דילוג לתוכן

קהילות חסידיות בפריפריה

  • כחלק מעליית קרנה של ההתיישבות החרדית בפריפריה, הביקוש הגדל וההצטרפות המרשימה של כ1,000 זוגות צעירים ואף מבוגרים לקהילות השונות בפריפריה בכל שנה.
    וכחלק מהסקירה המקיפה על הקהילות השונות.
    נקדיש את המאמר הבא לפריפריה החסידית.

    הדגשה חשובה: נושא זה לא נמצא בעיסוק היומיומי שלי, ולכן אני לא כותב מנסיון.
    כל מי שמוצא מידע שאינו מדויק או מוטעה, אשמח מאוד אם ישקיע דקה או 2 כדי להעמידני על טעותי.

    ובכן,
    התייחסות החסידויות השונות לנושא מגורים ותמיכה לרכישת דירה לילדים, שונה באופן משמעותי מהציבור הליטאי, שם שמים דגש על עזרה משמעותית לזוג הצעיר להתחיל את חייו בלי חובות גדולים (דבר שקצת פחות מתאפשר בשנים האחרונות) וההשתתפות ברכישת הדירה היא מינימלית.
    ומשכך, ההורים כמעט ולא מתערבים בנושא רכישת הדירה, ענין שדוחה פעמים רבות את רכישת הדירה.

    מאידך, הציבור החסידי עובד יותר ויכול לחסוך גם להון עצמי וגם כיכולת החזר חודשית גבוהה.
    דבר נוסף שנגזר מעבודת הגברים, המגורים צריכים להיות באזור בהם יש עבודות מתאימות לגברים.

    מכיוון שהתפתחות קהילות בפריפריה נשענת על יכולת להביא מסה אנושית בזמן קצר, ככל שהקהילה מתאימה ליותר משפחות כך יש סיכוי לקהילה להתפתח.
    כדוגמא, אם ישיבה ליטאית כמו סורוצקין, תפתח קהילה לבוגרים בלבד במגדל העמק, לצורך הדוגמא כמובן, הסיכוי של מיזם כזה להצליח הוא נמוך, כי גם אם יש בסך הכל מספיק בוגרים לאייש קהילה כזו, בתוך הקבוצה יש הרבה משפחות שמסיבות שונות גרות במקומות אחרים.

    דבר נוסף שאינו משותף לכלל החסידויות, הרצון לגור בסביבה חרדית לחלוטין.
    חלק מהחסידויות מציבות את התנאי הזה כחק בל יעבור, דירות בפריפריה - אך ורק בפרויקטים חדשים כחלק משכונה חרדית נפרדת מהאוכלוסיה המקומית.

    בהתאם למה שנאמר, כדי שתקום קהילה חסידית בעיר רחוקה ממרכזי החסידות צריכים לקרות כמה דברים.

    א. מספיק משפחות מאותה חסידות שיעברו לעיר הזו.
    כדי שזה יקרה צריכים לקרות לפחות אחד משלושת הדברים הבאים:

    1. חסידות מאוד גדולה
    2. חסידות שיכולה לשכנע ולגרום לאחוז גדול מכלל המשפחות להגיע למקום אחד
    3. חסידות שיכולה לעודד כלכלית את הזוגות הצעירים לעבור למקום הזה.

    ב. כמה חסידויות שיכולות להצטרף למוסדות משותפים
    ג. חסידויות שמרכז החסידות נמצא בפריפריה.

    ד. חסידויות עם יכולת כלכלית ויכולת ביצוע ליזמות של פרויקטים גדולים

    הפריפריה החסידית משלבת את הנתונים הללו וננסה לפרט.

    חסידות גור
    חסידות גור היא חלוצה אמיתית בכל התחום של דיור, עוד מימי האדמו"ר בעל ה'פני מנחם' זצ"ל שהקים את קרית החסידות באשדוד, עבור דרך חיפה, חצור וערד, וכלה בקהילה החדשה בדימונה.
    חסידות גור מספיק גדולה וחזקה כדי לגרום למספיק משפחות מהחסידות לעבור למקום מסוים, ומסתמכת על עסקנים חזקים שדואגים למשפחות לכל מה שאפשר לדמיין.
    בגור אין התנגדות לגור יחד עם האוכלוסיה המקומית, כדי לרכוש דירות במחירים נמוכים מאוד.
    בחסידות קיימת 'ועדת דיור'

    חסידות צאנז
    צאנז היא דוגמא לחסידות בה מרכז החסידות לא נמצא בעיר חרדית, עם זאת היא מתבדלת מהאוכלוסיה המקומית (כמה שניתן) ע"י ריכוז בקריה.
    לצאנז יש קהילות לצעירים בטבריה ובחיפה, ובמקומות נוספים.
    לזוגות הצעירים שעוברים לקהילות אלו יש עידוד כלכלי בדוגמת הלוואה גדולה ונוחה.

