דילוג לתוכן

גזירות הגיוס - הפתרונות בעז"ה (לא לדיונים! פתרונות בלבד!)

כלכלת המשפחה
67 26 1.8k 24
  • למה היועמשי"ת מחוץ לתמונה?
    עצרות ותפילות מתחת לביתה יומם ולילה.
    קצת לעורר אותה (תרתי משמע).

    @אהבת-התורה said:

    למה היועמשי"ת מחוץ לתמונה?
    עצרות ותפילות מתחת לביתה יומם ולילה.
    קצת לעורר אותה (תרתי משמע).

    מה קשור יועמש"ית אם כבר גיל לימון.

  • אז מהלימון נעשה לימונדה
    אבל לא סתם להפגין במקומות שלא כ"כ מועלים.

  • @שואף-ליותר
    כמה תגובות:
    1.ראינו מה משמעות מחאות כלכליות חרדיות לשעבר, זה הוריד את החברות/מנהלי ומנהיגי המשק על הברכיים.
    2.מחאות,וודאי מחאות כמו שראינו השבוע עוזרים גם עוזרים, (ובפרט שמה שנקרא המיינסטרים החרדי כבר עם רגל אחת בפנים...)וראיה לכך שהיום התפרסם שהמשטרה העבירה מסר למארגני ההפגנות שהיא מורידה את הרגל מהגז בכל מה שקשור למעצר עריקים ובלבד שיעצרו את ההפגנות.
    3.מה שכן עדיין יש לנו מה ללמוד מהקפלניסטים ז"ל(שהם ממש מורים מובילים בלימוד שיעורי מחאה,מה? איפה? וכיצד?)
    שכדאי מאוד להיצמד עם אוהלים ומשמרות לכל בית של שופט או יועמ"שית ועוזריה שקצת יפחדו לצאת מהבית בדיוק כמו מה שעובר על בחורי ישראל לדאבון לב בארץ ישראל.

    @מזומנים said:

    @שואף-ליותר
    כמה תגובות:
    1.ראינו מה משמעות מחאות כלכליות חרדיות לשעבר, זה הוריד את החברות/מנהלי ומנהיגי המשק על הברכיים.
    2.מחאות,וודאי מחאות כמו שראינו השבוע עוזרים גם עוזרים, (ובפרט שמה שנקרא המיינסטרים החרדי כבר עם רגל אחת בפנים...)וראיה לכך שהיום התפרסם שהמשטרה העבירה מסר למארגני ההפגנות שהיא מורידה את הרגל מהגז בכל מה שקשור למעצר עריקים ובלבד שיעצרו את ההפגנות.
    3.מה שכן עדיין יש לנו מה ללמוד מהקפלניסטים ז"ל(שהם ממש מורים מובילים בלימוד שיעורי מחאה,מה? איפה? וכיצד?)
    שכדאי מאוד להיצמד עם אוהלים ומשמרות לכל בית של שופט או יועמ"שית ועוזריה שקצת יפחדו לצאת מהבית בדיוק כמו מה שעובר על בחורי ישראל לדאבון לב בארץ ישראל.

    אתם שוכחים שמה שמותר להם לנו אסור

  • @מזומנים said:

    דוגמא לעניין תהיה עיכוב פירעון משכנתאות למשך 3 חודשים(כל אדם יכול לעכב חוקית)ועוד רעיונות רבים.

    קשה עד בלתי אפשרי לאגד את הציבור הרחב לכזה מהלך
    לצערי, הדבר האפקטיבי היחיד זה המחאות המטורפות שראינו אתמול

    @שואף-ליותר said:

    הדבר האפקטיבי היחיד זה המחאות המטורפות שראינו אתמול

    @מזומנים said:

    2.מחאות,וודאי מחאות כמו שראינו השבוע עוזרים גם עוזרים, (ובפרט שמה שנקרא המיינסטרים החרדי כבר עם רגל אחת בפנים...)וראיה לכך שהיום התפרסם שהמשטרה העבירה מסר למארגני ההפגנות שהיא מורידה את הרגל מהגז בכל מה שקשור למעצר עריקים ובלבד שיעצרו את ההפגנות.

