דילוג לתוכן

התחלתם עבודה חדשה? ייתכן שמועד ההפקדה לפנסיה תלוי דווקא בכם

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
27 7 704 7
  • @רחל-עומסי said:

    אלו לא המרכיבים היחידים

    מה עוד יכול להיות , הרי לא יגיע לחבות מס ?

    @998877
    רושמת כאן חלק מהנקודות:
    שכיר / עצמאי
    גובה שכר
    אחוזי הפקדה
    מסלולי השקעה

  • @998877
    רושמת כאן חלק מהנקודות:
    שכיר / עצמאי
    גובה שכר
    אחוזי הפקדה
    מסלולי השקעה

    @רחל-עומסי
    אבל דיברו על מי שיש לו פחות מ--300 אל''ש בגיל 35 ???

    איזה סכום בגיל כן תוכלו להסכים שאין עניין להמנע להוסיף ?

  • @רחל-עומסי
    אבל דיברו על מי שיש לו פחות מ--300 אל''ש בגיל 35 ???

    איזה סכום בגיל כן תוכלו להסכים שאין עניין להמנע להוסיף ?

    @998877
    זה נוגע אליך?
    רוצה שאחשב זאת?
    תשלח לי במייל באישי נתונים מדויקים

  • @998877
    זה נוגע אליך?
    רוצה שאחשב זאת?
    תשלח לי במייל באישי נתונים מדויקים

    @רחל-עומסי
    התלבשתי על השאלה של @צמיחה אני לא בנתונים הנ''ל הרבה פחות מזה
    בכל זאת הייתי שמח לשמוע קווים כללים ואני מבין שכנראה לא שייך
    תודה על הנכונות לעזרה

    וחשוב ליידע את הציבור שהיום פרסמתם טור המשך לזה בנקודה הזאת של הגדלת הפקדות

  • @רחל-עומסי
    התלבשתי על השאלה של @צמיחה אני לא בנתונים הנ''ל הרבה פחות מזה
    בכל זאת הייתי שמח לשמוע קווים כללים ואני מבין שכנראה לא שייך
    תודה על הנכונות לעזרה

    וחשוב ליידע את הציבור שהיום פרסמתם טור המשך לזה בנקודה הזאת של הגדלת הפקדות

    @998877
    לגבי בקשתך לקווים כלליים
    אני מבינה לחלוטין את הרצון לקבל כיוון ראשוני, אך כיועצת בעלת רישיון, חשוב לי להסביר מדוע מתן "כללי אצבע" בפורום עלול לעשות יותר נזק מתועלת:

    עולם הפנסיה והחיסכון (ממש כמו עולם המשכנתאות או הרפואה) מושתת על ניתוח מעמיק של הנתונים האישיים. בדיוק כפי שלא היית מעלה לפורום תוצאות של בדיקות דם ומבקש אבחנה רפואית לחולה, אלא פונה לרופא מומחה שיבחן את התמונה המלאה, כך נכון לנהוג גם בניהול הנכסים הפיננסיים והפנסיוניים שלך.

    מה שמתאים לאדם אחד (בהתאם לגילו, רמת הכנסתו, מצבו המשפחתי, מיסוי, ומסלולי ההשקעה הקיים) יכול להיות שגוי לחלוטין עבור אדם אחר, גם אם הנתונים נראים ממבט ראשון דווקא די דומים.

    החלטות פיננסיות, גם בסכומים קטנים יותר, מלוות אותנו לאורך שנים רבות. כדי להגיע לתוצאה הנכונה ביותר עבורך ולא להפסיד זכויות או כספים, הדרך הבטוחה והאחראית היא כשיש צורך לבצע בדיקה פרטנית מול איש מקצוע שרואה את מלוא התמונה.

    ישנם מקרים שבהם, לאחר בדיקה מקיפה, נמצא כי קצבת הפרישה הצפויה כבר עונה על יעד ההכנסה המבוקש. במצבים כאלו, נבחן האם נכון להגדיל את ההפקדות הפנסיוניות או שעדיף להפנות משאבים חופשיים לאפיקי חיסכון נזילים יותר עבור יעדים משפחתיים (כגון חתונות ילדים או הוצאות משתנות). גם החלטה זו חייבת להיבחן באופן אישי ולא ככלל גורף.

