דילוג לתוכן

גזירות הגיוס - הפתרונות בעז"ה (לא לדיונים! פתרונות בלבד!)

כלכלת המשפחה
47 20 1.1k 20
  • מעניין לעניין באותו ענייין
    מי שישים לב בימים האחרונים הטונים של החכי"ם החרדיים וכן חלק מהיומונים החרדים מדברים על סוג של מרד מיסים ומלחמה פיננסית על גופי המדינה על ידי החברה החרדית,
    דוגמא לעניין תהיה עיכוב פירעון משכנתאות למשך 3 חודשים(כל אדם יכול לעכב חוקית)ועוד רעיונות רבים.

    @מזומנים said:

    דוגמא לעניין תהיה עיכוב פירעון משכנתאות לנ=משך 3 חודשים(כל אדם יכול לעכב חוקית)ועוד רעיונות רבים.

    את מי אתה מעניש בזה?
    תשלם יותר ריבית למה שזה יהיה אכפת למישהו?

    יש לי עיצה כלכלית בתור מרד נחליף את כל השקלים שלנו לדור ואז הדולר יעלה ויהיה לנו יותר כסף במקום הגזירות

  • צרכי-רבים said:

    לתועלת אלו שאין זמנם בידם לעיין באריכות, אצטט את הקטעים העיקריים (לענ"ד) מהמאמר המצויין הנ"ל
    א. חיזוק: בחורים צריכים ללמוד שהם בהתקפה, לא בהגנה. לא להיות בתחושה שהם מתחבאים בפנימייה שמשטרה צבאית תבוא לא תבוא והם הולכים לקניות רק בלילה. הם צריכים להבין שאיך שהם יתנהלו עכשיו זה השפעה מהותית לדורות, להבין שהם חלק מהמלחמה. לא בטוח שהם יצטרכו לצאת בפועל לעשות דברים שהם לא עשו עד עכשיו, יכול להיות שהדבר העיקרי שהם צריכים לעשות זה לשרוד כבחורי ישיבות, כי המלחמה היא עליהם - על החיים שלהם. אבלמבחינת תודעתית הם צריכים להיות במקום של התקפה, אם היו היום נביאים היו כותבים אותם בתנ"ך, ככה עם השמות הפרטיים ועם השמות של הישיבות. בספרי ההיסטוריה של הדור הבא, שאחרי המאבק, הם כבר כתובים. אלמלא היה ראובן יודע שהקב"ה מכתיב עליו ויצילהו מידם היה טוענו על כתיפיו ומחזירו לאביו. ככה צריך להגיד את זה. לזקוף את הכתפיים. להרים אותם.

    ב. מאבק משפטי: מהתרשמות כללית נראה שיש במה להשתפר בתחום המשפטי. הצד השני מפעיל עמותות וארגונים ועשרות עורכי דין במשרה מלאה שזו העבודה שלהם 7/24 , והוא ממומן עד הגרון. יש לנו מענה מספיק? אגף ייעודי בקרן עולם התורה? או שמדובר במתנדבים מטעם עצמם?

    ג . מאבק תקשורתי: אי אפשר לנצח בשום מאבק ציבורי בלי משרד יח"צ, אולי ברמה הבינ"ל.

    ד. טיעונים מסודרים:

    1. אין סנקציות ללא שוויון: אין מה לדבר על שלילת הטבות שאינן נשללות מכל מי שאינו משרת, כולל ערבים. זה מוסרי, הוגן, וכל אדם לא עיוור יכול להסכים עם זה.
    2. פגיעה בחופש דת: ראינו את הדיווחים על מה שקורה בשטח במסלולים החרדיים, ואנחנו יודעים דבר או שנים על ההיסטוריה של הדברים האלו. יותר מכך אנחנו יודעים היטב את הסטטיסטיקה העגומה של עזיבת הדת במגזר הדתי לאומי אחרי השירות בצבא. יש כאן קייס מובהק לכפיה על הדת. הצעה: 1 ] לרכז את החתימות מכלל הרבנים ובעלי המשרות בדבר האיסור ליטול חלק בצבא במתכונתו הנוכחית לכדי נוסח ברור ומוסכם, המנוסח כפסק הלכה . 2 ] לחדד לציבור הכללי ולמערכת הבינ"ל את התובנה שהמערכת הדתית החרדית בנויה על פסיקת הלכה של פוסקי הלכה חיים בכל התחומים. 3 ] 1+2 =פגיעה עצומה ואמיתית בחופש הדת. קייס מובהק לכל מקום - מבג"ץ ועד האו"ם. וכלי לצבירת לגיטימציה.
      שני הטיעונים הללו כוחם גדול, כי הם אמת. והם אינם תלויים בהשקפה דתית, אלא במוסריות פשוטה לפי מסגרת החשיבה המקובלת כיום.

    ה. יזמות: במבט רחב יותר: זה זמן העסקנים, זמן הכישרונות החבויים, זמן להקל על הציבור בכל מיני יוזמות בכל התחומים. כשציבור נמצא תחת לחץ הוא יכול להישבר ולהתקפל - והוא יכול להתפתח ולצמוח.

    כל הפעולות האפשריות צריכות להיות בלגיטימציה והתגייסות מלאה מכל שדרות הציבור, עד כמה שאפשר. משהו בסגנון העצרות בכניסה לירושלים. זה מחייב הסכמה על המטרות ועל הדרך.

  • קראתי את התמצית אין כאן חידוש מסוים ואין כאן דברים פרקטים

  • @מזומנים said:

    דוגמא לעניין תהיה עיכוב פירעון משכנתאות לנ=משך 3 חודשים(כל אדם יכול לעכב חוקית)ועוד רעיונות רבים.

    את מי אתה מעניש בזה?
    תשלם יותר ריבית למה שזה יהיה אכפת למישהו?

    יש לי עיצה כלכלית בתור מרד נחליף את כל השקלים שלנו לדור ואז הדולר יעלה ויהיה לנו יותר כסף במקום הגזירות

    @רואה-את-הנולד

    @רואה-את-הנולד said:

    את מי אתה מעניש בזה?
    תשלם יותר ריבית למה שזה יהיה אכפת למישהו?

    י

    עדיף לשלם לכל אחד מאיתנו קצת ריבית ולדעת שהמכה שהמדינה תחטוף תגרום לה ולמהנדסי הליברליזציה(שרובם מנהלי הבנקים וכו') יחשבו מסלול מחדש ויראו שהחרדים הם אמנם חרדים אבל רחוקים מלהיות פראיירים ושק חבטות

  • מעניין לעניין באותו ענייין
    מי שישים לב בימים האחרונים הטונים של החכי"ם החרדיים וכן חלק מהיומונים החרדים מדברים על סוג של מרד מיסים ומלחמה פיננסית על גופי המדינה על ידי החברה החרדית,
    דוגמא לעניין תהיה עיכוב פירעון משכנתאות למשך 3 חודשים(כל אדם יכול לעכב חוקית)ועוד רעיונות רבים.

    @מזומנים said:

    דוגמא לעניין תהיה עיכוב פירעון משכנתאות למשך 3 חודשים(כל אדם יכול לעכב חוקית)ועוד רעיונות רבים.

