דילוג לתוכן

מה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?

כלכלת המשפחה
30 10 1.3k 10
  • המשמעות היא רק למי שחותם לאחר הירידה או גם לבעלי משכנתא קיימת?
    והאם בדיוק בשביל זה קיים המושג ''מיחזור''?

    @שמואל כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    המשמעות היא רק למי שחותם לאחר הירידה

    המשמעות היא למי שמושך את הכסף לאחר הירידה.

  • במשכנתא שלי
    במ"צ כל 5(משתנה ב11/26) כתוב H+3.40 מתואמת 1.5 אחוז
    איך זה יכול להיות זה פחות מה3.40+ ??
    ובמל"צ כל 5 (משתנה ב11/26) F2.49 (מתואמת 3.23)
    מה זה אומר?
    והאם בגלל שהמרווח שלי גבוה זה סיבה למחזר היום או בזמן השינוי כי כרגע זה נמוך במל"צ סה"כ 3.23

  • במשכנתא שלי
    במ"צ כל 5(משתנה ב11/26) כתוב H+3.40 מתואמת 1.5 אחוז
    איך זה יכול להיות זה פחות מה3.40+ ??
    ובמל"צ כל 5 (משתנה ב11/26) F2.49 (מתואמת 3.23)
    מה זה אומר?
    והאם בגלל שהמרווח שלי גבוה זה סיבה למחזר היום או בזמן השינוי כי כרגע זה נמוך במל"צ סה"כ 3.23

    @קטנטנציק
    בזמן לקיחת המשכנתא העוגן אצלך היה במינוס ולכן יחד עם המרווח הגעת ל-1.5%
    וכן, בגלל שהמרווח גבוה זה סיבה למחזר, אך לא קריטי למחזר עד תחנת השינוי כי עד אז תוכל להמשיך ליהנות עם ריביות נמוכות.

  • @קטנטנציק
    בזמן לקיחת המשכנתא העוגן אצלך היה במינוס ולכן יחד עם המרווח הגעת ל-1.5%
    וכן, בגלל שהמרווח גבוה זה סיבה למחזר, אך לא קריטי למחזר עד תחנת השינוי כי עד אז תוכל להמשיך ליהנות עם ריביות נמוכות.

    @משכנתאות-בקצב-שלך
    אז למה כתוב H+3.40?
    מה זה הפלוס אם העוגן במינוס
    ומה זה F2.49?

  • @משכנתאות-בקצב-שלך
    אז למה כתוב H+3.40?
    מה זה הפלוס אם העוגן במינוס
    ומה זה F2.49?

    @קטנטנציק
    האותיות באנגלית זה השם של העוגן, והמספר ליד זה המרווח,
    ולכן אם העוגן אצלך במ"צ היה במינוס ויחד עם המרווח של 3.4 יצא לך 1.5 זה אומר שהעוגן היה במינוס 1.9.

  • @קטנטנציק
    האותיות באנגלית זה השם של העוגן, והמספר ליד זה המרווח,
    ולכן אם העוגן אצלך במ"צ היה במינוס ויחד עם המרווח של 3.4 יצא לך 1.5 זה אומר שהעוגן היה במינוס 1.9.

    @משכנתאות-בקצב-שלך
    זה אומר שאילו תחנת השינוי שלי היתה היום ולא הייתי ממחזר אז הייתי משלם 4.20+1.5? סה"כ 5.70
    וא"כ למה יש שטוענים שעדיף למחזר היום (בגלל המרווחים או העוגן לא יודע ממש מה)עוד לפני השינוי ב11/26 הרי כיום זה סה"כ 1.5 ואם אני ממחזר זה אוטומטי 4+
    כמו"כ מה ההבדל בין HלF

  • @משכנתאות-בקצב-שלך
    זה אומר שאילו תחנת השינוי שלי היתה היום ולא הייתי ממחזר אז הייתי משלם 4.20+1.5? סה"כ 5.70
    וא"כ למה יש שטוענים שעדיף למחזר היום (בגלל המרווחים או העוגן לא יודע ממש מה)עוד לפני השינוי ב11/26 הרי כיום זה סה"כ 1.5 ואם אני ממחזר זה אוטומטי 4+
    כמו"כ מה ההבדל בין HלF

