מגורים בפריפריה פרק א' - הקדמה
נדל"ן ומשכנתאות
50
פוסטים
18
כותבים
2.9k
צפיות
17
עוקבים
-
מחתנים? מתחתנים? זוגות צעירים?
ודאי זו לא הפעם הראשונה בה אתם נחשפים למידע על אפשרות מגורים בפריפריה.
בטח אתם מכירים חבר או שכן שגר באחת הקהילות או אולי אח או בן דוד שבחר להצפין או
להדרים ולבנות את ביתו באחת מערי הספר.
שמעתם סיפורים על איכות חיים, שקט ושלווה, לצד קשיי קליטה והתמודדויות שונות.
היום, אחרי 15 שנה שאלפי משפחות בחרו לגור ולגדל את ילדיהם, בצפת, חיפה, רכסים,
עפולה, כרמיאל, טבריה, אופקים, ירוחם, ונתיבות, קרית אתא, חריש, נוף הגליל או בית שאן,
האופציה שאתם תגורו גם כן באחת מהערים הללו, גדולה מאי פעם.
אתם מכירים מישהו שמוכן להצהיר שילדיו הקטנים יגורו בוודאות במרכז???
אבל למרות זאת, הצעד הזה, הוא בעצמו צעד לא פשוט, לעזוב את השכונה המוכרת לעיר
אחרת, אנשים חדשים, מוסדות לא מוכרים, או גם סגנונות שונים, אלו מעט מהדברים
שמקשים מאוד על ההחלטה, וגורמים לא אחת לדחייתה.
נוסף על כך גם שאלות בנושאי חינוך ורוחניות נכנסות לקלחת.
כתוספת לקושי והפחד משינוי כה גדול, יש צלע נוספת שלא מקלה על המתלבטים והיא
חוסר הידיעה.
העדר המידע המסודר על הפריפריה בכלל ועל כל קהילה בפרט, מהווה כר פורה לשמועות
וחצאי אמיתיות חסרות שחר, וככל שהמרחק גדל כך המידע מתעוות ומסתלף.
כשהקמת הקהילות מסתמכת על פעילות התנדבותית עצומה של אברכים צעירים בכל אתר
ואתר, ללא תמיכה ממסדית וכשמולם עומדים יזמים ובעלי ענין משופעים במזומנים וביכולת
שיווק אדירה, הקושי להעמיד דברים על דיוקם הוא גדול.
אשמח לנצל במה מכובדת זו להעלות נושאים לליבון, להביא נתונים מסודרים על התפתחות
הקהילות, על גודל השינוי שנוצר בציבור בעשור האחרון, ולהוכיח שהפתרון הגלום בפריפריה
מתאים לכם הרבה יותר ממה שנדמה לכם. -
מ מונטיפיורי הצמיד נושא זה ב
-
מחתנים? מתחתנים? זוגות צעירים?
ודאי זו לא הפעם הראשונה בה אתם נחשפים למידע על אפשרות מגורים בפריפריה.
בטח אתם מכירים חבר או שכן שגר באחת הקהילות או אולי אח או בן דוד שבחר להצפין או
להדרים ולבנות את ביתו באחת מערי הספר.
שמעתם סיפורים על איכות חיים, שקט ושלווה, לצד קשיי קליטה והתמודדויות שונות.
היום, אחרי 15 שנה שאלפי משפחות בחרו לגור ולגדל את ילדיהם, בצפת, חיפה, רכסים,
עפולה, כרמיאל, טבריה, אופקים, ירוחם, ונתיבות, קרית אתא, חריש, נוף הגליל או בית שאן,
האופציה שאתם תגורו גם כן באחת מהערים הללו, גדולה מאי פעם.
אתם מכירים מישהו שמוכן להצהיר שילדיו הקטנים יגורו בוודאות במרכז???
אבל למרות זאת, הצעד הזה, הוא בעצמו צעד לא פשוט, לעזוב את השכונה המוכרת לעיר
אחרת, אנשים חדשים, מוסדות לא מוכרים, או גם סגנונות שונים, אלו מעט מהדברים
שמקשים מאוד על ההחלטה, וגורמים לא אחת לדחייתה.
נוסף על כך גם שאלות בנושאי חינוך ורוחניות נכנסות לקלחת.
כתוספת לקושי והפחד משינוי כה גדול, יש צלע נוספת שלא מקלה על המתלבטים והיא
חוסר הידיעה.
העדר המידע המסודר על הפריפריה בכלל ועל כל קהילה בפרט, מהווה כר פורה לשמועות
וחצאי אמיתיות חסרות שחר, וככל שהמרחק גדל כך המידע מתעוות ומסתלף.
כשהקמת הקהילות מסתמכת על פעילות התנדבותית עצומה של אברכים צעירים בכל אתר
ואתר, ללא תמיכה ממסדית וכשמולם עומדים יזמים ובעלי ענין משופעים במזומנים וביכולת
שיווק אדירה, הקושי להעמיד דברים על דיוקם הוא גדול.
אשמח לנצל במה מכובדת זו להעלות נושאים לליבון, להביא נתונים מסודרים על התפתחות
הקהילות, על גודל השינוי שנוצר בציבור בעשור האחרון, ולהוכיח שהפתרון הגלום בפריפריה
מתאים לכם הרבה יותר ממה שנדמה לכם.@ועדת-הדיור-בצפון כתב במגורים בפריפריה פרק א' - הקדמה:
מחתנים? מתחתנים? זוגות צעירים?
ודאי זו לא הפעם הראשונה בה אתם נחשפים למידע על אפשרות מגורים בפריפריה.
בטח אתם מכירים חבר או שכן שגר באחת הקהילות או אולי אח או בן דוד שבחר להצפין או
להדרים ולבנות את ביתו באחת מערי הספר.
שמעתם סיפורים על איכות חיים, שקט ושלווה, לצד קשיי קליטה והתמודדויות שונות.
היום, אחרי 15 שנה שאלפי משפחות בחרו לגור ולגדל את ילדיהם, בצפת, חיפה, רכסים,
עפולה, כרמיאל, טבריה, אופקים, ירוחם, ונתיבות, קרית אתא, חריש, נוף הגליל או בית שאן,
האופציה שאתם תגורו גם כן באחת מהערים הללו, גדולה מאי פעם.
אתם מכירים מישהו שמוכן להצהיר שילדיו הקטנים יגורו בוודאות במרכז???
