הפורום הכלכלי החרדי הראשון

מגדל מינימום 250

מתי ממשיכים להפקיד לפנסיה גם כשהעובד לא עובד בפועל? לא בכל היעדרות מהעבודה מפסיקים הפקדות לפנסיה כאשר עובד או עובדת נעדרים מהעבודה, עולה לא פעם השאלה האם צריך להמשיך להפקיד עבורם לפנסיה. התשובה אינה אחידה, והיא תלויה בסוג ההיעדרות. יש מצבים שבהם העובד לא עובד בפועל, אך עדיין קיימת חובה להמשיך בהפקדות הפנסיוניות. במצבים אחרים ההפקדות נעצרות, ולעיתים דווקא שם חשוב במיוחד להבין את המשמעות ולפעול נכון. אז מתי ממשיכים להפקיד, ומתי לא? חופשה בתשלום כאשר העובד נמצא בחופשה ומקבל שכר, ההפקדות לפנסיה נמשכות כרגיל. הסיבה פשוטה: מבחינת יחסי העבודה ותשלום השכר, מדובר בהמשך עבודה לכל דבר, ולכן גם ההפרשות הסוציאליות ממשיכות בהתאם. ימי מחלה בתשלום גם בתקופת מחלה שבה העובד זכאי לדמי מחלה מהמעסיק, יש להמשיך בהפקדות לפנסיה מתוך השכר המשולם לו. כל עוד משולם שכר בגין ימי המחלה, יש גם בסיס להמשך ההפרשות הסוציאליות, ובכללן הפנסיה. תאונת עבודה כאשר עובד נעדר מהעבודה עקב תאונת עבודה, חשוב להבין מהו מקור התשלום בתקופת ההיעדרות. בימים שבהם המעסיק משלם לעובד שכר או תשלום בגין ההיעדרות- דמי מחלה, יש להמשיך גם בהפקדות לפנסיה בהתאם לשכר המשולם. לעומת זאת, כאשר העובד מקבל דמי פגיעה מביטוח לאומי ולא משולם לו שכר מהמעסיק, אין התייחסות לכך בחוק אך מעיון בפסקי דין כל עוד נמשכים יחסי עובד ומעסיק יש צורך להמשך הפקדות לפנסיה. חופשת לידה בתקופת חופשת לידה, כאשר העובדת עבדה 6 חודשים לפחות לפני תחילת ההריון היא זכאית להמשך הפקדות מצד המעסיק כרגיל, ואם לא כדאי לבחון האם יש צורך בפעולה יזומה כדי לשמור על הרצף הביטוחי והפנסיוני. המטרה היא לשמור על זכויותיה הפנסיוניות והביטוחיות גם בתקופה שבה אינה עובדת בפועל. שמירת הריון מאושרת ע"י ביטוח לאומי כאשר מדובר בשמירת הריון מאושרת, חשוב לבדוק את המצב באופן מדויק, אך גם כאן יש חשיבות רבה לבחינת המשך הזכויות הפנסיוניות. אם העובדת עבדה 6 חודשים לפני תחילת ההריון היא זכאית להמשך הפקדות מצד המעסיק כרגיל, ואם לא כדאי לבחון האם יש צורך בפעולה יזומה כדי לשמור על הרצף הביטוחי והפנסיוני. חל"ת – כאן התמונה שונה כאשר עובד יוצא לחל"ת, כלומר לחופשה ללא תשלום, המעסיק אינו משלם שכר ולכן בדרך כלל גם אינו ממשיך לבצע הפקדות לפנסיה. זהו אחד המצבים שבהם עלול להיווצר נתק בהפקדות, ולכן חשוב במיוחד לא להניח שהכול ממשיך אוטומטית. למה בכלל חשוב לשמור על רצף ההפקדות? הפקדה לפנסיה אינה רק חיסכון לגיל פרישה. היא כוללת גם כיסויים ביטוחיים חשובים, כמו כיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה וכיסוי למקרה פטירה. כאשר ההפקדות נפסקות לתקופה ממושכת, עלולה להיווצר פגיעה ברצף הזכויות: הכיסוי הביטוחי עלול להיפגע או להיפסק הצבירה הפנסיונית נעצרת ובחלק מהמקרים, חזרה לאחר תקופה ללא הפקדות עלולה ליצור פערים בזכויות או לחייב בדיקה מחודשת של הכיסויים לכן, בתקופות של היעדרות מהעבודה לא מספיק לבדוק רק אם נכנסה משכורת. חשוב לבדוק גם מה קורה עם הפנסיה, האם ההפקדות ממשיכות כרגיל, ואם לא האם יש צורך בפעולה יזומה כדי לשמור על הזכויות. בשורה התחתונה לא כל היעדרות מהעבודה מפסיקה את ההפקדות לפנסיה. בחופשה, במחלה, וברוב המקרים גם בחופשת לידה, בשמירת הריון או בתקופה של תאונת עבודה, יש להמשיך בהפקדות ולבדוק היטב מה קורה בפועל. לעומת זאת, בחל"ת המצב שונה, ודווקא שם חשוב לעצור ולבדוק כיצד שומרים על הזכויות הפנסיוניות והביטוחיות. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

