דילוג לתוכן

כך תמנעו את רוב הנזק באיבוד כרטיס אשראי

כלכלת המשפחה
11 8 291 8
  • אחד הדברים המרגיזים ביותר הוא לאבד כרטיס אשראי. אמנם יש ביטוח, ואפשר לבטל את הכרטיס, אבל עדיין מתסכל מאוד לעדכן את כל החשבונות וההוראות הקבועות עם הכרטיס החדש.

    לאחרונה זה קרה לי (אגב, בסוף מצאתי אותו, אם תהיתם), וזה גרם לי לחשוב – למה בכלל הוראות קבע ותשלומים שוטפים קשורים לכרטיס שמשתמשים בו לקניות יום-יומיות? הרי אין באמת סיבה שתהיה תלות בין מספר הכרטיס לשימוש הפיזי בו.

    לכן, אני מציע פתרון: להשתמש בכרטיס אשראי אחד רק עבור הוראות קבע ותשלומים מתמשכים, ולהשאיר אותו במקום קבוע שלא יזוז משם לעולם – כך לא יאבד. את כל שאר הקניות אפשר לבצע באמצעות כרטיס/ים נפרדים. כך, אם נאבד אחד מהם, כל מה שנצטרך לעשות זה לבטל ולהנפיק חדש, בלי הצורך לעדכן מחדש עשרות חיובים קבועים.

  • אחד הדברים המרגיזים ביותר הוא לאבד כרטיס אשראי. אמנם יש ביטוח, ואפשר לבטל את הכרטיס, אבל עדיין מתסכל מאוד לעדכן את כל החשבונות וההוראות הקבועות עם הכרטיס החדש.

    לאחרונה זה קרה לי (אגב, בסוף מצאתי אותו, אם תהיתם), וזה גרם לי לחשוב – למה בכלל הוראות קבע ותשלומים שוטפים קשורים לכרטיס שמשתמשים בו לקניות יום-יומיות? הרי אין באמת סיבה שתהיה תלות בין מספר הכרטיס לשימוש הפיזי בו.

    לכן, אני מציע פתרון: להשתמש בכרטיס אשראי אחד רק עבור הוראות קבע ותשלומים מתמשכים, ולהשאיר אותו במקום קבוע שלא יזוז משם לעולם – כך לא יאבד. את כל שאר הקניות אפשר לבצע באמצעות כרטיס/ים נפרדים. כך, אם נאבד אחד מהם, כל מה שנצטרך לעשות זה לבטל ולהנפיק חדש, בלי הצורך לעדכן מחדש עשרות חיובים קבועים.

    @הקול-השפוי יש הגיון גם מבחינה תחשיבית במה שאתה מציע פה ואני בהחלט שוקל ליישם, כלומר כל חודש אתה יודע מראש כמה אמור לרדת מהחשבון הזה, זה בהחלט יכול לעזור מאד לחישוב, אבל בדרך כלל כרטיסי אשראי גובים עמלות

  • @הקול-השפוי יש הגיון גם מבחינה תחשיבית במה שאתה מציע פה ואני בהחלט שוקל ליישם, כלומר כל חודש אתה יודע מראש כמה אמור לרדת מהחשבון הזה, זה בהחלט יכול לעזור מאד לחישוב, אבל בדרך כלל כרטיסי אשראי גובים עמלות

    @ניסן-עציוני כתב בכך תמנעו את רוב הנזק באיבוד כרטיס אשראי:

    אבל בדרך כלל כרטיסי אשראי גובים עמלות

    אדרבה,

    מכיון שייעדנו כרטיס אשראי עבור קניות בלבד,
    אין שום מניעה להחליף כל שנה כרטיס אשראי מועדון,
    ולקבל שוב הטבת הצטרפות של שנה ראשונה פטור מעמלה חודשית קבועה.

    @הקול-השפוי תודה על הרעיון - כל כך פשוט וכל כך יעיל

  • עוד דבר ששכחתי להוסיף,
    תועלת נוספת למהלך היא שכך הארבע ספרות אחרונות של האשראי שמשמשות לזיהוי בהרבה מקומות יהיו תמיד אותם ספרות, כך שלא צריך לעבור עשר כרטיסים בשביל למצוא את הספרות הרלוונטיות.

