הפורום הכלכלי החרדי הראשון

לפעמים הקושי להשלים עם הפסד, גורם לנו להוציא עוד כסף  ״כבר הוצאנו על זה כל כך הרבה כסף. עכשיו נתחיל מחדש?״ יש החלטות כלכליות שקשה לקבל דווקא אחרי שכבר שילמנו. בחרנו, בדקנו והשקענו. ואז מתברר שהתוצאה אינה מתאימה למה שאנחנו צריכים. אנחנו שוקלים לשנות כיוון, אבל מיד עולה המחשבה ומה עם כל הכסף שכבר הוצאנו? גם לי זה קרה השקעתי סכום של חמש ספרות בפתרון טכנולוגי לעסק. ליוותה אותי אשת מקצוע מסורה ומקצועית, ובכל זאת, ככל שהתקדמנו ועבדתי עם הפתרון, הבנתי שהוא אינו נותן לי את המענה שאני צריכה. התלבטתי. אולי עוד התאמה? אולי עוד תיקון? אולי אם אשקיע עוד קצת, אגיע סוף־סוף לתוצאה שרציתי? הרי כבר שילמתי סכום משמעותי. להתחיל מחדש פירושו להשקיע שוב כסף, זמן ומחשבה. אחרי תקופה של בדיקה הבנתי שהקושי נובע ממגבלות הפלטפורמה שעליה נבנה הפתרון ביחס לצרכים שלי. לצד ההערכה שלי לאשת המקצוע, התבהר לי הצורך לבחור תשתית אחרת. בסופו של דבר בחרתי לשנות כיוון ולהשקיע בפתרון חדש, שהיום אני מרוצה ממנו והוא מתאים לצרכים שלי. הפתרון החדש לא החזיר לי את הכסף שכבר הוצאתי. אבל הוא נתן לי מענה מתאים ואפשר לי להתקדם. למה כל כך קשה לשנות כיוון? כשאנחנו משקיעים כסף במשהו, אנחנו משקיעים בו גם ציפייה. אנחנו רוצים שהוא יצליח. רוצים להרגיש שבחרנו נכון. רוצים לדעת שהזמן, הבדיקות והכסף שהקדשנו היו מוצדקים. לכן, כשהתוצאה מאכזבת, האינסטינקט הראשוני הוא לעיתים לנסות עוד קצת. עוד תשלום. עוד ניסיון. עוד תיקון אחד. לפעמים זה בדיוק מה שנדרש. אבל לפעמים אנחנו ממשיכים בעיקר מפני שעצירה תכריח אותנו להכיר בכך שחלק מההשקעה לא השיג את מטרתו. וזה כואב. זה עלול לעורר תחושת הפסד, אכזבה ואפילו כישלון. כך אנחנו עלולים לשלם עוד כסף כדי להרגיע את התחושה שהכסף הקודם התבזבז. אלא שהתשלום הנוסף אינו מחזיר את ההוצאה הקודמת. ואם אין לו הצדקה בפני עצמו, הוא עלול להגדיל את ההפסד. מה התשלום הבא באמת ייתן לנו? נניח שקנינו מכשיר יקר. הוא התקלקל, שילמנו על תיקון, וכעת שוב נדרש תיקון משמעותי. ״אבל כבר הוצאנו עליו כל כך הרבה״, אנחנו אומרים לעצמנו. זה מסביר מדוע קשה לנו להחליט. אבל כדי לבחור נכון עכשיו, צריך לבדוק: כמה יעלה התיקון הבא? מה הסיכוי שהוא יפתור את הבעיה? לכמה זמן המכשיר צפוי לשמש אותנו? ומה תעלה חלופה מתאימה? יכול להיות שכדאי לתקן. ויכול להיות שהגיע הזמן להחליף. עצם העובדה שכבר שילמנו הרבה אינה הופכת את ההוצאה הבאה לכדאית. לא כל קושי הוא סיבה לעצור חשוב לומר, לפעמים כדאי להתמיד. יש תהליכים שדורשים זמן, יש תקלות שאפשר לפתור, ויש התאמות קטנות שיכולות להפוך פתרון קיים למתאים מאוד. לכן, לפני שמחליטים להמשיך או לשנות כיוון, כדאי לברר: מה בדיוק הבעיה? מה אפשר לשפר? כמה עוד נצטרך להשקיע? ומה התוצאה שאפשר לצפות לה באופן סביר? ואז לשאול בכנות: האם אני משקיעה עוד מפני שיש סיבה טובה להאמין שזה יקדם אותי או מפני שקשה לי להשלים עם מה שכבר הוצאתי? מותר לקבל החלטה חדשה בעקבות מידע חדש לפעמים רק במהלך הדרך אנחנו מבינים טוב יותר מה אנחנו צריכים ומהן המגבלות של הפתרון שבחרנו. אפשר ללמוד מהבחירה הקודמת: אילו שאלות כדאי לשאול בפעם הבאה? מה צריך לבדוק מראש? האם אפשר להתחיל בניסיון מצומצם לפני שמתחייבים לסכום גדול? הלמידה הזאת יכולה לשרת אותנו במשך שנים. המשך הוצאה רק כדי להצדיק את הבחירה הקודמת עלול להכביד עלינו עוד יותר. שינוי כיוון יכול להעיד דווקא על היכולת לעצור, לבחון את המציאות ולקבל החלטה שקולה. אז מה כדאי לזכור? בפעם הבאה שעולה המחשבה ״כבר שילמנו כל כך הרבה״, כדאי לתת מקום לאכזבה ואז לבדוק את הצעד הבא בפני עצמו. מה הוא יעלה? מה הוא צפוי לתת לנו? והאם זו הבחירה המתאימה ביותר מבין האפשרויות שיש לנו היום? את הכסף שכבר הוצאנו לא תמיד אפשר להחזיר. על הכסף שעוד נוציא אנחנו עדיין יכולים להחליט. רחל עומסי יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה אובייקטיבית וללא זיקה לחברות הביטוח

