הפורום הכלכלי החרדי הראשון

אני חושב שזה למשקיעים כשירים

במשך שנים, SpaceX
נחשבה בעיני הציבור לעוד חברת חלל שאפתנית של אילון מאסק.

רוב האנשים הכירו בעיקר את סרטוני השיגורים,
הנחיתות האנכיות וההבטחות על מושבות עתידיות במאדים.
אבל בזמן שהעולם הסתכל על הפיצוצים ועל החליפות הלבנות של האסטרונאוטים,
משהו הרבה יותר גדול התחיל
להיבנות מאחורי הקלעים.

כעת, כאשר השוק נערך למה שעשויה להיות
אחת ההנפקות הגדולות בהיסטוריה, SpaceX
כבר אינה נתפסת רק כחברת חלל.

עבור רבים בוול סטריט, מדובר בחברה שבונה תשתית חדשה לעולם המודרני כזו שנוגעת באינטרנט, בביטחון, בתקשורת ובשליטה
בחלל.
וזה בדיוק מה שהופך את ההנפקה הזו לאחד הסיפורים המסקרנים ביותר בשוק ההון.

הסיפור של SpaceX
לא התחיל מטילים. הוא התחיל מפחד.

בתחילת שנות ה־2000, לאחר מכירת פייפאל , אילון מאסק הפך למולטי־מיליונר עם הון אישי
של כ־180 מיליון דולר.
במקום לפרוש או להקים עוד חברת אינטרנט,

הוא החל לעסוק בשאלה שהעסיקה אותו במשך שנים:

מה יקרה אם האנושות תישאר תלויה בכוכב לכת
אחד בלבד?

מאסק הושפע עמוקות מספרי מדע בדיוני , הספרים הללו לא עסקו רק בחלליות או בטכנולוגיות ,

אלא ברעיון מטריד הרבה יותר
האפשרות שציוויליזציות שלמות קורסות כאשר הן מפסיקות
להתפתח מדעית,
מפסיקות לחדש ומאבדות את היכולת להגן על עצמן מפני איומים קיומיים.

לפי אנשים שעבדו איתו לאורך השנים,
מאסק האמין באמת ובתמים שהאנושות פגיעה הרבה יותר ממה שנדמה לרוב האנשים.

הוא דיבר לא פעם על תרחישים כמו מלחמות עולם, מגפות, אסטרואידים,
קריסה סביבתית
או בינה מלאכותית שעלולה לצאת משליטה.

בעיניו, אם האנושות תישאר מרוכזת בכדורהארץ בלבד,
היא עלולה להסתכן באירוע אחד שימחק את כל מה שנבנה במשך אלפי שנים.

ומכאן נולד הרעיון של SpaceX.
לא כחברת טילים , אלא כניסיון לבנות
בעתיד "גיבוי" לציוויליזציה האנושית.

החשיבה ששינתה את תעשיית החלל העולמית

כאשר מאסק ניסה בתחילת הדרך לרכוש טילים מרוסיה,
הוא גילה שתעשיית החלל פועלת כמעט כמו תעשייה ממשלתית ישנה — איטית,
יקרה ובנויה סביב תקציבי עתק.

הוא חזר משם עם רעיון פשוט אך קיצוני.

במקום לשאול: כמה עולה טיל?

הוא שאל: כמה באמת עולים חומרי הגלם שמרכיבים
אותו?

מאסק פירק את הטיל לחלקים הבסיסייםשלו:
אלומיניום, טיטניום, נחושת ודלק.

לפי ההיגיון שלו, אם חומרי הגלם עצמם עולים רק חלק קטן ממחיר הטיל,
המשמעות היאשהבעיה אינה הפיזיקה אלא הדרך שבה התעשייה בנויה.

הגישה הזו, המכונה "חשיבהמעקרונות ראשונים",
הפכה בהמשך ללב התרבות של SpaceX.

במקום לפעול כמו קבלנית חלל מסורתית, החברה
אימצה קצב עבודה כמעט אגרסיבי. היא העדיפה לבנות מהר, לבדוק מהר, להיכשל מהר
וללמוד מהר.

החברה שכמעט פשטה רגל

מעטים זוכרים עד כמה SpaceX הייתה קרובה לקריסה מוחלטת.

שלושת השיגורים הראשונים של הטילים הראשונים לחלל נכשלו.
הכסף כמעט נגמר, ומשקיעים רבים כבר איבדו אמון.

