דילוג לתוכן

התחלתם עבודה חדשה? ייתכן שמועד ההפקדה לפנסיה תלוי דווקא בכם

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
27 7 702 7
  • @רחל-עומסי

    אדם שעומד להתחיל עבודה ראשונה
    האם יעזור לו לפתוח קרן פנסיה של הפקדה עצמית ואז זה ייחשב שיש לו קרן פנסיה פעילה?
    אם כן כמה כסף וכמה פעמים הוא צריך להפקיד כדי שייחשב?

    תודה מראש.

    @לחכמים-לחם ניתן להפקיד עצמאית,
    את סכום המינימום צריך לבדוק מול החברות, לכאורה לא מדובר בסכומים גבוהים.
    https://www.kolzchut.org.il/he/הפקדות_עצמאיות_לביטוח_פנסיוני

  • @רחל-עומסי

    אדם שעומד להתחיל עבודה ראשונה
    האם יעזור לו לפתוח קרן פנסיה של הפקדה עצמית ואז זה ייחשב שיש לו קרן פנסיה פעילה?
    אם כן כמה כסף וכמה פעמים הוא צריך להפקיד כדי שייחשב?

    תודה מראש.

    @לחכמים-לחם said:

    @רחל-עומסי

    אדם שעומד להתחיל עבודה ראשונה
    האם יעזור לו לפתוח קרן פנסיה של הפקדה עצמית ואז זה ייחשב שיש לו קרן פנסיה פעילה?
    אם כן כמה כסף וכמה פעמים הוא צריך להפקיד כדי שייחשב?

    תודה מראש.

    50 ש"ח בדר"כ
    אל תשכח למלאות בטופס 101 שיש לך קופה פעילה
    וכשאתה פותח פשוט תגיד להם שאתה רוצה לפתוח כעצמאי (כל אדם שלא עובד יכול גם להפריש לעצמו לפנסיה)
    לא נכנסתי לענין האם מן היושר לעשות כן

  • @לחכמים-לחם said:

    @רחל-עומסי

    אדם שעומד להתחיל עבודה ראשונה
    האם יעזור לו לפתוח קרן פנסיה של הפקדה עצמית ואז זה ייחשב שיש לו קרן פנסיה פעילה?
    אם כן כמה כסף וכמה פעמים הוא צריך להפקיד כדי שייחשב?

    תודה מראש.

    50 ש"ח בדר"כ
    אל תשכח למלאות בטופס 101 שיש לך קופה פעילה
    וכשאתה פותח פשוט תגיד להם שאתה רוצה לפתוח כעצמאי (כל אדם שלא עובד יכול גם להפריש לעצמו לפנסיה)
    לא נכנסתי לענין האם מן היושר לעשות כן

    @מיסטר-ועל
    למה לדעתך זה לא מן היושר?

    אני לא מבין למה זה מן היושר לדפוק בן אדם בגלל שזה העבודה ראשונה שלו.

  • @מיסטר-ועל
    למה לדעתך זה לא מן היושר?

    אני לא מבין למה זה מן היושר לדפוק בן אדם בגלל שזה העבודה ראשונה שלו.

    @לחכמים-לחם said:

    @מיסטר-ועל
    למה לדעתך זה לא מן היושר?

    אני לא מבין למה זה מן היושר לדפוק בן אדם בגלל שזה העבודה ראשונה שלו.

    אני ממש לא כתבתי שזה לא מן היושר
    ואני מסכים איתך אני באמת לא מבין את ההגיון בחוק הזה
    רק תסכים איתי שזה "קומבינה"
    (אגב רק אחרי 3 חודשים יפקידו רטרואקטיבית)

  • חברות הביטוח בד"כ לא מסכימות לקבל הפקדה של פחות מ-200 ש"ח

  • מגדל מינימום 250

  • התחלתם מקום עבודה חדש? חשוב שתדעו מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לכם לפנסיה

    אחד הדברים שאני פוגשת שוב ושוב אצל עובדים שמתחילים מקום עבודה חדש הוא חוסר בהירות סביב השאלה מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לפנסיה, והאם צריך לעשות משהו מצד העובד.

    דווקא היום, כשאנשים מחליפים מקומות עבודה
    בתדירות גבוהה יותר, חשוב להכיר את הכללים. טעות קטנה בתחילת עבודה עלולה לגרום לכך שההפקדות יתחילו באיחור, שהחיסכון הפנסיוני יהיה נמוך יותר, ולעיתים גם שהכיסוי הביטוחי לא יישמר ברצף.

    אז מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לפנסיה?
    אם יש לכם קרן פעילה
    המעסיק צריך להתחיל להפקיד עבורכם לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס לפי המוקדם מביניהם, וההפקדה מתבצעת רטרואקטיבית מיום תחילת העבודה.

    אם אין לכם קרן פעילה
    המעסיק חייב להתחיל להפקיד עבורכם רק לאחר 6 חודשי עבודה.

    ומה קורה בפועל?
    אני נתקלת שוב ושוב בעובדים שמחליפים מקום עבודה, אבל לא מעדכנים את המעסיק החדש שיש להם כבר קרן פעילה ממקום העבודה הקודם.
    במצב כזה, המעסיק עלול להתייחס אליהם כאל עובדים ללא הסדר פנסיוני קיים, ולהתחיל להפקיד רק לאחר חצי שנה.

    המשמעות עלולה להיות כפולה:
    גם פחות כסף שנצבר לפנסיה, וגם פגיעה ברצף של הכיסויים הביטוחיים שבקרן.

    לכן, אם התחלתם עבודה חדשה ויש לכם קרן פעילה, חשוב לעדכן את המעסיק כבר בתחילת ההעסקה ולא להניח שהוא יודע זאת לבד.

