דילוג לתוכן

לכל מי שחושב שאם הוא היה מרויח הרבה אז היה לו פלוס בחשבון

כלכלת המשפחה
12 7 592 3
  • מפתיע, חבר הכנסת חושף: "כל חיי הייתי במינוס"
    חבר הכנסת מיכאל ביטון אומר כי חרף תפקידיו הבכירים בעבר ובהווה, חשבון הבנק שלו נמצא במינוס באופן קבוע • ביטון הוסיף כי רק לאחרונה, בעקבות תהליך תיאום מס שערך עבור השנים האחרונות, הצליח לצאת מהגירעון

    בריאיון פתוח ומפתיע בערוץ הכנסת, חשף היום (חמישי) חבר הכנסת מיכאל ביטון מסיעת המחנה הממלכתי כי הוא מתמודד עם אתגרים פיננסיים לאורך רוב חייו הבוגרים. לדבריו, חרף תפקידיו הבכירים בעבר ובהווה, חשבון הבנק שלו נמצא במינוס באופן קבוע. למרות שכיהן בעבר כיו"ר ועדת הכלכלה וניהל את כלכלת המדינה, ביטון מודה כי בניהול הכלכלה האישית שלו קיימים קשיים. בדבריו הכנים הוא מביע חרטה על התנהלותו הפיננסית ומדגיש כי "אדם צריך להשתדל לא להיות במינוס".

    "כל החיים אני במינוס. כשהרווחתי 4 אלף שקל היה מינוס 4 אלף, כשהרווחתי 40 אלף היה מינוס 40. פה בכנסת הנטו זה מינוס עשרים", הצהיר ביטון בפתיחות לא אופיינית לנבחר ציבור. ביטון הוסיף כי רק לאחרונה, בעקבות תהליך תיאום מס שערך עבור השנים האחרונות, הצליח לצאת מהגירעון בחשבונו, אם כי עדיין אינו מרגיש יציב מבחינה פיננסית. "עכשיו עשיתי תיאום מס של כמה שנים, אז לראשונה אני לא במינוס – אבל אני עדיין בסכנת מינוס, וזאת לא גאווה. עדיף לנהל את הכסף באחריות", הסביר.

    כאשר נשאל על הפער בין התדמית של חברי כנסת כמרוויחים גבוהים לבין המציאות שתיאר, השיב ביטון: "מרוויחים רק 20 אלף שקל נטו, אבל הרווחתי 20 אלף שקל כראש עיר. כמנהל השקעות ביהדות קנדה – הרווחתי יותר. זה משכורת שמלווה אותי לא בכנסת, ואני חי איתה בשלום. הבעיה היא שאני קצת נדיב ופזרן".

    התייחסותו של ביטון להרגלי ההוצאה שלו מספקת הצצה נדירה לחייהם האישיים של נבחרי ציבור, שלעתים קרובות מתמודדים עם אותם אתגרים כלכליים כמו אזרחים מן השורה, חרף התפקידים הבכירים והמשכורות המכובדות.

    בהמשך השיחה נשאל ביטון האם הבנקים פונים אליו באופן מיוחד בשל היותו חבר כנסת כאשר חשבונו נמצא ביתרת חובה. תשובתו הפתיעה את המראיין: "הבנקים אוהבים שאתה במינוס, אתה משלם ריביות ענק. הייתי יו"ר ועדת הכלכלה, דאגתי לכלכלת ישראל ולא לכלכלה של עצמי. זה לא גאווה, זה בושה, אדם צריך להשתדל לא להיות במינוס".

  • ט"ס וצ"ל "כל מי שנמצא קצת במינוס ו"-חושב וכו'

    מי שמתנהג בכלכלה נבונה, אדרבה ככל שירוויח יותר יהיה לו פלוס יותר,

    אם כי יש לציין שהכנסה גבוה יוצרת תחושה של רווחות ופזרנות, ויש ליזהר להמשיך במיומנות כלכלית שנרכשו.

    *דעתי האישית - אני לא מאמן מוסמך לכלכלת המשפחה

  • ט"ס וצ"ל "כל מי שנמצא קצת במינוס ו"-חושב וכו'

    מי שמתנהג בכלכלה נבונה, אדרבה ככל שירוויח יותר יהיה לו פלוס יותר,

    אם כי יש לציין שהכנסה גבוה יוצרת תחושה של רווחות ופזרנות, ויש ליזהר להמשיך במיומנות כלכלית שנרכשו.

