להעריך אותו בתקופות מוגדרות או לטווחים קצרים סביב אירועים מסוימים, אבל אי אפשר להעריך אותו כמו חברה, או כמו כלכלה שצומחת לאורך זמן.
    היו תקופות שבהן הוא עלה מאוד,
    ולצידן עשורים של תשואה שלילית.
    הוא לא מתנהג כמו עסק פעיל שמייצר ערך, ולכן אי אפשר לגזור עליו הנחות עבודה של תיק השקעות רגיל .

    האם הוא שומר עלינו מאינפלציה?

    לפי מחקר של מועצת הזהב העולמית
    בטווח הקצר הקשר הוא נורא נמוך .

    בטווח הארוך כן רואים שהזהב שומר על ערך וזו הסיבה שמאז ביטול תקן הזהב ואולי קצת קודם מאז שהדולר הפך למטבע עולמי הוא עלה בצורה משמעותית .

    מה קורה לזהב בזמני משבר?

    בזמן שבשגרה הזהב יכול לדשדש תקופות ממושכות, במשברים הגדולים הוא מתעורר ומאזן את התיק.
    אפשר היה לראות את זה במשבר הדוט-קום בתחילת שנות האלפיים כשהמניות צנחו והזהב עלה ב167 אחוז
    וראינו את זה במשבר הסאב-פריים ב־2008 כשהבורסה נחתכה בחצי והזהב עלה ביותר מ־20%.

    למה בנק ישראל לא מחזיק זהב?

    אחרי כל מה שראינו, השאלה הזו הופכת להרבה יותר ברורה.
    הזהב תנודתי. ראינו שיש עשורים שבהם הוא עולה, אבל יש גם עשורים שבהם הוא נשחק ונותן תשואה שלילית. מעבר לזה, היום שוק הזהב מתנהל במידה רבה דרך חוזים פיננסיים ממונפים ולא רק בקנייה פיזית, ויש גם חוסר שקיפות עולמי לגבי כמה זהב באמת מוחזק במדינות כמו רוסיה או סין.
    כל הסיבות האלה הופכות אותו לתנודתי יותר ופחות כמו שנראה לנו במבט ראשון נכס שמייצר לנו שקט תמידי .

    אז רגע מה המקום של הזהב בתיק ההשקעות ??

    בניגוד להשקעה במדד מניות רחב, שבו אפשר להעריך בסבירות גבוהה שהכלכלה והחברות יצמחו בעוד עשרים שנה, בזהב קשה מאוד לצפות את התוצאה.
    השקעה בזהב אינה השקעה בפעילות כלכלית שמייצרת רווחים, אלא תנועה שמגיבה בעיקר לחששות של השוק, לחוסר יציבות עולמית . לכן הוא לא בנוי לשמש כבסיס שעליו נשען תיק פסיבי לטווח ארוך.
    לצד זה, כגורם מאזן שממתן תנודות ומספק שכבת הגנה מסוימת בזמני משבר
    יש מי שבוחר לתת לו מקום מדוד ומוגדר בתיק.

    במאמר הבא נרד לפרקטיקה:
    איך מחזיקים זהב בפועל, מה ההבדל בין זהב פיזי באונקיות לאחזקה דרך קרנות סל ואילו עלויות צריך לקחת בחשבון.

    אין באמור המלצה או שידול לפעולה .

    מעוניינים לעשות סדר בתיק ההשקעות שלכם?
    מוזמנים ליצור איתי קשר:
    מייל: a053311311@gmail.com
    טלפון: 053-5247983


  • מה כולם מדברים פתאום על זהב, ומה באמת עומד מאחוריו ?
    ד דוד בן זיקרי
    שוק ההון והשקעות השקעה בזהב אינפלציה גידור לכלכלה תקן הזהב זהב תנודתי

    בשנים האחרונות הזהב שוב עולה לכותרות.
    העליות והירידות החדות שלו יצרו עניין מחודש,
    מצד אחד לאורך השנים הזהב הוכיח את עצמו כנכס מגן ,
    מצד שני ישנם תקופות שהוא נורא תנודתי ודווקא לא מייצר שקט .

    כדי לעשות סדר, אני פותח היום בסדרה של שלושה מאמרים.

    במאמר היום נתחיל מהבסיס:
    ההיסטוריה שלו, מה מעניק לו ערך, ואיך נראית חלוקת ההחזקות שלו בעולם.
    במאמר השני ניגע ביתרונות ובחסרונות ובאחרון נרד לפרקטיקה
    איך ואיפה קונים זהב ומה היתרונות והחסרונות בכל אחת מהאפשרויות .

    השורשים בהיסטוריה.

    המעמד של הזהב הולך רחוק אחורה. כבר בתקופת הגמרא אנחנו מוצאים התייחסויות מפורשות למסחר בזהב, למעמד שלו מול מטבעות כסף ולשימוש בו .
    לאורך מאות שנים סוחרים, ממשלות ומדינות החזיקו זהב מתוך מטרה ברורה:
    לשמר כוח קנייה. שלטונות התחלפו ומטבעות מקומיים נמחקו, אבל תמיד זהב המשיך לקנות מוצרים ושירותים בכל דור, ונחשב לנכס יציב ששומר על עצמו.

    מה בעצם הופך את הזהב לבעל ערך?

    כדי שנכס יהפוך להיות בעל ערך הוא צריך לענות על שלושה תנאים בסיסיים .

    1.שימושיות וסחירות בכל מקום.
    אם תיקחו מטבע או מטיל זהב לכל מדינה בעולם, יזהו אותו מיד.
    אין צורך להסביר לאף אחד מה מחזיקים ביד, ותמיד אפשר להמיר אותו לכסף מקומי או לסחורות.

    2.עמידות פיזית.
    זהב אינו מחליד, אינו נרקב ואינו מושפע ממגע עם מים או אוויר.
    מטבע ששכב באדמה מאות שנים יוצא ממנה שלם, נקי ובאותו משקל בדיוק.

    1. נדירות .
      בעולם קיימת כמות מוגבלת של זהב.
      לפי ההערכות, כבר נכרו לאורך ההיסטוריה יותר מ־220 אלף טון זהב,
      וכמעט כל הזהב שנכרה עדיין קיים בצורה כזו או אחרת.
      לצד הזהב שכבר נמצא בידי בני אדם, קיימות גם עתודות זהב שעדיין לא נכרו.
      חשוב להבין, זהב הוא מתכת נדירה, והפקה של זהב חדש דורשת חיפוש, השקעות ותהליך כרייה מורכב.

