הפורום הכלכלי החרדי הראשון

כתבתם פוסט והתחרטתם? רוצים לשפר את הניסוח, לתקן שגיאה או לעדכן משהו? כך תוכלו לערוך את הפוסט שלכם: [image: 1767284845378-09f8d512-d6bc-4aad-9738-786d7e7712e7-image.png]

הקטגוריה נועדה להוסיף על הפורום ולא לגרוע ממנו, המשך הדיון כאן

תודה רבה לכל הקוראים והמגיבים מכיון שאין נחתום מעיד על עיסתו על כן זה לוקח לי זמן למצוא את הדרך לעשות זאת אך כמדומני שדי הסברתי את תהליך העבודה שלי בס"ד וכן למען לא יהא זה נחתום המעיד על עיסתו, על כן ביקשתי מלקוח שלי אם יועיל לעשות לי טוב ולכתוב את דעתו ואת תיאור העבודה שלי איך שחווה זאת, ואכן אני מודה על כך לבביטחון ובאמונה על דבריו החמים והמפרגנים וכן אני מודה ליוסעבר על המילים החמות והתמיכה ובכל אופן כדי לא לסרב אוסיף מעט פרטים אני בן 31 מתגורר בירושלים, מתענייין חובבני בתחום הנדלן כבר כעשור ובשנתיים האחרונות+- אני עוסק בתחום ברמה יומיומית, וב"ה עם כמה הצלחות, ודומני שגם כל לקוחותיי מרוצים, ושילמו את חלקי מתוך הבנה שהיה משתלם להם העניין. וכדי להמחיש את סגנון העבודה, אני יתאר בקצרה מקרה של לקוח שליויתי לאחרונה שהיום נסגר סופית בשעה טובה. בסוף הקיץ פנה אלי יהודי מכובד ומוערך אשר יש לי היכרות עמו, אשר הגיע לידו ירושה של סכום גבוה שהוא רצה למקסם בס"ד את היכולת להשיג תשואה על הכסף ולאחר ישיבה אתו וניתוח יחד עמו את סגנון ההשקעה המבוקש וכן את טווח הזמן שבו הוא מעוניין להשקיע. המלצתי על רכישת דירה קיימת ובנוסף דירה על הנייר במקומות שבהם להערכתי צפויה עליית ערך ואף נימקתי לו את הדברים בכתב. ולאחר תקופה בה בחן את הדברים וכן חלופות אחרות. וכן לאחר שנסעתי עבורו (כך העדיף) ליועץ מהשורה הראשונה, שבחר הלקוח, על חשבוני. שאישר את העניין (בכתב) באב האחרון נסענו למקום אשר המלצתי לו עליו, (עיר קרובה למרכז) ומתוך הדירות שראינו ב"ה היתה דירת 5 חדרים די חדשה (5 שנים) גדולה במחיר של 1465000 ש"ח שהושג לאחר משא ומתן ואח"כ גם ליויתי את תהליך החוזה בהתלבטויות השונות שיש בעת עריכת חוזה (כמובן לא יעוץ משפטי) וכעת לפני כחודשיים נמסרה הדירה לקונה בשעה טובה ומאז אני עשיתי מאמץ לפרסמה באופנים שונים ומגוונים (יתד, מקומונים, תליית מודעות, ועוד) וכמו"כ לאחר שהוברר שיש צורך לנקות אזי טרחתי רבות למצוא מנקה מקומי וכך לחסוך את העלות של חברת ניקיון, וכמו"כ דיברתי עם המתעניינים השונים וב"ה היום בשעה טובה נסגר חוזה שכירות על 4400 עם מנגנון העלאה כל שנתיים שזה משקף תשואה של מעל 3.5 אחוז שזה יחסית גבוה לדירות סטנדרטיות (לא מחולקות וכדומה) שזה גם מכסה לו מעבר לעלות הרבית על המשכנתא שלקח (900 אלף ש"ח) וכך כבר יש תשואה מהשכירות מהרגע הראשון שזה הולך וגודל עם פירעון הערך וזאת מלבד עליית הערך שברבות השנים תתממש ככה"נ, (במאמר המוסגר, ביחס לשאלה הנצחית - שוק ההון מול נדל"ן אז אני חושב שכל מקרה צריך להיבחן בפרטות, אך בדוגמא כמו המתוארת יש כאן מעלה גדולה שמהרגע הראשון יש תשואה ואין חשש כמעט לכך שהקרן ירד כי דומני שלכל הדעות (המקצועיות) בעוד 5 שנים מחירי הדירות יהיו יותר יקרים, עכ"פ בדירות כמו הנ"ל, שאין קבלן שיכול לייצר דירה כזו ביותר זול) בברכה מרובה, אם מישהו מתעניין הוא יכול לפנות אלי במייל או בפלא' 0548597633 כמו"כ אפשר להעלות שאלות ממוקדות, ואשתדל לענות אליהם במידת האפשרות, לגבי המחיר הזול, אכן אני מעריך, שאני עוד אשתכנע ואעלה את המחיר, אך לע"ע זה עוד לא קרה, אך אדגיש שאני לא עוסק אלא בדירות או במרכז או חדשות בפריפריה.

