הפורום הכלכלי החרדי הראשון

יש כאן שיקול מצד אופי האוכלסיה וזה מאוד תלוי באופי של הזו"צ
זה כמו לשאול איפה לגור בקרית ספר או בביתר עילית
באחיסמך גרים באזור אחד מאות משפחות לטאיות ויש כאלה שאוהבים את זה
יש את זה גם בבית שמש ברמה ג 1 גם שם זה אזור ליטאי מרוכז
מאידך רמה ד' רק רבע או פחות מרחבי השכונה זה ליטאים שמפוזרים בכמה מקומות ואילו השאר זה חסידים וספרדים
מה שנותן מגוון למקום והרגשת שחרור יותר כעין ביתר עילית למי שמכיר

שמח לראות שהפוסט הזה הציף וחידד את האופציה של המגורים בחריש
רק אספר בלחישה כי עסקנים מחסידות חשובה ממרכז הארץ באה לפני מספר חודשים יחד עם רבם לחריש
לבדוק את האפשרויות לפתיחה של קהילה בעיר ועוד לא נאמרה המילה האחרונה..
אז יתכן שמתחת לפני השטח העסק מתחיל לבעבע..
והחכם עיניו בראשו

מצרף פה שתי מאמרים של שתי אנשים מחוץ לחריש שההסתובבו לאחרונה ממש בחריש והנה התובנות שלהם
נ.ב. מתנצל מראש אם זה מעצבן או חופר למישהו

מאמר של ניסן עציוני על חריש:

חלק מרכזי מאד בהתיישבות חרדית באזור מגורים, ביצירת הוויה ישיבתית ותחושה של שייכות בשכונה חילונית שמתחילה להתמלא פתאום בזוגות צעירים שמנסים להפריח את השממה, תלויה בוותק של התושבים, בחיבור שלהם למקום, תחשבו על דיירים שגרים שנים באזור, שגדלו בו, שמתגוררים בסמיכות למשפחה ולהורים, בדירה משלהם בה הספיקו כבר להשקיע, ומצאו עבודה וסידור לילדים, הקבוצה החרדית שמגיעה לפתע לשכונה ולעיר ועלולה לפגוע בצביון הותיק שלה לא מבריחה אותם, אם כבר גורמת להם לעמוד ולהלחם על הסביבה הטבעית שלהם.
שונה מכך הם דיירים חדשים, אנשים שרק בשנים האחרונות קבעו בעיר את מושבם, שעדיין לא בה רכשו דירה, ההורים שלהם והמשפחה שלהם בכלל לא גרים באזור, מה שבין כה מקשה עליהם להתרגל לאזור החדש, וברגע שמגיעה קבוצה חרדית זה סיבה והזדמנות עבורם לנסות למצוא את עצמם במקום חדש.
את הפספוס הגדול של העיר חריש סיימנו לבכות כבר מזמן, את עצת אחיתופל שסיימה את העתיד החרדי של העיר שתוכננה עבורו גם למדנו הדק, בתקווה שלא תשנה במקומות נוספים, ועדיין יש בעיר הזו כל כך הרבה נקודות ותקוות שאני חייב לעצור ולדבר עליה.
בעיר חריש של ימינו כבר לא עומד בראש - ראש עיר עם כיפה שחורה שפותח עסקים בשבת, יש בה תשתית מצוינת להתיישבות חרדית, בניינים נמוכים בלי צורך במעלית שבת, עירוב, חנויות כשרות למהדרין לא רק של אוכל אלא גם של ביגוד, בתי כנסת, מוסדות חינוך מצוינים, כוללים, מאפיות, צולנטיות, אפילו מקומונים חרדים ואתר חרדי יש בה, גם תחבורה ציבורית לריכוזים חרדים יש במינון נמוך, ונציגי ציבור חרדים שיושבים בקואליציה ודואגים לצורכי הציבור.
הכל מוכן ומזומן בצורה חדשה יפה ומבריקה, עיר חדשה ומצוחצחת, חוץ מדבר אחד, הצביון, סגנון האנשים שכבר הגיעו לחריש מהמגזר החרדי הוא צבעוני מאד ורחב מידי, מה שמקשה על גיבוש מסודר של קהילות בעיר, מה שחסר לעיר הזו זה התגבשות מסודרת של בוגרי ישיבה מסוימת, של קהילה אחת, של אנשים מאותו הצבע והסגנון שיתנו החייאה לעתיד התורני של העיר וירימו אותה לגבהים עצומים.
ועכשיו לחלק שגרם לי לכתוב עכשיו את המאמר, העיר חריש היא כנראה זו המאכזבת ביותר למשקיעים, מחירי הדירות בה לא מפסיקים לרדת, הרבה מהזוכים בהגרלות מחיר למשתכן האחרונה העדיפו לוותר על הזכיה שלהם כי איתרו דירה שכבר בנויה באותו המחיר בעיר, אבל זו בדיוק הסיבה שהיא מתאימה למי שמחפש דירה למגורים.
בשבועות אלו משתחררים לשוק שגם ככה המחירים בו יורדים, עוד עשרות ומאות דירות מפרויקטים בשכונת בצוותא, של זוכים במחיר למשתכן שמעכשיו מותר להם למכור את הדירות שלהם, זה עשוי להציף את השוק ולהוריד עוד יותר את המחירים שגם היום נעים על 1,300 1,400 לדירות מכובדות עם מרפסות ענק, חניה צמודה ומחסן מוסדר.
מחירים שפוים לחלוטין, במיקום מרכזי סמוך ונראה לכביש שש, לא בסמיכות לג'והאריש, לא רחוק כמו עכו על הנייר, לא נתיבות שבדרום הרחוק, ולא רכסים שבצפון, כל מה שחסר לעיר הזו, זה צביון שונה, התגבשות של קבוצה של 100 או 200 משפחות יכולות בקלות לשנות אותה מהקצה אל הקצה.
יש נתון דרמטי שיקל מאד על שינוי כזה, העיר חריש, היא העיר בה גרים מספר השוכרים הגבוה ביותר בארץ, למעלה מ52% מתושבי העיר הם בכלל שוכרים, (הרבה מאד מהמשכירים הם חרדים, אבל זה נושא נפרד) ברגע שהם ירגישו שלא בנוח, בשניה שהם ירגישו שמשהו בסגנון של העיר שבה הם חיים משתנה, הם לא ימהרו להאבק, אלא פשוט לא יחדשו חוזה וינטשו את העיר, האחיזה שלהם בעיר היא חלשה ויכולה ברגע אחד להתחלף למקום אחר.
כל מה שהעיר הזו צריכה, זה התאגדות של אנשים יוזמתיים שיובילו מעבר המוני אליה, בצורה בטוחה ונכונה שלא תקפיץ את המחירים, ואולי יום אחד נגלה שכל הפספוס הגדול במכרזים פגע בכלל בקבלנים, אבל לציבור זה היה רווח והצלה ממקום אחר, עשור מאוחר יותר.
ההתיישבות הזו חייבת לבוא בהתארגנות, בתכנון, באסטרטגיה, בעיקר כדי שלא להעלות את המחירים שמתייקרים אוטומטית בכל עיר שעוברת תהליך של הגעת חרדים.
בחריש יש את כולם, יש בה את כל הסגנונות, את כל הרבדים, את כל הצורות, הבעיה שלה שיש בה רק קצת מהכל, ברגע שיהיה ריבוי לאחד הסגנונות, הוא זה שיוביל את הקו בעיר ויהפוך אותה למקום עם צורה ספציפית.
לתגובות nisanetzioni@gmail.com

מאמר של יעקב רינייץ מומחה נדל"ן על חריש
בית שמש של הצפון? יצאתי לבדוק את המהפכה בחריש
אחת לכמה שבועות אני יוצא מהמשרד לשטח. אני מאמין שאין תחליף למראה עיניים כדי להבין איפה באמת נמצאת ההזדמנות הבאה. בסיורים האלו אני מגלה בכל פעם מחדש את החוסן הנפשי של האברכים שלנו. המעבר לפריפריה הוא צעד לא מובן מאליו, והם -בנחישותם- משמשים כעמוד האש שלפני המחנה.
ביום חמישי האחרון סיירתי בחריש (רק 50 דקות מבני ברק). העיר שהייתה ההבטחה הגדולה לפני 15 שנה, עדיין נמצאת בתהליך של חיפוש עצמי, אבל הנתונים בשטח מספרים סיפור מרגש:
העובדות בשטח: אמנם אין שכונה חרדית מובהקת, אך אין רחוב שאין בו משפחות חרדיות. בניגוד לאוכלוסייה הכללית שרובה בשכירות, המשפחות החרדיות רוכשות דירות וקובעות יתד.
הצמיחה המטאורית: לפני 6 שנים היו כאן פחות מ-200 משפחות. כיום אנחנו מתקרבים ל-3,000 – כשליש מהעיר! במוסדות החינוך והגיל הרך, המספרים גבוהים אף יותר.
הזדמנות במחיר: המחירים כיום נעים בין 12,000 ל-14,000 ש"ח למ"ר, ועדיין לא נאמרה המילה האחרונה.
השורה התחתונה: מי שזוכר את בית שמש של לפני 30 שנה, מזהה את התבנית. חריש הולכת, לכאורה, בדיוק באותו נתיב וזה הזמן להחזיק את העיר הזו חזק על המכ"ם.