    האם המעסיק יכול לחייב אתכם להצטרף לקרן מסוימת?
    לא. לעובד יש זכות לבחור את המוצר הפנסיוני שאליו יופקדו הכספים, והוא אינו חייב להצטרף דווקא לקרן שהמעסיק עובד מולה.

    האם המעסיק חייב להפקיד גם לקרן השתלמות?
    לא תמיד.
    הפקדה לקרן השתלמות אינה חובה כללית לפי החוק, והיא תלויה בהסכם העבודה, בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה או בתנאים שסוכמו מול העובד.

    כמה אחוזים חייבים להפקיד לפנסיה?
    שיעורי המינימום המקובלים כיום הם:
    6% על חשבון העובד
    6.5% תגמולי מעסיק
    6% לפיצויים
    כלומר, סך ההפקדה המינימלית עומד בדרך כלל על 18.5% מהשכר המבוטח.

    אבל חשוב לזכור: זהו רק המינימום.
    במקומות עבודה מסוימים קיימים הסדרים מיטיבים, ולכן לא מספיק לבדוק האם מפקידים אלא גם כמה מפקידים, ועל איזה שכר.

    ומה אפשר לעשות אם אין לכם קרן פעילה, אבל אתם רוצים להתחיל הפקדות לפני חצי שנה?
    במקרים מסוימים, היערכות נכונה עוד לפני תחילת העבודה יכולה למנוע מצב שבו תתחילו את מקום העבודה החדש ללא הסדר פנסיוני פעיל.

    לכן, אם אתם לפני התחלת עבודה חדשה או ממש בתחילתה, כדאי לבדוק מראש מה הסטטוס של הקרן שלכם, האם היא פעילה, ומה נכון לעשות כדי לא לאבד חודשים יקרים של הפקדות וכיסוי ביטוחי.

    לסיכום
    תחילת עבודה חדשה היא לא רק שינוי בשכר או בתפקיד.
    זו גם נקודת זמן חשובה מאוד מבחינה פנסיונית.

    אם יש לכם קרן פעילה – עדכנו את המעסיק מיד.
    אם אין לכם קרן פעילה – אל תחכו לרגע שבו תגלו שעברו חודשים בלי הפקדות.
    ולפעמים, דווקא בדיקה קצרה בתחילת הדרך יכולה לחסוך טעויות שילווו אתכם שנים קדימה.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

    @רחל-עומסי said:

    אז מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לפנסיה?
    אם יש לכם קרן פעילה
    המעסיק צריך להתחיל להפקיד עבורכם לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס לפי המוקדם מביניהם, וההפקדה מתבצעת רטרואקטיבית מיום תחילת העבודה.

    כלומר בתלוש של חודש שלישי שמגיע בחודש הרביעי, יהיה כתוב על כל השלוש חודשים הראשונים.

    אם אין לכם קרן פעילה
    המעסיק חייב להתחיל להפקיד עבורכם רק לאחר 6 חודשי עבודה.

    האם הכוונה שרק מהחודש השביעי צריך לשלם לו פנסיה, וממילא זה ייכנס להפקדה בחברה רק בחודש השמיני. או שמיד לאחר 6 חודשי עבודה הוא כבר צריך לשלם על החודש השישי?

    כמה אחוזים חייבים להפקיד לפנסיה?
    שיעורי המינימום המקובלים כיום הם:
    6% על חשבון העובד
    6.5% תגמולי מעסיק
    6% לפיצויים
    כלומר, סך ההפקדה המינימלית עומד בדרך כלל על 18.5% מהשכר המבוטח.
    אבל חשוב לזכור: זהו רק המינימום.
    במקומות עבודה מסוימים קיימים הסדרים מיטיבים, ולכן לא מספיק לבדוק האם מפקידים אלא גם כמה מפקידים, ועל איזה שכר.

    כמו כן, חשוב לציין שאפשר לבקש להגדיל את ההפקדות, לדוגמא מהפקדות השכיר ל-7%, זה דבר שלא מרגישים אותו, אבל ברבות השנים זה מצטבר לסכום ממש גדול.
    אפשר גם לבקש הגדלת הפרשות של המעסיק, והוא כמובן לא חייב להסכים.

  • @רחל-עומסי said:

    אז מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לפנסיה?
    אם יש לכם קרן פעילה
    המעסיק צריך להתחיל להפקיד עבורכם לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס לפי המוקדם מביניהם, וההפקדה מתבצעת רטרואקטיבית מיום תחילת העבודה.

    כלומר בתלוש של חודש שלישי שמגיע בחודש הרביעי, יהיה כתוב על כל השלוש חודשים הראשונים.

    אם אין לכם קרן פעילה
    המעסיק חייב להתחיל להפקיד עבורכם רק לאחר 6 חודשי עבודה.

    האם הכוונה שרק מהחודש השביעי צריך לשלם לו פנסיה, וממילא זה ייכנס להפקדה בחברה רק בחודש השמיני. או שמיד לאחר 6 חודשי עבודה הוא כבר צריך לשלם על החודש השישי?

    כמה אחוזים חייבים להפקיד לפנסיה?
    שיעורי המינימום המקובלים כיום הם:
    6% על חשבון העובד
    6.5% תגמולי מעסיק
    6% לפיצויים
    כלומר, סך ההפקדה המינימלית עומד בדרך כלל על 18.5% מהשכר המבוטח.
    אבל חשוב לזכור: זהו רק המינימום.
    במקומות עבודה מסוימים קיימים הסדרים מיטיבים, ולכן לא מספיק לבדוק האם מפקידים אלא גם כמה מפקידים, ועל איזה שכר.

    כמו כן, חשוב לציין שאפשר לבקש להגדיל את ההפקדות, לדוגמא מהפקדות השכיר ל-7%, זה דבר שלא מרגישים אותו, אבל ברבות השנים זה מצטבר לסכום ממש גדול.
    אפשר גם לבקש הגדלת הפרשות של המעסיק, והוא כמובן לא חייב להסכים.