אבל למרות זאת, הצעד הזה, הוא בעצמו צעד לא פשוט, לעזוב את השכונה המוכרת לעיר
אחרת, אנשים חדשים, מוסדות לא מוכרים, או גם סגנונות שונים, אלו מעט מהדברים
שמקשים מאוד על ההחלטה, וגורמים לא אחת לדחייתה.
נוסף על כך גם שאלות בנושאי חינוך ורוחניות נכנסות לקלחת.
כתוספת לקושי והפחד משינוי כה גדול, יש צלע נוספת שלא מקלה על המתלבטים והיא
חוסר הידיעה.
העדר המידע המסודר על הפריפריה בכלל ועל כל קהילה בפרט, מהווה כר פורה לשמועות
וחצאי אמיתיות חסרות שחר, וככל שהמרחק גדל כך המידע מתעוות ומסתלף.
כשהקמת הקהילות מסתמכת על פעילות התנדבותית עצומה של אברכים צעירים בכל אתר
ואתר, ללא תמיכה ממסדית וכשמולם עומדים יזמים ובעלי ענין משופעים במזומנים וביכולת
שיווק אדירה, הקושי להעמיד דברים על דיוקם הוא גדול.
אשמח לנצל במה מכובדת זו להעלות נושאים לליבון, להביא נתונים מסודרים על התפתחות
הקהילות, על גודל השינוי שנוצר בציבור בעשור האחרון, ולהוכיח שהפתרון הגלום בפריפריה
מתאים לכם הרבה יותר ממה שנדמה לכם.
המשך יבואזה קשור לכינוס שהיה אתמול במ"ע?
-
מחתנים? מתחתנים? זוגות צעירים?
ודאי זו לא הפעם הראשונה בה אתם נחשפים למידע על אפשרות מגורים בפריפריה.
בטח אתם מכירים חבר או שכן שגר באחת הקהילות או אולי אח או בן דוד שבחר להצפין או
להדרים ולבנות את ביתו באחת מערי הספר.
שמעתם סיפורים על איכות חיים, שקט ושלווה, לצד קשיי קליטה והתמודדויות שונות.
היום, אחרי 15 שנה שאלפי משפחות בחרו לגור ולגדל את ילדיהם, בצפת, חיפה, רכסים,
עפולה, כרמיאל, טבריה, אופקים, ירוחם, ונתיבות, קרית אתא, חריש, נוף הגליל או בית שאן,
האופציה שאתם תגורו גם כן באחת מהערים הללו, גדולה מאי פעם.
אתם מכירים מישהו שמוכן להצהיר שילדיו הקטנים יגורו בוודאות במרכז???
אבל למרות זאת, הצעד הזה, הוא בעצמו צעד לא פשוט, לעזוב את השכונה המוכרת לעיר
אחרת, אנשים חדשים, מוסדות לא מוכרים, או גם סגנונות שונים, אלו מעט מהדברים
שמקשים מאוד על ההחלטה, וגורמים לא אחת לדחייתה.
נוסף על כך גם שאלות בנושאי חינוך ורוחניות נכנסות לקלחת.
כתוספת לקושי והפחד משינוי כה גדול, יש צלע נוספת שלא מקלה על המתלבטים והיא
חוסר הידיעה.
העדר המידע המסודר על הפריפריה בכלל ועל כל קהילה בפרט, מהווה כר פורה לשמועות
וחצאי אמיתיות חסרות שחר, וככל שהמרחק גדל כך המידע מתעוות ומסתלף.
כשהקמת הקהילות מסתמכת על פעילות התנדבותית עצומה של אברכים צעירים בכל אתר
ואתר, ללא תמיכה ממסדית וכשמולם עומדים יזמים ובעלי ענין משופעים במזומנים וביכולת
שיווק אדירה, הקושי להעמיד דברים על דיוקם הוא גדול.
אשמח לנצל במה מכובדת זו להעלות נושאים לליבון, להביא נתונים מסודרים על התפתחות
הקהילות, על גודל השינוי שנוצר בציבור בעשור האחרון, ולהוכיח שהפתרון הגלום בפריפריה
מתאים לכם הרבה יותר ממה שנדמה לכם. -
3 סקירות חדשות בפורום
-
מ מונטיפיורי ביטל את הצמדת נושא זה ב
-
למה אברכים חרדים לא עוברים בהמוניהם לגור בפריפריה הזולה?
אז ככה (כמה תובנות חלקיות) :
1. כי בפריפריה אין "שכנים עם כובע שחור כמו שלי":
מה תעשה אשתו אם היא רואה מישהי הולכת עם מטפחת מקושטת?! זה יכול לגרום לזעזוע רוחני. הקהילה זה לא תוספת – זה החמצן.2. כי ב"ב זה לא מיקוד, זה מצב נפשי:
גם אם תקנה לו וילה בנוף הגליל, הוא ירגיש שעשו לו גלות. אין דף יומי בכניסה למקוה, אין קיוסק של שטייגעניסט, אין מי שיגיד לו "א גוטע שאבעס" במנגינה הנכונה.3. כי "רֶב יוֹסֶה גר שם?" לא? אז גם אני לא:
אברכים לא בוחרים דירה לפי נוף, אלא לפי מי כבר גר שם. אף אחד לא רוצה להיות האברך הראשון שיגיע, אלא רק ה-301 כשהשכונה כבר מלאה.בשורה התחתונה?
זה לא עניין של נדל"ן – זה עניין של זהות. בפריפריה אין תחושת "אני חלק ממשהו גדול וקדוש" – אז מעדיפים לשלם שכירות כמו משכנתא על פנטהאוז בתל אביב... ולקוות למשיח, או לפטור מארנונה.מצחיק? כן.
עצוב? גם.מה אתם חושבים ?
@ועדת-הדיור-בצפון -
בכנס על הפריפריה שנערך לאחרונה כיבד בנוכחותו מרא דאתרא דגבעת המורה, הגר"נ רוטשליד שליט"א, אחד הרבנים שיותר מוסרים נפש על הענין ושהפריחה העצומה בפריפריה היא בזכותו ורשומה על שמו, והוא אמר 2 נקודות שתפסו את תשומת ליבי:
א. מוזמנים לבקר כדי לגלות שאנשים כמוכם כבר גרים בפריפריה.
ב. קשה לך להגיע לבד, תגבש את החברים שלך ותבואו יחד.אין תירוצים
-
בכנס על הפריפריה שנערך לאחרונה כיבד בנוכחותו מרא דאתרא דגבעת המורה, הגר"נ רוטשליד שליט"א, אחד הרבנים שיותר מוסרים נפש על הענין ושהפריחה העצומה בפריפריה היא בזכותו ורשומה על שמו, והוא אמר 2 נקודות שתפסו את תשומת ליבי:
א. מוזמנים לבקר כדי לגלות שאנשים כמוכם כבר גרים בפריפריה.