    זהב ואינפלציה.

    בעבר המדינות פעלו לפי "תקן הזהב". המשמעות הייתה פשוטה:
    המטבע היה קשור לכמות מסוימת של זהב שהוחזקה על ידי המדינה או הבנק המרכזי.
    עם השנים המדינות ניתקו את הגיבוי הזה ועברו למטבעות שמבוססים על אמון בלבד.
    ברגע שאין קשר לכמות פיזית של זהב, ניתן להגדיל את היצע הכסף,
    וכאשר היצע הכסף גדל מהר יותר מהיכולת של הכלכלה לייצר סחורות ושירותים,
    כוח הקנייה של המטבע עלול להישחק וליצור אינפלציה .
    וזה חלק מהסיבות שהופכות את הזהב בימינו לנכס שאנשים רואים בו דרך לשמור על ערך לאורך זמן.

    למה הזהב משמש ?

    כ־45 אחוז מהזהב שנמצא מעל פני הקרקע משמש לתעשיית התכשיטים.
    כ-40 אחוז משמש לצורכי השקעה על ידי משקיעים ובנקים מרכזיים.
    והיתרה משמשת בין היתר לתעשייה, טכנולוגיה ושימושים נוספים.
    למשל ארצות הברית מחזיקה את הזהב במקום בשם "פורט נוקס" .

    נכס שלא מפרה את עצמו .

    זהב הוא נכס שאינו מפרה את עצמו. אם תשימו מטיל זהב בכספת לעשרים שנה,
    בעוד עשרים שנה תפתחו את הדלת ותמצאו שם בדיוק את אותו מטיל.
    הוא לא מייצר תזרים, לא מחלק רווחים ולא צומח.
    השקעה במניות של חברה, לעומת זאת,
    היא שותפות בעסק פעיל:
    יש לו עובדים, מוצרים, מכירות ורווחים שיכולים לגדול.
    במילים אחרות השקעה בזהב היא השקעה בנכס שאנו מעריכים שכנראה הביקוש אליו יגדל עם הזמן ולא כי הוא נכס שיש לו יכולת לייצר עוד .
    מסיבה זו גם רכישת מניה של חברת כריית זהב אינה זהה להחזקת זהב פיזי.
    הדבר דומה להשקעה בחנות תכשיטים, שהרווח שלה נובע מעיצוב, ניהול עלויות, תפעול ומכירה, ולא רק מעליית מחיר המתכת עצמה.

    התנודתיות והתשואות בזהב.

    בין השנים 2000 ל-2010 הזהב חווה עליות חזקות,
    אך בעשור שלאחר מכן, בין 2010 ל-2020, הוא עבר תקופה קשה עם ירידות חדות באמצע העשור ולאחר מכן התאוששות.
    החל משנת 2024 ראינו שוב עליות משמעותיות, לצד תקופות של תיקונים ותנודתיות.

    ישנה תפיסה מסורתית וכנראה גם נכונה מאוד שבזמן ירידות בבורסה הזהב עולה אוטומטית כאי של יציבות.
    אלא שבשנים 2024 ו-2025 ראינו תופעה מעניינת:
    גם מניות זינקו בחדות בחדות, ובמקביל גם הזהב זינק.
    ב־2025 הביקוש להשקעה בזהב הגיע לשיא ואז ב- 2026 הוא תיקן בצורה מאוד משמעותית
    והגיע לשפל של כמעט 30 אחוז מהשיא וזהו האזור בו הוא נסחר כרגע .

    במאמר הבא נפרק את היתרונות והחסרונות של ההחזקה בזהב
    ומה הסיבה שבנק ישראל לא מחזיק כמעט זהב בעתודות שלו .

    מעוניינים להתקדם ולהבין טוב יותר את תיק ההשקעות שלכם???
    אתם מוזמנים ליצור איתי קשר. a053311311@gmail.com
    אפשר גם במספר: 05331137800


  • השינוי שמובילה הרשות לניירות ערך בפרסום התשואות של מנהלי ההשקעות
    ד דוד בן זיקרי
    שוק ההון והשקעות שוק ההון להכות את השוק תשואות קרנות ייעוץ השקעות ניהול השקעות שיווק השקעות רשות לניירות ערך

    מכירים את ההרגשה הזאת שמחפשים מנהל השקעות בבית השקעות או רוצים למדוד מנהל תיקים בבנק,
    ופשוט אין לכם דרך לדעת אם הוא באמת טוב?
    התחושה הזו שחסרה אינדיקציה אמיתית היא לא מקרית.

    אם גם אתם שאלתם את עצמכם פעם איך אפשר לבחור מנהל השקעות בלי לדעת את איכות ההצלחות שלו לאורך השנים,
    השינוי שמתכננת הרשות לניירות ערך ממש פותר לכם את הבעיה .

    קחו למשל שני אנשים שפונים לאותו מנהל השקעות:
    הראשון מחפש אפיק חיסכון לטווח ארוך של עשר שנים עבור הילדים, והשני צריך את הכסף זמין כבר בעוד שנתיים לקניית דירה.
    ברור שהתיק של המשקיע הראשון ייראה אחרת לגמרי, ייטול סיכונים שונים ויציג תשואות שונות לחלוטין מזה של השני.

    ניהול תיקים הוא, במהותו, שירות אישי המותאם לצרכים של כל לקוח.
    זו בדיוק הסיבה שעד היום רשות ניירות ערך אסרה,
    כמעט באופן גורף,
    על מנהלי תיקים לפרסם את התשואות שלהם לציבור.
    ברשות נהגו בזהירות וחששו שמנהלים יתחילו לרדוף אחרי מספרים כדי לנצח בטבלת תשואות, במקום להתמקד בהרכבת אסטרטגיה שמתאימה ללקוח שיושב מולם.

    הבעיה שנוצרה .

    האיסור הגורף הזה יצר גם בעיה בשטח.
    כשאפשרות הצגת הביצועים חסומה, לציבור אין כמעט דרך להעריך ולמדוד את איכות השירות.
    מנהלי ההשקעות אינם עומדים למבחן פומבי, והמשקיעים נותרים בערפל.
    בהיעדר נתונים מפוקחים,
    חלק מהציבור אף פנה לגורמים לא מורשים שמפרסמים מספרי תשואה ללא פיקוח.