    @צמיחה said:

    @רחל-עומסי said:

    אז מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לפנסיה?
    אם יש לכם קרן פעילה
    המעסיק צריך להתחיל להפקיד עבורכם לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס לפי המוקדם מביניהם, וההפקדה מתבצעת רטרואקטיבית מיום תחילת העבודה.

    כלומר בתלוש של חודש שלישי שמגיע בחודש הרביעי, יהיה כתוב על כל השלוש חודשים הראשונים.

    נכון

    אם אין לכם קרן פעילה
    המעסיק חייב להתחיל להפקיד עבורכם רק לאחר 6 חודשי עבודה.

    האם הכוונה שרק מהחודש השביעי צריך לשלם לו פנסיה, וממילא זה ייכנס להפקדה בחברה רק בחודש השמיני. או שמיד לאחר 6 חודשי עבודה הוא כבר צריך לשלם על החודש השישי?

    מהחודש השביעי

    כמה אחוזים חייבים להפקיד לפנסיה?
    שיעורי המינימום המקובלים כיום הם:
    6% על חשבון העובד
    6.5% תגמולי מעסיק
    6% לפיצויים
    כלומר, סך ההפקדה המינימלית עומד בדרך כלל על 18.5% מהשכר המבוטח.
    אבל חשוב לזכור: זהו רק המינימום.
    במקומות עבודה מסוימים קיימים הסדרים מיטיבים, ולכן לא מספיק לבדוק האם מפקידים אלא גם כמה מפקידים, ועל איזה שכר.

    כמו כן, חשוב לציין שאפשר לבקש להגדיל את ההפקדות, לדוגמא מהפקדות השכיר ל-7%, זה דבר שלא מרגישים אותו, אבל ברבות השנים זה מצטבר לסכום ממש גדול.

    לא תמיד זה כדאי, צריך לחשוב גם על מיסוי בפרישה שהינו גם על הקרן, צריך לבדוק זאת.

    אפשר גם לבקש הגדלת הפרשות של המעסיק, והוא כמובן לא חייב להסכים.

    כדאי גם לבדוק תועלת, מול הגדלת שכר או הטבה אחרת וכן לקחת בחשבון את המיסוי בפרישה.

  • @צמיחה said:

    @רחל-עומסי said:

    אז מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לפנסיה?
    אם יש לכם קרן פעילה
    המעסיק צריך להתחיל להפקיד עבורכם לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס לפי המוקדם מביניהם, וההפקדה מתבצעת רטרואקטיבית מיום תחילת העבודה.

    כלומר בתלוש של חודש שלישי שמגיע בחודש הרביעי, יהיה כתוב על כל השלוש חודשים הראשונים.

    נכון

    אם אין לכם קרן פעילה
    המעסיק חייב להתחיל להפקיד עבורכם רק לאחר 6 חודשי עבודה.

    האם הכוונה שרק מהחודש השביעי צריך לשלם לו פנסיה, וממילא זה ייכנס להפקדה בחברה רק בחודש השמיני. או שמיד לאחר 6 חודשי עבודה הוא כבר צריך לשלם על החודש השישי?

    מהחודש השביעי

    כמה אחוזים חייבים להפקיד לפנסיה?
    שיעורי המינימום המקובלים כיום הם:
    6% על חשבון העובד
    6.5% תגמולי מעסיק
    6% לפיצויים
    כלומר, סך ההפקדה המינימלית עומד בדרך כלל על 18.5% מהשכר המבוטח.
    אבל חשוב לזכור: זהו רק המינימום.
    במקומות עבודה מסוימים קיימים הסדרים מיטיבים, ולכן לא מספיק לבדוק האם מפקידים אלא גם כמה מפקידים, ועל איזה שכר.

    כמו כן, חשוב לציין שאפשר לבקש להגדיל את ההפקדות, לדוגמא מהפקדות השכיר ל-7%, זה דבר שלא מרגישים אותו, אבל ברבות השנים זה מצטבר לסכום ממש גדול.

    לא תמיד זה כדאי, צריך לחשוב גם על מיסוי בפרישה שהינו גם על הקרן, צריך לבדוק זאת.

    אפשר גם לבקש הגדלת הפרשות של המעסיק, והוא כמובן לא חייב להסכים.

    כדאי גם לבדוק תועלת, מול הגדלת שכר או הטבה אחרת וכן לקחת בחשבון את המיסוי בפרישה.

    @רחל-עומסי
    אולי אפשר לתת טיפים איך אפשר לדעת האם הגדלת ההפרשות של המעסיק והשכיר תגרום למיסוי בפרישה - בלי לבוא לפגישה אצלך...

  • @רחל-עומסי
    אולי אפשר לתת טיפים איך אפשר לדעת האם הגדלת ההפרשות של המעסיק והשכיר תגרום למיסוי בפרישה - בלי לבוא לפגישה אצלך...

    @צמיחה
    שאלה מצוינת, אך הסיבה שאין "טיפ" או נוסחא פשוטה של כמה שורות היא שהנושא תלוי במגוון רחב של משתנים דינמיים:
    מורכבות חישובי המס: שאלת המיסוי בפרישה מושפעת לא רק מגובה ההפקדות הנוכחי, אלא מתקרות המועברות בחוק (תקרת הון פטורה, תקרת קצבה מזכה), הרכב הקופות הקיים, שיעורי המס העתידיים המשוערים, ומסלולי הפרישה הנבחרים.

    סימולציה פרטנית: כדי לדעת בוודאות אם הגדלת ההפקדות תגרור מיסוי בפרישה, נדרשת הרצת סימולציה ממוחשבת ומקיפה שלקוחה בחשבון את צפי הצבירה עד גיל פרישה, יחד עם בדיקת הזכאויות האישיות והטבות המס (קיבוע זכויות וכדומה).

