דילוג לתוכן

לכל מי שחושב שאם הוא היה מרויח הרבה אז היה לו פלוס בחשבון

כלכלת המשפחה
12 7 304 3
  • מפתיע, חבר הכנסת חושף: "כל חיי הייתי במינוס"
    חבר הכנסת מיכאל ביטון אומר כי חרף תפקידיו הבכירים בעבר ובהווה, חשבון הבנק שלו נמצא במינוס באופן קבוע • ביטון הוסיף כי רק לאחרונה, בעקבות תהליך תיאום מס שערך עבור השנים האחרונות, הצליח לצאת מהגירעון

    בריאיון פתוח ומפתיע בערוץ הכנסת, חשף היום (חמישי) חבר הכנסת מיכאל ביטון מסיעת המחנה הממלכתי כי הוא מתמודד עם אתגרים פיננסיים לאורך רוב חייו הבוגרים. לדבריו, חרף תפקידיו הבכירים בעבר ובהווה, חשבון הבנק שלו נמצא במינוס באופן קבוע. למרות שכיהן בעבר כיו"ר ועדת הכלכלה וניהל את כלכלת המדינה, ביטון מודה כי בניהול הכלכלה האישית שלו קיימים קשיים. בדבריו הכנים הוא מביע חרטה על התנהלותו הפיננסית ומדגיש כי "אדם צריך להשתדל לא להיות במינוס".

    "כל החיים אני במינוס. כשהרווחתי 4 אלף שקל היה מינוס 4 אלף, כשהרווחתי 40 אלף היה מינוס 40. פה בכנסת הנטו זה מינוס עשרים", הצהיר ביטון בפתיחות לא אופיינית לנבחר ציבור. ביטון הוסיף כי רק לאחרונה, בעקבות תהליך תיאום מס שערך עבור השנים האחרונות, הצליח לצאת מהגירעון בחשבונו, אם כי עדיין אינו מרגיש יציב מבחינה פיננסית. "עכשיו עשיתי תיאום מס של כמה שנים, אז לראשונה אני לא במינוס – אבל אני עדיין בסכנת מינוס, וזאת לא גאווה. עדיף לנהל את הכסף באחריות", הסביר.

    כאשר נשאל על הפער בין התדמית של חברי כנסת כמרוויחים גבוהים לבין המציאות שתיאר, השיב ביטון: "מרוויחים רק 20 אלף שקל נטו, אבל הרווחתי 20 אלף שקל כראש עיר. כמנהל השקעות ביהדות קנדה – הרווחתי יותר. זה משכורת שמלווה אותי לא בכנסת, ואני חי איתה בשלום. הבעיה היא שאני קצת נדיב ופזרן".

    התייחסותו של ביטון להרגלי ההוצאה שלו מספקת הצצה נדירה לחייהם האישיים של נבחרי ציבור, שלעתים קרובות מתמודדים עם אותם אתגרים כלכליים כמו אזרחים מן השורה, חרף התפקידים הבכירים והמשכורות המכובדות.

    בהמשך השיחה נשאל ביטון האם הבנקים פונים אליו באופן מיוחד בשל היותו חבר כנסת כאשר חשבונו נמצא ביתרת חובה. תשובתו הפתיעה את המראיין: "הבנקים אוהבים שאתה במינוס, אתה משלם ריביות ענק. הייתי יו"ר ועדת הכלכלה, דאגתי לכלכלת ישראל ולא לכלכלה של עצמי. זה לא גאווה, זה בושה, אדם צריך להשתדל לא להיות במינוס".

  • ט"ס וצ"ל "כל מי שנמצא קצת במינוס ו"-חושב וכו'

    מי שמתנהג בכלכלה נבונה, אדרבה ככל שירוויח יותר יהיה לו פלוס יותר,

    אם כי יש לציין שהכנסה גבוה יוצרת תחושה של רווחות ופזרנות, ויש ליזהר להמשיך במיומנות כלכלית שנרכשו.

    *דעתי האישית - אני לא מאמן מוסמך לכלכלת המשפחה

  • ט"ס וצ"ל "כל מי שנמצא קצת במינוס ו"-חושב וכו'

    מי שמתנהג בכלכלה נבונה, אדרבה ככל שירוויח יותר יהיה לו פלוס יותר,

    אם כי יש לציין שהכנסה גבוה יוצרת תחושה של רווחות ופזרנות, ויש ליזהר להמשיך במיומנות כלכלית שנרכשו.

