דילוג לתוכן
  • דף הבית
  • 0 לא נקרא 0
  • פוסטים אחרונים
  • תגיות
  • פופולרי
  • נושאים נבחרים
  • כל המאמרים
  • משתמשים
  • חיפוש גוגל בפורום
עיצובים
  • Light
  • Brite
  • Cerulean
  • Cosmo
  • Flatly
  • Journal
  • Litera
  • Lumen
  • Lux
  • Materia
  • Minty
  • Morph
  • Pulse
  • Sandstone
  • Simplex
  • Sketchy
  • Spacelab
  • United
  • Yeti
  • Zephyr
  • Dark
  • Cyborg
  • Darkly
  • Quartz
  • Slate
  • Solar
  • Superhero
  • Vapor

  • ברירת מחדל (ללא עיצוב (ברירת מחדל))
  • ללא עיצוב (ברירת מחדל)
כיווץ
לוגו אתר

הפורום הכלכלי החרדי הראשון

ד

דוד בן זיקרי

@דוד בן זיקרי
אודות
פוסטים
116
נושאים
20
שיתופים
0
קבוצות
0
עוקבים
0
עוקב אחרי
0

פוסטים

פוסטים אחרונים הגבוה ביותר שנוי במחלוקת

  • הלקח שאימפריות השאירו למשקיעים
    ד דוד בן זיקרי

    בשבועות האחרונים אני קורא הרבה על ההיסטוריה של שוק ההון.
    התחלתי בהולנד, המשכתי לאנגליה, ומשם נסחפתי לעוד תקופות.
    באחד הערבים קראתי על חדלות הפירעון של מלך אנגליה במאה ה־17.
    זה היה אמור להיות עוד פרט היסטורי קטן,
    אבל הוא הוביל אותי לשאלה פשוטה:

    כמה פעמים זה כבר קרה בהיסטוריה?

    התחלתי לבדוק.
    ספרד, אנגליה, צרפת, האימפריה העות'מאנית, רוסיה, גרמניה, ארצות הברית, ארגנטינה, יוון, לבנון.
    כמעט כל מעצמה גדולה בהיסטוריה, בשלב כזה או אחר, הפרה התחייבויות למשקיעים.
    לפעמים זו הייתה חדלות פירעון רשמית, לפעמים אינפלציה שמחקה את ערך הכסף, ולפעמים ביטול ההתחייבות לזהב או תספורת חוב.

    ככל שהעמקתי ברשימה הזו, הבנתי שהיא חושפת משהו עמוק לגבי הדרך שבה אנחנו תופסים סיכון.

    היציבות המודרנית והקושי להכיל שינוי.

    אנחנו חיים בעולם שבו הכול נראה מסודר.
    המשכורת נכנסת בזמן, הבנקים פתוחים, המדינה מתפקדת והשווקים נפתחים בכל בוקר.
    אנחנו מתכננים עשרים ושלושים שנה קדימה, כאילו כך העולם תמיד התנהל.
    התרבות המערבית המודרנית קידמה ב-100-200 השנים האחרונות תחושה ואולי אשליה שהמצב הקיים תמיד יישאר ככה.

    אבל כשפותחים ספר היסטוריה, מגלים תמונה אחרת.
    רוב ההיסטוריה האנושית הייתה רצופה מלחמות, מגפות, הפיכות, משברי חוב ושינויי משטר.

    היציבות שאנו חווים בעשרות שנים האחרונות היא דווקא החריגה בקנה המידה ההיסטורי.

    הקשר לימי בין המצרים.

    הקושי הזה מתחבר ישירות לימים האלה של השנה,
    ימי בין המצרים.

    לפעמים אנחנו שואלים את עצמנו למה כל כך קשה לנו להרגיש באמת את האבל ואת חורבן בית המקדש??

    התשובה נעוצה בדיוק באשליה הזו, אנו חיים בעולם שמייצר לנו תחושה שהכול מסביבנו יציב מכדי להשתנות.

    התורה מחנכת אותנו להפך הגמור:
    העולם הפיזי הוא לא קבוע, יציבות מוחלטת בטבע היא אשליה, והקדוש ברוך הוא זה שמנהל את העולם.

    השחרור שבחוסר הוודאות.

    ההבנה הזו גרמה לי לחשוב שאולי דווקא ההתעסקות ביציבות ובאיך לשמור עליה פוגעת בנו .
    דווקא כשנשחרר את הניסיון להתגונן
    מכל תרחיש קיצון היסטורי פשוט נתחיל לזוז.

    בתקופת מלך אנגליה, גם האנשים העשירים ביותר לא יכלו לחזות או להתגונן מפני ההחלטה שלו שלא להחזיר את החוב.
    אין שום כלי או גרף שיודעים להעריך סיכון כזה מראש.
    להבנה הזו יש משמעות כפולה.

    מצד אחד, היא נותנת לנו פרספקטיבה נכונה וענווה לחיים.

    מצד שני, היא משחררת אותנו לקבל החלטות ולהעז.

    הרי אם ננסה להתגונן מכל אירוע קיצון תיאורטי, נשתק את עצמנו ולא נפעל לעולם.

    בתוך שיקולי ההשקעה היומיומיים,
    בסיכונים המוחלטים האלה בכלל לא צריך להתחשב.

    אי אפשר לנהל את מה שלא ניתן למדידה.

    המטרה אינה לחיות בחרדה שמשהו ישתנה,
    אלא להפסיק לחפש ודאות מוחלטת במקום שבו היא לא קיימת.
    לשחרר את הפחד מאירועים שאין לנו יכולת לחזות,
    ולהתמקד בפעולות האחראיות והיציבות שנמצאות בשליטה שלנו היום כדי לבנות את המחר.

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והערות a053311311@gmail.com .

    שוק ההון והשקעות חדלות פירעון מצבי קיצון חוסר וודאות תספורות חוב ספרד שווייץ אנגליה התפתחות הבורסה

  • המצוקה שהובילה להקמת הבורסה .
    ד דוד בן זיקרי

    תודה רבה

    שוק ההון והשקעות הולנד פורטוגל צי אוניות שודדי ים גיוס הון אילון מאסק

  • המצוקה שהובילה להקמת הבורסה .
    ד דוד בן זיקרי

    לפעמים ישנה תחושה שהבורסה היא זירה של מסכים,
    גרפים והימורים על תנודות של נכסים וחברות .
    המציאות ההיסטורית הפוכה לחלוטין.
    שוק ההון לא נולד כרעיון תיאורטי,
    אלא מתוך אילוץ ומצוקה תזרימית של יזמים ומדינות שרצו להוציא לפועל פרויקטים ענקיים, והבינו שהכיס שלהם פשוט קטן מדי.