    אחריות מקצועית: מתן "כלל אצבע" חלקי בפורום ציבורי עלול להוביל להחלטה שגויה ולחשיפת מס מיותרת בעתיד.

    כיועצת פנסיונית ומתכננת פרישה בעלת רישיון, המחויבות שלי היא לתת תשובות מדויקות ואחראיות המבוססות על בדיקת עומק של מלוא הנתונים.

    לכן, מי שרוצה לבדוק את הנושא לעומק ולמנוע הפתעות מס בעתיד, מומלץ שיבצע בדיקה פרטנית ומקיפה עם סימולציה מותאמת אישית.

  • @צמיחה
    שאלה מצוינת, אך הסיבה שאין "טיפ" או נוסחא פשוטה של כמה שורות היא שהנושא תלוי במגוון רחב של משתנים דינמיים:
    מורכבות חישובי המס: שאלת המיסוי בפרישה מושפעת לא רק מגובה ההפקדות הנוכחי, אלא מתקרות המועברות בחוק (תקרת הון פטורה, תקרת קצבה מזכה), הרכב הקופות הקיים, שיעורי המס העתידיים המשוערים, ומסלולי הפרישה הנבחרים.

    סימולציה פרטנית: כדי לדעת בוודאות אם הגדלת ההפקדות תגרור מיסוי בפרישה, נדרשת הרצת סימולציה ממוחשבת ומקיפה שלקוחה בחשבון את צפי הצבירה עד גיל פרישה, יחד עם בדיקת הזכאויות האישיות והטבות המס (קיבוע זכויות וכדומה).

    אחריות מקצועית: מתן "כלל אצבע" חלקי בפורום ציבורי עלול להוביל להחלטה שגויה ולחשיפת מס מיותרת בעתיד.

    כיועצת פנסיונית ומתכננת פרישה בעלת רישיון, המחויבות שלי היא לתת תשובות מדויקות ואחראיות המבוססות על בדיקת עומק של מלוא הנתונים.

    לכן, מי שרוצה לבדוק את הנושא לעומק ולמנוע הפתעות מס בעתיד, מומלץ שיבצע בדיקה פרטנית ומקיפה עם סימולציה מותאמת אישית.

    @רחל-עומסי
    ברור שזה תלוי במגוון רחב של משתנים.
    אבל אבנר סטפק בהרצאות שלו כן המליץ על הגדלת ההפקדות בצורה גורפת,
    כנראה שהוא הבין שלרוב האנשים זה לא יגרום תשלום מס.

    אולי אפשר לומר בצורה כזאת,
    אם אתם בני 35 ומעלה ויש לכם צבירה בפנסיה פחות מ-300,000 ש"ח,
    כנראה שכדאי לכם להגדיל את ההפקדות לפנסיה.

    ברור שזה תלוי בגובה התשואה - שזה מרכיב שא"א לצפות אותו מראש.

  • @רחל-עומסי
    ברור שזה תלוי במגוון רחב של משתנים.
    אבל אבנר סטפק בהרצאות שלו כן המליץ על הגדלת ההפקדות בצורה גורפת,
    כנראה שהוא הבין שלרוב האנשים זה לא יגרום תשלום מס.

    אולי אפשר לומר בצורה כזאת,
    אם אתם בני 35 ומעלה ויש לכם צבירה בפנסיה פחות מ-300,000 ש"ח,
    כנראה שכדאי לכם להגדיל את ההפקדות לפנסיה.

    ברור שזה תלוי בגובה התשואה - שזה מרכיב שא"א לצפות אותו מראש.

    @צמיחה
    הואיל ואני גם מתכננת פרישה הראיה שלי היא גם עם הסתכלות לפרישה.

  • @רחל-עומסי
    ברור שזה תלוי במגוון רחב של משתנים.
    אבל אבנר סטפק בהרצאות שלו כן המליץ על הגדלת ההפקדות בצורה גורפת,
    כנראה שהוא הבין שלרוב האנשים זה לא יגרום תשלום מס.

    אולי אפשר לומר בצורה כזאת,
    אם אתם בני 35 ומעלה ויש לכם צבירה בפנסיה פחות מ-300,000 ש"ח,
    כנראה שכדאי לכם להגדיל את ההפקדות לפנסיה.

    ברור שזה תלוי בגובה התשואה - שזה מרכיב שא"א לצפות אותו מראש.

    @צמיחה said:

    @רחל-עומסי
    ברור שזה תלוי במגוון רחב של משתנים.
    אבל אבנר סטפק בהרצאות שלו כן המליץ על הגדלת ההפקדות בצורה גורפת,
    כנראה שהוא הבין שלרוב האנשים זה לא יגרום תשלום מס.

    ממש לא נכון, אנו מבצעים במשרד כל פעם תכנוני מס לפורשים.

    אולי אפשר לומר בצורה כזאת,
    אם אתם בני 35 ומעלה ויש לכם צבירה בפנסיה פחות מ-300,000 ש"ח,
    כנראה שכדאי לכם להגדיל את ההפקדות לפנסיה.

    אלו לא המרכיבים היחידים

    ברור שזה תלוי בגובה התשואה - שזה מרכיב שא"א לצפות אותו מראש.

    לא רק בתשואה

  • @צמיחה said:

    @רחל-עומסי
    ברור שזה תלוי במגוון רחב של משתנים.
    אבל אבנר סטפק בהרצאות שלו כן המליץ על הגדלת ההפקדות בצורה גורפת,
    כנראה שהוא הבין שלרוב האנשים זה לא יגרום תשלום מס.

    ממש לא נכון, אנו מבצעים במשרד כל פעם תכנוני מס לפורשים.

    אולי אפשר לומר בצורה כזאת,
    אם אתם בני 35 ומעלה ויש לכם צבירה בפנסיה פחות מ-300,000 ש"ח,
    כנראה שכדאי לכם להגדיל את ההפקדות לפנסיה.