באותה תקופה מאסק ניסה במקביל להציל גם את טסלה , וגם את ספייס איקס .

לפי ביוגרפיות ועדויות של עובדים לשעבר, הוא חילק את הכסף שנותר לו בין שתי החברות
והיה קרוב מאוד לאבד את שתיהן.

ואז הגיע השיגור הרביעי.
הפעם הטיל הצליח להגיע למסלול.

היתרון הגדול של SpaceX לא היה רק לבנות טילים.

הוא היה לשנות לחלוטין את הכלכלה של
עולם החלל.

במשך עשרות שנים, תעשיית החלל פעלה בצורה כמעט
אבסורדית.
חברות וממשלות היו בונות טיל בעלות עצומה, משגרות אותו פעם אחת ואז מאבדות אותו באוקיינוס.

ספייס איקס ניסתה לפתור בדיוק את הבעיה הזו.

היא פיתחה מערכת שמאפשרת לשלב הראשון של הטיל
לחזור לכדור הארץ ולנחות בצורה אנכית, כך שניתן יהיה להשתמש בו שוב ושוב.

היום, חלק מהטילים כבר טסו עשרות פעמים.

המשמעות הכלכלית דרמטית.

ברגע שחברה יכולה למחזר את רוב מערכת
השיגור שלה, עלויות השיגור יורדות בצורה חדה והיתרון התחרותי הופך כמעט בלתי ניתן
להדבקה.

התוצאה הייתה ברורה.
ספייס אקס הפכה בתוך שנים ספורות לחברת השיגורים הדומיננטית בעולם המערבי.

אבל הסיפור האמיתי בכלל לא קשור לטילים

הציבור עדיין חושב על SpaceX כחברת חלל.
אבל בוול סטריט מסתכלים עליה בצורה שונה לגמרי.

הם רואים חברה שבונה תשתית תקשורת
גלובלית.

והמנוע של כל הסיפור הזה נקרא Starlink.

סטארלניק היא רשת עצומה של לוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ, שמטרתה לספק אינטרנט מהיר
כמעט מכל מקום בעולם.
בניגוד ללווייני תקשורת ישנים שפעלו במסלולים
גבוהים וסבלו מהשהיה גבוהה,
Starlinkמאפשרת חיבור מהיר יחסית גם באזורים מבודדים, בים, באוויר ובמקומות שאין בהם תשתית
קרקעית.

הבינה המלאכותית: הפחד השני של מאסק .

מאסק טען לא פעם שבינה מלאכותית עלולהלהפוך בעתיד לסיכון קיומי אם תפותח ללא בקרה.
לפי דיווחים שונים, החשש הזה הוביללעימותים בינו לבין בכירים בעולם הטכנולוגיה,
כולל לארי פייג', ממייסדי גוגל .

לפי הסיפורים שהסתובבו בעמק הסיליקון,
הוויכוחים ביניהם עסקו בשאלה עד כמה בינה מלאכותית צריכה להיות מפותחת במהירות,
ועד כמה יש צורך במנגנוני הגנה ובקרה.

מתוך החשש הזה, מאסק היה בין האנשים
שסייעו בהקמת OpenAI
יחד עם סם אלטמן ואחרים.

הרעיון המקורי היה לבנות גוף מחקר שיעסוק בפיתוח בינה מלאכותית בצורה פתוחה וזהירה יותר.
אבל עם השנים היחסים בין הצדדים
הידרדרו. מאסק עזב את OpenAI,
ובהמשך החל לבקר באופן פומבי את הכיוון שאליו החברה התפתחה.

מאוחר יותר הוא הקים את חברת הבינה המלאכותית שלו X AI
החיבור הזה חשוב מאוד להבנת הדרך שבה
מאסק חושב.
בין אם מדובר בחלל, באנרגיה או בבינה
מלאכותית, הוא נוטה להסתכל על העולם דרך עדשה של סיכונים קיומיים ארוכי טווח.

בשורה התחתונה ספייס אקס כבר מזמן אינה רק חברת חלל.

היא אחת החברות המסקרנות ביותר שהשוק
ראה בעשור האחרון.

אם ההנפקה אכן תצא לפועל בשווי שעליו מדברים כיום בשוק,
החברה עשויה להפוך כמעט מיד לאחת החברות הגדולות בעולם מבחינת שווי שוק.

