מי יבנה לקהילה החרדית המתפתחת בית ספר חדש - הממסד של משרד החינוך כמובן זה דבר מינימלי ובסיסי וגם החילוינים שרוצים לדפוק אותנו לא יכולים למנוע את זה.
ומי יבנה מקווה חדש - כמובן הממסד של משרד הדתות - זה גם דבר מינימלי ובסיסי וכו' וכו'.
ולמה שהממסד לא ירצה לפתח תעסוקה לקהילה? מבחינת המדינה זה יותר חשוב מלדאוג לבית ספר.
למנוע הקמת כיסי עוני בערים בפריפריה, של משפחות חרדיות מרובות ילדים עם הכנסה נמוכה,
זה האינטרס הראשון של המדינה.
אז נכון שלא כל פקיד רואה אותנו באמת... ולא באמת איכפת להם, אבל יהודי כמו הרב מקלב.
או כמו שר התמ"ת המתפטר הרב בן צור, בוודאי איכפת להם, רק אם יפנו אליהם הם יודעים איך לרתום את המדינה.
לסיום בהומור אבל רק בהומור לכבוד בין הזמנים - משל קיצוני ששמעתי פעם:
2 ילדים בניברקים טיילו במסלול והגיעו לצומת שבילים ולא ידעו להיכן לפנות.
עבר שם חילויני מקריח ואמר להם לפנות לימין,
מיד אחד הילדים פנה לשמאל, שאל אותו החבר, אבל הוא אמר לימין.
כן השיב הראשון בטח החילויני הזה רוצה לדפוק אותנו...
שוב זה רק בהומור ולא בא בתגובה חלילה לדברים שנכתבו כאן, רק להקצין את הדברים בצורה של משל משעשע...
לא אמרתי שאין לחילונים שכל,
אבל כל הזמן להסתובב בעולם ולומר אנחנו טפשים אבל החילונים חכמים,
זה בהחלט נחיתות חרדית.
הבעיה שלנו שמה ששולט ומניע אצלנו (בניגוד לציבור הכללי) זה בעיקר האווירה והרוח הנושבת בישיבות בכוללים ובבתי כנסיות.
אצלם זה רוח שנושבת במקומות אחרים,
אין שום הבדל בזה,
בכל ציבור יש את הנהירה אחרי העדר.
אם כרגע האווירה שחסידים הולכים לגור בהר יונה וליטאים בעפולה, אז המקומות האלו נהפכים לכלילת המעלות.
יש סוג של מחשבה בתת מודע שאם "הולכים" לשם אז ככל הנראה אין שם כלל חסרונות כלשהם.
לא חושב שיש מישהו שבודק לעומק אולי מקום אחר יותר מתאים לו...
אתה באמת חושב שאין מישהו שבודק לעומק??
כל מי שאני מכיר חשב הרבה מאוד איפה הוא קונה דירה (למעט אולי מי שקונה ליד ההורים)
התפקיד של הרשות החרדית הוא לדאוג שמשרדי הממשלה יבינו היכן עלולים להתפתח פערי שכר משמעותיים בין הציבור החרדי לציבור הכללי, וליצור תוכנית ממשלתית למנוע את זה.
לא אמרתי שהם יפתרו הכל, אבל אפילו את המינימום הנדרש לפנות למדינה ולבקש עזרה אף אחד לא חשב לעשות.
הם לא עושים כלום!
אני לא מבין מאיפה פתאום אתה מאמין בממסד.
הקהילה החרדית לא מזהירה מבעיית התעסוקה כי היא לא קיימת,
יכול להיות שפחות קל למצוא עבודה,
אבל ממש לא קוראים לזה בעיית התעסוקה,
תשאל אנשים מהמקום ואל תכתוב מהשערות
אין אחד מהכותבים כאן שכתב שהתעסוקה בעפולה קלה, אמרו שבסופו של דבר כל נשות האברכים עובדות וגם אם בפחות משכורת וכו', אבל לא היה מי שטען בכלל שיש שם שפע של תעסוקה.
וזה היום שיש בקהילה 600 משפחות. ויש נהירה של זוצים לגבעת המורה, ופרויקטים חדשים נבנים בקצב.