    מביזפוטל שיתוק צירי תנועה, הפסקת רכבות וכאוס בדרכים: המחיר הכבד של הפגנות החרדים אתמול

    המחאה האלימה נגד הגיוס ומעצר העריקים הפכה למפגן אובדן שליטה בתשתיות לאומיות - רימוני הלם ומכת"זיות בכביש 4, השבתת רכבות קריטית במרכז ונהגים מתוסכלים שניסו להימלט נגד כיוון התנועה; הכלכלה הישראלית ספגה פגיעה ישירה בפריון, בשרשראות האספקה של המרלו"גים ובכיס של האזרחים - שנאמדת ב-110-70 מיליון שקל

  • לכל 'העריקים' שבינינו כדאי לקרוא קצת על ישיבה בכלא הצבאי
    קיבלתי למייל
    שווה קריאה! חוברת גיבורי הרוח חדש סיון למייל.pdf

  • @אהבת-התורה said:

    למה היועמשי"ת מחוץ לתמונה?
    עצרות ותפילות מתחת לביתה יומם ולילה.
    קצת לעורר אותה (תרתי משמע).

    מה קשור יועמש"ית אם כבר גיל לימון.

    @רבנאי-יתרעם-גאון
    מזה ומזה אל תנח ידך..
    ובערת הרע מקרבך...
    יש מספיק לכוווולם...

  • @מזומנים said:

    @שואף-ליותר
    כמה תגובות:
    1.ראינו מה משמעות מחאות כלכליות חרדיות לשעבר, זה הוריד את החברות/מנהלי ומנהיגי המשק על הברכיים.
    2.מחאות,וודאי מחאות כמו שראינו השבוע עוזרים גם עוזרים, (ובפרט שמה שנקרא המיינסטרים החרדי כבר עם רגל אחת בפנים...)וראיה לכך שהיום התפרסם שהמשטרה העבירה מסר למארגני ההפגנות שהיא מורידה את הרגל מהגז בכל מה שקשור למעצר עריקים ובלבד שיעצרו את ההפגנות.
    3.מה שכן עדיין יש לנו מה ללמוד מהקפלניסטים ז"ל(שהם ממש מורים מובילים בלימוד שיעורי מחאה,מה? איפה? וכיצד?)
    שכדאי מאוד להיצמד עם אוהלים ומשמרות לכל בית של שופט או יועמ"שית ועוזריה שקצת יפחדו לצאת מהבית בדיוק כמו מה שעובר על בחורי ישראל לדאבון לב בארץ ישראל.

    אתם שוכחים שמה שמותר להם לנו אסור

    @בן-עליה
    קודם כל אני במדבר על מחאות קודמות בציבור החרדי כגון נגד אלקטרה אל על וכן איום שהצליח על בנק לאומי שיוציאו משם את הכסף(בעקבות שותפותם בחילולי קברים) ועוד היד נטויה...
    וכן אנו כבר לא בזמן שמדאי בודקיםמה מותר להם ומה לנו, אנחנו במצב שלהיות או לחדול או במילה אחת במלחמה ובמלחמה נלחמים כולם וגם אם משלמים מחירים...

  • שלום רב,
    בעקבות הגזירות הניתכות על לומדי התורה והצרת צעדיהם,
    ובעקבות שישנם כל מיני פתרונות לכל מיני סנקציות/גזירות כאלו ואחרות המסתובבות בחדרי קפה למיניהם,
    חשבתי לפתוח פה אשכול לפתרונות להתמודד עם הגזירות
    ולכן אי מי היודע על פתרון שהוכח ככזה הפותר/עוקף סנקציה כל שהיא מוזמן לכתוב את הגזירה ואת פתרונה לצידה כאן באשכול לתועלת המשתמשים הרבים,
    תודה רבה.

    @שמואל said:

    שלום רב,
    בעקבות הגזירות הניתכות על לומדי התורה והצרת צעדיהם,
    ובעקבות שישנם כל מיני פתרונות לכל מיני סנקציות/גזירות כאלו ואחרות המסתובבות בחדרי קפה למיניהם,
    חשבתי לפתוח פה אשכול לפתרונות להתמודד עם הגזירות
    ולכן אי מי היודע על פתרון שהוכח ככזה הפותר/עוקף סנקציה כל שהיא מוזמן לכתוב את הגזירה ואת פתרונה לצידה כאן באשכול לתועלת המשתמשים הרבים,
    תודה רבה.

    אין פתרונות קסם כרגע, ואם היה היו עושים אותם
    לנו יש להתפלל לבורא עולם, שבידו הכל!
    וכמובן להמשיך בהתמדה בתורה

    וכן חשוב ביותר, לא לפחד מהם! בורא עולם איתנו, מי יכול עלינו.

  • @בן-עליה
    קודם כל אני במדבר על מחאות קודמות בציבור החרדי כגון נגד אלקטרה אל על וכן איום שהצליח על בנק לאומי שיוציאו משם את הכסף(בעקבות שותפותם בחילולי קברים) ועוד היד נטויה...
    וכן אנו כבר לא בזמן שמדאי בודקיםמה מותר להם ומה לנו, אנחנו במצב שלהיות או לחדול או במילה אחת במלחמה ובמלחמה נלחמים כולם וגם אם משלמים מחירים...

