דילוג לתוכן

מה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?

כלכלת המשפחה
30 10 2.5k 10

נושאים מוצעים


  • 4 הצבעות
    12 פוסטים
    584 צפיות
    י
    בהרבה מקרים לקוחות שדברו על ריביות זולות, מתברר לבסוף שהבנק בקושי אישר להם משכנתא ולכן הריביות יקרות, ברור שהמחויבות של יועץ להביא את הריביות הטובות , אבל צריך להכיר את כל התמונה, ויועץ בעל מקצוע יודע להתאים משכנתא לכל לקוח, לפי יכולתו לפעמים רואים דו"ח יתרות של לקוח עם ריביות גרועות או פריסה של הרבה שנים , ושואלים אותו, תגיד מי היועץ שעשה לך את המשכנתא, וזו שאלה טיפשית כי אולי לא יכלו לאשר לו רק בריביות האלו כי היחס החזר שלו היה גבוה וכו', ואולי הלקוח לא יכל לעמוד בהחזרים כשלקח את המשכנתא, לכן א"א להכליל וכל ענין לגופו , וכל משכנתא זו סוגיא בפני עצמה, וכמו שכבר כתבו לעיל, שריביות זה חלק מהמכלול קחו דוגמה, אברך שזכה במחיר למשתכן , רוצה משכנתא , ולא כ"כ מעניין אותו הריביות כי רוצה את העיסקה, כמובן שצריך להביא לו את המקסימום, אבל הנידון הוא לא הריביות
  • 0 הצבעות
    9 פוסטים
    728 צפיות
    מ
    משכנתא היא הלוואה בריבית הכי נמוכה בשוק. כמעט כל דבר כדאי לעשות עם הכסף במקום להחזיר משכנתא. אלא אם יש סיבות אחרות שלא קשורות לכסף
  • 1 הצבעות
    6 פוסטים
    403 צפיות
    ג
    @חושב-שאני-גאון סיעוד רמה 3 - זה לא כמו בנכות, בסיעוד יש 6 פרמטרים שאותם בוחנים
  • 0 הצבעות
    14 פוסטים
    830 צפיות
    צ
    @דוד-גולדברג זו שאלה באויר, מה סכום הכסף? מה מטרת ההשקעה? מה גובה המשכנתא? ובכל זאת מבלי לדעת את התשובות ומבלי להמליץ, ברוב המקרים עדיף להשקיע.
  • 1 הצבעות
    4 פוסטים
    677 צפיות
    א. מבני ברקא
    אנסה לתמצת מה שהעליתי בקריאת הקונטרס. כיום הרעיון של היתר עיסקא הוא שאין הלואה ברבית אלא ניתן כסף מהבנק ללוה בתורת עיסקא, והיינו שהוא מקבל כסף לעסוק בו והרוחים לבנק, וככל והרוחים יהיו יותר מאחוז הרבית הרי שיתר הרוחים ללוה. החסרונות בזה הם שחז"ל אסרו לקצוב רוחי קבועים גם כאשר העיסקא היא פיקדון ולא הלואה, ויתכן שזה לפעמים גם מדאו'. כמו"כ יש עוד חסרונות שאין לבנק גמירות דעת כיון שהוא לא חושב שהוא יפסיד, בעוד בעיסקא אמיתית אם העיסקא לא מרויחה וכן אם היא מפסידה הרי שנותן הכסף מפסיד, וגם כאן הבנק אמור להפסיד, וזה מראה שאינם מתכוונים ברצינות. כך גם עולה מפסיקות בית משפט בקשר לכל מיני משפטים שהיו אודות היתר עיסקא, שביהמ"ש אינו מתייחס לזה כחוזה אמיתי אלא כאיזה 'פטנט' הלכתי, וכיון שהבנק עושה הכל על דעת ביהמ"ש הרי שאין גמירות דעת בכלל. הרעיון המדובר מציע אפשרות אחרת לגמרי, והיא מבוססת על היתר שכירות, ועיקרו מבואר במשנה ובגמ' באיזהו נשך שמותר להקדים תשלום שכירות בתחילת השכירות ולהוזיל את המחיר בעקבות כך, ולמשל דירה שמושכרת ב 5000 ש"ח לחודש מותר לשלם בתחילת השנה את כל החודשים ולהוזיל, דהיינו שבמקום 60.000 ש"ח לשנה ישלם רק 55.000, ואף שההוזלה היא עבור הקדמת המעות, מ"מ אינו הלואה אלא עסק של שכירות. הרעיון המדובר מציע שכך יתנהל בבנקים, כאשר חבר של הלוה (או אביו וכיו"ב) ישכיר דירה שלו לבנק בתשלום מראש, וכגון דירה ל 20 שנה בתמורה למליון ש"ח (במקום מליון ו 440 אלף שזה תשלום של 6.000 לחודש), והתשלום של המיליון ש"ח ייכנס לחשבון של הבן (מבקש ההלואה מהבנק), במקביל הבן חותם שהוא שוכר את הדירה הזו (שהבנק שכר מהאבא) מהבנק בתשלום מלא של 6.000 ש"ח לחודש, ס"ה הבנק מרויח 440.000 ש"ח, - כמובן כל זה סתם דוגמא, בעוד האמת היא שהבנק ישכיר במחיר הקרן שנתן לאבא פלוס ריבית לפי לוח התשלומים של כל משכנתא, רק שהרבית אינה על הלואה אלא כתשלום שכירות. [אח"כ יש עוד פרטים איך הבן יחזור וישכיר לאבא את הדירה שהוא שכר מהבנק, לא נכנסתי לזה, אולי בהמשך אלמד את זה ואסכם גם את זה].