דילוג לתוכן

סדקים בקואליציה

שוק ההון והשקעות
17 7 447 7
  • אני רוצה להעלות לדיון נושא מעניין,
    שפגשתי כמה פעמים בשיחות סביב השולחן בבר מצוה... או בפינת הקפה בכוילל...
    2 בני זוג ישבו ביחד, החליטו שדי עם ההתמרחות, צריך לחשוב על העתיד, ולהשקיע.
    אחרי למידה ומחשבה הוחלט (במשותף!) על השקעה בשוק ההון.
    אומר ועושה - העסק מתחיל להתגלגל.
    אממה, כידוע שוק ההון חווה מדי 3-4 שנים (למקלים...) ירידות, משברים, ברבורים שחורים או לבנים,
    ותמיד הכרזות דרמטיות בנוסח "אם כל המשברים", "הפעם זה שונה" "ייקח שנים לחזור לשיא" ועוד ועוד.
    והנה מתחילים סדקים בקואליציה.
    בעוד בן זוג אחד משנן לעצמו "לא להיבהל בירידות" ושאר מימרות חכמות,
    הרי שבן הזוג השני מתחיל לגלות סימני אי - שקט..
    אולי נצא עכשיו ונחזור אחרי המשבר?!
    אתה בטוח שעשינו הכל נכון?!
    אבא שלי אמר ש - - -
    במדור הכלכלי הם כתבו - - -
    מוישי אני מפחדת / מירי אני דואג ...
    בגללך - -

    מה שמעורר בצד שכנגד תחושות מגוונות החל מלחץ, נסיון לשחק את ה'גיבור', טרוניא, חוסר סבלנות, תחושת נבגדות ועוד
    וגם עלול להוביל להחלטות מאד לא נבונות, בלשון המעטה.

    האם פגשתם סיטואציה כזו ( אצל השכנים 😜 ) ?
    איך נכון להגיב?
    ושאר פניני חכמת חיים

  • לא פגשתי
    אבל אני חושב שצריך להבין שזה בני אדם
    ולכן תמיד צריך לטפטף על השקעות על צורת ההשקעה
    והכי חשוב מי שרגוע יותר שהוא יתעסק בזה

    בהצלחה
    והכי חשוב
    איך כתבו ההשקעה הכי טובה זה השקעה בלמידה
    יש גם השקעה בזוגיות ולכן אסור להזניח את זה כי אפשר להגיע למצבים לא טובים

  • חחח טוב...
    לא פגשתי..
    והלוואי יתחיל לעניין אותה משהו מזה🤣

  • חחח טוב...
    לא פגשתי..
    והלוואי יתחיל לעניין אותה משהו מזה🤣

    @מחשב-מסלול-מחדש said:

    חחח טוב...
    לא פגשתי..
    והלוואי יתחיל לעניין אותה משהו מזה🤣

    תשמח שלא מעניין אותה 🙂
    גם אצלי לא מעניין אבל...

  • לא פגשתי, כדאי באמת שאם עושים את זה באופן שששני הבני זוג מכירים את כל הנתונים אז גם ההטמעה של הבנת ההשקעה תהיה משותפת אצלי ההבנה היא לשנינו והכרת כל הנתונים רק של הבעל נראה לי זה מתכון טוב אבל בתנאי שיש איזה ביקורת כללית על המהלכים תמיד זה מוסיף.

  • חחח טוב...
    לא פגשתי..
    והלוואי יתחיל לעניין אותה משהו מזה🤣

    @מחשב-מסלול-מחדש said:

    חחח טוב...
    לא פגשתי..
    והלוואי יתחיל לעניין אותה משהו מזה

    שמעתי שיש כמה נשות חיל
    שעושות חיל גם בשוק ההון...