    @מזומנים said:

    וכן אנו כבר לא בזמן שמדאי בודקיםמה מותר להם ומה לנו, אנחנו במצב שלהיות או לחדול או במילה אחת במלחמה ובמלחמה נלחמים כולם וגם אם משלמים מחירים...

    אני מאמץ חייל במיזם אלף למטה של המלחמה הזו רוצה להיות החייל שלי ואני ילמד לזכותך?

  • באשר לחרמות על רשתות ועל בנקים, יש כמה חומרים מעניינים בנושא, הדברים ארוכים אבל מאוד מעניינים וכדלהלן.
    כוחו של הציבור החרדי טמון במשמעת ובציות המוחלט להוראות גדולי התורה. להלן ניתוח של מספר צעדים דרמטיים, שהציבור החרדי מסוגל לבצע יחד בהוראת רבניו, ואשר עלולים להוביל לטלטלה קשה במשק הישראלי ולפגיעה ישירה בציבור החילוני.

    1. השבתת תשלומים מאורגנת: המשבר הפיננסי

    הציבור החרדי מחזיק במאות אלפי חשבונות בנקים, משכנתאות והלוואות. הוראה קולקטיבית של גדולי התורה לעצור תשלומים תייצר אפקט דומינו מיידי:
    הקפאת משכנתאות והחזרי הלוואות: אם עשרות אלפי משפחות חרדיות יורו לבנקים לבטל את הרשאות החיוב (הוראות הקבע) של המשכנתאות וההלוואות, הבנקים הגדולים בישראל ייקלעו למשבר נזילות חסר תקדים. הון עתק המהווה בסיס ליציבות המערכת הבנקאית פשוט ייעצר.

    אי תשלום ארנונה ומסים עירוניים: עיריות רבות ברחבי הארץ (ובמיוחד בערים מעורבות או חרדיות כמו בני ברק, ירושלים, בית שמש ואלעד) תלויות ישירות בגביית הארנונה. מרד מסים עירוני יוביל לקריסה תקציבית של הרשויות המקומיות בתוך שבועות ספורים, ועצירת שירותים בסיסיים.

    1. משיכת פיקדונות המונית (Bank Run)

    החברה החרדית מתאפיינת בשיעורי חיסכון גבוהים, כאשר כספים רבים של קרנות גמ"ח, מוסדות, וחיסכונות פרטיים לנישואי ילדים מופקדים בבנקים המסחריים.
    צעד מבוקר של העברת פקדונות וחשבונות עו"ש מהבנקים הגדולים אל בנקים קטנים יותר, או משיכתם למזומן ושמירתם בגמ"חים פנימיים, יגרום לזעזוע אדיר בשוק ההון הישראלי. בנקים ייאלצו לייקר את האשראי באופן מיידי כדי לפצות על בריחת המזומנים.

    1. חרם צרכני מוחלט על חברות ענק

    הכוח הצרכני החרדי הוא אחד המנועים החזקים במשק הישראלי. החברה החרדית רוכשת במרוכז, וממוקדת במספר קטן של רשתות שיווק וחברות מזון גדולות.
    חרם רבני רשמי על חברות מזון מובילות, רשתות פארם או חברות תחבורה ציבורית, יביא לצניחה מיידית של עשרות אחוזים בהכנסותיהן של אותן חברות. חברות ציבוריות יראו את מניותיהן קורסות בבורסה בתל אביב, מה שיגרור פגיעה בקרנות הפנסיה של כלל אזרחי המדינה.

    1. עצירת הגבייה של ביטוח לאומי

    אחד הצעדים המורכבים שנשקלים הוא הוראה גורפת לעובדים עצמאיים ושכירים חרדים לעצור או לעכב את תשלומי דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות. הסטת כספים אלו בצורה מאורגנת תייצר גירעון עמוק בקופת המדינה המדממת גם כך בשל הוצאות המלחמה.

    איך זה ישפיע על הציבור החילוני?
    המשק הישראלי הוא מערכת אקולוגית אחת משולבת, וקריסה או פגיעה במגזר אחד יורגשו מיד בכל בית בישראל:
    התייקרות המשכנתאות והאשראי: כדי להתמודד עם משבר נזילות ועצירת תשלומים של המגזר החרדי, הבנקים ייאלצו להעלות בחדות את הריביות על הלוואות ומשכנתאות חדשות. הציבור החילוני שיבקש לקנות דירה או לקחת הלוואה לעסק ימצא את עצמו משלם הרבה יותר.