במצב כזה, אנליסטים כבר מעריכים כי בתוך זמן לא רב היא עשויה להיכנס למדדים מרכזיים ,
כמו S&P500
ולהפוך לחלק אוטומטי מתיקי ההשקעות שלמיליוני אנשים ברחבי העולם ,
גם של מי שמעולם לא התעניין בטילים, בלוויינים או במאדים.

(המאמר נכתב לאחר למידה של הנושא עם AI)

**מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות?
אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות.
a053311311@gmail.com

אני רוצה לדבר דבר על תחושת חוסר הצדק שמלווה כל אדם שעובד קשה למחייתו כשהוא מביט בעולם ההשקעות.

מצד אחד, יש את האדם שקם בכל בוקר, מזיע, פותר בעיות, נותן שירות או בונה מוצר.
הוא מחליף את הזמן והאנרגיה שלו בכסף.

מצד שני, יש את המשקיע הפסיבי. הוא יושב בבית, אולי אפילו ישן, ובמשך עשורים הוא רואה את ההון שלו צומח ב-10% בשנה בממוצע רק כי הוא מחזיק מדד כלשהו.

זה נראה כמו תקלה במערכת.
לפי כל היגיון מוסרי, כסף אמור להיות תגמול על מאמץ. אם אדם אחד לא מתאמץ והשני כן, למה שהעולם ייתן להם פרס דומה, או אפילו יתגמל את המשקיע יותר?

כדי לפצח את זה, אנחנו חייבים לשאול שאלה פשוטה
מה זה בכלל כסף?
לפני שנצלול לעומק, צריך להבין מושג יסודי שנקרא
" עלות חלופית "
זהו המחיר של "הדלת שנסגרה".
בכל פעם שאתם בוחרים לעשות דבר אחד, אתם מוותרים על כל שאר הדברים שיכולתם לעשות באותו זמן ובאותו כסף.
אם יש לכם 100 שקלים ובחרתם לקנות בהם חולצה, העלות של החולצה היא לא רק ה-100 שקלים, אלא כל מה שהייתם יכולים לעשות איתם ולא עשיתם – למשל, להשקיע אותם או לקנות ארוחה.
בכל בחירה בחיים יש ויתור, והוויתור הזה הוא המחיר האמיתי שאנחנו משלמים.

ברמה העמוקה ביותר, כסף הוא בסך הכל השפה שבה אנחנו מתרגמים את הוויתורים האלה.
כסף הוא לא "דבר" שיש לו ערך בפני עצמו, הוא דרך להעביר ערך מאדם לאדם. כשאתם עובדים, אתם מוותרים על חלק מהחיים שלכם עכשיו על הזמן והנוחות ומקבלים בתמורה "אישור" שמאפשר לכם לקבל בעתיד ערך שמישהו אחר יצר. א
ם בניתי למישהו בית, נתתי לו ערך ממשי. בתמורה, הוא נותן לי כסף, שזה בעצם הערך שמישהו אחר נתן לו קודם.

מכאן מתחיל המנגנון של שוק ההון.
שוק ההון הוא לא מקום שבו כסף "מוליד" כסף משום מקום.
שוק ההון הוא מערכת שמחברת בין אנשים שיש להם עודף של "ערך אגור" (כסף שהם עבדו בשבילו ולא בזבזו) לבין חברות שזקוקות לערך הזה כדי לצמוח.

כשאתם משקיעים בצורה פסיבית, אתם מעמידים את העבודה שלכם מהעבר לטובת העתיד של מישהו אחר.
אבל למה שהשוק ישלם לכם על זה 10% אם אתם "רק יושבים בבית"?
התשובה היא שהשוק מוכן לתגמל אתכם ביוקר לא בגלל ששכחתם מהכסף,
אלא בגלל שביצעתם עבודה שרוב האנשים נכשלים בה: נשיאת נטל האי-ודאות.