    @קטנטנציק כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    זה אומר שאילו תחנת השינוי שלי היתה היום ולא הייתי ממחזר אז הייתי משלם 4.20+1.5? סה"כ 5.70

    לא, היית משלם לפי העוגן היום [באיזור 4] + 3.4, כי 3.4 זה המרווח שלך ותמיד המרווח יתווסף על העוגן הנוכחית.

    @קטנטנציק כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    וא"כ למה יש שטוענים שעדיף למחזר היום (בגלל המרווחים או העוגן לא יודע ממש מה)עוד לפני השינוי ב11/26 הרי כיום זה סה"כ 1.5 ואם אני ממחזר זה אוטומטי 4+

    לא יודע מי טען כך, אולי בגלל שזה צמוד מדד.

    @קטנטנציק כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    כמו"כ מה ההבדל בין HלF

    לכל עוגן יש שם אחר שמגדיר אותו, זה משתנה בין סוגי העוגנים.

  • @קטנטנציק כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    זה אומר שאילו תחנת השינוי שלי היתה היום ולא הייתי ממחזר אז הייתי משלם 4.20+1.5? סה"כ 5.70

    לא, היית משלם לפי העוגן היום [באיזור 4] + 3.4, כי 3.4 זה המרווח שלך ותמיד המרווח יתווסף על העוגן הנוכחית.

    @קטנטנציק כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    וא"כ למה יש שטוענים שעדיף למחזר היום (בגלל המרווחים או העוגן לא יודע ממש מה)עוד לפני השינוי ב11/26 הרי כיום זה סה"כ 1.5 ואם אני ממחזר זה אוטומטי 4+

    לא יודע מי טען כך, אולי בגלל שזה צמוד מדד.

    @קטנטנציק כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    כמו"כ מה ההבדל בין HלF

    לכל עוגן יש שם אחר שמגדיר אותו, זה משתנה בין סוגי העוגנים.

    @משכנתאות-בקצב-שלך כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    לא יודע מי טען כך, אולי בגלל שזה צמוד מדד.

    יכול להיות שבגלל שהמרווחים היום נמוכים ואם העוגן ירד הריבית סה"כ תהיה נמוכה
    בעוד שבעוד שנה יכול להיות שהמרווח יהיה גבוה?

    @משכנתאות-בקצב-שלך כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    לא, היית משלם לפי העוגן היום [באיזור 4] + 3.4, כי 3.4 זה המרווח שלך ותמיד המרווח יתווסף על העוגן הנוכחית.

    מטורף7.4 זאת אומרת שיש כאלו שלא שמים לב בשינוי ומשלמים ריבית רצחנית?

  • @קטנטנציק כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    זה אומר שאילו תחנת השינוי שלי היתה היום ולא הייתי ממחזר אז הייתי משלם 4.20+1.5? סה"כ 5.70

    לא, היית משלם לפי העוגן היום [באיזור 4] + 3.4, כי 3.4 זה המרווח שלך ותמיד המרווח יתווסף על העוגן הנוכחית.

    @קטנטנציק כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    וא"כ למה יש שטוענים שעדיף למחזר היום (בגלל המרווחים או העוגן לא יודע ממש מה)עוד לפני השינוי ב11/26 הרי כיום זה סה"כ 1.5 ואם אני ממחזר זה אוטומטי 4+

    לא יודע מי טען כך, אולי בגלל שזה צמוד מדד.

    @קטנטנציק כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    כמו"כ מה ההבדל בין HלF

    לכל עוגן יש שם אחר שמגדיר אותו, זה משתנה בין סוגי העוגנים.

    @משכנתאות-בקצב-שלך כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    לכל עוגן יש שם אחר שמגדיר אותו, זה משתנה בין סוגי העוגנים.