  • @998877
    לגבי בקשתך לקווים כלליים
    אני מבינה לחלוטין את הרצון לקבל כיוון ראשוני, אך כיועצת בעלת רישיון, חשוב לי להסביר מדוע מתן "כללי אצבע" בפורום עלול לעשות יותר נזק מתועלת:

    עולם הפנסיה והחיסכון (ממש כמו עולם המשכנתאות או הרפואה) מושתת על ניתוח מעמיק של הנתונים האישיים. בדיוק כפי שלא היית מעלה לפורום תוצאות של בדיקות דם ומבקש אבחנה רפואית לחולה, אלא פונה לרופא מומחה שיבחן את התמונה המלאה, כך נכון לנהוג גם בניהול הנכסים הפיננסיים והפנסיוניים שלך.

    מה שמתאים לאדם אחד (בהתאם לגילו, רמת הכנסתו, מצבו המשפחתי, מיסוי, ומסלולי ההשקעה הקיים) יכול להיות שגוי לחלוטין עבור אדם אחר, גם אם הנתונים נראים ממבט ראשון דווקא די דומים.

    החלטות פיננסיות, גם בסכומים קטנים יותר, מלוות אותנו לאורך שנים רבות. כדי להגיע לתוצאה הנכונה ביותר עבורך ולא להפסיד זכויות או כספים, הדרך הבטוחה והאחראית היא כשיש צורך לבצע בדיקה פרטנית מול איש מקצוע שרואה את מלוא התמונה.

    ישנם מקרים שבהם, לאחר בדיקה מקיפה, נמצא כי קצבת הפרישה הצפויה כבר עונה על יעד ההכנסה המבוקש. במצבים כאלו, נבחן האם נכון להגדיל את ההפקדות הפנסיוניות או שעדיף להפנות משאבים חופשיים לאפיקי חיסכון נזילים יותר עבור יעדים משפחתיים (כגון חתונות ילדים או הוצאות משתנות). גם החלטה זו חייבת להיבחן באופן אישי ולא ככלל גורף.

    @רחל-עומסי
    תודה על ההסבר ועל האריכות,
    אני ממשיך לשאול - כדי להבין.

    המרכיב העיקרי זה התשואה,
    ותשואה זה דבר שא"א לדעת.

    זאת ועוד,
    המס שיש על הקצבת פנסיה הוא בהתאם למדרגות המס כמו המשכורת הרגילה.
    ומדרגות המס יכולות להשתנות במהלך השנים.
    ולכן גם התכנון שאפשר לעשות הרבה שנים קודם, הוא רק בערך.

    ברור שצריך לעשות את התכנון הזה, וגם אני שולח אלייך לקוחות.
    אבל אם אפשר לבקש מהמעסיק הגדלת הפקדות ל-7.5% מחלק המעסיק לתגמולים, זה הרי עוד כסף שהמעסיק מפריש, מדובר על סה"כ עוד 1%.

    נניח משכורת של 10,000 ש"ח זה 100 ש"ח בחודש.
    אם נלך על תקופה של בין 30 שנה ל- 40 שנה, מדובר על עוד סכום שבין 150,000 ש"ח ל-400,000 ש"ח.
    בקצבה החודשית זה בין 750 ש"ח לחודש ל-2,000 ש"ח לחודש.

    בהחלט ייתכן שדוקא הסכום הזה יגרום לתשלומי מס,
    אבל אפשר לבצע החזר מס.

    האם יש צד שעדיף שהמעסיק לא יגדיל את ההפרשות כדי לא להתחייב במס שאפשר להזדכות עליו.

    לגבי הגדלת חלק השכיר,
    אני מסכים שיש מקרים שעדיף להפנות את התוספת למוצרים אחרים כמו קרן השתלמות וכד'.
    אבל יש כאן פן חשוב שצריך לתת עליו את הדעת, הגדלת ההפקדות לפנסיה, היא משהו פסיכולוגי, מדובר על סכום זעום, שיכול להיות מאוד שקשה להוציא אותו אחרי שהוא נכנס לחשבון בנק. אבל אם הוא יוצא להשקעה עוד לפני שהוא נכנס לחשבון בנק, א"א למשוך אותו בחזרה.
    ואולי אפילו שווה לשלם עליו מס, הפרט שבד"כ ניתן להזדכות עליו.
    כמובן שזה נתון שמשתנה בין אנשים.

  • @רחל-עומסי תודה על כל הנגשת הידע המסובך לציבור בשפה מובנת. והתייחסות לכל אחד ואחד.