מי ידאג לדיירים החדשים: לרבנים לבתי כנסת למקוואות לתתים לבתי ספר לכוללים.
ברור שהקהילה תדאג, ב"ה לא אלמן ישראל .
ומי ידאג שלנשות האברכים הצדקניות תהיה עבודה, באותם המקצועות ממש שכבר כיום תפוסים על ידי התושבים הקיימים.
לזה ידאג קודשא בריך הוא - השתדלות מאן דכר שמיה...
חלילה זה לא התפקיד של הקהילה לדאוג שמשרדי הממשלה יביאו תעסוקה, כל אברך באופן פרטי שיש לו קושי יעזרו לו,
מהיכן? אם כבר היום כשהקהילה קטנה זה לא פשוט, איך יסדרו לכל אחד בקהילה גדולה ?
כמו שהסתדרו עד היום, וכמו שאבותינו אכלו מן במדבר 40 שנה כך כולם יסתדרו.....
אנשים חושבים על זה ומודעים לזה,
ובכל מקום יכול להיות קשיים, יתכן ששם יותר,
וזה עדיין לא הופך את הנהירה לשם לצעד לא חכם,
אני מכיר כמה משפחות שעשו את זה,
והם מרוצים מאוד, וכן יש להם פרנסה בשפע,
ותפסיקו להאמין שכל החילונים הם פיקחים אחראיים וחכמים,
החילונים לא חכמים הם פשוט מתעניינים רק בעולם הזה ולכן הם שואלים בעיקר על תעסוקה ואיכות חיים, חרדים שואלים על רוחניות ומרוב צדקות שוכחים שחזל אמרו "אם אין קמח אין תורה".
להזכירך אנשים מגיעים לעפולה כי אין להם כסף לקנות במקום אחר,
והם עושים צעד מושכל מאוד שהרבה אחרים לא מסוגלים לעשות.
@משהמשה
אפילו כתבות בתקשורת אל פעילות כלשהי בהקשר הזה לא שמעתי,
ק"ו על מעשים בפועל.
שמעת על איזשהי פעילות לעזור לג'ונייריות החרדיות בהייטק?
שמעת על איזשהי פעילות לעודד תעסוקה באיזשהו מקום?
גורם בכיר באחת הערים המתחרדות (לא עפולה) אמר לי אחרי ביקור של מקלב שהם קיבלו 100 אל"ש מהרשות החרדית, משהו שמספיק אולי לכמה חוגים.
אז אל תמהר להתרגש.
אינני חושב שכוונת מרן שליט"א שאברך יהיה סוחר ממש, כי ברור שמה שהיה פעם זה לא היום,
לכאורה כוונתו רק על ההשקעה הקבועה בהו"ק שיהיה בבחינת שגר ושכח
בדורות האחרונים נתקבל בעולם התורה מנהג הכוללים, בהנהגת גדולי ישראל. סיבותיו וטעמיו של מנהג זה נידונו רבות ואין כאן המקום להרחיב, אך עיקרו – לאפשר לאברך לשקוד על תלמודו, בעוד שהפרנסה תגיע ממקורות אחרים, בין אם מהאשה ובין אם ממקורות אחרים.
מנהג זה גרם לרבים לחשוב כי אין צורך עוד בהשתדלות כללית לפרנסה, וכביכול הוסרה מאיתנו קללת "בזיעת אפיך תאכל לחם".
ועל זה אמר מרן הגרד"ל שזה טעות- גדו"י לאורך כל הדורות השקיעו ועבדו ומזה אנו למדים שא"א לסמוך על הנס.
וכל מה שאנו סומכים על הנס הוא רק במה שמפריע למעלת הבן תורה.
@משהמשה
הקהילה החרדית לא מזהירה מבעיית התעסוקה כי היא לא קיימת,
יכול להיות שפחות קל למצוא עבודה,
אבל ממש לא קוראים לזה בעיית התעסוקה, תשאל אנשים מהמקום ואל תכתוב מהשערות
התכוונתי שלא ידוע לי שהרשות החרדית נוקפת אצבע בעניין תעסוקה, לא בעפולה ולא בשום מקום אחר.
מעניין מה גרם לך לשער שמקלב כן עושה משהו אבל בעפולה אין אדם אחראי אחד(!!!!)
