נסיון לנתח את סיבות חוסר מיצוי זכויות בביטוח לאומי - בשלב זה בתחום ילדים נכים:
א. מי שלא מודע בכלל שיש לו בעיה (טיפש, תמים, מתעלם, מתכחש).
די קשה ומסובך לעזור לאנשים אלו.
ב. מי שמודע לבעיות כלליות, אך לא יודע שיש להם הגדרה רפואית בכלל (עיכוב התפתחותי, SCD, מוגבלות שכלית התפתחותית).
מאוד נפוץ, אך הרבה מאלו כששומעים על ההגדרה הרפואית, הם מצטרפים לקבוצה א' ומתכחשים.
וגם אם כן קולטים, זה לוקח להם די הרבה זמן לעכל, ואז גם לא ממש יש להם חשק לרוץ לרופאים כדי לסמן את הילד שלהם לנצח כנכה...
ג. מי שמודע שיש לילד שלו הגדרה רפואית, אך לא יודע שהוא זכאי עקב כך לקצבת נכות (מוגבלות שכלית התפתחותית ואוטיזם בתפקוד גבוה, סיוע בתקשורת, בעיקר עיכוב התפתחותי וDQ נמוך שלא עולה על דעת ההורים שזה נחשב לנכות, כבל זה יכול להעות בהכל, גמגום ותקשורת מחלת לב אפילפסי וכו').
בתחומים ספציפים זה נפוץ מאוד, כמו עיכוב התפתחותי של תינוק ופעוט, שהרבה הורים מסתירים את זה בשבל זה, וממילא לא יוצא להם לשמוע מאחרים על הזכויות, או מוגבלות שכלית התפתחותית בתפקוד גבוה שניתן לאבחן רק בגיל 7 והסימטומים הם קשיים כללים בתחומים כלליים.
לקבוצה זו קל לעזור, בפרט כשיועץ זכויות מגלה להם אץ הזכויות, אז ימשיכו אתו ולא יתקעו בקבוצות דלהלן.
אישית, הלב שלי נמצא עם קבוצה זו, אנשים שמוכנים לשמוע, שהלכו לאבחונים, שרוצים לעזור לילד שלהם, שאין להם פחד מביטו"ל, ושמחעם לשיתוף פעולה ועזרה. מה שנדרש הוא רק הסברה והנגשה מקצועית.
ד. מי שמודע לזכאות לקצבה, אך לא יודע איך להגיש את זה (התנזרות מאינטרנט, ADHD שקשה לקבל אישור, פחד מהוועדות הכאילו מפחידות המפורסמות, מסמכים רפואיים לא איכותיים, לא ידוע איך לנסח טוב ולהוסיף מסמכים אופציונלים כמו דו"ח חינוכי, או ששמע שזכאי אך חושב שמדובר בסכום קטן של מאות ש"ח ונדרשת עבודה קשה, חושש מלפנות לחברות ששמע עליהם לשון הרע).
כאן נדרשת בעיקר הסברה והנגשה, אך יש ליזהר לעזור בעדינות, כדי לעזור להתגבר על החסמים הקיימים.
אני חושב/חולם על חוברת, עם רשימת כל הלקויות, הסימנים הבסיסים שלהם, גובה הקצבאות, תקציר תהליך הוצאות מסמכים רפואיים, ומס' פל. של מלווה מיצוי זכויות בתשלום סימלי.