    טיוטת ההוראה החדשה של רשות ניירות ערך, מבקשת לאפשר לראשונה פרסום של תשואות עבר, אך במסגרת כללים ברורים שנועדו למנוע הטעיה.

    בין היתר, מנהלי ההשקעות יידרשו להציג ביצועים ברצף של חמש שנים, כדי למנוע הצגה של תקופה קצרה ומקרית.
    להציג את התוצאה החציונית של כלל הלקוחות במקום לבחור רק את התיקים המוצלחים ביותר.
    לחלק את הנתונים לפי רמות סיכון שונות.
    ובייעוץ ובשיווק השקעות לכלול רק תיקים שבהם הלקוחות אכן יישמו את ההמלצות בפועל.

    מבחינת המשקיע הפרטי, מדובר בשינוי משמעותי. הוא עשוי להעניק כלי השוואה טוב יותר בין מנהלי השקעות ולהוסיף שכבת שקיפות שלא הייתה קיימת עד היום.

    עם זאת, חשוב לזכור שתשואת עבר היא כלי להערכת עקביות ומקצועיות, אך היא אינה המדד היחיד.
    בסופו של דבר, תפקידו המרכזי של מנהל ההשקעות הוא לנהל את הסיכון ולהתאים את תיק ההשקעות למטרות,
    לאופק ההשקעה ולצרכים האישיים של הלקוח ולא רק להשיג את המספר הגבוה ביותר.

    לדעתי, זהו צעד נכון מצד רשות ניירות ערך.
    הוא מנסה למצוא איזון בין שני עקרונות חשובים:
    מצד אחד להעניק לציבור יותר שקיפות וכלי השוואה, ומצד שני למנוע מצב שבו מנהלי השקעות ירדפו אחרי תשואות קצרות טווח על חשבון ניהול סיכונים נכון.

    תשואת עבר יכולה ללמד הרבה, אבל היא לעולם לא תחליף הבנה של רמת הסיכון, איכות קבלת ההחלטות וההתאמה האישית של תיק ההשקעות למשקיע.

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והערות a053311311@gmail.com .


  • מה באמת קורה בבורסה של דרום קוריאה?
    ד דוד בן זיקרי
    שוק ההון והשקעות דרום קוריאה בועה טירוף של צעירים sk hynix מניית סמסונג מדד הקוספי תמחור יתר

    אתה צודק אבל תזכור שסין היא מדינה עם היסטוריה הרבה יותר ארוכה גם ברמה הכלכלית מארצות הברית


  • מה באמת קורה בבורסה של דרום קוריאה?
    ד דוד בן זיקרי
    שוק ההון והשקעות דרום קוריאה בועה טירוף של צעירים sk hynix מניית סמסונג מדד הקוספי תמחור יתר

    בטח שמעתם בימים האחרונים על הטלטלה בבורסה של דרום קוריאה.
    מצד אחד, חברות הטכנולוגיה והשבבים שם עולות בדיוק כמו החברות האחרות הדומות להם בארצות הברית.
    מצד שני, המדד המרכזי ספג נפילה חדה.
    כדי להבין איך הסתירה הזו הגיונית, בואו נצלול רגע לנתונים ולמה שקורה שם מתחת לפני השטח.

    הלחץ הכלכלי והטירוף של הצעירים .

    דרום קוריאה נשלטת היסטורית בידי מספר מצומצם של משפחות ענקיות שמחזיקות את החברות הגדולות במשק. הריכוזיות הזו יצרה שוק עבודה נוקשה:
    השכר הממוצע לא באמת צומח ומחירי הדירות הגיעו לסכומים שאי אפשר להגיע אליהם.
    עבור הצעירים בדרום קוריאה, המסלול המסורתי של עבודה קשה וחיסכון פשוט לא עובד יותר.
    עד כדי כך שהדרך היחידה מבחינתם לנסות להגיע לעצמאות כלכלית או לקנות דירה היא דרך ההשקעה בבורסה.

    התסכול הזה הוביל להיקפי מסחר חסרי תקדים.
    בדרום קוריאה חיים 50 מיליון תושבים ונפתחו שם 105 מיליון חשבונות מסחר,
    על פי הדיווחים הורים פתחו חשבונות אפילו לתינוקות, לצד חשבונות של אזרחים ותיקים.
    במקביל החוב של המשקיעים הפרטיים לברוקרים הכפיל את עצמו משנת 2020 ל 20205.

    הריכוזיות במדד וכללי המסחר

    כשמחברים את הטירוף של הציבור למבנה המדד, מקבלים שילוב רגיש במיוחד.
    כמעט חמישים אחוז ממדד הקוספי מורכב משתי חברות בלבד שתי החברות הללו זינקו בשנה האחרונה בכ-600% עקב הביקוש העולמי האדיר בתחום השבבים ורכיבי הזיכרון.

    מבחינת מנגנון המדד, בקוספי קיימת שמונעת מחברה בודדת לעבור תקרת משקל של 30%.
    לשם השוואה, בתל אביב יש מגבלה סביב ה-5%, ובמדד S&P 500 בארה"ב אין מגבלה רשמית אך היסטורית אף חברה לא התקרבה לרמות כאלה.
    הריכוזיות העצומה הזו, יחד עם המינוף הגבוה של הציבור, מייצרת תנודתיות יומית של בין שמונה לעשרה אחוז ביום .

    ההפרדה בין השוק העולמי למחיר המקומי.

    החברות המובילות בדרום קוריאה הן חברות חזקות שמרוויחות המון כסף,
    ומחירי המניות שלהן מול השוק העולמי לא בהכרח הגיעו לרמות מנותקות או בועתיות.
    מה שקרה הוא שמחירי המניות הגיעו למחירים שהשוק המקומי פשוט לא רגיל אליהם.
    היסטורית, המניות בדרום קוריאה נסחרו במחירים זולים מאוד ביחס לערך שהן מייצרות.
    כשהן זינקו, הן אמנם נשארו בהגיוניות ברמה הבינלאומית,
    אבל ביחס לממוצע ההיסטורי של השוק המקומי המחיר הפך ליקר במיוחד.