הסיבה שהתשואה הזו קיימת היא שהשקעה פסיבית היא לא באמת קלה.
אם היא הייתה באמת נטולת מאמץ, התשואה עליה הייתה נשחקת לאפס מזמן.
העובדה שהשוק ממשיך לשלם "משכורת" גבוהה למשקיעים פסיביים לאורך עשורים היא ההוכחה לכך שיש כאן מאמץ כביר, גם אם הוא לא נראה כמו זיעה.
הקושי הוא לא קושי של עשייה, אלא קושי של אי-עשייה.
המוח שלנו מתוכנת להגיב כשיש סכנה, לפעול כשהשוק יורד, ולנסות "לתקן" כשמדברים בחדשות על משברים או על תנודות בדולר.
בכל רגע כזה, המשקיע הפסיבי נדרש לשלם מחיר מנטלי כבד: לוותר על תחושת השליטה.
הוא צריך לצפות בערך שעליו הוא עמל נשחק על המסך, ולבחור באופן אקטיבי לא לעשות דבר.
זו העבודה האמיתית.
התשואה היא הפיצוי על כך שהסכמתם להישאר בתוך חוסר הוודאות ולא נשברתם. המערכת מעבירה הון מאנשים תגובתיים שחייבים לפעול ולשנות, לאנשים בעלי משמעת שמוכנים לשאת את מחיר ההמתנה.

בסופו של דבר, אין ארוחות חינם. הרווח בבורסה הוא לא מתנה,
הוא שכר עבור שירות שקשה מאוד לספק: יציבות פסיכולוגית. אתם לא מרוויחים כי "לא עשיתם כלום", אתם מרוויחים כי הייתם מוכנים להיות בולמי הזעזועים של הכלכלה.
ככל שהעולם נהיה רועש ותזזיתי יותר, הערך של היכולת הזו רק עולה והשוק ימשיך לשלם לכם על המאמץ הזה בהתאם.

אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא.

מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות?
אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות.
a053311311@gmail.com

זו שאלה קשה מאוד מאוד , אני רוצה לנסות לכתוב על זה בהזדמנות .
בתמצות הנושא מה הערך של פיזור ?
האם הוא בא לייצר תשואה יותר גבוהה ?
אולי לגרום לחלק ההתנהגותי שבנו להצליח קרי לא למכור בזמני משבר ?
מזכיר שווארן באפט אמר פעם שפיזור זה למי שלא יודע .

@אלחנן-eba כתבתי על זה פה https://forum.benakel.org/topic/1276/השקל-מתחזק-אבל-זה-לא-רק-סיפור-ישראלי

לטענתו הוא מתערב רק בזמנים שיש ספיקולציות בשוק ולא במצב שהאירוע הוא כלכלי .
וברור שזה מקרב הורדת ריבית , כי ריבית היא הרבה יותר משמעותית לשוק ממכירה של דולר , בסוף קשה מאוד להשפיע על שוק המט"ח גם לבנק ישראל שיש לו רזרבות מט"ח מהגדולות בעולם ביחס לתוצר .

במאמר הקודם https://forum.benakel.org/topic/1086/האם-מבנה-השוק-החדש-מנפח-את-ה-s-p-500/6
צללנו לתיאוריה של גאבה וקוין, שמזהירה אותנו מפני מצב שבו השוק הופך ל"קשיח".

לפי החשש הזה, בגלל שכולנו משקיעים "על עיוור" במדדים כמו S&P 500, אנחנו יוצרים בועה:
הכסף זורם פנימה אוטומטית, דוחף את המחירים למעלה, ויוצר רצפה לא רציונלית –
כלומר, המחיר לא יכול לרדת כי תמיד יש מישהו (המדד) שקונה.
אבל כדי להיות משקיעים חכמים (ועצלנים בלב שקט), כדאי להכיר את התשובות של ענקית ההשקעות Vanguard למיתוסים האלו.

1. המיתוס: "המדד קונה הכל על עיוור ומנפח מחירים"

החשש: המדד לא בודק אם מניה היא טובה או יקרה, הוא פשוט קונה אותה כי היא קיימת, ובכך הוא הופך ל"מנוע" שדוחף את השוק למעלה ללא הפסקה.

התשובה של ונגראד

המחקר מראה שקרנות המדד אחראיות רק על כ-1.2% מהמסחר היומי בבורסה בארה"ב.
מי קובע את המחיר באמת? המשקיעים ה"חרוצים" – אלו שקוראים דוחות ומחליטים אם למכור או לקנות.
הם מהווים כמעט 99% מהתנועה בשוק. המדד הוא בסך הכל "טרמפיסט" שמשקף את המחיר שהמקצוענים קבעו.
נ.ב. זו גם הסיבה לריכוזיות במדד .

2. המיתוס: "הזרם הפסיבי יצר רצפה מלאכותית שמונעת מהשוק לרדת"

החשש: אם מיליוני אנשים מפקידים כל חודש לפנסיה והכסף הולך אוטומטית למדד, השוק לעולם לא יחזור להיות "אמיתי" כי אין מי שימכור.
השוק אמור להפוך ל"שקט" וחסר תנודות.

