דילוג לתוכן

"לסגור את המינוס עם הלוואה זה פיתרון"?!

  • "איך לצאת מהמינוס".

    זה שאלת השאלות.

    רוב האנשים שמוצאים את עצמם במינוס לא רוצים להיות שם.
    זה מלחיץ, אולי גם מפחיד, ובעיקר גורם לתחושה של חוסר שליטה.

    אבל לפני שאתם רוצים ללכת לקחת הלוואה כדי לסגור את המינוס חשוב להבין דבר אחד בסיסי

    אם לא תבינו באמת ממה הוא נוצר יש סבירות גבוה שתחזרו אליו תוך תקופה קצרה

    הדבר הכי חשוב זה להבין ממה נוצר לכם המינוס.

    מינוס בדרך כלל לא נוצר ביום אחד.

    מינוס הוא תהליך שהוא לפעמים גם איטי ושקט.

    כדי לטפל בו באמת, צריך לעצור ודבר ראשון לבדוק ממה הוא נוצר.

    האם זה קרה בגלל תקופה עמוסה בהוצאות כמו תקופת החגים, שיפוץ, חתונה או אולי אפי' תקופה מרגשת כמו לידת ילד?

    או שאולי מדובר בגירעון חודשי קבוע, שההוצאות פשוט גדולות מההכנסות?

    ההבדל בין שני המצבים האלה הוא קריטי;

    אם המינוס נוצר בגלל תקופה עמוסה בהוצאות , כנראה שאפשר לקחת הלוואה לסגור את המינוס ולדאוג

    שזה לא יחזור שוב,

    אם למשל החגים הכניסו אותכם למינוס תצטרכו לדאוג שתהיה לכם תוכנית לתשלום ההוצאות הגבוהות של

    החגים.

    כי אם לא תטפלו בזה, אתם תיפלו בזה!

    אבל במקרה שהמינוס נוצר בגלל גירעון חודשי, זה כבר מדליק נורא אדומה.

    צריך לעשות שינוי לפני שחושבים על לקיחת הלוואה מהבנק.

    כי גם אם תיקחו הלוואה מהבנק.

    אתם תחזרו למצב שלכם תוך תקופה קצרה, כי קיים חוסר איזון בין ההכנסות להוצאות שלכם.

    ועוד נקודה, אם עד היום היה לכם מינוס של 20,000 ש"ח בבנק, אתם שילמתם עליה רק ריבית.

    אבל אם תקחו עכשיו הלוואה לכסות אותה תצטרכו להתחיל גם לשלם על ההלוואה הזאת באופן אקטיבי כל

    חודש ככה שמבחינת התזרים אם לא תעשו שינוי לפני כן אתם תכניסו את עצמכם לחובות גדולים יותר!

    בעיקרון לקחת הלוואה לסגור את המינוס הוא לא פיתרון הוא פלסטר מצויין.

    ולפני ששמים פלסטר צריך לחטא את הפצע.

    וזה בדיוק מה שצריך לעשות לפני שלוקחים הלוואה לכסות את המינוס

    צריך לבדוק ממה נובע המינוס, ולדאוג לנטרל אותו.

    אז אם גם לכם יש מינוס.

    אז דבר ראשון תתיישבו להבין ממה הוא נוצר.

    ברגע שהצלחתם לעלות על הבעיה של המינוס, והצלחתם לטפל בו אז מומלץ לכם לגשת

    לבנק ולקחת הלוואה ולכסות את המינוס שלכם.

    אם לא הסתדרתם לבד.

    אתם תמיד יכולים לפנות לגורמי מקצוע.

    כמוני

    ויש עוד הרבה טובים בתחום שיכלו לעזור לכם.

    והכי חשוב שלוקחים הלוואה לסגור את המינוס

    אתם צריכים אסטרטגיה שתוציא אותכם מזה ולא בטעות הלוואה שתפיל אותכם

    מקווה שהחכמתי אותכם.

    נחמן רוזנבלום
    מאמן כלכלי שמוביל תהליכים לאיזון וצמיחה כלכלית

  • "איך לצאת מהמינוס".

    זה שאלת השאלות.

    רוב האנשים שמוצאים את עצמם במינוס לא רוצים להיות שם.
    זה מלחיץ, אולי גם מפחיד, ובעיקר גורם לתחושה של חוסר שליטה.