ניתן לשלוח לי למייל, תודה רבה rachel@romesi.com

@חושב-וחושב יפה מאוד

ההחלטות שמקבלים בתחילת הדרך עשויות לקבוע עם כמה אפשרויות נגיע לפרישה בפגישות עם פורשים אני רואה עד כמה שנות חיסכון חסרות יכולות להשפיע על החיים אחרי העבודה. חלקם התחילו לעבוד בגיל מאוחר. אחרים עבדו במשך שנים, אבל המעסיקים החלו להפקיד עבורם לפנסיה רק בעקבות פנסיית החובה. הם עבדו, התפרנסו והחזיקו את הבית. אבל היום, כשבודקים מה תהיה ההכנסה החודשית שלהם בפרישה, מתברר שהכסף שנצבר לא תמיד מספיק. לראות אדם אחרי שנות עבודה שמנסה להבין כיצד יממן את הוצאות המחיה שלו, זו מציאות קשה מאוד. לצעירים של היום יש הזדמנות להגיע למקום אחר. בשונה מחלק מהפורשים כיום, צעירים שמפקידים לפנסיה כבר בתחילת דרכם יכולים לצבור חיסכון לאורך עשרות שנים. אם ישמרו על רצף הפקדות, יימנעו ממשיכות שפוגעות בחיסכון ויקבלו החלטות שמתאימות לצרכים שלהם, יש להם פוטנציאל להגיע לפרישה עם חיסכון משמעותי יותר מזה שצברו רבים מהפורשים היום. לכן ההצעה של המועצה הלאומית לכלכלה לבטל את חובת ההפרשה של העובד לפנסיה עד גיל 40 מעוררת אצלי דאגה. חשוב לדייק: ההצעה אינה מבטלת את כל ההפקדות לפנסיה. היא עוסקת בחלקו של העובד, תוך השארת הפקדות המעסיק. הפרסום שעליו מבוסס הדיוור מציג הצעה לשינוי, ולא הוראה שמאפשרת להפסיק להפקיד. המטרה היא להגדיל את ההכנסה הפנויה של צעירים בשנים שבהן ההוצאות כבדות. והקושי הזה אמיתי. דיור, ילדים, חשבונות והוצאות בלתי צפויות, לפעמים כל תוספת לנטו יכולה לעזור. אבל דווקא בשנים האלה יש לחיסכון יתרון שקשה להשלים בהמשך: זמן. כסף שמופקד בגיל צעיר יכול להיות מושקע במשך עשרות שנים. כאשר נצברות תשואות, גם הן יכולות להמשיך לצבור תשואה וזהו אפקט הריבית דריבית. התשואה אינה מובטחת, אבל ככל שמתחילים מוקדם יותר, יש לכסף יותר זמן לצמוח. לכן, כשמוותרים על הפקדה היום, מוותרים גם על פוטנציאל הצמיחה שלה עד הפרישה. “נחסוך יותר בגיל 40” נשמע כמו פתרון פשוט. אלא שבגיל 40 לא בהכרח יהיו פחות הוצאות, והשלמת הפער עלולה לדרוש הפקדות גבוהות יותר. ומה יקרה לכסף שיישאר בנטו? אצל חלק מהמשפחות הוא יסייע לצרכים חיוניים. אצל אחרות הוא עלול להיבלע בהוצאות השוטפות או בשדרוג רמת החיים, בלי להיבנות כחיסכון חלופי. ההקלה תורגש מיד. הפער בחיסכון יתגלה הרבה יותר מאוחר. וזו בדיוק הנקודה שמעסיקה אותי כשאני פוגשת פורשים: בשלב הזה כבר קשה יותר לתקן. לא תמיד אפשר להמשיך לעבוד, להגדיל הכנסה או להשלים שנים של הפקדות חסרות. מה כדאי לצעירים לקחת מהניסיון של הדור הפורש? לא לחכות לגיל הפרישה כדי לבדוק את הפנסיה. כדאי לוודא שההפקדות מגיעות במלואן, להבין מה דמי הניהול, לבדוק שהכיסוי הביטוחי מתאים ולבחון את מסלול ההשקעה בהתאם למטרות ולטווח הזמן. גם לפני משיכת כספים או שינוי בהפקדות, כדאי להבין מה תהיה המשמעות לעתיד. המטרה היא לבנות איזון שמתאים לחיים היום, ושומר גם על האפשרויות שלנו מחר. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