ותפסיקו להאמין שכל החילונים הם פיקחים אחראיים וחכמים,
ורק החרדים הולכים אחרי העדר בטפשות ובעוורון.
די לנחיתות החרדית.
@משהמשה
זה בעיה של עפולה כולה לאור ההתפתחות המשמעותית של העיר,
לא קשור דוקא לחרדים,
למיטב זכרוני יש תוכניות לפיתוח התעסוקה בעיר,
לא ידוע לי שהרשות החרדית עושה משהו בהקשר הזה.
אגב, מה שנוגע לגבעת המורה, אף אחד לא פועל למשוך זוצי"ם לשם הם באים בהמוניהם הרבה מעבר להיצע.
בנוסף זה שיש בעפולה מסות של בנייה חדשה שכולה תלך לחרדים
זה לא נכון
יש פה ושם בניינים שבונים לחרדים,
הבניה חדשה בעפולה עילית (כרגע כמעט שאין) פונה גם למגזר החילוני והדתי.
אין בכלל איזשהו שכונה חדשה גדולה שיועדת לחרדים.
בנוסף זה שיש בעפולה מסות של בנייה חדשה שכולה תלך לחרדים
זה לא נכון
יש פה ושם בניינים שבונים לחרדים,
הבניה חדשה בעפולה עילית (כרגע כמעט שאין) פונה גם למגזר החילוני והדתי.
אין בכלל איזשהו שכונה חדשה גדולה שיועדת לחרדים.
@הקול-השפוי
גם שאומרים ממקור ראשון מבעל המעשה עדיין לא יעזור לכם אה..
ככה זה שרוצים לשווק משהו.. שוכחים לספר גם על הצד השני של המטבע...
אנשים מכירים את הקהילה מקרוב ויודעים שהסיפור לא יכול להיות כפי שהוא צוטט,
גם אם הוא כן היה הוא לא משקף כלום על הקהילה כך אומרים אנשים מתוך הקהילה.
אני מציע שתפנה לבעל המעשה ותשתף אותו בדיון כאן ותשאל אותו לדעתו.
אם הסיפור היה כנראה שחסר פרטים.
@הקול-השפוי למדתי, אני מנסה להבין אם הייתה לי טעות, ואשמח מאוד אם תעמידני על אמיתם של דברים.
עיין ברש"י שם בל"ב שפי' שאם המחיר הוזל בהתאם להוזלה המקובלת בימי תשרי לא מפרנסים אותו אבל אם הוזל יותר משמעות הדבר שזה ירידה חריגה ולא תלויה בעונת השנה ולכן מפרנסים אותו,
(המשמעות בסוגיא שהוזלות קבועות לא מפרנסים ורק הוזלות משתנות מפרנסים ובאמת הדבר צ"ב)
@הקול-השפוי
ברור שזה נכון אבל בסופו של דבר יהיה כל מיני צמתות שבגלל שהאשה בחוץ ומעורבת בחיי החברה יותר אז ממילא הקול של הבעל בבית פחות נשמע..
זה עובדה ידועה שאין לה צד שני.. רואים למשל בתור דוגמא בציבור הירושלמי של מאה שערים וכדו' - רק לשם דוגמא - ששם הנשים יותר נשמעות לבעל כי הם פחות יצאו החוצה..
ושוב אין אני מתכוון לאיזה דיקטטורה מסוימת של "הבעל שולט" וכו' אלא על מציאות פשוטה שהאשה בבית עם הילדים יש לה יותר ענווה וממילא התוכחות של הבעל בענייני צניעות וכו' יותר נשמעים מה שאין כן שהיא יוצאת ועובדת ומפרנסת [שזה לדורנו מאוד טוב..] אבל בכל זאת סופו של דבר ההכנעה לבעל מצטמצמת בנושאים כאלה..
ושוב רק הבאתי דוגמא לדבר בפרט אחד
ואני יודע במפורש שגדולי ישראל לקחו את זה במשוואה שזה יקרה שיוציאו את הנשים לעבוד.. רק שאין מה לעשות וזה צורך הדור לשמור עליו.. וההוראה לציבור הכללי [אם בכלל..] לא כך..