    הסיפור מתחיל במאה ה-15.

    שוק התבלינים מהמזרח הרחוק היה שווה זהב,
    אך נתיבי המסחר היבשתיים נחסמו על ידי האימפריה העות'מאנית, שגבתה מסים כבדים.

    פורטוגל הייתה הראשונה ,היה לה אינטרס אסטרטגי:
    הרעיון היה לעקוף את החסימה ולמצוא נתיב ימי ישיר
    כדי להשיג שליטה בנתיב הסחר .
    הממלכה מימנה את מסעות הסחר האלו בעצמה,
    ישירות מקופת המדינה,
    אך המודל הריכוזי הזה הגיע מהר מאוד למגבלת הכוח שלו.

    קופת המלכות לא יכלה לעמוד לבדה בקצב בניית הספינות ובנזקים הכלכליים של אבדות וטביעות בלב ים.
    פרויקטים בסדר גודל כזה גדולים מכדי שגוף אחד יממן אותם לבד.

    ההולנדים זיהו את נקודת הכשל והחליטו להיכנס לשוק מלמטה. קבוצות של אנשים פרטיים, סוחרים ויזמים, התאגדו ושלחו ספינות באופן עצמאי.

    נקודת השבר שהובילה להקמת הבורסה .

    מסע סחר ימי באותם ימים נמשך קרוב לשנתיים, והסיכון על הכסף היה גבוה.
    ספינות נעלמו באוקיינוס, ולקח חודשים ארוכים רק כדי לדעת אם הסחורה בכלל קיימת.

    המשמעות עבור המשקיעים הייתה חוסר נזילות חריף ומתח קבוע.
    הכסף היה נעול, העלויות היו אסטרונומיות, וכדי לייצר שורת רווח נדרש הון ראשוני עצום שלא היה לאדם בודד.

    אם משקיע נקלע למצוקה כספית או רצה לפגוש את ההון שלו באמצע הדרך, לא הייתה לו שום דרך לצאת מההשקעה.

    כדי לפתור את המצוקה ולמנוע תחרות ששחקה את הרווחים, הממשלה ההולנדית איחדה בשנת 1602 את הגופים הפרטיים לחברה אחת:
    חברת הודו המזרחית ההולנדית.

    כדי לקיים צי קבוע נדרש הון עתק, והפתרון היה פתיחת האפשרות להשקיע בחברה לציבור הרחב.

    כדי לפתור את בעיית הנזילות, נקבע מנגנון:
    משקיע שרצה לצאת, יכול היה למכור את חלקו בספינה לאדם אחר עוד בזמן שהיא בלב ים.
    המקום הפיזי שבו התבצע החיבור הזה הפך לבורסה הראשונה באמסטרדם.
    המטרה הייתה לאפשר ליזמים לגייס הון ולמשקיעים לקבל נזילות.

    המבנה הכלכלי הזה מלווה אותנו עד היום.

    תחשבו למשל על פרויקט פינוי בינוי.
    מעבר לתוכניות ולידע, היזם צריך הון עתק כדי להתחיל לחפור באדמה ,
    הון שהחזר ההשקעה עליו ייקח שנים קדימה.
    בדיוק כמו אילון מאסק שצריך מיליארדים
    כדי לממן קווי ייצור פיזיים,
    גם יזם הנדל"ן מבין שהכיס הפרטי שלו לא יספיק.
    שניהם מגיעים בסוף לאותו מקום:
    הם מנפיקים חברות בבורסה כדי לפזר את הסיכון ולגייס את הכסף של הציבור ושל קרנות הפנסיה.

    אנחנו מוכרחים להבין שכן גם את הכסף שלנו המשקיעים הקטנים, החברות צריכות.
    הבורסה היא לא סיפור של מסכים, גרפים או הימורים.
    היא פלטפורמה שנולדה מצורך פרקטי:
    הדרך היחידה לחבר בין אלפי אנשים פרטיים, לייצר קבוצה אחת גדולה בעלת כוח כלכלי אדיר,
    לפזר את הסיכון ביניהם ולהפוך רעיונות ענק למציאות.

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והערות a053311311@gmail.com .
    אפשר גם כאן בקבוצה .

    שוק ההון והשקעות הולנד פורטוגל צי אוניות שודדי ים גיוס הון אילון מאסק

  • השקעה אקטיבית מול השקעה פסיבית: מה אפשר ללמוד מהשנים האחרונות?
    ד דוד בן זיקרי

    במאמר הקודם עסקנו בעקרונות שצריכים להנחות אותנו בבחירת רמת הסיכון הנכונה.

    השבוע אני רוצה להתמקד בשאלה שמעסיקה הרבה משקיעים מה עדיף לאורך זמן,
    ניהול אקטיבי דרך מנהלי השקעות או השקעה פסיבית במדדים?

    השאלה הזו מעניינת במיוחד לאור הנתונים של שלוש השנים האחרונות.

    כשבוחנים את ביצועי קרנות הפנסיה במסלולים הכלליים לבני 50 ומטה,
    שהם מסלולים שמשקיעים חלק משמעותי מהכסף בשוק המניות,
    ניתן לראות שהן הניבו סביב 50% תשואה מצטברת בשלוש השנים האחרונות.

    לעומת זאת, מדד הS&P 500 הניב באותה תקופה תשואה מצטברת של כ־40%,
    בעוד שהמסלולים המנייתיים בישראל הגיעו כמעט ל־90%.
    זהו פער משמעותי.

    חלק גדול מהפער הזה נובע מהעליות החזקות בשוק הישראלי בתקופה הזו,
    לצד היחלשות הדולר שפגעה בתשואה של מי שהשקיע בשוק האמריקאי.

    חשוב לי להדגיש:
    אני לא נגד השקעה בסיכון גבוה ולא נגד השקעה במדדים כמו ה־S&P 500.
    להפך, זו אחת הדרכים המרכזיות שבהן משקיעים משתתפים בצמיחה של הכלכלה העולמית.

