דילוג לתוכן
  • דף הבית
  • פוסטים אחרונים
  • תגיות
  • פופולרי
  • נושאים נבחרים
  • כל המאמרים
  • משתמשים
  • חיפוש גוגל בפורום
עיצובים
  • Light
  • Brite
  • Cerulean
  • Cosmo
  • Flatly
  • Journal
  • Litera
  • Lumen
  • Lux
  • Materia
  • Minty
  • Morph
  • Pulse
  • Sandstone
  • Simplex
  • Sketchy
  • Spacelab
  • United
  • Yeti
  • Zephyr
  • Dark
  • Cyborg
  • Darkly
  • Quartz
  • Slate
  • Solar
  • Superhero
  • Vapor

  • ברירת מחדל (ללא עיצוב (ברירת מחדל))
  • ללא עיצוב (ברירת מחדל)
כיווץ
לוגו אתר

הפורום הכלכלי החרדי הראשון

ד

דוד גולדברג

@דוד גולדברג
מאמן מבית גוט פלוס
אודות
פוסטים
137
נושאים
28
שיתופים
0
קבוצות
1
עוקבים
1
עוקב אחרי
1

פוסטים

פוסטים אחרונים הגבוה ביותר שנוי במחלוקת

  • לאן נעלמו הכבשים? או: למה הצורך "להיראות עשיר" הוא האויב של העושר
    ד דוד גולדברג

    אם היינו חוזרים בזמן אלפי שנים אחורה ומסתובבים בכפר עתיק, היה קל מאוד לדעת מי הוא האדם העשיר ביותר באזור. לא הייתם צריכים לנחש. הוא היה האיש עם העדר הכי גדול. אלף כבשים, מאה גמלים, שדות חיטה עצומים.

    העושר של פעם היה ויזואלי ומוחשי, אבל היה לו עוד מאפיין אחד קריטי: הוא היה יצרני. הכבשים לא היו סמל סטטוס; הן היו "מכונת הכסף". הן ייצרו חלב, צמר, ועוד כבשים. העושר של אותו אדם היה גלוי לעין, אבל הוא גם הצדיק את עצמו כלכלית. לא היה צורך "לבזבז" כסף כדי להוכיח שיש לך כסף – הכסף (או הרכוש) עמד בחצר ופעה.

    המהפכה השקטה של הארנק
    במאה ה-21, כללי המשחק השתנו לחלוטין. העושר הפך לבלתי נראה. הכסף הגדול היום לא נמצא ברפת או באסם, הוא נמצא בשורות קוד במחשבי הבנקים, בתיקי השקעות דיגיטליים, ובנדל"ן רחוק.

    אם תעברו ברחוב ליד האדם העשיר ביותר בעיר שלכם, ייתכן מאוד שלא תזהו אותו. אין לו קרניים על הראש וגם לא עדר כבשים מאחוריו. העושר האמיתי הפך להיות שקט ומוצנע .

    וכאן בדיוק נוצר הפרדוקס הפסיכולוגי שמוביל רבים לעוני.

    המלכודת: כשאי אפשר לראות את העושר, צריך "להמציא" אותו
    אנחנו יצורים חברתיים. מאז ומתמיד השתמשנו במעמד כלכלי כדי לסמן את המקום שלנו בהיררכיה החברתית. אבל כשהעושר הפך לבלתי נראה, נוצר בור. איך הסביבה תדע שאני מצליח אם הכסף שלי שוכב בשקט בקרן השתלמות?

    הפתרון המודרני הוא החצנה מלאכותית. כדי לאותת לעולם "יש לי כסף", אנחנו קונים סמלי סטטוס: רכב יוקרה חדש, מותגי על, גאדג'טים יקרים וחופשות ראוותניות.

    אבל כאן טמון ההבדל הטרגי בין העבר להווה:

    בעבר, הכבשים היו הנכס שיצר את העושר.

    היום, סמלי הסטטוס הם ההתחייבויות שמשמידות את העושר.

    המשוואה ההפוכה
    כשאתם רואים מישהו נוהג ברכב שעולה חצי מיליון שקל, אתם יודעים עליו בוודאות רק דבר אחד: יש לו עכשיו חצי מיליון שקל פחות (או חוב של חצי מיליון שקל).