התשובה של ונאגרד

כאן נכנס לתמונה ה-VIX "מדד הפחד" של הבורסה, שבוחן כמה השוק תנודתי .
ואנגארד מראים בנתונים שמאז 1990, בזמן שנכסי המדדים זינקו בטירוף, מדד ה-VIX לא ירד.
להיפך, אנחנו עדיין רואים קפיצות ענקיות בתנודתיות בזמן משברים (כמו בקורונה או ב-2008).
זה מוכיח שהשוק ממש לא איבד את היכולת שלו "לרעוד" או לרדת.
כשקורה משהו רע בעולם, המשקיעים האקטיביים (אלו שמחזיקים ב-99% מהמסחר) עדיין מוכרים ודוחפים את המחירים למטה בעוצמה.
ה"רצפה" שחששנו ממנה פשוט לא קיימת במבחן המציאות.

3. המיתוס: "המדד מנפח רק את חברות הענק"

החשש: המדד הופך את המניות הגדולות (כמו אפל) לעוד יותר גדולות באופן מלאכותי.

התשובה של ונגראד

באופן מפתיע, שיעור הבעלות של קרנות המדד בחברות הענק נמוך יותר מאשר בחברות הבינוניות (Mid-Cap). הסיבה שאפל כל כך גדולה במדד היא כי היא חברה מצליחה בעולם האמיתי, לא בגלל המנגנון האוטומטי של המדד.

בשורה התחתונה: מה עושים עם זה?

חשוב להיות כנים: גם על המחקר הזה של Vanguard יש טענות.
יש חוקרים שטוענים שהם מודדים רק חלק מהשוק והבעיה האמיתית גדולה יותר.
השוק הוא מערכת מורכבת שמשלבת גם כוחות פסיביים וגם אקטיביים.

הנקודה שחשוב לקחת היא זו

הוויכוחים של המומחים לא צריכים להפחיד אתכם.
הכוח הכי גדול של משקיע "עצלן" הוא לא לנסות להיות חכם יותר מהשוק, אלא להיות חזק יותר מהרגש שלו. הנתונים מראים שהשוק עדיין יודע להעניש חברות גרועות ולתגמל טובות.

האסטרטגיה שלכם צריכה להישאר פשוטה: להחזיק חזק.
לא משנה אם השוק קופץ (תנודתיות) או אם אומרים שהכל "מנופח" – ההיסטוריה מראה שמי שנשאר בפנים לאורך זמן, מנצח .

אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא.

מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות?
אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות.
a053311311@gmail.com

@רואה-את-הנולד כל מילה

בכל מסלול , מסתכלים על אחוזי החשיפה ולא על האחזקות מהסיבה שאמרת , שדרך חוזים ואופציות הם חשופים לסיכון והסיכוי של המדד ומקבלים תשואה של אגח על שאר הכסף .

דעתי שמשקיע פאסיבי לא יכול לעשות את כל הפליפים האלה וגם בזמן שיש כמה אינדיקציות שמראות שהולך להיות אירוע .
אני ממש לא מתנגד להשקעה אקטיבית , אבל אני חושב שצריך ללמוד אותה לעומק זה ממש מש מקצוע .

@צמיחה התכוונתי עלות ממוצעת ולא לעלות קבועה כמו שאמרת בגלל פערי הריביות והתנודה בשינוי .
אני מסכים שישם זמנים שונים ומורכבויות , ואני באמת חושב שכדאי להתייעץ .
אגב יכול להיות שאני טועה במספרים ואשמח שתשתף במידע וודאי על עלות הגידור הממוצעת , ובעיקר איך בדקת אותה (סימולציה , פערים בין המסלול המגודר לרגיל , איכות הגידור וכו)

1. תעשה חישוב של עלות גידור של בערך 1 אחוז לשנה (קשה לדעת כמה זה מדויק) ל20 שנה עם חישוב ריבית דריבית , זה יוצא יותר . וגם אם זה יוצא באזורים האלה , זה לא כ"כ שווה כי אתה מפספס את התחזקות הדולר שיכולה להיות .
2. אני מתכוון שצריך לקחת את זה בחשבון .
3. לא מדדתי אותם בעשור האחרון ביחס לשוק האמריקאי , התכוונתי בעיקר לשנתיים האחרונות .