    קשה עד בלתי אפשרי לאגד את הציבור הרחב לכזה מהלך
    לצערי, הדבר האפקטיבי היחיד זה המחאות המטורפות שראינו אתמול

  • אני חושב שבהזדמנות זו אפשר לארגן ולפרסם רשימות עסקים ונותני שירות אשר הם יהיו רק מציבור/עסק שתומך בלומדי התורה (לדוג' רק עסק התורם לקרן עולם התורה סך/אחוז מסויים, סוג של השלמה למס (מלבד הצדקה בזה) עקב שהממשלה אינה ממלאה את תפקידה בנושא)
    ויהיה קריאה משותפת של כלל ראשי הציבור על כל גווניו, שככל ויש אפשרות לא קונים ולא לוקחים שירות מאף אחד שאינו מנוי על הנ"ל החל מבחירת קבלן לבנות (שזה שייך ליזמים) ועד שרוך נעל

    (הרעיון באופן כללי הוא רעיון שכדאי ליישמו אך הוא גם כלי שיכול להועיל הן להחזקת עולם התורה ואף לאיום מסוים על הרבה גורמים חזקים)

    כמו כן זו הזדמנות לפתח כלכלה עצמאית ולדאוג שהכסף יישאר בתוך הציבור

    ואף בתחומים כמו בנק וחברות אשראי וקופ"ח להגים גופים חרדיים (וזה יכול להועיל הרבה גם בעניני רבית והלכה שונים וכן בארגון צעדים הפגנתיים אחרים)

    וכמו שיש בתי חולים חרדיים יכול גם להיות בנק חרדי על טהרת הקודש וכן בכל התחומים

  • אני חושב שבהזדמנות זו אפשר לארגן ולפרסם רשימות עסקים ונותני שירות אשר הם יהיו רק מציבור/עסק שתומך בלומדי התורה (לדוג' רק עסק התורם לקרן עולם התורה סך/אחוז מסויים, סוג של השלמה למס (מלבד הצדקה בזה) עקב שהממשלה אינה ממלאה את תפקידה בנושא)
    ויהיה קריאה משותפת של כלל ראשי הציבור על כל גווניו, שככל ויש אפשרות לא קונים ולא לוקחים שירות מאף אחד שאינו מנוי על הנ"ל החל מבחירת קבלן לבנות (שזה שייך ליזמים) ועד שרוך נעל

    (הרעיון באופן כללי הוא רעיון שכדאי ליישמו אך הוא גם כלי שיכול להועיל הן להחזקת עולם התורה ואף לאיום מסוים על הרבה גורמים חזקים)

    כמו כן זו הזדמנות לפתח כלכלה עצמאית ולדאוג שהכסף יישאר בתוך הציבור

    ואף בתחומים כמו בנק וחברות אשראי וקופ"ח להגים גופים חרדיים (וזה יכול להועיל הרבה גם בעניני רבית והלכה שונים וכן בארגון צעדים הפגנתיים אחרים)

    וכמו שיש בתי חולים חרדיים יכול גם להיות בנק חרדי על טהרת הקודש וכן בכל התחומים

    @משה-עוזיאל עסק שרק תורם יכולים להצטרף חילונים שיראו בזה סוג של הוצאה ואולי בסוף יגלגלו במחיר. אין לי שום דבר נגד אחינו שלא זכו עדיין לשמור מצוות, אבל הרעיון שלך מעולה אם פשוט נצרוך רק משומרי מצוות חרדים בשביל לאיים על הציבור החילוני לשתף איתנו פעולה ביקר לנו.

  • @משה-עוזיאל עסק שרק תורם יכולים להצטרף חילונים שיראו בזה סוג של הוצאה ואולי בסוף יגלגלו במחיר. אין לי שום דבר נגד אחינו שלא זכו עדיין לשמור מצוות, אבל הרעיון שלך מעולה אם פשוט נצרוך רק משומרי מצוות חרדים בשביל לאיים על הציבור החילוני לשתף איתנו פעולה ביקר לנו.

    משה-עוזיאל
    רעיון נפלא.
    אם יש כאן בפורום מישהו מקרן עולם התורה, שיחטוף את זה ב- 2 ידים.