ולכן צריך לדבר עם המעסיק

הכי פשוט להשקיע בשוק ההון בצורה סולידית לטווח ארוך, ואז גם אין צורך בייעוץ. אפשר להתחיל עם קופ״ג להשקעה או קרן השתלמות בבנקל הם נותנים דמי ניהול סבירים, ולהמשיך ללמוד ע״י קריאה ושמיעה יש כבר כמה קווים בתחום הכלכלה כמו הקו החדש עולם הכלכלה שנפתח לאחרונה 03-5004545, ולאט לאט להתקדם למסחר עצמאי אופציות מינופים וכו׳. יש היום המון יועצים גם חלקם כותבים מאוד יפה בכל מיני מקומות, חלק מזה זה העתקות מאתרים אחרים כמו הסולידית בניסוח מחודש, אבל הייעוץ שלהם לא משהו או שזה רלוונטי לאותו זמן, גם נתקלתי ביועצים שמצהיר שהם ללא אינטרסים, בפועל הלקוח קיבל תנאים מאוד גרועים בדמי ניהול.

@צמיחה כתב במשכנתא כדי להשקיע בשוק ההון: כשהבית יגדל יצטרכו להגדיל הכנסות. שיגדילו כבר עכשיו... אתה לא יכול לומר כזה דבר באופן כללי, בפרט שכשהבית גדול יותר קשה להגדיל הכנסות.

נכון, אבל כנראה שזה לא מוגדר שם כמסגרת (שנשמע כאילו הלוואה או אפי' מתנה מהבנק שניתן להשתמש בה) אלא כאפשרות למשיכת יתר (שזה כבר נשמע כסף שלא שלך אלא של הבנק) ואולי בזה טמון ההבדל.

שילמתם מס? זה אומר שהכסף שלכם עבד האם יצא לכם למשוך כספים מהשקעה, ורק במעמד המשיכה לראות שנוכה מס? זו נקודה שמבלבלת לא מעט אנשים, וגורמת לרבים לחשוב בדיעבד שאולי לא היה שווה להשקיע. אני פוגשת לא מעט שמספרים לי שברגע הזה משהו מתכווץ. הכסף הגיע, אבל התחושה היא ש״לקחו״ ממנו בדרך. וכאן חשוב לעצור ולהסתכל על התמונה המלאה. אם שילמתם מס זה אומר ששמרתם על ערך הכסף שלכם. בעולם שבו כסף שיושב בעו״ש נשחק, עצם זה שהכסף שלכם לא איבד מערכו הוא כבר הישג משמעותי. אבל זה לא נגמר שם. ברוב המקרים, תשלום המס אומר גם דבר נוסף: הרווחתם פי שלוש מהמס שנוכה, מעבר לשמירה על ערך הכסף. בפועל, הרווח הכולל לרוב גבוה פי כמה מסכום המס ששילמתם עליו. כלומר, גם אחרי הניכוי נשארתם עם רווח אמיתי ביד. חשוב לזכור שהמס לא נגבה על כל הסכום. הוא לא נוגע לקרן, ולא לשחיקה של עליית מחירים, אלא רק לרווח שנוצר בפועל. זו בדיוק הסיבה לכך שתשלום מס הוא לא כישלון, אלא תוצאה של תהליך שעבד. ועכשיו בואו נשווה את זה לאלטרנטיבה שנראית לפעמים בטוחה יותר. כסף שלא מושקע. שם אולי לא משלמים מס, אבל משלמים מחיר אחר, שקט ופחות מורגש. שחיקה מתמשכת של ערך הכסף, בלי רווח ובלי צמיחה. הרבה אנשים לא מפחדים מהשחיקה, כי היא לא מופיעה בשורה ברורה. אבל בטווח של שנים, היא כואבת הרבה יותר מכל מס. ועוד נקודה חשובה שכדאי להכיר. תמיד ניתן לנסות לבדוק זכאות להחזר מס. במקרים מסוימים באמצעות בדיקה מסודרת ודוח שנתי אפשר לנסות ולהחזיר חלק מהסכום, לא תמיד זה רלוונטי, אבל בהחלט שווה לדעת ולא לוותר מראש. המסקנה פשוטה. לא לפחד ממס, אלא להבין מה הוא מספר לכם. אם שילמתם מס, סימן שהכסף שלכם שמר על הערך שלו, צמח, והניב רווח אמיתי. הפחד האמיתי צריך להיות מכסף שלא עובד, שלא צומח, ושנשחק בלי שנרגיש. כשמבינים את זה, גם תשלום המס מקבל פרופורציה אחרת לגמרי. אם השאלה הזו מעסיקה אתכם, זה סימן שכדאי לעצור רגע ולעשות סדר. בדיקה מקצועית יכולה לעזור להבין אם אופן ההשקעה שלכם מתאים למטרות, לצרכים ולקצב החיים שלכם היום, או שנכון לדייק את הדרך קדימה כדי להרגיש יותר בטוחים ושלמים עם ההחלטות הכלכליות שלכם. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1770030644494-unnamed.png]