    אז איך האזרח הקטן שמתלבט אם למחזר ידע איפה העוגן אוחז
    אם לא ברור בכלל מה העוגן?

  • @משכנתאות-בקצב-שלך כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    לא יודע מי טען כך, אולי בגלל שזה צמוד מדד.

    יכול להיות שבגלל שהמרווחים היום נמוכים ואם העוגן ירד הריבית סה"כ תהיה נמוכה
    בעוד שבעוד שנה יכול להיות שהמרווח יהיה גבוה?

    @משכנתאות-בקצב-שלך כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    לא, היית משלם לפי העוגן היום [באיזור 4] + 3.4, כי 3.4 זה המרווח שלך ותמיד המרווח יתווסף על העוגן הנוכחית.

    מטורף7.4 זאת אומרת שיש כאלו שלא שמים לב בשינוי ומשלמים ריבית רצחנית?

    @קטנטנציק כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    יכול להיות שבגלל שהמרווחים היום נמוכים ואם העוגן ירד הריבית סה"כ תהיה נמוכה
    בעוד שבעוד שנה יכול להיות שהמרווח יהיה גבוה?

    זה באמת הסיבה היחידה שיכולה להיות למיחזור כעת.

    @קטנטנציק כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    מטורף7.4 זאת אומרת שיש כאלו שלא שמים לב בשינוי ומשלמים ריבית רצחנית?

    באמת זה מטורף, אני רואה הרבה דוחות יתרות של אנשים שבאמת קפץ להם והם לא מבינים למה פתאום ההחזר החודשי עלה במאות שקלים.

    @קטנטנציק כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    אז איך האזרח הקטן שמתלבט אם למחזר ידע איפה העוגן אוחז
    אם לא ברור בכלל מה העוגן?

    תמיד תדע שהאות באנגלית זהו העוגן והמספר לידו זה המרווח, ותמיד יהיה לך גם יועצים שיבדקו לך את הדוח יתרות ללא עלות...

  • משכנתא בקצב שלךמ משכנתא בקצב שלך התייחס לנושא זה ב
  • @משכנתאות-בקצב-שלך
    זה אומר שאילו תחנת השינוי שלי היתה היום ולא הייתי ממחזר אז הייתי משלם 4.20+1.5? סה"כ 5.70
    וא"כ למה יש שטוענים שעדיף למחזר היום (בגלל המרווחים או העוגן לא יודע ממש מה)עוד לפני השינוי ב11/26 הרי כיום זה סה"כ 1.5 ואם אני ממחזר זה אוטומטי 4+
    כמו"כ מה ההבדל בין HלF

    @קטנטנציק

    כשהעוגן ממילא גבוהה נותנים מרווחים נמוכים מאוד,
    וכשהעוגן יירד אז מי שקיבל בתקופה הזאת מרווח נמוך ירויח
    המרווח לא משתנה ומלווה אותך לכל ימי המשכנתא

  • @קטנטנציק

    כשהעוגן ממילא גבוהה נותנים מרווחים נמוכים מאוד,
    וכשהעוגן יירד אז מי שקיבל בתקופה הזאת מרווח נמוך ירויח
    המרווח לא משתנה ומלווה אותך לכל ימי המשכנתא

    @אנונימי2
    וזו הסיבה שעכשיו ממש משתלם לבצע מיחזורים כדי לקבע מרווחים נמוכים.
    חשוב מאוד שאנשים ישימו לב לכך.

  • עד עכשיו דיברנו על ריבית הפריים ועל ריבית קבועה — כל אחד עם היתרונות והחסרונות שלו.

    היום נכיר מסלול נוסף וחשוב לא פחות: ריבית משתנה 📊

    ריבית משתנה היא למעשה פתרון ביניים בין שני העולמות:
    מצד אחד, כמו בפריים — הריבית יכולה להשתנות.
    מצד שני, כמו בריבית קבועה — יש יציבות לפרקי זמן מוגדרים מראש.