@998877 במקרה כזה כדאי לפצל, אבל זה רק בסכומים גבוהים מאוד. מניסיוני כמתכננת פרישה גם במגזר הכללי, ישנם בודדים המבינים את ערכה של קרן השתלמות ומגיעים עם יתרה של כ-1 מיליון ....

אני לא מבינה על מה הדיון בכלל. בהודעה רשום עניין הכשרות. בפעם הבאה לפני שכותבים תגובה מומלץ לקרא.... וכמו שרשמת כמעט כל הפוסקים.... ואם יש "הארה" מומלץ לפנות אישית.

השינויים שמדברים עליהם יכולים להשפיע על העתיד הכלכלי של כולנו לאחרונה פורסמו נתונים ותוכניות שממחישים עד כמה עולם העבודה והפנסיה משתנה מול העיניים שלנו. מצד אחד מדברים על אפשרות להמשך העלאת גיל הפרישה בעתיד ועל שינויים אפשריים בעולם הפנסיה וההפרשות. ומצד שני, הנתונים מראים שהישראלים עובדים שעות רבות מאוד ביחס למדינות אחרות, אבל לא תמיד מצליחים לייצר תחושת ביטחון כלכלי אמיתית. אני פוגשת לא מעט אנשים שעובדים קשה מאוד במשך שנים, מרוויחים יפה, מתנהלים באחריות ועדיין מרגישים שהם כל הזמן “רודפים” אחרי המציאות הכלכלית במקום להרגיש שהם באמת בונים יציבות. וזו בדיוק הנקודה שחשוב להבין היום יותר מתמיד: עבודה בלבד כבר לא תמיד מספיקה כדי לייצר ביטחון כלכלי עתידי. המשמעות היא שלא בטוח שנוכל בעתיד להסתמך רק על פנסיה רגילה או על מקום עבודה אחד לאורך כל החיים. דווקא בגיל צעיר, החלטות שנראות קטנות יכולות להשפיע בצורה משמעותית על השנים הבאות: • איך מושקע הכסף שלנו • האם אנחנו חוסכים גם מעבר לפנסיה • האם קיימת קרן חירום למצבים בלתי צפויים • ואיך בונים יציבות גם כשהמציאות הכלכלית משתנה לא מעט אנשים מגלים רק אחרי שנים שהם יכלו להגיע למקום אחר לגמרי אם היו עושים סדר מוקדם יותר, בודקים את החסכונות שלהם בזמן ומבינים איך הכסף באמת עובד עבורם. תכנון פנסיוני נכון לא מתחיל רק בגיל הפרישה. הוא מתחיל הרבה קודם, בהחלטות הקטנות של היום. המציאות משתנה מהר, ולכן חשוב שהתכנון הכלכלי לא יתבסס רק על מה שהמדינה תיתן בעתיד, אלא גם על בנייה נכונה ועצמאית של היציבות הכלכלית האישית והמשפחתית. תכנון פנסיוני נכון לא עוסק רק בכמה כסף נחסוך, אלא גם בשאלה איך הכסף יגן עלינו ועל המשפחה שלנו בכל שלב בחיים. אם מזמן לא עצרתם לבדוק האם החיסכון שלכם באמת מותאם למציאות של היום, אולי זה הזמן לעשות סדר ולהבין מה אפשר לשפר כבר עכשיו. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