@שואף-ליותר אין כלל תשלום לביטוח לאומי כעצמאי. אך במידה ואתה גם לא שכיר אז אתה חוזר בחזרה למצב של "לא עובד" ומשלם את המינימום לביטוח לאומי. שים לב: אישה נשואה היא באמת פטורה לגמרי ,גם אם היא לא שכירה. כי היא חוזרת למצב של "לא עובד" אך לא צריכה לשלם את המינימום היות ומבוטחת בזה שבעלה משלם. (לא משנה אם הוא משלם כעצמאי/שכיר/כלא עובד, עצם זה שהוא משלם זה פוטר אותה מלשלם את המינימום)

שלום וברכה קוראים לי משה, ואני הנדסאי חשמל הרשום בלשכת ההנדסאים, ואני מתמחה בתכנון חשמל לבתי כנסת ומוסדות ומקוואות. מנהלי מוסדות וגבאי קהילות, אם אתם לפני בניה או שיפוץ רציני חשוב שתדעו כשמדובר במבנה ציבורי, מערכת החשמל היא לא רק עניין טכני – היא הבסיס לבטיחות הקהילה ולתפקוד השוטף של המוסד. תכנון לקוי עלול להוביל להפסקות חשמל ברגעים הכי פחות מתאימים, להוצאות אנרגיה מופרזות ולסיכונים מיותרים. יעוץ ותכנון חשמל שאני מציע כולל אפיון ותכנון מערכת החשמל: הגדרת צרכים מדויקת וקביעת גודל החיבור הדרוש מול חברת החשמל (חוסך עלויות של "חיבור יתר" או תקלות של "חיבור חסר"). תוכניות עבודה: הכנת תוכניות חשמל קפדניות לחשמלאי המבצע. ליווי ייצור לוחות חשמל: בדיקה ואישור תוכניות לוחות חשמל מול היצרן, לוודא התאמה מלאה לדרישות התכנון ולתקני הבטיחות. אוטומציה חכמה מותאמת אישית: (אופציונלי) תכנון מערכות חשמל חכם המסתנכרנות עם לוח השנה העברי – פתרון מושלם לניהול אוטומטי של תאורה ומיזוג בהתאם לזמני היום והשנה במוסד. מערכות חשמל כשר לשבת: הבנת צרכי אפשרויות שילוב של גנרטור מצברים פאנלים סולאריים. הכרת צרכי והפתרונות הייחודים של בתי כנסת וישיבות מבפנים. לרגל השיווק בפורום מחירים מוזלים. לפרטים וליצירת קשר moshep3911@gmail.com