    קריסת שירותים עירוניים: בערים מעורבות כמו ירושלים או חיפה, קריסת גביית הארנונה בשכונות החרדיות תביא לכך שלעירייה לא יהיה כסף לפינוי אשפה, לתחזוקת גינות, או להפעלת מוסדות חינוך ותרבות – פגיעה שתשפיע באופן שווה על התושבים החילונים באותה העיר.

    פגיעה בקרנות הפנסיה: קריסה של חברות מזון וקמעונאות גדולות בעקבות חרם צרכני, לצד ירידת ערך הבנקים, תוביל לנפילות שערים חדות בבורסה. המשמעות היא פגיעה ישירה בשווי החסכונות הפנסיוניים של מעמד הביניים החילוני.

    עליית מסים כללית: אם המדינה תזהה זליגה ואובדן של מיליארדי שקלים מהכנסות ממסים ומביטוח לאומי, הממשלה תיאלץ לפצות על הגירעון באמצעות העלאת מסים עקיפים (כמו מע"מ) וישירים (מס הכנסה), נטל שייפול בעיקר על השכבות העובדות במגזר החילוני.

    מתוך AI עוד תוצאות שיכולות להיות מזה:
    עולת חרם קבוצתית רחבת־היקף – לדוג' חצי מיליון איש שמפסיקים לשלם משכנתא או ריבית לבנקים – עלולה לגרום לירידות מיידיות בערך המניות של הבנקים, להחלשת השקל ואף להפעיל לחץ לעליית ריבית. ככל שהיקף הפעולה רחב וכולל יותר מגזרים (רשתות מזון, תשלומי ביטוח לאומי), כך ההשפעה על שוק ההון והמשק העיקרי – משמעותית ומהירה יותר.
    הלם ראשוני – אם מאות אלפי ישראלים לא משלמים משכנתא או חובות, הדוחות הרבעוניים של הבנקים יראו קפיצה בהפרשות לחובות מסופקים, ירידת רווחיות, ועליית חשש ליציבות. מניות הבנקים, שהן בין הכבדות במדד ת"א 35, צפויות לרדת בחדות.
    רשתות מזון: חרם צרכני משמעותי יפגע ברווחי הרשתות, במכירות ובהערכת שווי שלהן, עם ירידות אפשריות במניות. השפעות ישירות על השקל פיחות השקל: זעזוע אמון כה חריף עלול לגרור משקיעים זרים ומקומיים למכור נכסים ישראליים, להמיר שקלים למט"ח ולגרום להיחלשות השקל.
    דינמיקת שרשרת: ירידות בשוק ההון והגברת יצוא הון לחו"ל מגבירים לחצים לפיחות מטבע.
    מה בנק ישראל יעשה? אם החרם יגרום למשבר נזילות בבנקים (בריחה מפיקדונות, אי־סדרים בשוק האשראי): הבנק המרכזי ייתכן שיגיב בהזרמת נזילות, הורדת ריבית או צעדים מרסנים.
    אם כתוצאה מכך השקל נחלש מאוד ויש לחצי אינפלציה: בנק ישראל עשוי דווקא להעלות ריבית כדי לבלום את הפיחות והאינפלציה – גם במחיר החרפת המיתון.

    חרם מאורגן עלול להוביל לגל פאניקה בקרב משקיעים, פגיעה בדירוג האשראי של ישראל, ולזעזועים בשוק ההון (ירידות חדות במדדים ת"א 35 ות"א 125):ירידת אמון בבנקים → ירידת ערך מניות הבנקים → פדיונות מקרנות נאמנות → ירידות במדדים ובשקל אם החרם כולל גם עצירת תשלום לביטוח לאומי/רשתות מזון: גידול בסיכון למיתון, עלייה באבטלה, ופגיעה בביקוש.

    מה למדנו? חרם צרכני/פיננסי בקנה מידה כזה הוא "ברבור שחור" – אירוע קיצון שיכול לטרוף את הקלפים, לערער את יציבות הבנקים, המטבע והמשק כולו. ככל שהתגובה המאסיבית והמיידית יותר – כך ההשפעה תורגש בשווקים מהר יותר, לעיתים בימים או אפילו שעות.
    בפועל, מערכות הבנקאות והמדינה ערוכות לבלום זעזועים כאלה, אך ככל שהיקף החרם גדול יותר – כך גם הסיכון והתגובה של שוקי ההון.