  • וכמובן תודה גם למאסטר @צמיחה
    על ההשקעה המרובה לטובת הכלל. עם ידע עצום אשר תמיד צומח ומצמיח.
    אני רק לא יודע היכן לכתוב את התודה הזאת כמעט בכל אשכול שמיועד לעזרת הציבור ניתן לעשות זאת.

  • @רחל-עומסי
    תודה על ההסבר ועל האריכות,
    אני ממשיך לשאול - כדי להבין.

    המרכיב העיקרי זה התשואה,
    ותשואה זה דבר שא"א לדעת.

    זאת ועוד,
    המס שיש על הקצבת פנסיה הוא בהתאם למדרגות המס כמו המשכורת הרגילה.
    ומדרגות המס יכולות להשתנות במהלך השנים.
    ולכן גם התכנון שאפשר לעשות הרבה שנים קודם, הוא רק בערך.

    ברור שצריך לעשות את התכנון הזה, וגם אני שולח אלייך לקוחות.
    אבל אם אפשר לבקש מהמעסיק הגדלת הפקדות ל-7.5% מחלק המעסיק לתגמולים, זה הרי עוד כסף שהמעסיק מפריש, מדובר על סה"כ עוד 1%.

    נניח משכורת של 10,000 ש"ח זה 100 ש"ח בחודש.
    אם נלך על תקופה של בין 30 שנה ל- 40 שנה, מדובר על עוד סכום שבין 150,000 ש"ח ל-400,000 ש"ח.
    בקצבה החודשית זה בין 750 ש"ח לחודש ל-2,000 ש"ח לחודש.

    בהחלט ייתכן שדוקא הסכום הזה יגרום לתשלומי מס,
    אבל אפשר לבצע החזר מס.

    האם יש צד שעדיף שהמעסיק לא יגדיל את ההפרשות כדי לא להתחייב במס שאפשר להזדכות עליו.

    לגבי הגדלת חלק השכיר,
    אני מסכים שיש מקרים שעדיף להפנות את התוספת למוצרים אחרים כמו קרן השתלמות וכד'.
    אבל יש כאן פן חשוב שצריך לתת עליו את הדעת, הגדלת ההפקדות לפנסיה, היא משהו פסיכולוגי, מדובר על סכום זעום, שיכול להיות מאוד שקשה להוציא אותו אחרי שהוא נכנס לחשבון בנק. אבל אם הוא יוצא להשקעה עוד לפני שהוא נכנס לחשבון בנק, א"א למשוך אותו בחזרה.
    ואולי אפילו שווה לשלם עליו מס, הפרט שבד"כ ניתן להזדכות עליו.
    כמובן שזה נתון שמשתנה בין אנשים.

    @צמיחה said:

    אבל אם אפשר לבקש מהמעסיק הגדלת הפקדות ל-7.5% מחלק המעסיק לתגמולים, זה הרי עוד כסף שהמעסיק מפריש, מדובר על סה"כ עוד 1%.

    ישנם הסכמים קיבוציים המחייבים הפקדה גבוהה יותר מחלק עובד, במקרים אחרים כדאי לשקול האם לבקש העלאת שכר או הטבות אחרות.

  • @רחל-עומסי
    תודה על ההסבר ועל האריכות,
    אני ממשיך לשאול - כדי להבין.

    המרכיב העיקרי זה התשואה,
    ותשואה זה דבר שא"א לדעת.

    זאת ועוד,
    המס שיש על הקצבת פנסיה הוא בהתאם למדרגות המס כמו המשכורת הרגילה.
    ומדרגות המס יכולות להשתנות במהלך השנים.
    ולכן גם התכנון שאפשר לעשות הרבה שנים קודם, הוא רק בערך.

    ברור שצריך לעשות את התכנון הזה, וגם אני שולח אלייך לקוחות.
    אבל אם אפשר לבקש מהמעסיק הגדלת הפקדות ל-7.5% מחלק המעסיק לתגמולים, זה הרי עוד כסף שהמעסיק מפריש, מדובר על סה"כ עוד 1%.

    נניח משכורת של 10,000 ש"ח זה 100 ש"ח בחודש.
    אם נלך על תקופה של בין 30 שנה ל- 40 שנה, מדובר על עוד סכום שבין 150,000 ש"ח ל-400,000 ש"ח.
    בקצבה החודשית זה בין 750 ש"ח לחודש ל-2,000 ש"ח לחודש.

    בהחלט ייתכן שדוקא הסכום הזה יגרום לתשלומי מס,
    אבל אפשר לבצע החזר מס.