כדי להיות משקיעים רציונליים בשוק ההון של 2026, אנחנו צריכים להבין לא רק אילו חברות נמצאות במדדים, אלא איך הכסף עצמו זורם פנימה. ה-S&P 500 הוא כבר מזמן לא רק רשימה של חברות; הוא הפך למערכת שפועלת לפי כללים חדשים, וחשוב להבין את המכניקה שמאחוריהם. נקודת המוצא להבנה הזו נמצאת במחקר של הכלכלנים קסבייה גאביי וראלף קוין, שמצביע על תופעה מרתקת נראה שבמבנה השוק הנוכחי, על כל דולר אחד שנכנס למדד באופן פסיבי, השווי שלו נוטה לעלות בערך ב-5 דולרים. חשוב להדגיש שלא מדובר במדע מדויק או בחוק טבע קבוע, אלא בתיאור של הדרך שבה השוק נוטה להתנהג ברוב הזמן תחת התנאים של היום. הסיבה לכך שכל דולר נוטה להקפיץ את השוק בעוצמה כזו קשורה לשינוי במאזן הכוחות בבורסה. בשוק מאוזן יותר, המחירים אמורים להיקבע לפי היגיון כלכלי. אם המחיר עולה יותר מדי, אמורים להגיע משקיעים שבודקים את המספרים ומחליטים למכור כי זה כבר לא משתלם. המכירה שלהם יוצרת היצע ומאזנת את השוק. אבל היום, חלק עצום מהכסף שנכנס לבורסה הוא כסף פסיבי שזורם באופן אוטומטי מהפנסיות והחסכונות של כולנו. הכסף הזה פועל לעיתים כ"קונה עיוור" – הוא לא תמיד עוצר לבדוק אם המניה יקרה או זולה, הוא פשוט מושקע בה כי היא חלק מהמדד. מכיוון שיש היום פחות משקיעים אקטיביים שיעמדו בצד השני וימכרו מול הביקוש הזה, נוצר מצב של חוסר איזון. כשיש הרבה יותר ביקוש מאשר אנשים שמוכנים למכור, כל דולר חדש שנכנס לוחץ על הדוושה ומקפיץ את השוק בצורה משמעותית. זהו מצב שבו הכסף זורם פנימה לאו דווקא בגלל ערך חדש שנוצר בחברה, אלא בגלל המבנה הטכני של זרימת הכספים. ההבנה הזו מעמידה אותנו מול שני צדדים מרכזיים שחשוב להכיר כדי לנהל את ההשקעות שלנו בצורה מפוכחת. מצד אחד, המנגנון הזה מייצר רצפה של עוצמה. כל עוד מיליוני אנשים בעולם ממשיכים להפריש כסף לחיסכון החודשי שלהם, נוצר זרם קבוע של ביקוש שדוחף את התשואות שלנו למעלה. כשאנחנו משקיעים ב-S&P 500, אנחנו נהנים מהעובדה שהעולם כולו נותן אמון בחברות הללו. זה נותן צמיחה וביטחון לאורך זמן, כי אנחנו מושקעים בלב הכלכלה האמריקאית, וזה אינטרס משותף של המערכת כולה שהמנוע הזה ימשיך לעבוד. מצד שני, אי אפשר להתעלם מהסיכון שזה מייצר. כשהביקוש הוא אוטומטי ברובו, המחיר של המניות יכול להתנתק מהשווי הכלכלי האמיתי שלהן בשטח. זה הופך את השוק לרגיש יותר לתנודות, כי העליות לא תמיד נובעות מזה שהחברות הפכו ליותר רווחיות באותו רגע. כמובן שחשוב לזכור שאלו לא הצדדים היחידים בסיפור. שוק ההון הוא מערכת מורכבת שמושפעת מעוד אינספור גורמים – מהחלטות ריבית ועד אירועים גיאופוליטיים – שלא נוכל להקיף במאמר אחד. בשורה התחתונה, להבין את "אפקט ה-5 דולר" זה לא אומר שצריך לחשוש מהשוק, אלא פשוט לדעת מה מניע את הכסף שלכם. רציונליות בשוק ההון מתחילה בידיעה שאנחנו משקיעים בכלכלה מצוינת, אבל עושים את זה בתוך מערכת שיש לה כללים משלה. ככל שנבין טוב יותר את המכניקה הזו, נוכל לקבל החלטות מושכלות יותר ולשמור על קור רוח גם כשהשוק משתנה. אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא .

לפני שאתם חותמים על העלאת שכר בדקו את מבנה ההעלאה כשמקבלים הצעה להעלאת שכר, רובנו שואלים מיד כמה ייכנס לחשבון בסוף החודש. זו שאלה טבעית, במיוחד בתחילת הקריירה. אבל השאלה החשובה יותר היא אחרת: איך השכר בנוי, ומה הוא ייצר עבורי בעתיד. בתלוש, לא כל שקל שווה אותו דבר. שכר בסיס שעליו מבוצעות הפרשות מלאות בונה חיסכון פנסיוני וקצבה עתידית. לעומת זאת, בונוסים או רכיבים זמניים שלא נכנסים לבסיס נראים טוב בהווה, אך אינם מצטברים ואינם מחזקים את הביטחון הכלכלי לאורך זמן. שני עובדים יכולים להרוויח אותו נטו היום, אך להגיע לפער משמעותי בגיל פרישה. ההבדל טמון במבנה השכר ובהפרשות שבוצעו לאורך השנים. לאחרונה בדקתי לקוח המועסק שמונה שנים אצל אותו מעסיק. על פניו השכר ברוטו היה תקין ומרשים, אך בבדיקה מעמיקה התברר שהבסיס לפנסיה נמוך מהברוטו בפועל. המשמעות הייתה שההפרשות בוצעו על סכום חלקי בלבד. בחישוב מהיר נמצא כי לאורך השנים נוצר פער מצטבר של כארבעים אלף שקלים שהמעסיק היה חייב להשלים בגין הפרשות שלא בוצעו כראוי. הלקוח כלל לא היה מודע לכך, משום שהנטו נראה תקין והברוטו הופיע במלואו בתלוש. זו בדיוק הסיבה שאני מדגישה שוב: משא ומתן על שכר הוא גם החלטה פנסיונית. לא די לבדוק כמה מרוויחים, אלא על איזה סכום מבוצעות ההפרשות בפועל. לפני אישור חוזה חדש או עדכון שכר, מומלץ לבדוק את מבנה השכר, להבין מה נחשב לבסיס, ועל אילו רכיבים מבוצעות הפרשות. בדיקה קצרה בזמן הנכון יכולה למנוע טעויות יקרות, ולבנות בסיס כלכלי יציב ושקט יותר לעתיד. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1771242810139-unnamed.png]

ישנו משפט מפורסם, שנעשה בו שימוש בהתרחשות פוליטית עתיקה, "דברים שרואים מכאן לא רואים משם" ההיגיון שטמון במשפט, מצביע על העובדה, שישנם זוויות ראיה שונות לכל נתון, ובהחלט יתכנו מסקנות שונות, על פי נקודת המוצא של המתבונן. דוגמא לדבר נוכל למצוא בענייני ציבור, שם ייתכן שראשי הקהל, שמטבע הדברים נחשפים לכלל הציבור, ינהגו באחריות יתרה בהחלטות שעלולות לגרום לנזקים לחלקים מסוימים. לצערי, בימים האחרונים כולנו נחשפים למספר התרחשויות, שמצביעות על כך שדווקא אלו שאמורים להכיר את כלל רבדי הציבור, ולהתאים את התנהגותם לסכנות שעומדות בדרכם, טומנים את ראשם בחול. רבות נדונו כבר, המיזמים החדשים לשילוב השקעה בשוק ההון עם תוכניות הגמ"חים, אותם יזמו מספר קהילות חשובות, וגמ"חים גדולים, אכן, יש הדורשים את המיזמים הללו לגנאי, יש הדורשים לשבח, ויש המסתפקים האם הם בגדר דבר שבא לעולם בכלל. מה שמטריד אותי בסיפור הזה, הוא דווקא האנשים אותם בחרו להציב בפרונט של אותם מיזמים, אין ספק, שזה מוסיף נופך של רצינות ומקצועיות חיוביים לעניין. אותם מומחים, אכן בעלי הבנה רחבה ומעמיקה בעולם ההשקעות, ומתוקף עומק הבנתם זכותם המלאה, לעסוק ולהמליץ על השקעות שאינם שוות לכל נפש, כך לדוגמא נוכל למצוא בחיפוש קצר, הסכתים, מאמרים והרצאות, בהם הם מסבירים בטוב טעם ודעת, מדוע מומלץ להשקיע בסקטור הביטחוני במטבעות קריפטו או לגדר מט"ח וכן על זו הדרך, יתכן בהחלט שהצדק איתם, ואיני נוקט דעה בעצם הנושא. אך פה נשאלת השאלה, באיזו אחריות אותם אנשי ציבור יקרים, ראשי קהילות וגמ"חים נכבדים, מעניקים במה ותפוצה כה נרחבת, למומחים ולהמלצותיהם. האם כל כך מהר שכחנו את הסכנה העצומה, בהפקעת האברכים מבין כותלי בית המדרש והשלכתם אל הביצה הבורסאית, כדברי ה"מעוררים" דאז. אם כבר יוצאים ביוזמה נפלאה ומבורכת כל כך, שוודאי תורמת רבות להעלאת המודעות לאפשרות לחתן ילדים בקלות, לא חבל להסתכן לשווא? מלבד החשש הנ"ל, והסיכון העצום לאיבוד ממון רב, שקיים בהשקעות שמיועדות למקצוענים, דומני, שיש סיכון לא מבוטל נוסף שמתעורר בהתנהגות פסולה שכזו, עצם העובדה שאברך ששמע על פתרון קולקטיבי, ואז ציפור קטנה תלחש על אוזנו, שאותו מומחה שהגה את השיטה, ממליץ על השקעה אחרת שתניב תשואה כפולה ומכופלת, בוודאי שהוא ינסה לברר ולהבין איך מצטרפים להצלחה הזו, ומה הכשרות שיש עליה, וכמה דמי הניהול שיש, והאם אפשר לקבל הנחה, וכו' וכך יחלפו להם שנה ושנתיים, ועוד רווח פוטנציאלי יתאדה לשווא, אני רוצה לשוב ולחדד, אין בי כל תלונה כלפי אנשי מקצוע נכבדים אלו, זו המומחיות שלהם, ובהחלט שמורה להם הפריבילגיה להרחיב אופקים לאלו המעוניינים בכך, ג.נ. אישית החכמתי מהם רבות. אך מכאן ועד להפוך אותם למעתיקי השמועה ומפיצי הבשורה, לדעתי זו פעולה מסוכנת, שמוטב יחשבו עליה שוב הנוגעים בדבר, למען לא תצא תקלה תחת ידם ח"ו.

