דילוג לתוכן

מישהו יודע אחרי אלו מדדים עוקב מסלול עוקב מדדי מניות של איילון?

  • איילון התחילו להפעיל קרנות השתלמות וקופ"ג להשקעה
    מישהו יודע אחרי אלו מדדים עוקב מסלול עוקב מדדי מניות אצלם?
    אני רוצה לדעת אם הם 'אקטיביים בתחפושת מדדים' כמו מיטב, מגדל, הראל וכו'
    או כן פאסיביים עם פיזור גדול יותר מ- S&P 500 בלבד
    תבוא ברכה על המסייעים!

    @דל-גאה
    למה אתה קורא לחברות האחרות אקטיביים.
    החברות שכתבת משקיעים בכמה מדדים שביחד אמורים לתת בערך את התשואה של הנאסד"ק.

  • @דל-גאה
    למה אתה קורא לחברות האחרות אקטיביים.
    החברות שכתבת משקיעים בכמה מדדים שביחד אמורים לתת בערך את התשואה של הנאסד"ק.

    @צמיחה said:

    למה אתה קורא לחברות האחרות אקטיביים.
    החברות שכתבת משקיעים בכמה מדדים שביחד אמורים לתת בערך את התשואה של הנאסד"ק.

    1. למה הם לא משקיעות ישירות בנאסד"ק? (בגלל העמלה?)
    2. רבים טוענים שגם הנאסד"ק זו השקעה אקטיבית.
  • @צמיחה said:

    למה אתה קורא לחברות האחרות אקטיביים.
    החברות שכתבת משקיעים בכמה מדדים שביחד אמורים לתת בערך את התשואה של הנאסד"ק.

    1. למה הם לא משקיעות ישירות בנאסד"ק? (בגלל העמלה?)
    2. רבים טוענים שגם הנאסד"ק זו השקעה אקטיבית.

    @משה-צבי
    בעבר היה אפשר להשקיע במדד אחד,
    אבל החל מ-01/07/2024 נכנסה רפורמה חדשה מטעם רשות שוק ההון,
    וא"א להשקיע במסלול אחד בגלל הסיכונים, אלא צריכים להשקיע לפחות ב-3 מדדים.
    חוץ ממסלול עוקב מדד S&P500 שהוא מפוזר יותר.
    וגם שינו את השם של המסלול לעוקב מדדי מניות
    מה עשו חלק מחברות ההשקעה שלפני הרפורמה בחרו במדד נאסד"ק - בחרו 3 מדדים שיוצרים את אותה התוצאה.

  • @צמיחה said:

    למה אתה קורא לחברות האחרות אקטיביים.
    החברות שכתבת משקיעים בכמה מדדים שביחד אמורים לתת בערך את התשואה של הנאסד"ק.

    1. למה הם לא משקיעות ישירות בנאסד"ק? (בגלל העמלה?)
    2. רבים טוענים שגם הנאסד"ק זו השקעה אקטיבית.

    @משה-צבי said:

    1. רבים טוענים שגם הנאסד"ק זו השקעה אקטיבית.

    זו השקעה פאסיבית עם פיזור קטן.

    השקעה אקטיבית זה יותר התעסקות - לקנות ולמכור מניות לפי בחירה כל תקופת זמן.
    השקעה פאסיבית זה פחות התעסקות - לקנות בצורה ח"פ או בצורה קבועה בלי למכור.

  • @משה-צבי said:

    1. רבים טוענים שגם הנאסד"ק זו השקעה אקטיבית.

    זו השקעה פאסיבית עם פיזור קטן.

    השקעה אקטיבית זה יותר התעסקות - לקנות ולמכור מניות לפי בחירה כל תקופת זמן.
    השקעה פאסיבית זה פחות התעסקות - לקנות בצורה ח"פ או בצורה קבועה בלי למכור.

    @צמיחה
    לרוב כשמדברים על השקעה אקטיבית הכוונה לבחירת מניות מסוימות - כלומר שיטת השקעה.
    ואין הכוונה לרמת ההתעסקות.
    (לקנות קרן אקטיבית זו לא השקעה פאסיבית-לפחות לא בשפת פותח האשכול, למרות שזו קניה חד פעמית).