  • אחד הדברים המרגיזים ביותר הוא לאבד כרטיס אשראי. אמנם יש ביטוח, ואפשר לבטל את הכרטיס, אבל עדיין מתסכל מאוד לעדכן את כל החשבונות וההוראות הקבועות עם הכרטיס החדש.

    לאחרונה זה קרה לי (אגב, בסוף מצאתי אותו, אם תהיתם), וזה גרם לי לחשוב – למה בכלל הוראות קבע ותשלומים שוטפים קשורים לכרטיס שמשתמשים בו לקניות יום-יומיות? הרי אין באמת סיבה שתהיה תלות בין מספר הכרטיס לשימוש הפיזי בו.

    לכן, אני מציע פתרון: להשתמש בכרטיס אשראי אחד רק עבור הוראות קבע ותשלומים מתמשכים, ולהשאיר אותו במקום קבוע שלא יזוז משם לעולם – כך לא יאבד. את כל שאר הקניות אפשר לבצע באמצעות כרטיס/ים נפרדים. כך, אם נאבד אחד מהם, כל מה שנצטרך לעשות זה לבטל ולהנפיק חדש, בלי הצורך לעדכן מחדש עשרות חיובים קבועים.

    @הקול-השפוי
    מה רע בהוראת קבע בנקאית ?

  • @הקול-השפוי
    מה רע בהוראת קבע בנקאית ?

    @שמואל אם חוזר זה עושה בעיות חמורות
    הרבה יותר קל זה כרטיס אשראי שהכל מסודר לך

  • הרב ישראל גוטמן אמר את זה בהרצאת הזום שהיתה לפני כמה שבועות
    וגם אומר את זה בכל הקורסים
    89a463c4-d655-48d3-ab9a-7399c9fe063f-image.png

  • @הקול-השפוי
    מה רע בהוראת קבע בנקאית ?

    @שמואל כתב בכך תמנעו את רוב הנזק באיבוד כרטיס אשראי:

    @הקול-השפוי
    מה רע בהוראת קבע בנקאית ?

    לא כל החברות גובות את ההו"ק באותו יום,
    מה שגורם ללחץ לחשבן תמיד כמה כסף אמור להיות בחשבון באותו יום,
    באשראי הכל יורד בסוף החודש בפעימה אחת וקל לשמור על איזון.

  • @שמואל כתב בכך תמנעו את רוב הנזק באיבוד כרטיס אשראי:

    @הקול-השפוי
    מה רע בהוראת קבע בנקאית ?

    לא כל החברות גובות את ההו"ק באותו יום,
    מה שגורם ללחץ לחשבן תמיד כמה כסף אמור להיות בחשבון באותו יום,
    באשראי הכל יורד בסוף החודש בפעימה אחת וקל לשמור על איזון.

    @טריידר
    אני בהחלט משתדל לעשות מה שאפשר בהו"ק בנקאית,
    דא עקא, שלא הכל אפשר (כמו חיובי טלפון!).
    והרעיון המוצע פה בהחלט שווה ישום!
    תודה!

  • @הקול-השפוי
    מה רע בהוראת קבע בנקאית ?

    @שמואל
    לי יותר נוח באשראי כי אז החיוב קבוע ויש לי מקום מסודר לעקוב אחרי ההתנהלות שלי
    בדרך כלל הדוחות של חברות האשראי יותר מסודרים מהבנק

  • טריידרט טריידר התייחס לנושא זה ב
  • @הקול-השפוי יש הגיון גם מבחינה תחשיבית במה שאתה מציע פה ואני בהחלט שוקל ליישם, כלומר כל חודש אתה יודע מראש כמה אמור לרדת מהחשבון הזה, זה בהחלט יכול לעזור מאד לחישוב, אבל בדרך כלל כרטיסי אשראי גובים עמלות

    @ניסן-עציוני כתב בכך תמנעו את רוב הנזק באיבוד כרטיס אשראי:

    זה בהחלט יכול לעזור מאד לחישוב, אבל בדרך כלל כרטיסי אשראי גובים עמלות

    כרטיס מקס בשיתוף חברת ביטוח 'כלל'
    פטור מדמי כרטיס לכל החיים (או עד להודעה חדשה - המוקדם מביניהם...)