    *דעתי האישית - אני לא מאמן מוסמך לכלכלת המשפחה

    @טריידר
    האיש היה יו"ר ועדת הכלכלה וראש עיר
    אם האנשים שאמורים לקבוע לנו איך להתנהג אין להם מושג בכלכלת המשפחה ולא יודעים איך משפחה אמורה להתנהל מבחינה כלכלית מובן למה אין חינוך כלכלי נכון במדינת ישראל

  • מפתיע, חבר הכנסת חושף: "כל חיי הייתי במינוס"
    חבר הכנסת מיכאל ביטון אומר כי חרף תפקידיו הבכירים בעבר ובהווה, חשבון הבנק שלו נמצא במינוס באופן קבוע • ביטון הוסיף כי רק לאחרונה, בעקבות תהליך תיאום מס שערך עבור השנים האחרונות, הצליח לצאת מהגירעון

    בריאיון פתוח ומפתיע בערוץ הכנסת, חשף היום (חמישי) חבר הכנסת מיכאל ביטון מסיעת המחנה הממלכתי כי הוא מתמודד עם אתגרים פיננסיים לאורך רוב חייו הבוגרים. לדבריו, חרף תפקידיו הבכירים בעבר ובהווה, חשבון הבנק שלו נמצא במינוס באופן קבוע. למרות שכיהן בעבר כיו"ר ועדת הכלכלה וניהל את כלכלת המדינה, ביטון מודה כי בניהול הכלכלה האישית שלו קיימים קשיים. בדבריו הכנים הוא מביע חרטה על התנהלותו הפיננסית ומדגיש כי "אדם צריך להשתדל לא להיות במינוס".

    "כל החיים אני במינוס. כשהרווחתי 4 אלף שקל היה מינוס 4 אלף, כשהרווחתי 40 אלף היה מינוס 40. פה בכנסת הנטו זה מינוס עשרים", הצהיר ביטון בפתיחות לא אופיינית לנבחר ציבור. ביטון הוסיף כי רק לאחרונה, בעקבות תהליך תיאום מס שערך עבור השנים האחרונות, הצליח לצאת מהגירעון בחשבונו, אם כי עדיין אינו מרגיש יציב מבחינה פיננסית. "עכשיו עשיתי תיאום מס של כמה שנים, אז לראשונה אני לא במינוס – אבל אני עדיין בסכנת מינוס, וזאת לא גאווה. עדיף לנהל את הכסף באחריות", הסביר.

    כאשר נשאל על הפער בין התדמית של חברי כנסת כמרוויחים גבוהים לבין המציאות שתיאר, השיב ביטון: "מרוויחים רק 20 אלף שקל נטו, אבל הרווחתי 20 אלף שקל כראש עיר. כמנהל השקעות ביהדות קנדה – הרווחתי יותר. זה משכורת שמלווה אותי לא בכנסת, ואני חי איתה בשלום. הבעיה היא שאני קצת נדיב ופזרן".

    התייחסותו של ביטון להרגלי ההוצאה שלו מספקת הצצה נדירה לחייהם האישיים של נבחרי ציבור, שלעתים קרובות מתמודדים עם אותם אתגרים כלכליים כמו אזרחים מן השורה, חרף התפקידים הבכירים והמשכורות המכובדות.

    בהמשך השיחה נשאל ביטון האם הבנקים פונים אליו באופן מיוחד בשל היותו חבר כנסת כאשר חשבונו נמצא ביתרת חובה. תשובתו הפתיעה את המראיין: "הבנקים אוהבים שאתה במינוס, אתה משלם ריביות ענק. הייתי יו"ר ועדת הכלכלה, דאגתי לכלכלת ישראל ולא לכלכלה של עצמי. זה לא גאווה, זה בושה, אדם צריך להשתדל לא להיות במינוס".