ב. קשה לך להגיע לבד, תגבש את החברים שלך ותבואו יחד.אין תירוצים
@ועדת-הדיור-בצפון כתב במגורים בפריפריה פרק א' - הקדמה:
ב. קשה לך להגיע לבד, תגבש את החברים שלך ותבואו יחד.
@טריידר כתב במגורים בפריפריה פרק א' - הקדמה:
- כי "רֶב יוֹסֶה גר שם?" לא? אז גם אני לא:
אברכים לא בוחרים דירה לפי נוף, אלא לפי מי כבר גר שם. אף אחד לא רוצה להיות האברך הראשון שיגיע, אלא רק ה-301 כשהשכונה כבר מלאה.
- כי "רֶב יוֹסֶה גר שם?" לא? אז גם אני לא:
-
מחתנים? מתחתנים? זוגות צעירים?
ודאי זו לא הפעם הראשונה בה אתם נחשפים למידע על אפשרות מגורים בפריפריה.
בטח אתם מכירים חבר או שכן שגר באחת הקהילות או אולי אח או בן דוד שבחר להצפין או
להדרים ולבנות את ביתו באחת מערי הספר.
שמעתם סיפורים על איכות חיים, שקט ושלווה, לצד קשיי קליטה והתמודדויות שונות.
היום, אחרי 15 שנה שאלפי משפחות בחרו לגור ולגדל את ילדיהם, בצפת, חיפה, רכסים,
עפולה, כרמיאל, טבריה, אופקים, ירוחם, ונתיבות, קרית אתא, חריש, נוף הגליל או בית שאן,
האופציה שאתם תגורו גם כן באחת מהערים הללו, גדולה מאי פעם.
אתם מכירים מישהו שמוכן להצהיר שילדיו הקטנים יגורו בוודאות במרכז???
אבל למרות זאת, הצעד הזה, הוא בעצמו צעד לא פשוט, לעזוב את השכונה המוכרת לעיר
אחרת, אנשים חדשים, מוסדות לא מוכרים, או גם סגנונות שונים, אלו מעט מהדברים
שמקשים מאוד על ההחלטה, וגורמים לא אחת לדחייתה.
נוסף על כך גם שאלות בנושאי חינוך ורוחניות נכנסות לקלחת.
כתוספת לקושי והפחד משינוי כה גדול, יש צלע נוספת שלא מקלה על המתלבטים והיא
חוסר הידיעה.
העדר המידע המסודר על הפריפריה בכלל ועל כל קהילה בפרט, מהווה כר פורה לשמועות
וחצאי אמיתיות חסרות שחר, וככל שהמרחק גדל כך המידע מתעוות ומסתלף.
כשהקמת הקהילות מסתמכת על פעילות התנדבותית עצומה של אברכים צעירים בכל אתר
ואתר, ללא תמיכה ממסדית וכשמולם עומדים יזמים ובעלי ענין משופעים במזומנים וביכולת
שיווק אדירה, הקושי להעמיד דברים על דיוקם הוא גדול.
אשמח לנצל במה מכובדת זו להעלות נושאים לליבון, להביא נתונים מסודרים על התפתחות
הקהילות, על גודל השינוי שנוצר בציבור בעשור האחרון, ולהוכיח שהפתרון הגלום בפריפריה
מתאים לכם הרבה יותר ממה שנדמה לכם.@ועדת-הדיור-בצפון כתב במגורים בפריפריה פרק א' - הקדמה:
אשמח לנצל במה מכובדת זו להעלות נושאים לליבון, להביא נתונים מסודרים על התפתחות
הקהילות,עושה רושם שאתם עוסקים עם קהילות ליטאיות מיינסטרים בלבד, נכון ?
-
הסקירה תקיף את כל ההתישבות החרדית בארץ בעז"ה
-
למה אברכים חרדים לא עוברים בהמוניהם לגור בפריפריה הזולה?
אז ככה (כמה תובנות חלקיות) :
1. כי בפריפריה אין "שכנים עם כובע שחור כמו שלי":
מה תעשה אשתו אם היא רואה מישהי הולכת עם מטפחת מקושטת?! זה יכול לגרום לזעזוע רוחני. הקהילה זה לא תוספת – זה החמצן.2. כי ב"ב זה לא מיקוד, זה מצב נפשי:
גם אם תקנה לו וילה בנוף הגליל, הוא ירגיש שעשו לו גלות. אין דף יומי בכניסה למקוה, אין קיוסק של שטייגעניסט, אין מי שיגיד לו "א גוטע שאבעס" במנגינה הנכונה.3. כי "רֶב יוֹסֶה גר שם?" לא? אז גם אני לא:
אברכים לא בוחרים דירה לפי נוף, אלא לפי מי כבר גר שם. אף אחד לא רוצה להיות האברך הראשון שיגיע, אלא רק ה-301 כשהשכונה כבר מלאה.בשורה התחתונה?
זה לא עניין של נדל"ן – זה עניין של זהות. בפריפריה אין תחושת "אני חלק ממשהו גדול וקדוש" – אז מעדיפים לשלם שכירות כמו משכנתא על פנטהאוז בתל אביב... ולקוות למשיח, או לפטור מארנונה.מצחיק? כן.
עצוב? גם.מה אתם חושבים ?
@ועדת-הדיור-בצפון@טריידר כתב במגורים בפריפריה פרק א' - הקדמה:
למה אברכים חרדים לא עוברים בהמוניהם לגור בפריפריה הזולה?
אז ככה (כמה תובנות חלקיות) :
1. כי בפריפריה אין "שכנים עם כובע שחור כמו שלי":
מה תעשה אשתו אם היא רואה מישהי הולכת עם מטפחת מקושטת?! זה יכול לגרום לזעזוע רוחני. הקהילה זה לא תוספת – זה החמצן.2. כי ב"ב זה לא מיקוד, זה מצב נפשי:
גם אם תקנה לו וילה בנוף הגליל, הוא ירגיש שעשו לו גלות. אין דף יומי בכניסה למקוה, אין קיוסק של שטייגעניסט, אין מי שיגיד לו "א גוטע שאבעס" במנגינה הנכונה.3. כי "רֶב יוֹסֶה גר שם?" לא? אז גם אני לא:
אברכים לא בוחרים דירה לפי נוף, אלא לפי מי כבר גר שם. אף אחד לא רוצה להיות האברך הראשון שיגיע, אלא רק ה-301 כשהשכונה כבר מלאה.בשורה התחתונה?