    האם יש צד שעדיף שהמעסיק לא יגדיל את ההפרשות כדי לא להתחייב במס שאפשר להזדכות עליו.

    לגבי הגדלת חלק השכיר,
    אני מסכים שיש מקרים שעדיף להפנות את התוספת למוצרים אחרים כמו קרן השתלמות וכד'.
    אבל יש כאן פן חשוב שצריך לתת עליו את הדעת, הגדלת ההפקדות לפנסיה, היא משהו פסיכולוגי, מדובר על סכום זעום, שיכול להיות מאוד שקשה להוציא אותו אחרי שהוא נכנס לחשבון בנק. אבל אם הוא יוצא להשקעה עוד לפני שהוא נכנס לחשבון בנק, א"א למשוך אותו בחזרה.
    ואולי אפילו שווה לשלם עליו מס, הפרט שבד"כ ניתן להזדכות עליו.
    כמובן שזה נתון שמשתנה בין אנשים.

    @צמיחה said:

    המס שיש על הקצבת פנסיה הוא בהתאם למדרגות המס כמו המשכורת הרגילה.

    לא רק, ישנו גם תהליך הנקרא קיבוע זכויות

  • @רחל-עומסי
    תודה על ההסבר ועל האריכות,
    אני ממשיך לשאול - כדי להבין.

    המרכיב העיקרי זה התשואה,
    ותשואה זה דבר שא"א לדעת.

    זאת ועוד,
    המס שיש על הקצבת פנסיה הוא בהתאם למדרגות המס כמו המשכורת הרגילה.
    ומדרגות המס יכולות להשתנות במהלך השנים.
    ולכן גם התכנון שאפשר לעשות הרבה שנים קודם, הוא רק בערך.

    ברור שצריך לעשות את התכנון הזה, וגם אני שולח אלייך לקוחות.
    אבל אם אפשר לבקש מהמעסיק הגדלת הפקדות ל-7.5% מחלק המעסיק לתגמולים, זה הרי עוד כסף שהמעסיק מפריש, מדובר על סה"כ עוד 1%.

    נניח משכורת של 10,000 ש"ח זה 100 ש"ח בחודש.
    אם נלך על תקופה של בין 30 שנה ל- 40 שנה, מדובר על עוד סכום שבין 150,000 ש"ח ל-400,000 ש"ח.
    בקצבה החודשית זה בין 750 ש"ח לחודש ל-2,000 ש"ח לחודש.

    בהחלט ייתכן שדוקא הסכום הזה יגרום לתשלומי מס,
    אבל אפשר לבצע החזר מס.

    האם יש צד שעדיף שהמעסיק לא יגדיל את ההפרשות כדי לא להתחייב במס שאפשר להזדכות עליו.

    לגבי הגדלת חלק השכיר,
    אני מסכים שיש מקרים שעדיף להפנות את התוספת למוצרים אחרים כמו קרן השתלמות וכד'.
    אבל יש כאן פן חשוב שצריך לתת עליו את הדעת, הגדלת ההפקדות לפנסיה, היא משהו פסיכולוגי, מדובר על סכום זעום, שיכול להיות מאוד שקשה להוציא אותו אחרי שהוא נכנס לחשבון בנק. אבל אם הוא יוצא להשקעה עוד לפני שהוא נכנס לחשבון בנק, א"א למשוך אותו בחזרה.
    ואולי אפילו שווה לשלם עליו מס, הפרט שבד"כ ניתן להזדכות עליו.
    כמובן שזה נתון שמשתנה בין אנשים.

    @צמיחה said:

    לגבי הגדלת חלק השכיר,

    באופן כללי, אין מה לפחד ממס, תשלום מס גבוה הוא קודם כול סימן להצלחה ולהכנסה יפה.

    יחד עם זאת, חשוב להימנע מפעולות אוטומטיות: הפקדה מראש באחוז גבוה אינה בהכרח הצעד הנכון. אם אין צורך אמיתי בהגדלת הקצבה החודשית, מומלץ לבחון מוצר פיננסי גמיש שיעניק לכם נזילות ושליטה מלאה.

    מסתכלים על התמונה המלאה: מטרת החיסכון ובהתאם מחליטים לאן להפקיד.