    וסתם זו הזדמנות לעורר לרכוש מחנויות או מכירות ביתיות, שהבעל אברך, או משפחות בני תורה.
    וכמאמרם 'צאו והתפרנסו זה מזה'.
    לפעמים רק צריך להכניס למודעות, יש לכם ברחוב \ בבנין, משפחה שמוכרת מוצרים במחירים טובים,
    לא חייבים לצאת לחנויות, וגם בחנויות רצוי לרכוש בחנויות של משפחות של אברכים.
    ולהרוויח על הדרך החזקת תורה.

    נ.ב. אין לי מכירה ביתית ולא חנות.

  • משה-עוזיאל
    רעיון נפלא.
    אם יש כאן בפורום מישהו מקרן עולם התורה, שיחטוף את זה ב- 2 ידים.

    וסתם זו הזדמנות לעורר לרכוש מחנויות או מכירות ביתיות, שהבעל אברך, או משפחות בני תורה.
    וכמאמרם 'צאו והתפרנסו זה מזה'.
    לפעמים רק צריך להכניס למודעות, יש לכם ברחוב \ בבנין, משפחה שמוכרת מוצרים במחירים טובים,
    לא חייבים לצאת לחנויות, וגם בחנויות רצוי לרכוש בחנויות של משפחות של אברכים.
    ולהרוויח על הדרך החזקת תורה.

    נ.ב. אין לי מכירה ביתית ולא חנות.

    @אהבת-התורה said:

    משה-עוזיאל
    רעיון נפלא.
    אם יש כאן בפורום מישהו מקרן עולם התורה, שיחטוף את זה ב- 2 ידים.

    המייל שלהם
    office@koh.org.il
    טל
    6881*

  • כן שמעתי הצעה לעשות כרטיס אשראי מיוחד של עולם התורה

    ויהיה שם "עיגול לטובה" מהצרכן ובזה הרעיון שזה סכום קטן שלא מרגישים

    וכן שהכרטיס אשראי ישמש כעין כרטיס מועדון שהחנויות שרשומות בו משלמות סכום קבוע, וזה משתלם לכל הצדדים

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    139 צפיות
    מזומניםמ
    אולי תפנה את השאלה לאמת ליעקב.
  • אתה לא הלקוח...