@מחוץ-לקופסא תשלח לי מייל

במאמר הקודם עסקנו בשחרור מחפצים כדרך לחירות. אך כפי שצוין בתגובות, "חירות" היא מושג סובייקטיבי. עבור אחד, חדר ריק הוא שלווה; עבור אחר, הוא משדר קור ובדידות. אם המאמר הראשון דיבר על "ניקוי רעלים" מחפצים, הפעם נדבר על השקעה נבונה בנכסים רגשיים. 1. השפע כמקור להשראה (רחבות הדעת) ישנו מושג שנקרא "מקסימליזם מחושב". ישנם אנשים שהספרייה העמוסה, אוסף הכלים או אפילו ערימת הבדים והיצירה בחדר, הם אלו שנותנים להם כוח. עבורם, חפצים הם לא "מניות גרועות", אלא זיכרונות חיים, פוטנציאל ליצירה ותחושת בעלות שמרחיבה את הלב. התובנה: הנכס הוא לא החפץ עצמו, אלא התחושה שהוא מעניק לך. אם חפץ גורם לך להרגיש "עשיר" ונינוח – הוא ממלא את תפקידו נאמנה. 2. ההבדל בין "אגירה" ל"איסוף" המרחק בין רחבות דעת לבין עומס מעיק נמצא במילה אחת: שליטה. אגירה: חפצים ששולטים בנו, נערמים ללא סדר ויוצרים תחושת מחנק. איסוף/שפע: חפצים שנמצאים שם כי בחרנו בהם, כי הם יפים בעינינו וכי יש להם מקום (גם אם המקום הזה צפוף). כשאדם מרגיש שהחפצים שלו הם "נכסים", הוא דואג להם. הוא יודע מה יש לו. זהו לא נטל, אלא ביטוי של אישיות. 3. הבית כראי של הנפש הפסיכולוגיה מלמדת שסביבה "סטרילית" מדי עלולה לעכב יצירתיות אצל סוגים מסוימים של אנשים. יש מי שזקוק לגירויים ויזואליים כדי לחשוב. עבורם, הניסיון לכפות מינימליזם הוא כמו לנסות לחיות בתוך קופסה ריקה. החופש האמיתי הוא לאו דווקא לזרוק הכל, אלא להחליט מה נשאר. 4. המבחן: האם החפץ משרת אותי או שאני משרת אותו? כדי לדעת אם השפע בביתכם הוא "רחבות דעת" או "עומס", שאלו את עצמכם: האם אני נהנה להסתכל על המדף הזה, או שאני מרגיש אשמה כשאני עובר לידו? האם אני מוצא את מה שאני מחפש בתוך השפע, או שהשפע מסתיר ממני את הדברים החשובים? הסוד הוא לא בכמות הבלטות החשופות, אלא בתחושת הביתיות. מי שהשפע עושה לו טוב, שייהנה ממנו – זוהי זכותו על נכסיו. המטרה של התארגנות וסדר היא לא להפוך את הבית למוזיאון ריק, אלא לוודא שכל מה שנמצא בבית, נמצא שם כי הוא מוסיף לנו אור, שמחה ותחושת עושר אמיתית. השנה, במקום רק "לבער", בואו נלמד "להעריך" את מה שבאמת ראוי להישאר איתנו.