זה לא עניין של נדל"ן – זה עניין של זהות. בפריפריה אין תחושת "אני חלק ממשהו גדול וקדוש" – אז מעדיפים לשלם שכירות כמו משכנתא על פנטהאוז בתל אביב... ולקוות למשיח, או לפטור מארנונה.מצחיק? כן.
עצוב? גם.מה אתם חושבים ?
@ועדת-הדיור-בצפוןנראה לי שהתשובה העיקרית והפשוטה.
חוסר יכולת לקחת אחריות על עצמנו, אנו מצפים מאברך צעיר שיבין את המציאות בה הוא חי, ומתוך התמונה הכוללת שיגיע להחלטה מושכלת.
לא חונכנו לקרוא את המציאות ולהחליט על פיה. אנחנו מורגלים בסיפורים על כל מיני מופתים וניסים, ורגילים לחיות על פי אידיאולוגיות ואמונות שונות ולא לפי המציאות.
ולכן המציאות לא מבלבלת אותנו, אתה יכול להראות לאברך את המצב, אבל בכלל לא נגעת בו, זה לא מדבר אליו, הוא רגיל לחשוב רק במושגים של 'השתדלות' שלא באמת עוזרת אלא רק כי אנו מצווים, והמציאות נקבעת רק לפי רצון ה', ולא לפי איך שנראה בעיני בשר.
אחשדרפן הוא סך הכל רץ מהיר, ולא הוגה דעות, ולכן אני לא יכול להתווכח עם התפיסה הזו, אבל אם היא נכונה, באמת אין שום סיבה לעבור לפריפריה, אפילו אם זה רק טיפ טיפה פחות נח. ואם היא לא נכונה, אז קודם כל צריך שיעשו שינוי תפיסה, ואז תראה את הפריפריה מוצפת, כי תכלס' אין שום פיתרון הנראה לעין. -
נורא קל להאשים את הזוגות הצעירים בציבור החרדי שלא יוצאים לפריפריה, על זה שהם לא לוקחים אחריות על החיים שלהם ושהם לא מתאימים את צורת החיים שלהם ליכולת הפרנסה.
אבל
הנה כמה נקודות שצריך לזכור:
א. קשה לעזוב מקום מוכר, זה הסביבה, החברה, בית הכנסת, הרגלי קניות, ועוד ועוד, לעבור מהמרכז לפריפריה זה שינוי עצום!
ב. קשה לעזוב את המשפחה, הרי מי שכבר יש לו בן משפחה בפריפריה לא מתלבט, (נתון שעלה באופן מוחלט מסקר שערכנו).
ג. הפריפריה לא מקום נוצץ, ישן, רחוק, לא הומוגני, כמה שמאשימים אותנו שאנחנו מנסים ליפות את הפריפריה, אין טעם כי זה לא עובד.
ד. במקרים רבים הסביבה לא מעודדת את המהלך, ההורים רוצים (בצדק) שהילדים ישארו בסביבה, הרבנים מעלים שאלות בנושאי רוחניות, וכן הלאה.
ה. יש לזכור כי היועצים של הזוגות הצעירים שמתלבטים אם לעבור או לא, לא עשו צעד כזה בעצמם אף פעם.בקיצור, צריך להצדיע לכל זוג שעוזב את ה'מקום הבטוח' שלו ויוצא אל הלא נודע, כמעט בלי עידוד מהסביבה, שיש לו את כל הסיבות לא לעשות כלום, ולהתגלגל כמו כולם, עד שמגיע שלב שבאמת הפתרון של הפריפריה כבר לא מתאים, כי להעביר ילדים מוסדות ולחפש מקום עבודה חדש כשכל חודש מצטברות הוצאות של משפחה גדולה, זה כבר שיקול אחר.
בעיית הדיור לזוגות צעירים זו בעיקר הבעיה של הזוגות הצעירים, ושל עוד כמה 'משוגעים לדבר'.
ואחרי כל זאת יש להזכיר את אלפי הזוגות הצעירים, רק בעשור האחרון, ואת הוריהם, ומורי דרכם, שלמרות כל הנאמר לעיל בחרו בצעד הזה, ובזכותם הפריפריה פורחת.
-
מ מונטיפיורי התייחס לנושא זה ב
-
@טריידר כתב במגורים בפריפריה פרק א' - הקדמה:
למה אברכים חרדים לא עוברים בהמוניהם לגור בפריפריה הזולה?
אז ככה (כמה תובנות חלקיות) :
1. כי בפריפריה אין "שכנים עם כובע שחור כמו שלי":
מה תעשה אשתו אם היא רואה מישהי הולכת עם מטפחת מקושטת?! זה יכול לגרום לזעזוע רוחני. הקהילה זה לא תוספת – זה החמצן.2. כי ב"ב זה לא מיקוד, זה מצב נפשי:
גם אם תקנה לו וילה בנוף הגליל, הוא ירגיש שעשו לו גלות. אין דף יומי בכניסה למקוה, אין קיוסק של שטייגעניסט, אין מי שיגיד לו "א גוטע שאבעס" במנגינה הנכונה.3. כי "רֶב יוֹסֶה גר שם?" לא? אז גם אני לא:
אברכים לא בוחרים דירה לפי נוף, אלא לפי מי כבר גר שם. אף אחד לא רוצה להיות האברך הראשון שיגיע, אלא רק ה-301 כשהשכונה כבר מלאה.בשורה התחתונה?
זה לא עניין של נדל"ן – זה עניין של זהות. בפריפריה אין תחושת "אני חלק ממשהו גדול וקדוש" – אז מעדיפים לשלם שכירות כמו משכנתא על פנטהאוז בתל אביב... ולקוות למשיח, או לפטור מארנונה.מצחיק? כן.
עצוב? גם.מה אתם חושבים ?
@ועדת-הדיור-בצפוןנראה לי שהתשובה העיקרית והפשוטה.
חוסר יכולת לקחת אחריות על עצמנו, אנו מצפים מאברך צעיר שיבין את המציאות בה הוא חי, ומתוך התמונה הכוללת שיגיע להחלטה מושכלת.
לא חונכנו לקרוא את המציאות ולהחליט על פיה. אנחנו מורגלים בסיפורים על כל מיני מופתים וניסים, ורגילים לחיות על פי אידיאולוגיות ואמונות שונות ולא לפי המציאות.