    *דעתי האישית - אני לא מאמן מוסמך לכלכלת המשפחה

    @טריידר
    האיש היה יו"ר ועדת הכלכלה וראש עיר
    אם האנשים שאמורים לקבוע לנו איך להתנהג אין להם מושג בכלכלת המשפחה ולא יודעים איך משפחה אמורה להתנהל מבחינה כלכלית מובן למה אין חינוך כלכלי נכון במדינת ישראל

  • מפתיע, חבר הכנסת חושף: "כל חיי הייתי במינוס"
    חבר הכנסת מיכאל ביטון אומר כי חרף תפקידיו הבכירים בעבר ובהווה, חשבון הבנק שלו נמצא במינוס באופן קבוע • ביטון הוסיף כי רק לאחרונה, בעקבות תהליך תיאום מס שערך עבור השנים האחרונות, הצליח לצאת מהגירעון

    בריאיון פתוח ומפתיע בערוץ הכנסת, חשף היום (חמישי) חבר הכנסת מיכאל ביטון מסיעת המחנה הממלכתי כי הוא מתמודד עם אתגרים פיננסיים לאורך רוב חייו הבוגרים. לדבריו, חרף תפקידיו הבכירים בעבר ובהווה, חשבון הבנק שלו נמצא במינוס באופן קבוע. למרות שכיהן בעבר כיו"ר ועדת הכלכלה וניהל את כלכלת המדינה, ביטון מודה כי בניהול הכלכלה האישית שלו קיימים קשיים. בדבריו הכנים הוא מביע חרטה על התנהלותו הפיננסית ומדגיש כי "אדם צריך להשתדל לא להיות במינוס".

    "כל החיים אני במינוס. כשהרווחתי 4 אלף שקל היה מינוס 4 אלף, כשהרווחתי 40 אלף היה מינוס 40. פה בכנסת הנטו זה מינוס עשרים", הצהיר ביטון בפתיחות לא אופיינית לנבחר ציבור. ביטון הוסיף כי רק לאחרונה, בעקבות תהליך תיאום מס שערך עבור השנים האחרונות, הצליח לצאת מהגירעון בחשבונו, אם כי עדיין אינו מרגיש יציב מבחינה פיננסית. "עכשיו עשיתי תיאום מס של כמה שנים, אז לראשונה אני לא במינוס – אבל אני עדיין בסכנת מינוס, וזאת לא גאווה. עדיף לנהל את הכסף באחריות", הסביר.

    כאשר נשאל על הפער בין התדמית של חברי כנסת כמרוויחים גבוהים לבין המציאות שתיאר, השיב ביטון: "מרוויחים רק 20 אלף שקל נטו, אבל הרווחתי 20 אלף שקל כראש עיר. כמנהל השקעות ביהדות קנדה – הרווחתי יותר. זה משכורת שמלווה אותי לא בכנסת, ואני חי איתה בשלום. הבעיה היא שאני קצת נדיב ופזרן".

    התייחסותו של ביטון להרגלי ההוצאה שלו מספקת הצצה נדירה לחייהם האישיים של נבחרי ציבור, שלעתים קרובות מתמודדים עם אותם אתגרים כלכליים כמו אזרחים מן השורה, חרף התפקידים הבכירים והמשכורות המכובדות.

    בהמשך השיחה נשאל ביטון האם הבנקים פונים אליו באופן מיוחד בשל היותו חבר כנסת כאשר חשבונו נמצא ביתרת חובה. תשובתו הפתיעה את המראיין: "הבנקים אוהבים שאתה במינוס, אתה משלם ריביות ענק. הייתי יו"ר ועדת הכלכלה, דאגתי לכלכלת ישראל ולא לכלכלה של עצמי. זה לא גאווה, זה בושה, אדם צריך להשתדל לא להיות במינוס".