  • @אפ_על_פי_כן אהבתי את הכותרת המגרה

  • אני רוצה להעלות לדיון נושא מעניין,
    שפגשתי כמה פעמים בשיחות סביב השולחן בבר מצוה... או בפינת הקפה בכוילל...
    2 בני זוג ישבו ביחד, החליטו שדי עם ההתמרחות, צריך לחשוב על העתיד, ולהשקיע.
    אחרי למידה ומחשבה הוחלט (במשותף!) על השקעה בשוק ההון.
    אומר ועושה - העסק מתחיל להתגלגל.
    אממה, כידוע שוק ההון חווה מדי 3-4 שנים (למקלים...) ירידות, משברים, ברבורים שחורים או לבנים,
    ותמיד הכרזות דרמטיות בנוסח "אם כל המשברים", "הפעם זה שונה" "ייקח שנים לחזור לשיא" ועוד ועוד.
    והנה מתחילים סדקים בקואליציה.
    בעוד בן זוג אחד משנן לעצמו "לא להיבהל בירידות" ושאר מימרות חכמות,
    הרי שבן הזוג השני מתחיל לגלות סימני אי - שקט..
    אולי נצא עכשיו ונחזור אחרי המשבר?!
    אתה בטוח שעשינו הכל נכון?!
    אבא שלי אמר ש - - -
    במדור הכלכלי הם כתבו - - -
    מוישי אני מפחדת / מירי אני דואג ...
    בגללך - -

    מה שמעורר בצד שכנגד תחושות מגוונות החל מלחץ, נסיון לשחק את ה'גיבור', טרוניא, חוסר סבלנות, תחושת נבגדות ועוד
    וגם עלול להוביל להחלטות מאד לא נבונות, בלשון המעטה.

    האם פגשתם סיטואציה כזו ( אצל השכנים 😜 ) ?
    איך נכון להגיב?
    ושאר פניני חכמת חיים

    אפ_על_פי_כן said:

    אני רוצה להעלות לדיון נושא מעניין,
    שפגשתי כמה פעמים בשיחות סביב השולחן בבר מצוה... או בפינת הקפה בכוילל...
    2 בני זוג ישבו ביחד, החליטו שדי עם ההתמרחות, צריך לחשוב על העתיד, ולהשקיע.
    אחרי למידה ומחשבה הוחלט (במשותף!) על השקעה בשוק ההון.
    אומר ועושה - העסק מתחיל להתגלגל.
    אממה, כידוע שוק ההון חווה מדי 3-4 שנים (למקלים...) ירידות, משברים, ברבורים שחורים או לבנים,
    ותמיד הכרזות דרמטיות בנוסח "אם כל המשברים", "הפעם זה שונה" "ייקח שנים לחזור לשיא" ועוד ועוד.
    והנה מתחילים סדקים בקואליציה.
    בעוד בן זוג אחד משנן לעצמו "לא להיבהל בירידות" ושאר מימרות חכמות,
    הרי שבן הזוג השני מתחיל לגלות סימני אי - שקט..
    אולי נצא עכשיו ונחזור אחרי המשבר?!
    אתה בטוח שעשינו הכל נכון?!
    אבא שלי אמר ש - - -
    במדור הכלכלי הם כתבו - - -
    מוישי אני מפחדת / מירי אני דואג ...
    בגללך - -

    מה שמעורר בצד שכנגד תחושות מגוונות החל מלחץ, נסיון לשחק את ה'גיבור', טרוניא, חוסר סבלנות, תחושת נבגדות ועוד
    וגם עלול להוביל להחלטות מאד לא נבונות, בלשון המעטה.

    האם פגשתם סיטואציה כזו ( אצל השכנים ) ?
    איך נכון להגיב?
    ושאר פניני חכמת חיים

    @אבישי-ויינגולד זה בתחום שלך? מה יש לך לומר?

  • @מחשב-מסלול-מחדש said:

    חחח טוב...
    לא פגשתי..
    והלוואי יתחיל לעניין אותה משהו מזה

    שמעתי שיש כמה נשות חיל
    שעושות חיל גם בשוק ההון...

    @אפ_על_פי_כן said:

    שמעתי שיש כמה נשות חיל
    שעושות חיל גם בשוק ההון...

    צודק.
    אולי נתחיל לשיר בשבת "איש חיל מי ימצא..."
    מקווה שזה יעבוד וישפיע.

  • @אפ_על_פי_כן said:

    שמעתי שיש כמה נשות חיל
    שעושות חיל גם בשוק ההון...

    צודק.
    אולי נתחיל לשיר בשבת "איש חיל מי ימצא..."
    מקווה שזה יעבוד וישפיע.