    @רואה-את-הנולד
    פורסם היום שפרופסור כהנמן מת היום
    הרבה מתורת כלכלת המשפחה מבוססת עליו
    למרות שהוא לא פרופסר לכלכלה אלא פרופסור לפסיכולוגיה

  • אימון כלכלי הוא שירות מומלץ לכמעט רוב האנשים (כולל אפי' עבורי.. שאני מאמן בעצמי ומכשיר מאמנים לכלכלת משפ' וכו')
    הייתי שמח ללוות את מיכאל ביטון..
    זה לא מראה על חוסר מוצלחות או על אישיות בעייתית חלילה או כדו'
    וכידוע לנו גם הכנסה גבוהה לא מונעת בהכרח את הצורך באימון כלכלי,
    לפעמים אפי' היא הסיבה לחוסר ניהול,
    עקב האפשרויות הרבות יותר, להסתבך דווקא..

  • אימון כלכלי הוא שירות מומלץ לכמעט רוב האנשים (כולל אפי' עבורי.. שאני מאמן בעצמי ומכשיר מאמנים לכלכלת משפ' וכו')
    הייתי שמח ללוות את מיכאל ביטון..
    זה לא מראה על חוסר מוצלחות או על אישיות בעייתית חלילה או כדו'
    וכידוע לנו גם הכנסה גבוהה לא מונעת בהכרח את הצורך באימון כלכלי,
    לפעמים אפי' היא הסיבה לחוסר ניהול,
    עקב האפשרויות הרבות יותר, להסתבך דווקא..

    האם זה לא סתירה, להיות במינוס ולא להסתדר עם הכלכלה בתוך המשפחה, ולנסות לסדר את הכלכלה של כל המדינה?
    אולי תחושת הרווחה היא רק בתוך הבית, ולא ביחס לניהול כספים של מישהו אחר.

  • @רואה-את-הנולד
    פורסם היום שפרופסור כהנמן מת היום
    הרבה מתורת כלכלת המשפחה מבוססת עליו
    למרות שהוא לא פרופסר לכלכלה אלא פרופסור לפסיכולוגיה

    @דוד-גולדברג אני מקווה שאני לא טועה- "פסיכולוגיה התנהגותית" -שהיא הפסיכולוגיה של הכלכלה
    נ.ב. תודה על העדכון

  • @רואה-את-הנולד
    פורסם היום שפרופסור כהנמן מת היום
    הרבה מתורת כלכלת המשפחה מבוססת עליו
    למרות שהוא לא פרופסר לכלכלה אלא פרופסור לפסיכולוגיה

    @דוד-גולדברג כתב בלכל מי שחושב שאם הוא היה מרויח הרבה אז היה לו פלוס בחשבון:

    @רואה-את-הנולד
    פורסם היום שפרופסור כהנמן מת היום

    הוא מת לפני שנה 27/03/2024,
    וההחלטה האחרונה שלו הייתה - המתת חסד מרצונו, למרות שהיה בריא.

  • @דוד-גולדברג כתב בלכל מי שחושב שאם הוא היה מרויח הרבה אז היה לו פלוס בחשבון:

    @רואה-את-הנולד
    פורסם היום שפרופסור כהנמן מת היום

    הוא מת לפני שנה 27/03/2024,
    וההחלטה האחרונה שלו הייתה - המתת חסד מרצונו, למרות שהיה בריא.

    @צמיחה אז למה זה פורסם השבוע?

  • @צמיחה אז למה זה פורסם השבוע?

  • @דוד-גולדברג כתב בלכל מי שחושב שאם הוא היה מרויח הרבה אז היה לו פלוס בחשבון:

    @רואה-את-הנולד
    פורסם היום שפרופסור כהנמן מת היום

    הוא מת לפני שנה 27/03/2024,
    וההחלטה האחרונה שלו הייתה - המתת חסד מרצונו, למרות שהיה בריא.

    פוסט זה נמחק!
  • האם זה לא סתירה, להיות במינוס ולא להסתדר עם הכלכלה בתוך המשפחה, ולנסות לסדר את הכלכלה של כל המדינה?
    אולי תחושת הרווחה היא רק בתוך הבית, ולא ביחס לניהול כספים של מישהו אחר.