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והערות a053311311@gmail.com .
    אפשר גם כאן בקבוצה .


  • מבועת הצבעונים ועד הAI מהו מנוע הצמיחה שמאחורי הבועות?
    ד דוד בן זיקרי
    שוק ההון והשקעות בועת הצבעונים התפתחות הכלכלה משבר הסאב פריים משבר הדוט קום תל אביב 125 s&p500

    בשנת 1637 התרחשה בהולנד בועת הצבעונים, הבועה הזו לבועה הפיננסית הראשונה בהיסטוריה.

    אדגיש שבועה היא מצב בו מחירי הנכסים יקרים מאוד ביחס לערך הכלככלי שהם מייצרים .
    תחשבו על דירה שמושכרת ב3,000 שקל שהמחיר שלה הוא חמשה מיליון שקל , זו בועה .

    בחזרה לבועת הצבעונים

    הולנד הייתה אז בשיא פריחתה המסחר הימי צמח,
    מעמד ביניים חדש נהנה מכסף פנוי,
    והצבעונים פרח נדיר שהגיע מהמזרח הפכו לסמל סטטוס. הביקוש עלה במהירות, עד שמחיר פקעת בודדת נשק למחיר בית באמסטרדם.
    אבל כמו בכל בועה ביום אחד שלא נמצאו קונים לפקעות הצבעונים השוק התרסק,
    הקונים נעלמו והמחירים צנחו.

    כשמספרים את הסיפור הזה, מתמקדים בדרך כלל בשיגעון ובחוסר ההיגיון של המשקיעים שגרם להתפצוצות הבועה .

    הפעם נתמקד דווקא בהתפתחות הפיננסית שגרמה לזה.

    הבועה בהולנד התפוצצה לא בגלל שהכלכלה הייתה כושלת, אלא דווקא כי המדינה הייתה בהתפתחות כלכלית שכחלק ממנה נוצרו מנגנונים חדשים למסחר,
    והשוק ניסה לתמחר מוצר חדש ונחשק בקצב שהמערכת עוד לא ידעה לעכל.

    כשמוצר חדש או כלי פיננסי נכנסים לכלכלה צומחת, לוקח זמן להגיע לאיזון.
    תחשבו על זוג שנולד לו ילד ראשון.
    הכללים המוכרים כבר לא עובדים.
    בהתחלה נוצר חוסר איזון, וקשה לתמרן בין הצרכים האישיים לטיפול בתינוק.
    רק בהדרגה המשפחה לומדת להסתגל ולבנות שגרה עובדת.

    זה מה שקורה למדינות וכלכלות בזמן שהן חוות התפתחות מהירה .
    ראינו את זה בבועת הדוט קום בשנת 2000 עם כניסת האינטרנט,
    ב 2008 עם השכלול של מוצרי המשכנתאות שהביא איתו את משבר הסאב פריים ,
    ובימים אלו זה בדיוק מה שרבים שואלים את עצמם לגבי הבינה המלאכותית ,
    האם מדובר בתחילתה של בועה שעומדת להתפוצץ או בהתפתחות טבעית.

    כשאני מדבר עם משקיעים, עולה לא פעם השאלה:

    מה נכון יותר, להשקיע ביציבות של ישראל או לקחת את הסיכון בשוק האמריקאי?
    רבים נמשכים לשוק הישראלי בגלל היציבות.
    בישראל ראינו פחות בועות, הרגולציה קפדנית והמערכת הבנקאית יחסית יציבה .
    מבלי להיכנס להאם זה נכון ועד כמה ,
    צריך לזכור שעל היציבות הזו משלמים לפעמים בוויתור על השתתפות במנועי הצמיחה החזקים ביותר.

    בועה פיננסית אינה מעידה על כלכלה גרועה,
    אלא נוצרת דווקא במקומות שבהם יש התפתחות מהירה. כשמבינים את זה, תפיסת הסיכון משתנה:
    התמקדות יתר בבועתיות מסיטה את תשומת הלב מהצמיחה האמיתית שנבנית ברקע.
    קריסת הצבעונים לא עצרה את הכלכלה ההולנדית ,הבנקים, המסחר והנמלים המשיכו לפעול,
    והולנד נותרה מעצמה כלכלית מובילה עוד עשרות שנים.
    מי שהתרחק מהשוק ההולנדי בגלל הבועה, פספס תקופה ארוכה של צמיחה.

    המטרה בהשקעות אינה לחפש שוק שאין בו תנודות, אלא להבין שתנודות הן חלק מתהליך התפתחות טבעי.
    ניהול סיכונים נכון פירושו לא לברוח מאזורי הצמיחה, אלא לבנות תיק השקעות שיודע להתמודד עם התנודות לאורך זמן.

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והערות a053311311@gmail.com .


  • מינימום לניהול תיק השקעות בחברות הגדולות
    ד דוד בן זיקרי
    שוק ההון והשקעות שוק ההון

    יש בתי השקעות גם אם פחות
    אני עובד עם מנהל השקעות שמשקיע אקטיבי שלוקח סכום קבוע כל חודש .
    המטרה שם היא לא רק הרווח הכספי אלא גם לקבל ערך משיחה כל שבועיים עם איש השקעות בכיר .

    לטווח קצר ברור שזו האופציה הכי טובה , יש עולם שלם מעבר להשקעה במדד או קרן כספית .
    אפשר גם לעשות פגישה שנתית עם יועץ שלוקח סכום חד פעמי ונניח פעם בשנה לתחזק את זה בעוד פגישה .


  • הלקח שאימפריות השאירו למשקיעים
    ד דוד בן זיקרי
    שוק ההון והשקעות חדלות פירעון מצבי קיצון חוסר וודאות תספורות חוב ספרד שווייץ אנגליה התפתחות הבורסה

    בשבועות האחרונים אני קורא הרבה על ההיסטוריה של שוק ההון.
    התחלתי בהולנד, המשכתי לאנגליה, ומשם נסחפתי לעוד תקופות.
    באחד הערבים קראתי על חדלות הפירעון של מלך אנגליה במאה ה־17.
    זה היה אמור להיות עוד פרט היסטורי קטן,
    אבל הוא הוביל אותי לשאלה פשוטה:

    כמה פעמים זה כבר קרה בהיסטוריה?