לא אמרתי שאין שום חסרון בזה שאשה עובדת,
אני חושב שהיה הרבה יותר גרוע אם הבעל היה עובד.
בנוגע לציבור הירושלמי, קשה לדעת מה גורם למה,
זה תרבות אחרת וברור שזה שאשה עובדת זה לא ההבדל היחיד.
החרדים נטל או נכס לכלכלה? מחקר חדש מנפץ את כל המיתוסים | חשיפה
בעוד הטענה כי "החרדים הם נטל על המשק" התקבעה כאקסיומה כלכלית, הכלכלן מציג מחקר מפתיע: לא רק שהנתונים שגויים מיסודם, אלא שעולם התורה עשוי להיות דווקא נכס אסטרטגי לכלכלת ישראל | הממצאים המדהימים שמשנים את כל התמונה
עולם התורה – נכס ולא נטל, גם במבט מקצועי
לאחרונה התפרסמו מספר מחקרים המציגים את עולם התורה ואת הציבור החרדי כנטל על המשק, זו הנחה המוסכמת על כל העוסקים בתחום. המחקר של הכלכלן יהודה בן אלי, עורך אתר "מסתברא כלכלה עברית" מציג תמונה אחרת לגמרי: מסתבר שגם אם לרגע נתעלם מהערך הרוחני של לימוד התורה וחשיבותו הרבה לקיומנו כעם, הציבור החרדי ועולם התורה הם מרכיב קריטי בהצלחת הכלכלה הישראלית, וגם נכס חשוב לקופה הציבורית.
נשמע לכם הזוי? מנותק מהמציאות? ובכן ננסה להיכנס לעומק הסוגיה ולהוכיח זאת. ראשית צריך להבדיל בין שני מישורים בהם מתרכזות הטענות כנגד עולם התורה: כלכלה נטו
במישור הכלכלי הטענה העיקרית היא שהחרדים אינם עובדים, או ליתר דיוק שאברכים אינם עובדים. בנוסף לכך, השכר הממוצע של העובד החרדי נמוך משמעותית מהציבור הכללי. חוקר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אף העריך לאחרונה את ה"נזק" הנגרם מכך שאברכים אינם עובדים ב-54 מליארד ₪ בשנה.
ראשית, יתכן שיש כאן פער בהכרת המציאות. מבחינה כלכלית, כל פרט שמקבל שכר על פעולתו הוא עובד. כך אברך שמקבל כ-2000 ₪ בחודש מתורמים ועוד כ-5000 ₪ מההורים בתמיכה ישירה ובמימון דירה, הוא עובד מבחינה כלכלית. תרומתו למשק אינה שונה ממלצר בבית קפה שמכניס סכום דומה. שניהם כנראה אינם מגיעים לרף המס. ההבדל הוא הרישום: אברך אינו רשום כעובד מסיבה הלכתית. כלומר הטענה לשיעור השתתפות נמוך בכח העבודה נובעת בעיקר מהבדלי הגדרה.
שנית, יש להבין מדוע שכר העובדים החרדים נמוך מהשכר בציבור הכללי. ובכן, התשובה לרוב השאלות לגבי הציבור החרדי נובעת מהמאפיין הבולט ביותר שלו: הגיל החציוני בציבור החרדי הוא 19, לעומת גיל 29 בישראל (כולל הציבור הערבי והחרדי, כלומר 30+, וזה עדיין הנמוך במערב). כלומר בהשוואת שכר העובדים החרדים, משווים אוכלוסיה שגילה הממוצע הוא עשרים וקצת (ג'וניור), לאוכלוסיה שגילה הממוצע נושק ל-40 (שיא הקריירה). הבשורה הטובה למודאגים היא שגיל צעיר הוא "מום עובר" זה יסתדר עם השנים…
הגיל מסביר רק חלק מההפרש בשכר, כי בכל הגילאים שכרם של חרדים נמוך יותר. הסיבות האחרות דומות להפליא לסיבות שבגללן נשים מכניסות פחות מגברים, למרות שהן משכילות יותר: משלח יד, ואפליה.