שלום וברכה, לאחר משלוח הדיוור בנושא הפקדות לקרן השתלמות מעל התקרה, חשוב לי לדייק נקודה אחת. בדיוור נכתב כי: "כל משיכה מאפסת את הוותק על ההפקדות שנותרו." הניסוח המדויק הוא: משיכת כספים אינה מאפסת את הוותק שנצבר על הכספים הקיימים בקרן. עם זאת, הפקדות חדשות שיבוצעו לאחר המשיכה יתחילו לצבור ותק חדש משלהן לצורך הפטור ממס. תודה לקוראים הערניים שהסבו את תשומת ליבי לנקודה זו. שאלת קורא "מה קורה כאשר מושכים כספים מקרן השתלמות שהופקדו מעל התקרה וכבר שולם עליהם מס? האם יש מס נוסף מלבד מס רווחי הון?" זו שאלה מצוינת. כאשר מדובר בהפקדות מעל התקרה שעליהן כבר שולם מס באמצעות זקיפת שכר, לא משלמים שוב מס על סכום ההפקדה עצמו בעת המשיכה. עם זאת, הרווחים שנצברו על אותם כספים אינם נהנים מהפטור ממס רווחי הון הקיים בקרן השתלמות, ולכן יחול עליהם מס רווחי הון בהתאם להוראות החוק. חשוב לדעת שבאותה קרן יכולים להימצא במקביל כספים פטורים וכספים חייבים במס, ולכן אופן החישוב בעת המשיכה מורכב יותר ממה שנראה במבט ראשון. כיצד ניתן לדעת כמה מהכספים בקרן חייבים במס? קרן ההשתלמות מנהלת רישום של הכספים הפטורים והחייבים במס, ולכן ברוב המקרים הגוף המנהל יודע לבצע את חישוב המס באופן אוטומטי בעת המשיכה. האם יש צורך באישורים מיוחדים בעת המשיכה? בדרך כלל לא. כאשר מדובר במשיכה רגילה לאחר שהקרן הפכה לנזילה, הגוף המנהל מבצע את חישוב המס בהתאם לנתונים הקיימים אצלו. עם זאת, במקרים חריגים או כאשר קיים ספק לגבי סיווג הכספים, ייתכן שיהיה צורך בהצגת מסמכים או בפנייה לבירור מול הגוף המנהל. כיצד מחושב מס רווחי ההון בפועל? המס חל רק על הרווח שנצבר על הכספים החייבים במס, לאחר נטרול רכיב האינפלציה (ירידת הערך של הכסף) בהתאם לכללי מס רווחי הון. האם קיימים מקרים שבהם נגבה מס ביתר? כן. לעיתים קיימות טעויות ברישום הנתונים או במעקב אחר רכיבי הקרן לאורך השנים. במקרים כאלה עלול להיגבות מס גבוה מהנדרש, ולכן כאשר מדובר בסכומים משמעותיים כדאי לבדוק את פירוט המשיכה ואת אופן חישוב המס. לסיכום הפקדות מעל התקרה אינן נהנות מכל יתרונות המס של קרן השתלמות רגילה, אך אין משמעות הדבר שמשלמים מס פעמיים. ההפקדה עצמה כבר מוסתה בעת קבלתה, ובמועד המשיכה המס חל בדרך כלל רק על הרווחים שנצברו על החלק החייב. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

@רחל-עומסי תודה רבה על המאמרים המחכימים והעוזרים מאוד לציבור

ודאי שהמס וזקיפת השכר לא צריכים להיות שיקול כאן. השיקול היחיד הינו האם את מורה הזכאית לתמריצים (ואם את לא יודעת מה זה, זה אומר שאת לא זכאית) והאם את מתכננת לצאת לשבתון- אם התשובה היא לא, אז כדאי קרן השתלמות רגילה. בקרן של מורים אל תשכחו שמקוזז ה-11% במשיכה לפני גיל פרישה וכאן לא מקוזז...