    @צמיחה כתב בלכל מי שחושב שאם הוא היה מרויח הרבה אז היה לו פלוס בחשבון:

    האם זה לא סתירה, להיות במינוס ולא להסתדר עם הכלכלה בתוך המשפחה, ולנסות לסדר את הכלכלה של כל המדינה?
    אולי תחושת הרווחה היא רק בתוך הבית, ולא ביחס לניהול כספים של מישהו אחר.

    זו איננה סתירה בהכרח!
    מפני שבבית יש לנו רגשות, פחדים ותחושות
    שמפריעות לנו לקבל החלטות נבונות לעיתים.
    אבל כיו''ר ועדה בכנסת
    אנחנו יכולים להיות יותר קורקטיים וענייניים
    ולא להסחף אחרי רגשות
    (למרות שגם שם ישנם אינטריגות ורגשות, כמובן)

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    90 צפיות
    ה
    שלום לכל חברי הפורום, תודה רבה על התגובות וההיענות הנפלאה למדריך הקודם! אני שמח לראות כמה הנושאים הללו נוגעים לכולנו. בפוסט הקודם דיברנו על הבסיס: תיעוד הוצאות, בניית תקציב ו"קרן חמצן". אלו הם הצעדים שמוציאים אותנו ממעגל "כיבוי השריפות" ומחזירים את השליטה לידיים שלנו. אבל מה עושים כשרוצים להתקדם לשלב הבא? איך לוקחים משפחה ברוכת ילדים, עם אתגרים כלכליים ייחודיים, ומתחילים לבנות צמיחה וביטחון אמיתי לטווח ארוך? הנה 2 מפתחות מתקדמים שיסייעו לכם להפוך משליטה יומיומית לניהול אסטרטגי של עתיד המשפחה. מפתח 1: להפוך את "קרן החמצן" למכשיר צמיחה במאמר הקודם, "קרן החמצן" (חיסכון למקרי חירום) הייתה כרית ביטחון. כעת, כשהיא קיימת (אפילו חלקית), צריך להבטיח שהיא משרתת אותנו ולא "שוכבת ישנה" בחשבון העו"ש: קביעת יעד גודל: היעד המקובל הוא 3 משכורות חודשיות. זה הסכום שיבטיח לכם שקט נפשי לתקופה ארוכה במקרה של שינוי בלתי צפוי. שימוש בכלים נזילים: כסף ש"יושב" סתם בעו"ש מאבד ערך בגלל האינפלציה. ברגע שהגעתם לסכום משמעותי, העבירו אותו לכלים פיננסיים נזילים ובטוחים, כמו קרן כספית (דרך הבנק או בית השקעות). זוהי דרך בטוחה יחסית להשיג תשואה נאה, והכסף נזיל וזמין לכם בתוך ימים בודדים. מפתח 2: להסתכל מעבר לאופק - הפנסיה החרדית הפחד הגדול ביותר של כל משפחה הוא תלות כלכלית בגיל מבוגר. החיסכון לטווח ארוך הוא לא מותרות, אלא מצווה כלכלית להבטיח את עתידכם ואת עתיד ילדיכם. אל תסתפקו ב"ברירת המחדל": גם אם אתם עצמאים או עובדים במשרה חלקית, יש לכם אפשרות לחסוך בקופות גמל להשקעה או להפקיד באופן עצמאי לפנסיה. קחו יועץ פנסיוני אובייקטיבי שיסדר לכם את התיק הקיים ויוודא שאתם מקבלים את הטבות המס המקסימליות המגיעות לכם. חיסכון לחתונות הילדים: "חיסכון חתונה" הוא המטרה הגדולה של הציבור החרדי. הפתרון היעיל ביותר הוא בדרך כלל שימוש בקופת גמל להשקעה – כלי גמיש המאפשר לכם להפקיד סכומים חודשיים קבועים, וליהנות מצבירת רווחים לאורך שנים, כאשר הכסף נזיל בכל עת (בניגוד לקרן פנסיה). לסיכום, המעבר לניהול כלכלי חזק הוא מסע של צעדים קטנים אך עקביים. מהרגע שבו הכלים הבסיסיים מהפוסט הקודם עובדים, התמקדו באסטרטגיה – ניהול ההוצאות הגדולות והבטחת העתיד באמצעות כלים פיננסיים נזילים וארוכי טווח. בהצלחה רבה!
  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    74 צפיות
    יצחק שקל דעתי