ייעוץ פנסיוני הוא לא רק למי שמתקרב לפרישה דווקא כשיש עוד הרבה שנים עד הפרישה, להחלטות שמקבלים היום יכולה להיות השפעה גדולה יותר. לא מעט השומעים את המילים "ייעוץ פנסיוני" וחושבים מיד על פרישה. "יש לי עוד שלושים שנה עד הפנסיה. למה שאני אצטרך להתעסק בזה עכשיו?" אבל כאן בדיוק נמצא ההבדל. ייעוץ פנסיוני ותכנון פרישה הם שני דברים שונים. תכנון פרישה אכן מיועד בעיקר לשלב שבו מתקרבים לפרישה וצריך להחליט כיצד להשתמש בכספים שנצברו, כיצד לקבל את הקצבאות ואיך לתכנן נכון את המיסוי. ייעוץ פנסיוני, לעומת זאת, רלוונטי הרבה קודם. ולמעשה, ככל שמתחילים מוקדם יותר, יש יותר זמן להחלטות שאנחנו מקבלים להשפיע. אז מה עושים בייעוץ פנסיוני? המטרה אינה רק לבדוק "איפה נמצאת הפנסיה". מסתכלים על התמונה הכלכלית והפנסיונית הקיימת ובודקים האם היא מתאימה לכם: קרן הפנסיה – איפה היא מנוהלת, מהו מסלול ההשקעה, מהם דמי הניהול ואילו כיסויים ביטוחיים קיימים. קרנות השתלמות וקופות גמל – אילו כספים כבר נצברו, כיצד הם מנוהלים והאם המבנה הקיים מתאים לצרכים ולמטרות. הפקדות מהמעסיק – האם הכספים מופקדים בצורה תקינה והאם השכר המבוטח תואם את הנתונים הרלוונטיים. מסלולי השקעה – האם רמת הסיכון והמסלול מתאימים לגיל, לטווח ההשקעה, למטרות ולהעדפות שלכם. ומה עם הכסף שאתם רוצים לצבור מעבר לפנסיה? למשפחה יש בדרך כלל מטרות רבות עוד הרבה לפני גיל הפרישה: עזרה לילדים, הוצאות גדולות בעתיד, יצירת הון, מטרות משפחתיות או פשוט הרצון לבנות בסיס כלכלי משמעותי יותר לאורך השנים. לכן במסגרת הסתכלות כלכלית רחבה כדאי לבחון גם פתיחת תוכניות חיסכון והשקעה למטרות השונות, בהתאם לטווח הזמן, לצורך בנזילות ולמאפיינים האישיים. במקום שכספים יישארו ללא מטרה מוגדרת, אפשר לבנות להם תפקיד: מה מיועד לטווח הקצר? מה לטווח הבינוני? ומה יכול להישאר מושקע לשנים רבות? וככל שאנו צעירים יש יתרון שאי אפשר לקנות אחר כך: זמן כשאנחנו צעירים, קל לחשוב: "כשארוויח יותר, אתחיל." "כשיהיה לי סכום משמעותי, אטפל בהשקעות." "יש עוד המון זמן עד הפנסיה." אבל דווקא השנים האלו יכולות להיות משמעותיות מאוד. לא רק בגלל הסכום שמפקידים, אלא בגלל מספר השנים שבהן הכסף יכול להיות מושקע ולצבור תשואה לאורך זמן. גם החלטה שנראית היום קטנה: הפקדה קבועה, בחירת מסלול מתאים, הפחתת עלויות או פתיחת חיסכון למטרה עתידית, יכולה לקבל משמעות גדולה הרבה יותר כאשר נותנים לה מספיק שנים. לכן לא צריך לחכות לפרישה כדי לטפל בפנסיה בגיל צעיר המטרה היא בדרך כלל לא לתכנן עדיין כיצד תיראה הקצבה בפרישה. המטרה היא לבנות נכון את הדרך אליה. לבדוק שהפנסיה מנוהלת נכון. להכיר את החסכונות שכבר קיימים. להגדיר מטרות לכסף. לבחון אילו תוכניות חיסכון והשקעה יכולות להתאים למטרות השונות. ובעיקר - להתחיל. כי בתחום הפנסיה והחיסכון, ככל שמתחילים מוקדם יותר, לא רק שיש יותר זמן לחסוך, יש יותר זמן לכל החלטה נכונה לעבוד עבורכם. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