    אבל חשוב להבין שלכל בחירה יש יתרונות וחסרונות,
    ולא תמיד מה שעבד בתקופה מסוימת יהיה הדבר הנכון לכל תקופה.

    היתרון של השקעה מנוהלת .

    היתרון המרכזי של מנהלי השקעות הוא היכולת להגיב למציאות משתנה.
    בזמן אירועים משמעותיים בשווקים,
    יש להם אפשרות לבצע התאמות,
    לשנות חשיפה לסקטורים שונים,
    להגדיל השקעה באזורים שנראים אטרקטיביים יותר,
    או לנצל הזדמנויות שנוצרות.

    מדד פסיבי, לעומת זאת, פועל לפי כללים ברורים מראש.
    הוא מחזיק את החברות שנמצאות במדד ואינו מקבל החלטות בהתאם לשינויים בשוק.
    זו גם החוזקה וגם החולשה שלו.
    מצד אחד, הוא פשוט, זול ומאפשר למשקיע להיות חלק מהשוק בלי לנסות לנחש מה יקרה.
    מצד שני,
    הוא לא יודע להגיב בזמן אמת כאשר התנאים משתנים.

    החיסרון של השקעה מנוהלת.
    מנהלי השקעות נבחנים לפי ביצועים חודשיים ושנתיים,
    למרות שהשקעות לטווח ארוך אמורות להיבחן לאורך שנים.
    הלחץ הזה מגיע גם מהציבור.
    כאשר מסלול מסוים מציג תשואה גבוהה בשנה האחרונה, נוצרת נטייה לעבור אליו ולרדוף אחרי הביצועים האחרונים.

    הבעיה היא שכך מנהלי השקעות מתקשים להישאר נאמנים לאסטרטגיה ארוכת טווח.

    אפשר לראות את זה במקרה של אלטשולר שחם.
    הם הלכו עם אסטרטגיה מסוימת לאורך זמן,
    וכאשר היא לא עבדה כפי שציפו, התגובה של הציבור הייתה חדה מאוד והכספים התחילו לעבור החוצה.

    מצד אחד זה טבעי בעולם ההשקעות,
    אבל מצד שני הלחץ הזה מקשה על מנהלים לקבל החלטות ארוכות טווח.

    קושי נוסף נובע מסוג הנכסים שבהם גופים מוסדיים יכולים להשקיע.

    לדוגמה,
    כאשר גוף מוסדי משקיע בחברה פרטית ייתכן שההשקעה תהיה מוצלחת מאוד בעתיד,
    אבל כל עוד אין אירוע כמו הנפקה או מכירה,
    לא תמיד ניתן לראות את מלוא הערך שלה בדוחות התשואה השוטפים.
    כלומר, יש השקעות שיכולות להיות מצוינות לטווח ארוך, אבל פחות קל למדוד אותן בטווח הקצר.

    צריך להבין שמנהלי ההשקעות אינם פחות מקצועיים.
    הם פשוט פועלים במערכת שונה, עם מגבלות שונות ועם אחריות אחרת.
    בטווח הארוך, סביר שהשקעה במדדים רחבים תמשיך להיות פתרון חזק עבור הרבה משקיעים,
    בעיקר בגלל הפשטות והעלויות הנמוכות.
    אבל לאורך הדרך יהיו תקופות שבהן החלטות אקטיביות יעבדו טוב יותר.
    לכן הדבר החשוב ביותר הוא לא לבחור מסלול לפי מי היה ראשון בטבלה בשנה האחרונה, אלא לבחור אסטרטגיה שמתאימה לכם ולהישאר איתה לאורך זמן.

    צריך לזכור שמעבר מסלול הוא לא פעולה טכנית בלבד.
    מדובר בהחלטת השקעה:
    מכירה של נכסים מסוימים ורכישה של נכסים אחרים.

    בשבוע הבא נתחיל סדרת מאמרים חדשה על ההיסטוריה של שוק ההון, מהמאה ה16 ועד היום.
    נעסוק באירועים המרכזיים שעיצבו את המערכת הפיננסית המודרנית,
    כי כשמבינים איך הכול התחיל, קל יותר להבין איך השווקים עובדים היום.

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות?
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות.
    a053311311@gmail.com

    שוק ההון והשקעות מנהלי השקעות השקעה פאסיבית השקעה אקטיבית מסלול מנוהל מחקה מדד מכים את המדד

  • איזה מספר קרן של s&p 500 כשרה הכי מומלצת לקנייה
    ד דוד בן זיקרי

    אני באופן אישי לא מסתכל על איכות העקיבה זה דבר שיכול להשתנות כל הזמן
    ולכן אני חושב שהקרן הכי טובה היא של אינווסקו .

    שוק ההון והשקעות קרן נאמנות קרן סל s&p 500 השקעות כשרות קרנות מומלצות

  • איך באמת נכון לחלק את כספי הפנסיה?
    ד דוד בן זיקרי

    @שואף-ליותר בפנסיה מקיפה כל מסלול , גם מאה אחוז מניות מורכב מ70 - 30
    לגבי הפנסיה של אישתך קשה ולא אחראי לענות לך , אבל אני חושב שאם תקרא טוב את המאמר תוכל להבין מה השאלות שאתה צריך לשאול בכדי להבין איפה אתה עומד .
    בגילך השאלות כנראה צריכות להיות בעיקר התנהגותיות .

    שוק ההון והשקעות פניה והשקעות פנסיה מקיפה פנסיה משלימה סיכון גבוהה אגח מיועדות מובטח תשואה פנסיה היא בטוח קצבה חודשית

  • איך באמת נכון לחלק את כספי הפנסיה?
    ד דוד בן זיקרי

    נ.ב. גם פנסיה אחת ניתן לחלק לכמה מסלולים וליצור פיזור יותר איכותי .

    שוק ההון והשקעות פניה והשקעות פנסיה מקיפה פנסיה משלימה סיכון גבוהה אגח מיועדות מובטח תשואה פנסיה היא בטוח קצבה חודשית

  • איך באמת נכון לחלק את כספי הפנסיה?
    ד דוד בן זיקרי

    היום אני רוצה להמשיך את הדיון מהשבוע שעבר
    ולרדת ישירות לפרקטיקה.