    חסידות ויז'ניץ
    בחסידות ויז'ניץ משלבים בין מגורים בשכונות ותיקות לבין פרויקטים, כשפרויקט הדגל של החסידות היא הקהילה בעפולה עם מאות משפחות.
    כמו"כ יש קהילות קטנות בערים נוספות.

    חסידות קרלין
    גם חסידות קרלין פועלת ליישב את צעיריה בפריפריה כשהקהילה הבולטת נמצאת בטבריה, אולי כהמשך להתיישבות העתיקה בעיר.

    חסידות בעלזא
    בבעלזא גרים בעיקר בפרויקטים, אך לא רק.
    לבעלזא קהילות בכמה ערים, ביניהם הר יונה, קרית גת, חיפה ועוד.

    חסידויות נוספות
    ניתן למצוא חסידויות נוספות בפריפריה, בעיקר כמרכז החסידות, כמו נדבורנא צפת, מאקווא בקרית אתא, לעלוב, סערט ויזניץ בחיפה, סלונים ובויאן בעמנואל, תולדות אברהם יצחק בהר יונה, ועוד.

    ריכוזים חסידיים
    בכמה ערים בארץ נוצרו לאורך השנים ריכוזים של כמה קהילות חסידיות זו לצד זו כדוגמת הר יונה, קרית גת, חיפה, צפת, עמנואל.

    כלל חסידי
    לגבי חסידויות קטנות שמוגדרות ככלל חסידי, אין לי מידע, אך מכמה שיחות עם כאלו שמגדירים את עצמם כלל חסידי, הם די נופלים בין הכסאות.

    אשמח מאוד לשמוע נתונים נוספים ואשלים בתוך הסקירה.

    לסקירות ומאמרים נוספים על הפריפריה

  • כחלק מעליית קרנה של ההתיישבות החרדית בפריפריה, הביקוש הגדל וההצטרפות המרשימה של כ1,000 זוגות צעירים ואף מבוגרים לקהילות השונות בפריפריה בכל שנה.
    וכחלק מהסקירה המקיפה על הקהילות השונות.
    נקדיש את המאמר הבא לפריפריה החסידית.

    הדגשה חשובה: נושא זה לא נמצא בעיסוק היומיומי שלי, ולכן אני לא כותב מנסיון.
    כל מי שמוצא מידע שאינו מדויק או מוטעה, אשמח מאוד אם ישקיע דקה או 2 כדי להעמידני על טעותי.

    ובכן,
    התייחסות החסידויות השונות לנושא מגורים ותמיכה לרכישת דירה לילדים, שונה באופן משמעותי מהציבור הליטאי, שם שמים דגש על עזרה משמעותית לזוג הצעיר להתחיל את חייו בלי חובות גדולים (דבר שקצת פחות מתאפשר בשנים האחרונות) וההשתתפות ברכישת הדירה היא מינימלית.
    ומשכך, ההורים כמעט ולא מתערבים בנושא רכישת הדירה, ענין שדוחה פעמים רבות את רכישת הדירה.

    מאידך, הציבור החסידי עובד יותר ויכול לחסוך גם להון עצמי וגם כיכולת החזר חודשית גבוהה.
    דבר נוסף שנגזר מעבודת הגברים, המגורים צריכים להיות באזור בהם יש עבודות מתאימות לגברים.

    מכיוון שהתפתחות קהילות בפריפריה נשענת על יכולת להביא מסה אנושית בזמן קצר, ככל שהקהילה מתאימה ליותר משפחות כך יש סיכוי לקהילה להתפתח.
    כדוגמא, אם ישיבה ליטאית כמו סורוצקין, תפתח קהילה לבוגרים בלבד במגדל העמק, לצורך הדוגמא כמובן, הסיכוי של מיזם כזה להצליח הוא נמוך, כי גם אם יש בסך הכל מספיק בוגרים לאייש קהילה כזו, בתוך הקבוצה יש הרבה משפחות שמסיבות שונות גרות במקומות אחרים.

    דבר נוסף שאינו משותף לכלל החסידויות, הרצון לגור בסביבה חרדית לחלוטין.
    חלק מהחסידויות מציבות את התנאי הזה כחק בל יעבור, דירות בפריפריה - אך ורק בפרויקטים חדשים כחלק משכונה חרדית נפרדת מהאוכלוסיה המקומית.