    התחלתי לבדוק.
    ספרד, אנגליה, צרפת, האימפריה העות'מאנית, רוסיה, גרמניה, ארצות הברית, ארגנטינה, יוון, לבנון.
    כמעט כל מעצמה גדולה בהיסטוריה, בשלב כזה או אחר, הפרה התחייבויות למשקיעים.
    לפעמים זו הייתה חדלות פירעון רשמית, לפעמים אינפלציה שמחקה את ערך הכסף, ולפעמים ביטול ההתחייבות לזהב או תספורת חוב.

    ככל שהעמקתי ברשימה הזו, הבנתי שהיא חושפת משהו עמוק לגבי הדרך שבה אנחנו תופסים סיכון.

    היציבות המודרנית והקושי להכיל שינוי.

    אנחנו חיים בעולם שבו הכול נראה מסודר.
    המשכורת נכנסת בזמן, הבנקים פתוחים, המדינה מתפקדת והשווקים נפתחים בכל בוקר.
    אנחנו מתכננים עשרים ושלושים שנה קדימה, כאילו כך העולם תמיד התנהל.
    התרבות המערבית המודרנית קידמה ב-100-200 השנים האחרונות תחושה ואולי אשליה שהמצב הקיים תמיד יישאר ככה.

    אבל כשפותחים ספר היסטוריה, מגלים תמונה אחרת.
    רוב ההיסטוריה האנושית הייתה רצופה מלחמות, מגפות, הפיכות, משברי חוב ושינויי משטר.

    היציבות שאנו חווים בעשרות שנים האחרונות היא דווקא החריגה בקנה המידה ההיסטורי.

    הקשר לימי בין המצרים.

    הקושי הזה מתחבר ישירות לימים האלה של השנה,
    ימי בין המצרים.

    לפעמים אנחנו שואלים את עצמנו למה כל כך קשה לנו להרגיש באמת את האבל ואת חורבן בית המקדש??

    התשובה נעוצה בדיוק באשליה הזו, אנו חיים בעולם שמייצר לנו תחושה שהכול מסביבנו יציב מכדי להשתנות.

    התורה מחנכת אותנו להפך הגמור:
    העולם הפיזי הוא לא קבוע, יציבות מוחלטת בטבע היא אשליה, והקדוש ברוך הוא זה שמנהל את העולם.

    השחרור שבחוסר הוודאות.

    ההבנה הזו גרמה לי לחשוב שאולי דווקא ההתעסקות ביציבות ובאיך לשמור עליה פוגעת בנו .
    דווקא כשנשחרר את הניסיון להתגונן
    מכל תרחיש קיצון היסטורי פשוט נתחיל לזוז.

    בתקופת מלך אנגליה, גם האנשים העשירים ביותר לא יכלו לחזות או להתגונן מפני ההחלטה שלו שלא להחזיר את החוב.
    אין שום כלי או גרף שיודעים להעריך סיכון כזה מראש.
    להבנה הזו יש משמעות כפולה.

    מצד אחד, היא נותנת לנו פרספקטיבה נכונה וענווה לחיים.

    מצד שני, היא משחררת אותנו לקבל החלטות ולהעז.

    הרי אם ננסה להתגונן מכל אירוע קיצון תיאורטי, נשתק את עצמנו ולא נפעל לעולם.

    בתוך שיקולי ההשקעה היומיומיים,
    בסיכונים המוחלטים האלה בכלל לא צריך להתחשב.

    אי אפשר לנהל את מה שלא ניתן למדידה.

    המטרה אינה לחיות בחרדה שמשהו ישתנה,
    אלא להפסיק לחפש ודאות מוחלטת במקום שבו היא לא קיימת.
    לשחרר את הפחד מאירועים שאין לנו יכולת לחזות,
    ולהתמקד בפעולות האחראיות והיציבות שנמצאות בשליטה שלנו היום כדי לבנות את המחר.

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והערות a053311311@gmail.com .


  • המצוקה שהובילה להקמת הבורסה .
    ד דוד בן זיקרי
    שוק ההון והשקעות הולנד פורטוגל צי אוניות שודדי ים גיוס הון אילון מאסק

    תודה רבה


  • המצוקה שהובילה להקמת הבורסה .
    ד דוד בן זיקרי
    שוק ההון והשקעות הולנד פורטוגל צי אוניות שודדי ים גיוס הון אילון מאסק

    לפעמים ישנה תחושה שהבורסה היא זירה של מסכים,
    גרפים והימורים על תנודות של נכסים וחברות .
    המציאות ההיסטורית הפוכה לחלוטין.
    שוק ההון לא נולד כרעיון תיאורטי,
    אלא מתוך אילוץ ומצוקה תזרימית של יזמים ומדינות שרצו להוציא לפועל פרויקטים ענקיים, והבינו שהכיס שלהם פשוט קטן מדי.

    הסיפור מתחיל במאה ה-15.

    שוק התבלינים מהמזרח הרחוק היה שווה זהב,
    אך נתיבי המסחר היבשתיים נחסמו על ידי האימפריה העות'מאנית, שגבתה מסים כבדים.

    פורטוגל הייתה הראשונה ,היה לה אינטרס אסטרטגי:
    הרעיון היה לעקוף את החסימה ולמצוא נתיב ימי ישיר
    כדי להשיג שליטה בנתיב הסחר .
    הממלכה מימנה את מסעות הסחר האלו בעצמה,
    ישירות מקופת המדינה,
    אך המודל הריכוזי הזה הגיע מהר מאוד למגבלת הכוח שלו.

    קופת המלכות לא יכלה לעמוד לבדה בקצב בניית הספינות ובנזקים הכלכליים של אבדות וטביעות בלב ים.
    פרויקטים בסדר גודל כזה גדולים מכדי שגוף אחד יממן אותם לבד.

    ההולנדים זיהו את נקודת הכשל והחליטו להיכנס לשוק מלמטה. קבוצות של אנשים פרטיים, סוחרים ויזמים, התאגדו ושלחו ספינות באופן עצמאי.

    נקודת השבר שהובילה להקמת הבורסה .

    מסע סחר ימי באותם ימים נמשך קרוב לשנתיים, והסיכון על הכסף היה גבוה.
    ספינות נעלמו באוקיינוס, ולקח חודשים ארוכים רק כדי לדעת אם הסחורה בכלל קיימת.