    @מחשב-מסלול-מחדש said:

    אולי נתחיל לשיר בשבת "איש חיל מי ימצא..."

    אם לא שרת עד היום תתחיל לשיר מיד 😵

  • לשוק ההון זה לא עוזר
    ניסיתי

  • אני שר קודם ברכוני לשלום....

  • הסתפקתי אם הרהור מותר ודיבור אסור ב"ודבר דבר" זה גם עם אשתך שהרי הדיבור האסור זה לא עם עצמך אלא תכנון וקרוב למעשה וזה התעסקות אסורה ומימלא עם האשה שאשתו כגופו אומנם לא ממש אבל בענין הממונות המשותפים זה כמו עם עצמך או שזה גדר בדיבור שחשוב הוא בפני עצמו.
    אשמח לתגובות (השאלה לא נכתבה בהומור וזה נראה לי מצוי שבשבת יש ישוב הדעת לדיבורים בבית)

  • אפ_על_פי_כן said:

    אני רוצה להעלות לדיון נושא מעניין,
    שפגשתי כמה פעמים בשיחות סביב השולחן בבר מצוה... או בפינת הקפה בכוילל...
    2 בני זוג ישבו ביחד, החליטו שדי עם ההתמרחות, צריך לחשוב על העתיד, ולהשקיע.
    אחרי למידה ומחשבה הוחלט (במשותף!) על השקעה בשוק ההון.
    אומר ועושה - העסק מתחיל להתגלגל.
    אממה, כידוע שוק ההון חווה מדי 3-4 שנים (למקלים...) ירידות, משברים, ברבורים שחורים או לבנים,
    ותמיד הכרזות דרמטיות בנוסח "אם כל המשברים", "הפעם זה שונה" "ייקח שנים לחזור לשיא" ועוד ועוד.
    והנה מתחילים סדקים בקואליציה.
    בעוד בן זוג אחד משנן לעצמו "לא להיבהל בירידות" ושאר מימרות חכמות,
    הרי שבן הזוג השני מתחיל לגלות סימני אי - שקט..
    אולי נצא עכשיו ונחזור אחרי המשבר?!
    אתה בטוח שעשינו הכל נכון?!
    אבא שלי אמר ש - - -
    במדור הכלכלי הם כתבו - - -
    מוישי אני מפחדת / מירי אני דואג ...
    בגללך - -

    מה שמעורר בצד שכנגד תחושות מגוונות החל מלחץ, נסיון לשחק את ה'גיבור', טרוניא, חוסר סבלנות, תחושת נבגדות ועוד
    וגם עלול להוביל להחלטות מאד לא נבונות, בלשון המעטה.

    האם פגשתם סיטואציה כזו ( אצל השכנים ) ?
    איך נכון להגיב?
    ושאר פניני חכמת חיים

    @אבישי-ויינגולד זה בתחום שלך? מה יש לך לומר?

    @אפ_על_פי_כן חייב לציין שנתת לי רעיון לטור...

  • פשוט וברור שאסור לדבר אפילו עם עצמו.
    ייתכן שהרהור משותף יועיל, יותר סביר שלא.

  • בהרהור אין פעילות, משא"כ בדיבור.
    הענין בשבת זה שביתה ממלאכה, ואפילו בדיבור של מלאכה,
    רק שאין איסור לחשוב על מלאכה, כנראה כיון שזה לא סותר את השביתה.

    ולשאלתך יש לדון האם לדבר עם עצמי נחשב כדיבור או אולי רק כהרהור בקול?

    וע"ש זה נקרא שמו @השומר שבת דכתיב ביה "הרהורים מותרים"

    @מחשב-מסלול-מחדש מחכים לטור מחכים.

  • מ מחשב מסלול מחדש התייחס לנושא זה ב
  • @אפ_על_פי_כן חייב לציין שנתת לי רעיון לטור...

    פוסט זה נמחק!