    בהתאם למה שנאמר, כדי שתקום קהילה חסידית בעיר רחוקה ממרכזי החסידות צריכים לקרות כמה דברים.

    א. מספיק משפחות מאותה חסידות שיעברו לעיר הזו.
    כדי שזה יקרה צריכים לקרות לפחות אחד משלושת הדברים הבאים:

    1. חסידות מאוד גדולה
    2. חסידות שיכולה לשכנע ולגרום לאחוז גדול מכלל המשפחות להגיע למקום אחד
    3. חסידות שיכולה לעודד כלכלית את הזוגות הצעירים לעבור למקום הזה.

    ב. כמה חסידויות שיכולות להצטרף למוסדות משותפים
    ג. חסידויות שמרכז החסידות נמצא בפריפריה.

    ד. חסידויות עם יכולת כלכלית ויכולת ביצוע ליזמות של פרויקטים גדולים

    הפריפריה החסידית משלבת את הנתונים הללו וננסה לפרט.

    חסידות גור
    חסידות גור היא חלוצה אמיתית בכל התחום של דיור, עוד מימי האדמו"ר בעל ה'פני מנחם' זצ"ל שהקים את קרית החסידות באשדוד, עבור דרך חיפה, חצור וערד, וכלה בקהילה החדשה בדימונה.
    חסידות גור מספיק גדולה וחזקה כדי לגרום למספיק משפחות מהחסידות לעבור למקום מסוים, ומסתמכת על עסקנים חזקים שדואגים למשפחות לכל מה שאפשר לדמיין.
    בגור אין התנגדות לגור יחד עם האוכלוסיה המקומית, כדי לרכוש דירות במחירים נמוכים מאוד.
    בחסידות קיימת 'ועדת דיור'

    חסידות צאנז
    צאנז היא דוגמא לחסידות בה מרכז החסידות לא נמצא בעיר חרדית, עם זאת היא מתבדלת מהאוכלוסיה המקומית (כמה שניתן) ע"י ריכוז בקריה.
    לצאנז יש קהילות לצעירים בטבריה ובחיפה, ובמקומות נוספים.
    לזוגות הצעירים שעוברים לקהילות אלו יש עידוד כלכלי בדוגמת הלוואה גדולה ונוחה.

    חסידות ויז'ניץ
    בחסידות ויז'ניץ משלבים בין מגורים בשכונות ותיקות לבין פרויקטים, כשפרויקט הדגל של החסידות היא הקהילה בעפולה עם מאות משפחות.
    כמו"כ יש קהילות קטנות בערים נוספות.

    חסידות קרלין
    גם חסידות קרלין פועלת ליישב את צעיריה בפריפריה כשהקהילה הבולטת נמצאת בטבריה, אולי כהמשך להתיישבות העתיקה בעיר.

    חסידות בעלזא
    בבעלזא גרים בעיקר בפרויקטים, אך לא רק.
    לבעלזא קהילות בכמה ערים, ביניהם הר יונה, קרית גת, חיפה ועוד.

    חסידויות נוספות
    ניתן למצוא חסידויות נוספות בפריפריה, בעיקר כמרכז החסידות, כמו נדבורנא צפת, מאקווא בקרית אתא, לעלוב, סערט ויזניץ בחיפה, סלונים ובויאן בעמנואל, תולדות אברהם יצחק בהר יונה, ועוד.

    ריכוזים חסידיים
    בכמה ערים בארץ נוצרו לאורך השנים ריכוזים של כמה קהילות חסידיות זו לצד זו כדוגמת הר יונה, קרית גת, חיפה, צפת, עמנואל.

    כלל חסידי
    לגבי חסידויות קטנות שמוגדרות ככלל חסידי, אין לי מידע, אך מכמה שיחות עם כאלו שמגדירים את עצמם כלל חסידי, הם די נופלים בין הכסאות.

    אשמח מאוד לשמוע נתונים נוספים ואשלים בתוך הסקירה.

    לסקירות ומאמרים נוספים על הפריפריה

    פוסט זה נמחק!