    המשמעות עבור המשקיעים הייתה חוסר נזילות חריף ומתח קבוע.
    הכסף היה נעול, העלויות היו אסטרונומיות, וכדי לייצר שורת רווח נדרש הון ראשוני עצום שלא היה לאדם בודד.

    אם משקיע נקלע למצוקה כספית או רצה לפגוש את ההון שלו באמצע הדרך, לא הייתה לו שום דרך לצאת מההשקעה.

    כדי לפתור את המצוקה ולמנוע תחרות ששחקה את הרווחים, הממשלה ההולנדית איחדה בשנת 1602 את הגופים הפרטיים לחברה אחת:
    חברת הודו המזרחית ההולנדית.

    כדי לקיים צי קבוע נדרש הון עתק, והפתרון היה פתיחת האפשרות להשקיע בחברה לציבור הרחב.

    כדי לפתור את בעיית הנזילות, נקבע מנגנון:
    משקיע שרצה לצאת, יכול היה למכור את חלקו בספינה לאדם אחר עוד בזמן שהיא בלב ים.
    המקום הפיזי שבו התבצע החיבור הזה הפך לבורסה הראשונה באמסטרדם.
    המטרה הייתה לאפשר ליזמים לגייס הון ולמשקיעים לקבל נזילות.

    המבנה הכלכלי הזה מלווה אותנו עד היום.

    תחשבו למשל על פרויקט פינוי בינוי.
    מעבר לתוכניות ולידע, היזם צריך הון עתק כדי להתחיל לחפור באדמה ,
    הון שהחזר ההשקעה עליו ייקח שנים קדימה.
    בדיוק כמו אילון מאסק שצריך מיליארדים
    כדי לממן קווי ייצור פיזיים,
    גם יזם הנדל"ן מבין שהכיס הפרטי שלו לא יספיק.
    שניהם מגיעים בסוף לאותו מקום:
    הם מנפיקים חברות בבורסה כדי לפזר את הסיכון ולגייס את הכסף של הציבור ושל קרנות הפנסיה.

    אנחנו מוכרחים להבין שכן גם את הכסף שלנו המשקיעים הקטנים, החברות צריכות.
    הבורסה היא לא סיפור של מסכים, גרפים או הימורים.
    היא פלטפורמה שנולדה מצורך פרקטי:
    הדרך היחידה לחבר בין אלפי אנשים פרטיים, לייצר קבוצה אחת גדולה בעלת כוח כלכלי אדיר,
    לפזר את הסיכון ביניהם ולהפוך רעיונות ענק למציאות.

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והערות a053311311@gmail.com .
    אפשר גם כאן בקבוצה .


  • השקעה אקטיבית מול השקעה פסיבית: מה אפשר ללמוד מהשנים האחרונות?
    ד דוד בן זיקרי
    שוק ההון והשקעות מנהלי השקעות השקעה פאסיבית השקעה אקטיבית מסלול מנוהל מחקה מדד מכים את המדד

    במאמר הקודם עסקנו בעקרונות שצריכים להנחות אותנו בבחירת רמת הסיכון הנכונה.

    השבוע אני רוצה להתמקד בשאלה שמעסיקה הרבה משקיעים מה עדיף לאורך זמן,
    ניהול אקטיבי דרך מנהלי השקעות או השקעה פסיבית במדדים?

    השאלה הזו מעניינת במיוחד לאור הנתונים של שלוש השנים האחרונות.

    כשבוחנים את ביצועי קרנות הפנסיה במסלולים הכלליים לבני 50 ומטה,
    שהם מסלולים שמשקיעים חלק משמעותי מהכסף בשוק המניות,
    ניתן לראות שהן הניבו סביב 50% תשואה מצטברת בשלוש השנים האחרונות.

    לעומת זאת, מדד הS&P 500 הניב באותה תקופה תשואה מצטברת של כ־40%,
    בעוד שהמסלולים המנייתיים בישראל הגיעו כמעט ל־90%.
    זהו פער משמעותי.

    חלק גדול מהפער הזה נובע מהעליות החזקות בשוק הישראלי בתקופה הזו,
    לצד היחלשות הדולר שפגעה בתשואה של מי שהשקיע בשוק האמריקאי.

    חשוב לי להדגיש:
    אני לא נגד השקעה בסיכון גבוה ולא נגד השקעה במדדים כמו ה־S&P 500.
    להפך, זו אחת הדרכים המרכזיות שבהן משקיעים משתתפים בצמיחה של הכלכלה העולמית.

    אבל חשוב להבין שלכל בחירה יש יתרונות וחסרונות,
    ולא תמיד מה שעבד בתקופה מסוימת יהיה הדבר הנכון לכל תקופה.

    היתרון של השקעה מנוהלת .

    היתרון המרכזי של מנהלי השקעות הוא היכולת להגיב למציאות משתנה.
    בזמן אירועים משמעותיים בשווקים,
    יש להם אפשרות לבצע התאמות,
    לשנות חשיפה לסקטורים שונים,
    להגדיל השקעה באזורים שנראים אטרקטיביים יותר,
    או לנצל הזדמנויות שנוצרות.

    מדד פסיבי, לעומת זאת, פועל לפי כללים ברורים מראש.
    הוא מחזיק את החברות שנמצאות במדד ואינו מקבל החלטות בהתאם לשינויים בשוק.
    זו גם החוזקה וגם החולשה שלו.
    מצד אחד, הוא פשוט, זול ומאפשר למשקיע להיות חלק מהשוק בלי לנסות לנחש מה יקרה.
    מצד שני,
    הוא לא יודע להגיב בזמן אמת כאשר התנאים משתנים.

    החיסרון של השקעה מנוהלת.
    מנהלי השקעות נבחנים לפי ביצועים חודשיים ושנתיים,
    למרות שהשקעות לטווח ארוך אמורות להיבחן לאורך שנים.
    הלחץ הזה מגיע גם מהציבור.
    כאשר מסלול מסוים מציג תשואה גבוהה בשנה האחרונה, נוצרת נטייה לעבור אליו ולרדוף אחרי הביצועים האחרונים.

    הבעיה היא שכך מנהלי השקעות מתקשים להישאר נאמנים לאסטרטגיה ארוכת טווח.

    אפשר לראות את זה במקרה של אלטשולר שחם.
    הם הלכו עם אסטרטגיה מסוימת לאורך זמן,
    וכאשר היא לא עבדה כפי שציפו, התגובה של הציבור הייתה חדה מאוד והכספים התחילו לעבור החוצה.

