דילוג לתוכן

האם מותר לקבל ריבית על החזרי מס?

תורני
34 14 1.6k 14

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    2 פוסטים
    241 צפיות
    צ
    @כהנים האמת שזה נושא רחב, בעצם זו הלוואה בריבית, אלא שאתה מסתמך על ההיתר עיסקא שיש לחברה, הרי כמעט לכל החברות יש הכשר על חלק מהמסלולים, וא"כ יש להם יש היתר עיסקא. אלא שהנידון מי המלוה, בעצם הם מלוים מכספי העמיתים ולא מכספי החברה. זאת אומרת שחלק מכספי העמיתים שמפקידים כסף, הולך להלוואות לעמיתים אחרים. וא"כ המלוה לא חתם על היתר עיסקא, ומה עוזר ההיתר עיסקא של החברה. אלא שאנו אומרים שהחברה היא שלוחו של המלוה, וההיתר עיסקא שיש לחברה עוזר גם בשבילו. וכאן באו חלק מהפוסקים וטענו שאם יש חילוני שלא מעניין אותו היתר עיסקא ואין לו שום בעיה להלוות בריבית, איך עוזר ההיתר עיסקא של החברה לאדם שלא רוצה את ההיתר עיסקא. וא"כ יש כאן הלוואה בריבית בלי היתר עיסקא. רק שזה לא מוחלט כי סו"ס העמיתים לא יודעים מה בדיוק החברה עושה, והם סומכים עליהם, ומה אכפת לחילוני להלוות לחרדי שמסכים לשלם ריבית רק אם יש היתר עיסקא. נראה לי שכבר דיברו כאן על הנושא הזה. אבל אני אעלה שוב את תשובות גופי הכשרות בעניין. תשואה כהלכה הלואות עמיתים הלכה ומעשה.pdf הלוואה מחברת הביטוח תשובת בד''ץ העד''ח.pdf התכתבות עם גלאט הון על הלוואה מחברת ביטוח.pdf מכון כת_ר - מאמרים - היתר עסקא במינוף השקעות.pdf תשובות לשאלות נפוצות בכשרות גלאט הון.pdf
  • 1 הצבעות
    4 פוסטים
    288 צפיות
    רואה את הנולדר
    תמיד חשבתי שהבנק עצמו מרוויח שהפריים גבוה וסה"כ הבנק לאומי החליט להרוויח קצת פחות לפי מה שאתה אומר @ניסן-עציוני זה נראה שטעיתי במשהו.
  • 0 הצבעות
    30 פוסטים
    2k צפיות
    chavy7032C
    בהמשך למה שלמדנו עד עכשיו דיברנו על ריבית פריים, ריבית קבועה וריבית משתנה, והבנו שבמסלולים המשתנים יש שני מרכיבים מרכזיים: עוגן – המנגנון שעל פיו הריבית משתנה מרווח – התוספת שהבנק מוסיף מעל העוגן עד כאן הכול ברור ️ אבל עכשיו מגיע שלב חשוב אחד קדימה בלמידה שלנו יש הוראה של בנק ישראל שקובעת משהו קריטי: העוגן לא יכול להיות בשליטת הבנק. כלומר – הבנק לא מחליט איך העוגן נקבע, והוא גם לא יכול "לשחק" איתו. העוגן חייב להיות מבוסס על גורם: חיצוני אובייקטיבי שלא תלוי בבנק לשון ההוראה – נב"ת 451, סעיף 16א.(א): "הבסיס לקביעת שיעור הריבית בהלוואה, במועד שינויו, יהיה אובייקטיבי חיצוני (היינו, שלתאגיד לא תהיה השפעה ישירה בקביעתו), כגון: שיעור הריבית הממוצעת כהגדרתה בצו הבנקאות (עמלות פירעון מוקדם), התשס"ב-2002, ריבית פריים או עקום האפס שמפרסם בנק ישראל." אז מה כן נשאר למשא ומתן? המרווח זה החלק היחיד שבו הבנק כן קובע — ועליו בדיוק אתם יכולים להשפיע. ולכן, כשאתם מקבלים הצעת משכנתא: אל תסתכלו רק על הריבית הכוללת. תפרקו אותה: מה העוגן מה המרווח כי מי שמבין את ההבדל — מתחיל לשלוט במשכנתא שלו, ולא להפך ️
  • 1 הצבעות
    7 פוסטים
    331 צפיות
    ש
    @טריידר התכוונתי לומר שבנושא זה כסף הוא כמו קשרים, גם אם אדם יזכה בלוטו ובטיפשותו יפרסם זאת בכל השכונה וכוווולם יהיו חברים שלו, אותם 'חברים' יהיו הראשונים לצחוק עליו כשיפסיד את הכל ויכנס לחובות. (ע"פ הסטטיסטיקה). ואחרי ההפסד יראו מי באמת היה חבר שלו ומי באמת היה חבר אבל של הכסף שלו...
  • ללא שום חשש ריבית

    תורני
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    475 צפיות
    I
    @i90990 בספר הזכרונות לגר"ח קנייבסקי זצ"ל בסימן נ' אותיות ט' וי' [עמוד תקיז'] מביא בשם החזו"א להשתדל לא לסמוך על היתר עיסקא והטעם מובא בהערות משום שלא תמיד ההיתר עיסקא נעשה באופן כשר על פי דין [ודרך אגב מובא שר' חיים פתח חשבון בבנק הדואר כי אין שם הלוואה בריבית העיקר להתרחק מזה!] ובסעיף י' שלתת כסף לבנק שהם יעשו עם זה עסקאות והם ישלמו לך על זה ריבית [קצת דומה לקופות גמל לכאורה לענ"ד...] אמר החזו"א שלעשות היתר עיסקא על זה עם קנין [אגב סודר או בדרך התגרים לפי הזמן] ולכתוב על הפינקס של הבנק [דהיינו השטר הלוואה או חוזה וכו'] שזה על פי היתר עיסקא ומבואר שלקחת כסף מהבנק בהיתר עיסקא יש יותר חשש לאסור כי לא תמיד זה לצורך עיסקא אבל להלוות לבנק והם עושים עיסקא מותר ודרך אגב מפורש שם בהערה 22 ששאלו את ר' חיים האם להשים את הכסף בגמ"ח רגיל או להלוות לבנק בהיתר עיסקא לצורך חתונת הילדים והשיב לו ר' חיים שאם ההיתר נעשה כהוגן רשאי לעשות כרצונו ובסעיף ז' אמר ששמע בשם החזו"א שאותן הגמחי"ם שמחייבין את הלוה ליתן תרומה לגמ"ח יש בזה חשש ריבית קצוצה אע"פ שקוראים לזה דמי חבר או תרומה וכו'.. ]