דילוג לתוכן
  • מפרסום מדד המחירים לצרכן היום, עולה שמחירי הדירות ירדו בשנה האחרונה ב1.3%.
    מצד שני מדד תשומות הבניה עלה ב 3.5%.
    ומחירי השכירות לשוכרים שחידשו חוזה עלה ב 2.5%,
    ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 6.8%. (יודגש שזה קרוב לשינוי השנתי ולא מדובר על שינוי חודשי).

    הרהורים אישיים:
    הביקוש לדירות לא ירד,
    חלק גדול מהירידה במחירי הדירות, הוא לא מחמת עודף היצע או חוסר ביקוש אמיתי,
    אלא מעבר של ביקוש מרכישה לשכירות,
    אם אני צודק אנו צפויים בטווח הבינוני לראות את זה מתאזן,
    וחזרה לעליה של מחירי הדירות (אולי כשהריבית תרד עוד).
    לא מייעץ (איני מומחה בתחום).

  • מצד שני נכנסים עכשיו הגבלות של בנק ישראל בענין היכולת לקחת משכנתא.
    בנוגע לחישוב ההכנסות ביחס להלוואות קימות.
    ומה גם שמה שגורם לאנשים לחכות אינה הגובה הריבית אלא הצפיה והמחשבה שמחירי הדירות ימשיכו לרדת.
    לכן הורדה של רבע אחוז שהיא בערך הורדה של 15 ש"ח על כל 100 אלף. כלומר לא משהו רציני לכשעצמו אינו משנה את התמונה

  • הנעלם הגדול הוא הדירות החדשות,
    יש עלייה משמעותית בהתחלות בניה ויותר מזה עלייה בדירות הלא מכורות.

    לכאורה העלייה במחירי השכירות לא נובעת ממחסור בדירות אלא בקיפאון בשוק.
    כך שיתכן שהפתרון לפלונטר הנוכחי לא יהיה עלייה במחירי הדירות אלא מכירת עשרות אלפי הדירות החדשות התקועות.

  • מצד שני נכנסים עכשיו הגבלות של בנק ישראל בענין היכולת לקחת משכנתא.
    בנוגע לחישוב ההכנסות ביחס להלוואות קימות.
    ומה גם שמה שגורם לאנשים לחכות אינה הגובה הריבית אלא הצפיה והמחשבה שמחירי הדירות ימשיכו לרדת.
    לכן הורדה של רבע אחוז שהיא בערך הורדה של 15 ש"ח על כל 100 אלף. כלומר לא משהו רציני לכשעצמו אינו משנה את התמונה

    @חיסכון-לחתונה said:

    מצד שני נכנסים עכשיו הגבלות של בנק ישראל בענין היכולת לקחת משכנתא.
    בנוגע לחישוב ההכנסות ביחס להלוואות קימות.

    קשה להאמין שזה יכול להשפיע על המחירים,
    מעניין מה דעת יועצי המשכנתאות.

  • מצד שני נכנסים עכשיו הגבלות של בנק ישראל בענין היכולת לקחת משכנתא.
    בנוגע לחישוב ההכנסות ביחס להלוואות קימות.
    ומה גם שמה שגורם לאנשים לחכות אינה הגובה הריבית אלא הצפיה והמחשבה שמחירי הדירות ימשיכו לרדת.
    לכן הורדה של רבע אחוז שהיא בערך הורדה של 15 ש"ח על כל 100 אלף. כלומר לא משהו רציני לכשעצמו אינו משנה את התמונה

    @חיסכון-לחתונה said:

    ומה גם שמה שגורם לאנשים לחכות אינה הגובה הריבית אלא הצפיה והמחשבה שמחירי הדירות ימשיכו לרדת.
    לכן הורדה של רבע אחוז שהיא בערך הורדה של 15 ש"ח על כל 100 אלף. כלומר לא משהו רציני לכשעצמו אינו משנה את התמונה

    אני חשוב שהפוך, למרות שהירידה לא משמעותית, אנשים יחשבו ו/או יפחדו שהמחירים יעלו....
    אנשים מסתכלים גם לטווח ארוך, והציפייה היא להמשך הורדות ריבית גם בהמשך.
    מלבד זאת יש לזכור שבמצטבר יהיה מדובר בירידה של 125 נקודות בסיס (כלומר ירידה של 1.25%).