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    48 צפיות
    ד
    אני רוצה לדבר דבר על תחושת חוסר הצדק שמלווה כל אדם שעובד קשה למחייתו כשהוא מביט בעולם ההשקעות. מצד אחד, יש את האדם שקם בכל בוקר, מזיע, פותר בעיות, נותן שירות או בונה מוצר. הוא מחליף את הזמן והאנרגיה שלו בכסף. מצד שני, יש את המשקיע הפסיבי. הוא יושב בבית, אולי אפילו ישן, ובמשך עשורים הוא רואה את ההון שלו צומח ב-10% בשנה בממוצע רק כי הוא מחזיק מדד כלשהו. זה נראה כמו תקלה במערכת. לפי כל היגיון מוסרי, כסף אמור להיות תגמול על מאמץ. אם אדם אחד לא מתאמץ והשני כן, למה שהעולם ייתן להם פרס דומה, או אפילו יתגמל את המשקיע יותר? כדי לפצח את זה, אנחנו חייבים לשאול שאלה פשוטה מה זה בכלל כסף? לפני שנצלול לעומק, צריך להבין מושג יסודי שנקרא " עלות חלופית " זהו המחיר של "הדלת שנסגרה". בכל פעם שאתם בוחרים לעשות דבר אחד, אתם מוותרים על כל שאר הדברים שיכולתם לעשות באותו זמן ובאותו כסף. אם יש לכם 100 שקלים ובחרתם לקנות בהם חולצה, העלות של החולצה היא לא רק ה-100 שקלים, אלא כל מה שהייתם יכולים לעשות איתם ולא עשיתם – למשל, להשקיע אותם או לקנות ארוחה. בכל בחירה בחיים יש ויתור, והוויתור הזה הוא המחיר האמיתי שאנחנו משלמים. ברמה העמוקה ביותר, כסף הוא בסך הכל השפה שבה אנחנו מתרגמים את הוויתורים האלה. כסף הוא לא "דבר" שיש לו ערך בפני עצמו, הוא דרך להעביר ערך מאדם לאדם. כשאתם עובדים, אתם מוותרים על חלק מהחיים שלכם עכשיו על הזמן והנוחות ומקבלים בתמורה "אישור" שמאפשר לכם לקבל בעתיד ערך שמישהו אחר יצר. א ם בניתי למישהו בית, נתתי לו ערך ממשי. בתמורה, הוא נותן לי כסף, שזה בעצם הערך שמישהו אחר נתן לו קודם. מכאן מתחיל המנגנון של שוק ההון. שוק ההון הוא לא מקום שבו כסף "מוליד" כסף משום מקום. שוק ההון הוא מערכת שמחברת בין אנשים שיש להם עודף של "ערך אגור" (כסף שהם עבדו בשבילו ולא בזבזו) לבין חברות שזקוקות לערך הזה כדי לצמוח. כשאתם משקיעים בצורה פסיבית, אתם מעמידים את העבודה שלכם מהעבר לטובת העתיד של מישהו אחר. אבל למה שהשוק ישלם לכם על זה 10% אם אתם "רק יושבים בבית"? התשובה היא שהשוק מוכן לתגמל אתכם ביוקר לא בגלל ששכחתם מהכסף, אלא בגלל שביצעתם עבודה שרוב האנשים נכשלים בה: נשיאת נטל האי-ודאות. הסיבה שהתשואה הזו קיימת היא שהשקעה פסיבית היא לא באמת קלה. אם היא הייתה באמת נטולת מאמץ, התשואה עליה הייתה נשחקת לאפס מזמן. העובדה שהשוק ממשיך לשלם "משכורת" גבוהה למשקיעים פסיביים לאורך עשורים היא ההוכחה לכך שיש כאן מאמץ כביר, גם אם הוא לא נראה כמו זיעה. הקושי הוא לא קושי של עשייה, אלא קושי של אי-עשייה. המוח שלנו מתוכנת להגיב כשיש סכנה, לפעול כשהשוק יורד, ולנסות "לתקן" כשמדברים בחדשות על משברים או על תנודות בדולר. בכל רגע כזה, המשקיע הפסיבי נדרש לשלם מחיר מנטלי כבד: לוותר על תחושת השליטה. הוא צריך לצפות בערך שעליו הוא עמל נשחק על המסך, ולבחור באופן אקטיבי לא לעשות דבר. זו העבודה האמיתית. התשואה היא הפיצוי על כך שהסכמתם להישאר בתוך חוסר הוודאות ולא נשברתם. המערכת מעבירה הון מאנשים תגובתיים שחייבים לפעול ולשנות, לאנשים בעלי משמעת שמוכנים לשאת את מחיר ההמתנה. בסופו של דבר, אין ארוחות חינם. הרווח בבורסה הוא לא מתנה, הוא שכר עבור שירות שקשה מאוד לספק: יציבות פסיכולוגית. אתם לא מרוויחים כי "לא עשיתם כלום", אתם מרוויחים כי הייתם מוכנים להיות בולמי הזעזועים של הכלכלה. ככל שהעולם נהיה רועש ותזזיתי יותר, הערך של היכולת הזו רק עולה והשוק ימשיך לשלם לכם על המאמץ הזה בהתאם. אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    84 צפיות
    ד