    מצד אחד זה טבעי בעולם ההשקעות,
    אבל מצד שני הלחץ הזה מקשה על מנהלים לקבל החלטות ארוכות טווח.

    קושי נוסף נובע מסוג הנכסים שבהם גופים מוסדיים יכולים להשקיע.

    לדוגמה,
    כאשר גוף מוסדי משקיע בחברה פרטית ייתכן שההשקעה תהיה מוצלחת מאוד בעתיד,
    אבל כל עוד אין אירוע כמו הנפקה או מכירה,
    לא תמיד ניתן לראות את מלוא הערך שלה בדוחות התשואה השוטפים.
    כלומר, יש השקעות שיכולות להיות מצוינות לטווח ארוך, אבל פחות קל למדוד אותן בטווח הקצר.

    צריך להבין שמנהלי ההשקעות אינם פחות מקצועיים.
    הם פשוט פועלים במערכת שונה, עם מגבלות שונות ועם אחריות אחרת.
    בטווח הארוך, סביר שהשקעה במדדים רחבים תמשיך להיות פתרון חזק עבור הרבה משקיעים,
    בעיקר בגלל הפשטות והעלויות הנמוכות.
    אבל לאורך הדרך יהיו תקופות שבהן החלטות אקטיביות יעבדו טוב יותר.
    לכן הדבר החשוב ביותר הוא לא לבחור מסלול לפי מי היה ראשון בטבלה בשנה האחרונה, אלא לבחור אסטרטגיה שמתאימה לכם ולהישאר איתה לאורך זמן.

    צריך לזכור שמעבר מסלול הוא לא פעולה טכנית בלבד.
    מדובר בהחלטת השקעה:
    מכירה של נכסים מסוימים ורכישה של נכסים אחרים.

    בשבוע הבא נתחיל סדרת מאמרים חדשה על ההיסטוריה של שוק ההון, מהמאה ה16 ועד היום.
    נעסוק באירועים המרכזיים שעיצבו את המערכת הפיננסית המודרנית,
    כי כשמבינים איך הכול התחיל, קל יותר להבין איך השווקים עובדים היום.

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות?
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות.
    a053311311@gmail.com


  • איזה מספר קרן של s&p 500 כשרה הכי מומלצת לקנייה
    ד דוד בן זיקרי
    שוק ההון והשקעות קרן נאמנות קרן סל s&p 500 השקעות כשרות קרנות מומלצות

    אני באופן אישי לא מסתכל על איכות העקיבה זה דבר שיכול להשתנות כל הזמן
    ולכן אני חושב שהקרן הכי טובה היא של אינווסקו .


  • איך באמת נכון לחלק את כספי הפנסיה?
    ד דוד בן זיקרי
    שוק ההון והשקעות פניה והשקעות פנסיה מקיפה פנסיה משלימה סיכון גבוהה אגח מיועדות מובטח תשואה פנסיה היא בטוח קצבה חודשית

    @שואף-ליותר בפנסיה מקיפה כל מסלול , גם מאה אחוז מניות מורכב מ70 - 30
    לגבי הפנסיה של אישתך קשה ולא אחראי לענות לך , אבל אני חושב שאם תקרא טוב את המאמר תוכל להבין מה השאלות שאתה צריך לשאול בכדי להבין איפה אתה עומד .
    בגילך השאלות כנראה צריכות להיות בעיקר התנהגותיות .


  • איך באמת נכון לחלק את כספי הפנסיה?
    ד דוד בן זיקרי
    שוק ההון והשקעות פניה והשקעות פנסיה מקיפה פנסיה משלימה סיכון גבוהה אגח מיועדות מובטח תשואה פנסיה היא בטוח קצבה חודשית

    נ.ב. גם פנסיה אחת ניתן לחלק לכמה מסלולים וליצור פיזור יותר איכותי .


  • איך באמת נכון לחלק את כספי הפנסיה?
    ד דוד בן זיקרי
    שוק ההון והשקעות פניה והשקעות פנסיה מקיפה פנסיה משלימה סיכון גבוהה אגח מיועדות מובטח תשואה פנסיה היא בטוח קצבה חודשית

    היום אני רוצה להמשיך את הדיון מהשבוע שעבר
    ולרדת ישירות לפרקטיקה.

    במאמר הקודם
    https://forum.benakel.org/topic/1392/למה-אסטרטגיית-ההשקעות-שלנו-בפנסיה-לא-יכולה-להישאר-רגילה
    הגדרנו שפנסיה היא קרן ביטוחית,
    לא כלי רגיל להגדלת הון בשוק ההון.
    ברגע שכולנו מבינים שמדובר ברשת הביטחון האחרונה שלנו,
    חישוב הסיכוי מול הסיכון משתנה לחלוטין.

    היום נבחן איך המערכת מנהלת את זה אוטומטית?
    אילו מספרים עומדים מאחורי הבחירות?
    והשיקולים שחייבים להנחות אותנו בשטח

    הנוסחה שמאחורי הגיל: המודל הצ'יליאני

    כחלק מניהול הסיכונים, אומץ בישראל מנגנון פנסיוני תלוי גיל
    שנקרא "המודל הצ'יליאני".

    הרעיון פשוט :
    ככל שהחוסך צעיר יותר נקבעת לו חשיפה גבוהה למניות,
    וככל שהוא מתבגר התמהיל הופך לסולידי יותר באופן אוטומט.

    מאחורי המנגנון הזה עומדות שתי נקודות מפתח:

    זמן התיקון:
    לחוסך צעיר יש עשורים קדימה.
    אם הבורסה קורסת , יש לתיק מספיק שנים לתקן את עצמו כלפי מעלה.

    יחס ההפקדות מול הצבירה:
    בשנות ה-20 או 30 לחייו, סך ההפקדות העתידיות יעבור משמעותית
    את הכסף הקיים בקרן, מה שמאפשר לקנות נכסים בזול בירידות ולייצר תשואה .

    לעומת זאת, סביב גיל 50 התמונה מתהפכת:

    ההפקדות שנותרו לו כבר נמוכות מסך הכסף שנמצא בקרן.
    הצבירה גדולה בהרבה מההפקדות השוטפות,
    וכל ירידה חדה מייצרת פגיעה מוחשית שקשה לפצות עליה.