  • באשר לחרמות על רשתות ועל בנקים, יש כמה חומרים מעניינים בנושא, הדברים ארוכים אבל מאוד מעניינים וכדלהלן.
    כוחו של הציבור החרדי טמון במשמעת ובציות המוחלט להוראות גדולי התורה. להלן ניתוח של מספר צעדים דרמטיים, שהציבור החרדי מסוגל לבצע יחד בהוראת רבניו, ואשר עלולים להוביל לטלטלה קשה במשק הישראלי ולפגיעה ישירה בציבור החילוני.

    1. השבתת תשלומים מאורגנת: המשבר הפיננסי

    הציבור החרדי מחזיק במאות אלפי חשבונות בנקים, משכנתאות והלוואות. הוראה קולקטיבית של גדולי התורה לעצור תשלומים תייצר אפקט דומינו מיידי:
    הקפאת משכנתאות והחזרי הלוואות: אם עשרות אלפי משפחות חרדיות יורו לבנקים לבטל את הרשאות החיוב (הוראות הקבע) של המשכנתאות וההלוואות, הבנקים הגדולים בישראל ייקלעו למשבר נזילות חסר תקדים. הון עתק המהווה בסיס ליציבות המערכת הבנקאית פשוט ייעצר.

    אי תשלום ארנונה ומסים עירוניים: עיריות רבות ברחבי הארץ (ובמיוחד בערים מעורבות או חרדיות כמו בני ברק, ירושלים, בית שמש ואלעד) תלויות ישירות בגביית הארנונה. מרד מסים עירוני יוביל לקריסה תקציבית של הרשויות המקומיות בתוך שבועות ספורים, ועצירת שירותים בסיסיים.

    1. משיכת פיקדונות המונית (Bank Run)

    החברה החרדית מתאפיינת בשיעורי חיסכון גבוהים, כאשר כספים רבים של קרנות גמ"ח, מוסדות, וחיסכונות פרטיים לנישואי ילדים מופקדים בבנקים המסחריים.
    צעד מבוקר של העברת פקדונות וחשבונות עו"ש מהבנקים הגדולים אל בנקים קטנים יותר, או משיכתם למזומן ושמירתם בגמ"חים פנימיים, יגרום לזעזוע אדיר בשוק ההון הישראלי. בנקים ייאלצו לייקר את האשראי באופן מיידי כדי לפצות על בריחת המזומנים.

    1. חרם צרכני מוחלט על חברות ענק

    הכוח הצרכני החרדי הוא אחד המנועים החזקים במשק הישראלי. החברה החרדית רוכשת במרוכז, וממוקדת במספר קטן של רשתות שיווק וחברות מזון גדולות.
    חרם רבני רשמי על חברות מזון מובילות, רשתות פארם או חברות תחבורה ציבורית, יביא לצניחה מיידית של עשרות אחוזים בהכנסותיהן של אותן חברות. חברות ציבוריות יראו את מניותיהן קורסות בבורסה בתל אביב, מה שיגרור פגיעה בקרנות הפנסיה של כלל אזרחי המדינה.

    1. עצירת הגבייה של ביטוח לאומי

    אחד הצעדים המורכבים שנשקלים הוא הוראה גורפת לעובדים עצמאיים ושכירים חרדים לעצור או לעכב את תשלומי דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות. הסטת כספים אלו בצורה מאורגנת תייצר גירעון עמוק בקופת המדינה המדממת גם כך בשל הוצאות המלחמה.

    איך זה ישפיע על הציבור החילוני?
    המשק הישראלי הוא מערכת אקולוגית אחת משולבת, וקריסה או פגיעה במגזר אחד יורגשו מיד בכל בית בישראל:
    התייקרות המשכנתאות והאשראי: כדי להתמודד עם משבר נזילות ועצירת תשלומים של המגזר החרדי, הבנקים ייאלצו להעלות בחדות את הריביות על הלוואות ומשכנתאות חדשות. הציבור החילוני שיבקש לקנות דירה או לקחת הלוואה לעסק ימצא את עצמו משלם הרבה יותר.

    קריסת שירותים עירוניים: בערים מעורבות כמו ירושלים או חיפה, קריסת גביית הארנונה בשכונות החרדיות תביא לכך שלעירייה לא יהיה כסף לפינוי אשפה, לתחזוקת גינות, או להפעלת מוסדות חינוך ותרבות – פגיעה שתשפיע באופן שווה על התושבים החילונים באותה העיר.

    פגיעה בקרנות הפנסיה: קריסה של חברות מזון וקמעונאות גדולות בעקבות חרם צרכני, לצד ירידת ערך הבנקים, תוביל לנפילות שערים חדות בבורסה. המשמעות היא פגיעה ישירה בשווי החסכונות הפנסיוניים של מעמד הביניים החילוני.