    @רואה-את-הנולד
    פורסם היום שפרופסור כהנמן מת היום
    הרבה מתורת כלכלת המשפחה מבוססת עליו
    למרות שהוא לא פרופסר לכלכלה אלא פרופסור לפסיכולוגיה

  • אימון כלכלי הוא שירות מומלץ לכמעט רוב האנשים (כולל אפי' עבורי.. שאני מאמן בעצמי ומכשיר מאמנים לכלכלת משפ' וכו')
    הייתי שמח ללוות את מיכאל ביטון..
    זה לא מראה על חוסר מוצלחות או על אישיות בעייתית חלילה או כדו'
    וכידוע לנו גם הכנסה גבוהה לא מונעת בהכרח את הצורך באימון כלכלי,
    לפעמים אפי' היא הסיבה לחוסר ניהול,
    עקב האפשרויות הרבות יותר, להסתבך דווקא..

  • אימון כלכלי הוא שירות מומלץ לכמעט רוב האנשים (כולל אפי' עבורי.. שאני מאמן בעצמי ומכשיר מאמנים לכלכלת משפ' וכו')
    הייתי שמח ללוות את מיכאל ביטון..
    זה לא מראה על חוסר מוצלחות או על אישיות בעייתית חלילה או כדו'
    וכידוע לנו גם הכנסה גבוהה לא מונעת בהכרח את הצורך באימון כלכלי,
    לפעמים אפי' היא הסיבה לחוסר ניהול,
    עקב האפשרויות הרבות יותר, להסתבך דווקא..

    האם זה לא סתירה, להיות במינוס ולא להסתדר עם הכלכלה בתוך המשפחה, ולנסות לסדר את הכלכלה של כל המדינה?
    אולי תחושת הרווחה היא רק בתוך הבית, ולא ביחס לניהול כספים של מישהו אחר.

  • @רואה-את-הנולד
    פורסם היום שפרופסור כהנמן מת היום
    הרבה מתורת כלכלת המשפחה מבוססת עליו
    למרות שהוא לא פרופסר לכלכלה אלא פרופסור לפסיכולוגיה

    @דוד-גולדברג אני מקווה שאני לא טועה- "פסיכולוגיה התנהגותית" -שהיא הפסיכולוגיה של הכלכלה
    נ.ב. תודה על העדכון

  • @רואה-את-הנולד
    פורסם היום שפרופסור כהנמן מת היום
    הרבה מתורת כלכלת המשפחה מבוססת עליו
    למרות שהוא לא פרופסר לכלכלה אלא פרופסור לפסיכולוגיה

    @דוד-גולדברג כתב בלכל מי שחושב שאם הוא היה מרויח הרבה אז היה לו פלוס בחשבון:

    @רואה-את-הנולד
    פורסם היום שפרופסור כהנמן מת היום

    הוא מת לפני שנה 27/03/2024,
    וההחלטה האחרונה שלו הייתה - המתת חסד מרצונו, למרות שהיה בריא.

  • @דוד-גולדברג כתב בלכל מי שחושב שאם הוא היה מרויח הרבה אז היה לו פלוס בחשבון:

    @רואה-את-הנולד
    פורסם היום שפרופסור כהנמן מת היום

    הוא מת לפני שנה 27/03/2024,
    וההחלטה האחרונה שלו הייתה - המתת חסד מרצונו, למרות שהיה בריא.

    @צמיחה אז למה זה פורסם השבוע?

  • @צמיחה אז למה זה פורסם השבוע?

  • @דוד-גולדברג כתב בלכל מי שחושב שאם הוא היה מרויח הרבה אז היה לו פלוס בחשבון:

    @רואה-את-הנולד
    פורסם היום שפרופסור כהנמן מת היום

    הוא מת לפני שנה 27/03/2024,
    וההחלטה האחרונה שלו הייתה - המתת חסד מרצונו, למרות שהיה בריא.

    פוסט זה נמחק!
  • האם זה לא סתירה, להיות במינוס ולא להסתדר עם הכלכלה בתוך המשפחה, ולנסות לסדר את הכלכלה של כל המדינה?
    אולי תחושת הרווחה היא רק בתוך הבית, ולא ביחס לניהול כספים של מישהו אחר.

