אתמול התפרסם בטיפים לכלכלה נבונה של ידידנו היקר @ניסן-עציוני טור המשך מאת הרב נחום ברוק.
נתינת הלוואות – ח"ב
התגובות לטור הקודם על הלוואות מגמ"ח וכניסה למעגל "הגלגולים", מוכיחה שהתופעה רחבה מאד
הפתרון: להתנהל נכון ולבנות תוכנית גמילה מהלוואות
הטור הקודם שהעמיד תמרור אדום על לקיחת הלוואות "כחלק מההכנסה החודשית" ללא תוכנית ברורה ותכליתית ליציאה מהמצב הזה – מהצד של הלווים, ונתינת הלוואות לאותם אנשים בלי לבדוק קודם – מהצד של המלווים, הניב כצפוי המון תגובות.
כולן ללא יוצא מן הכלל (למעט שניים) של אנשים שהיו שם – כן, לווים שהיו במעגל הבלתי נגמר הזה של גלגולי חובות ופשוט ראו כמה זה העיב להם על החיים ומה קרה כשהם פשוט הפסיקו להשתמש בכלי הזה, ושינו תפיסה. התחילו לחיות מהכנסות אמיתיות וממה שיש ולא מגלגולים והלוואות.
כאן המקום שוב לחדד, כי אין גדולה כמצוות הלוואה וחלקם האדיר והמבורך של מנהלי הגמחי"ם וכל המלווים שעושים זאת בהתנדבות ומתוך צ"צ באמונה. אין ויכוח שזו מצוות צדקה נעלה ביותר. הדגש בטור היה על המינון והגישה. זה בדיוק כמו שניקח תרופה שהיא מצילת חיים ונחלק אותה בלי הגבלת כמות לכל דורש, התוצאה תהיה ברורה - מוות המוני. זה בדיוק מה שקורה כשיש לאנשים בראש את האופציה הזו בכלל של נטילת הלוואות. זה חוסם כל כוונה טובה, וכל רצון לצאת מאזור נוחות, לקיחת אחריות לשאת בעול ולהבין מאיפה באמת סוגרים את החודש, מאיפה באמת לוקחים את מקור המימון להוצאה פלונית וכיוצ"ב.
ואם רוצים לראות כיצד התייחסו לתופעה גדולי ישראל, הנה אחת מהתגובות שקיבלתי: " מילה בסלע, לדעתי התופעה שכיחה מאד אפילו יותר משאתה מתאר ומעשה שהיה במנהל הגמ"ח הגדול בירושלים שנכנס לגראי"ל שטינמן וסיפר לו בחגיגיות שהיום הם נתנו את ההלואה המיליון, מאז יסוד הגמ"ח ענה לו הגראי"ל בפיקחותו "היום סיבכתם את האיש המיליון".
כמובן שמרן לא התכוון להמעיט בצדקה והחסד של אותם מנהלי גמ"ח אלא בא לחדד את מה שאנחנו מדגישים פה, ש"הנתינה הזו היא בעצם בדיעבד" ושזה לא יהפך לנורמות ולדבר מובן מאליו, מה שלצערנו קורה במחוזות רבים.
אחד הדברים שאני מדגיש שוב ושוב בהרצאות בנושאים אלו זה הדבר הבא: נניח שמשפחה נמצאת במינוס עם מסגרת אשראי של עשרת אלפים שקלים עליה היא משלמת עלות אשראי של 15%. כעת מתקשר פקיד הבנק הנחמד ומציע הצעה שלדבריו אי אפשר לסרב לה, לקיחת הלוואה באותו סכום בעלות אשראי של 6% בלבד, ובפריסה של תשלומים עם החזר של 500 שקלים בלבד בחודש. כאן נוצרת דילמה, לקחת את ההלוואה/ לא לקחת. רק נוסיף נקודה אחת למשוואה, המשפחה הזו לצורך העניין מרוויחה 15 אלף שקלים בחודש ומוציאה 16 אלף שקלים. כלומר – הם בגרעון שלילי של 1000 שקלים בחודש, 12 אל"ש בשנה.
למרות "החיסכון" כביכול בעלות האשראי, ברור שכל בר דעת שיסתכל על המקרה הזה יראה להם את העובדה הפשוטה. על הנייר תוך ששה וחצי חודשים הם יחזרו לאותה נקודת פתיחה – כלומר ,שוב יהיו במינוס של 10,000 שקלים בחודש, כשכעת יש להם גם הלוואה להחזיר. אז מה נכון לעשות? ראשית כל לבנות תוכנית הבראה ולהפסיק לגלגל. הסיפור הזה קורה בהלוואות שנותנים הבנקים – הרבה מאד מההלואות החדשות הניתנות הן בעצם הלוואות לצורך גלגול וסגירת הלוואות נוספות, והדבר הזה קורה לצערנו גם בהלוואות שניתנות ע"י גמחי"ם. שם ברמה מסוימת האפשרות ליפול בזה קלה יותר כי אין מאגר נתוני אשראי שקופץ למאשר האשראי כשהוא נדרש לאשר את ההלוואה.
אז מה נכון וצריך לעשות? ראשית כל לבנות תוכנית הבראה ולהפסיק לגלגל. החורף הגיע, החגים מאחורינו וזה בדיוק הזמן להתנהל נכון, להפסיק לחלוטין לקחת הלוואות לצריכה ולגלגול חסר תכלית. לנהל תקציב חודשי ושנתי, לסדר יחס של החזרי הלוואות שאינו הולם את מצב ההכנסות ולהתנהל נכון.
לתגובות והערות ניתן לפנות לנחום ברוק מנהל מקצועי במסילה במייל: nb@mesila.com