@שמיל-שמיל אני חלילה לא זלזלתי בזכות של יהוד להתפרנס כמו שכתבתי בתכלס מה עדיף, מסחר עצמאי או קופת גמל?: אבל זה בסדר גמור ולגיטימי שיש תגמולים הנקודה שרציתי לעורר זה שאדם פונה לאיש מקצוע חשוב שידע את מכלול האינטרסים הקיימים ויקח את זה בשיקול הנתונים בפרט שלא כולם הגונים וחכמים כמו @ה.-שלמה לכתוב את זה בגילוי נאות

@צמיחה מה אתה אומר על קרן אג"ח כשרה של שופן 5129382

@קל-זכות לץ... צריך להבין דבר בסיסי כל אחדמונע מרגשות, וכן (לצערנו) גם בניין הכלכלי ואם לאחד יש דע מסוימת תהיה ככל שתהיה הוא יהיה הכרחי להסבחיר כמה הוא צודק השאלה היא האם זה יוצא מכלל שליטה הוי אומר שהוא יודע להגיד לאשתו זה לא נכון מה שאני אומר\עושה אבל אני חייב את זה ...

כבר בפנים!

@צמיחה כמה דירות 3 חדרים זה בבני ברק....

@יוסףי מה הספקת להכיר עד עכשיו שאתה רוצה ללכת על זה?

@ניסן-עציוני דיבורים כמו חול מה עם יועץ שלא מבטל אחרי שמשלמים לו

@ניסן-עציוני כתב באופטימיזציה בהשקעות לאברכים: מביחנה חוקית ומציאותית, אין דרך כזו אם אפשר קצת יותר פירוט מדוע אשמח. מה אתה מתכוון מבחינה מציאותית לא שייך? וכן כמה מילים למה זה לא אפשרי חוקית?

@שמיל-שמיל כתב בקרנות אמריקאיות: השוואה בין בתי השקעות זרים לבתי השקעות ישראלים: מה אתה מתכוון, אתה יכול לפרט יותר? תראה כאן. @שמיל-שמיל כתב בקרנות אמריקאיות: השוואה בין בתי השקעות זרים לבתי השקעות ישראלים: בנוסף לאינטרקטיב יש ביטוח עד סכום מסויים בחשבון מממשלת ארה"ב, כדאי להוסיף את זה ליתרונות. נכון. יש לציין שבנוגע לאינטראקטיב ישראל זה לא עוזר, כי הביטוח הוא רק על מעילה וכדו' באינטראקטיב בארה"ב, ולא מכסה מעילה או משהו שיקרה במתווך הישראלי/קפריסאי. המתווך הזה לא מוכר ע"י אינטראקטיב ארה"ב, להבנתי הם פועלים תחת השם שלך בחשבון.

כתב באזרח אמריקאי ושוק ההון, כל מה שצריך לדעת!: עמלת מינימום 5$ לקנייה מחשבון של 25,000$ (דרך מערכת אינטראקטיב ברוקרס) שאלה שטרם ברורה לי: איך מתחברים למערכת של אינטראקטיב ברוקרס דרך מיטב טרייד? האם נדרש אימות SMS כמו בכניסה ישירה לאינטראקטיב או שמספיק הסיסמא הרגילה למיטב טרייד? @ה.-שלמה ?