ולכן המציאות לא מבלבלת אותנו, אתה יכול להראות לאברך את המצב, אבל בכלל לא נגעת בו, זה לא מדבר אליו, הוא רגיל לחשוב רק במושגים של 'השתדלות' שלא באמת עוזרת אלא רק כי אנו מצווים, והמציאות נקבעת רק לפי רצון ה', ולא לפי איך שנראה בעיני בשר.
אחשדרפן הוא סך הכל רץ מהיר, ולא הוגה דעות, ולכן אני לא יכול להתווכח עם התפיסה הזו, אבל אם היא נכונה, באמת אין שום סיבה לעבור לפריפריה, אפילו אם זה רק טיפ טיפה פחות נח. ואם היא לא נכונה, אז קודם כל צריך שיעשו שינוי תפיסה, ואז תראה את הפריפריה מוצפת, כי תכלס' אין שום פיתרון הנראה לעין.@אחשדרפן כתב במגורים בפריפריה פרק א' - הקדמה:
חוסר יכולת לקחת אחריות על עצמנו, אנו מצפים מאברך צעיר שיבין את המציאות בה הוא חי, ומתוך התמונה הכוללת שיגיע להחלטה מושכלת.
לא חונכנו לקרוא את המציאות ולהחליט על פיה.
@איש-אחד-0 כתב במגורים בפריפריה פרק ג' - סקירה בית שאן:
@שמואל כש'הכי טוב בשבילו' מצריך שיחטה של ההורים ובעיקר כיום של הזוג עצמו באמת צריך לעשות את מכלול השיקולים.
אבל העיקר שצריך לדעת שיש המון סטיגמות בשיקולים ה'עיניניים' האלו,
כמות האברכים מסלתה ושמנה שמתגוררים בערי הספר זינקה בעשור האחרון וג"כ חלק גדול מ'השיקולים' האלו פשוט לא נכונים!
תבררו ותווכחו.@ועדת-הדיור-בצפון כתב במגורים בפריפריה פרק א' - הקדמה:
ג. הפריפריה לא מקום נוצץ, ישן, רחוק, לא הומוגני, כמה שמאשימים אותנו שאנחנו מנסים ליפות את הפריפריה, אין טעם כי זה לא עובד.
תכל'ס - בפריפירה יש פחות אפשרויות תעסוקה, פחות רופאים מקצועים, פחות מטפלים חרדים, פחות כוללים, פחות בתי כנסת,
פחות מוסדות חינוך מיוחד, פחות חנויות, פחות בייביסיטר ופחות עוזרת נקיון, פחות אוכל מוכן בעת הצורך, ועוד הרבה 'פחויות'...(רק לשבר את האוזן, משפחות עם ילדים מיוחדים בפריפריה עוברים חזרה למרכז או סובלים בשקט...)
מי שמתוך שיקול דעת וחשיבה מעמיקה החליט שהוא מעדיף לשלם משכנתא גבוה עבור הנגשת הצרכים שלו - זה לגיטימי לגמרי !
וכמו שהרבה חילונים בוחרים לשרוף רוב ההכנסה שלהם על דירה צנועה בלב תל אביב, זה לא הדירה זה החיים מסביב.
-
@אחשדרפן כתב במגורים בפריפריה פרק א' - הקדמה:
חוסר יכולת לקחת אחריות על עצמנו, אנו מצפים מאברך צעיר שיבין את המציאות בה הוא חי, ומתוך התמונה הכוללת שיגיע להחלטה מושכלת.
לא חונכנו לקרוא את המציאות ולהחליט על פיה.
@איש-אחד-0 כתב במגורים בפריפריה פרק ג' - סקירה בית שאן:
@שמואל כש'הכי טוב בשבילו' מצריך שיחטה של ההורים ובעיקר כיום של הזוג עצמו באמת צריך לעשות את מכלול השיקולים.
אבל העיקר שצריך לדעת שיש המון סטיגמות בשיקולים ה'עיניניים' האלו,
כמות האברכים מסלתה ושמנה שמתגוררים בערי הספר זינקה בעשור האחרון וג"כ חלק גדול מ'השיקולים' האלו פשוט לא נכונים!
תבררו ותווכחו.@ועדת-הדיור-בצפון כתב במגורים בפריפריה פרק א' - הקדמה:
ג. הפריפריה לא מקום נוצץ, ישן, רחוק, לא הומוגני, כמה שמאשימים אותנו שאנחנו מנסים ליפות את הפריפריה, אין טעם כי זה לא עובד.
תכל'ס - בפריפירה יש פחות אפשרויות תעסוקה, פחות רופאים מקצועים, פחות מטפלים חרדים, פחות כוללים, פחות בתי כנסת,
פחות מוסדות חינוך מיוחד, פחות חנויות, פחות בייביסיטר ופחות עוזרת נקיון, פחות אוכל מוכן בעת הצורך, ועוד הרבה 'פחויות'...(רק לשבר את האוזן, משפחות עם ילדים מיוחדים בפריפריה עוברים חזרה למרכז או סובלים בשקט...)
מי שמתוך שיקול דעת וחשיבה מעמיקה החליט שהוא מעדיף לשלם משכנתא גבוה עבור הנגשת הצרכים שלו - זה לגיטימי לגמרי !
וכמו שהרבה חילונים בוחרים לשרוף רוב ההכנסה שלהם על דירה צנועה בלב תל אביב, זה לא הדירה זה החיים מסביב.
@טריידר כתב במגורים בפריפריה פרק א' - הקדמה:
תכל'ס - בפריפירה יש פחות אפשרויות תעסוקה, פחות רופאים מקצועים, פחות מטפלים חרדים, פחות כוללים, פחות בתי כנסת,
פחות מוסדות חינוך מיוחד, פחות חנויות, פחות בייביסיטר ופחות עוזרת נקיון, פחות אוכל מוכן בעת הצורך, ועוד הרבה 'פחויות'...(רק לשבר את האוזן, משפחות עם ילדים מיוחדים בפריפריה עוברים חזרה למרכז או סובלים בשקט...)
ראשית אף אחד לא בא לשלול לגיטימציה לדעות ושיקולים
ואם מישהו מרגיש מותקף זו אחריותו.
לגופו של עניין:
הנקודה היחידה שנכונה בכל הרשימה שכתבת,
היא שהורים לילדים מיוחדים עוברים לפריפריה.