ההפקדות לפנסיה מופיעות בתלוש האם הן נקלטו בקרן? מאות מקרים של הפרות בהפקדות לפנסיה נרשמו בשנתיים האחרונות. זו סיבה טובה להכיר בדיקה פשוטה שכדאי לכל עובד לעשות. רובנו מקבלים את תלוש השכר, בודקים כמה נכנס לבנק, אולי עוברים על כמה רכיבים וממשיכים הלאה. אם בתלוש מופיעות הפרשות לפנסיה, אנחנו מניחים שהכול בסדר. אבל יש עוד בדיקה אחת שחשוב לעשות מדי פעם: לוודא שהכספים שמופיעים בתלוש אכן הגיעו ונקלטו בקרן הפנסיה. לא מתוך חשדנות כלפי המעסיק. לעיתים פער יכול להיווצר בגלל טעות, עיכוב, בעיית דיווח או כספים שהועברו אך טרם שויכו נכון. ובכל זאת, נתוני האכיפה מלמדים שלא כדאי לוותר על הבדיקה הזאת. בשנים 2024–2025 נרשמו יחד 547 מקרים של הפרות בחובת ההפקדות הפנסיוניות. והמקרים אינם מתרכזים בענף אחד בלבד. הם נמצאו במסחר, בשירותים מקצועיים, טכניים ואישיים, בחינוך, בתעשייה, במסעדנות וגם בענפי הבנייה, השמירה והניקיון, הסיעוד והבריאות, ההיסעים ועוד. המסקנה היא שכדאי לעקוב אחר ההפקדות שלנו ולוודא שהן מתבצעות כנדרש. איך מתבצעת הפקדות הכספים לפנסיה בכל חודש? המעסיק מנכה מהשכר את חלק העובד בהפקדה הפנסיונית, מוסיף את ההפקדות החלות עליו ומעביר את הכספים לגוף הפנסיוני. להעברת הכספים קיימים מועדים הקבועים בדין: המוקדם מבין 7 ימי עסקים ממועד תשלום השכר או 15 ימים מתום החודש שעבורו משולם השכר (בד"כ עד ה-15 לחודש העוקב). כלומר, לא מספיק שההפקדה מופיעה בתלוש. הכסף צריך גם לעבור בפועל ולהיקלט בקופה. ואחת ההפרות שנמצאו בהליכי האכיפה היא בדיוק זו: סכומים שנוכו משכר העובדים ולא הועברו ליעדם, או הועברו באיחור. כיצד עיכוב בהפקדות עלול להשפיע על העובד? 1. אין צבירה הכסף שהיה אמור להיכנס לקרן אינו נמצא בחיסכון באותה תקופה. אם מדובר בחודש אחד, אולי הסכום נראה קטן. אבל כאשר התקלה נמשכת מספר חודשים, הפער הולך ומצטבר. 2. עלול להיווצר אובדן של רווחים הכספים בקרן הפנסיה מושקעים. כסף שלא היה בקרן בזמן שבו היה אמור להיות בה, לא השתתף בתשואות שהקרן השיגה באותה תקופה. אצל צעירים הנקודה הזאת חשובה במיוחד. לכסף שמופקד היום יש עוד עשרות שנים לצבור תשואה, ולכן גם להפקדות של השנים הראשונות בעבודה יכולה להיות משמעות גדולה בעתיד. 