משלח יד: המקצוע השכיח ביותר במגזר החרדי בפער עצום הוא הוראה. עובדי הוראה מרוויחים פחות משאר המקצועות גם בציבור הכללי. כלומר אם החרדים הם מורים, אין כאן הפסד כלכלי. אין הגיון כלכלי בהפניית מורים למקצועות אחרים, יש צורך במורים לפי מספר התלמידים.
אפליה: בתוך תחום ההוראה קיימת אפליה ברורה וממוסדת של מורים חרדים מול מורים שאינם חרדים, בטענה שכאשר אינם מלמדים לימודי ליבה הם פוגעים בכושר ההשתכרות העתידי של התלמידים. הנתונים ברורים, הן בתקצוב לתלמיד, והן בשכר המורים בכל צורת חישוב, מורה חרדי מקבל בין 20% ל40% פחות ממורה שאינו חרדי (לרבות ערבי).
פוגעים בשכר החרדים ואז מתלוננים
למעשה, זה טיעון מעגלי: בתחום הכי שכיח בציבור החרדי, השכר נמוך יותר בגלל אפליה ממוסדת, שההצדקה שלו היא פגיעה בכושר ההשתכרות. חשוב לציין שהאפליה הקיצונית ביותר קיימת דווקא נגד תלמודי התורה הציוניים הלא חרדים, אלו שמובילים בשירות הקרבי בצה"ל וגם הם לא נהנים מתקציב שווה למוסדות הממלכתיים, כך שלא ניתן לטעון שהסיבה היא תרומה למדינה (זו הסיבה שאבי מעוז פרש מהקואליציה). למעשה הנהלת משרד החינוך יוצרת ערך שלילי – הורים מוכנים לשלם יותר כדי לא לקבל את התכנים והפיקוח של משרד החינוך.
מעבר לניתוח הפרטני (מיקרו) ניתוח כלכלי מקצועי חייב לבחון את הדברים "מלמעלה", במבט כללי וארוך טווח (מאקרו). כמו כל גוף עסקי, משק צריך להתמקד בתחומים בהם יש לו יתרון תחרותי. למשל בספרד, נכון להשקיע בכדורגל, שם היתרון התחרותי שלהם. המוני תיירים מגיעים למשחקי כדורגל. בישראל מגיעים עשרות אלפי תיירים, בחורים ובחורות, לשנה שלמה כדי להשתתף בעולם התורה, ללמוד בישיבות ובסמינרים ולבנות עולם רוחני עשיר בארץ ישראל.
זו לא תופעה זמנית ענף התורה הוא הענף היציב ביותר בכלכלה הישראלית מזה כ-400 שנה. הביטוי הכלכלי הוא בתרומות, רכישת נכסים וצריכה יומיומית של עשרות אלפי תיירים. בניגוד לכל ענף אחר, יש לו יציבות של מאות שנים. אם נתבונן על ענפי כלכלה אחרים, היו תחומים שעלו והובילו משך עשור או שניים, אך לאחר מכן ירדו והתכווצו, כמו החקלאות, הטקסטיל והבנקים בשנות ה-80. גם ענף ההייטק המוביל כיום, עלול לדעוך, למשל עם עליית הבינה המלאכותית. החור שבגרוש – מי לוקח?
עד כאן דיברנו על המבט הכלכלי, מצד הרווחה הכלכלית של המשק. עכשיו נבחן האם משק בית חרדי מקבל יותר ממה שהוא נותן לקופה הציבורית. מטבע הדברים זו שאלה בעלת משמעות פוליטית, בה לשני הצדדים יש טיעונים. הציבור נוטה לעסוק בסעיפים פופוליסטיים כמו התקציב לטיפול בחתולים בממשלה הקודמת, או משרד המורשת של השר עמיחי אליהו בממשלה הזו. אילו סכומים זניחים יחסית.
הסכומים הגדולים נמצאים למשל בחינוך (90 מיליארד בשנה) המחקרים הטוענים שהחרדים מקבלים יותר מהתקציב, מגלמים את עלות חינוך הילדים כהטבה להורים. תקציב החינוך חלקי מספר הילדים. הכלכלן יהודה בן אלי טוען כי זו הנחת תמחור שגויה. לכל פרט יש מחזור חיים, משקיעים בו כילד, מקבלים ממנו עבודה ומיסים בשנות עבודתו, ומטפלים בו בזקנותו. המבט התזרימי המודד רק הכנסות ממסים שוטפים – שגוי ומסוכן.