ריבית בנק ישראל ירדה, האם עדיין כדאי להשאיר כסף בקרן כספית? האם גם אתם כששמעתם על ירידת הריבית שאלתם את עצמכם האם קרן כספית עדיין משתלמת, או שאולי כדאי לחפש אלטרנטיבה אחרת לכסף הפנוי שלכם? התשובה לא תלויה רק בגובה הריבית. היא תלויה בעיקר בשאלה אחת פשוטה, למה הכסף הזה מיועד? אם מדובר בכסף שאתם צריכים שיהיה זמין עבורכם בכל רגע כמו קרן חירום, כסף לבלת"מ או פשוט תחושת ביטחון כלכלית אז קרן כספית עדיין יכולה להיות פתרון נכון מאוד. למה? כי מעבר לריבית, יש כאן עוד שני דברים משמעותיים, נזילות וביטחון. לפעמים המטרה של הכסף היא לא רק להרוויח יותר אלא גם לשמור על הערך שלו ושלא יתבזבז בדרך. אני פוגשת לא מעט אנשים המחזיקים סכומים יפים בעו"ש רק כי הם "מחכים להחליט". ובינתיים הכסף פשוט נעלם לאט לאט על קניות קטנות, חופשות, הוצאות לא מתוכננות או סתם תחושה שיש כסף זמין. דווקא קרן כספית הרבה פעמים יוצרת סוג של גבול בריא. הכסף נשאר נזיל וזמין אבל לא יושב מול העיניים בכל רגע, וכשיש סדר יש גם פחות בזבוזים מיותרים. אבל חשוב לומר, לטווח בינוני וארוך, קרן כספית בדרך כלל אינה הפתרון המתאים למי שרוצה לייצר צמיחה אמיתית לכסף שלו. קרן כספית נועדה בעיקר לשמירה על ערך הכסף ולניהול נזילות, לא לבניית הון לאורך שנים. וככל שטווח הזמן ארוך יותר, בדרך כלל נכון לבדוק פתרונות השקעה נוספים שיכולים להתאים יותר למטרות העתידיות שלכם. אם מדובר בכסף שאתם יודעים בוודאות שלא תצטרכו בנזילות יומיומית והבנק מציע ריבית גבוהה יותר בפיקדון סגור, בהחלט שווה לבדוק את האפשרות הזאת ואף לנהל משא ומתן עם הבנק כדי לשפר את התנאים והריבית המוצעת. יחד עם זאת, חשוב לוודא שטווח הזמן שבו הכסף יהיה סגור אכן מתאים לצרכים שלכם ולרמת הנזילות שתצטרכו בתקופה הקרובה. אם אתם עדיין מתלבטים ולא בטוחים מה נכון עבורכם, לפעמים הדבר הכי נכון הוא פשוט להתחיל. להתחיל לעשות סדר, להבין מה המטרה של הכסף ורק אחר כך לדייק את הפתרון המתאים עבורכם. כסף שעומד במקום בדרך כלל לא מייצר שקט. כסף שמתוכנן נכון כן. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

@רחל-עומסי לצערי, מה שכתבתי נכון גם לגבי בעלי רשיון. יש מעלות מסויימות לבעל רשיון, אבל זה לא אחד מהם. בעלי רשיון אין להם גישה ליותר מידע על תמהיל המסלולים מאשר כלל הציבור. חלק מהמידע נמצא באתרים של החברה - בהצהרת מדיניות, אבל לא הכל. אין חובה לחברה לפרט עד הסוף, בהרבה מקרים מצהירים רק על "מדד יחוס" ולא על המדד שבו משקיעים. יש גם הבדלים (לעיתים רחוקות) בין מה שקורה בפועל ומה שהחברות אומרות. אני מסכים שבעל רשיון אמור להשקיע מאמץ להכיר תמהיל ומדיניות ההשקעה, אבל יש מעט מאד בעלי רשיון שידעו באמת ההבדלים בין המסלולים. ואני לא מאשים אותם, כי באמת המידע אינו מספיק נגיש, וגם אחרי מאמץ גדול לא מגיעים לכל הפרטים.