    הרצון להחצין עושר הוא הגורם מספר אחד שמונע מאנשים לצבור עושר אמיתי. הכסף שאמור היה לעבוד עבורם (כמו הכבשים של פעם) ולייצר ריבית, מושקע בברזלים ובבדים שמאבדים מערכם ברגע שהם יוצאים מהחנות.

    החברה המודרנית יצרה מצב אבסורדי: כדי להיראות עשירים, אנשים מבצעים פעולות שהופכות אותם לעניים יותר. הם מחליפים ביטחון כלכלי (שאינו נראה לעין) בתדמית נוצצת (שכולם רואים).

    עושר אמיתי, בסופו של דבר, הוא מה שאתה לא רואה. הוא המכונית שלא קנית, השעון שלא ענדת והשדרוג שוויתרת עליו, כדי שהכסף יוכל לשבת בשקט ולצמוח, בדיוק כמו העדרים של פעם – רק בלי הריח.

    כלכלת המשפחה עושר אמיתי סמלי סטטוס צריכה נבונה כלכלה מודרנית השקעות חכמות

  • האשליה הגדולה של "התשלומים": כך אנחנו מוכרים את העתיד שלנו
    ד דוד גולדברג

    יש נתון אחד שחוזר על עצמו כמעט בכל בית בישראל, והוא לא קשור לגובה המשכורת או ליוקר המחיה. זהו נתון פסיכולוגי, והוא נקרא "מלכודת ה-12 תשלומים".

    בואו נדמיין את הסיטואציה המוכרת: אנחנו עומדים בחנות מוצרי חשמל. המקרר החדש עולה 6,000 ש"ח. סכום כבד להוצאה חד פעמית. המוכר, באדיבות אין קץ, מציע: "למה שלא תחלקו ל-12 תשלומים? זה יוצא רק 500 שקל בחודש".

    ברגע אחד, המוח שלנו מבצע תרגיל הונאה עצמי מבריק. במקום לראות הוצאה של 6,000 ש"ח, אנחנו רושמים בראש "הוצאה של 500 ש"ח". זה קל, זה נבלע בשוטף, זה כמעט לא מורגש.

    הבעיה המתמטית שאף אחד לא מדבר עליה
    הבעיה היא שהחודש הבא יגיע. וגם זה שאחריו. ובעוד חודשיים נקנה ספה ב-10 תשלומים, ובעוד שלושה חודשים נחליף משקפיים ב-5 תשלומים.

    בלי לשים לב, אנחנו מגיעים למצב שבו ב-1 לחודש, עוד לפני שקנינו חלב או שילמנו חשמל, כרטיס האשראי כבר פותח בחיוב של 4,000 או 5,000 ש"ח. ה"תשלומים הקטנים" האלו מצטברים להר געש של התחייבויות.

    למעשה, אנחנו משעבדים את ההכנסה העתידית שלנו. המשכורת של חודש הבא כבר לא שלנו – היא שייכת להחלטות שקיבלנו לפני חצי שנה. זהו הגורם מספר אחד לתחושת המחנק הכלכלי, גם בקרב משפחות שמרוויחות יפה מאוד.

    עשירים מול "חיים טוב"
    יש הבדל תהומי בין "להיראות עשיר" לבין "להיות בעל חוסן כלכלי".

    להיראות עשיר: זה לקנות את מה שאין לנו כסף עבורו כרגע, ולפרוס אותו לתשלומים כדי שנוכל להרשות לעצמנו את "רמת החיים" הזו.

    חוסן כלכלי: זה היכולת לישון בשקט בלילה בידיעה שאם מחר תהיה הוצאה בלתי צפויה – יש מאיפה לשלם אותה.

    תרבות הצריכה הרגילה אותנו שהיכולת לקנות נמדדת ב"מסגרת האשראי" ולא ב"כסף בחשבון". זו טעות אופטית מסוכנת. מסגרת האשראי היא לא הכסף שלנו; היא חוב פוטנציאלי שממתין לקרות.

    כוחה של החלטה אחת
    השינוי האמיתי לא מתחיל בלהרוויח יותר (אם כי זה תמיד נחמד), אלא בשינוי התפיסה לגבי המילה "תשלומים".

    דמיינו מה היה קורה אם הייתם מחליטים שמעכשיו, כל קנייה בסופר, כל בגד, וכל מוצר צריכה שוטף – משולם בתשלום אחד בלבד. אם אין כסף בחשבון – לא קונים. נשמע קיצוני? אולי. אבל זו הדרך היחידה להחזיר את השליטה לידיים ולחיות בהווה, במקום לשלם על העבר.