  • @צמיחה
    לרוב כשמדברים על השקעה אקטיבית הכוונה לבחירת מניות מסוימות - כלומר שיטת השקעה.
    ואין הכוונה לרמת ההתעסקות.
    (לקנות קרן אקטיבית זו לא השקעה פאסיבית-לפחות לא בשפת פותח האשכול, למרות שזו קניה חד פעמית).

    @משה-צבי
    נכון,
    אבל לקנות נאסד"ק זה פאסיבי בפחות פיזור.
    ולא אקטיבי.

  • מבחינתי ההגדרה לפאסיבי הרצון לקבל את תשואת השוק/כלכלה.
    אקטיבי – ניסיון להכות את השוק.
    ומהבחינה הזו לקנות נאסד”ק זה ניסיון להכות את השוק.
    @צמיחה אשמח לשמוע מה ההגדרה שלך לפאסיבי.

  • @משה-צבי
    נכון,
    אבל לקנות נאסד"ק זה פאסיבי בפחות פיזור.
    ולא אקטיבי.

    @צמיחה כתב במישהו יודע אחרי אלו מדדים עוקב מסלול עוקב מדדי מניות של איילון?:

    אבל לקנות נאסד"ק זה פאסיבי בפחות פיזור.
    ולא אקטיבי.

    אני הייתי מגדיר:
    לקנות נאסד"ק זה אקטיבי עם פיזור.
    (אקטיבי במובן של סינון מסוים של מניות, פיזור במובן של הרבה מניות גדולות ויציבות).

  • מבחינתי ההגדרה לפאסיבי הרצון לקבל את תשואת השוק/כלכלה.
    אקטיבי – ניסיון להכות את השוק.
    ומהבחינה הזו לקנות נאסד”ק זה ניסיון להכות את השוק.
    @צמיחה אשמח לשמוע מה ההגדרה שלך לפאסיבי.

    @אנליזה-פיננסית said:

    מבחינתי ההגדרה לפאסיבי הרצון לקבל את תשואת השוק/כלכלה.
    אקטיבי – ניסיון להכות את השוק.
    ומהבחינה הזו לקנות נאסד”ק זה ניסיון להכות את השוק.
    @צמיחה אשמח לשמוע מה ההגדרה שלך לפאסיבי.

    לקנות נאסד"ק זה לא להכות את השוק,
    זה לקנות שוק יותר קטן.

  • @צמיחה נקודה מצוינת. מדד הנאסד"ק 100 אכן מייצג פלח שוק ספציפי וממוקד יותר (בעיקר טכנולוגיה, ללא חברות פיננסים), ולכן השקעה בו מהווה למעשה "הטיה סקטוריאלית" בהשוואה למדדים רחבים כמו S&P 500 או מדדי שוק עולמיים (כמו MSCI World) שמייצגים את השוק בכללותו.

    מבחינה תיאורטית, בחירה מודעת להטות את תיק לטובת סקטור מסוים מתוך ציפייה שהוא ישיג תשואת יתר על פני השוק הרחב, יש בה אלמנט אקטיבי של ניסיון "להכות את השוק" (במובן של השוק הרחב הכללי). השקעה פסיבית "טהורה" שואפת לטרל הטיות כאלה ולעקוב אחרי מדדי שוק רחבים ומפוזרים ככל הניתן כדי לקבל את תשואת הכלכלה הכללית.

  • @צמיחה נקודה מצוינת. מדד הנאסד"ק 100 אכן מייצג פלח שוק ספציפי וממוקד יותר (בעיקר טכנולוגיה, ללא חברות פיננסים), ולכן השקעה בו מהווה למעשה "הטיה סקטוריאלית" בהשוואה למדדים רחבים כמו S&P 500 או מדדי שוק עולמיים (כמו MSCI World) שמייצגים את השוק בכללותו.

    מבחינה תיאורטית, בחירה מודעת להטות את תיק לטובת סקטור מסוים מתוך ציפייה שהוא ישיג תשואת יתר על פני השוק הרחב, יש בה אלמנט אקטיבי של ניסיון "להכות את השוק" (במובן של השוק הרחב הכללי). השקעה פסיבית "טהורה" שואפת לטרל הטיות כאלה ולעקוב אחרי מדדי שוק רחבים ומפוזרים ככל הניתן כדי לקבל את תשואת הכלכלה הכללית.