בקרן הפנסיה אין כיסוי לזה. בביטוח לאומי יש קצבת שאירים.

לא רק לפנסיה אלא גם להגנה בדרך האם גם לך הפנסיה מרגישה כמו משהו רחוק שלא באמת קשור אליך עכשיו? הרבה עובדים בגילאי העבודה מתייחסים לפנסיה כאל חיסכון רחוק, משהו שיטפלו בו בעתיד. אבל בפועל, קרן הפנסיה מלווה אותך כבר היום ונותנת לך הרבה יותר ממה שנדמה. הדבר הראשון והברור הוא הקצבה בגיל פרישה, כשמגיעים לשלב הזה השאלה היא איך נראים החיים אז. קצבה חודשית היא מה שמאפשר לשמור על רמת החיים שהתרגלת אליה גם כשמפסיקים לעבוד. מהניסיון שלי בליווי תהליכים של תכנון פרישה, אני רואה עד כמה הפער מורגש כשאין קצבה מסודרת. המעבר הופך להיות מורכב, והתלות בחסכונות או בהכנסות לא יציבות יוצרת חוסר שקט. אבל יש כאן נקודה חשובה שלא תמיד שמים אליה לב קרן הפנסיה היא לא רק חיסכון אלא גם הגנה ביטוחית, עם שני כיסויים מרכזיים. ביטוח חיים- אם קורה משהו, חס וחלילה, המשפחה לא נשארת בלי הכנסה, הקרן יודעת לתת קצבה חודשית שממשיכה לתמוך. כיסוי לנכות או אובדן כושר עבודה- אדם עובד, מרוויח, מתכנן קדימה ופתאום קורה משהו שלא תלוי בו, במצב כזה הקרן נכנסת לתמונה ונותנת קצבה שמחליפה את ההכנסה שנפגעה. אני פוגשת לא מעט אנשים שלא ידעו בכלל שיש להם את הכיסוי הזה עד שבדקנו יחד את התיק קרן הפנסיה היא לא רק כסף לעתיד היא גם רשת ביטחון להווה. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

האם כל פעם שהשקל מתחזק צריך לשנות מסלול השקעה? אני פוגשת לאחרונה לא מעט המוטרדים מהירידה בתשואות בעקבות התחזקות השקל, ושואלים אם לא עדיף לעבור למסלול מנוטרל מטח. בואו נעשה סדר. כשאנחנו משקיעים במסלולים בחו"ל, ברוב המקרים מדובר בהשקעה לטווח ארוך מאוד. בטווח כזה, שערי מטבע עולים ויורדים שוב ושוב. בטווח הארוך תנודות המטבע נוטות להתאזן, ולכן תנועה של השקל אינה סיבה מספקת לשינוי אסטרטגיה. חשוב להבין גם את הצד השני. לנטרול מטח יש עלות, ולעיתים היא אינה זניחה. מעבר לכך, כאשר מנטרלים מטח אנחנו גם מוותרים על האפשרות ליהנות מתנועה חיובית של המטבע בעתיד. ולכן לפני שממהרים לשנות מסלול, כדאי לשאול: האם רמת הסיכון שלי מתאימה לגיל שלי האם הפיזור הגלובלי תואם את היעדים שלי והאם אני פועל מתוך תכנון או מתוך לחץ רגעי תנודתיות היא חלק טבעי משוק ההון. מי שמשקיע לטווח ארוך צריך לדעת להכיל אותה כחלק מהדרך. המסקנה ברורה: לא להיבהל מתנודות השוק, ולא למהר לשנות מסלול בגלל התחזקות זמנית של השקל. אם יש ספק, בודקים לעומק ובוחנים את התמונה המלאה. החלטות גדולות לא מקבלים מתוך רגש רגעי אלא מתוך תכנון מסודר. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1777905164115-unnamed-resized.png]