    עליית מסים כללית: אם המדינה תזהה זליגה ואובדן של מיליארדי שקלים מהכנסות ממסים ומביטוח לאומי, הממשלה תיאלץ לפצות על הגירעון באמצעות העלאת מסים עקיפים (כמו מע"מ) וישירים (מס הכנסה), נטל שייפול בעיקר על השכבות העובדות במגזר החילוני.

    מתוך AI עוד תוצאות שיכולות להיות מזה:
    עולת חרם קבוצתית רחבת־היקף – לדוג' חצי מיליון איש שמפסיקים לשלם משכנתא או ריבית לבנקים – עלולה לגרום לירידות מיידיות בערך המניות של הבנקים, להחלשת השקל ואף להפעיל לחץ לעליית ריבית. ככל שהיקף הפעולה רחב וכולל יותר מגזרים (רשתות מזון, תשלומי ביטוח לאומי), כך ההשפעה על שוק ההון והמשק העיקרי – משמעותית ומהירה יותר.
    הלם ראשוני – אם מאות אלפי ישראלים לא משלמים משכנתא או חובות, הדוחות הרבעוניים של הבנקים יראו קפיצה בהפרשות לחובות מסופקים, ירידת רווחיות, ועליית חשש ליציבות. מניות הבנקים, שהן בין הכבדות במדד ת"א 35, צפויות לרדת בחדות.
    רשתות מזון: חרם צרכני משמעותי יפגע ברווחי הרשתות, במכירות ובהערכת שווי שלהן, עם ירידות אפשריות במניות. השפעות ישירות על השקל פיחות השקל: זעזוע אמון כה חריף עלול לגרור משקיעים זרים ומקומיים למכור נכסים ישראליים, להמיר שקלים למט"ח ולגרום להיחלשות השקל.
    דינמיקת שרשרת: ירידות בשוק ההון והגברת יצוא הון לחו"ל מגבירים לחצים לפיחות מטבע.
    מה בנק ישראל יעשה? אם החרם יגרום למשבר נזילות בבנקים (בריחה מפיקדונות, אי־סדרים בשוק האשראי): הבנק המרכזי ייתכן שיגיב בהזרמת נזילות, הורדת ריבית או צעדים מרסנים.
    אם כתוצאה מכך השקל נחלש מאוד ויש לחצי אינפלציה: בנק ישראל עשוי דווקא להעלות ריבית כדי לבלום את הפיחות והאינפלציה – גם במחיר החרפת המיתון.

    חרם מאורגן עלול להוביל לגל פאניקה בקרב משקיעים, פגיעה בדירוג האשראי של ישראל, ולזעזועים בשוק ההון (ירידות חדות במדדים ת"א 35 ות"א 125):ירידת אמון בבנקים → ירידת ערך מניות הבנקים → פדיונות מקרנות נאמנות → ירידות במדדים ובשקל אם החרם כולל גם עצירת תשלום לביטוח לאומי/רשתות מזון: גידול בסיכון למיתון, עלייה באבטלה, ופגיעה בביקוש.

    מה למדנו? חרם צרכני/פיננסי בקנה מידה כזה הוא "ברבור שחור" – אירוע קיצון שיכול לטרוף את הקלפים, לערער את יציבות הבנקים, המטבע והמשק כולו. ככל שהתגובה המאסיבית והמיידית יותר – כך ההשפעה תורגש בשווקים מהר יותר, לעיתים בימים או אפילו שעות.
    בפועל, מערכות הבנקאות והמדינה ערוכות לבלום זעזועים כאלה, אך ככל שהיקף החרם גדול יותר – כך גם הסיכון והתגובה של שוקי ההון.

    @iester למה אתה חושב שזו פגיעה בציבור הכללי יותר מאשר פגיעה אנושה עוד יותר בציבור החרדי שגם ככה מוטל בגזירות כלכליות??
    וחוץ מזה אני לא מאמין שיהיה רב שיורה על פגיעה בבנק כלשהו או ברשת שיווק מסוימת, כל עוד זה לא בבבעלות גמורה של המדינה

  • הצעה לסדר:
    בית השקעות (או כמה בתי השקעות) בבעלות חרדית שכל הציבור החרדי יעביר לשם את כספי הפנסיה והחבכונות שלו, ומדיניות החברה תהיה השקעה רק בחו"ל או בחברות ועסקים שיתמכו כלכלית בלומדי התורה.
    למותר לציין שגם חלק מרווחי בית ההשקעות ילכו ללומדי התורה.
    את הרעיון הזה ניתן לקחת הלאה שכספי בית ההשקעות ינותבו להשקעות שונות שיניבו רווחים אבל גם יתרמו לרווחת הציבור החרדי כמו דיור ותעסוקה.
    אינני יודע אם הפגנת הכוח תשפיע על המדינה, אבל הכסף של הציבור החרדי חייב להיות מנותב לתוך הציבור החרדי ואם המדינה לא נותנת לנו את חלקנו אנו צריכים לייצר אותו לבד ולא רק מתרומות אלא גם מניצול הכח הכלכלי שלנו.
    מה דעתכם?