@רואה-את-הנולד כוונתך לזה https://www.youtube.com/watch?v=XqOCEAoXT-8&t=2s

מצרף פה שתי מאמרים של שתי אנשים מחוץ לחריש שההסתובבו לאחרונה ממש בחריש והנה התובנות שלהם נ.ב. מתנצל מראש אם זה מעצבן או חופר למישהו מאמר של ניסן עציוני על חריש: חלק מרכזי מאד בהתיישבות חרדית באזור מגורים, ביצירת הוויה ישיבתית ותחושה של שייכות בשכונה חילונית שמתחילה להתמלא פתאום בזוגות צעירים שמנסים להפריח את השממה, תלויה בוותק של התושבים, בחיבור שלהם למקום, תחשבו על דיירים שגרים שנים באזור, שגדלו בו, שמתגוררים בסמיכות למשפחה ולהורים, בדירה משלהם בה הספיקו כבר להשקיע, ומצאו עבודה וסידור לילדים, הקבוצה החרדית שמגיעה לפתע לשכונה ולעיר ועלולה לפגוע בצביון הותיק שלה לא מבריחה אותם, אם כבר גורמת להם לעמוד ולהלחם על הסביבה הטבעית שלהם. שונה מכך הם דיירים חדשים, אנשים שרק בשנים האחרונות קבעו בעיר את מושבם, שעדיין לא בה רכשו דירה, ההורים שלהם והמשפחה שלהם בכלל לא גרים באזור, מה שבין כה מקשה עליהם להתרגל לאזור החדש, וברגע שמגיעה קבוצה חרדית זה סיבה והזדמנות עבורם לנסות למצוא את עצמם במקום חדש. את הפספוס הגדול של העיר חריש סיימנו לבכות כבר מזמן, את עצת אחיתופל שסיימה את העתיד החרדי של העיר שתוכננה עבורו גם למדנו הדק, בתקווה שלא תשנה במקומות נוספים, ועדיין יש בעיר הזו כל כך הרבה נקודות ותקוות שאני חייב לעצור ולדבר עליה. בעיר חריש של ימינו כבר לא עומד בראש - ראש עיר עם כיפה שחורה שפותח עסקים בשבת, יש בה תשתית מצוינת להתיישבות חרדית, בניינים נמוכים בלי צורך במעלית שבת, עירוב, חנויות כשרות למהדרין לא רק של אוכל אלא גם של ביגוד, בתי כנסת, מוסדות חינוך מצוינים, כוללים, מאפיות, צולנטיות, אפילו מקומונים חרדים ואתר חרדי יש בה, גם תחבורה ציבורית לריכוזים חרדים יש במינון נמוך, ונציגי ציבור חרדים שיושבים בקואליציה ודואגים לצורכי הציבור. הכל מוכן ומזומן בצורה חדשה יפה ומבריקה, עיר חדשה ומצוחצחת, חוץ מדבר אחד, הצביון, סגנון האנשים שכבר הגיעו לחריש מהמגזר החרדי הוא צבעוני מאד ורחב מידי, מה שמקשה על גיבוש מסודר של קהילות בעיר, מה שחסר לעיר הזו זה התגבשות מסודרת של בוגרי ישיבה מסוימת, של קהילה אחת, של אנשים מאותו הצבע והסגנון שיתנו החייאה לעתיד התורני של העיר וירימו אותה לגבהים עצומים. ועכשיו לחלק שגרם לי לכתוב עכשיו את המאמר, העיר חריש היא כנראה זו המאכזבת ביותר למשקיעים, מחירי הדירות בה לא מפסיקים לרדת, הרבה מהזוכים בהגרלות מחיר למשתכן האחרונה העדיפו לוותר על הזכיה שלהם כי איתרו דירה שכבר בנויה באותו המחיר בעיר, אבל זו בדיוק הסיבה שהיא מתאימה למי שמחפש דירה למגורים. בשבועות אלו משתחררים לשוק שגם ככה המחירים בו יורדים, עוד עשרות ומאות דירות מפרויקטים בשכונת בצוותא, של זוכים במחיר למשתכן שמעכשיו מותר להם למכור את הדירות שלהם, זה עשוי