    כברירת מחדל, מסלולי החוסכים הצעירים (עד גיל 50)
    משקיעים סביב חמישים עד שישים אחוז במניות.
    במקביל, המדינה מעניקה הגנה מובנית לחלק משמעותי מהכסף בדמות
    אג"ח מובטחות תשואה (כסף שהמדינה כביכול מלווה ומבטיחה עליו תשואה יחסית גבוהה)
    שממתנות דרמטית את התנודתיות.
    בשל כך, גם במסלול של מאה אחוז מניות,
    ההבדל ברמת הסיכון בשטח מול מסלול
    ברירת המחדל שלא נמצא במאה אחוז מניות עומד על אזור ה-20% בלבד בסך הכול .
    כלומר במסלול מאה אחוז מניות שבעים אחוז בפועל מושקע במניות .

    חשוב לציין שמסלול שחלק ממנו מובטח תשואה זהו רק "בפנסיה מקיפה" .

    בואו ניקח את זה צעד אחד קדימה .

    נניח שאנחנו מדברים על אדם שמרוויח 10,000 ש"ח בחודש:
    במסלול מנייתי מלא,
    השוק מציג לאורך זמן תשואה ריאלית (בניכוי אינפלציה) של כ-8%.
    במסלול מאוזן (סביב 50% מניות), נניח שהתשואה הריאלית תעמוד על כ-4%.

    אם נחשב את הקצבה החודשית הצפויה וכמובן שזה לא מדויק כי הדברים נורא משתנים,
    נגלה נתון מרתק:
    גם במסלול המאוזן (4% ריאלי), הקצבה החודשית הצפויה בזמן הפרישה עדיין אמורה
    להחזיר סכום קרוב מאוד לשכר הנוכחי (סביב ה-10,000 ש"ח).

    ברגע שהמסלול המאוזן כבר שומר על רמת השכר,
    השאלה האמיתית היא האם נכון לנו להסתכן
    בשביל הסיכוי להגדיל את ההכנסה מעבר לבסיס .

    איך מחליטים נכון ??

    כדי לקבל החלטה,
    נציב לעצמנו ארבע שאלות :

    מה הגיל שלנו וכמה זמן נותר לפרישה?

    ככל שאנחנו צעירים יותר, היכולת של התיק לספוג זעזועים ולתקן עולה, בעוד שבגיל
    מבוגר מחיר הטעות הופך למיידי ומסוכן.

    האם יהיו לנו מקורות הכנסה נוספים?

    ככל שיהיו יותר מקורות, התלות בפנסיה פוחתת וניתן למשוך את הסיכון למעלה.

    האם המסלול מתאים לאופי שלנו?

    מסלול מנייתי הוא כלי מצוין,
    אך רק למי שבעל חוסן להתמיד במשבר.
    אם ירידות יגרמו לנו ללחץ ולשינוי מסלול בזמן אמת אנחנו נגרום לעצמנו נזק קשה.

    המטרה הראשונה שלנו בפנסיה היא לבטח את עצמנו, ולא בהכרח להפוך לעשירים.
    נשמח להיות עשירים,
    אבל החובה היא קודם כל להבטיח את הקיום בכבוד.

    החובה שלנו היא להבין את מערכת השיקולים הזו,
    להסתכל על הדברים בצורה מפוכחת,
    ולבחור את המסלול שמאפשר לנו לישון בשקט בהווה ולהגיע מוגנים אל העתיד.

    אין באמור המלצה או שידול לפעולה .

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות?
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות.
    a053311311@gmail.com


  • למה בנק ישראל לא מתערב בשער הדולר? והאם השער הזה מקרב הורדת ריבית נוספת?
    ד דוד בן זיקרי
    שוק ההון והשקעות בנק ישראל שער דולר הורדת ריבית מדיניות מוניטרית כלכלה ישראלית

    לפי מה שהבנתי הקניית דולרים שלו היא לא באמת משמועתית לשוק


  • למה בנק ישראל לא מתערב בשער הדולר? והאם השער הזה מקרב הורדת ריבית נוספת?
    ד דוד בן זיקרי
    שוק ההון והשקעות בנק ישראל שער דולר הורדת ריבית מדיניות מוניטרית כלכלה ישראלית

    @חיסכון-לחתונה זה לא נראה לי ככה למרות שבארצות הברית יש אינפלציה ודוח משרות מאוד טוב , לכאורה זה לא משפיע כרגע עלינו , יותר משפיע עלינו מלחמה וחוסר הוודאות .


  • למה בנק ישראל לא מתערב בשער הדולר? והאם השער הזה מקרב הורדת ריבית נוספת?
    ד דוד בן זיקרי
    שוק ההון והשקעות בנק ישראל שער דולר הורדת ריבית מדיניות מוניטרית כלכלה ישראלית

    אני חושב שהאפשרות השניה , הראל פרסמו סקירה שבוע שעבר , בה הם חוזים עוד הורדה של רבע אחוז במהלך השנה הקרובה


  • למה אסטרטגיית ההשקעות שלנו בפנסיה לא יכולה להישאר רגילה?
    ד דוד בן זיקרי
    שוק ההון והשקעות פנסיה סיכון גבוה פאסיבי העשור האבוד רצף התשואות סיכוי סיכון פנסיה קרן ביטוח כלכלה גלובלית

    5a35ca19-5144-4f1e-9c91-b409cb7892b6-image.jpeg


  • למה אסטרטגיית ההשקעות שלנו בפנסיה לא יכולה להישאר רגילה?
    ד דוד בן זיקרי
    שוק ההון והשקעות פנסיה סיכון גבוה פאסיבי העשור האבוד רצף התשואות סיכוי סיכון פנסיה קרן ביטוח כלכלה גלובלית

    זה תלוי אתה יכול לבחור להיות בפנסיה משלימה ולהיות במאה אחוז .

  • התחברות

  • אין לך חשבון עדיין? הרשמה

  • התחברו או הירשמו כדי לחפש.
  • פוסט ראשון
    פוסט אחרון
0
  • דף הבית
  • לא נקרא 0
  • פוסטים אחרונים
  • תגיות
  • פופולרי
  • נושאים נבחרים
  • כל המאמרים
  • משתמשים
  • חיפוש גוגל בפורום