3. עלולה להיווצר פגיעה בכיסוי הביטוחי קרן פנסיה אינה רק חיסכון לגיל הפרישה. היא כוללת גם כיסויים ביטוחיים, ולכן הפסקה ממושכת בהפקדות עלולה, בהתאם לנסיבות ולתקנון הקרן, להשפיע גם על הרצף ועל הזכויות הביטוחיות. זו הסיבה שלא כדאי להשאיר הפקדות חסרות ללא בירור. מהן ההשלכות על המעסיק במקרה של אי העברת ההפקדות? הדין מתייחס ברצינות לחובת העברת ההפקדות הפנסיוניות. משרד העבודה מפרסם הליכי אכיפה ועיצומים שהוטלו בעקבות הפרות של חוקי העבודה, ובין היתר בגין אי־העברת סכומים שנוכו משכר העובדים או העברתם באיחור. ובמקרים מסוימים מדובר בסכומים משמעותיים. לפי הנתונים שפורסמו לגבי 2025, הקנס הממוצע עמד על כ־95 אלף ₪. הקנסות הללו ממחישים עד כמה החובה להעביר את ההפקדות במועד נלקחת ברצינות. מבחינת העובד, החשוב הוא לעקוב אחר ההפקדות, לזהות פערים בזמן ולפעול לתיקונם. גיליתם שחסרה הפקדה – מה עושים? קודם כול, לא מסיקים מיד שמישהו פעל שלא כשורה. בודקים. היכנסו לאזור האישי בקרן הפנסיה והוציאו פירוט הפקדות. השוו אותו לתלושי השכר ובדקו אילו סכומים מופיעים בכל חודש ומה נקלט בפועל בקרן. אם מצאתם פער, כדאי לפנות תחילה לחשבות השכר או למעסיק ולבקש לבדוק את מקורו. במקביל, אפשר לבדוק מול קרן הפנסיה האם הכספים התקבלו אך עדיין לא שויכו לחשבון שלכם. אם מתברר שהכספים אכן לא הועברו, בקשו מהמעסיק להשלים את ההפקדות ושמרו את התלושים ואת ההתכתבויות. אם לאחר הבירור מול המעסיק הבעיה אינה מטופלת, ניתן להגיש תלונה למינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד העבודה. חשוב לדעת שהליך זה נועד לאכיפת החוק ואינו מחליף תביעה לקבלת הזכויות המגיעות לעובד. במקרים המתאימים ניתן גם לפנות לבית הדין האזורי לעבודה לצורך מיצוי הזכויות (לאחר התייעצות עם רב). בדיקה שכדאי לבצע כבר השבוע קחו שלושה תלושי שכר אחרונים. פתחו את פירוט ההפקדות בקרן הפנסיה. ועברו חודש אחרי חודש: מה היה אמור להגיע לפי התלוש ומה נקלט בפועל בקרן. אם הכול תואם – מצוין. ואם לא – גיליתם את זה בזמן וניתן להתחיל לברר. זו לא שאלה של אמון או חוסר אמון במעסיק. זו פשוט בקרה על אחד הנכסים הכלכליים החשובים שלכם. כי כשמדובר בפנסיה שלכם, לא מספיק לדעת כמה ירד מהמשכורת. כדאי לדעת גם שהכסף הגיע למקום שאליו הוא אמור להגיע. ויש לכם גם קרן השתלמות? כדאי לבצע את אותה בדיקה גם שם. אם בתלוש השכר מופיעות הפקדות לקרן השתלמות, השוו אותן לנתונים באזור האישי בקרן וודאו שהכספים אכן נקלטו. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