    חירות כלכלית היא לא הזכות לקנות הכל, אלא החופש לא להיות חייב שום דבר לאף אחד.

    כלכלת המשפחה מלכודת תשלומים חוסן כלכלי תרבות צריכה חירות כלכלית הכנסה עתידית

  • השקר הגדול של תווית המחיר: אנחנו לא משלמים בכסף, אנחנו משלמים בחיים
    ד דוד גולדברג

    תארו לעצמכם שאתם נכנסים לחנות רהיטים יוקרתית או לחנות בגדים מכובדת לפני החג. אתם ניגשים למוצר שמוצא חן בעיניכם, משהו שהשכנים בדיוק קנו, והופכים את התווית כדי לראות את המחיר. מה כתוב שם? ברוב המקרים כתוב מספר 15,000 ש"ח. אבל האמת היא, שזו אשליה. המספר הזה הוא שקר. הכסף הוא רק אמצעי, הוא לא התשלום האמיתי.

    חכמים כבר לימדו אותנו להסתכל על העולם הזה בעין פקוחה. אבל יש משפט חכם שאומר בצורה פשוטה: "המחיר של כל חפץ, הוא כמות ה'חיים' שאתה צריך להקריב בשבילו."

    החשבון האמיתי של הנפש
    בואו נעשה רגע "חשבון נפש" כלכלי. נניח שאברך שעובד לפרנסתו מרוויח 50 שקלים לשעה נטו. כשרואים איזה שדרוג חדש לבית, ריהוט יוקרתי או עגלה ממותגת שעולה 4,000 שקלים, המחשבה הראשונה היא: "זה יקר, אבל ברוך ה' יש אפשרות, נסתדר עם התשלומים".

    אבל התרגום האמיתי הוא אחר לגמרי: החפץ הזה עולה 80 שעות של עמל ויגיעה. זה אומר שבועיים שלמים של עבודה. שבועיים של קימה מוקדמת, של נסיעות, של טרדות הפרנסה, של ביטול תורה או זמן איכות עם המשפחה – רק כדי שהחפץ הזה יעמוד בסלון.

    השאלה היא כבר לא "האם יש לי 4,000 שקל?". השאלה האמיתית והנוקבת היא: "האם הרהיט הזה שווה שבועיים מהחיים שלי שלעולם לא יחזרו?"

    מלכודת ה"מה יגידו" והרחבת הדעת
    הפרדוקס הגדול ביותר בדור שלנו הוא שאנחנו עמלים קשה כדי להשיג "הרחבת הדעת" ונוחות, אבל בפועל אנחנו משלמים עליהם במנוחת הנפש שלנו.

    אנחנו משפצים את הבית ומרחיבים אותו כדי שלילדים יהיה מרווח ונעים. אבל כדי לשלם את המשכנתא העצומה ואת ההלוואות מהגמ"חים, ההורים צריכים לעבוד שעות נוספות, האברך לחוץ מהחובות, והאמא עייפה. בסופו של דבר, אנחנו עובדים קשה יותר כדי לממן את הבית, אבל כשאנחנו חוזרים אליו – אנחנו מותשים מכדי ליהנות ממנו. הבית הפך למוזיאון יפהפה, אבל הלב של הבית – ההורים והשמחה – שקועים בעול החובות.

    מי הוא העשיר האמיתי?
    אם במאמרים קודמים דיברנו על כך שעושר חיצוני הוא לא תמיד מה שהוא נראה, כאן המסקנה היא שעושר אמיתי נמדד במושגים של חז"ל: "איזהו עשיר? השמח בחלקו". אבל בעומק הדברים – העשיר הוא זה שיש לו זמן ויישוב הדעת.

    עני הוא לא בהכרח מי שאין לו יתרה גדולה בבנק. "עני" הוא מי שחייב למכור את כל הזמן שלו, את הלימוד שלו ואת רוגע הבית שלו, רק כדי לתחזק רמת חיים חיצונית ש"כולם עושים". לעומתו, אדם שמסתפק במועט, שההוצאות שלו שפויות והוא שולט בזמן שלו – הוא העשיר האמיתי. הוא קנה לעצמו את החירות לעבוד את ה' ברוגע.