האם שינוי כלכלי משנה את הדרך שבה אנחנו מקבלים החלטות לאורך השנים אני פוגשת לא מעט אנשים בנקודות של שינוי. לפעמים זו ירושה, לפעמים שינוי בהכנסות, ובכל פעם לפני שאנחנו נכנסים למספרים אני עוצרת ושואלת שאלה אחת פשוטה: מה באמת חשוב לכם. כי רק משם אפשר לבנות תכנון שמחזיק לאורך זמן. לאחרונה הגיע אליי זוג יקר, אנשים שחיים בפשטות ובצניעות מתוך בחירה. זו לא הייתה תקופה, אלא דרך חיים ברורה שעל פיה הם גם חינכו את ילדיהם. בשלב מסוים נכנסה לחייהם ירושה משמעותית, ושם התחילה ההתלבטות. האם הכסף משנה את הדרך, או שהוא צריך לשרת אותה. הם הגיעו עם רצון ברור להמשיך לחיות כפי שחיו עד היום, בלי להיסחף לשינויים שלא מתאימים להם. מתוך ההבנה הזו בנינו יחד תכנון שלא מתחיל מהכסף, אלא מהם. התכנון כלל הסתכלות רחבה קדימה, לא רק על הצרכים שלהם בהווה, אלא גם על הילדים ועל הנכדים שיגיעו בעתיד, כדי לייצר יציבות אמיתית לאורך שנים. כך נוצר מצב שבו: החיים נשארים כפי שהם בחרו לחיות, יש יכולת לסייע למשפחה בצורה מסודרת והעתיד הכלכלי שלהם מקבל מענה ברור ושקט. כשהתכנון נכון, הכסף לא משנה אתכם, אלא משתלב בתוך החיים שלכם. מצד השני, אני פוגשת גם מצבים שבהם דווקא לחץ כלכלי יוצר השפעה הפוכה. כשאין סדר ואין בהירות, ההחלטות מתקבלות מתוך תגובה ולא מתוך בחירה, ולעיתים זה מוביל להתחייבויות שלא מתאימות ליכולת האמיתית. ולכן, מעבר למספרים, כדאי לעצור לרגע ולשאול: האם ההחלטות שלי היום תואמות את הדרך שאני רוצה לחיות בה, האם אני פועל מתוך שיקול דעת או מתוך לחץ רגעי האם יש לי תכנון שמחזיק אותי יציב גם כשיש שינוי כי כסף הוא כלי. הוא לא קובע את הדרך, אלא אמור לתמוך בה. וכאשר אין תכנון, הוא עלול לבלבל. כאשר יש תכנון נכון, הוא מייצר שקט ובהירות. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1777279075376-unnamed-resized.png]

עדכון מסלול השקעה עוקב מדדי מניות בחברת כלל בוצע עדכון במדיניות ההשקעה של מסלול עוקב מדדי מניות בחברת כלל, כחלק מהתאמות שוטפות של מסלולי ההשקעה למדיניות ולתנאי השוק. המסלול ממשיך להיות מסלול מנייתי פאסיבי, המבוסס על השקעה באמצעות מכשירים עוקבי מדד, תוך שמירה על חשיפה למניות דרך מספר מדדים מרכזיים. במסגרת העדכון, בוצע שינוי בהרכב המדדים המרכיבים את המסלול, כאשר החלוקה מתמקדת בשלושה סקטורים מרכזיים בשוק האמריקאי: טכנולוגיה שירותי תקשורת צריכה מחזורית המסלול ממשיך להיות בכשרות בד"ץ העדה החרדית. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1776673777838-unnamed-resized.png]