    במאמר הקודם
    https://forum.benakel.org/topic/1392/למה-אסטרטגיית-ההשקעות-שלנו-בפנסיה-לא-יכולה-להישאר-רגילה
    הגדרנו שפנסיה היא קרן ביטוחית,
    לא כלי רגיל להגדלת הון בשוק ההון.
    ברגע שכולנו מבינים שמדובר ברשת הביטחון האחרונה שלנו,
    חישוב הסיכוי מול הסיכון משתנה לחלוטין.

    היום נבחן איך המערכת מנהלת את זה אוטומטית?
    אילו מספרים עומדים מאחורי הבחירות?
    והשיקולים שחייבים להנחות אותנו בשטח

    הנוסחה שמאחורי הגיל: המודל הצ'יליאני

    כחלק מניהול הסיכונים, אומץ בישראל מנגנון פנסיוני תלוי גיל
    שנקרא "המודל הצ'יליאני".

    הרעיון פשוט :
    ככל שהחוסך צעיר יותר נקבעת לו חשיפה גבוהה למניות,
    וככל שהוא מתבגר התמהיל הופך לסולידי יותר באופן אוטומט.

    מאחורי המנגנון הזה עומדות שתי נקודות מפתח:

    זמן התיקון:
    לחוסך צעיר יש עשורים קדימה.
    אם הבורסה קורסת , יש לתיק מספיק שנים לתקן את עצמו כלפי מעלה.

    יחס ההפקדות מול הצבירה:
    בשנות ה-20 או 30 לחייו, סך ההפקדות העתידיות יעבור משמעותית
    את הכסף הקיים בקרן, מה שמאפשר לקנות נכסים בזול בירידות ולייצר תשואה .

    לעומת זאת, סביב גיל 50 התמונה מתהפכת:

    ההפקדות שנותרו לו כבר נמוכות מסך הכסף שנמצא בקרן.
    הצבירה גדולה בהרבה מההפקדות השוטפות,
    וכל ירידה חדה מייצרת פגיעה מוחשית שקשה לפצות עליה.

    כברירת מחדל, מסלולי החוסכים הצעירים (עד גיל 50)
    משקיעים סביב חמישים עד שישים אחוז במניות.
    במקביל, המדינה מעניקה הגנה מובנית לחלק משמעותי מהכסף בדמות
    אג"ח מובטחות תשואה (כסף שהמדינה כביכול מלווה ומבטיחה עליו תשואה יחסית גבוהה)
    שממתנות דרמטית את התנודתיות.
    בשל כך, גם במסלול של מאה אחוז מניות,
    ההבדל ברמת הסיכון בשטח מול מסלול
    ברירת המחדל שלא נמצא במאה אחוז מניות עומד על אזור ה-20% בלבד בסך הכול .
    כלומר במסלול מאה אחוז מניות שבעים אחוז בפועל מושקע במניות .

    חשוב לציין שמסלול שחלק ממנו מובטח תשואה זהו רק "בפנסיה מקיפה" .

    בואו ניקח את זה צעד אחד קדימה .

    נניח שאנחנו מדברים על אדם שמרוויח 10,000 ש"ח בחודש:
    במסלול מנייתי מלא,
    השוק מציג לאורך זמן תשואה ריאלית (בניכוי אינפלציה) של כ-8%.
    במסלול מאוזן (סביב 50% מניות), נניח שהתשואה הריאלית תעמוד על כ-4%.

    אם נחשב את הקצבה החודשית הצפויה וכמובן שזה לא מדויק כי הדברים נורא משתנים,
    נגלה נתון מרתק:
    גם במסלול המאוזן (4% ריאלי), הקצבה החודשית הצפויה בזמן הפרישה עדיין אמורה
    להחזיר סכום קרוב מאוד לשכר הנוכחי (סביב ה-10,000 ש"ח).

    ברגע שהמסלול המאוזן כבר שומר על רמת השכר,
    השאלה האמיתית היא האם נכון לנו להסתכן
    בשביל הסיכוי להגדיל את ההכנסה מעבר לבסיס .

    איך מחליטים נכון ??

    כדי לקבל החלטה,
    נציב לעצמנו ארבע שאלות :

    מה הגיל שלנו וכמה זמן נותר לפרישה?

    ככל שאנחנו צעירים יותר, היכולת של התיק לספוג זעזועים ולתקן עולה, בעוד שבגיל
    מבוגר מחיר הטעות הופך למיידי ומסוכן.

    האם יהיו לנו מקורות הכנסה נוספים?

    ככל שיהיו יותר מקורות, התלות בפנסיה פוחתת וניתן למשוך את הסיכון למעלה.

    האם המסלול מתאים לאופי שלנו?

    מסלול מנייתי הוא כלי מצוין,
    אך רק למי שבעל חוסן להתמיד במשבר.
    אם ירידות יגרמו לנו ללחץ ולשינוי מסלול בזמן אמת אנחנו נגרום לעצמנו נזק קשה.

    המטרה הראשונה שלנו בפנסיה היא לבטח את עצמנו, ולא בהכרח להפוך לעשירים.
    נשמח להיות עשירים,
    אבל החובה היא קודם כל להבטיח את הקיום בכבוד.

    החובה שלנו היא להבין את מערכת השיקולים הזו,
    להסתכל על הדברים בצורה מפוכחת,
    ולבחור את המסלול שמאפשר לנו לישון בשקט בהווה ולהגיע מוגנים אל העתיד.

    אין באמור המלצה או שידול לפעולה .

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות?
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות.
    a053311311@gmail.com

    שוק ההון והשקעות פניה והשקעות פנסיה מקיפה פנסיה משלימה סיכון גבוהה אגח מיועדות מובטח תשואה פנסיה היא בטוח קצבה חודשית

  • למה בנק ישראל לא מתערב בשער הדולר? והאם השער הזה מקרב הורדת ריבית נוספת?
    ד דוד בן זיקרי

    לפי מה שהבנתי הקניית דולרים שלו היא לא באמת משמועתית לשוק

    שוק ההון והשקעות בנק ישראל שער דולר הורדת ריבית מדיניות מוניטרית כלכלה ישראלית

  • למה בנק ישראל לא מתערב בשער הדולר? והאם השער הזה מקרב הורדת ריבית נוספת?
    ד דוד בן זיקרי

    @חיסכון-לחתונה זה לא נראה לי ככה למרות שבארצות הברית יש אינפלציה ודוח משרות מאוד טוב , לכאורה זה לא משפיע כרגע עלינו , יותר משפיע עלינו מלחמה וחוסר הוודאות .