נושאים מוצעים


  • 9 הצבעות
    14 פוסטים
    454 צפיות
    רחל עומסיר
    @צביקה-גוטרמן אכן כך. מדובר על בן/בת זוג, ילד, הורה. נכדים/ סבים/ הורי בן זוג- רק אם גרים איתם ועיקר הכלכלה עליהם.
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    87 צפיות
    רחל עומסיר
    האוצר שוקל להפחית את ההפקדות לפנסיה. האם זה באמת משתלם לכם? בשבוע האחרון פורסם כי במשרד האוצר בוחנים אפשרות לצמצם את שיעור ההפקדות לפנסיה ברכיב העובד. לכאורה, יש בכך יתרון ברור לעובדים: אם יופקד פחות כסף לפנסיה, יישאר מעט יותר כסף בנטו בכל חודש. אבל חשוב להבין גם את הצד השני של המטבע. נכון, הנטו יגדל מעט, אך אצל רוב העובדים התוספת תיטמע בהוצאות השוטפות ולא תשפיע באופן מהותי על ההתנהלות היומיומית. לעומת זאת, אותו סכום שלא יופקד היום לא יחסך ויצבור תשואה לאורך השנים, ולכן עלול להשפיע באופן משמעותי על גובה החיסכון ועל ההכנסה החודשית לאחר הפרישה. במילים אחרות, תוספת קטנה היום עלולה להפוך לקצבה קטנה יותר בעתיד. ואם כבר מדברים על שיעור ההפקדות... כיום רוב העובדים מפרישים 6% מהשכר לחלק העובד. במקרים רבים ניתן להגדיל את ההפקדה ל־7%. האם כדאי? אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. עוד 1% מהשכר לעיתים כמעט שלא מורגש בנטו החודשי, אבל יכול להיות מורגש מאוד בהכנסה החודשית בפרישה. מצד שני, גם להיבטי המס בפרישה יש השפעה, ולכן ההחלטה הנכונה אינה אחידה לכולם, אלא צריכה להתקבל לאחר בחינת כלל הנתונים. לעיתים הגדלת ההפקדה היא צעד נכון מאוד, ולעיתים קיימים שיקולים אחרים שעדיפים באותו שלב. לכן חשוב לבחון את התמונה המלאה ולא לקבל החלטה רק על סמך השינוי בנטו. הערה חשובה: אם המעסיק שלכם מפקיד לפנסיה מעבר לשיעורי החובה, למשל במסגרת הסכם שכר מסוים, הסכם אישי או הסכם קיבוצי (כפי שקיים אצל חלק מעובדי ההוראה), בדרך כלל אין כדאיות לוותר על הפקדה מוגדלת הממומנת על ידי המעסיק, שכן מדובר בהטבה כספית משמעותית. בסופו של דבר, ההבדל בין פרישה שמחייבת להצטמצם בכל הוצאה לבין פרישה שמאפשרת לחיות בכבוד, בביטחון ובשקט כלכלי, נבנה מהחלטות שמתקבלות לאורך כל שנות העבודה. לכן, גם אם בעתיד יתאפשר להקטין את שיעור ההפקדות, אין פירוש הדבר שזהו בהכרח הצעד הנכון עבורכם. דווקא החלטות שנראות קטנות היום, עשויות להיות מהמשמעותיות ביותר בעוד עשרים או שלושים שנה. מעבר לכך, חשוב לזכור שתוחלת החיים עלתה. תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, המשמעות היא שאצל רבים תקופת הפרישה עשויה להימשך עשרות שנים, ולכן החשיבות של חיסכון פנסיוני מספק גדולה היום יותר מאי פעם. דווקא משום כך, החלטה שמגדילה מעט את הנטו היום, אך מקטינה את החיסכון לעתיד, עלולה להשפיע על איכות החיים במשך שנים רבות לאחר הפרישה. החלטה על הגדלת או הקטנת ההפקדות לפנסיה אינה צריכה להתקבל רק לפי גובה הנטו בתלוש. כדאי לבחון את ההשפעה על החיסכון העתידי, על הקצבה הצפויה, על הטבות המס כיום ועל המיסוי הצפוי בפרישה. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    156 צפיות
    רחל עומסיר