    אלו לא המרכיבים היחידים

    ברור שזה תלוי בגובה התשואה - שזה מרכיב שא"א לצפות אותו מראש.

    לא רק בתשואה

    @רחל-עומסי said:

    אלו לא המרכיבים היחידים

    מה עוד יכול להיות , הרי לא יגיע לחבות מס ?

  • @רחל-עומסי said:

    אלו לא המרכיבים היחידים

    מה עוד יכול להיות , הרי לא יגיע לחבות מס ?

    @998877
    רושמת כאן חלק מהנקודות:
    שכיר / עצמאי
    גובה שכר
    אחוזי הפקדה
    מסלולי השקעה

  • @998877
    רושמת כאן חלק מהנקודות:
    שכיר / עצמאי
    גובה שכר
    אחוזי הפקדה
    מסלולי השקעה

    @רחל-עומסי
    אבל דיברו על מי שיש לו פחות מ--300 אל''ש בגיל 35 ???

    איזה סכום בגיל כן תוכלו להסכים שאין עניין להמנע להוסיף ?

  • @רחל-עומסי
    אבל דיברו על מי שיש לו פחות מ--300 אל''ש בגיל 35 ???

    איזה סכום בגיל כן תוכלו להסכים שאין עניין להמנע להוסיף ?

    @998877
    זה נוגע אליך?
    רוצה שאחשב זאת?
    תשלח לי במייל באישי נתונים מדויקים

  • @998877
    זה נוגע אליך?
    רוצה שאחשב זאת?
    תשלח לי במייל באישי נתונים מדויקים

    @רחל-עומסי
    התלבשתי על השאלה של @צמיחה אני לא בנתונים הנ''ל הרבה פחות מזה
    בכל זאת הייתי שמח לשמוע קווים כללים ואני מבין שכנראה לא שייך
    תודה על הנכונות לעזרה

    וחשוב ליידע את הציבור שהיום פרסמתם טור המשך לזה בנקודה הזאת של הגדלת הפקדות

  • @רחל-עומסי
    התלבשתי על השאלה של @צמיחה אני לא בנתונים הנ''ל הרבה פחות מזה
    בכל זאת הייתי שמח לשמוע קווים כללים ואני מבין שכנראה לא שייך
    תודה על הנכונות לעזרה

    וחשוב ליידע את הציבור שהיום פרסמתם טור המשך לזה בנקודה הזאת של הגדלת הפקדות

    @998877
    לגבי בקשתך לקווים כלליים
    אני מבינה לחלוטין את הרצון לקבל כיוון ראשוני, אך כיועצת בעלת רישיון, חשוב לי להסביר מדוע מתן "כללי אצבע" בפורום עלול לעשות יותר נזק מתועלת:

    עולם הפנסיה והחיסכון (ממש כמו עולם המשכנתאות או הרפואה) מושתת על ניתוח מעמיק של הנתונים האישיים. בדיוק כפי שלא היית מעלה לפורום תוצאות של בדיקות דם ומבקש אבחנה רפואית לחולה, אלא פונה לרופא מומחה שיבחן את התמונה המלאה, כך נכון לנהוג גם בניהול הנכסים הפיננסיים והפנסיוניים שלך.

    מה שמתאים לאדם אחד (בהתאם לגילו, רמת הכנסתו, מצבו המשפחתי, מיסוי, ומסלולי ההשקעה הקיים) יכול להיות שגוי לחלוטין עבור אדם אחר, גם אם הנתונים נראים ממבט ראשון דווקא די דומים.

    החלטות פיננסיות, גם בסכומים קטנים יותר, מלוות אותנו לאורך שנים רבות. כדי להגיע לתוצאה הנכונה ביותר עבורך ולא להפסיד זכויות או כספים, הדרך הבטוחה והאחראית היא כשיש צורך לבצע בדיקה פרטנית מול איש מקצוע שרואה את מלוא התמונה.

    ישנם מקרים שבהם, לאחר בדיקה מקיפה, נמצא כי קצבת הפרישה הצפויה כבר עונה על יעד ההכנסה המבוקש. במצבים כאלו, נבחן האם נכון להגדיל את ההפקדות הפנסיוניות או שעדיף להפנות משאבים חופשיים לאפיקי חיסכון נזילים יותר עבור יעדים משפחתיים (כגון חתונות ילדים או הוצאות משתנות). גם החלטה זו חייבת להיבחן באופן אישי ולא ככלל גורף.

  • @998877
    לגבי בקשתך לקווים כלליים
    אני מבינה לחלוטין את הרצון לקבל כיוון ראשוני, אך כיועצת בעלת רישיון, חשוב לי להסביר מדוע מתן "כללי אצבע" בפורום עלול לעשות יותר נזק מתועלת:

    עולם הפנסיה והחיסכון (ממש כמו עולם המשכנתאות או הרפואה) מושתת על ניתוח מעמיק של הנתונים האישיים. בדיוק כפי שלא היית מעלה לפורום תוצאות של בדיקות דם ומבקש אבחנה רפואית לחולה, אלא פונה לרופא מומחה שיבחן את התמונה המלאה, כך נכון לנהוג גם בניהול הנכסים הפיננסיים והפנסיוניים שלך.

    מה שמתאים לאדם אחד (בהתאם לגילו, רמת הכנסתו, מצבו המשפחתי, מיסוי, ומסלולי ההשקעה הקיים) יכול להיות שגוי לחלוטין עבור אדם אחר, גם אם הנתונים נראים ממבט ראשון דווקא די דומים.

    החלטות פיננסיות, גם בסכומים קטנים יותר, מלוות אותנו לאורך שנים רבות. כדי להגיע לתוצאה הנכונה ביותר עבורך ולא להפסיד זכויות או כספים, הדרך הבטוחה והאחראית היא כשיש צורך לבצע בדיקה פרטנית מול איש מקצוע שרואה את מלוא התמונה.