  • @iester למה אתה חושב שזו פגיעה בציבור הכללי יותר מאשר פגיעה אנושה עוד יותר בציבור החרדי שגם ככה מוטל בגזירות כלכליות??
    וחוץ מזה אני לא מאמין שיהיה רב שיורה על פגיעה בבנק כלשהו או ברשת שיווק מסוימת, כל עוד זה לא בבבעלות גמורה של המדינה

    @הקוד-הפיננסי זה נכון, אבל שווה לסבול הרבה למשך קצת זמן כדי שאח"כ נקבל הרווחה כלכלית, ועוד יותר מזה, עצם הדבר שהתורה מושפלת עד עפר, ואם זה הדבר שיביא פיתרון לכך, אין דבר העומד בפני זה.

נושאים מוצעים


  • 8 הצבעות
    1 פוסטים
    147 צפיות
    מ
    [image: 1775170697997-49165541-1d43-4312-be55-ec92a0dbb34b-image.jpeg] אחרי שסידרנו את עצמנו, הגיע הזמן לדבר על היקר מכל – הילדים. כמו כל הורה למופת גם אני רוצה שהילדים יצאו ת"ח, בעלי מידות, ו.. אם אפשר בעלי תיק השקעות שיסדר אותם לכל החיים. חנוך לנער על אס אנד פו, גם כי יזקין לא ימכור... הנה כמה תובנות מהשבוע האחרון. 1. דמי כיס חיים (בן 9) ניגש אלי אתמול וביקש 5 שקלים לקנות קלפים של רבנים. הסתכלתי עליו במבט מחנך ואמרתי: "חיים, שב. בא נעשה חשבון. 5 שקלים היום, בריבית דריבית של 8% ל- 50 שנה – זה יוצא כמעט 500 שקלים! אתה באמת רוצה לבזבז 500 שקל על תמונה של רב?!" הילד יצא מבולבל. בסוף הוא ויתר על הקלפים, והלך ללמוד משניות לעילוי נשמתם. 2. האפיקומן. בליל הסדר האחרון כשהילדים מצאו את האפיקומן, ההתרגשות הייתה בשיאה. "מה אתם רוצים?" שאלתי ברוחב לב. "אופניים!" צעק הגדול. "רחפן!" צעק הקטן. חייכתי אליהם את החיוך של וורן באפט. "ילדים חמודים, אופניים זה נכס מתכלה, ורחפן זה נכס בסיכון. השנה אבא קונה לכם משהו שלא מאבד ערך... אני קונה לכם יחידות בקרן מחקה מדד!". הייתה דממה בבית. לא ראיתי אכזבה כזו מהשבת האחרונה שגילינו שאין קידוש. ניסיתי להסביר להם שבעוד 20 שנה הם יודו לי. בינתיים הם הודו לי בזה שהם החביאו לי את האפיקומן בחזרה... 3. שיחת טלפון מהמלמד. אתמול הרב'ה של חיים התקשר. הלב שלי דפק. "מה חיים עשה?" שאלתי, "דיבר בתפילה? הרביץ?" "יותר גרוע," נאנח המלמד. "בהפסקה הוא פתח 'גמ"ח הלוואות' לחברים שרוצים ארטיק. הוא לוקח להם עמלות, ומחתים אותם על היתר עסקה. והכי גרוע? הוא התחיל למכור 'אופציות' על המקום בתור למגלשה." התמלאתי גאווה. "נו, והוא מרוויח?" שאלתי. "הוא מושעה ליומיים," ענה המלמד. "אנחנו לא בוול סטריט פה". 4. קניות בסופר. אנחנו כבר עומדים בקופה. מיכל בוכה שהיא רוצה ביצת הפתעה. אני מרים את הביצה ומסביר בקול רם (שכל התור ישמע): "את מבינה שביצה עולה 5 שקלים, והשוקולד בפנים שווה אגורה וחצי? זה יחס P/E (מחיר לרווח) לא הגיוני! זו בועה! אנחנו לא משקיעים בבועות!". מאחוריי שמעתי אישה לוחשת לבעלה: "נראה לי המסכן קרא קצת טורים שלך..." רגע ברצינות: חינוך פיננסי לילדים הוא לא רק ללמד אותם מה זה ריבית דריבית, אלא ללמד אותם גם דחיית סיפוקים. הילד שמבין היום ש-5 שקלים זה לא סתם מטבע אלא פוטנציאל לערך עתידי, הוא המבוגר שלא ייקח הלוואה לטיול או לרכב שהוא לא צריך, ובע"ה יזכה לשקט שיאפשר לו לעסוק בעבודת ה'. כמובן שאנחנו רוצים לפנק את הילדים, ואפשר (וצריך!) לקנות להם אופניים, במבה וביצי הפתעה. השמחה שלהם היא ההשקעה הכי טובה שיש. אבל המטרה בטור הזה היא להזכיר ששנייה לפני ששולפים את האשראי, יש לנו הזדמנות פדגוגית - להסביר להם שכל בחירה היום היא ויתור על משהו אחר מחר.
  • 1 הצבעות
    19 פוסטים
    779 צפיות
    י
    @שואף-ליותר איך הגענו מכלכלה להשקפה?
  • "קום ועשה"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    3
    10 הצבעות
    3 פוסטים
    323 צפיות
    ד
    @ביזנייעס ישבתי עם מנהל גמ"ח גדול ודיברתי אתו על בנקל והוא אמר לי אם רק היה לי מאה אלף שקל לחתונה של הבת שלי הכול היה נראה אחרת זה אומנם לא היה מספיק אבל היה לי מאיפה להתחיל... קם דור חדש
  • השוואה בין קופות החולים - לא מה שחשבתי..