@מתיתיהו
לא חכמה להתחיל מהפורום
כנראה לא הקשבת לפודקאסט של ר' אריה ליבובויץ עם ר' דוד טופורוביץ
הוא הביא שם נתונים מארה"ב {שכידוע ג"כ נשלט ע"י האברכים...]
על כמות הכסף שנכנס בשנת 2025 לאסאנדפי מהקרנות הפסיביות
וכמות הכסף שיצא ע"י משקיעים אקטביים הפער היה משהו כמו 200 מליארד דולר לטובת הפסיביים
תעיין בתשובות הרב בואו חשבון על ענייה נכונה על טענות אלו

@דוד-בן-זיקרי
ציטוט מהחוברת של בנקל

כדי שנגיע למצב שבשנה אחת נפסיד
את רוב הסכום, פירושו של דבר שמרבית
חברות המזון, הטכנולוגיה, האנרגיה,
התרופות, הבניה, הנשק, ועוד ועוד, יפשטו את
הרגל בשנה אחת. חשש כזה הוא מאוד לא סביר.
אירוע קטסטרופלי כזה, אמור להיות בערך בסדר
גודל של מלחמת העולם השניה.
ובמידה ויקרה כזה דבר, מסתבר שרוב הציבור
יאלץ לפשוט את ידו לפת לחם ברחובות, ולא יהיה
מי שיתן להם צדקה. במצב כזה מסתבר שיהיו לנו
בעיות גדולות יותר להסתדר איתם מאשר חתונות

@דוד-בן-זיקרי
א"כ יסביר לנו כבודו האם יש למשקיעי האסאנדפי סיכון מסוים של הפסד של הקרן ל 34 שנים?

@מוכר-פלאפל said:

יש רעיון חדש ולפיו תוקם פלטפורמה להשקעה בעסקים קטנים

חדש אסור מן התורה ובוודאי לאברכים !
שוק ההון עצמו אם היה רעיון חדש לעולם לא היו ממליצים עליו לצבור
אחרי עשרות שנים של הוכחות הולכים על זה
אתה יכול לנסות באופן פרטי אבל לציבור שלם זה בוודאי לא דרך ולא רעיון

@שלוימה-לנדא
כל החבר'ה שפתחו לציבור הרחב את הראש ללכת להשקיע בשוק ההון
נקטו קו אחיד של השקעה באסאנדפי ולא בכדי
טענתם היתה שלאורך זמן הוכח בצורה ברורה כי הוא נותן את התשואה הכי גבוהה
נדמה לי שגם בתי השקעות טובים היו שנכשלו מאד גם לאחר שנים של הצלחה
זה בדיוק הסוד של השקעה פסיבית
ומה שאתה מציע זה לחלוק על העיקר ולא על איזה סעיף

@השומר הוא העלה עובודות מוצקות
אם חולקים על המסקנות שהוא הוציא מתוכם צריך להסביר את זה
ולא לגמור בזה שמכנים אותם "המומחים החדשים"

@השומר said:

שהוא טוען שהשקעה פסיבית זה טעות

הוא לא טען שזה טעות באופן כללי
הוא טען שברגע שרוב השוק נשלט ע"י הפסיביים זה יפסיק לעבוד
בכינוס של יד שמשון הוא אמר ששנים היה חסיד של השקעה פסיבית באסאנדפי
עד לפני שנתיים שראה שכל האברכים רצים לשם

אני לא מבין דבר אחד
אם הוא צודק שהשקעה באס אנד פי היא אינה כה בטוחה והאלטרנטיבה היא כמו שאתה מציע להשקיע בסל מניות רחב יותר
למה כל המומחים של בנקל וכו' יעצו לכולם להעביר הכל לאסאנדפי פנסיה, חסכון לכל ילד, גמל,
אם הקושיות שלו טובות גם אם יש תרוצים כבר אין כאן בטחון על הכסף לטווח הארוך
אני מצפה מהאנשים שהרימו את הכפפה של השקעות בשוק ההון שיתייחסו לטענות שהעלה ויסבירו למה הם לא צודקות

@איש-בנימין said:

אז למה אתה מתרגש מעליות? משיאים? מעליה של חודש אחד?