    איך זה עובד בפועל?
    הריבית לא משתנה כל הזמן, אלא מתעדכנת בנקודות זמן קבועות מראש — אך חשוב להבין:
    יש מגוון תקופות עדכון (למשל כל שנה, כל שנתיים, כל 5 שנים וכו'), וזה משתנה בין בנק לבנק ובהתאם למוצרים שכל בנק מציע.

    ועל מה נקבעת הריבית?
    היא מבוססת על עוגן חיצוני, לרוב תשואות של אג"ח מדינה — כלומר משהו שלא תלוי בבנק עצמו.

    💡 לסיכום:
    מדובר במסלול שנותן איזון בין גמישות ליציבות — ולכן הוא מאוד נפוץ בתמהילי משכנתא.

    בשבוע הבא נצלול לעוד מושג חשוב שיכול לחסוך לכם הרבה כסף 💰

  • בהמשך למה שלמדנו עד עכשיו 👇

    דיברנו על ריבית פריים, ריבית קבועה וריבית משתנה,
    והבנו שבמסלולים המשתנים יש שני מרכיבים מרכזיים:

    🔹 עוגן – המנגנון שעל פיו הריבית משתנה
    🔹 מרווח – התוספת שהבנק מוסיף מעל העוגן

    עד כאן הכול ברור ✔

    אבל עכשיו מגיע שלב חשוב אחד קדימה בלמידה שלנו 👇

    📌 יש הוראה של בנק ישראל שקובעת משהו קריטי:

    העוגן לא יכול להיות בשליטת הבנק.

    כלומר –
    הבנק לא מחליט איך העוגן נקבע,
    והוא גם לא יכול "לשחק" איתו.

    העוגן חייב להיות מבוסס על גורם:
    👉 חיצוני
    👉 אובייקטיבי
    👉 שלא תלוי בבנק

    📖 לשון ההוראה – נב"ת 451, סעיף 16א.(א):
    "הבסיס לקביעת שיעור הריבית בהלוואה, במועד שינויו, יהיה אובייקטיבי חיצוני (היינו, שלתאגיד לא תהיה השפעה ישירה בקביעתו), כגון: שיעור הריבית הממוצעת כהגדרתה בצו הבנקאות (עמלות פירעון מוקדם), התשס"ב-2002, ריבית פריים או עקום האפס שמפרסם בנק ישראל."

    אז מה כן נשאר למשא ומתן? 🤔

    👉 המרווח

    זה החלק היחיד שבו הבנק כן קובע —
    ועליו בדיוק אתם יכולים להשפיע.

    💡 ולכן, כשאתם מקבלים הצעת משכנתא:
    אל תסתכלו רק על הריבית הכוללת.