תודה רבה על המידע ועל כל החשיבה על הציבור

@צביקה-גוטרמן אכן כך. מדובר על בן/בת זוג, ילד, הורה. נכדים/ סבים/ הורי בן זוג- רק אם גרים איתם ועיקר הכלכלה עליהם.

האוצר שוקל להפחית את ההפקדות לפנסיה. האם זה באמת משתלם לכם? בשבוע האחרון פורסם כי במשרד האוצר בוחנים אפשרות לצמצם את שיעור ההפקדות לפנסיה ברכיב העובד. לכאורה, יש בכך יתרון ברור לעובדים: אם יופקד פחות כסף לפנסיה, יישאר מעט יותר כסף בנטו בכל חודש. אבל חשוב להבין גם את הצד השני של המטבע. נכון, הנטו יגדל מעט, אך אצל רוב העובדים התוספת תיטמע בהוצאות השוטפות ולא תשפיע באופן מהותי על ההתנהלות היומיומית. לעומת זאת, אותו סכום שלא יופקד היום לא יחסך ויצבור תשואה לאורך השנים, ולכן עלול להשפיע באופן משמעותי על גובה החיסכון ועל ההכנסה החודשית לאחר הפרישה. במילים אחרות, תוספת קטנה היום עלולה להפוך לקצבה קטנה יותר בעתיד. ואם כבר מדברים על שיעור ההפקדות... כיום רוב העובדים מפרישים 6% מהשכר לחלק העובד. במקרים רבים ניתן להגדיל את ההפקדה ל־7%. האם כדאי? אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. עוד 1% מהשכר לעיתים כמעט שלא מורגש בנטו החודשי, אבל יכול להיות מורגש מאוד בהכנסה החודשית בפרישה. מצד שני, גם להיבטי המס בפרישה יש השפעה, ולכן ההחלטה הנכונה אינה אחידה לכולם, אלא צריכה להתקבל לאחר בחינת כלל הנתונים. לעיתים הגדלת ההפקדה היא צעד נכון מאוד, ולעיתים קיימים שיקולים אחרים שעדיפים באותו שלב. לכן חשוב לבחון את התמונה המלאה ולא לקבל החלטה רק על סמך השינוי בנטו. הערה חשובה: אם המעסיק שלכם מפקיד לפנסיה מעבר לשיעורי החובה, למשל במסגרת הסכם שכר מסוים, הסכם אישי או הסכם קיבוצי (כפי שקיים אצל חלק מעובדי ההוראה), בדרך כלל אין כדאיות לוותר על הפקדה מוגדלת הממומנת על ידי המעסיק, שכן מדובר בהטבה כספית משמעותית. בסופו של דבר, ההבדל בין פרישה שמחייבת להצטמצם בכל הוצאה לבין פרישה שמאפשרת לחיות בכבוד, בביטחון ובשקט כלכלי, נבנה מהחלטות שמתקבלות לאורך כל שנות העבודה. לכן, גם אם בעתיד יתאפשר להקטין את שיעור ההפקדות, אין פירוש הדבר שזהו בהכרח הצעד הנכון עבורכם. דווקא החלטות שנראות קטנות היום, עשויות להיות מהמשמעותיות ביותר בעוד עשרים או שלושים שנה. מעבר לכך, חשוב לזכור שתוחלת החיים עלתה. תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, המשמעות היא שאצל רבים תקופת הפרישה עשויה להימשך עשרות שנים, ולכן החשיבות של חיסכון פנסיוני מספק גדולה היום יותר מאי פעם. דווקא משום כך, החלטה שמגדילה מעט את הנטו היום, אך מקטינה את החיסכון לעתיד, עלולה להשפיע על איכות החיים במשך שנים רבות לאחר הפרישה. החלטה על הגדלת או הקטנת ההפקדות לפנסיה אינה צריכה להתקבל רק לפי גובה הנטו בתלוש. כדאי לבחון את ההשפעה על החיסכון העתידי, על הקצבה הצפויה, על הטבות המס כיום ועל המיסוי הצפוי בפרישה. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

@צמיחה said: לגבי הגדלת חלק השכיר, באופן כללי, אין מה לפחד ממס, תשלום מס גבוה הוא קודם כול סימן להצלחה ולהכנסה יפה. יחד עם זאת, חשוב להימנע מפעולות אוטומטיות: הפקדה מראש באחוז גבוה אינה בהכרח הצעד הנכון. אם אין צורך אמיתי בהגדלת הקצבה החודשית, מומלץ לבחון מוצר פיננסי גמיש שיעניק לכם נזילות ושליטה מלאה. מסתכלים על התמונה המלאה: מטרת החיסכון ובהתאם מחליטים לאן להפקיד.

@998877 ממוצע של 6 חודשים קודם השמירה

@998877 במקרה כזה כדאי לפצל, אבל זה רק בסכומים גבוהים מאוד. מניסיוני כמתכננת פרישה גם במגזר הכללי, ישנם בודדים המבינים את ערכה של קרן השתלמות ומגיעים עם יתרה של כ-1 מיליון ....

אני לא מבינה על מה הדיון בכלל. בהודעה רשום עניין הכשרות. בפעם הבאה לפני שכותבים תגובה מומלץ לקרא.... וכמו שרשמת כמעט כל הפוסקים.... ואם יש "הארה" מומלץ לפנות אישית.