    אבל לפני שאתם רוצים ללכת לקחת הלוואה כדי לסגור את המינוס חשוב להבין דבר אחד בסיסי

    אם לא תבינו באמת ממה הוא נוצר יש סבירות גבוה שתחזרו אליו תוך תקופה קצרה

    הדבר הכי חשוב זה להבין ממה נוצר לכם המינוס.

    מינוס בדרך כלל לא נוצר ביום אחד.

    מינוס הוא תהליך שהוא לפעמים גם איטי ושקט.

    כדי לטפל בו באמת, צריך לעצור ודבר ראשון לבדוק ממה הוא נוצר.

    האם זה קרה בגלל תקופה עמוסה בהוצאות כמו תקופת החגים, שיפוץ, חתונה או אולי אפי' תקופה מרגשת כמו לידת ילד?

    או שאולי מדובר בגירעון חודשי קבוע, שההוצאות פשוט גדולות מההכנסות?

    ההבדל בין שני המצבים האלה הוא קריטי;

    אם המינוס נוצר בגלל תקופה עמוסה בהוצאות , כנראה שאפשר לקחת הלוואה לסגור את המינוס ולדאוג

    שזה לא יחזור שוב,

    אם למשל החגים הכניסו אותכם למינוס תצטרכו לדאוג שתהיה לכם תוכנית לתשלום ההוצאות הגבוהות של

    החגים.

    כי אם לא תטפלו בזה, אתם תיפלו בזה!

    אבל במקרה שהמינוס נוצר בגלל גירעון חודשי, זה כבר מדליק נורא אדומה.

    צריך לעשות שינוי לפני שחושבים על לקיחת הלוואה מהבנק.

    כי גם אם תיקחו הלוואה מהבנק.

    אתם תחזרו למצב שלכם תוך תקופה קצרה, כי קיים חוסר איזון בין ההכנסות להוצאות שלכם.

    ועוד נקודה, אם עד היום היה לכם מינוס של 20,000 ש"ח בבנק, אתם שילמתם עליה רק ריבית.

    אבל אם תקחו עכשיו הלוואה לכסות אותה תצטרכו להתחיל גם לשלם על ההלוואה הזאת באופן אקטיבי כל

    חודש ככה שמבחינת התזרים אם לא תעשו שינוי לפני כן אתם תכניסו את עצמכם לחובות גדולים יותר!

    בעיקרון לקחת הלוואה לסגור את המינוס הוא לא פיתרון הוא פלסטר מצויין.

    ולפני ששמים פלסטר צריך לחטא את הפצע.

    וזה בדיוק מה שצריך לעשות לפני שלוקחים הלוואה לכסות את המינוס

    צריך לבדוק ממה נובע המינוס, ולדאוג לנטרל אותו.

    אז אם גם לכם יש מינוס.

    אז דבר ראשון תתיישבו להבין ממה הוא נוצר.

    ברגע שהצלחתם לעלות על הבעיה של המינוס, והצלחתם לטפל בו אז מומלץ לכם לגשת

    לבנק ולקחת הלוואה ולכסות את המינוס שלכם.

    אם לא הסתדרתם לבד.

    אתם תמיד יכולים לפנות לגורמי מקצוע.

    כמוני

    ויש עוד הרבה טובים בתחום שיכלו לעזור לכם.

    והכי חשוב שלוקחים הלוואה לסגור את המינוס

    אתם צריכים אסטרטגיה שתוציא אותכם מזה ולא בטעות הלוואה שתפיל אותכם

    מקווה שהחכמתי אותכם.

    נחמן רוזנבלום
    מאמן כלכלי שמוביל תהליכים לאיזון וצמיחה כלכלית

    @נחמן-רוזנבלום כתב ב"לסגור את המינוס עם הלוואה זה פיתרון"?!:

    אם המינוס נוצר בגלל תקופה עמוסה בהוצאות , כנראה שאפשר לקחת הלוואה לסגור את המינוס ולדאוג

    שזה לא יחזור שוב,

    כנראה שגם במצב הזה כדאי לעבור תהליך כלכלי....