    הכול התחיל בפקק אחד, רגיל לגמרי. כולם עומדים, מתקדמים מטר וחוזרים לעמוד. ואז פתאום אחד זז הצידה, נכנס לסמטה צדדית , ופתאום נעלם. תוך דקה הוא עקף את כולם. דרושים מובילים – מי שמוכן לא להסתפק בזרם, למצוא דרכים חדשות, ולקבוע את הקצב שלו. חשבתי על זה הרבה אחרי. יש אנשים כאלה – מובילים. לא מחכים שיזיזו אותם, לא מסתפקים בזרם. פשוט מחפשים דרך אחרת. בעולם הכלכלי זה נראה אחרת, אבל העיקרון זהה. יש את מי שמחכה למשכורת, ויש את מי שמתכנן מה יעשה איתה. יש את מי שמתלונן על יוקר המחיה, ויש את מי ששואל איך אפשר להגדיל הכנסה. המוביל לא בהכרח חכם יותר, הוא פשוט לא נגרר. הוא זה שקם בבוקר ואומר: הפעם אני קובע את הקצב. ואז קורה קסם קטן גם אם הדרך עוד לא ברורה, הוא פתאום רואה הזדמנויות שאחרים מפספסים. קורס השקעות, מיזם קטן, אפילו רעיון לחיסכון פשוט בבית. אבל הנגרר? הוא אומר ”אף אחד לא מצליח,“ אין מה לעשות,“ וממשיך בדיוק באותו מסלול פקוק. וזה לא רק בכסף.זה בתפיסה. מוביל קובע את הטון גם אם העולם סביבו מאחר להבין. מי שמוביל — מגדיר את הכיוון . מי שנגרר — פשוט מתרגל לעמוד במקום . תשאל את עצמך: האם אני נוסע, או רק נוסע אחרי? דרוש מוביל – מה אנחנו מחפשים: יוזמה: לא להסתפק במה שיש, למצוא דרכים חדשות. חשיבה עצמאית: לקבוע את הקצב ולא להישאר בזרם. ראיית הזדמנויות: להבחין במה שאחרים מפספסים. פעולה: להוציא רעיונות, חיסכון או מיזם לפועל. אמונה בעצמך: לדעת שאתה יכול ולהתחיל להתקדם עכשיו. אם אתה רוצה להיות חלק מהמובילים – חייג אליך או אליי ותתחיל להתקדם. כי אתה יכול.
  • 9 הצבעות
    3 פוסטים
    182 צפיות
    שמיל שמילש
    אני מתנצל אך אף פעם לא חשבתי שאנחנו @ניסן-עציוני כתב בהאינטרס של המדינה הוא שתגיעו להפגנה נגדה בקלות: מדינה בריאה לא רק בהיבט התחבורי
  • 7 הצבעות
    25 פוסטים
    541 צפיות
    שמיל שמילש
    @שמח-לעזור כמעט כל אדם באימון יכול להגדיר לעצמו את המטרות בצורה מדויקת יותר, לקבל כלים נכונים איך לפעול, להסיר חסמים שמונעים ממנו [צריך לזכור שהמציאות הפיננסית של ימינו מורכבת מאוד בעיקר מבחינה התנהלותית] להגיע ליעדים גבוהים יותר משחשב. בסופו של דבר השכל לא גדל על העצים יש אנשים עם הבנה פיננסית רחבה יותר מאדם רגיל [גם אם זה תחום שמענין אותו] ולכן לדעתי הקטנה יש מה לשפר. האם אתה המיינסטרים של הקורס? ככל הנראה התשובה היא לא, אך האם יש לך מה לשפר, גם אני שלא הלכתי לשם [עדיין] מאמין שיש מה לשפר ולקדם.
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    102 צפיות
    א
    אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'. כשאני שומע את זה בא לי לצרוח: למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים? אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני? לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ: אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע. תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו. אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין: למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו? אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש." הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים: זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות... מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב. משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר. יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית. זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר: כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה! ומה למעשה? אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר? תזכרו תמיד: דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב". בסייע"ד.