בקהילות רבות התפתחו ארגוני עזר פנימיים שבמרכז רק יכולים לחלום
ברור שיש יותר בכל דבר במרכז כי יש יותר אנשים
אבל באופן יחסי זה פשוט לא נכון.
רוב מוחץ של נשים עובדות, כל האברכים לומדים בכוללים מצוינים
כל הילדים מסודרים במוסדות פשוט תברר ותראה!
דרך אגב,
לניאדו בי"ח העמק בי"ח רמב"ם ועוד ועוד אינם במרכז. -
@טריידר כתב במגורים בפריפריה פרק א' - הקדמה:
תכל'ס - בפריפירה יש פחות אפשרויות תעסוקה, פחות רופאים מקצועים, פחות מטפלים חרדים, פחות כוללים, פחות בתי כנסת,
פחות מוסדות חינוך מיוחד, פחות חנויות, פחות בייביסיטר ופחות עוזרת נקיון, פחות אוכל מוכן בעת הצורך, ועוד הרבה 'פחויות'...(רק לשבר את האוזן, משפחות עם ילדים מיוחדים בפריפריה עוברים חזרה למרכז או סובלים בשקט...)
ראשית אף אחד לא בא לשלול לגיטימציה לדעות ושיקולים
ואם מישהו מרגיש מותקף זו אחריותו.
לגופו של עניין:
הנקודה היחידה שנכונה בכל הרשימה שכתבת,
היא שהורים לילדים מיוחדים עוברים לפריפריה.
בקהילות רבות התפתחו ארגוני עזר פנימיים שבמרכז רק יכולים לחלום
ברור שיש יותר בכל דבר במרכז כי יש יותר אנשים
אבל באופן יחסי זה פשוט לא נכון.
רוב מוחץ של נשים עובדות, כל האברכים לומדים בכוללים מצוינים
כל הילדים מסודרים במוסדות פשוט תברר ותראה!
דרך אגב,
לניאדו בי"ח העמק בי"ח רמב"ם ועוד ועוד אינם במרכז.@איש-אחד-0
אגב, לא באתי להגן, רק להדגיש שיש צד שני למטבע, ודירה במחיר הוגן אינו סוף פסוק.
אין דרכי להיכנס לרזולציות הקטנות, אחרוג הפעם להבהרת התמונה:
מה עוזרים ארגוני תמיכה פנימיים, כשאין מסגרת לימודים חינוך מיוחד?
נסיעה (שכולל איסוף ברחבי העיר) מעפולה/בית שאן/טבריה/חצור למוסדות ברכסים הוא שעה וחצי עד שעתיים כל צד!ברור שיש פחות תעסוקה.
במרכז אשה יכולה לשלוח קו"ח ל20 משרדי רו"ח ובתי ספר, ולקבל תשובה חלקית חיובית אחת לפחות,
בפריפריה היא יכולה לשלוח קו"ח ל2 משרדים שהועילו להתאים את עצמם קצת לנשים חרדיות, ולשתי בתי ספר, ולקבל תשובה שלילית מרוב עומס פניות - תתווכח עם עובדות.בתי חולים העמק בעפולה זיו בצפת פוריה בטבריה סורוקה בבאר שבע לא נחשבים למקצועי,
תשאל את פירר האם הוא מאפשר לך ניתוח קל בסיכון מוגבר שמה, ידוע לי שדעתו שלילי באופן מוחלט.
(לניאדו ורמב"ם זה לא פריפריה)הרבה פחות מטפלים רגשיים ופסיכולוגים חרדים, בפרט להתמקצעות בנישה מסוימת - עובדה.
פחות כוללים, גם אם כולם לומדים בכוללים מצויינים, עדיין קיים הרבה פחות אפשרויות למצוא כולל שהכי קרוב למה שלבו חפץ.
ברור שכל הילדים מסודרים במוסדות, אך האם יש להם ברירה לעבור לחיידר או בית יעקב אחר שיותר מתאים לילד שלהם? לא ממש.
וכו' וכו' וכו'...
ברור שלמעשה כולם מסודרים, אך לא ברמה המתאפשרת במרכז, ואין טעם להתווכח על זה,
וממילא זה לגיטימי לקחת זאת בשיקול, ולא כמש"כ @אחשדרפן שזה בא מחוסר אחריות בלבד (אע"פ שגם זה נכון)
"אין כאן סוד. רק שכבות שלא כולם רואים."
-
@איש-אחד-0
אגב, לא באתי להגן, רק להדגיש שיש צד שני למטבע, ודירה במחיר הוגן אינו סוף פסוק.
אין דרכי להיכנס לרזולציות הקטנות, אחרוג הפעם להבהרת התמונה:
מה עוזרים ארגוני תמיכה פנימיים, כשאין מסגרת לימודים חינוך מיוחד?
נסיעה (שכולל איסוף ברחבי העיר) מעפולה/בית שאן/טבריה/חצור למוסדות ברכסים הוא שעה וחצי עד שעתיים כל צד!ברור שיש פחות תעסוקה.
במרכז אשה יכולה לשלוח קו"ח ל20 משרדי רו"ח ובתי ספר, ולקבל תשובה חלקית חיובית אחת לפחות,
בפריפריה היא יכולה לשלוח קו"ח ל2 משרדים שהועילו להתאים את עצמם קצת לנשים חרדיות, ולשתי בתי ספר, ולקבל תשובה שלילית מרוב עומס פניות - תתווכח עם עובדות.בתי חולים העמק בעפולה זיו בצפת פוריה בטבריה סורוקה בבאר שבע לא נחשבים למקצועי,
תשאל את פירר האם הוא מאפשר לך ניתוח קל בסיכון מוגבר שמה, ידוע לי שדעתו שלילי באופן מוחלט.
(לניאדו ורמב"ם זה לא פריפריה)הרבה פחות מטפלים רגשיים ופסיכולוגים חרדים, בפרט להתמקצעות בנישה מסוימת - עובדה.
פחות כוללים, גם אם כולם לומדים בכוללים מצויינים, עדיין קיים הרבה פחות אפשרויות למצוא כולל שהכי קרוב למה שלבו חפץ.
ברור שכל הילדים מסודרים במוסדות, אך האם יש להם ברירה לעבור לחיידר או בית יעקב אחר שיותר מתאים לילד שלהם? לא ממש.
וכו' וכו' וכו'...