נושאים מוצעים


  • 2 הצבעות
    23 פוסטים
    522 צפיות
    ר
    @השומר said: @רבנאי-יתרעם-גאון הממשלה עוד לא נפלה ולא יודע עם זה יעלה את מחירי הדירות זה יעלה את האינפלציה כמו בכל פעם שכסף מוזרם בלי שעבדו עליו. זה גם יעלה קצת את המחירים, ובטווח הארוך זה יגרום לאנשים פחות לפחד מעליית הריבית ומלקיחת משכנתאות לא מציאותיות, (ברור שמי שלוקח משכנתא שהוא לא יודע איך הוא ישלם עוד חמש שנים מוסיף לסל התירוצים שלו שהממשלה לא תיתן לו ליפול וזה בעיה של כולם, (בנוסף למה שהיה עד עכשיו ש יעלו את המשכורת, וה' יעזור, ובכלל חייבים לקפוץ למים))
  • גבעת זאב

    נדל"ן ומשכנתאות גבעת זאב נדלן ירושלים
    3
    2 הצבעות
    3 פוסטים
    247 צפיות
    בניהו לויב
    @מור-בראל כתב בגבעת זאב: מה ההבדל בין גבעת זאב למעלה אדומים? מעלה אדומים זולה בכחצי מיליון שקלים מעלה אדומים עיר מסודרת ומפותחת עם כל השירותים – קניונים, סניפי קופות חולים, ביטוח לאומי, משרד הפנים, אזור תעשייה במישור אדומים. בעיר מעל 10 סניפים של רשתות המזון הגדולות כמו מעיין 2000, זול ובגדול, רמי לוי, יוחננוף, שופרסל סופר ספיר ועוד, ומקומות תעסוקה רבים. העיר עומדת על הרגליים שלה ונותנת מענה כמעט לכל מה שצריך בלי להידרש לירושלים על כל דבר. אך מבחינת קהילה חרדית – מדובר בכ־300 משפחות בלבד, לכן מי שמחפש קהילה גדולה ומגוונת – זה שיקול חשוב. גבעת זאב יקרה יותר, אבל עם ריכוז חרדי גדול – אלפי משפחות באגן האיילות, קרלין והבנייה החדשה. יש גם גיוון – מודרני, חוצניקים, קלאסי – ומי שזקוק לקהילה גדולה ירגיש שם בבית. יש את כל המוסדות החרדיים במקום. היא קרובה יותר למרכז ולכיוונים כמו קריית ספר, אלעד ובני ברק, מה שמקל על נגישות לעבודה או לבית ספר מחוץ לעיר. בנוסף, יש לה את עטרות בסמיכות, אבל רוב התעסוקה נשענת על ירושלים. לסיכום: מעלה אדומים – מחיר נמוך, עיר מפותחת ושירותים מלאים; גבעת זאב – קהילה חרדית גדולה, גיוון ומיקום נוח יותר למי שצריך את המרכז.
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    567 צפיות
    ו
    על האזור העיר קרית מלאכי היא עיר לא גדולה בדרום ה'קרוב', סמוכה לאשדוד ולישובים החרדים הותיקים קוממיות ויסודות, שם גם מתחנכות בנות הקהילה.וכן לקרית גת מערב, העיר החרדית הבאה, לפי כל הגורמים. העיר בת כ30,000 התושבים, מורכבת מעולים ותיקים וחדשים, אחוז ניכר מתושבי העיר שומרי מסורת ואוירה זו מורגשת היטב, בשבתות ובכלל.אנשי המקום מוקירים תורה ולומדיה ובקשרים חמים עם בני הקהילה. בעיר קהילה חבדי"ת גדולה עם למעלה מ1,000 משפחות. על הקהילה הקהילה בקרית מלאכי שקמה בעידודו של מרן בעל אילת השחר זצוק"ל מתרכזת סמוך לשכונת 'נחלה' ומונה כ150 משפחות, בוגרי ישיבות, שעשרות רבות נוספות, רכשו דירות באזור ויגיעו לגור בקרוב. רב הקהילה הוא הגאון ר' יצחק אברמוביץ' מו"ץ ואב"ד באשדוד, שעומד בקשר אישי עם כל אחד מבני הקהילה. מוסדות בקהילה מוסדות חינוך וכוללים, כקהילה צעירה שרוב הילדים בה קטנים, מוסדות החינוך גדלים בהתאם לצורך, תלמוד תורה לבני הקהילה מכיתות א-ד בהנהלת הרב גדעון הרמן שליט"א, וגנים לכל הגילאים. מעון 'קרן אורה' שמנוהל ע"י אחת מנשות הקהילה, מתפתח בצעדי ענק עם 2 כיתות תינוקיה ו2 נוספות שיפתחו בקרוב, המעון יצא לשם דבר בטיפוח והניהול שלו. לעת עתה הילדות בגילאי בית יעקב לומדות בבית חלקיה ובקוממיות שם יש בתי ספר ותיקים, עד לאישור תקן לפתיחת בית יעקב לקהילה. הנציגים מקווים כי כבר בשנה הבאה יפתח בית יעקב לבנות הקהילה. כוללים בקהילה כולל בכמה סגנונות, הכולל הותיק בראשות הרה"ג ישראל עמית שליט"א, בנו של ראש הישיבה הגדולה 'קרית מלאכי' המוכרת.