בני זוג שאחד אמריקאי ואחד לא, על שם מי לפתוח חשבון השקעות? אז ככה: • אם לבן זוג הלא אמריקאי אין מספר ITIN, אידיאלית לפתוח חשבון על שמו ולהשקיע בקרנות ישראליות או איריות, שאינם מחלקות דיבידנדים וכך לא צריך לשלם עליהם מס, וכן המיסוי עליהם (לפחות בחלקם) הוא ריאלי בניכוי מדד המחירים לצרכן, וכמו כן חוסכים את העלות של ההמרה כיון שניתן לקנותם בשקלים. אבל, אם האמריקאי יורש הוא בבעיה – צריך למכור מיד בשנת הפטירה ולעבור לקרנות אמריקאיות, מה שמהווה אירוע מס בישראל. • אם לבן הזוג הלא אמריקאי יש מספר ITIN, בכל מקרה אי אפשר לקנות קרנות ישראליות או איריות, מחמת מס PFIC. • לפתוח חשבון על שם הבן זוג האמריקאי ולקנות קרנות אמריקאיות; אין מס עיזבון עד 11.4 מליון דולר, [אבל אם האמריקאי נפטר קודם, הישראלי בבעיה כי הוא יורש תיק נכסים אמריקאיים גדול וחשוף למס עיזבון החל מצבירה של $60,000, ובמצב כזה מומלץ לספוג את אירוע המס ולעבור לקרנות לא אמריקאיות או אם הילדים אמריקאיים להתחיל להעביר להם את התיק במתנה]. יש לבדוק אם צריך לשלם מס על הדיבידנדים לארה"ב לפי מדרגות המס (בנוסף לניכוי מס במקור שבוצע לישראל אם הברוקר ישראלי, ולבקש החזר מס). יש חובת הגשת FBAR. • לפתוח חשבון על שם הבן זוג הלא אמריקאי ולקנות קרנות אמריקאיות; בעת פטירתו אין בעיה כי האמריקאי יורש הכל וממשיך להחזיק, וכשהיורש הוא בן זוג וגם אמריקאי אין מס עיזבון, [אבל אם האמריקאי נפטר קודם, הישראלי בבעיה כי הוא נותר עם תיק נכסים אמריקאיים גדול וחשוף למס עיזבון החל מצבירה של $60,000, וגם במצב כזה מומלץ לספוג את אירוע המס ולעבור לקרנות לא אמריקאיות או אם הילדים אמריקאיים להתחיל להעביר להם את התיק במתנה]. יש לבדוק אם צריך לשלם מס על הדיבידנדים לארה"ב לפי מדרגות המס (בנוסף לניכוי מס במקור שבוצע לישראל אם הברוקר ישראלי, ולבקש החזר מס). אין חובת הגשת FBAR. • ישנם 3 חסרונות מרכזיים בקרנות האמריקאיות; 1. גם לאחר הפסקת קבלת החזר מס על הילדים מארה"ב, עדיין יהיה צורך לדווח / לשלם על הדיבידנדים לארה"ב, מה שמצריך שירות של רו"ח אמריקאי. 2. ישנה עלות המרה משקלים לדולרים לפני הקנייה ולאחר המכירה (מרווח המרה), וכן העמלה על הקנייה/מכירה עצמה יקרה יותר. 3. חסרון נוסף הוא בצורת המיסוי בארץ בשעת המשיכה, שהמס רווח הון על קרנות הנקובות בדולר הוא נומינלי בניכוי הרווח משער השקל דולר בלבד ולא ריאלי בניכוי מדד המחירים לצרכן כמו בקרנות ישראליות או איריות (לפחות בחלקם). לכן משעה שאין לבן זוג הלא אמריקאי מספר ITIN יש לשקול אם להעדיף קרנות לא אמריקאיות ולהסתכן בבעיה אם האמריקאי יירש, או לקנות קרנות אמריקאיות ולדווח / לשלם על הדיבידנדים לארה"ב. • היתרון של קרנות אמריקאיות הוא דמי הניהול הזולים בצורה ניכרת; לדוגמא קרן VT של חברת וונגארד האמריקאית על מדד כלל עולמי נקנית בדמי ניהול של 0.06% בלבד לעומת 0.15%-0.20% בקרנות האיריות והישראליות, קרן VOO של וונגארד על הסנופי 0.03% בלבד וקרן SPLG של חברת שוואב 0.02% בלבד לעומת 0.07%-0.12% בקרנות האיריות והישראליות, ומדד QQQM של אינווסקו על נאסד"ק 100 0.15% לעומת 0.25%-0.33% בקרנות האיריות והישראליות.

מהו מס עזבון? זהו מס המוטל על הנכסים של נפטר אזרח ארה"ב, או על נכסים בארה"ב – בין נכס פיזי ובין מניות או קרנות סל אמריקאיות – גם אם החזיק אותם נפטר שאינו אזרח ארה"ב. כאן דוקא יש יתרון לאזרח האמריקאי; עיזבון של אזרח ארה"ב פטור ממס עד 11.4 מליון דולר, אבל עיזבון של מי שאינו אזרח ארה"ב פטור רק עד 60,000$, ומשם והלאה יש חבות מס בשיעור 35%. יודגש – זהות המוריש היא הקובעת, אם הנפטר הוא אזרח ארה"ב תקרת הפטור היא 11.4 מליון, ואם הנפטר הוא לא אזרח ארה"ב תקרת הפטור היא רק 60 אלף, זהות היורשים – בין אם הם אזרחי ארה"ב ובין אם לא – אינה משנה. יוצא מן הכלל; כאשר היורש הוא בן זוג של הנפטר וגם אזרח ארה"ב, במקרה כזה אין מס עזבון כלל, בין אם הנפטר הוא אזרח ארה"ב ובין אם לא.