    ישנם מקרים שבהם, לאחר בדיקה מקיפה, נמצא כי קצבת הפרישה הצפויה כבר עונה על יעד ההכנסה המבוקש. במצבים כאלו, נבחן האם נכון להגדיל את ההפקדות הפנסיוניות או שעדיף להפנות משאבים חופשיים לאפיקי חיסכון נזילים יותר עבור יעדים משפחתיים (כגון חתונות ילדים או הוצאות משתנות). גם החלטה זו חייבת להיבחן באופן אישי ולא ככלל גורף.

    @רחל-עומסי
    תודה על ההסבר ועל האריכות,
    אני ממשיך לשאול - כדי להבין.

    המרכיב העיקרי זה התשואה,
    ותשואה זה דבר שא"א לדעת.

    זאת ועוד,
    המס שיש על הקצבת פנסיה הוא בהתאם למדרגות המס כמו המשכורת הרגילה.
    ומדרגות המס יכולות להשתנות במהלך השנים.
    ולכן גם התכנון שאפשר לעשות הרבה שנים קודם, הוא רק בערך.

    ברור שצריך לעשות את התכנון הזה, וגם אני שולח אלייך לקוחות.
    אבל אם אפשר לבקש מהמעסיק הגדלת הפקדות ל-7.5% מחלק המעסיק לתגמולים, זה הרי עוד כסף שהמעסיק מפריש, מדובר על סה"כ עוד 1%.

    נניח משכורת של 10,000 ש"ח זה 100 ש"ח בחודש.
    אם נלך על תקופה של בין 30 שנה ל- 40 שנה, מדובר על עוד סכום שבין 150,000 ש"ח ל-400,000 ש"ח.
    בקצבה החודשית זה בין 750 ש"ח לחודש ל-2,000 ש"ח לחודש.

    בהחלט ייתכן שדוקא הסכום הזה יגרום לתשלומי מס,
    אבל אפשר לבצע החזר מס.

    האם יש צד שעדיף שהמעסיק לא יגדיל את ההפרשות כדי לא להתחייב במס שאפשר להזדכות עליו.

    לגבי הגדלת חלק השכיר,
    אני מסכים שיש מקרים שעדיף להפנות את התוספת למוצרים אחרים כמו קרן השתלמות וכד'.
    אבל יש כאן פן חשוב שצריך לתת עליו את הדעת, הגדלת ההפקדות לפנסיה, היא משהו פסיכולוגי, מדובר על סכום זעום, שיכול להיות מאוד שקשה להוציא אותו אחרי שהוא נכנס לחשבון בנק. אבל אם הוא יוצא להשקעה עוד לפני שהוא נכנס לחשבון בנק, א"א למשוך אותו בחזרה.
    ואולי אפילו שווה לשלם עליו מס, הפרט שבד"כ ניתן להזדכות עליו.
    כמובן שזה נתון שמשתנה בין אנשים.