כולל 'מעיין אליהו' מרשת הכוללים הגדולה, וכולל נוסף בשכונה סמוכה שאף הוא מיועד ברובו לבני הקהילה. 2 בתי כנסת משמשים את בני הקהילה, בית הכנסת המרכזי, שמתרחב בימים אלו, ובית הכנסת נוסף שם נמצא בימות החול הכולל הותיק ובשבת משמש מנינים נוספים. שירותים בעיר שירותים רבים המתאימים לציבור החרדי, מקופות חולים, בנקים, ושרותים נוספים, ועד סניף של 'יש חסד' רשתות ביגוד כמו 'לידר' חנויות ספרים, מאפיות כשרות וחנויות לממכר מזון מהיר בכשרות מהודרת. שיתוף הפעולה בין נציגי הקהילה והעירייה הוא טוב, והקהילה נהנית מתקציבים, שירותים שונים והקצאות. תעסוקה בעיר וסביבתה תעסוקה מגוונת בהיצע גדול, בתחום ההוראה יש תעסוקה בשפע במגוון בתי ספר בעיר, יש ביקוש גדול לגננות ומטפלות, כמו כן ניתן בקלות למצוא משרות מתאימות בחשבונאות במשרדי ראיית חשבון. תחבורה התחבורה מקרית מלאכי לערים החרדיות היא מצויינת, יש נסיעות כמה פעמים ביום לבני ברק ירושלים ועוד, ובסופ"ש לכל המרכזים החרדיים.כמו כן התחבורה הפנימית בעיר יעילה ונוחה מאוד. דיור באזור בו מתרכזת הקהילה ניתן לרכוש דירות 3, 4, ו5 חד', החל ממליון ש"ח ל3 חד' ועד ל1,300,000 עד מליון וחצי לדירת 5 חד'.לבירורים על דירות ניתן לפנות למתווך הקהילה. לקהילות נוספות
  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    272 צפיות
    ו
    התוכן בעריכה
  • 9 הצבעות
    9 פוסטים
    718 צפיות
    מ
    @טריידר כתב במשקיעים ! אבל שקועים בלימוד !!!!: ג] יש קצת "באג" בהפיכת העיסוק לערכי עבור "חתנין רבנן", מאחר (ולפי התרשמותי) ככל שאברך יותר רואה בעסק ענין רוחני, או אפילו קיום "חובת השתדלות שבתיירה", זה אוטומטית מוריד חלק ניכר מתחושת האחריות הכספית, וכמו שכתבת במקו"א שחונכנו לכסף קל וסייעתא דשמיא מופלגת, לכן ככל שהעסק יותר קשור להקב"ה, כך מובטחת יותר יביא סייעתא דשמיא, ובבחינת "אם נגזר עלי לחתן בכבוד, זו עסקה עם פוטנציאל מפסיקה לטשטש את הנס, ולהיכנס לפרטי פרטים ולבדוק כל האפשרויות והבטוחות זה כבר בגדר ספיקות בביטחון וכו'"... אדרבה לסוג אברך כזה זה יעזור לבדוק את העיסקה מכל כיוון, כי מקובלנו מרבותינו בעלי המוסר שרק בגשמיות יש גבול להשתדלות. אבל ברוחניות צריך לשאוף להגיע למקסימום ולעשות כל מאמץ ואין גבול להשתדלות, וככל שמתאמצים יותר הקב"ה נותן יותר. בגדר "הרחב פיך ואמלאהו". ואברך שמשוכנע [או שמשכנע את עצמו - כמוני], שכל העיסוק בהשקעות הוא נטו השתדלות לרוחניות, מובטח לנו שלא יחסוך כל מאמץ בזה, כי ברוחניות זו העבודה של האדם ולא של הקב"ה. והוא באמת יקבל סייעתא דשמיא יותר.... כמו שאמר ר' שלום שבדרון 2 אנשים סוללים את אותו הכביש, אחד עוסק במצוות ישוב ארץ ישראל, והשני עובד במע"צ - הגלגול הקודם של "נתיבי ישראל". הכל תלוי בכוונה.... [image: 1755623079861-865d5034-19e5-4478-8613-28d19baafeb2-image.png] אוצר החכמה_-_ ברכת אברהם - מאמרים והדרכות תורה א - ארלנגר, אברהם בן שמשון רפאל__ 248_249.pdf [image: 1755622759758-a95beb2a-bf52-41d6-ac43-d4ba7ac0b103-image.png]