    @צמיחה כתב בלכל מי שחושב שאם הוא היה מרויח הרבה אז היה לו פלוס בחשבון:

    האם זה לא סתירה, להיות במינוס ולא להסתדר עם הכלכלה בתוך המשפחה, ולנסות לסדר את הכלכלה של כל המדינה?
    אולי תחושת הרווחה היא רק בתוך הבית, ולא ביחס לניהול כספים של מישהו אחר.

    זו איננה סתירה בהכרח!
    מפני שבבית יש לנו רגשות, פחדים ותחושות
    שמפריעות לנו לקבל החלטות נבונות לעיתים.
    אבל כיו''ר ועדה בכנסת
    אנחנו יכולים להיות יותר קורקטיים וענייניים
    ולא להסחף אחרי רגשות
    (למרות שגם שם ישנם אינטריגות ורגשות, כמובן)

נושאים מוצעים


  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    131 צפיות
    ש
    אי שם במרתף קטן באחת מערי אירופה, אחרי אין ספור ניסיונות, כישלונות והצלחות, הצליחו ג'וש והארי להגיע לתוצאה המושלמת... בירה שלדעתם תהיה הכי טעימה בעולם. כמובן שהם בחנו, בדקו, שתו וטעמו מכל הבירות שיש בשוק, ולבסוף הגיעו לתוצאה המושלמת מבחינתם. אך הם ידעו שייקח להם הרבה זמן להיכנס לשוק, מכיוון שיש כל כך הרבה סוגים של בירות וטעמים שונים ומגוונים. ️ מוחם החל לתור אחר פתרון קסם שיכניס אותם לשוק בצורה מהירה ובלי הרבה הוצאות. לאחר שעשו סיעור מוחות וחשיבה מחדש, הם הגיעו למסקנה: לא נצטרך שלטי חוצות, פרסומות או תשדירים, אלא בקבוקי בירה ריקים... כל ערב, ג'וש והארי שילמו לחבורת נערים שיפזרו בקבוקי בירה ריקים עם סמל המותג שלהם בפתח של מסעדות ובתי מרזח. לאחר זמן לא רב, החל גל ביקוש של מותג הבירה שלהם, ומפה הכל היסטוריה – החברה שלהם צמחה לממדי ענק שהם לא דמיינו לעצמם! אז מה קרה לנו פה? 🧐 אנחנו, בני האדם, כשאנחנו באים לבחון מוצר חדש, מתנהגים בחשדנות ומנסים לברר לעומק. אבל ברגע שאנחנו רואים כמות של אנשים שנוהרים לקנות את המוצר, אז אנחנו עושים אחד ועוד אחד: אם כולם רצים לקנות, אז בטח הם בדקו את האמינות והאיכות, אז אני אחסוך לעצמי עבודה ופשוט אקנה כמו כולם. ‍️ אבל פה טמונה הנקודה הקריטית, במיוחד בעולם של הרשתות החברתיות שמגבירות את הנהירה של ההמונים. אנחנו צריכים להיות חכמים יותר ולשאול את עצמנו: האם אני קונה את המנייה בגלל שכולם קונים? האם אני חושב כך בגלל שכולם חושבים? 🧠 או שבדקתי, התעמקתי וחקרתי, ואפילו לקחתי בחשבון שהרוב עושה כך – אבל ההחלטה באה משכל ולא מנהירה? ️ לקבלת תוכן פיננסי איכותי ניתן להצטרף לפורום הפיננסי במייל khny887@gmail.com או בווצאפ 0506719079
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    127 צפיות
    ד
    במאמר הקודם עסקנו בשחרור מחפצים כדרך לחירות. אך כפי שצוין בתגובות, "חירות" היא מושג סובייקטיבי. עבור אחד, חדר ריק הוא שלווה; עבור אחר, הוא משדר קור ובדידות. אם המאמר הראשון דיבר על "ניקוי רעלים" מחפצים, הפעם נדבר על השקעה נבונה בנכסים רגשיים. 