    שוק ההון והשקעות בנק ישראל שער דולר הורדת ריבית מדיניות מוניטרית כלכלה ישראלית

  • למה בנק ישראל לא מתערב בשער הדולר? והאם השער הזה מקרב הורדת ריבית נוספת?
    ד דוד בן זיקרי

    אני חושב שהאפשרות השניה , הראל פרסמו סקירה שבוע שעבר , בה הם חוזים עוד הורדה של רבע אחוז במהלך השנה הקרובה

    שוק ההון והשקעות בנק ישראל שער דולר הורדת ריבית מדיניות מוניטרית כלכלה ישראלית

  • למה אסטרטגיית ההשקעות שלנו בפנסיה לא יכולה להישאר רגילה?
    ד דוד בן זיקרי

    5a35ca19-5144-4f1e-9c91-b409cb7892b6-image.jpeg

    שוק ההון והשקעות פנסיה סיכון גבוה פאסיבי העשור האבוד רצף התשואות סיכוי סיכון פנסיה קרן ביטוח כלכלה גלובלית

  • למה אסטרטגיית ההשקעות שלנו בפנסיה לא יכולה להישאר רגילה?
    ד דוד בן זיקרי

    זה תלוי אתה יכול לבחור להיות בפנסיה משלימה ולהיות במאה אחוז .

    שוק ההון והשקעות פנסיה סיכון גבוה פאסיבי העשור האבוד רצף התשואות סיכוי סיכון פנסיה קרן ביטוח כלכלה גלובלית

  • למה אסטרטגיית ההשקעות שלנו בפנסיה לא יכולה להישאר רגילה?
    ד דוד בן זיקרי

    היום אני רוצה לעשות סדר בנקודה שרבים נוטים להתבלבל בה:

    ההבדלים הדרמטיים בין סוגי ההשקעות השונים.
    נבין אילו שיקולים צריכים להנחות אותנו בתיק הרגיל ולמה הפנסיה שלנו דורשת גישה
    שונה לחלוטין.

    הסיכונים שצריך לקחת בחשבון בכל השקעה :

    הסיכון ההתנהגותי :

    אפשר לומר שזה הסיכון הכי גדול
    הכלכלה יכולה לתפקד מצוין והחברות יכולות להרוויח,
    אבל אנחנו לא מחזיקים מעמד .

    בזמן משבר חריף, כשהמסכים נצבעים באדום, הלחץ הפסיכולוגי עושה את שלו,
    משקיעים נוטים לקבל החלטות מהבטן, לצאת מהשוק בדיוק בנקודת השפל,
    לשנות מסלול ברגע האחרון ולקבע הפסדים עצומים.

    חוסר היכולת לשמור על קור רוח לאורך זמן הוא האויב הגדול ביותר שלנו .

    תרחיש הקצה הכלכלי

    מדובר על אירוע קיצוני שהסיכוי שהוא
    יקרה נורא נמוך, אבל חובה לקחת אותו בחשבון,
    ההיסטוריה מוכיחה שדברים כאלה קורים.

    נניח שבחרנו כלכלה מצוינת, לצורך העניין ארצות הברית, אבל החוב הלאומי שלהם מטפס לממדים
    בלתי אפשריים.
    המשקיעים מאבדים אמון ובורחים, והכלכלה קורסת .
    זה אירוע קיצוני מאוד,
    אבל הוא קרה בעבר במדינות חזקות כמו יפן .
    תמיד יש סיכוי קטן שהתאוריה הכלכלית שבנינו עליה פשוט תפסיק לעבוד.

    נ.ב. במציאות העולמית שכל הכלכלות מושפעות אחת מהשניה
    בתרחיש כזה פיזור סיכונים בין מדינות שונות לא בהכרח יעזור ,
    גם במידה ופיזרנו במדינות כמו סין או מדינות שונות באסיה שכביכול מתחרות בעולם המערבי.

    רצף התשואות

    סיכון "רצף התשואות" הוא הסיכון שבסוף תקופת ההשקעה, הפרישה לפנסיה ,
    השוק יספוג ירידות חדות או ייכנס למגמה מתמשכת של תשואות נמוכות.

    במצב כזה, פשוט אין לתיק מספיק זמן לתקן את עצמו.

    תחשבו על מצב שבו נצבר הון יפה, ואז, ממש לפני הפרישה, השוק נופל ב-30% ומדשדש שם
    במשך 10 שנים ואין מספיק זמן כדי שהשוק יתקן כלפי מעלה .
    זה קרה במשבר הדוט קום בשנת 2000 , מה שנקרא "העשור האבוד" .

    מחקרים מראים שמי שיצא לפנסיה באותה תקופה
    חטף פגיעה קשה בקצבה שלו, רק בגלל "רצף התשואות" .

    וכאן מגיע ההבדל בין כל השקעה לפנסיה

    בכל השקעה רגילה, אנחנו מבצעים את ניהול הסיכונים הזה ,
    שוקלים סיכוי מול סיכון ומקבלים החלטה אם הסטטיסטיקה לטובתנו, אנחנו בפנים.
    אבל בפנסיה, ההתייחסות לסיכונים האלה צריכה להיות הרבה יותר משמעותית.
    פנסיה היא לא סתם עוד השקעה.
    פנסיה היא קרן ביטוח .
    זה הכסף שאמור להחזיק אותנו בתקופות המורכבות של החיים,
    בתקופה בה כנראה לא נוכל לעבוד ולהרוויח כסף ,

    בפנסיה צריך לקחת בחשבון גם אירוע שרחוק מאוד שיקרה , כי אם הוא יקרה אנו עלולים
    להיפגע קשות .

    המשוואה הזו כמובן שונה בין אחד לאחד .
    רמת הסיכון שאפשר לקחת תלויה בהכנסות אחרות,
    למשל אם יש לנו דירה או נדל"ן מניב.
    היא תלויה בשאלה אם חיתנו ילדים באמצעות הלוואות כבדות,
    והיא תלויה גם בגודל ההפרשה שלנו לפנסיה או להשקעה .

    שמעתי פעם מהרב אברהם לבקוביץ (מפרסם באישורו)
    שסיפר שכששאלו את אחד מגדולי הדור על ההשקעה בשוק ההון לציבור הרחב עם הסיכון שיש בה ,

    התשובה שלו הייתה חדה: האלטרנטיבה הרבה יותר גרועה.
    המצב שבו הורים מגיעים לגיל מבוגר ללא חסכונות, ונאלצים לחתן את הילדים מתוך מחנק
    פיננסי והלוואות קשות ,
    הוא סיכון מוחשי וכואב הרבה יותר מהסיכון הסטטיסטי של שוק ההון.