  • 796be7d5-ed13-4636-a510-0d0012ce0c7b-image.jpeg

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    129 צפיות
    מ
    אנחנו מחפשים דירה להשכרה וראינו דירת קבלן בבניין שעבר תמ"א 38 ונוספו לו קומות. איזה דברים כדאי לדעת/לבדוק/לשאול בפגישה? יש פה למישהו נסיון בלשכור דירה ישירות מהקבלן? המתווך אומר שהוא לא מתכנן למכור את הדירה רק להשכיר.
  • 1 הצבעות
    4 פוסטים
    344 צפיות
    רואה את הנולדר
    תמיד חשבתי שהבנק עצמו מרוויח שהפריים גבוה וסה"כ הבנק לאומי החליט להרוויח קצת פחות לפי מה שאתה אומר @ניסן-עציוני זה נראה שטעיתי במשהו.
  • 0 הצבעות
    30 פוסטים
    2k צפיות
    chavy7032C
    בהמשך למה שלמדנו עד עכשיו דיברנו על ריבית פריים, ריבית קבועה וריבית משתנה, והבנו שבמסלולים המשתנים יש שני מרכיבים מרכזיים: עוגן – המנגנון שעל פיו הריבית משתנה מרווח – התוספת שהבנק מוסיף מעל העוגן עד כאן הכול ברור ️ אבל עכשיו מגיע שלב חשוב אחד קדימה בלמידה שלנו יש הוראה של בנק ישראל שקובעת משהו קריטי: העוגן לא יכול להיות בשליטת הבנק. כלומר – הבנק לא מחליט איך העוגן נקבע, והוא גם לא יכול "לשחק" איתו. העוגן חייב להיות מבוסס על גורם: חיצוני אובייקטיבי שלא תלוי בבנק לשון ההוראה – נב"ת 451, סעיף 16א.(א): "הבסיס לקביעת שיעור הריבית בהלוואה, במועד שינויו, יהיה אובייקטיבי חיצוני (היינו, שלתאגיד לא תהיה השפעה ישירה בקביעתו), כגון: שיעור הריבית הממוצעת כהגדרתה בצו הבנקאות (עמלות פירעון מוקדם), התשס"ב-2002, ריבית פריים או עקום האפס שמפרסם בנק ישראל." אז מה כן נשאר למשא ומתן? המרווח זה החלק היחיד שבו הבנק כן קובע — ועליו בדיוק אתם יכולים להשפיע. ולכן, כשאתם מקבלים הצעת משכנתא: אל תסתכלו רק על הריבית הכוללת. תפרקו אותה: מה העוגן מה המרווח כי מי שמבין את ההבדל — מתחיל לשלוט במשכנתא שלו, ולא להפך ️
  • 1 הצבעות
    4 פוסטים
    629 צפיות
    א. מבני ברקא
    אנסה לתמצת מה שהעליתי בקריאת הקונטרס. כיום הרעיון של היתר עיסקא הוא שאין הלואה ברבית אלא ניתן כסף מהבנק ללוה בתורת עיסקא, והיינו שהוא מקבל כסף לעסוק בו והרוחים לבנק, וככל והרוחים יהיו יותר מאחוז הרבית הרי שיתר הרוחים ללוה. החסרונות בזה הם שחז"ל אסרו לקצוב רוחי קבועים גם כאשר העיסקא היא פיקדון ולא הלואה, ויתכן שזה לפעמים גם מדאו'. כמו"כ יש עוד חסרונות שאין לבנק גמירות דעת כיון שהוא לא חושב שהוא יפסיד, בעוד בעיסקא אמיתית אם העיסקא לא מרויחה וכן אם היא מפסידה הרי שנותן הכסף מפסיד, וגם כאן הבנק אמור להפסיד, וזה מראה שאינם מתכוונים ברצינות. כך גם עולה מפסיקות בית משפט בקשר לכל מיני משפטים שהיו אודות היתר עיסקא, שביהמ"ש אינו מתייחס לזה כחוזה אמיתי אלא כאיזה 'פטנט' הלכתי, וכיון שהבנק עושה הכל על דעת ביהמ"ש הרי שאין גמירות דעת בכלל. הרעיון המדובר מציע אפשרות אחרת לגמרי, והיא מבוססת על היתר שכירות, ועיקרו מבואר במשנה ובגמ' באיזהו נשך שמותר להקדים תשלום שכירות בתחילת השכירות ולהוזיל את המחיר בעקבות כך, ולמשל דירה שמושכרת ב 5000 ש"ח לחודש מותר לשלם בתחילת השנה את כל החודשים ולהוזיל, דהיינו שבמקום 60.000 ש"ח לשנה ישלם רק 55.000, ואף שההוזלה היא עבור הקדמת המעות, מ"מ אינו הלואה אלא עסק של שכירות. הרעיון המדובר מציע שכך יתנהל בבנקים, כאשר חבר של הלוה (או אביו וכיו"ב) ישכיר דירה שלו לבנק בתשלום מראש, וכגון דירה ל 20 שנה בתמורה למליון ש"ח (במקום מליון ו 440 אלף שזה תשלום של 6.000 לחודש), והתשלום של המיליון ש"ח ייכנס לחשבון של הבן (מבקש ההלואה מהבנק), במקביל הבן חותם שהוא שוכר את הדירה הזו (שהבנק שכר מהאבא) מהבנק בתשלום מלא של 6.000 ש"ח לחודש, ס"ה הבנק מרויח 440.000 ש"ח, - כמובן כל זה סתם דוגמא, בעוד האמת היא שהבנק ישכיר במחיר הקרן שנתן לאבא פלוס ריבית לפי לוח התשלומים של כל משכנתא, רק שהרבית אינה על הלואה אלא כתשלום שכירות. [אח"כ יש עוד פרטים איך הבן יחזור וישכיר לאבא את הדירה שהוא שכר מהבנק, לא נכנסתי לזה, אולי בהמשך אלמד את זה ואסכם גם את זה].
  • 0 הצבעות
    34 פוסטים
    2k צפיות
    Y
    אני שאלתי את הרב אברהם צבי הכהן בעבר והוא התיר לי אפילו אם מישהו עשה את זה בכוונה תחילה אבל זה היה לפני כמה שנים והכי חשוב שצריך שכל אחד ישאל את הרב שלו בפניו במיוחד משהו שלא חייבים עליו תשובה מיידית