    אז מה עושים? מחליפים את המטבע
    בפעם הבאה שאתם עומדים לפני רכישה גדולה, תעשו המרה מהירה בראש. אל תסתכלו על השקלים. תמחקו את הסימן ₪ ותחליפו אותו במילה "שעות עבודה" או "ימים של טרדה".

    האם המותג הזה שווה יומיים של עבודה קשה?

    האם השיפוץ הזה שווה 3 שנים של עול הלוואות ולחץ?

    ברגע שמתחילים לשלם ב"חיים" במקום ב"כסף", ההחלטות משתנות. פתאום, הוויתור על המותרות הוא לא קמצנות. הוא בסך הכל בחירה בחיים עצמם, ברוגע ובמשפחה.

    כלכלת המשפחה תווית מחיר חיי נפש עושר אמיתי חשבון נפש חיים מול כסף

  • תצביעו בעד !
    ד דוד גולדברג

    @טריידר
    זה הפוסט שזכה להכי הרבה דירוג💪

    על הפורום טכני

  • התמכרות להשקעות בשוק ההון - מאמר מאריה ליבוביץ
    ד דוד גולדברג

    סיפור הצלחה: כשהכסף הפך לעבד נאמן – גבולות שהצילו את הבית

    כמה אני אוהב הפתעות שכאלו.

    התקשרתי לברר את מצב חשבון הבנק שלנו, והנה הפתעה, לא יאומן. החשבון ביתרת זכות. זה היה הסכום שקיבלנו רטרואקטיבית מביטוח לאומי, לאחר שאובחן אחד מילדינו – סך של 100,000 ש"ח. היה זה כסף מן השמים.

    כמו כל אב למשפחה ברוכת בנות, הטרידה אותנו המחשבה כיצד נוכל להתחייב סכומים גבוהים כפי המקובל בקהילתנו. ידעתי שבהשקעה באפיקים סולידיים, הרווחים לא יצמחו לישועה. בחישוב ריבית דריבית, 3-4 אחוזי רווח שנתיים לא יספיקו לכיסוי הוצאות דמי השדכנות של הבת הראשונה.

    גמרנו אומר, ניקח סיכון מחושב. אך מיד הוספנו תנאי קריטי: רק סיכון שנוכל לעמוד בו.

    ההחלטה הראשונה: הגדרת הגבול הבלתי ניתן לחצייה
    מאחר וכסף זה בא לנו בנקל, דווקא משום כך, החלטנו על חוקים נוקשים ביותר:

    חלוקה: 50,000 ש"ח (חצי מהסכום) יושקעו בהשקעה בעלת סיכון מחושב. 50,000 ש"ח הנותרים יופקדו בגמ"ח הלוואות השכונתי .

    יעד סגירה: הגדרנו מטרת רווח מוחלטת: להכפיל את הסכום המושקע פי ארבע. כלומר, כשההשקעה תגיע ל-200,000 ש"ח (רווח של 150,000 ש"ח), כל הרווח יימשך וינויד ליעד בטוח (רכישת קרקע לבנייה עתידית).

    בניגוד למהלך הפזיז של השקעה במטבעות חדשים , לאחר בירור, למידה והעמקה , השקענו את 50,000 השקלים במטבעות הדיגיטליים היותר מוכרים ויציבים, כגון הביטקוין והאיתריום.

    המבחן: הכוח הממכר של המינוף
    ההשקעה עבדה היטב. לאחר שנתיים בלבד, ההון כבר עמד על כ-180,000 ש"ח. היינו קרובים ליעד.

    ואז הגיעה הנפילה הראשונה: נחשפתי לאופציית המינופים. על המסך הופיעה גלגלת מספרים, ומחשבה מפתה התגלגלה בראשי: אם אפילו מינוף 2 יביא תשואה כפולה על כל עלייה, למה לא ללחוץ? הראש הלמדני אמר: "כמה חבל, אילו הייתי בוחר מינוף 10 הייתי מרוויח פי כמה".

    זו הייתה נקודת המפנה. הבנתי שזהו אותו פיתוי ממכר שאינו קשור להשקעה חכמה, אלא להימור ומשחק מותח.

    הרגע שבו אדם מפתח "פחד מלהפסיד" ושוקל להסתכן בהפקדת כספי הבית , הוא הרגע שבו הוא מאבד שליטה. בדיוק כפי שהכותב המקורי מתאר, זהו מדרון שקשה לרדת ממנו. ההבדל שלי היה שהכרתי בכך ש"אני לא כזה מטומטם" – אבל אני כן אנושי, והפיתוי חזק מדי.