נושאים מוצעים


  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    62 צפיות
    רחל עומסיר
    ההפקדות לפנסיה מופיעות בתלוש האם הן נקלטו בקרן? מאות מקרים של הפרות בהפקדות לפנסיה נרשמו בשנתיים האחרונות. זו סיבה טובה להכיר בדיקה פשוטה שכדאי לכל עובד לעשות. רובנו מקבלים את תלוש השכר, בודקים כמה נכנס לבנק, אולי עוברים על כמה רכיבים וממשיכים הלאה. אם בתלוש מופיעות הפרשות לפנסיה, אנחנו מניחים שהכול בסדר. אבל יש עוד בדיקה אחת שחשוב לעשות מדי פעם: לוודא שהכספים שמופיעים בתלוש אכן הגיעו ונקלטו בקרן הפנסיה. לא מתוך חשדנות כלפי המעסיק. לעיתים פער יכול להיווצר בגלל טעות, עיכוב, בעיית דיווח או כספים שהועברו אך טרם שויכו נכון. ובכל זאת, נתוני האכיפה מלמדים שלא כדאי לוותר על הבדיקה הזאת. בשנים 2024–2025 נרשמו יחד 547 מקרים של הפרות בחובת ההפקדות הפנסיוניות. והמקרים אינם מתרכזים בענף אחד בלבד. הם נמצאו במסחר, בשירותים מקצועיים, טכניים ואישיים, בחינוך, בתעשייה, במסעדנות וגם בענפי הבנייה, השמירה והניקיון, הסיעוד והבריאות, ההיסעים ועוד. המסקנה היא שכדאי לעקוב אחר ההפקדות שלנו ולוודא שהן מתבצעות כנדרש. איך מתבצעת הפקדות הכספים לפנסיה בכל חודש? המעסיק מנכה מהשכר את חלק העובד בהפקדה הפנסיונית, מוסיף את ההפקדות החלות עליו ומעביר את הכספים לגוף הפנסיוני. להעברת הכספים קיימים מועדים הקבועים בדין: המוקדם מבין 7 ימי עסקים ממועד תשלום השכר או 15 ימים מתום החודש שעבורו משולם השכר (בד"כ עד ה-15 לחודש העוקב). כלומר, לא מספיק שההפקדה מופיעה בתלוש. הכסף צריך גם לעבור בפועל ולהיקלט בקופה. ואחת ההפרות שנמצאו בהליכי האכיפה היא בדיוק זו: סכומים שנוכו משכר העובדים ולא הועברו ליעדם, או הועברו באיחור. כיצד עיכוב בהפקדות עלול להשפיע על העובד? 1. אין צבירה הכסף שהיה אמור להיכנס לקרן אינו נמצא בחיסכון באותה תקופה. אם מדובר בחודש אחד, אולי הסכום נראה קטן. אבל כאשר התקלה נמשכת מספר חודשים, הפער הולך ומצטבר. 2. עלול להיווצר אובדן של רווחים הכספים בקרן הפנסיה מושקעים. כסף שלא היה בקרן בזמן שבו היה אמור להיות בה, לא השתתף בתשואות שהקרן השיגה באותה תקופה. אצל צעירים הנקודה הזאת חשובה במיוחד. לכסף שמופקד היום יש עוד עשרות שנים לצבור תשואה, ולכן גם להפקדות של השנים הראשונות בעבודה יכולה להיות משמעות גדולה בעתיד. 3. עלולה להיווצר פגיעה בכיסוי הביטוחי קרן פנסיה אינה רק חיסכון לגיל הפרישה. היא כוללת גם כיסויים ביטוחיים, ולכן הפסקה ממושכת בהפקדות עלולה, בהתאם לנסיבות ולתקנון הקרן, להשפיע גם על הרצף ועל הזכויות הביטוחיות. זו הסיבה שלא כדאי להשאיר הפקדות חסרות ללא בירור. מהן ההשלכות על המעסיק במקרה של אי העברת ההפקדות? הדין מתייחס ברצינות לחובת העברת ההפקדות הפנסיוניות. משרד העבודה מפרסם הליכי אכיפה ועיצומים שהוטלו בעקבות הפרות של חוקי העבודה, ובין היתר בגין אי־העברת סכומים שנוכו משכר העובדים או העברתם באיחור. ובמקרים מסוימים מדובר בסכומים משמעותיים. לפי הנתונים שפורסמו לגבי 2025, הקנס הממוצע עמד על כ־95 אלף ₪. הקנסות הללו ממחישים עד כמה החובה להעביר את ההפקדות במועד נלקחת ברצינות. מבחינת העובד, החשוב הוא לעקוב אחר ההפקדות, לזהות פערים בזמן ולפעול לתיקונם. גיליתם שחסרה הפקדה – מה עושים? קודם כול, לא מסיקים מיד שמישהו פעל שלא כשורה. בודקים. היכנסו לאזור האישי בקרן הפנסיה והוציאו פירוט הפקדות. השוו אותו לתלושי השכר ובדקו אילו סכומים מופיעים בכל חודש ומה נקלט בפועל בקרן. אם מצאתם פער, כדאי לפנות תחילה לחשבות השכר או למעסיק ולבקש לבדוק את מקורו. במקביל, אפשר לבדוק מול קרן הפנסיה האם הכספים התקבלו אך עדיין לא שויכו לחשבון שלכם. אם מתברר שהכספים אכן לא הועברו, בקשו מהמעסיק להשלים את ההפקדות ושמרו את התלושים ואת ההתכתבויות. אם לאחר הבירור מול המעסיק הבעיה אינה מטופלת, ניתן להגיש תלונה למינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד העבודה. חשוב לדעת שהליך זה נועד לאכיפת החוק ואינו מחליף תביעה לקבלת הזכויות המגיעות לעובד. במקרים המתאימים ניתן גם לפנות לבית הדין האזורי לעבודה לצורך מיצוי הזכויות (לאחר התייעצות עם רב). בדיקה שכדאי לבצע כבר השבוע קחו שלושה תלושי שכר אחרונים. פתחו את פירוט ההפקדות בקרן הפנסיה. ועברו חודש אחרי חודש: מה היה אמור להגיע לפי התלוש ומה נקלט בפועל בקרן. אם הכול תואם – מצוין. ואם לא – גיליתם את זה בזמן וניתן להתחיל לברר. זו לא שאלה של אמון או חוסר אמון במעסיק. זו פשוט בקרה על אחד הנכסים הכלכליים החשובים שלכם. כי כשמדובר בפנסיה שלכם, לא מספיק לדעת כמה ירד מהמשכורת. כדאי לדעת גם שהכסף הגיע למקום שאליו הוא אמור להגיע. ויש לכם גם קרן השתלמות? כדאי לבצע את אותה בדיקה גם שם. אם בתלוש השכר מופיעות הפקדות לקרן השתלמות, השוו אותן לנתונים באזור האישי בקרן וודאו שהכספים אכן נקלטו. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    84 צפיות
    רחל עומסיר