לדבריו, ילד איננו "נטל על הוריו", אלא השקעה של המדינה. וכפי שכאשר חברת ליסינג קונה רכבים, זו לא הוצאה אלא השקעה, כי חברת ליסינג עם רכבים חדשים שווה יותר – כך גם חברה עם אוכלוסייה צעירה יותר – שווה יותר.
אז איך ניתן לתמחר את הוצאות הממשלה? לפי תקציבים ייעודיים. אם הציבור החרדי מוכן לשלם יותר כדי להימנע מהתכנים והפיקוח של משרד החינוך, אזי הוא תקציב ייעודי ל- לא חרדים.
הציבור היחיד בישראל שמקבל שכר מלא בלי לעבוד הוא מקבלי הפנסיות התקציביות. מדובר על כ-30 מליארד ₪ בשנה והתחייבות המוערכת בטריליון ₪ (1,000,000,000,000 ש"ח). מורים חרדים שעבדו כמו מקביליהם במשרד החינוך
לפי ההיגיון שמגלם את קצבאות הילדים על הציבור החרדי, שמהווה 25% מהילדים בישראל, צריך לגלם את הטיפול בזקנים על הציבור הלא חרדי המהווה 96% מהקשישים בישראל. כדי להבין את הפרופורציות, סך קצבאות הילדים מגיע לכ-8 מיליארד בשנה, ואילו קצבאות הזקנה כ-32 מיליארד בשנה. פי 4, לאוכלוסייה קטנה בהרבה. איך מתמחרים את הוצאות הבריאות, כאשר על פי מחקרים, רוב הוצאות הבריאות הן בשנים האחרונות לחיי הפרט, ושיעור החרדים מקרב הזקנים נמוך באופן מובהק משאר האוכלוסיה? (4%) פערי השכר – מי נותן?
הטענה העיקרית היא שחרדים מכניסים פחות לקופת המדינה. באופן החישוב המקובל זה ודאי נכון: אם מורה לא חרדי מכניס 10,000 בחודש, וחרדי 7,000, אזי החרדי אינו משלם מס הכנסה וה-לא חרדי משלם מס הכנסה.
אולם מסתבר כי המשמעות של אותו הנתון היא הפוכה: המורה שמקבל יותר, עולה יותר לקופה הציבורית גם אם הוא משלם מס הכנסה. המגזר הציבורי הוא הוצאה ולא הכנסה. אם זה היה המצב, ניתן היה לפתור את כל הבעיות בכך שהמדינה תשלם לכל אברך 10,000 ₪ בחודש, כך הוא יחשב עובד, וכך השכר הממוצע של גברים חרדים יעלה.
בהחלט חרדים משלמים פחות מס הכנסה, הטענה הרווחת היא שזה בגלל היעדר השכלה. הנתונים מראים שנשים משכילות יותר מגברים (38% אקדמאיות לעומת 27.5% נתוני 2021) אך שכרן נמוך בכ-30% משל גברים. ההסברים המתאימים יותר הם הגיל הממוצע הנמוך, העיסוק בתחומים פחות מכניסים ואפליה. במקרה של המגזר הציבורי, האפליה הופכת לחלוטין את משמעות הנתונים: עובד ציבור שעולה פחות, הוא תרומה לקופה ולא הוצאה מהקופה. תשלומי מס ההכנסה של עובדי ציבור אינם הכנסה אלא הקטנת ההוצאה.
אחד ה"מוקשים" בדיונים בנושא הזה הוא הטענה שחרדים משלמים יותר מע"מ שמהווה כ24% מהכנסות המדינה. אכן מע"מ הוא מס רגרסיבי, כלומר עניים משלמים יותר ביחס להכנסתם. יהודה טוען כי מדובר בטיעון מסוג "איש קש" שעולה לא מעט, ולפיו החרדים טוענים שהם משלמים יותר מע"מ וזה לא נכון. ואכן, העשירונים התחתונים משלמים פחות מע"מ בסה"כ, אך בפער קטן יחסית.