  • @נחמן-רוזנבלום כתב ב"לסגור את המינוס עם הלוואה זה פיתרון"?!:

    אם המינוס נוצר בגלל תקופה עמוסה בהוצאות , כנראה שאפשר לקחת הלוואה לסגור את המינוס ולדאוג

    שזה לא יחזור שוב,

    כנראה שגם במצב הזה כדאי לעבור תהליך כלכלי....

    @חופש-כלכלי
    בהחלט
    כל אדם יכול להתקדם בזכות תהליך.
    וכל שכן אם הוא לא בדיוק סוגר את החודש

נושאים מוצעים


  • 6 הצבעות
    12 פוסטים
    303 צפיות
    אבישי ויינגולדא
    @צמיחה כתב בלכל מי שחושב שאם הוא היה מרויח הרבה אז היה לו פלוס בחשבון: האם זה לא סתירה, להיות במינוס ולא להסתדר עם הכלכלה בתוך המשפחה, ולנסות לסדר את הכלכלה של כל המדינה? אולי תחושת הרווחה היא רק בתוך הבית, ולא ביחס לניהול כספים של מישהו אחר. זו איננה סתירה בהכרח! מפני שבבית יש לנו רגשות, פחדים ותחושות שמפריעות לנו לקבל החלטות נבונות לעיתים. אבל כיו''ר ועדה בכנסת אנחנו יכולים להיות יותר קורקטיים וענייניים ולא להסחף אחרי רגשות (למרות שגם שם ישנם אינטריגות ורגשות, כמובן)
  • "מתכננים היום את החגים של מחר"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    4 הצבעות
    1 פוסטים
    110 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    "חגים, חשבון בנק וחלומות – כך תחגגו בלי לקרוס כלכלית!" טורו של המאמן הכלכלי החגים בפתח, והשולחן כבר מתמלא ברשימות קניות: בשר, דגים, יין, בגדים לילדים, מתנות לחמות, סידור מחדש של הסלון – והכיס? הוא הולך ומתרוקן במהירות של טיל היפרסוני. משפחה ברוכת ילדים, בואו נודה על האמת, היא כמו סטארט-אפ – המון חזון, השקעה אינסופית, והכנסות שתמיד נראות קצת קטנות מדי. אז איך מתמודדים? איך לא נותנים להוצאות הבלתי צפויות של החגים להכניס את החשבון למצב של "ה’ ירחם"? הנה חמישה כלים פרקטיים שיצילו לכם את התקציב – וישאירו לכם גם קצת אוויר לנשימה. "תקציב חג" – קדוש כמו תפילת נעילה רגע לפני שאתם יוצאים לקניות כאילו אין מחר – עוצרים! שבו עם דף ועט (או גוגל שיטס אם אתם הייטקיסטים בתחפושת) וכתבו מה באמת צריך. אל תשכחו להכניס סעיף להפתעות, כי הפתעות תמיד יהיו. הכלל שלי: תקציב החג הוא מה שיש – לא מה שאתם מקווים שיהיה. קונים חכם – כי יש חיים אחרי החג לא כל מה שנוצץ – זהב. כן, גם לא הסטייק אנטרקוט שצד לכם את העין. חפשו מבצעים מראש, קנו בסיטונאות, וכשהקצב שואל "לחתוך דק או עבה?" – תגידו לו "לחתוך בזול". בגדים? אפשר לחפש עודפים, חנויות מוזלות, ולזכור שהילדים לא חייבים להתלבש כמו בפרסומת של אופנת פריז. תכנית "חיסכון לחג" – לא רק לבנקים אחד הטריקים היותר חכמים הוא להתחיל להפריש סכום קטן כל חודש, כל השנה, לטובת החגים. שיטה פשוטה: קחו קופסה בבית, או פתחו קופת חיסכון נפרדת, ושימו בה סכום קטן כל חודש. וזה גם יכול להיות סתם איזה חיסכון שישכב בבנק, ועל הדרך גם תרוויחו קצת ריביות. וכשתגיעו לחג – תגלו שההוצאות נראות הרבה פחות מפחידות. "להקפיא" – לא רק חשבון הבנק המקפיא הוא החבר הכי טוב שלכם. קונים מראש, מקפיאים, ומורידים לחצים כלכליים של הרגע האחרון. אם תתחילו חודש לפני החג לקנות מוצרי יסוד, כל שבוע קצת, תגלו שהחג הגיע – והכסף נשאר בכיס. לא מתפתים – אין חובה לקנות הכל תתפלאו, אבל לא כל מה שנמכר בחג – הוא חובה הלכתית. יש ממתקים זולים ואיכותיים, יש בגדים שכבר יש בארון, ויש הבדל בין "צריך" לבין "מתחשק". החוכמה היא לדעת להבדיל. תרגול בשטח: "בניית התקציב עם הילדים בבית" תשבו בבית עם הילדים: הגדירו סכום, ותנו להם לבחור איך לחלק אותו בין קניות הביגוד השונות. תתפלאו לגלות כמה הם יכולים להיות יצירתיים – וכמה אתם יכולים לחסוך מהדמיון שלהם! סיכום: חגיגה עם ראש כלכלי לא צריך להיכנס למינוס כדי להרגיש שמחת חג. מי שמנהל נכון, מתכנן מראש, חושב חכם – חוגג כמו שצריך וגם ישן טוב בלילה. אז לפני שאתם שולפים את האשראי – תשאלו את עצמכם: האם זה משמח את המשפחה או רק את חברת האשראי? חג שמח, ושיהיה רק בשפע – כלכלי ורוחני!