    ההצלחה היא בגבולות
    שבתי אל רעייתי והצגתי בפניה את כל הנתונים, כולל פיתוי המינופים (שלא נגעתי בהם). יחד החלטנו:

    משיכה מלאה: במקום לחכות ל-200,000 ש"ח, משכנו מיד את 180,000 ש"ח. היעד הושג – עתיד הבת הראשונה נשמר. הרווחים הומרו באופן מיידי לדירה קטנה שהושכרה (נכס מניב ומוגן).

    נשארים מחוץ למים הסוערים: את ה-20,000 ש"ח הנותרים של ההשקעה המקורית, החלטנו להוציא מהמסחר הדיגיטלי המהיר, והפקדנו אותם בקרן השקעה סולידית, ללא יכולת מעקב יומית.

    כיום, שלוש שנים לאחר מכן, הדירה הקטנה כבר שווה הרבה יותר. החלומות שלנו לרכוש בית גדול ומרווח אומנם טרם הושגו במלואם, אבל הפעם אנחנו יודעים שהם יגיעו בדרך יציבה, שקטה ובטוחה.

    הבנתי שהחוכמה האמיתית היא לא כמה אנחנו יכולים להרוויח, אלא כמה אנחנו מסוגלים לוותר על רווחים פוטנציאליים למען שקט נפשי. אדם חכם, שומע לעצה, ובעיקר – קובע לעצמו גבולות.

    המסכים והגרפים הפכו לכלי עבודה, לא לאליל שמנהל את חיי. ביום שישי אני מתפלל מנחה בצהריים, ואת הטלפון אני סוגר הרבה לפני כניסת שבת. אין לי צורך להתעדכן על השניה שיצאה שבת. יש לי שקט.

    השיעור שקיבלתי בחיים: עושר אמיתי הוא היכולת לומר "די" – ולישון בשקט בלילה.

    מסחר עצמאי התמכרות שוק ההון מסחר עצמאי קריפטו התמכרות להשקעות מאמרים פיננסיים אריה ליבוביץ

  • רעיונות להגדלת הכנסות לאברכים
    ד דוד גולדברג

    כל פעם שאני מברר איך אנשים סביבי סוגרים את החודש
    אני מופתע לגלות שיש לאנשים רעיונות מקוריים במיוחד להכנסות
    חשבתי אולי נשתף כאן ברעיונות לתועלת הכלל
    ואולי נזכה שעוד משפחות יזכו לסגור את החודש מתוך הרווחה כלכלית

    פרנסה הכנסות לאברכים סגירת חודש רווחה כלכלית

  • השקעה בטוחה רווח של עד מיליון ש"ח עם משכנתא או הון עצמי נמוך !
    ד דוד גולדברג

    הבדיקה העצמאית: כפי שציינת בצדק: "אפשר לבדוק לבד, לא צריך להאמין לשום דבר". זו חובתנו. מי שרציני, שיפנה מיד לשמאי מקרקעין פרטי ונייטרלי כדי לקבל אימות אובייקטיבי לגבי שווי הנכס כיום והתחזית הסולידית לשנים הקרובות, לפני כל חתימה או התחייבות.

    נדל"ן תושבי חול ירושלים

  • "קום ועשה"
    ד דוד גולדברג

    @ביזנייעס ישבתי עם מנהל גמ"ח גדול ודיברתי אתו על בנקל
    והוא אמר לי אם רק היה לי מאה אלף שקל לחתונה של הבת שלי
    הכול היה נראה אחרת זה אומנם לא היה מספיק אבל היה לי מאיפה להתחיל...
    קם דור חדש

    כלכלת המשפחה מאמרים

  • מתי לא כדאי להתמקח?
    ד דוד גולדברג

    @ביזנייעס דברתי עם מישהו וניסיתי לשכנע אותו להשקיע בשוק ההון ומה שכאב לו זה שיש עשרים וחמישה אחוז מס ריווחי הון
    גליתי לו שבכל קניה שהוא קונה בחנות הוא משלם שבע עשרה אחוז מע"מ
    לא כולל מיסים נסתרים ועדיין הוא קונה וכאן זה לפחות מגיע מרווחים ולא מהלחם והחלב

    פנסיה, גמל וקרנות השתלמות דמי ניהול

  • תצביעו בעד !
    ד דוד גולדברג

    @אמת-מארץ-תצמח כתב בתצביעו בעד !:

    @אמת-מארץ-תצמח ואם כבר המנהלים המסורים עוקבים אחרי האשכול פה:
    לדעתי כדאי להגביל את האימוג'י לכמה בודדים, אחרת זה נהפך לחגיגה חסרת טעם.