השינויים שמדברים עליהם יכולים להשפיע על העתיד הכלכלי של כולנו לאחרונה פורסמו נתונים ותוכניות שממחישים עד כמה עולם העבודה והפנסיה משתנה מול העיניים שלנו. מצד אחד מדברים על אפשרות להמשך העלאת גיל הפרישה בעתיד ועל שינויים אפשריים בעולם הפנסיה וההפרשות. ומצד שני, הנתונים מראים שהישראלים עובדים שעות רבות מאוד ביחס למדינות אחרות, אבל לא תמיד מצליחים לייצר תחושת ביטחון כלכלי אמיתית. אני פוגשת לא מעט אנשים שעובדים קשה מאוד במשך שנים, מרוויחים יפה, מתנהלים באחריות ועדיין מרגישים שהם כל הזמן “רודפים” אחרי המציאות הכלכלית במקום להרגיש שהם באמת בונים יציבות. וזו בדיוק הנקודה שחשוב להבין היום יותר מתמיד: עבודה בלבד כבר לא תמיד מספיקה כדי לייצר ביטחון כלכלי עתידי. המשמעות היא שלא בטוח שנוכל בעתיד להסתמך רק על פנסיה רגילה או על מקום עבודה אחד לאורך כל החיים. דווקא בגיל צעיר, החלטות שנראות קטנות יכולות להשפיע בצורה משמעותית על השנים הבאות: • איך מושקע הכסף שלנו • האם אנחנו חוסכים גם מעבר לפנסיה • האם קיימת קרן חירום למצבים בלתי צפויים • ואיך בונים יציבות גם כשהמציאות הכלכלית משתנה לא מעט אנשים מגלים רק אחרי שנים שהם יכלו להגיע למקום אחר לגמרי אם היו עושים סדר מוקדם יותר, בודקים את החסכונות שלהם בזמן ומבינים איך הכסף באמת עובד עבורם. תכנון פנסיוני נכון לא מתחיל רק בגיל הפרישה. הוא מתחיל הרבה קודם, בהחלטות הקטנות של היום. המציאות משתנה מהר, ולכן חשוב שהתכנון הכלכלי לא יתבסס רק על מה שהמדינה תיתן בעתיד, אלא גם על בנייה נכונה ועצמאית של היציבות הכלכלית האישית והמשפחתית. תכנון פנסיוני נכון לא עוסק רק בכמה כסף נחסוך, אלא גם בשאלה איך הכסף יגן עלינו ועל המשפחה שלנו בכל שלב בחיים. אם מזמן לא עצרתם לבדוק האם החיסכון שלכם באמת מותאם למציאות של היום, אולי זה הזמן לעשות סדר ולהבין מה אפשר לשפר כבר עכשיו. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

שלום וברכה, לאחר משלוח הדיוור בנושא הפקדות לקרן השתלמות מעל התקרה, חשוב לי לדייק נקודה אחת. בדיוור נכתב כי: "כל משיכה מאפסת את הוותק על ההפקדות שנותרו." הניסוח המדויק הוא: משיכת כספים אינה מאפסת את הוותק שנצבר על הכספים הקיימים בקרן. עם זאת, הפקדות חדשות שיבוצעו לאחר המשיכה יתחילו לצבור ותק חדש משלהן לצורך הפטור ממס. תודה לקוראים הערניים שהסבו את תשומת ליבי לנקודה זו. שאלת קורא "מה קורה כאשר מושכים כספים מקרן השתלמות שהופקדו מעל התקרה וכבר שולם עליהם מס? האם יש מס נוסף מלבד מס רווחי הון?" זו שאלה מצוינת. כאשר מדובר בהפקדות מעל התקרה שעליהן כבר שולם מס באמצעות זקיפת שכר, לא משלמים שוב מס על סכום ההפקדה עצמו בעת המשיכה. עם זאת, הרווחים שנצברו על אותם כספים אינם נהנים מהפטור ממס רווחי הון הקיים בקרן השתלמות, ולכן יחול עליהם מס רווחי הון בהתאם להוראות החוק. חשוב לדעת שבאותה קרן יכולים להימצא במקביל כספים פטורים וכספים חייבים במס, ולכן אופן החישוב בעת המשיכה מורכב יותר ממה שנראה במבט ראשון. כיצד ניתן לדעת כמה מהכספים בקרן חייבים במס? קרן ההשתלמות מנהלת רישום של הכספים הפטורים והחייבים במס, ולכן ברוב המקרים הגוף המנהל יודע לבצע את חישוב המס באופן אוטומטי בעת המשיכה. האם יש צורך באישורים מיוחדים בעת המשיכה? בדרך כלל לא. כאשר מדובר במשיכה רגילה לאחר שהקרן הפכה לנזילה, הגוף המנהל מבצע את חישוב המס בהתאם לנתונים הקיימים אצלו. עם זאת, במקרים חריגים או כאשר קיים ספק לגבי סיווג הכספים, ייתכן שיהיה צורך בהצגת מסמכים או בפנייה לבירור מול הגוף המנהל. כיצד מחושב מס רווחי ההון בפועל? המס חל רק על הרווח שנצבר על הכספים החייבים במס, לאחר נטרול רכיב האינפלציה (ירידת הערך של הכסף) בהתאם לכללי מס רווחי הון. האם קיימים מקרים שבהם נגבה מס ביתר? כן. לעיתים קיימות טעויות ברישום הנתונים או במעקב אחר רכיבי הקרן לאורך השנים. במקרים כאלה עלול להיגבות מס גבוה מהנדרש, ולכן כאשר מדובר בסכומים משמעותיים כדאי לבדוק את פירוט המשיכה ואת אופן חישוב המס. לסיכום הפקדות מעל התקרה אינן נהנות מכל יתרונות המס של קרן השתלמות רגילה, אך אין משמעות הדבר שמשלמים מס פעמיים. ההפקדה עצמה כבר מוסתה בעת קבלתה, ובמועד המשיכה המס חל בדרך כלל רק על הרווחים שנצברו על החלק החייב. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