    @אנליזה-פיננסית
    טוב, נו,
    אין "חלות" דין של שם "פאסיבי".
    ואין ענין לחלוק בהגדרות ודקויות שאין בהם שום נפק"מ להלכה למעשה.

    קודם תסביר לי מה זה "אנליזה פיננסית".

  • גם מי שבוחר בSַַ&P 500 מוטה לכלכלת ארה"ב מי שלא רוצה להיות מוטה בכלל שילך למדדים עולמיים...

  • @אנליזה-פיננסית
    טוב, נו,
    אין "חלות" דין של שם "פאסיבי".
    ואין ענין לחלוק בהגדרות ודקויות שאין בהם שום נפק"מ להלכה למעשה.

    קודם תסביר לי מה זה "אנליזה פיננסית".

    @צמיחה אתה צודק אין גזיה"כ להיות פאסיבי.

    אנליזה פיננסית זו הדרך להגיע ל @צמיחה 😉

    אנליזה זה מה שאת מנסה לבצע לשם הניק שלי
    ופיננסי אני מניח שאתה יודע מה זה אומר...

נושאים מוצעים


  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    92 צפיות
    ד
    במאמר הקודם עסקנו בעקרונות שצריכים להנחות אותנו בבחירת רמת הסיכון הנכונה. השבוע אני רוצה להתמקד בשאלה שמעסיקה הרבה משקיעים מה עדיף לאורך זמן, ניהול אקטיבי דרך מנהלי השקעות או השקעה פסיבית במדדים? השאלה הזו מעניינת במיוחד לאור הנתונים של שלוש השנים האחרונות. כשבוחנים את ביצועי קרנות הפנסיה במסלולים הכלליים לבני 50 ומטה, שהם מסלולים שמשקיעים חלק משמעותי מהכסף בשוק המניות, ניתן לראות שהן הניבו סביב 50% תשואה מצטברת בשלוש השנים האחרונות. לעומת זאת, מדד הS&P 500 הניב באותה תקופה תשואה מצטברת של כ־40%, בעוד שהמסלולים המנייתיים בישראל הגיעו כמעט ל־90%. זהו פער משמעותי. חלק גדול מהפער הזה נובע מהעליות החזקות בשוק הישראלי בתקופה הזו, לצד היחלשות הדולר שפגעה בתשואה של מי שהשקיע בשוק האמריקאי. חשוב לי להדגיש: אני לא נגד השקעה בסיכון גבוה ולא נגד השקעה במדדים כמו ה־S&P 500. להפך, זו אחת הדרכים המרכזיות שבהן משקיעים משתתפים בצמיחה של הכלכלה העולמית. אבל חשוב להבין שלכל בחירה יש יתרונות וחסרונות, ולא תמיד מה שעבד בתקופה מסוימת יהיה הדבר הנכון לכל תקופה. היתרון של השקעה מנוהלת . היתרון המרכזי של מנהלי השקעות הוא היכולת להגיב למציאות משתנה. בזמן אירועים משמעותיים בשווקים, יש להם אפשרות לבצע התאמות, לשנות חשיפה לסקטורים שונים, להגדיל השקעה באזורים שנראים אטרקטיביים יותר, או לנצל הזדמנויות שנוצרות. מדד פסיבי, לעומת זאת, פועל לפי כללים ברורים מראש. הוא מחזיק את החברות שנמצאות במדד ואינו מקבל החלטות בהתאם לשינויים בשוק. זו גם החוזקה וגם החולשה שלו. מצד אחד, הוא פשוט, זול ומאפשר למשקיע להיות חלק מהשוק בלי לנסות לנחש מה יקרה. מצד שני, הוא לא יודע להגיב בזמן אמת כאשר התנאים משתנים. החיסרון של השקעה מנוהלת. מנהלי השקעות נבחנים לפי ביצועים חודשיים ושנתיים, למרות שהשקעות לטווח ארוך אמורות להיבחן לאורך שנים. הלחץ הזה מגיע גם מהציבור. כאשר מסלול מסוים מציג תשואה גבוהה בשנה האחרונה, נוצרת נטייה לעבור אליו ולרדוף אחרי הביצועים האחרונים. הבעיה