דילוג לתוכן

דילמת כלכלת המשפחה: איך לתמרן בין רצונות לצרכים בתקציב המשפחתי?

כלכלת המשפחה
7 4 229 3
  • (שואל בשביל משפחה שאני מלווה)
    אני מתמודד עם דילמה נפוצה בתכנון כלכלת המשפחה, ואני בטוח שרבים מכם מכירים אותה: איך אנחנו מתעדפים ומנהלים את הכסף כשיש פער בין הרצונות שלנו לבין הצרכים הבסיסיים?

    לפעמים אנחנו רוצים "לחיות עכשיו" ולרכוש דברים שישמחו אותנו או יעניקו נוחות, אבל מצד שני אנחנו יודעים שיש צרכים חיוניים – כמו חיסכון, כיסוי הוצאות בלתי צפויות, או השקעה בעתיד. אני מלווה משפחה שגם מתמודדת עם זה מאוד.

    אשמח לשמוע מניסיונכם או ממומחיותכם:

    איך אתם מגדירים וקובעים סדרי עדיפויות בין "רצונות" ל"צרכים" בתקציב המשפחתי שלכם?
    האם יש לכם שיטות או כלים ספציפיים שעוזרים לכם לקבל החלטות פיננסיות בנושא הזה? (למשל, תקציב לפי אחוזים, "מעטפות", או שיחות משפחתיות קבועות).
    איך מתמודדים עם תחושת ה"ויתור" או ה"החמצה" כשבוחרים צורך על פני רצון?
    כל תובנה שתעזור לנו לאזן טוב יותר בין ההווה לעתיד, ובין הרצוי למצוי, תתקבל בברכה.

    תודה רבה!

  • (שואל בשביל משפחה שאני מלווה)
    אני מתמודד עם דילמה נפוצה בתכנון כלכלת המשפחה, ואני בטוח שרבים מכם מכירים אותה: איך אנחנו מתעדפים ומנהלים את הכסף כשיש פער בין הרצונות שלנו לבין הצרכים הבסיסיים?

    לפעמים אנחנו רוצים "לחיות עכשיו" ולרכוש דברים שישמחו אותנו או יעניקו נוחות, אבל מצד שני אנחנו יודעים שיש צרכים חיוניים – כמו חיסכון, כיסוי הוצאות בלתי צפויות, או השקעה בעתיד. אני מלווה משפחה שגם מתמודדת עם זה מאוד.

    אשמח לשמוע מניסיונכם או ממומחיותכם:

    איך אתם מגדירים וקובעים סדרי עדיפויות בין "רצונות" ל"צרכים" בתקציב המשפחתי שלכם?
    האם יש לכם שיטות או כלים ספציפיים שעוזרים לכם לקבל החלטות פיננסיות בנושא הזה? (למשל, תקציב לפי אחוזים, "מעטפות", או שיחות משפחתיות קבועות).
    איך מתמודדים עם תחושת ה"ויתור" או ה"החמצה" כשבוחרים צורך על פני רצון?
    כל תובנה שתעזור לנו לאזן טוב יותר בין ההווה לעתיד, ובין הרצוי למצוי, תתקבל בברכה.

    תודה רבה!

    @דוד-גולדברג כתב בדילמת כלכלת המשפחה: איך לתמרן בין רצונות לצרכים בתקציב המשפחתי?:

    איך מתמודדים עם תחושת ה"ויתור" או ה"החמצה" כשבוחרים צורך על פני רצון?

    לדעתי, כדאי להגיע לידי הכרה פנימית מבוססת, שבחירה בצורך על פני רצון, נחשבה הישג והצלחה.

    כמו אותו אברך מודרני, שנוסע ברכב טויוטה אברכים משנת 2003, אך הוא מרגיש ממש "מתוחכם" עם הרכב, כי במקום רכב מבריק הוא מפקיד מדי חודש 2000 ש"ח בתוכנית חיסכון בסיכון מוגבר, ומרגיש בעצם החזקת הרכב עליונות מסוימת על אחרים, שחיים בטווח ראייה קצר ובסוף נדפקים בחתונות ובפנסיה.

  • אכן חיסכון שהולך ומצטבר
    נותן בדר''כ תחושה טובה יותר
    ומפצה על הצער שבהפחתה בהוצאות של ההווה
    שווה לנסות לתקופה ולהיווכח האם גם אצלכם זה כך?