    בימים כאלה קשה לפספס את האווירה. מומחים כלכליים מדברים על צמצום, זהירות, על להוריד הוצאות, על קרנות חירום, המסר חוזר שוב ושוב: תחזיקו חזק, תעברו את התקופה. ובבתים רבים זה מתורגם מהר מאוד למציאות אחת: פחות קניות, פחות יציאות, יותר לחץ סביב כל שקל. אבל השאלה האמיתית היא לא אם צריך להיזהר כלכלית. ברור שכן. השאלה היא מה קורה לנו בראש כשאנחנו חיים יותר מדי בתוך פחד. כי יש הבדל בין אחריות לבין צמצום מחשבתי. אחריות היא לדעת לנהל כסף. צמצום מחשבתי הוא מצב שבו כל החיים נהיים תגובה לפחד מהעתיד. ופה מתחיל משהו מעניין. דווקא בתקופות כאלה — מלחמה, חוסר ודאות, ירידה בעבודה , אנשים מגלים משהו שהם לא ציפו לו: החיים לא קורסים כמו שדמיינו. אדם יכול להיות חודש בלי עבודה. עסק יכול להיעצר. שגרה יכולה להיעלם. ועדיין איכשהו, הדברים ממשיכים, מסתדרים, חוזרים לזוז. והרגע הזה משנה משהו עמוק. כי פתאום אתה מבין שה”תחתית” שדמיינת בראש הרבה יותר מפחידה מהתחתית האמיתית. דוגמה פשוטה לזה היא פשיטת רגל. מי שלא חווה כישלון כלכלי פעם אחת, חי בתוך פחד מאוד גדול ממנו. אבל מי שכבר עבר את זה, שיקם את עצמו והמשיך הלאה — כבר לא מפחד מאותו דבר באותה צורה. הוא מבין שזה קשה, אבל לא סוף החיים. וזה משנה את כל הדרך שבה הוא מקבל החלטות. אפשר לומר שאותו הדבר קורה במלחמה, רק בקנה מידה רחב יותר. ילד שגדל בישראל, בתוך מציאות לא יציבה, נחשף מוקדם יותר לרעיון שהחיים לא תמיד מסודרים. ילד שגדל בסביבה מאוד יציבה וסטרילית, כמו בחלק ממדינות אירופה, לפעמים פחות רגיל לזעזועים. ולכן כל שינוי קטן מרגיש לו הרבה יותר דרמטי. זה לא אומר מי יותר חזק. זה אומר משהו על נקודת הפתיחה של הפחד. כי מי שכבר ראה שהחיים ממשיכים גם אחרי טלטלה — פחות נשבר מהטלטלה הבאה. וזה נכון גם לעולם ההשקעות. משקיע שלא חווה ירידות חדות נוטה לחשוב שהן סוף המשחק. משקיע שכבר עבר תקופות כאלה, יודע שזה חלק מהמחזור. ולכן הוא פחות פועל מתוך בהלה ויותר מתוך הבנה. משקיע מקצועי יודע שישנם מצבים שהדבר הכי נכון להשקעה הוא לא לחשוב על הכסף , וכן לעיתים גם להוציא כסף בכדי לייצר הרגשה יותר רגועה בבית היא השקעה לא פחות טובה גם מהשקעה בבורסה . בתקופות כאלה אנשים נוטים להיכנס למצב של “סופר־זהירות”: כל הוצאה נבדקת, כל קנייה מרגישה כמעט כמו סיכון. לפעמים זה מגיע למצב שבו גם דברים קטנים שמייצרים אוויר בבית — כמו יציאה משפחתית או משהו שמכניס שמחה לילדים — נדחקים הצידה. כאן עולה שאלה פרקטית מאוד: האם אנחנו באמת חוסכים, או שאנחנו פשוט מכווצים את החיים? כי יש הבדל בין לחסוך כסף לבין לחסוך חיים. יש הוצאות מיותרות — ברור. אבל יש גם הוצאות שמחזיקות את השפיות של הבית. שמונעות מהתקופה להפוך למשהו כבד מדי. ושם, לפעמים, דווקא ההשקעה הקטנה עכשיו מונעת נזק גדול יותר אחר כך — לא רק כלכלי, אלא גם נפשי ומשפחתי. דווקא בתוך תקופות של לחץ, הרבה אנשים מגלים משהו שהם לא הכירו בעצמם קודם: שהמציאות פחות שבירה ממה שדמיינו. שאפשר לעבור ירידה בהכנסה, עצירה בעבודה, חוסר ודאות — ועדיין להמשיך הלאה. והגילוי הזה משנה את היחס לפחד. כי מי שחווה “תחתית” פעם אחת, כבר לא מדמיין אותה כסוף מוחלט. הוא יודע איך היא נראית באמת — וזה לבד מוריד את העוצמה שלה. וזה נוגע בכל תחום ,גם להחלטות היומיומיות: עבודה, השקעות, וגם הבית. כי בתוך תקופות כאלה נוצרת נטייה טבעית להיכנס למצב של כיווץ: כל הוצאה נבחנת רק דרך השאלה “מה אם יחמיר”. ואז, לאט לאט, לא רק הכסף מצטמצם — אלא גם החיים עצמם. זה משנה לא רק את החשבון בבנק, זה משנה את הדרך שבה אנחנו חיים.
  • 3 הצבעות
    11 פוסטים
    618 צפיות
    Y
    רק מקווה שהמעסיק שלי לא יפסיק להפקיד לי בגלל החוק
  • אופטימיזציה בהשקעות לאברכים