    לצערי הקשיבו לך וזה מוגבל לעשר ביום

    על הפורום טכני

  • כלכלת ארה"ב לאן?
    ד דוד גולדברג

    @הקול-השפוי
    במחשבה שנייה אולי טראמפ וחבריו מושקעים במשהו אחר לדוגמה זהב
    ואז אולי שווה להם שהמניות נופלות
    (בקיצור כנראה כלכלה זה משהו מורכב ואני לא ממש מבין לעומק😊 )

    שוק ההון והשקעות s&p 500

  • בעלי משכנתא? יכולים לחסוך בהוצאות!!
    ד דוד גולדברג

    @אבי-ר. כתב בבעלי משכנתא? יכולים לחסוך בהוצאות!!:

    (כנראה אתה עסוק יותר מידי בלאמן אחרים... )

    לא הביישן למד....

    כלכלת המשפחה משכנתא מיחזור משכנתא יועצי משכנתא

  • דברי הגר"מ קסלר לגמ"ח יד שמשון בעניין השתדלות לחתונות ילדים
    ד דוד גולדברג

    בכנס דובר על זה שמאז שהאברכים התחילו להשקיע במדד הוא נופל
    מה יהיה?......
    בגלל שבזמן חורף אמרו על המדד שקוראים לו מדד הכוללים זה מאוד הגיוני שבבין הזמנים הוא נפל ושהתחיל הזמן הכל הסתדר

    השתדלות השתדלות הגרמ קסלר יד שמשון בטחון הרב מאיר קסלר

  • יש כאן מישהו שלא מפחד מאינבידיה?
    ד דוד גולדברג

    יש לך נתונים של מאה שנה מה עשה סנופי משקל שווה?

    שוק ההון והשקעות s&p 500 נאסדק אינבידיה

  • ספרים מומלצים - השקעות / שוק ההון / נדל"ן
    ד דוד גולדברג

    אבא עשיר אבא עני בפי די אף
    https://drive.google.com/file/d/1ePmkC4lg27UlMEj7kP3l6Ih5ppjCyEaf/view

    שוק ההון והשקעות ספרים קורסים המלצות

  • האם בעוד עשור צפת חרדית?
    ד דוד גולדברג

    בשורה אדירה לצפת: הסכם גג ענק נחתם לפיתוח העיר!
    היום (שלישי) נחתם הסכם גג רחב היקף לפיתוח העיר, שישנה את פניה מקצה לקצה. מדובר במהלך עצום שישפיע על כל תושבי הצפון.

    מה ההסכם כולל?
    אלפי יחידות דיור חדשות: מתוכננת בנייה של לא פחות מ-7,294 יחידות דיור חדשות! זה צפוי להכפיל את אוכלוסיית העיר, שעומדת היום על כ-40 אלף תושבים. דמיינו איזה שינוי זה יביא לעיר.
    שטחי מסחר ותעסוקה: לצד הדיור, יקודמו גם כ-63,000 מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה – בשורה נהדרת למקומות עבודה חדשים וצמיחה כלכלית.
    השקעה ממשלתית אדירה: המדינה תשקיע מאות מיליוני שקלים במימוש ההסכם הזה, מתוך הבנה שמדובר בעיר מרכזית בצפון.
    השקעות ענק גם בתשתיות ובקהילה
    ההסכם לא מתמקד רק בבנייה, אלא בראייה כוללת של פיתוח:

    תשתיות מתקדמות: יוקצו 510 מיליון ש"ח לפיתוח כבישים, ניקוזים, חשמל ומים.
    מחלף חדש בכניסה לעיר: ייבנה מחלף "שער דרומי" חדש בכניסה לעיר, בהשקעה של 300 מיליון ש"ח – בשורה אדירה לנגישות התחבורתית.
    חיזוק הקהילה: 300 מיליון ש"ח נוספים מיועדים לפיתוח מוסדות ציבור, חינוך, תרבות ורווחה.
    שדרוג השכונות הוותיקות: חשוב לציין שגם השכונות הוותיקות לא נשכחו – 110 מיליון ש"ח יושקעו בהן לשיפור תנאי המחיה ולשילוב האוכלוסייה הקיימת בתהליך הפיתוח.
    "הסכם היסטורי שישנה את פני העיר לעשורים הבאים"
    שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, שהיה נוכח בחתימה, הגדיר את זה כ"רגע היסטורי" ו"מהפכה של ממש" לצפת ולצפון כולו. הוא ציין שהשקעה כוללת של למעלה מ-3.4 מיליארד ש"ח תחזיר לצפת את מעמדה כעיר מרכזית בגליל.