במחקרים קודמים בחרו החוקרים לגלם אותם על המגזר הכללי מתוך הנחה שהעשירונים העליונים משלמים יותר. לעומת זאת הכלכלן יהודה בן אלי בוחר להתעלם מהפער מאחר והוא נמוך יחסית וקיימות הטבות ייחודיות במע"מ לציבור הלא חרדי כגון פטור באילת.
כ9% מהכנסות המדינה נובעות ממס חברות, ולכן המחקרים הקודמים זקפו את רובם לפלח ה-לא חרדי. רווחי החברות נובעים מכל בעלי העניין בשוק: עובדים, בעלי מניות, נושים ולקוחות, ולכן לא נכון לגלם אותם לפי מגזר. במידה ורוצים לגלם אותם, נדרש לגלם גם חילוצים של המדינה כגון חילוץ הבנקים בשנות ה-80, והסדר הקיבוצים. בסיכום החישוב יוצא שמשק בית חרדי משלם פחות מיסים, אך מקבל הרבה פחות מהקופה הציבורית. למה אתה עושה את זה?
כששאלנו את הכלכלן יהודה בן אלי מדוע הוא עוסק בתחום הזה של התרומה הכלכלית של החברה החרדית, תשובתו הייתה מורכבת ומרתקת.
"למה אני עוסק בכך? האמת שלא רק בגלל שאני מאמין שזו האמת האקדמית הצרופה", אומר יהודה בן אלי. "מצד אחד חלק ממשפחתי חרדים ומצד שני, חבריי הטובים בעבודתי ובשירות המילואים שלי משתייכים לשמאל המדיני ומובילים את ההפגנות נגד הממשלה. ואני יודע מבפנים, שאלה אוהבים את אלה ומוכנים למסור עליהם את הנפש. רוצים הוכחה? האם אתם רוצים ומאחלים שיהיה טוב ליהודים שאינם חושבים כמוכם? ברור שכן. כך גם הם חושבים. ישבו איתי בנגמ"ש במילואים חסיד חב"ד ופעיל מרצ. כולם רוצים שיהיה טוב גם לאחרים, אבל יש מחלוקת קשה על הדרך. ולאויבינו יש אינטרס מאוד גדול להעצים את המחלוקת הזו".
לדבריו: "כאשר חילוני שומע שוב ושוב בתקשורת שחרדים חיים על חשבונו, ואף אחד לא חולק על כך, זה מחלחל. וכשחרדי יודע שזה מה שחושבים עליו, הוא מרגיש את המבטים, וחושש להיפתח ולהכיר. וכשהוא נסגר, נמנע מאנשים מבחוץ לראות את היופי של עולם התורה, ואולי אפילו להתקרב. כדור שלג של האשמות מחד והסתגרות מאידך. בשירות הצבאי שלי הייתי הדתי היחיד, ובשבתות למדתי לבד בבית המדרש. לאחר השחרור פגשתי חבר שחזר בתשובה, שנזף בי שלא הזמנתי אותו, יש רצון אמיתי משני הצדדים להתקרב, צריך ליצור שפה חדשה שציבורים יוכלו לדבר ביניהם. כאשר הצגתי במקרה למו"ר הרב אלי סדן ראש מוסדות בני דוד – עלי, את הנתונים האלה, הוא אמר לי שאני חייב לפרסם את זה. צריך לעמוד על כבוד התורה".
המטרה ב"מסתברא כלכלה עברית" היא לבנות קומה משותפת של חיבור הקודש והחול: קומה ששואפת לאמיתה של תורה ויוצרות מערכת ישימה מבחינה כלכלית ואף עדיפה על המצב הקיים. כדי ליצור אלטרנטיבה ישימה, צריך לשכנע בכלים מקצועיים, שניתן ליישם את המצוות במשק מודרני. להכין כלים שאור התורה יוכל
יהודה בן אלי הוא דוקטורנט באוניברסיטת בן גוריון החוקר בנקאות כשרה. הוא מפעיל את אתר "מסתברא כלכלה עברית" המעודדת כלכלה על פי ההלכה בצורה נכונה. ניתן למצוא מאמרים מרתקים שלו באתר "מסתברא כלכלה עברית" https://www.jdn.co.il/blog/2405461/
