דילוג לתוכן

מה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?

כלכלת המשפחה
30 10 1.3k 10

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    14 פוסטים
    460 צפיות
    ס
    @כותב-רק-מה-שיודע כתב בהמדריך המלא לחיסכון בעלויות הריבית להלוואות רכב.: או שהם לא יכולים בכלל, והם עושים מאמצים לגמור את החודש בצורה כזאת או אחרת. אם כוונתך שתפקיד המאמנים לגרום לאנשים לקרוע את עצמם בהחזר חודשי שבעיקרון הם לא יכולים לעמוד בו אז בעיניי זו עצת אחיתופל... לא התכוונתי לומר שזה מה שהמאמנים גורמים להם לעשות. אלא שהם לוקחים על עצמם סכומים בלתי אפשריים, מכח הרצון/הכרח לקנות דירה, ובמקרה הטוב הם פונים אח"כ לעשות אימון כלכלי לטפל במצב שנוצר.
  • 6 הצבעות
    15 פוסטים
    635 צפיות
    משכנתא בקצב שלךמ
    @בית-שמש כתב בירידת עוגנים צפויה: מתי זה קרה? בימים האחרונים? בתחילת החודש הלועזי כל בנק ביום אחר בין 2-11 לחודש ובטפחות ב-26 לחודש הקודם
  • אולי זה בכלל גזירת שמים..??

    כלכלת המשפחה 613
    2
    5 הצבעות
    2 פוסטים
    204 צפיות
    הקול השפויה
    פעם הצעתי למישהו עסקה שבעיני רבים היא לא לכתחילה, למרות שבעיני אחרים הוא מצווה גדולה. הייתי צריך את עזרתו בעניין, עזרה שמתן שכרה בצדה. הוא לא רוצה לעזור באומרו ש"זה לא השתדלות". לרגע התרשמתי מאמונתו הפועמת, אלא שבהמשך השיחה הוא אמר לי שאם אני אתן לו רווח יותר גדול אולי הוא כן ירצה. כלומר לדעתו להרוויח אלפיים ש"ח זה לא השתדלות אבל להרוויח 5 אל"ש זה כן...
  • נדל"ן במרכז או בפריפריה

    הועבר נדל"ן ומשכנתאות פריפריה משכנתא
    2
    2 הצבעות
    2 פוסטים
    301 צפיות
    פלוספ
    @טריידר דירה ברמת גן עם משכנתא מלאה: עליית ערך: ברמת גן, במיוחד במרכז, יש עליית ערך עקבית יותר לעומת פריפריה. ניהול נכס במרכז יכול להניב רווחים גבוהים יותר בטווח הארוך, אם כי יש לקחת בחשבון גם את עלות המשכנתא הגבוהה. ביקוש: הביקוש לדירות במרכז תמיד גבוה יותר, ולכן קל יותר למכור דירה במקרה של צורך למכור. ריביות ותזרים חודשי: כמו שהזכרת, ברמת גן תצטרך לקחת משכנתא גבוהה, מה שיגרום לתזרים חודשי שלילי — כלומר, תצטרך לשלם יותר כל חודש מכפי שאתה מרוויח מהשכירות. זה יכול להכביד על המשקיע בטווח הקצר. שתי דירות בדימונה ללא משכנתא: עליית ערך: כפי שציינת, עליית הערך בדימונה לא בהכרח תהיה גבוהה או עקבית כמו במרכז. לדירות בפריפריה יש נטייה להישאר במחיר נמוך יותר לאורך זמן, עם עליות קטנות. ביקוש: בביקוש יש נטייה להיות נמוך יותר, וזה עשוי להקשות על מכירת הדירה במחיר הרצוי במקרה של צורך. זה גם יכול להשפיע על אפשרויות השכירות, אם כי השכירות בסך הכל גבוהה יותר בפריפריה. אחזקת הנכס: במקרה של אחזקת דירות ישנות בפריפריה, עלויות השיפוץ והתחזוקה עשויות להיות גבוהות יותר, וזה יכול למחוק את הרווחיות. שכירות: בפריפריה יש תשואה גבוהה יותר משכירות (למשל 8% בדימונה), מה שיכול להוות יתרון למי שלא מחפש למכור את הנכס מיידית ויכול להתמודד עם תזרים שלילי בטווח הקצר. ריביות: כאן היתרון ברור — אין משכנתא, כך שאין חוב שצריך להחזיר כל חודש, והמשקיע נהנה מתזרים חיובי או לפחות מאוזן. לכן: אם אתה מוכן להשקיע לטווח הארוך ורוצה להיות חלק מהשוק המרכזי עם פוטנציאל עליית ערך גבוה יותר, דירה ברמת גן יכולה להיות משתלמת. אך אם אתה מעדיף להימנע מתשלום ריביות ולהשקיע בטווח הקצר עם תשואות גבוהות יותר משכירות, שתי דירות בדימונה עשויות להיות אופציה טובה יותר — במיוחד אם יש לך גמישות בניהול הנכסים והוצאות תחזוקה.
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    146 צפיות
    אלחנן זליקוביץ'א
    אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'. כשאני שומע את זה בא לי לצרוח: למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים? אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני? לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ: אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע. תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו. אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין: למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו? אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש." הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים: זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות... מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב. משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר. יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית. זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר: כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה! ומה למעשה? אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר? תזכרו תמיד: דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב". בסייע"ד.