    ראש העיר, יוסי קקון, גם הוא התייחס לזה כ"יום חג" ו"הסכם היסטורי" שישנה את פני העיר אחרי שנים לא פשוטות. היישום צפוי להתחיל כבר בתחילת השנה הבאה, עם דגש ראשוני על פיתוח תשתיות.

    נדל"ן צפון צפת הסכם גג

  • על משנת יוסף, איקאה ומה שבינהם
    ד דוד גולדברג

    @ניסן-עציוני יש גם מלא בלאי שחסר דברים ולא זוכרים לבקש החזר
    או שמקבלים לא מה שאתה צריך בדיוק ואם זה היה בחנות אז היית מותר וכאן אין לך ברירה
    והכמויות מאוד גדולות לזוגות צעירים

    חשוב להדגיש שבעבר זה היה הרבה יותר זול משמעותי
    הם מעלים מחירים והציבור כבר התרגל

    כלכלת המשפחה מאמרים

  • רבנו הגדול הגרמ"ה שליט"א בענין ההשתדלות הראויה לחתונות הילדים
    ד דוד גולדברג

    @שמואל כתב ברבנו הגדול הגרמ"ה שליט"א בענין ההשתדלות הראויה לחתונות הילדים:

    @מונטיפיורי
    רק לציין, אין שום התייחסות לנושא של מעשרות.

    הוא ראש ישיבה הוא לא פוסק
    והשואל גם לא שאל על המעשרות

    השתדלות השתדלות חתונות ילדים ר משה הלל הגרמה הירש מכתב

  • חדשות שוק ההון- עדכונים בלבד
    ד דוד גולדברג

    • מנכ״ל הנת'רופיק: הבינה המלאכותית עשויה למחוק מחצית מהמשרות ולהעלות את האבטלה ל-10-20% בשנה עד חמש השנים הקרובות

    שוק ההון והשקעות חדשות שוק ההון

  • מגורים בפריפריה פרק ג' - סקירה בית שאן
    ד דוד גולדברג

    @אחשדרפן כתב במגורים בפריפריה פרק ג' - סקירה בית שאן:

    המחירים ממש מפתים, אבל לפי השמועות זה המקום הכי חם בארץ, ואי אפשר להוציא את האף מהבית, חייבים לרוץ ממזגן למזגן.

    אנשים תמיד מתרגלים לחום

    @אחשדרפן כתב במגורים בפריפריה פרק ג' - סקירה בית שאן:

    הייתי ממליץ ל'ועדת הדיור בצפון' שאני מאמין שהם פועלים לשם שמים, לצרף לפורום כאן משתמשים מכל מקום בפריפריה, משתמשים שיציגו את עצמם בשמם המלא והאמיתי, (מתאים שזה יהיה הנציגות המקומית של כל קהילה), וכך כשיהיה כתובת לבירורים (ולתלונות במידה והדברים לא מדוייקים) הרושם יהיה יותר אמין..

    @ועדת-הדיור-בצפון כתב במגורים בפריפריה פרק ג' - סקירה בית שאן:

    עד כה קנו עשרות משפחות דירות בבית שאן ומתעדים להגיע לגור בעיר בקרוב.
    בני הקהילה ממליצים לתאם אירוח שבתי בקהילה, כדי להכיר ולהרגיש את המקום ותושביו.
    ועדת קבלה: 0534176226

    נדל"ן בית שאן קהילה ליטאית דיור זול חרדים בפריפריה
  • 1
  • 2
  • 3
  • 1 / 3
  • התחברות

  • אין לך חשבון עדיין? הרשמה

  • התחברו או הירשמו כדי לחפש.
  • פוסט ראשון
    פוסט אחרון
0
  • דף הבית
  • פוסטים אחרונים
  • תגיות
  • פופולרי
  • נושאים נבחרים
  • כל המאמרים
  • משתמשים
  • חיפוש גוגל בפורום