    כלכלת המשפחה סוכן ביטוח מסעדה לקוח
    3
    8 הצבעות
    3 פוסטים
    236 צפיות
    יוסף מינצברגי
    יפה, קשה מאוד לעמוד בפיתויים שמציעים לנו מכיוונים אינסופיים. במשיאים הקפדנו לתת אפשרות להתחבר דרך כלל חברות הביטוח ובתי ההשקעות בארץ, בכדי שלא יהיה אינטרס. שיתוף הפעולה הראשון היה עם בית ההשקעות מיטב, שהרבה סוכני ביטוח בפרט בציבור שלנו לא נותנים את האפשרות של בתי השקעות משיקולים שלהם. מיטב הגיעו למקום ראשון במסלול המעקב אחרי ה-S&P 500, ויש להם את המגוון הרחב ביותר של מסלולים כשרים, גם העדה וגם גלאט הון. כמו״כ בעסק הפרטי..
  • 8 הצבעות
    1 פוסטים
    140 צפיות
    מ
    [image: 1775170697997-49165541-1d43-4312-be55-ec92a0dbb34b-image.jpeg] אחרי שסידרנו את עצמנו, הגיע הזמן לדבר על היקר מכל – הילדים. כמו כל הורה למופת גם אני רוצה שהילדים יצאו ת"ח, בעלי מידות, ו.. אם אפשר בעלי תיק השקעות שיסדר אותם לכל החיים. חנוך לנער על אס אנד פו, גם כי יזקין לא ימכור... הנה כמה תובנות מהשבוע האחרון. 1. דמי כיס חיים (בן 9) ניגש אלי אתמול וביקש 5 שקלים לקנות קלפים של רבנים. הסתכלתי עליו במבט מחנך ואמרתי: "חיים, שב. בא נעשה חשבון. 5 שקלים היום, בריבית דריבית של 8% ל- 50 שנה – זה יוצא כמעט 500 שקלים! אתה באמת רוצה לבזבז 500 שקל על תמונה של רב?!" הילד יצא מבולבל. בסוף הוא ויתר על הקלפים, והלך ללמוד משניות לעילוי נשמתם. 2. האפיקומן. בליל הסדר האחרון כשהילדים מצאו את האפיקומן, ההתרגשות הייתה בשיאה. "מה אתם רוצים?" שאלתי ברוחב לב. "אופניים!" צעק הגדול. "רחפן!" צעק הקטן. חייכתי אליהם את החיוך של וורן באפט. "ילדים חמודים, אופניים זה נכס מתכלה, ורחפן זה נכס בסיכון. השנה אבא קונה לכם משהו שלא מאבד ערך... אני קונה לכם יחידות בקרן מחקה מדד!". הייתה דממה בבית. לא ראיתי אכזבה כזו מהשבת האחרונה שגילינו שאין קידוש. ניסיתי להסביר להם שבעוד 20 שנה הם יודו לי. בינתיים הם הודו לי בזה שהם החביאו לי את האפיקומן בחזרה... 3. שיחת טלפון מהמלמד. אתמול הרב'ה של חיים התקשר. הלב שלי דפק. "מה חיים עשה?" שאלתי, "דיבר בתפילה? הרביץ?" "יותר גרוע," נאנח המלמד. "בהפסקה הוא פתח 'גמ"ח הלוואות' לחברים שרוצים ארטיק. הוא לוקח להם עמלות, ומחתים אותם על היתר עסקה. והכי גרוע? הוא התחיל למכור 'אופציות' על המקום בתור למגלשה." התמלאתי גאווה. "נו, והוא מרוויח?" שאלתי. "הוא מושעה ליומיים," ענה המלמד. "אנחנו לא בוול סטריט פה". 4. קניות בסופר. אנחנו כבר עומדים בקופה. מיכל בוכה שהיא רוצה ביצת הפתעה. אני מרים את הביצה ומסביר בקול רם (שכל התור ישמע): "את מבינה שביצה עולה 5 שקלים, והשוקולד בפנים שווה אגורה וחצי? זה יחס P/E (מחיר לרווח) לא הגיוני! זו בועה! אנחנו לא משקיעים בבועות!". מאחוריי שמעתי אישה לוחשת לבעלה: "נראה לי המסכן קרא קצת טורים שלך..." רגע ברצינות: חינוך פיננסי לילדים הוא לא רק ללמד אותם מה זה ריבית דריבית, אלא ללמד אותם גם דחיית סיפוקים. הילד שמבין היום ש-5 שקלים זה לא סתם מטבע אלא פוטנציאל לערך עתידי, הוא המבוגר שלא ייקח הלוואה לטיול או לרכב שהוא לא צריך, ובע"ה יזכה לשקט שיאפשר לו לעסוק בעבודת ה'. כמובן שאנחנו רוצים לפנק את הילדים, ואפשר (וצריך!) לקנות להם אופניים, במבה וביצי הפתעה. השמחה שלהם היא ההשקעה הכי טובה שיש. אבל המטרה בטור הזה היא להזכיר ששנייה לפני ששולפים את האשראי, יש לנו הזדמנות פדגוגית - להסביר להם שכל בחירה היום היא ויתור על משהו אחר מחר.