    זה ממש ממחיש איך צריך להסתכל על השקעה בשוק ההון ואולי על כל דבר בחיים .

    בשבוע הבא נרד צעד אחד קרוב יותר לפרקטיקה:
    נדבר על המודל הצ'יליאני בפנסיה,
    נסביר מהם השיקולים שצריכים להנחות אותנו בקביעת רמת הסיכון,
    ואיך מחליטים האם נכון להיות ב-100% מניות במדד,
    ב-50% מניות, או לבחור במסלול שונה לחלוטין.

    אין באמור המלצה או שידול לפעולה

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות?
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות.
    a053311311@gmail.com

    שוק ההון והשקעות פנסיה סיכון גבוה פאסיבי העשור האבוד רצף התשואות סיכוי סיכון פנסיה קרן ביטוח כלכלה גלובלית

  • האם בישראל יש אפשרות ל'הכות את המדד'
    ד דוד בן זיקרי

    אני חושב שבכל מקום בעולם יש אנשים שיודעים ויכולים להכות את השוק ,
    בעיניי הגזימו עם הזלזול במנהלי ההשקעות שלא מצליחים להכות את השוק , עולם ההשקעות הוא ענק עם מטרות שונות ולא תמיד בלשון המעטה המטרה היא להכות את השוק .
    לגבי ישראל אני חושב שיש להם הרבה יותר פוטנציאל להכות את השוק ממקומות אחרים מכיוון שהשוק קטן ויש להם יכולת להטות את השוק עם קניות גדולות ויש להם גם יכולת לקבל מידע שלא יהיה במקומות אחרים בעולם .

    שוק ההון והשקעות

  • התשואה המטורפת שאף אחד לא מסביר - למה פימי לא סותרת כלום!
    ד דוד בן זיקרי

    אני חושב שזה למשקיעים כשירים

    שוק ההון והשקעות כל המאמרים

  • ההנפקה הגדולה בהיסטוריה ??!!
    ד דוד בן זיקרי

    במשך שנים, SpaceX
    נחשבה בעיני הציבור לעוד חברת חלל שאפתנית של אילון מאסק.

    רוב האנשים הכירו בעיקר את סרטוני השיגורים,
    הנחיתות האנכיות וההבטחות על מושבות עתידיות במאדים.
    אבל בזמן שהעולם הסתכל על הפיצוצים ועל החליפות הלבנות של האסטרונאוטים,
    משהו הרבה יותר גדול התחיל
    להיבנות מאחורי הקלעים.

    כעת, כאשר השוק נערך למה שעשויה להיות
    אחת ההנפקות הגדולות בהיסטוריה, SpaceX
    כבר אינה נתפסת רק כחברת חלל.

    עבור רבים בוול סטריט, מדובר בחברה שבונה תשתית חדשה לעולם המודרני כזו שנוגעת באינטרנט, בביטחון, בתקשורת ובשליטה
    בחלל.
    וזה בדיוק מה שהופך את ההנפקה הזו לאחד הסיפורים המסקרנים ביותר בשוק ההון.

    הסיפור של SpaceX
    לא התחיל מטילים. הוא התחיל מפחד.

    בתחילת שנות ה־2000, לאחר מכירת פייפאל , אילון מאסק הפך למולטי־מיליונר עם הון אישי
    של כ־180 מיליון דולר.
    במקום לפרוש או להקים עוד חברת אינטרנט,

    הוא החל לעסוק בשאלה שהעסיקה אותו במשך שנים:

    מה יקרה אם האנושות תישאר תלויה בכוכב לכת
    אחד בלבד?

    מאסק הושפע עמוקות מספרי מדע בדיוני , הספרים הללו לא עסקו רק בחלליות או בטכנולוגיות ,

    אלא ברעיון מטריד הרבה יותר
    האפשרות שציוויליזציות שלמות קורסות כאשר הן מפסיקות
    להתפתח מדעית,
    מפסיקות לחדש ומאבדות את היכולת להגן על עצמן מפני איומים קיומיים.

    לפי אנשים שעבדו איתו לאורך השנים,
    מאסק האמין באמת ובתמים שהאנושות פגיעה הרבה יותר ממה שנדמה לרוב האנשים.

    הוא דיבר לא פעם על תרחישים כמו מלחמות עולם, מגפות, אסטרואידים,
    קריסה סביבתית
    או בינה מלאכותית שעלולה לצאת משליטה.

    בעיניו, אם האנושות תישאר מרוכזת בכדורהארץ בלבד,
    היא עלולה להסתכן באירוע אחד שימחק את כל מה שנבנה במשך אלפי שנים.

    ומכאן נולד הרעיון של SpaceX.
    לא כחברת טילים , אלא כניסיון לבנות
    בעתיד "גיבוי" לציוויליזציה האנושית.

    החשיבה ששינתה את תעשיית החלל העולמית

    כאשר מאסק ניסה בתחילת הדרך לרכוש טילים מרוסיה,
    הוא גילה שתעשיית החלל פועלת כמעט כמו תעשייה ממשלתית ישנה — איטית,
    יקרה ובנויה סביב תקציבי עתק.

    הוא חזר משם עם רעיון פשוט אך קיצוני.

    במקום לשאול: כמה עולה טיל?

    הוא שאל: כמה באמת עולים חומרי הגלם שמרכיבים
    אותו?

    מאסק פירק את הטיל לחלקים הבסיסייםשלו:
    אלומיניום, טיטניום, נחושת ודלק.

    לפי ההיגיון שלו, אם חומרי הגלם עצמם עולים רק חלק קטן ממחיר הטיל,
    המשמעות היאשהבעיה אינה הפיזיקה אלא הדרך שבה התעשייה בנויה.

    הגישה הזו, המכונה "חשיבהמעקרונות ראשונים",
    הפכה בהמשך ללב התרבות של SpaceX.

    במקום לפעול כמו קבלנית חלל מסורתית, החברה
    אימצה קצב עבודה כמעט אגרסיבי. היא העדיפה לבנות מהר, לבדוק מהר, להיכשל מהר
    וללמוד מהר.