מי שמתרגש מעלייה של חודש אחד בסיכון עצום להבהל ולמשוך מירידה של חודש אחד
האפשרות היחידה הוא ניתוק רגשי מהכסף לטווח של כמה שנים בין לעליות בין לירידות
פשוט להשאר אדיש !!!!

@הקול-השפוי
כוונתי שכל אחד שנכנס לשוק ההון גם בצורה פאסיבית צריך לדעת ולהבין שתרחיש של ירידה של 40 אחוז הוא ריאלי
ועל דעת כן הוא מכניס שזה לא מעניין אותו בגלל שהו משקיע לטווח הארוך
הנתונים שהוא הביא מאד מחדדים את הריאליות שזה ירד
כשאדם נכנס על דעת כן שהוא מבין זה יכול לקרות אצלו הוא לא יבהל מירידה

@הקול-השפוי said:

ואל זה נאמר עולם הפוך ראיתי

בפרט אחרי שגם הגמחי"ם עצמם השתכנעו או התקפלו ועשו את הלובסט
כעת יש בלבול שלם אולי בכלל כל הלובסט הזה זה חתיכת סיכון
מחד הדברים שלו היו צריכים להאמר הוא בקי מאד ואמר הרבה דברי טעם
ומאידך אחרי שהרכבת כבר יצאה לדרך אולי עדיף להיות בלי שכל ובלי דאגות

בסוף הכל תחזיות והרבה מומחים מסכימים שהשוק יקר ועומד לקראת תיקון אבל א"א לדעת אם בעוד שנה או 5 שנים ויתכן שהוא ימשיך לעלות בשנים הקרובות ואז יתקן, אבל הסמינים על כך שהשוק יקר ומתומחר גבוה הוא ברור
הרב טופורובי'ץ עשה משוואה פשוטה
רווח של 5 אחוז באג"ח אמריקאי מול 10 אחוז באסאנדפי
או רווח של 10 אחוז באסאנדפי מול סיכןן של הפסד 40 אחוז בטווח הקצר וחשש של משיכת הכספים
יתכן שלהרבה כדאי לחכות לתיקון למטה ולא לקנות ביוקר ולסמוך על תיקון בהמשך למעלה

לא נראה שמישהו ניסה למדוד ערך מקום לפי המרחק מבני ברק
אלא מקום שראוי למגורים לצבור החרדי, ברור שהקירבה למרכז היא בונוס גדול מאד מהרבה בחינות ופשוט

@רבנאי-יתרעם-גאון
על מה יתרעם הגאון
הופיעו הנתונים כהוויתם
הרוצה שלא לטעות יבוא ויראה המציאות בעיניו !!!!!

@רבנאי-יתרעם-גאון
לא נחשבת כן נחשבת
המציאות קיימת

@רבנאי-יתרעם-גאון
להעמיד המציאות על דיוקה
בעיר ישנם לא פחות מ 5 קהילות לטאיות ועוד 2 קהילות חסידיות
להלן הנתונים כהוויתם
3 קהילות לטאיות שיש להם בית כנסת פעיל כל השבוע וכן כולל פעיל בבית הכנסת במשך כל היום

1. קהילת אהבת תורה בצוותא רחוב יחד 20
   כולל יום עטרת שלמה, כולל ערב אליבא דהלכתא וכולל תורת חיים, כולל שישי
   2.קהילת מעלות שמואל של הפלג הירושלמי רחוב שדרות ההגשמה 14
   כולל יום לחזות בנועם
2. קהילת בית השם רחוב תאנה 20
   כולל יום ישיבת הר"ן הגר"צ ויספיש כולל ערב קהילתי
   2 קהילות נוספות שמפעילות מניין בשבתות וחגים
   קהילת דרך אמונה רחוב השראה 2 וקהילת בני הישיבות בשכונת אבני חן
   קהילות חסידיות
   קהילת תולדות אהרון רחוב אחדות 4
   קהילת היכל אליעזר
   רחוב יחד 20 המורכבת מליטאים ירושלמים - פרושים ועוד חסידים אחרים
   זאת המציאות הרוצה לראותה מוזמן לבוא לעיר ולראות בעיניו!

קהילה שמפעילה בית כנסת פעיל בכל השבוע
ויש לה את כל המעטפת שנצרכת לקהילה
קופת צדקה, ערבות הדדית, שליחי צבור, מוסדות,
זה לא משנה המספר של האנשים אם זה 15, 25, או 50
התשתית קיימת , ונשאר לה רק לגדול!!!
ובמובן הזה ישנם מספר קהילות