קיבלתם דוח תקופתי כך תוודאו שהכסף שלכם עובד עבורכם בערב פסח, בין הניקיונות והסידורים, נכנסו גם הדוחות התקופתיים של הפנסיה והחסכונות. אבל כמה מאיתנו באמת פותחים אותם ומבינים מה קורה עם הכסף? רוב האנשים מקבלים את המייל, רואים טבלאות ומספרים, וסוגרים. לא מתוך חוסר אחריות, אלא כי לא ברור מה באמת חשוב לבדוק. אבל בתוך הדוח הזה נמצאת מפת המצב הכלכלית שלכם. לפני שאתם ממשיכים לקרוא, שווה לעצור רגע ולפתוח את הדוח האחרון שקיבלתם. כשתסתכלו עליו, שאלו את עצמכם כמה שאלות פשוטות: האם התשואה שקיבלתם סבירה ביחס למסלול שבו אתם נמצאים? מה גובה דמי הניהול שאתם משלמים, והאם הם מתאימים לגובה הצבירה שלכם? באיזה מסלול השקעה אתם נמצאים, והאם הוא תואם את הגיל ואת רמת הסיכון שמתאימה לכם? האם כל ההפקדות שבוצעו עבורכם אכן נכנסו במלואן? ומה אומרת תחזית הקצבה לגבי רמת החיים העתידית שלכם? לא צריך להבין כל מספר לעומק, אבל כן חשוב להבין את התמונה. הדוח התקופתי אינו מסמך טכני בלבד. הוא כלי שליטה. לא פעם אני רואה אנשים שמגלים באיחור שהם במסלול שאינו מתאים להם, משלמים דמי ניהול גבוהים מהנדרש, או שלא בוצעו הפקדות כפי שסברו. בדיקה אחת בזמן יכולה למנוע טעויות שנגררות שנים. מי שלא בודק, משאיר את הכסף להתנהל על אוטומט. המטרה איננה להילחץ מכל שינוי קטן, אלא לוודא שהכיוון נכון. שהכסף שלכם לא רק מופרש, אלא גם מנוהל בהתאם למטרות שלכם. אם יש נקודות שאינן ברורות, חשוב לא להתעלם מהן. בהירות היום חוסכת אי ודאות מחר. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1776070601103-%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94-resized.png]

תגובה: עדכון בשוק הקרנות הכספיות הכשרות איזה כשרות יש לקרנות הכספיות החדשות? אחר העדכון האחרון קיבלתי לא מעט שאלות בנושא הכשרות, ולכן מצרפת כאן את פרטי הכשרות של הקרנות הכספיות החדשות. קרן כספית שקלית כשרה של חברת איילון מספר הקרן 5142252 כשרות הרב דביר קרן כספית שקלית כשרה של קסם מספר הקרן 5142377 כשרות בד״ץ העדה החרדית מדובר בשתי קרנות עם דמי ניהול של 0.05 אחוז לשנה, שצפויות להתחיל להיסחר בימים הקרובים. כרגיל, לפני קבלת החלטה חשוב לבחון את התמונה המלאה ולהתאים את הפתרון לצרכים האישיים.