היא שכך מנהלי השקעות מתקשים להישאר נאמנים לאסטרטגיה ארוכת טווח. אפשר לראות את זה במקרה של אלטשולר שחם. הם הלכו עם אסטרטגיה מסוימת לאורך זמן, וכאשר היא לא עבדה כפי שציפו, התגובה של הציבור הייתה חדה מאוד והכספים התחילו לעבור החוצה. מצד אחד זה טבעי בעולם ההשקעות, אבל מצד שני הלחץ הזה מקשה על מנהלים לקבל החלטות ארוכות טווח. קושי נוסף נובע מסוג הנכסים שבהם גופים מוסדיים יכולים להשקיע. לדוגמה, כאשר גוף מוסדי משקיע בחברה פרטית ייתכן שההשקעה תהיה מוצלחת מאוד בעתיד, אבל כל עוד אין אירוע כמו הנפקה או מכירה, לא תמיד ניתן לראות את מלוא הערך שלה בדוחות התשואה השוטפים. כלומר, יש השקעות שיכולות להיות מצוינות לטווח ארוך, אבל פחות קל למדוד אותן בטווח הקצר. צריך להבין שמנהלי ההשקעות אינם פחות מקצועיים. הם פשוט פועלים במערכת שונה, עם מגבלות שונות ועם אחריות אחרת. בטווח הארוך, סביר שהשקעה במדדים רחבים תמשיך להיות פתרון חזק עבור הרבה משקיעים, בעיקר בגלל הפשטות והעלויות הנמוכות. אבל לאורך הדרך יהיו תקופות שבהן החלטות אקטיביות יעבדו טוב יותר. לכן הדבר החשוב ביותר הוא לא לבחור מסלול לפי מי היה ראשון בטבלה בשנה האחרונה, אלא לבחור אסטרטגיה שמתאימה לכם ולהישאר איתה לאורך זמן. צריך לזכור שמעבר מסלול הוא לא פעולה טכנית בלבד. מדובר בהחלטת השקעה: מכירה של נכסים מסוימים ורכישה של נכסים אחרים. בשבוע הבא נתחיל סדרת מאמרים חדשה על ההיסטוריה של שוק ההון, מהמאה ה16 ועד היום. נעסוק באירועים המרכזיים שעיצבו את המערכת הפיננסית המודרנית, כי כשמבינים איך הכול התחיל, קל יותר להבין איך השווקים עובדים היום. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    74 צפיות
    ד
    אני רוצה לדבר דבר על תחושת חוסר הצדק שמלווה כל אדם שעובד קשה למחייתו כשהוא מביט בעולם ההשקעות. מצד אחד, יש את האדם שקם בכל בוקר, מזיע, פותר בעיות, נותן שירות או בונה מוצר. הוא מחליף את הזמן והאנרגיה שלו בכסף. מצד שני, יש את המשקיע הפסיבי. הוא יושב בבית, אולי אפילו ישן, ובמשך עשורים הוא רואה את ההון שלו צומח ב-10% בשנה בממוצע רק כי הוא מחזיק מדד כלשהו. זה נראה כמו תקלה במערכת. לפי כל היגיון מוסרי, כסף אמור להיות תגמול על מאמץ. אם אדם אחד לא מתאמץ והשני כן, למה שהעולם ייתן להם פרס דומה, או אפילו יתגמל את המשקיע יותר? כדי לפצח את זה, אנחנו חייבים לשאול שאלה פשוטה מה זה בכלל כסף? לפני שנצלול לעומק, צריך להבין מושג יסודי שנקרא " עלות חלופית " זהו המחיר של "הדלת שנסגרה". בכל פעם שאתם בוחרים לעשות דבר אחד, אתם מוותרים על כל שאר הדברים שיכולתם לעשות באותו זמן ובאותו כסף. אם יש לכם 100 שקלים ובחרתם לקנות בהם חולצה, העלות של החולצה היא לא רק ה-100 שקלים, אלא כל מה שהייתם יכולים לעשות איתם ולא עשיתם – למשל, להשקיע אותם או לקנות ארוחה. בכל בחירה בחיים יש ויתור, והוויתור הזה הוא המחיר האמיתי שאנחנו