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    101 צפיות
    א
    אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'. כשאני שומע את זה בא לי לצרוח: למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים? אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני? לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ: אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע. תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו. אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין: למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו? אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש." הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים: זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות... מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב. משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר. יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית. זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר: כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה! ומה למעשה? אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר? תזכרו תמיד: דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב". בסייע"ד.
  • 4 הצבעות
    2 פוסטים
    218 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    אהבתי את ההגדרה הפלא ”תשיעי בתבל” עד לפני שנה הכרתי שבע ומאז ועד היום הכרתי שמונה היום היא השתנתה ל9!
  • 2 הצבעות
    4 פוסטים
    365 צפיות
    אבישי ויינגולדא
    @ביזנייעס כתב בדיונים על מאמר - "איך מצליחים לחסוך?": @אבישי-ויינגולד באותו עניין פוסט שכתבתי בעבר, מקווה שתיהנו. "הגזלן הקדוש" אם בדרך כלל הורגלנו שמביאים דוגמאות מעולם המעשה לבית המדרש הפעם ננסה הפוך, במה דברים אמורים, ר' נחמן אמר פעם שעל יהודי לגזול מעיתותיו למען לימוד התורה, הכוונה שגם אם אתה עובד לפרנסתך וטרוד בעניינך תגזול פה חמש דקות פה עשר ללימוד תורה. ועל בשרי למדתי שהשיטה הזו יעילה למדי גם בתחום ההשקעות, כמעט כל שיחה שקיימתי על החשיבות בהשתדלות לחתונות הילדים כבר מקטנותם, הגיעה היכנשהוא לטיעון הבא "אני בקושי גומר את החודש, אז מאיפה שאני יתחיל להשקיע?" ואני חושב שזו טענה מוצדקת לחלוטין. אז מה עושים? פשוט מאוד גוזלים! טוב לא שאני מעודד פשיעה, אבל כן פשוט מתחילים לגזול מעצמכם! כן, ובנימה אישית, בבוקר בהיר אחד כשרפרפתי על חיובי האשראי גיליתי שהסכום ששילמתי בתשלומים על טיפול שיניים הגיע לסיומו והחודש התשלום האחרון ירד לי, במחשבה ראשונה אמרתי לעצמי יופי עוד סכום לחודשי, ואז הבנתי הסכום הזה הוא לא באמת משמעותי, הסתדרתי בלעדיו מצוין בתקופה האחרונה, ובמקום לבזבז אותו בלי שאשים לב פשוט כדאי לי להפנות אותו להשקעה. ואכן מאז יש לי הוראת קבע, כשמעת לעת אני מוסיף חלקיקים לחסכון שלי. אז עצתי אליכם, תגזלו מעצמכם לעצמכם, ממתנה שקיבלתם, מחיוב בתשלומים שנגמר, מהכנסה נוספת, עכשיו לא תשימו לב אבל כשתפגשו את המחותנים בעז"ה, תודו לעצמכם על כך. תודה רבה @ביזנייעס ! אשתמש בזה בעז''ה בהרצאותיי בזכותך!