מהו מס PFIC המאיים? אז ככה, מס זה חל על כל השקעה בהתאגדות זרה – שאינה בארה"ב – שמטרתה הכנסה פאסיבית, כולל קרנות נאמנות, קרנות סל, קופת גמל להשקעה ופוליסות חיסכון שאינן מונפקות בארה"ב, בין אם הן משקיעות בארה"ב (כמו במסלולי S&P 500) ובין במקום אחר, ובין אם הקרנות מנוהלות או מחקות. פורסים את הרווח על כל השנים בהם המשקיע החזיק את הקרן, ממסים את הרווח לכל שנה לפי המדרגה הגבוהה ביותר שהייתה קיימת לאותה שנה, שנכון להיום עומד על 39.6% (משנת 2013), והיות והמס היה אמור להיות משולם בשנים ההן, צריך לחשב ריבית פיגורים על אותו מס – ריבית דריבית – לפי ריבית הפד. מס זה יכול להגיע אחרי כמה שנים לכדי כמעט כל הרווח ואפי' לנגוס בקרן. אפשרויות ההשקעה לטווח ארוך: אפשרויות השקעה לטווח הארוך שאינן בעייתיות הן: קרנות סל שמונפקות בארה"ב (גם דרך בית השקעות ישראלי אפשר לקבל גישה לבורסה האמריקאית ולקנות שם קרנות סל שמונפקות בארה"ב ). מניות בודדות (לא מומלץ בעליל). נדל"ן. כמו כן אפשר לפתוח קופת גמל להשקעה על שם בן הזוג או הילדים אם אינם אמריקאים, או על שם קרוב משפחה אחר שאינו אמריקאי. אפשרויות ההשקעה לטווח קצר: קרן כספית וכן קרן אג"ח הן גם בכלל PFIC, ולכן לא מומלץ לאזרח אמריקאי להחזיק בהם. ישנם 3 אפשרויות שאינן בעייתיות להשקעה לטווח קצר: פקדון בנקאי. קניית מק"מ דרך חשבון מסחר (עדיף על פני פיקדון). אגחי"ם ממשלתיים בודדים. יש לשים לב לא לקנות אג"ח ללא קופונים, שכן באג"ח שלא משלם קופונים יש כפל מס בארה"ב וישראל (מאחר שארה"ב ממסה לפי כל שנה את החלק היחסי, ובישראל אין חבות מס עד המכירה ולכן לא יהיה זיכוי, ויהיה חיוב כפול בהמשך לישראל במכירה/פדיון), וכן לא אג"ח שמונפק מתחת לשווי הפדיון. כמו כן אפשר לפתוח קופת גמל להשקעה במסלול אג"ח על שם בן הזוג או הילדים אם אינם אמריקאים, או על שם קרוב משפחה אחר שאינו אמריקאי. בעיקרון אפשר גם לקנות קרן כספית ולמכור אותה באותה שנת מס בה נקנתה ואז אין מס PFIC, אך עדיין נדרש לדווח על כך בטופס 8621 (זהו הטופס על דיווח מוצרי PFIC) ורוב רו"ח לא מתעסקים עם הטופס הזה וגם אם כן התשלום לרו"ח יקר מאוד. בנוגע לקרן השתלמות, פנסיה וחסכון לכל ילד לאזרח אמריקאי, וכן למי שאינו אזרח אמריקאי אבל יש לו מספר ITIN, לא ארחיב בזה כעת, וכבר כתבתי על כך באשכול הזה והזה.

@בלבנון-ישגה יש הרבה צורות מינוף ובכל אחת חסרון ויתרון והמשותף ביניהם שצריך להבין אותם ואחרי שמבינים השאלה כבר נפתרת מעצמה. מאד לא מומלץ להחליט על סמך טיפים בפורומים. (גם חסר נתונים לאיזה תרחיש אתה מכין מינוף כך שגם כל טיפ לא יהיה מדויק) מקווה שתבין אותי על הצד היותר חיובי

חשבתי פעם על השקעה בברייקשיר הת'אווי של וורן באפט, שזה אומר להיות שותף עם המשקיע מס' 1. למפרע זה היה יכול להיות רעיון טוב. אמנם כשהנ"ל עומד לפני פרישה (בגיל 94!) זה לא ממש רלוונטי. בכל אופן השקעה רוחבית מבוססת על הרעיון שהשוק בכללותו תמיד עולה. הגיון כלכלי פשוט שגם עומד יפה במבחן ההיסטוריה, והוא נשען על יסוד יציב יותר מאסטרטגיית השקעה של אדם אחד, אגדי ככל שיהיה.