נ.ב. אם אני לא טועה פורסם בגלובס שבשלושים שנה האחרונות , מדד תל אביב 90 עוקף את הסנופי האמריקאי .

אני מסכים וזה היופי בשוק ההון שלא משנה מה תגיד , תמיד יהיה כאלה שיגידו אחרת , ולכן גם במקרה של טופורוביץ גם אם הוא לא צודק זה לא אומר שהטיעונים שלו מגוחכים.

במחקר הם הראו שכל דולר פאסיבי מעלה את השוק ב5 דולר אם אני זוכר טוב (כתבתי לפני הרבה זמן)

אני חושב שהטענות שלו ממש ממש לא מגוחכות , מצד שני הם לא חד משמעיות .
על טענה אחת כתבתי פה https://forum.benakel.org/topic/1086/האם-מבנה-השוק-החדש-מנפח-את-ה-s-p-500

במאמרים הקודמים דיברנו על מה זה מט"ח,
https://forum.benakel.org/topic/1251/תפסיקו-להמר-על-הדולר-מטבע-הוא-כלי-עבודה-ולא-מכשיר-השקעה.

איך הוא משפיע על תיק ההשקעות שלנו ומהם הגורמים לשקל להתחזק או לדולר להיחלש.
https://forum.benakel.org/topic/1276/השקל-מתחזק-אבל-זה-לא-רק-סיפור-ישראלי

עכשיו מגיעה השאלה הפרקטית: מה עושים עם זה בתיק ההשקעות, האם לגדר מט"ח או לא?

לפני הכול צריך להפריד בין השקעה לטווח קצר או לטווח ארוך.
בהשקעה לטווח קצר, המטבע הוא חלק מהמשחק. הוא זז ומשפיע על התשואה, ולכן גידור יכול להיות כלי וצריך לקחת אותו בחשבון כחלק מהאסטרטגיה הכללית שלנו.

בטווח ארוך, הסיפור שונה. אם נכנסנו להשקעה ל־20 שנה, אי אפשר לקבל החלטות לפי מה שקורה עכשיו. כאן צריך לבחור גישה קבועה.

חשוב לי לחדד נקודה לפני שממשיכים: כל הדיון כאן הוא על תשואה נטו כלומר, האם הגידור מעלה או פוגע בתשואה לאורך זמן.
אם אנחנו מדברים על פיזור סיכונים או על איך התיק מתנהג בתרחישים שונים, זה כבר דיון אחר לגמרי, עם שיקולים אחרים.

אז מה זה גידור מט"ח?

בפשטות, זה לנטרל את השפעת המטבע, להשקיע בחו"ל, אבל שהתוצאה תהיה בשקלים.

נשמע טוב, אבל יש לזה מחיר.

העלות מגיעה מפערי ריביות בין מדינות. בפועל מדובר על סדר גודל שמשתנה לאורך זמן, לעיתים סביב אחוז בשנה ולעיתים פחות.
חשוב להבין, העלות הזו היא בנוסף לדמי הניהול שאנו משלמים, ומשתקפת בתשואה נמוכה יותר מהמסלול הלא מגודר.

אם כך, הדרך הנכונה להסתכל על הדברים היא:
מצד אחד – עלות הגידור.
מצד שני – הסיכון להיחלשות המטבע ובמקרה הזה הדולר.

תכלס:

1. אם נסתכל סטטיסטית, הגידור לא יצא משתלם לאורך הזמן.
   לדוגמא: אם נוציא את התקופה האחרונה בה השקל מאוד התחזק, היסטורית הדולר נחלש סביב בכמעט 20 אחוז, מה שאומר שהגידור לא היה משתלם.
   ועדיין, אי אפשר לדעת את העתיד, ובמיוחד בתקופה האחרונה יש יותר ויותר קולות שטוענים שהדולר ימשיך להיחלש.

2. כשאנו משקיעים בארצות הברית, אנו עושים זאת מתוך אמונה בכלכלה האמריקאית, שחלק משמעותי ממנה זה הדולר. למרות שאנו נמצאים בישראל ומרוויחים בשקל, בסוף אנו מודדים את התשואה שלנו בשקל.

3. הדולר נחלש בשנה האחרונה כמעט ב־20%, וקשה לי לראות מצב שתנועות חדות כאלה יחזרו על עצמן בטווח הקרוב באותו סדר גודל.