    כלכלת המשפחה
    10
    1 הצבעות
    10 פוסטים
    595 צפיות
    ניסן עציונינ
    @i90990 באופן אישי חשבתי לכתוב על הנושא לפני תקופה בקבוצה שלי ונמנעתי. בגלל שבריאות שווה קצת יותר מכסף. בגלל שהסל המשלים שונה מאד בכל קופה. בגלל שלרבים מאיתנו רופאים ספציפים מנהלים את התיק הרפואי וזה עלול לפגוע. בגלל שיש הבדל בין משפחה שמטפלת טיפולי שניים בפרטי, למשפחה שמשתמשת בקופה. בגלל שהפערים לא מספיק גדולים.
  • חסכון הכנסות לא צפויות ומענק עבודה.

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    2 הצבעות
    1 פוסטים
    217 צפיות
    נ.ר.א.נ
    התעוררתי לכתוב את הדברים אגב סכום של מענק עבודה שנכנס לי בשבוע שעבר, חלקינו רגילים בקושי לסגור את החודש, ומי מדבר בכלל על חסכונות... המעניין הוא שדוקא בזמנים שנכנסים לנו סכומים מיוחדים שאינם חלק מההכנסות הקבועות שלנו ואינם מחושבים בתקציב כגון מענק עבודה וכדו', יש לנו הוצאות מיוחדות... או שסתם מתחשק לנו קצת להתפנק, גם זה מותר : ) , בדר"כ אני שואל אנשים מה הם עשו עם הסכום הלא מבוטל של המענק עבודה שנכנס להם בשנים האחרונות וגם הם אינם זוכרים "ב"ה שהיה על מה להוציא". במחשבה שניה אפשר להבין שזה "בדיוק" ההזדמנות שלנו לחסוך עבור העתיד, זה חסכון של סכום משמעותי, שמצד אחד לא יפגע בתקציב החודשי של הבית, ומאידך אם נעבירו לחסכון, הוא ימשיך לצמוח ולהצמיח (באפקט ריבית דריבית), המנוסים אומרים שלאחר שזה עבר לחיסכון הם לא הרגישו בחסרון הכסף. כמובן שמהלך כזה צריך להעשות בשיקול הדעת ובשמחה, הדרך לכך היא "הפיכת הכאב לעונג", כלומר נכון שבזבוז הכסף כעת יגרום לי עונג, וחסכונו יגרום לי סוג של כאב, אבל במחשבה קדימה על חתונות הילדים ועל כך שרצוני לבוא מוכן עם חסכון בצד, החסכון כעת הוא זה שיגרום לי לעונג ובזבוז הכסף דוקא יוכל לגרום לכאב, כולנו לא אוהבים להחמיץ הזדמנויות ובודאי לא הזדמנויות כאלו... בהצלחה.