    מסחר עצמאי השקעה
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    366 צפיות
    שמיל שמילש
    @ניסן-עציוני כתב באופטימיזציה בהשקעות לאברכים: מביחנה חוקית ומציאותית, אין דרך כזו אם אפשר קצת יותר פירוט מדוע אשמח. מה אתה מתכוון מבחינה מציאותית לא שייך? וכן כמה מילים למה זה לא אפשרי חוקית?
  • 12 הצבעות
    34 פוסטים
    2k צפיות
    טריידרט
    מצרף כאן קטע שקיבלתי היום מיועץ השקעות: שבוע שעבר, חול המועד. חוף בית ינאי. אשתי ואני, חמישה ילדים, חברים, משפחה – אווירה של חג. ופתאום – שני כרישים שוחים במים. קרוב. קרוב מדי. הנה תמונה שצילמתי מהחוף. החוף נעצר, כולם מתכנסים, מצלמים. אני לא מרשה לאף ילד להיכנס למים. ואז, כמובן – כמה צעירים גאונים קופצים פנימה. מנסים לגעת בכרישים. המציל צורח, מאיים בקנס, רק אז הם יוצאים. והם? מקללים. תפסתי אחד מהם ואמרתי לו בפשטות: "יש סיכונים שפשוט לא שווה לקחת." .... והנה, רק אתמול – שחיין נכנס לחוף בחדרה… וכריש טרף אותו למוות. מצמרר. ..... להבדיל אלף אלפי הבדלות. גם בהשקעות. מבחוץ, הכל נראה נוצץ: פרויקטים נוצצים, הטבות מגניבות, מניות שעולות בלי סוף, קרקעות שעוד רגע גורמות לך להתעשר, אבל הסיכונים לא תמיד מובנים וברורים. מי שלא יודע לקרוא את הקרקע, מי שלא יודע לזהות את הסיכונים ופועל בהתאם, פשוט נמצא בסכנה ברורה ומיידית. בטח ובטח בשוק של היום.