להציף את השוק ולהוריד עוד יותר את המחירים שגם היום נעים על 1,300 1,400 לדירות מכובדות עם מרפסות ענק, חניה צמודה ומחסן מוסדר. מחירים שפוים לחלוטין, במיקום מרכזי סמוך ונראה לכביש שש, לא בסמיכות לג'והאריש, לא רחוק כמו עכו על הנייר, לא נתיבות שבדרום הרחוק, ולא רכסים שבצפון, כל מה שחסר לעיר הזו, זה צביון שונה, התגבשות של קבוצה של 100 או 200 משפחות יכולות בקלות לשנות אותה מהקצה אל הקצה. יש נתון דרמטי שיקל מאד על שינוי כזה, העיר חריש, היא העיר בה גרים מספר השוכרים הגבוה ביותר בארץ, למעלה מ52% מתושבי העיר הם בכלל שוכרים, (הרבה מאד מהמשכירים הם חרדים, אבל זה נושא נפרד) ברגע שהם ירגישו שלא בנוח, בשניה שהם ירגישו שמשהו בסגנון של העיר שבה הם חיים משתנה, הם לא ימהרו להאבק, אלא פשוט לא יחדשו חוזה וינטשו את העיר, האחיזה שלהם בעיר היא חלשה ויכולה ברגע אחד להתחלף למקום אחר. כל מה שהעיר הזו צריכה, זה התאגדות של אנשים יוזמתיים שיובילו מעבר המוני אליה, בצורה בטוחה ונכונה שלא תקפיץ את המחירים, ואולי יום אחד נגלה שכל הפספוס הגדול במכרזים פגע בכלל בקבלנים, אבל לציבור זה היה רווח והצלה ממקום אחר, עשור מאוחר יותר. ההתיישבות הזו חייבת לבוא בהתארגנות, בתכנון, באסטרטגיה, בעיקר כדי שלא להעלות את המחירים שמתייקרים אוטומטית בכל עיר שעוברת תהליך של הגעת חרדים. בחריש יש את כולם, יש בה את כל הסגנונות, את כל הרבדים, את כל הצורות, הבעיה שלה שיש בה רק קצת מהכל, ברגע שיהיה ריבוי לאחד הסגנונות, הוא זה שיוביל את הקו בעיר ויהפוך אותה למקום עם צורה ספציפית. לתגובות nisanetzioni@gmail.com מאמר של יעקב רינייץ מומחה נדל"ן על חריש בית שמש של הצפון? יצאתי לבדוק את המהפכה בחריש אחת לכמה שבועות אני יוצא מהמשרד לשטח. אני מאמין שאין תחליף למראה עיניים כדי להבין איפה באמת נמצאת ההזדמנות הבאה. בסיורים האלו אני מגלה בכל פעם מחדש את החוסן הנפשי של האברכים שלנו. המעבר לפריפריה הוא צעד לא מובן מאליו, והם -בנחישותם- משמשים כעמוד האש שלפני המחנה. ביום חמישי האחרון סיירתי בחריש (רק 50 דקות מבני ברק). העיר שהייתה ההבטחה הגדולה לפני 15 שנה, עדיין נמצאת בתהליך של חיפוש עצמי, אבל הנתונים בשטח מספרים סיפור מרגש: העובדות בשטח: אמנם אין שכונה חרדית מובהקת, אך אין רחוב שאין בו משפחות חרדיות. בניגוד לאוכלוסייה הכללית שרובה בשכירות, המשפחות החרדיות רוכשות דירות וקובעות יתד. הצמיחה המטאורית: לפני 6 שנים היו כאן פחות מ-200 משפחות. כיום אנחנו מתקרבים ל-3,000 – כשליש מהעיר! במוסדות החינוך והגיל הרך, המספרים גבוהים אף יותר. הזדמנות במחיר: המחירים כיום נעים בין 12,000 ל-14,000 ש"ח למ"ר, ועדיין לא נאמרה המילה האחרונה. השורה התחתונה: מי שזוכר את בית שמש של לפני 30 שנה, מזהה את התבנית. חריש הולכת, לכאורה, בדיוק באותו נתיב וזה הזמן להחזיק את העיר הזו חזק על המכ"ם.