1. השפע כמקור להשראה (רחבות הדעת) ישנו מושג שנקרא "מקסימליזם מחושב". ישנם אנשים שהספרייה העמוסה, אוסף הכלים או אפילו ערימת הבדים והיצירה בחדר, הם אלו שנותנים להם כוח. עבורם, חפצים הם לא "מניות גרועות", אלא זיכרונות חיים, פוטנציאל ליצירה ותחושת בעלות שמרחיבה את הלב. התובנה: הנכס הוא לא החפץ עצמו, אלא התחושה שהוא מעניק לך. אם חפץ גורם לך להרגיש "עשיר" ונינוח – הוא ממלא את תפקידו נאמנה. 2. ההבדל בין "אגירה" ל"איסוף" המרחק בין רחבות דעת לבין עומס מעיק נמצא במילה אחת: שליטה. אגירה: חפצים ששולטים בנו, נערמים ללא סדר ויוצרים תחושת מחנק. איסוף/שפע: חפצים שנמצאים שם כי בחרנו בהם, כי הם יפים בעינינו וכי יש להם מקום (גם אם המקום הזה צפוף). כשאדם מרגיש שהחפצים שלו הם "נכסים", הוא דואג להם. הוא יודע מה יש לו. זהו לא נטל, אלא ביטוי של אישיות. 3. הבית כראי של הנפש הפסיכולוגיה מלמדת שסביבה "סטרילית" מדי עלולה לעכב יצירתיות אצל סוגים מסוימים של אנשים. יש מי שזקוק לגירויים ויזואליים כדי לחשוב. עבורם, הניסיון לכפות מינימליזם הוא כמו לנסות לחיות בתוך קופסה ריקה. החופש האמיתי הוא לאו דווקא לזרוק הכל, אלא להחליט מה נשאר. 4. המבחן: האם החפץ משרת אותי או שאני משרת אותו? כדי לדעת אם השפע בביתכם הוא "רחבות דעת" או "עומס", שאלו את עצמכם: האם אני נהנה להסתכל על המדף הזה, או שאני מרגיש אשמה כשאני עובר לידו? האם אני מוצא את מה שאני מחפש בתוך השפע, או שהשפע מסתיר ממני את הדברים החשובים? הסוד הוא לא בכמות הבלטות החשופות, אלא בתחושת הביתיות. מי שהשפע עושה לו טוב, שייהנה ממנו – זוהי זכותו על נכסיו. המטרה של התארגנות וסדר היא לא להפוך את הבית למוזיאון ריק, אלא לוודא שכל מה שנמצא בבית, נמצא שם כי הוא מוסיף לנו אור, שמחה ותחושת עושר אמיתית. השנה, במקום רק "לבער", בואו נלמד "להעריך" את מה שבאמת ראוי להישאר איתנו.
  • 1 הצבעות
    11 פוסטים
    737 צפיות
    מרים-הורביץ נכסיםמ
    @פורום אני מכירה אותם רק מהמאגר מידע החינמי הורחב שלהם. תודה על ההארה.
  • 9 הצבעות
    4 פוסטים
    385 צפיות
    הקול השפויה
    עוד כמה מאות או אלפי רכבים על הכביש יהיו בזכות זה: מחר, תענית אסתר ובפורים, תפעל התחבורה הציבורית במתכונת מצומצמת לאור מצב החירום ובהתאם להנחיות פיקוד העורף. לא יופעלו תגבורים בקווים ולא יופעלו קווים ייעודיים לימים אלה כמתוכנן, וכן לא יופעלו קווי לילה בשונה משנים קודמות. הקווים הפעילים יופעלו במסלולים הרגילים ולא במסלולים מיוחדים לפורים. https://www.jdn.co.il/news/2597306/
  • 0 הצבעות
    35 פוסטים
    2k צפיות
    מ
    אחרי שהיום ברור כל נושא של שוק ההון. א"כ המיזם "... בכבוד" הנ"ל - אינו אלא גוזל ממונם של ישראל. ממש חבל! במקום שיבזבזו כסף על 'סחיבת' כספים לאירגונם (וברור שהם משקיעים את זה בעצמם...) היו יכולים לעשות ביזנס ע"י העלאת המודעות וייעוץ. אני ממש רואה בזה עוול גדול. עוד יותר מעצבן, שבאחד המודעות שלהם (מובא 6 פוסטים לפני) הם כותבים: "גם אם תרוויחו ממוצע של 10 % שנתי - זה לא יספיק לכם לחתן את הילדים בכבוד...". גם לחשבן ריבית דריבית הם לא יודעים?