  • 4 הצבעות
    13 פוסטים
    406 צפיות
    אבי ר.א
    נכון, אבל כנראה שזה לא מוגדר שם כמסגרת (שנשמע כאילו הלוואה או אפי' מתנה מהבנק שניתן להשתמש בה) אלא כאפשרות למשיכת יתר (שזה כבר נשמע כסף שלא שלך אלא של הבנק) ואולי בזה טמון ההבדל.
  • "מתכננים היום את החגים של מחר"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    4 הצבעות
    1 פוסטים
    181 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    "חגים, חשבון בנק וחלומות – כך תחגגו בלי לקרוס כלכלית!" טורו של המאמן הכלכלי החגים בפתח, והשולחן כבר מתמלא ברשימות קניות: בשר, דגים, יין, בגדים לילדים, מתנות לחמות, סידור מחדש של הסלון – והכיס? הוא הולך ומתרוקן במהירות של טיל היפרסוני. משפחה ברוכת ילדים, בואו נודה על האמת, היא כמו סטארט-אפ – המון חזון, השקעה אינסופית, והכנסות שתמיד נראות קצת קטנות מדי. אז איך מתמודדים? איך לא נותנים להוצאות הבלתי צפויות של החגים להכניס את החשבון למצב של "ה’ ירחם"? הנה חמישה כלים פרקטיים שיצילו לכם את התקציב – וישאירו לכם גם קצת אוויר לנשימה. "תקציב חג" – קדוש כמו תפילת נעילה רגע לפני שאתם יוצאים לקניות כאילו אין מחר – עוצרים! שבו עם דף ועט (או גוגל שיטס אם אתם הייטקיסטים בתחפושת) וכתבו מה באמת צריך. אל תשכחו להכניס סעיף להפתעות, כי הפתעות תמיד יהיו. הכלל שלי: תקציב החג הוא מה שיש – לא מה שאתם מקווים שיהיה. קונים חכם – כי יש חיים אחרי החג לא כל מה שנוצץ – זהב. כן, גם לא הסטייק אנטרקוט שצד לכם את העין. חפשו מבצעים מראש, קנו בסיטונאות, וכשהקצב שואל "לחתוך דק או עבה?" – תגידו לו "לחתוך בזול". בגדים? אפשר לחפש עודפים, חנויות מוזלות, ולזכור שהילדים לא חייבים להתלבש כמו בפרסומת של אופנת פריז. תכנית "חיסכון לחג" – לא רק לבנקים אחד הטריקים היותר חכמים הוא להתחיל להפריש סכום קטן כל חודש, כל השנה, לטובת החגים. שיטה פשוטה: קחו קופסה בבית, או פתחו קופת חיסכון נפרדת, ושימו בה סכום קטן כל חודש. וזה גם יכול להיות סתם איזה חיסכון שישכב בבנק, ועל הדרך גם תרוויחו קצת ריביות. וכשתגיעו לחג – תגלו שההוצאות נראות הרבה פחות מפחידות. "להקפיא" – לא רק חשבון הבנק המקפיא הוא החבר הכי טוב שלכם. קונים מראש, מקפיאים, ומורידים לחצים כלכליים של הרגע האחרון. אם תתחילו חודש לפני החג לקנות מוצרי יסוד, כל שבוע קצת, תגלו שהחג הגיע – והכסף נשאר בכיס. לא מתפתים – אין חובה לקנות הכל תתפלאו, אבל לא כל מה שנמכר בחג – הוא חובה הלכתית. יש ממתקים זולים ואיכותיים, יש בגדים שכבר יש בארון, ויש הבדל בין "צריך" לבין "מתחשק". החוכמה היא לדעת להבדיל. תרגול בשטח: "בניית התקציב עם הילדים בבית" תשבו בבית עם הילדים: הגדירו סכום, ותנו להם לבחור איך לחלק אותו בין קניות הביגוד השונות. תתפלאו לגלות כמה הם יכולים להיות יצירתיים – וכמה אתם יכולים לחסוך מהדמיון שלהם! סיכום: חגיגה עם ראש כלכלי לא צריך להיכנס למינוס כדי להרגיש שמחת חג. מי שמנהל נכון, מתכנן מראש, חושב חכם – חוגג כמו שצריך וגם ישן טוב בלילה. אז לפני שאתם שולפים את האשראי – תשאלו את עצמכם: האם זה משמח את המשפחה או רק את חברת האשראי? חג שמח, ושיהיה רק בשפע – כלכלי ורוחני!