משלמים. ברמה העמוקה ביותר, כסף הוא בסך הכל השפה שבה אנחנו מתרגמים את הוויתורים האלה. כסף הוא לא "דבר" שיש לו ערך בפני עצמו, הוא דרך להעביר ערך מאדם לאדם. כשאתם עובדים, אתם מוותרים על חלק מהחיים שלכם עכשיו על הזמן והנוחות ומקבלים בתמורה "אישור" שמאפשר לכם לקבל בעתיד ערך שמישהו אחר יצר. א ם בניתי למישהו בית, נתתי לו ערך ממשי. בתמורה, הוא נותן לי כסף, שזה בעצם הערך שמישהו אחר נתן לו קודם. מכאן מתחיל המנגנון של שוק ההון. שוק ההון הוא לא מקום שבו כסף "מוליד" כסף משום מקום. שוק ההון הוא מערכת שמחברת בין אנשים שיש להם עודף של "ערך אגור" (כסף שהם עבדו בשבילו ולא בזבזו) לבין חברות שזקוקות לערך הזה כדי לצמוח. כשאתם משקיעים בצורה פסיבית, אתם מעמידים את העבודה שלכם מהעבר לטובת העתיד של מישהו אחר. אבל למה שהשוק ישלם לכם על זה 10% אם אתם "רק יושבים בבית"? התשובה היא שהשוק מוכן לתגמל אתכם ביוקר לא בגלל ששכחתם מהכסף, אלא בגלל שביצעתם עבודה שרוב האנשים נכשלים בה: נשיאת נטל האי-ודאות. הסיבה שהתשואה הזו קיימת היא שהשקעה פסיבית היא לא באמת קלה. אם היא הייתה באמת נטולת מאמץ, התשואה עליה הייתה נשחקת לאפס מזמן. העובדה שהשוק ממשיך לשלם "משכורת" גבוהה למשקיעים פסיביים לאורך עשורים היא ההוכחה לכך שיש כאן מאמץ כביר, גם אם הוא לא נראה כמו זיעה. הקושי הוא לא קושי של עשייה, אלא קושי של אי-עשייה. המוח שלנו מתוכנת להגיב כשיש סכנה, לפעול כשהשוק יורד, ולנסות "לתקן" כשמדברים בחדשות על משברים או על תנודות בדולר. בכל רגע כזה, המשקיע הפסיבי נדרש לשלם מחיר מנטלי כבד: לוותר על תחושת השליטה. הוא צריך לצפות בערך שעליו הוא עמל נשחק על המסך, ולבחור באופן אקטיבי לא לעשות דבר. זו העבודה האמיתית. התשואה היא הפיצוי על כך שהסכמתם להישאר בתוך חוסר הוודאות ולא נשברתם. המערכת מעבירה הון מאנשים תגובתיים שחייבים לפעול ולשנות, לאנשים בעלי משמעת שמוכנים לשאת את מחיר ההמתנה. בסופו של דבר, אין ארוחות חינם. הרווח בבורסה הוא לא מתנה, הוא שכר עבור שירות שקשה מאוד לספק: יציבות פסיכולוגית. אתם לא מרוויחים כי "לא עשיתם כלום", אתם מרוויחים כי הייתם מוכנים להיות בולמי הזעזועים של הכלכלה. ככל שהעולם נהיה רועש ותזזיתי יותר, הערך של היכולת הזו רק עולה והשוק ימשיך לשלם לכם על המאמץ הזה בהתאם. אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com
  • 15 הצבעות
    23 פוסטים
    1k צפיות
    העץ הרענןה
    @הקול-השפוי said: חבל שאתה לא עם אותו שם בשנ הניקים שלך.... טופל!
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    142 צפיות
    צ
    @יוסף-ג הכוונה למסלול שנקרא קימות, אי"צ לנטרל מט"ח לטווח ארוך. תחפש כאן בפורום על גידור מט"ח יש הרבה חומר ע"ז.
  • 0 הצבעות
    22 פוסטים
    1k צפיות
    רחל עומסיר
    וזה של חברת מגדל [image: 1750266541843-63fdd58d-aa60-43e8-b0eb-3305b8beedc7-image.png]