    קישור שותפים להנ"ל
    (יתן תגמול לחבר ששלח לי את הקישור - לא על חשבונכם)

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    87 צפיות
    Y
    לא הצלחתי להבין התלבטות בין איזה שתי דברים אבל אני רוצה להסביר קצת יש שתי הקלות בעוסק זעיר 1 30% מההכנסות נחשבים להוצאות שזה הגורם שלא צריך מייצג עם רישיון (אבל אם אתה מסתבך תסתדר לבד גם בתשלום לא מכיר מי שיעזור לך) וגם הצורה לדווח יותר קל מי שלא שולט בהכנסות שלו לדוגמה מי שעובד רק עם פרויקטים גדולים והוא לא יכול לקחת פחות עבודות ואין לו הוצאות ודאי כדאי לו להיות זעיר (אם הוא זכאי למענק עבודה אם אין 2 דירות אם יש 2 דירות לא כדאי לו להיות פטור לאשה שיש לה דמי לידה ) מי שיכול לשלוט בעסק שלו לא צריך להיות זעיר המייצג לוקח אותו מחיר כי התשלום הוא על האחריות והוא לא יכול להעסיק עובדים עוד משהו שזעיר יש לו פטור מהצהרות הון לשנתיים אבל בהנחה בארנונה יש עיריות שלא מורידים את השלושים אחוז מי ששולט בהכנסות שלו יש רווח 1 הצהרות הון וסיכון בארנונה (להיות בלי מייצג לא הכנסתי בסיכום עקב הפסוק ולפני עור לא תתן מכשול ויראת מאלקיך אני ה)
  • 5 הצבעות
    2 פוסטים
    139 צפיות
    שמיל שמילש
    @דוד-גולדברג הפתרון של שימוש במזומן לא באמת ישים הכלל השלישי ניחא [למרות שהסיפור עם הדופמין נשמע קצת מיסטי לשכנע אנשים] הכלל השני צריך לנסות על עצמי ולבדוק, אבל צריך לזה ככל הנראה 'סדר מוסר' כל יום של כמה דקות. לדעתי העצה הפשוטה ביותר היא לקחת מחברת לרשום כמה כסף יש לך לחודש הקרוב בכותרת למעלה, ולמטה בסוף כל יום לרשום את כל הווצאות שהיו, כשאתה רואה כל יום שמכסת הכספים האמיתית שקיימת לך נגמרת אתה תחשוב פעמיים בעתיד
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    164 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    @יהודי-גאה באופן כללי לעלות דירוג אשראי לוקח בין 4 חודשים ל3 שנים 4 חודשים מתחילים לראות שיפור בכל הדירוג. ועד 3 שנים במקרה של אכ"מ צ'קים שחזרו וכו'. למחוק דירוג אשראי זה בעייתי וכתחילה בכלל לא כדאי לעשות את זה.
  • 6 הצבעות
    17 פוסטים
    578 צפיות
    דוד קד
    אתם צודקים הבעיה היא בעצמאים שרוצים לעדכן [וכו' ואכמ"ל] והם שואלים מה המחיר או אחד שבמצב כלכלי קשה ובגלל רווח של עוד 200 שח בחודש הוא לא זכאי למענק עבודה בסכומים של אלפים [מכיר כזה סיפור] התשובה היא גם וגם לא צריך להתקמצן ולא לעבוד כי אני יפסיד עת המענק אבל ליפני שאתה מקבל הבודה תעשה חשבון אם זה שווה לך או שאתה תפסיד [ואם זה על הגבול כן שווה להפסיד כדי שתוכל לגדול עוד ולא להישאר תקוע]
  • "מתכננים היום את החגים של מחר"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    4 הצבעות
    1 פוסטים