קשור לתחרות בתחום הקרנות הכספיות

כשהמציאות משתנה האחריות הכלכלית לא יכולה להידחות האם עצרתם לשאול את עצמכם כיצד ישפיע המצב הנוכחי על ההכנסה שלכם בחודש הקרוב? הימים האחרונים מזכירים לכולנו עד כמה השגרה עלולה להשתנות במהירות. גם בלי לדעת כמה זמן המצב יימשך, אי הוודאות הכלכלית כבר מורגשת. שכיר עשוי לשאול את עצמו האם ואם כן מתי יקבל פיצוי בגין היעדרות. עצמאי תוהה האם תהיה הכנסה סדירה והאם הלקוחות ימשיכו כרגיל. אי ודאות תעסוקתית הופכת בקלות לאי ודאות תזרימית. בדיוק ברגעים כאלה מתחדדת החשיבות של קרן חירום. לא כהשקעה לטווח ארוך ולא כמנוע רווח, אלא ככרית ביטחון שמאפשרת להתמודד עם ירידה זמנית בהכנסה בלי להיכנס ללחץ ובלי לפגוע בחסכונות ארוכי טווח. אני ממליצה לנהל קרן חירום בקרן כספית, אפיק סולידי ונזיל, שמטרתו לשמור על ערך הכסף ולאפשר זמינות מיידית בעת הצורך. המטרה כאן איננה תשואה גבוהה אלא יציבות. מי שמחזיק כרית ביטחון כלכלית מקבל החלטות ממקום שקול ולא ממקום של דחיפות. ואם עדיין אין קרן חירום, זה הזמן לנהוג באחריות. בתקופה של אי ודאות נכון לצמצם הוצאות שאינן חיוניות, לדחות רכישות גדולות ולהבחין בין צורך אמיתי לבין רצון רגעי. זו אינה בהלה אלא ניהול סיכונים נכון. רבים נוטים לחשוב שהעתיד עוד רחוק ושיהיה זמן להסדיר, אך דווקא אירועים בלתי צפויים מזכירים לנו שתכנון אינו מותרות אלא בסיס ליציבות. אם אינכם בטוחים מה מצבכם התזרימי, אם אין לכם עדיין כרית ביטחון או שאינכם יודעים היכן נכון לנהל אותה, זה הזמן לעצור ולבחון את התמונה. סדר ובהירות היום יאפשרו לכם להתמודד עם התקופה הקרובה בשקט גדול יותר. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1772443671248-unnamed.png]

האם יכול להיות שחצי ועוד חצי שווים יותר ממשרה מלאה אחת? רבים מנסים להגדיל שכר דרך אותו מקום עבודה. עוד שעות, עוד אחריות, עוד עומס. זה נשמע טבעי. אבל לא תמיד זו הדרך החכמה ביותר לבנות יציבות כלכלית. משרה מלאה אחת אינה בהכרח שווה לשתי משרות חלקיות. כאשר כל ההכנסה נשענת על מעסיק אחד נוצרת תלות בגורם אחד. שינוי קטן במקום העבודה עלול להשפיע על כל התזרים שלכם. לעומת זאת, חצי משרה ועוד חצי משרה יכולים לייצר יתרון משמעותי: שני מקורות הכנסה פיזור סיכון תעסוקתי גמישות בשעות העבודה הזדמנות להתפתח בשני תחומים ולעיתים אין מדובר רק בשני מקומות עבודה כשכירים, אלא גם בשילוב של עבודה עצמאית בהיקף חלקי. שילוב כזה עשוי להוות מקור הכנסה נוסף ולחזק את היציבות הכלכלית הכוללת. דווקא השילוב מאפשר להגדיל את השכר הכולל בצורה משמעותית יותר מאשר להעמיס שעות במקום אחד. הגדלת שכר אינה רק שאלה של כמה תרוויחו החודש אלא כמה יציב המבנה הכלכלי שלכם. בגיל צעיר, הבחירה איך להגדיל הכנסה משפיעה על הביטחון הכלכלי לשנים קדימה, על רמת השחיקה ועל היכולת לצמוח מקצועית. עם זאת, חשוב לזכור שהכול בגדר השתדלות. אנו פועלים, מתכננים ומגדילים את אפשרויות ההכנסה ככל שניתן, אך לכל אחד יש את המסלול והיקף ההצלחה שנקבעו עבורו מלמעלה. האחריות שלנו היא לעשות את המיטב במסגרת ההשתדלות, ולבנות תכנון כלכלי נכון וחכם. לפעמים חצי ועוד חצי באמת גדולים יותר משלם אחד. אם אתם שוקלים איך להגדיל את השכר שלכם בצורה חכמה, שווה לבחון גם את האפשרות הזו כחלק מתכנון כלכלי נכון. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1771925235698-unnamed.png]