ברור שלמעשה כולם מסודרים, אך לא ברמה המתאפשרת במרכז, ואין טעם להתווכח על זה,
וממילא זה לגיטימי לקחת זאת בשיקול, ולא כמש"כ @אחשדרפן שזה בא מחוסר אחריות בלבד (אע"פ שגם זה נכון)
@טריידר כתב במגורים בפריפריה פרק א' - הקדמה:
בתי חולים העמק בעפולה זיו בצפת פוריה בטבריה סורוקה בבאר שבע לא נחשבים למקצועי,
תשאל את פירר האם הוא מאפשר לך ניתוח קל בסיכון מוגבר שמה, ידוע לי שדעתי לשלילה באופן מוחלט.
(לניאדו ורמב"ם זה לא פריפריה)תשאל את פירר האם הוא ממליץ על קופת חולים מעייני הישועה,
או בסנדלרייה של טרם במודיעין עילית.
במודיעין עילית להיכנס ולצאת שלא בשעות העומס זה יכול לקחת שלושת רבעי שעה
וכל גוש דן פקק אחד גדול.
איזה מעלות מצאת במקום הזה בהשוואה לכל עיר בפירפירה?
וכמו שכתבת בפוסט אחר- להיכנס אחרי שמונה בערב לחנייה באלעד זה מסוכן. -
נורא קל להאשים את הזוגות הצעירים בציבור החרדי שלא יוצאים לפריפריה, על זה שהם לא לוקחים אחריות על החיים שלהם ושהם לא מתאימים את צורת החיים שלהם ליכולת הפרנסה.
אבל
הנה כמה נקודות שצריך לזכור:
א. קשה לעזוב מקום מוכר, זה הסביבה, החברה, בית הכנסת, הרגלי קניות, ועוד ועוד, לעבור מהמרכז לפריפריה זה שינוי עצום!
ב. קשה לעזוב את המשפחה, הרי מי שכבר יש לו בן משפחה בפריפריה לא מתלבט, (נתון שעלה באופן מוחלט מסקר שערכנו).
ג. הפריפריה לא מקום נוצץ, ישן, רחוק, לא הומוגני, כמה שמאשימים אותנו שאנחנו מנסים ליפות את הפריפריה, אין טעם כי זה לא עובד.
ד. במקרים רבים הסביבה לא מעודדת את המהלך, ההורים רוצים (בצדק) שהילדים ישארו בסביבה, הרבנים מעלים שאלות בנושאי רוחניות, וכן הלאה.
ה. יש לזכור כי היועצים של הזוגות הצעירים שמתלבטים אם לעבור או לא, לא עשו צעד כזה בעצמם אף פעם.בקיצור, צריך להצדיע לכל זוג שעוזב את ה'מקום הבטוח' שלו ויוצא אל הלא נודע, כמעט בלי עידוד מהסביבה, שיש לו את כל הסיבות לא לעשות כלום, ולהתגלגל כמו כולם, עד שמגיע שלב שבאמת הפתרון של הפריפריה כבר לא מתאים, כי להעביר ילדים מוסדות ולחפש מקום עבודה חדש כשכל חודש מצטברות הוצאות של משפחה גדולה, זה כבר שיקול אחר.
בעיית הדיור לזוגות צעירים זו בעיקר הבעיה של הזוגות הצעירים, ושל עוד כמה 'משוגעים לדבר'.
ואחרי כל זאת יש להזכיר את אלפי הזוגות הצעירים, רק בעשור האחרון, ואת הוריהם, ומורי דרכם, שלמרות כל הנאמר לעיל בחרו בצעד הזה, ובזכותם הפריפריה פורחת.
@ועדת-הדיור-בצפון כתב במגורים בפריפריה פרק א' - הקדמה:
הנה כמה נקודות שצריך לזכור:
א. קשה לעזוב מקום מוכר, זה הסביבה, החברה, בית הכנסת, הרגלי קניות, ועוד ועוד, לעבור מהמרכז לפריפריה זה שינוי עצום!
ב. קשה לעזוב את המשפחה, הרי מי שכבר יש לו בן משפחה בפריפריה לא מתלבט, (נתון שעלה באופן מוחלט מסקר שערכנו).
ג. הפריפריה לא מקום נוצץ, ישן, רחוק, לא הומוגני, כמה שמאשימים אותנו שאנחנו מנסים ליפות את הפריפריה, אין טעם כי זה לא עובד.
ד. במקרים רבים הסביבה לא מעודדת את המהלך, ההורים רוצים (בצדק) שהילדים ישארו בסביבה, הרבנים מעלים שאלות בנושאי רוחניות, וכן הלאה.
ה. יש לזכור כי היועצים של הזוגות הצעירים שמתלבטים אם לעבור או לא, לא עשו צעד כזה בעצמם אף פעם.בקיצור, צריך להצדיע לכל זוג שעוזב את ה'מקום הבטוח' שלו ויוצא אל הלא נודע, כמעט בלי עידוד מהסביבה, שיש לו את כל הסיבות לא לעשות כלום, ולהתגלגל כמו כולם, עד שמגיע שלב שבאמת הפתרון של הפריפריה כבר לא מתאים, כי להעביר ילדים מוסדות ולחפש מקום עבודה חדש כשכל חודש מצטברות הוצאות של משפחה גדולה, זה כבר שיקול אחר.
בעיית הדיור לזוגות צעירים זו בעיקר הבעיה של הזוגות הצעירים, ושל עוד כמה 'משוגעים לדבר'.
ואחרי כל זאת יש להזכיר את אלפי הזוגות הצעירים, רק בעשור האחרון, ואת הוריהם, ומורי דרכם, שלמרות כל הנאמר לעיל בחרו בצעד הזה, ובזכותם הפריפריה פורחת
גילוי נאות
אני לא גר בפריפריה
אבל צריך לזכור שגם אשדוד הייתה פעם פריפריה
כל הקשיים שפורטו כאן הם קשיים רגשיים
שכמובן א"א להתווכח עם הרגש
אבל בסוף נדרש מאיתנו להיות "מח שליט על הלב" ולעשות את הנכון והחכם ההגיוני והריאלי
מבחינה כלכלית של הזוג וגם... של ההורים...
וכמובן לא מפחית מ"ההצדעה" לכל זוג שאכן עושה את זה -
@ועדת-הדיור-בצפון כתב במגורים בפריפריה פרק א' - הקדמה:
הנה כמה נקודות שצריך לזכור:
א. קשה לעזוב מקום מוכר, זה הסביבה, החברה, בית הכנסת, הרגלי קניות, ועוד ועוד, לעבור מהמרכז לפריפריה זה שינוי עצום!