@צמיחה כתב בחשבון מסחר עצמאי ריבית עו"ש: @ה-שלמה יש היתר עיסקא עם הבתי השקעות? כן.

כך פוגעת התחזקות השקל מול הדולר בתשואות במסלולים הצמודים למדד 500 S&P היחלשות הדולר מתחילת השנה — והבוקר לרמה של 3.4 שקלים — כבר גרמה לפגיעה של יותר מ-3% במסלולים בפנסיה ובגמל שעוקבים אחר S&P 500, שרובם חשופים לדולר • עם זאת, כשמדובר בפנסיה, יש לבחון את כדאיות המסלולים לטווח ארוך, ולא על פני חודשים בודדים התחזקות השקל — כלומר, היחלשות הדולר הבוקר (ג') בכמעט 3% לרמה של 3.4 שקלים — עם פרסום הידיעות על הפסקת אש במלחמה עם איראן, היא דווקא בשורה לא חיובית לכ-10% מהישראלים. מדובר באלה שהפנסיה, קופות הגמל או קרנות ההשתלמות שלהם מושקעים במסלולים העוקבים אחר מדד S&P 500. זהו המשך המגמה של החודשים האחרונים, שנובעת מהיחלשות הדולר בעולם. זאת על רקע מלחמת הסחר שבה פתח נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שגרמה לכך שמתחילת השנה ועד סוף חודש מאי איבדו המסלולים בגמל שעוקבים אחר S&P 500 (+1 כ-3% בממוצע. לשם השוואה, מתחילת השנה ועד סוף מאי, המסלול הכללי בקרנות ההשתלמות הניב בממוצע תשואה חיובית של 3.5% והמסלול המנייתי הניב תשואה של 5.2% בממוצע. המדד עצמו, על אף התנודתיות הרבה בעקבות החרפה במלחמת הסחר, דווקא סיכם את התקופה (ינואר־מאי) עם תשואה חיובית קלה של 0.5%. התחזקות השקל ב-3.7% ביחס לדולר גרעה מהתשואה. שכן, רוב המסלולים העוקבים אחר המדד הפופולרי הם דולריים, כלומר חשופים לדולר, ולכן מושפעים לא רק מביצועי המדד עצמו אלא גם משער החליפין. כמובן שזה יכול לעבוד לשני הכיוונים. למשל, בחודש מרץ, כשהשווקים בארה"ב נפלו בחדות על רקע החרפת מלחמת הסחר, הדולר דווקא התחזק במקביל, מה שמיתן את הירידה בתשואת המסלול. ️ דה מרקר

@מוטי-רוזובסקי כתב ברכישת ביטקוין: קרנות מחקות ביטקוין זה ממש שווה ערך להחזקת המטבע בפועל? למה לא? כמו שקרנות מחקות מדדים משיגות את תשואות המדד אחריהם הם עוקבים וגפ אם יש טעויות עקיבה קטנות זה עדיף על העיסוק בהחזקה פיזית של ביטקווין

מצטט מאשכול אחר: @ביזנייעס כתב בהמדריך למשקיע המתחיל: הפגישה הראשונה שלי עם שוק ההון הגיעה מפרסומת,  פרסומת נוצצת ומושכת שבישרה לי על הכנסות של 20,000 ₪ בחודש, בשעתיים עבודה יומיות,  האמת הסתנוורתי, פעמוני גאולה הדהדו באוזניי, וחיכיתי בכליון עיניים לוובינר המובטח.  את הציפייה העברתי בשיטוטים ברשת, שכללו את מילת החיפוש שוק ההון.  הזמן חלף וההתלהבות שככה, כבר הבנתי שאני לא עומד לפגוש את ממציא הגלגל או את קולומבוס, אך התקווה עוד בערה בי,  כך מצאתי את עצמי מכלה את מעותי הבודדות, על שלל קורסים ממגוון מרצים ונוכלים, ועוד לא מצאתי את הבשורה.  ניסיתי לסחור מעט, אך בהתאם לכספים שהשקעתי, הרווחים לכשהיו, היו דלים. @ביזנייעס נשמח להחכים עוד !