    האם יכול להיות שחצי ועוד חצי שווים יותר ממשרה מלאה אחת? רבים מנסים להגדיל שכר דרך אותו מקום עבודה. עוד שעות, עוד אחריות, עוד עומס. זה נשמע טבעי. אבל לא תמיד זו הדרך החכמה ביותר לבנות יציבות כלכלית. משרה מלאה אחת אינה בהכרח שווה לשתי משרות חלקיות. כאשר כל ההכנסה נשענת על מעסיק אחד נוצרת תלות בגורם אחד. שינוי קטן במקום העבודה עלול להשפיע על כל התזרים שלכם. לעומת זאת, חצי משרה ועוד חצי משרה יכולים לייצר יתרון משמעותי: שני מקורות הכנסה פיזור סיכון תעסוקתי גמישות בשעות העבודה הזדמנות להתפתח בשני תחומים ולעיתים אין מדובר רק בשני מקומות עבודה כשכירים, אלא גם בשילוב של עבודה עצמאית בהיקף חלקי. שילוב כזה עשוי להוות מקור הכנסה נוסף ולחזק את היציבות הכלכלית הכוללת. דווקא השילוב מאפשר להגדיל את השכר הכולל בצורה משמעותית יותר מאשר להעמיס שעות במקום אחד. הגדלת שכר אינה רק שאלה של כמה תרוויחו החודש אלא כמה יציב המבנה הכלכלי שלכם. בגיל צעיר, הבחירה איך להגדיל הכנסה משפיעה על הביטחון הכלכלי לשנים קדימה, על רמת השחיקה ועל היכולת לצמוח מקצועית. עם זאת, חשוב לזכור שהכול בגדר השתדלות. אנו פועלים, מתכננים ומגדילים את אפשרויות ההכנסה ככל שניתן, אך לכל אחד יש את המסלול והיקף ההצלחה שנקבעו עבורו מלמעלה. האחריות שלנו היא לעשות את המיטב במסגרת ההשתדלות, ולבנות תכנון כלכלי נכון וחכם. לפעמים חצי ועוד חצי באמת גדולים יותר משלם אחד. אם אתם שוקלים איך להגדיל את השכר שלכם בצורה חכמה, שווה לבחון גם את האפשרות הזו כחלק מתכנון כלכלי נכון. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: unnamed.png]
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    136 צפיות
    רחל עומסיר
    לפני שאתם חותמים על העלאת שכר בדקו את מבנה ההעלאה כשמקבלים הצעה להעלאת שכר, רובנו שואלים מיד כמה ייכנס לחשבון בסוף החודש. זו שאלה טבעית, במיוחד בתחילת הקריירה. אבל השאלה החשובה יותר היא אחרת: איך השכר בנוי, ומה הוא ייצר עבורי בעתיד. בתלוש, לא כל שקל שווה אותו דבר. שכר בסיס שעליו מבוצעות הפרשות מלאות בונה חיסכון פנסיוני וקצבה עתידית. לעומת זאת, בונוסים או רכיבים זמניים שלא נכנסים לבסיס נראים טוב בהווה, אך אינם מצטברים ואינם מחזקים את הביטחון הכלכלי לאורך זמן. שני עובדים יכולים להרוויח אותו נטו היום, אך להגיע לפער משמעותי בגיל פרישה. ההבדל טמון במבנה השכר ובהפרשות שבוצעו לאורך השנים. לאחרונה בדקתי לקוח המועסק שמונה שנים אצל אותו מעסיק. על פניו השכר ברוטו היה תקין ומרשים, אך בבדיקה מעמיקה התברר שהבסיס לפנסיה נמוך מהברוטו בפועל. המשמעות הייתה שההפרשות בוצעו על סכום חלקי בלבד. בחישוב מהיר נמצא כי לאורך השנים נוצר פער מצטבר של כארבעים אלף שקלים שהמעסיק היה חייב להשלים בגין הפרשות שלא בוצעו כראוי. הלקוח כלל לא היה מודע לכך, משום שהנטו נראה תקין והברוטו הופיע במלואו בתלוש. זו בדיוק הסיבה שאני מדגישה שוב: משא ומתן על שכר הוא גם החלטה פנסיונית. לא די לבדוק כמה מרוויחים, אלא על איזה סכום מבוצעות ההפרשות בפועל. לפני אישור חוזה חדש או עדכון שכר, מומלץ לבדוק את מבנה השכר, להבין מה נחשב לבסיס, ועל אילו רכיבים מבוצעות הפרשות. בדיקה קצרה בזמן הנכון יכולה למנוע טעויות יקרות, ולבנות בסיס כלכלי יציב ושקט יותר לעתיד. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: unnamed.png]
  • 6 הצבעות
    13 פוסטים
    760 צפיות
    א
    @רחל-עומסי תודה רבה על התשובה