@רחל-עומסי תודה רבה על המאמרים המחכימים והעוזרים מאוד לציבור

@עובד-ולומד מספיק לכתוב ח.פ. של המעסיק מופיע על התלוש [image: חינוך עצמאי.jpg]

ריבית בנק ישראל ירדה, האם עדיין כדאי להשאיר כסף בקרן כספית? האם גם אתם כששמעתם על ירידת הריבית שאלתם את עצמכם האם קרן כספית עדיין משתלמת, או שאולי כדאי לחפש אלטרנטיבה אחרת לכסף הפנוי שלכם? התשובה לא תלויה רק בגובה הריבית. היא תלויה בעיקר בשאלה אחת פשוטה, למה הכסף הזה מיועד? אם מדובר בכסף שאתם צריכים שיהיה זמין עבורכם בכל רגע כמו קרן חירום, כסף לבלת"מ או פשוט תחושת ביטחון כלכלית אז קרן כספית עדיין יכולה להיות פתרון נכון מאוד. למה? כי מעבר לריבית, יש כאן עוד שני דברים משמעותיים, נזילות וביטחון. לפעמים המטרה של הכסף היא לא רק להרוויח יותר אלא גם לשמור על הערך שלו ושלא יתבזבז בדרך. אני פוגשת לא מעט אנשים המחזיקים סכומים יפים בעו"ש רק כי הם "מחכים להחליט". ובינתיים הכסף פשוט נעלם לאט לאט על קניות קטנות, חופשות, הוצאות לא מתוכננות או סתם תחושה שיש כסף זמין. דווקא קרן כספית הרבה פעמים יוצרת סוג של גבול בריא. הכסף נשאר נזיל וזמין אבל לא יושב מול העיניים בכל רגע, וכשיש סדר יש גם פחות בזבוזים מיותרים. אבל חשוב לומר, לטווח בינוני וארוך, קרן כספית בדרך כלל אינה הפתרון המתאים למי שרוצה לייצר צמיחה אמיתית לכסף שלו. קרן כספית נועדה בעיקר לשמירה על ערך הכסף ולניהול נזילות, לא לבניית הון לאורך שנים. וככל שטווח הזמן ארוך יותר, בדרך כלל נכון לבדוק פתרונות השקעה נוספים שיכולים להתאים יותר למטרות העתידיות שלכם. אם מדובר בכסף שאתם יודעים בוודאות שלא תצטרכו בנזילות יומיומית והבנק מציע ריבית גבוהה יותר בפיקדון סגור, בהחלט שווה לבדוק את האפשרות הזאת ואף לנהל משא ומתן עם הבנק כדי לשפר את התנאים והריבית המוצעת. יחד עם זאת, חשוב לוודא שטווח הזמן שבו הכסף יהיה סגור אכן מתאים לצרכים שלכם ולרמת הנזילות שתצטרכו בתקופה הקרובה. אם אתם עדיין מתלבטים ולא בטוחים מה נכון עבורכם, לפעמים הדבר הכי נכון הוא פשוט להתחיל. להתחיל לעשות סדר, להבין מה המטרה של הכסף ורק אחר כך לדייק את הפתרון המתאים עבורכם. כסף שעומד במקום בדרך כלל לא מייצר שקט. כסף שמתוכנן נכון כן. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

@רחל-עומסי לצערי, מה שכתבתי נכון גם לגבי בעלי רשיון. יש מעלות מסויימות לבעל רשיון, אבל זה לא אחד מהם. בעלי רשיון אין להם גישה ליותר מידע על תמהיל המסלולים מאשר כלל הציבור. חלק מהמידע נמצא באתרים של החברה - בהצהרת מדיניות, אבל לא הכל. אין חובה לחברה לפרט עד הסוף, בהרבה מקרים מצהירים רק על "מדד יחוס" ולא על המדד שבו משקיעים. יש גם הבדלים (לעיתים רחוקות) בין מה שקורה בפועל ומה שהחברות אומרות. אני מסכים שבעל רשיון אמור להשקיע מאמץ להכיר תמהיל ומדיניות ההשקעה, אבל יש מעט מאד בעלי רשיון שידעו באמת ההבדלים בין המסלולים. ואני לא מאשים אותם, כי באמת המידע אינו מספיק נגיש, וגם אחרי מאמץ גדול לא מגיעים לכל הפרטים.

בקרן הפנסיה אין כיסוי לזה. בביטוח לאומי יש קצבת שאירים.