    האוצר שוקל להפחית את ההפקדות לפנסיה. האם זה באמת משתלם לכם? בשבוע האחרון פורסם כי במשרד האוצר בוחנים אפשרות לצמצם את שיעור ההפקדות לפנסיה ברכיב העובד. לכאורה, יש בכך יתרון ברור לעובדים: אם יופקד פחות כסף לפנסיה, יישאר מעט יותר כסף בנטו בכל חודש. אבל חשוב להבין גם את הצד השני של המטבע. נכון, הנטו יגדל מעט, אך אצל רוב העובדים התוספת תיטמע בהוצאות השוטפות ולא תשפיע באופן מהותי על ההתנהלות היומיומית. לעומת זאת, אותו סכום שלא יופקד היום לא יחסך ויצבור תשואה לאורך השנים, ולכן עלול להשפיע באופן משמעותי על גובה החיסכון ועל ההכנסה החודשית לאחר הפרישה. במילים אחרות, תוספת קטנה היום עלולה להפוך לקצבה קטנה יותר בעתיד. ואם כבר מדברים על שיעור ההפקדות... כיום רוב העובדים מפרישים 6% מהשכר לחלק העובד. במקרים רבים ניתן להגדיל את ההפקדה ל־7%. האם כדאי? אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. עוד 1% מהשכר לעיתים כמעט שלא מורגש בנטו החודשי, אבל יכול להיות מורגש מאוד בהכנסה החודשית בפרישה. מצד שני, גם להיבטי המס בפרישה יש השפעה, ולכן ההחלטה הנכונה אינה אחידה לכולם, אלא צריכה להתקבל לאחר בחינת כלל הנתונים. לעיתים הגדלת ההפקדה היא צעד נכון מאוד, ולעיתים קיימים שיקולים אחרים שעדיפים באותו שלב. לכן חשוב לבחון את התמונה המלאה ולא לקבל החלטה רק על סמך השינוי בנטו. הערה חשובה: אם המעסיק שלכם מפקיד לפנסיה מעבר לשיעורי החובה, למשל במסגרת הסכם שכר מסוים, הסכם אישי או הסכם קיבוצי (כפי שקיים אצל חלק מעובדי ההוראה), בדרך כלל אין כדאיות לוותר על הפקדה מוגדלת הממומנת על ידי המעסיק, שכן מדובר בהטבה כספית משמעותית. בסופו של דבר, ההבדל בין פרישה שמחייבת להצטמצם בכל הוצאה לבין פרישה שמאפשרת לחיות בכבוד, בביטחון ובשקט כלכלי, נבנה מהחלטות שמתקבלות לאורך כל שנות העבודה. לכן, גם אם בעתיד יתאפשר להקטין את שיעור ההפקדות, אין פירוש הדבר שזהו בהכרח הצעד הנכון עבורכם. דווקא החלטות שנראות קטנות היום, עשויות להיות מהמשמעותיות ביותר בעוד עשרים או שלושים שנה. מעבר לכך, חשוב לזכור שתוחלת החיים עלתה. תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, המשמעות היא שאצל רבים תקופת הפרישה עשויה להימשך עשרות שנים, ולכן החשיבות של חיסכון פנסיוני מספק גדולה היום יותר מאי פעם. דווקא משום כך, החלטה שמגדילה מעט את הנטו היום, אך מקטינה את החיסכון לעתיד, עלולה להשפיע על איכות החיים במשך שנים רבות לאחר הפרישה. החלטה על הגדלת או הקטנת ההפקדות לפנסיה אינה צריכה להתקבל רק לפי גובה הנטו בתלוש. כדאי לבחון את ההשפעה על החיסכון העתידי, על הקצבה הצפויה, על הטבות המס כיום ועל המיסוי הצפוי בפרישה. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    107 צפיות
    רחל עומסיר
    שלום וברכה, לאחר משלוח הדיוור בנושא הפקדות לקרן השתלמות מעל התקרה, חשוב לי לדייק נקודה אחת. בדיוור נכתב כי: "כל משיכה מאפסת את הוותק על ההפקדות שנותרו." הניסוח המדויק הוא: משיכת כספים אינה מאפסת את הוותק שנצבר על הכספים הקיימים בקרן. עם זאת, הפקדות חדשות שיבוצעו לאחר המשיכה יתחילו לצבור ותק חדש משלהן לצורך הפטור ממס. תודה לקוראים הערניים שהסבו את תשומת ליבי לנקודה זו. שאלת קורא "מה קורה כאשר מושכים כספים מקרן השתלמות שהופקדו מעל התקרה וכבר שולם עליהם מס? האם יש מס נוסף מלבד מס רווחי הון?" זו שאלה מצוינת. כאשר מדובר בהפקדות מעל התקרה שעליהן כבר שולם מס באמצעות זקיפת שכר, לא משלמים שוב מס על סכום ההפקדה עצמו בעת המשיכה. עם זאת, הרווחים שנצברו על אותם כספים אינם נהנים מהפטור ממס רווחי הון הקיים בקרן השתלמות, ולכן יחול עליהם מס רווחי הון בהתאם להוראות החוק. חשוב לדעת שבאותה קרן יכולים להימצא במקביל כספים פטורים וכספים חייבים במס, ולכן אופן החישוב בעת המשיכה מורכב יותר ממה שנראה במבט ראשון. כיצד ניתן לדעת כמה מהכספים בקרן חייבים במס? קרן ההשתלמות מנהלת רישום של הכספים הפטורים והחייבים במס, ולכן ברוב המקרים הגוף המנהל יודע לבצע את חישוב המס באופן אוטומטי בעת המשיכה. האם יש צורך באישורים מיוחדים בעת המשיכה? בדרך כלל לא. כאשר מדובר במשיכה רגילה לאחר שהקרן הפכה לנזילה, הגוף המנהל מבצע את חישוב המס בהתאם לנתונים הקיימים אצלו. עם זאת, במקרים חריגים או כאשר קיים ספק לגבי סיווג הכספים, ייתכן שיהיה צורך בהצגת מסמכים או בפנייה לבירור מול הגוף המנהל. כיצד מחושב מס רווחי ההון בפועל? המס חל רק על הרווח שנצבר על הכספים החייבים במס, לאחר נטרול רכיב האינפלציה (ירידת הערך של הכסף) בהתאם לכללי מס רווחי הון. האם קיימים מקרים שבהם נגבה מס ביתר? כן. לעיתים קיימות טעויות ברישום הנתונים או במעקב אחר רכיבי הקרן לאורך השנים. במקרים כאלה עלול להיגבות מס גבוה מהנדרש, ולכן כאשר מדובר בסכומים משמעותיים כדאי לבדוק את פירוט המשיכה ואת אופן חישוב המס. לסיכום הפקדות מעל התקרה אינן נהנות מכל יתרונות המס של קרן השתלמות רגילה, אך אין משמעות הדבר שמשלמים מס פעמיים. ההפקדה עצמה כבר מוסתה בעת קבלתה, ובמועד המשיכה המס חל בדרך כלל רק על הרווחים שנצברו על החלק החייב. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    320 צפיות
    מ
    @צמיחה בדיוק זה מה ששאלתי, אם אף אחד אין לו מידע בעניין, אולי מומלץ לעבור בכלל לחברה אחרת שכן אכפת לה כל העניין של ההכשרים והיא מתחזקת אותם? תודה.
  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    409 צפיות
    רחל עומסיר
    @דוד-גולדברג נכון, ולכן כדאי לשקול אם אתה רוצה וצריך את זה.