    החברה שכמעט פשטה רגל

    מעטים זוכרים עד כמה SpaceX הייתה קרובה לקריסה מוחלטת.

    שלושת השיגורים הראשונים של הטילים הראשונים לחלל נכשלו.
    הכסף כמעט נגמר, ומשקיעים רבים כבר איבדו אמון.

    באותה תקופה מאסק ניסה במקביל להציל גם את טסלה , וגם את ספייס איקס .

    לפי ביוגרפיות ועדויות של עובדים לשעבר, הוא חילק את הכסף שנותר לו בין שתי החברות
    והיה קרוב מאוד לאבד את שתיהן.

    ואז הגיע השיגור הרביעי.
    הפעם הטיל הצליח להגיע למסלול.

    היתרון הגדול של SpaceX לא היה רק לבנות טילים.

    הוא היה לשנות לחלוטין את הכלכלה של
    עולם החלל.

    במשך עשרות שנים, תעשיית החלל פעלה בצורה כמעט
    אבסורדית.
    חברות וממשלות היו בונות טיל בעלות עצומה, משגרות אותו פעם אחת ואז מאבדות אותו באוקיינוס.

    ספייס איקס ניסתה לפתור בדיוק את הבעיה הזו.

    היא פיתחה מערכת שמאפשרת לשלב הראשון של הטיל
    לחזור לכדור הארץ ולנחות בצורה אנכית, כך שניתן יהיה להשתמש בו שוב ושוב.

    היום, חלק מהטילים כבר טסו עשרות פעמים.

    המשמעות הכלכלית דרמטית.

    ברגע שחברה יכולה למחזר את רוב מערכת
    השיגור שלה, עלויות השיגור יורדות בצורה חדה והיתרון התחרותי הופך כמעט בלתי ניתן
    להדבקה.

    התוצאה הייתה ברורה.
    ספייס אקס הפכה בתוך שנים ספורות לחברת השיגורים הדומיננטית בעולם המערבי.

    אבל הסיפור האמיתי בכלל לא קשור לטילים

    הציבור עדיין חושב על SpaceX כחברת חלל.
    אבל בוול סטריט מסתכלים עליה בצורה שונה לגמרי.

    הם רואים חברה שבונה תשתית תקשורת
    גלובלית.

    והמנוע של כל הסיפור הזה נקרא Starlink.

    סטארלניק היא רשת עצומה של לוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ, שמטרתה לספק אינטרנט מהיר
    כמעט מכל מקום בעולם.
    בניגוד ללווייני תקשורת ישנים שפעלו במסלולים
    גבוהים וסבלו מהשהיה גבוהה,
    Starlinkמאפשרת חיבור מהיר יחסית גם באזורים מבודדים, בים, באוויר ובמקומות שאין בהם תשתית
    קרקעית.

    הבינה המלאכותית: הפחד השני של מאסק .

    מאסק טען לא פעם שבינה מלאכותית עלולהלהפוך בעתיד לסיכון קיומי אם תפותח ללא בקרה.
    לפי דיווחים שונים, החשש הזה הוביללעימותים בינו לבין בכירים בעולם הטכנולוגיה,
    כולל לארי פייג', ממייסדי גוגל .

    לפי הסיפורים שהסתובבו בעמק הסיליקון,
    הוויכוחים ביניהם עסקו בשאלה עד כמה בינה מלאכותית צריכה להיות מפותחת במהירות,
    ועד כמה יש צורך במנגנוני הגנה ובקרה.

    מתוך החשש הזה, מאסק היה בין האנשים
    שסייעו בהקמת OpenAI
    יחד עם סם אלטמן ואחרים.

    הרעיון המקורי היה לבנות גוף מחקר שיעסוק בפיתוח בינה מלאכותית בצורה פתוחה וזהירה יותר.
    אבל עם השנים היחסים בין הצדדים
    הידרדרו. מאסק עזב את OpenAI,
    ובהמשך החל לבקר באופן פומבי את הכיוון שאליו החברה התפתחה.

    מאוחר יותר הוא הקים את חברת הבינה המלאכותית שלו X AI
    החיבור הזה חשוב מאוד להבנת הדרך שבה
    מאסק חושב.
    בין אם מדובר בחלל, באנרגיה או בבינה
    מלאכותית, הוא נוטה להסתכל על העולם דרך עדשה של סיכונים קיומיים ארוכי טווח.

    בשורה התחתונה ספייס אקס כבר מזמן אינה רק חברת חלל.

    היא אחת החברות המסקרנות ביותר שהשוק
    ראה בעשור האחרון.

    אם ההנפקה אכן תצא לפועל בשווי שעליו מדברים כיום בשוק,
    החברה עשויה להפוך כמעט מיד לאחת החברות הגדולות בעולם מבחינת שווי שוק.

    במצב כזה, אנליסטים כבר מעריכים כי בתוך זמן לא רב היא עשויה להיכנס למדדים מרכזיים ,
    כמו S&P500
    ולהפוך לחלק אוטומטי מתיקי ההשקעות שלמיליוני אנשים ברחבי העולם ,
    גם של מי שמעולם לא התעניין בטילים, בלוויינים או במאדים.

    (המאמר נכתב לאחר למידה של הנושא עם AI)

    **מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות?
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות.
    a053311311@gmail.com

    שוק ההון והשקעות אילון מאסק ספייס אקס מאדים אינטרנט הנפקה טסלה 2008 spacex טכנולוגיה חלל

  • הפרדוקס של ההשקעה הפאסיבית - למה הבורסה משלמת למי שלא עושה כלום?
    ד דוד בן זיקרי

    אני רוצה לדבר דבר על תחושת חוסר הצדק שמלווה כל אדם שעובד קשה למחייתו כשהוא מביט בעולם ההשקעות.

    מצד אחד, יש את האדם שקם בכל בוקר, מזיע, פותר בעיות, נותן שירות או בונה מוצר.
    הוא מחליף את הזמן והאנרגיה שלו בכסף.

    מצד שני, יש את המשקיע הפסיבי. הוא יושב בבית, אולי אפילו ישן, ובמשך עשורים הוא רואה את ההון שלו צומח ב-10% בשנה בממוצע רק כי הוא מחזיק מדד כלשהו.

    זה נראה כמו תקלה במערכת.
    לפי כל היגיון מוסרי, כסף אמור להיות תגמול על מאמץ. אם אדם אחד לא מתאמץ והשני כן, למה שהעולם ייתן להם פרס דומה, או אפילו יתגמל את המשקיע יותר?