    138 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    "חגים, חשבון בנק וחלומות – כך תחגגו בלי לקרוס כלכלית!" טורו של המאמן הכלכלי החגים בפתח, והשולחן כבר מתמלא ברשימות קניות: בשר, דגים, יין, בגדים לילדים, מתנות לחמות, סידור מחדש של הסלון – והכיס? הוא הולך ומתרוקן במהירות של טיל היפרסוני. משפחה ברוכת ילדים, בואו נודה על האמת, היא כמו סטארט-אפ – המון חזון, השקעה אינסופית, והכנסות שתמיד נראות קצת קטנות מדי. אז איך מתמודדים? איך לא נותנים להוצאות הבלתי צפויות של החגים להכניס את החשבון למצב של "ה’ ירחם"? הנה חמישה כלים פרקטיים שיצילו לכם את התקציב – וישאירו לכם גם קצת אוויר לנשימה. "תקציב חג" – קדוש כמו תפילת נעילה רגע לפני שאתם יוצאים לקניות כאילו אין מחר – עוצרים! שבו עם דף ועט (או גוגל שיטס אם אתם הייטקיסטים בתחפושת) וכתבו מה באמת צריך. אל תשכחו להכניס סעיף להפתעות, כי הפתעות תמיד יהיו. הכלל שלי: תקציב החג הוא מה שיש – לא מה שאתם מקווים שיהיה. קונים חכם – כי יש חיים אחרי החג לא כל מה שנוצץ – זהב. כן, גם לא הסטייק אנטרקוט שצד לכם את העין. חפשו מבצעים מראש, קנו בסיטונאות, וכשהקצב שואל "לחתוך דק או עבה?" – תגידו לו "לחתוך בזול". בגדים? אפשר לחפש עודפים, חנויות מוזלות, ולזכור שהילדים לא חייבים להתלבש כמו בפרסומת של אופנת פריז. תכנית "חיסכון לחג" – לא רק לבנקים אחד הטריקים היותר חכמים הוא להתחיל להפריש סכום קטן כל חודש, כל השנה, לטובת החגים. שיטה פשוטה: קחו קופסה בבית, או פתחו קופת חיסכון נפרדת, ושימו בה סכום קטן כל חודש. וזה גם יכול להיות סתם איזה חיסכון שישכב בבנק, ועל הדרך גם תרוויחו קצת ריביות. וכשתגיעו לחג – תגלו שההוצאות נראות הרבה פחות מפחידות. "להקפיא" – לא רק חשבון הבנק המקפיא הוא החבר הכי טוב שלכם. קונים מראש, מקפיאים, ומורידים לחצים כלכליים של הרגע האחרון. אם תתחילו חודש לפני החג לקנות מוצרי יסוד, כל שבוע קצת, תגלו שהחג הגיע – והכסף נשאר בכיס. לא מתפתים – אין חובה לקנות הכל תתפלאו, אבל לא כל מה שנמכר בחג – הוא חובה הלכתית. יש ממתקים זולים ואיכותיים, יש בגדים שכבר יש בארון, ויש הבדל בין "צריך" לבין "מתחשק". החוכמה היא לדעת להבדיל. תרגול בשטח: "בניית התקציב עם הילדים בבית" תשבו בבית עם הילדים: הגדירו סכום, ותנו להם לבחור איך לחלק אותו בין קניות הביגוד השונות. תתפלאו לגלות כמה הם יכולים להיות יצירתיים – וכמה אתם יכולים לחסוך מהדמיון שלהם! סיכום: חגיגה עם ראש כלכלי לא צריך להיכנס למינוס כדי להרגיש שמחת חג. מי שמנהל נכון, מתכנן מראש, חושב חכם – חוגג כמו שצריך וגם ישן טוב בלילה. אז לפני שאתם שולפים את האשראי – תשאלו את עצמכם: האם זה משמח את המשפחה או רק את חברת האשראי? חג שמח, ושיהיה רק בשפע – כלכלי ורוחני!