    תפרקו אותה:
    ✔ מה העוגן
    ✔ מה המרווח

    כי מי שמבין את ההבדל —
    מתחיל לשלוט במשכנתא שלו, ולא להפך ✔

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    226 צפיות
    מתעניין 1מ
    גם בירושלים
  • 1 הצבעות
    2 פוסטים
    201 צפיות
    שמעון יוחאי חסןש
    תלוי אלו מסלולים לקחת ובאיזה בנק במסלול הפריים העדכון הוא מיידי במסלולים שמשתנים לפי האג״ח תלוי מתי הבנק מעדכן והאם האג״ח ירדה
  • 2 הצבעות
    78 פוסטים
    2k צפיות
    אבי ר.א
    זה תלוי באינפלציה שכנראה תתמתן בעקבות תיסוף השקל.
  • "מתכננים היום את החגים של מחר"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    4 הצבעות
    1 פוסטים
    181 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    "חגים, חשבון בנק וחלומות – כך תחגגו בלי לקרוס כלכלית!" טורו של המאמן הכלכלי החגים בפתח, והשולחן כבר מתמלא ברשימות קניות: בשר, דגים, יין, בגדים לילדים, מתנות לחמות, סידור מחדש של הסלון – והכיס? הוא הולך ומתרוקן במהירות של טיל היפרסוני. משפחה ברוכת ילדים, בואו נודה על האמת, היא כמו סטארט-אפ – המון חזון, השקעה אינסופית, והכנסות שתמיד נראות קצת קטנות מדי. אז איך מתמודדים? איך לא נותנים להוצאות הבלתי צפויות של החגים להכניס את החשבון למצב של "ה’ ירחם"? הנה חמישה כלים פרקטיים שיצילו לכם את התקציב – וישאירו לכם גם קצת אוויר לנשימה. "תקציב חג" – קדוש כמו תפילת נעילה רגע לפני שאתם יוצאים לקניות כאילו אין מחר – עוצרים! שבו עם דף ועט (או גוגל שיטס אם אתם הייטקיסטים בתחפושת) וכתבו מה באמת צריך. אל תשכחו להכניס סעיף להפתעות, כי הפתעות תמיד יהיו. הכלל שלי: תקציב החג הוא מה שיש – לא מה שאתם מקווים שיהיה. קונים חכם – כי יש חיים אחרי החג לא כל מה שנוצץ – זהב. כן, גם לא הסטייק אנטרקוט שצד לכם את העין. חפשו מבצעים מראש, קנו בסיטונאות, וכשהקצב שואל "לחתוך דק או עבה?" – תגידו לו "לחתוך בזול". בגדים? אפשר לחפש עודפים, חנויות מוזלות, ולזכור שהילדים לא חייבים להתלבש כמו בפרסומת של אופנת פריז. תכנית "חיסכון לחג" – לא רק לבנקים אחד הטריקים היותר חכמים הוא להתחיל להפריש סכום קטן כל חודש, כל השנה, לטובת החגים. שיטה פשוטה: קחו קופסה בבית, או פתחו קופת חיסכון נפרדת, ושימו בה סכום קטן כל חודש. וזה גם יכול להיות סתם איזה חיסכון שישכב בבנק, ועל הדרך גם תרוויחו קצת ריביות. וכשתגיעו לחג – תגלו שההוצאות נראות הרבה פחות מפחידות. "להקפיא" – לא רק חשבון הבנק המקפיא הוא החבר הכי טוב שלכם. קונים מראש, מקפיאים, ומורידים לחצים כלכליים של הרגע האחרון. אם תתחילו חודש לפני החג לקנות מוצרי יסוד, כל שבוע קצת, תגלו שהחג הגיע – והכסף נשאר בכיס. לא מתפתים – אין חובה לקנות הכל תתפלאו, אבל לא כל מה שנמכר בחג – הוא חובה הלכתית. יש ממתקים זולים ואיכותיים, יש בגדים שכבר יש בארון, ויש הבדל בין "צריך" לבין "מתחשק". החוכמה היא לדעת להבדיל. תרגול בשטח: "בניית התקציב עם הילדים בבית" תשבו בבית עם הילדים: הגדירו סכום, ותנו להם לבחור איך לחלק אותו בין קניות הביגוד השונות. תתפלאו לגלות כמה הם יכולים להיות יצירתיים – וכמה אתם יכולים לחסוך מהדמיון שלהם! סיכום: חגיגה עם ראש כלכלי לא צריך להיכנס למינוס כדי להרגיש שמחת חג. מי שמנהל נכון, מתכנן מראש, חושב חכם – חוגג כמו שצריך וגם ישן טוב בלילה. אז לפני שאתם שולפים את האשראי – תשאלו את עצמכם: האם זה משמח את המשפחה או רק את חברת האשראי? חג שמח, ושיהיה רק בשפע – כלכלי ורוחני!
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    146 צפיות
    אלחנן זליקוביץ'א
    אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'. כשאני שומע את זה בא לי לצרוח: למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים? אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני? לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ: אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע. תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו. אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין: למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו? אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש." הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים: זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות... מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב. משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר. יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית. זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר: כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה! ומה למעשה? אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר? תזכרו תמיד: דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב". בסייע"ד.