    כדי לפצח את זה, אנחנו חייבים לשאול שאלה פשוטה
    מה זה בכלל כסף?
    לפני שנצלול לעומק, צריך להבין מושג יסודי שנקרא
    " עלות חלופית "
    זהו המחיר של "הדלת שנסגרה".
    בכל פעם שאתם בוחרים לעשות דבר אחד, אתם מוותרים על כל שאר הדברים שיכולתם לעשות באותו זמן ובאותו כסף.
    אם יש לכם 100 שקלים ובחרתם לקנות בהם חולצה, העלות של החולצה היא לא רק ה-100 שקלים, אלא כל מה שהייתם יכולים לעשות איתם ולא עשיתם – למשל, להשקיע אותם או לקנות ארוחה.
    בכל בחירה בחיים יש ויתור, והוויתור הזה הוא המחיר האמיתי שאנחנו משלמים.

    ברמה העמוקה ביותר, כסף הוא בסך הכל השפה שבה אנחנו מתרגמים את הוויתורים האלה.
    כסף הוא לא "דבר" שיש לו ערך בפני עצמו, הוא דרך להעביר ערך מאדם לאדם. כשאתם עובדים, אתם מוותרים על חלק מהחיים שלכם עכשיו על הזמן והנוחות ומקבלים בתמורה "אישור" שמאפשר לכם לקבל בעתיד ערך שמישהו אחר יצר. א
    ם בניתי למישהו בית, נתתי לו ערך ממשי. בתמורה, הוא נותן לי כסף, שזה בעצם הערך שמישהו אחר נתן לו קודם.

    מכאן מתחיל המנגנון של שוק ההון.
    שוק ההון הוא לא מקום שבו כסף "מוליד" כסף משום מקום.
    שוק ההון הוא מערכת שמחברת בין אנשים שיש להם עודף של "ערך אגור" (כסף שהם עבדו בשבילו ולא בזבזו) לבין חברות שזקוקות לערך הזה כדי לצמוח.

    כשאתם משקיעים בצורה פסיבית, אתם מעמידים את העבודה שלכם מהעבר לטובת העתיד של מישהו אחר.
    אבל למה שהשוק ישלם לכם על זה 10% אם אתם "רק יושבים בבית"?
    התשובה היא שהשוק מוכן לתגמל אתכם ביוקר לא בגלל ששכחתם מהכסף,
    אלא בגלל שביצעתם עבודה שרוב האנשים נכשלים בה: נשיאת נטל האי-ודאות.

    הסיבה שהתשואה הזו קיימת היא שהשקעה פסיבית היא לא באמת קלה.
    אם היא הייתה באמת נטולת מאמץ, התשואה עליה הייתה נשחקת לאפס מזמן.
    העובדה שהשוק ממשיך לשלם "משכורת" גבוהה למשקיעים פסיביים לאורך עשורים היא ההוכחה לכך שיש כאן מאמץ כביר, גם אם הוא לא נראה כמו זיעה.
    הקושי הוא לא קושי של עשייה, אלא קושי של אי-עשייה.
    המוח שלנו מתוכנת להגיב כשיש סכנה, לפעול כשהשוק יורד, ולנסות "לתקן" כשמדברים בחדשות על משברים או על תנודות בדולר.
    בכל רגע כזה, המשקיע הפסיבי נדרש לשלם מחיר מנטלי כבד: לוותר על תחושת השליטה.
    הוא צריך לצפות בערך שעליו הוא עמל נשחק על המסך, ולבחור באופן אקטיבי לא לעשות דבר.
    זו העבודה האמיתית.
    התשואה היא הפיצוי על כך שהסכמתם להישאר בתוך חוסר הוודאות ולא נשברתם. המערכת מעבירה הון מאנשים תגובתיים שחייבים לפעול ולשנות, לאנשים בעלי משמעת שמוכנים לשאת את מחיר ההמתנה.

    בסופו של דבר, אין ארוחות חינם. הרווח בבורסה הוא לא מתנה,
    הוא שכר עבור שירות שקשה מאוד לספק: יציבות פסיכולוגית. אתם לא מרוויחים כי "לא עשיתם כלום", אתם מרוויחים כי הייתם מוכנים להיות בולמי הזעזועים של הכלכלה.
    ככל שהעולם נהיה רועש ותזזיתי יותר, הערך של היכולת הזו רק עולה והשוק ימשיך לשלם לכם על המאמץ הזה בהתאם.

    אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא.

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות?
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות.
    a053311311@gmail.com

    שוק ההון והשקעות עלות חלופית עלות אלטרנטיבית השקעה פאסיבית כסף בלי לעבוד כסף קל אין כסף קל

  • שאלה על ההמלצות של בנקל- לפתוח הכל בS&P 500. מה עם פיזור?
    ד דוד בן זיקרי

    זו שאלה קשה מאוד מאוד , אני רוצה לנסות לכתוב על זה בהזדמנות .
    בתמצות הנושא מה הערך של פיזור ?
    האם הוא בא לייצר תשואה יותר גבוהה ?
    אולי לגרום לחלק ההתנהגותי שבנו להצליח קרי לא למכור בזמני משבר ?
    מזכיר שווארן באפט אמר פעם שפיזור זה למי שלא יודע .

    שוק ההון והשקעות s&p 500 פיזור השקעה קופת גמל פנסיה השקעות פיננסיות

  • למה בנק ישראל לא מתערב בשער הדולר? והאם השער הזה מקרב הורדת ריבית נוספת?
    ד דוד בן זיקרי

    @אלחנן-eba כתבתי על זה פה https://forum.benakel.org/topic/1276/השקל-מתחזק-אבל-זה-לא-רק-סיפור-ישראלי

    שוק ההון והשקעות בנק ישראל שער דולר הורדת ריבית מדיניות מוניטרית כלכלה ישראלית
  • התחברות

  • אין לך חשבון עדיין? הרשמה

  • התחברו או הירשמו כדי לחפש.
  • פוסט ראשון
    פוסט אחרון
0
  • דף הבית
  • לא נקרא 0
  • פוסטים אחרונים
  • תגיות
  • פופולרי
  • נושאים נבחרים
  • כל המאמרים
  • משתמשים
  • חיפוש גוגל בפורום