4. אפשרי לקחת את השינוי בשערי המטח כשיקול משמעותי במעבר למדדים ישראלים , במיוחד כשאנו רואים שהם לא נופלים ואף עולים בחלקם על השוק האמריקאי .

הדבר החשוב ביותר הוא לזכור שאם אתם משקיעים לטווח ארוך בגישה הפאסיבית, אתם לא מקבלים החלטות לפי מה שקרה בתקופה האחרונה, אלא בוחרים אסטרטגיה ונשארים איתה עד הסוף .
https://forum.benakel.org/topic/973/האם-אנחנו-באמת-מבינים-מה-אנחנו-עושים-עם-הכסף-שלנו

בסוף, גידור מט"ח הוא לא שאלה של נכון או לא נכון.
זו החלטה איך אתם רוצים שהתיק שלכם יתנהג – והאם אתם מצליחים להישאר עקביים לאורך זמן.

מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com

האמור נועד לצרכי מידע בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, ייעוץ פיננסי או המלצה לפעולה.

רק שיהיה ברור , אני מדבר על קורס בסיסי מאוד , אני לא מדבר על הכרה של עולם ההשקעות האקטיבי ואפילו לא הפאסיבי לעומק .

@רק-יגיעה-בתורה בהחלט אני חושב שצריך ללמוד על דברים כמו העשור האבוד , יפן , להבין שהשוק הוא ריכוזי כרגע ולהבין את החסרונות והיתרונות של זה .
להבין שמשקיעים לא רק בגלל סטטיסטיקה ,אלא שאחרי שאנחנו מבינים למה נכון להשקיע הראיה שזה נכון היא הסטטיסטיקה .

בעיניי הנקודה המרכזית היא שיש כאן ניסיון חדש שקוראים לו השקעה פאסיבית שיש תעשייה שלימה של יועצי השקעות או מומחים כלכליים שטוענים שקשה מאוד להחזיק בהשקעה כזו ללא ליווי או גם איתו , ולכן הם מציעים הרבה מכשירים אחרים , החברה האלה הם לא טיפשים , הם דווקא מהמוכשרים ביותר שיש , וגם אתה או אני לא מסכימים עם התפיסה הזו שלהם , אנחנו חייבים להבין שכנראה המחשבה שהשוק מתקן וכו וכו לא הספיקה בהיסטוריה ולא מספיקה לאותם מנהלי השקעות ולכן הם מייעצים על גידורים וכו וכו

לפני תקופה הייתי בכנס השקעות , היה שם בחור שמנהל המון כסף לאחת מחברות הביטוח הגדולות , ושאלתי אותו את השאלה המתבקשת : אם אתם לא מצליחים להכות את המדד , למה אתם מייצרים תמהילי השקעה שונים , קחו את כל הכסף תשקיעו במדד וזהו , הרי זה כסף להרבה שנים ?

התשובה שלו הייתה שמכיוון שבהשקעה במדד יש תנודתיות גדולה מאוד , והם יודעים שבמקרה משבר הרבה אנשים יברחו משם למסלולים אחרים , לכן הם מנסים לייצר תשואה דומה בתנודתיות נמוכה .
למדתי מזה שכן יש משמעות לתנודתיות וכן הציבור בורח בזמני משבר וכשאני משקיע אני צריך להסביר לעצמי , למה אני לא אהיה זה שיברח .

@רק-יגיעה-בתורה השאלה היא מה נקרא לדעת ולחקור , אני לא חושב שצריך להבין במכפילים ובעולם הפיננסים , אבל אדם שמבין מה שהוא עושה עונה לעצמו תשובה פשוטה לטענות שלו .
א. אני לטווח ארוך .
ב. אני מבין טוב מה שאני עושה ולכן אני לא חושב שאמכור בירידות , ולא אני לא חושב שצריך להיפך להיות מומחה , אבל לפחות את קורס של תבונה או כמה שעות לפחות בגיפיטי בהבנה של הדברים חובה .

חשוב לציין בהמשך למאמר שהסיבות לירידות בדולר בטווח הקצר , הם כנראה זה שארצות הברית נתפסת כקצת פחות חזקה מול איראן וההבנה שאיראן היא מדינה שכנראה כאן בשביל להישאר לפחות בטווח הקצר .
מה גם שנוצר איום חדש על ההגמוניה של הדולר מצד המפרציות , מי שמעוניין להרחיב https://www.funder.co.il/article/198867