ב. קשה לעזוב את המשפחה, הרי מי שכבר יש לו בן משפחה בפריפריה לא מתלבט, (נתון שעלה באופן מוחלט מסקר שערכנו).
ג. הפריפריה לא מקום נוצץ, ישן, רחוק, לא הומוגני, כמה שמאשימים אותנו שאנחנו מנסים ליפות את הפריפריה, אין טעם כי זה לא עובד.
ד. במקרים רבים הסביבה לא מעודדת את המהלך, ההורים רוצים (בצדק) שהילדים ישארו בסביבה, הרבנים מעלים שאלות בנושאי רוחניות, וכן הלאה.
ה. יש לזכור כי היועצים של הזוגות הצעירים שמתלבטים אם לעבור או לא, לא עשו צעד כזה בעצמם אף פעם.בקיצור, צריך להצדיע לכל זוג שעוזב את ה'מקום הבטוח' שלו ויוצא אל הלא נודע, כמעט בלי עידוד מהסביבה, שיש לו את כל הסיבות לא לעשות כלום, ולהתגלגל כמו כולם, עד שמגיע שלב שבאמת הפתרון של הפריפריה כבר לא מתאים, כי להעביר ילדים מוסדות ולחפש מקום עבודה חדש כשכל חודש מצטברות הוצאות של משפחה גדולה, זה כבר שיקול אחר.
בעיית הדיור לזוגות צעירים זו בעיקר הבעיה של הזוגות הצעירים, ושל עוד כמה 'משוגעים לדבר'.
ואחרי כל זאת יש להזכיר את אלפי הזוגות הצעירים, רק בעשור האחרון, ואת הוריהם, ומורי דרכם, שלמרות כל הנאמר לעיל בחרו בצעד הזה, ובזכותם הפריפריה פורחת
גילוי נאות
אני לא גר בפריפריה
אבל צריך לזכור שגם אשדוד הייתה פעם פריפריה
כל הקשיים שפורטו כאן הם קשיים רגשיים
שכמובן א"א להתווכח עם הרגש
אבל בסוף נדרש מאיתנו להיות "מח שליט על הלב" ולעשות את הנכון והחכם ההגיוני והריאלי
מבחינה כלכלית של הזוג וגם... של ההורים...
וכמובן לא מפחית מ"ההצדעה" לכל זוג שאכן עושה את זה@shimon כתב במגורים בפריפריה פרק א' - הקדמה:
וכמובן לא מפחית מ"ההצדעה" לכל זוג שאכן עושה את זה
ובעיקר לא להחליש את מי שעדיין לא עשה את זה וסולל את הדרך לאחרים.
-
טריידר, אתה גר בפריפריה?
@ועדת-הדיור-בצפון כתב במגורים בפריפריה פרק א' - הקדמה:
טריידר, אתה גר בפריפריה?
כן! פריפריה על מלא. שש שנים. מרוצה. ב"ה הסתדרתי מצויין.
אך עדיין יש קשיים לא מבוטלים שאין להם פתרון באופק הקרוב.
.............
הפוסטים שלי אינם עקרונית נגד הפריפריה, אלא תובנות ענייניות עבור שיקול דעת רציני של המתלבט.
.............
אחדד:
מי שמתוך שיקול דעת וחשיבה מעמיקה החליט שהוא מעדיף לשלם משכנתא גבוה עבור הנגשת הצרכים שלו - זה לגיטימי לגמרי !
אך מי שמתוך שיקול דעת וחשיבה מעמיקה החליט שהוא מעדיף לחסוך אלפי ש"ח ולגור בדירה מרווחת יותר ומוותר חלקית על הנגשת הצרכים שלו - גם זה לגיטימי לגמרי !
.............
עיקר ה"תלונה" היא על אלו שלא חושבים, ופשוט נחנקים במחסנים מחוסר יכולת ליזום או להשליט את המח על הרגש!
ועיקר העזרה והתמיכה והעלאת המודעות, נצרכת עבור אלו שעקרונית כן רוצים לעבור, אך חוששים מהבלתי ידוע והריחוק מחברים ומשפחה וכו' וכו'.
.............
מקווה שהובנתי.
Hello! It looks like you're interested in this conversation, but you don't have an account yet.
Getting fed up of having to scroll through the same posts each visit? When you register for an account, you'll always come back to exactly where you were before, and choose to be notified of new replies (either via email, or push notification). You'll also be able to save bookmarks and upvote posts to show your appreciation to other community members.
With your input, this post could be even better 💗
הרשמה התחברות
 { const baseUrl = 'https://www.google.co.il/search?q=site:forum.benakel.org'; const m = location.pathname.match(/^\/(topic|category)\/(\d+)/); const type = m ? m[1] : null; const id = m ? m[2] : null; let searchInput; function search(path = '') { const query = searchInput.value.trim(); if (query) { window.open(`${baseUrl}${path}%20${encodeURIComponent(query)}`, '_blank'); } } const buttons = {}; buttons.searchAll = { id: 'bb-search-all', label: `חיפוש ${type ? 'בכל הפורום' : ''}`, className: type ? 'btn-secondary' : 'btn-primary', callback: () => search() }; if (type === 'topic') { buttons.searchTopic = { label: 'חיפוש בנושא זה', className: 'btn-primary', callback: () => search(`/topic/${id}`) }; } else if (type === 'category') { buttons.searchCategory = { label: 'חיפוש בקטגוריה זו', className: 'btn-primary', callback: () => search(`/category/${id}`) }; } buttons.cancel = { label: 'ביטול', className: 'btn-default', 'data-bs-dismiss': 'modal' }; const dialog = bootbox.dialog({ title: '<div style="text-align:center;"><img src="/assets/uploads/system/site-logo.svg" width="80" alt="חיפוש בגוגל"></div>', message: '<input id="bb-inp" class="bootbox-input bootbox-input-text form-control" placeholder="הקלידו כדי לחפש בגוגל" autocomplete="off"/>', buttons, backdrop: true, show: true, onEscape: true }); dialog.on('shown.bs.modal', function () { searchInput = document.getElementById('bb-inp'); if (searchInput) { searchInput.focus(); searchInput.addEventListener('keydown', function (e) { if (e.key === 'Enter') { e.preventDefault(); const query = this.value.trim(); if (query) { search(); dialog.modal('hide'); } } else if (e.key === 'Escape') { e.preventDefault(); dialog.modal('hide'); } }); } const searchAllButton = document.getElementById('bb-search-all'); if (searchAllButton) { searchAllButton.title = 'לחצו על אנטר כדי לחפש'; } }); })(); void 0;){kind=link}