  • אני לא מנוסה ולא מומחה ,אני רק רוצה להוסיף דבר ששמעתי שעזר לי הרבה בהגדרה הזאת:
    לחפש סיבות למה לא לקנות את זה ואם כל הסיבות נופלות ,כי צריך משהו איכותי במקום מלא זולים ,כי אי אפשר בלי זהו וכו' וכו',זה באמת אומר שחייבים את זה.
    ברוב המקרים פשוט מתברר המקום האמיתי של המוצר.
    זה בעצם הדרך שכידוע עובדות הרשתות רק בהפוך שמים דברים שתרגיש בהם צורך מול העיניים.

  • יש למישהו סיפור אמיתי שנותן השראה?

  • יש למישהו סיפור אמיתי שנותן השראה?

    @דוד-גולדברג אני אחרי ששמעתי את המושג הזה זה שינה לי בהרבה את המאזן.
    (אמנם לא לכזה סיפור התכוונת אבל בטוח שזה גם מוסיף)

  • @דוד-גולדברג אני אחרי ששמעתי את המושג הזה זה שינה לי בהרבה את המאזן.
    (אמנם לא לכזה סיפור התכוונת אבל בטוח שזה גם מוסיף)

    פוסט זה נמחק!

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    67 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • 0 הצבעות
    12 פוסטים
    273 צפיות
    ה
    סתם הערה שקשורה לנושא דיברתי לפני שנתים עם רב חשוב של אחד השכונות בירושלים שחתם על מכתב לאחד הקהילות על הזכות של לתרום לבנית בית כנסת וכו.. שהוא חושב שזה נצרך אבל בסוף כשאברכים מסיטים חלק ניכר מהמעשרות שלהם להוראת קבע גדולות זה יבוא על חשבון הקופת צדקה והוא צריך להתישב בדבר איך לאזן ולכלכל את המטרות.
  • 1 הצבעות
    6 פוסטים
    140 צפיות
    אבי ר.א
    באופן כללי אתה צודק בדבריך. @BRISKER כתב במשכנתא מסובסדת ממשרד הבינוי והשיכון – הטבה אמיתית או אשליה יקרה?: בשנים האחרונות המדד בישראל עלה סביב 3%–4% בשנה (ובשנים מסוימות אף יותר). לא מסתכלים בזה לפי השנים האחרונות שספציפית היה בהם קורונה ומלחמה, אלא לאורך השנים שהממוצע הוא מתחת ל2% אינפלציה בשנה, וכך גם הציפיות לשנים הקרובות. (אם לא יקרה עוד משהו לא צפוי) @BRISKER כתב במשכנתא מסובסדת ממשרד הבינוי והשיכון – הטבה אמיתית או אשליה יקרה?: כיום ניתן לקחת מסלולים לא צמודים בריבית קבועה של כ־5.5%–5.7%: כמו שכבר תיקנו אותך. ולמעשה כמו שכתב @משכנתא-בקצב-שלך ההמלצה בד"כ היא לקחת מזה סכום נמוך, כך שאין השפעה רצינית מהאינפלציה, ויש מקרים שכן כדאי לשקול לקחת מזה סכומים גדולים יותר.
  • 7 הצבעות
    4 פוסטים
    182 צפיות
    יצחק שקל דעתי
    @שמיל-שמיל כן בשמחה רבה
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    217 צפיות
    טריידרט
    זאת השקעה מצוינת ! ומה עם התזרים השלילי ? כבר נסתדר אתו ! .... רגע ! מה-זה בכלל 'תזרים' ? ומה הבעיה הגדולה כשהוא 'שלילי' ? . אתה משקיע בנדל"ן או בשוק ההון – נראית לך תשואה מבטיחה, אך כל חודש מתגלות הוצאות קבועות: משכנתא, הלוואות, תחזוקה, דמי ניהול, עלות מינוף, וכדומה. במצב כזה, למרות ההבטחות לעתיד, תצטרך להוציא כסף משלך כדי למלא את הפער – כלומר, אתה מתמודד עם תזרים מזומנים שלילי (דהיינו, הכסף 'זורם' באופן שלילי - יוצא מהכיס). אוקיי. אבל למה תזרים שלילי כל כך משמעותי, מה כבר יכול לקרות ? כשאתה מוציא כסף משלך כל חודש כדי לשלם על ההוצאות של ההשקעה, זה לא רק נושא את הסיכון הפיננסי; זה גם יוצר לחץ מתמיד בבית. לחץ כלכלי כבד: בדיוק כמו בבית שבו מתקיימות מחלוקות כבדות על כסף – אם כל שקל נלקח מכיסך כדי לשמור על השקעה, תתחיל לחוש את המתח בכל פינה. פגיעה בשלום המשפחה: כשאתה מתמודד עם חוסר יציבות כלכלית, זה משפיע על כל ההחלטות היומיומיות – כל עיכוב בתשלום, כל דאגה נוספת, הופכים למקור לסכסוכים בתוך הבית. קושי בתכנון עתידי: במקום לבנות עתיד בטוח ומסודר, אתה מוצא את עצמך נאבק בכל חודש, מה שמוביל להרגשה שהחלום שלך מתרחק – ובהמשך אף לייאוש מתוכנית ההשקעה המקורית, ויציאה מההשקעה בהספדים (גדולים או קטנים), ובעיקר מניעת רווח מהשקעה חכמה בעלת תזרים סביר. מה זה אומר עבורך? במקום להתמקד רק במספרי תשואה מרשימים, חשוב לזכור שהיסוד של כל השקעה טוב הוא לוודא שהתזרים המזומנים שלה חיובי – כלומר, שהכסף שזורם פנימה מספיק כדי לכסות את ההוצאות החודשיות מבלי שתצטרך לגייס כסף משלך, וגם אם תצטרך לגייס כספים מכיסך הפרטי או הולוואות - נחוץ שזה יהיה מתוכנן ומחושב היטב. אם לא תעשה זאת, הסיכון הוא לא רק לאבד כסף בטווח הארוך, אלא גם לגרום למשבר של ממש בבית – מחלוקות, לחץ מתמיד, ואולי אפילו קרע בשלווה המשפחתית. לסיכום, השקעה מוצלחת היא לא רק על הרווח העתידי, אלא גם על היכולת לשמור על יציבות ושלום בבית בכל חודש. תזרים מזומנים חיובי (או שלילי סביר) הוא כמו יסוד איתן שמאפשר לך להתקדם בביטחון, מבלי שההשקעה תתבטא כמשא כבד שמוביל להפרעות גם במישור האישי והמשפחתי. ........................ להמחשה, אברך זכה בדירה במחיר למשתכן בתחנת שידור בירושלים. נראית ההשקעה – על פי החישובים הראשוניים – ככזו שתניב רווח מעל 2.5 מיליון שקל. כל המספרים נראים מנצחים, והחלום על רווח כלכלי גדול מתגשם. (מכיר אברך כזה אישית) אבל בפועל, ההשקעה הפכה למלכודת כלכלית. כדי לרכוש את הדירה הוא נאלץ לקחת משכנתא ענקית, ששיעור ההחזר החודשי שלה כמעט ועוקף את התקציב החודשי שלו. הוא התעלם מהצורך בבניית תזרים מזומנים חיובי – כלומר, לא רק לחשב את התשואה בטווח הארוך, אלא לוודא שיש לו מספיק כסף זמין כל חודש לכסות את ההחזרים, את המשכנתא, דמי התחזוקה ואת שאר ההוצאות הקבועות. בנוסף, סיכון נוסף מופיע: אין בוודאות שימצא שוכרים שיכסו חלק מההוצאות. במצב כזה, גם אם על פני השטח הרווח העתידי נראה מרשים, המציאות החודשית הופכת להיות בלתי ניתנת לניהול. כל חודש, במקום ליהנות מההכנסות, הוא מוצא את עצמו מתמודד עם משכנתא כבדה בסך 15 אלף ש"ח שלא מאפשרת לו לנשום. למכור את הכנס הוא לא יכול, נדרש ממנו להחזיק את הדירה כמה שנים טובות, להוריד את מחיר השכירות גם לא יעזור הרבה, כל הזוכים האחרים כבר הורידו מחירים מאותה סיבה, לקחת הלוואת גישור ענקית מהבנק, גם לא אפשרי עם משכנתא ענקית שיש לו מכבר, כך שהבנק כבר לא שש לתת לו אשראי נוסף... הוא רואה את הכסף, מרגיש את הכסף, כל החברים לספסל שמחים במיליונים שהוא זכה, אך הוא שבור ורצוץ, לא יודע לשים את נפשו, אתשו מלכתחילה רצתה בבית שמש למגורים, אך הוא רצה לעשות את המכה בירושלים, ועכשיו הוא מתמודד עם משכנתא של 15 אש"ח בחודש, כשאשתו מרוויחה משכורת שמנה של 9000 ש"ח בלבד... המקרה הזה מדגים באופן בולט את הבעיה שקרה – חשיבה שהתרכזה רק בתשואה העתידית, תוך התעלמות מהתזרום החודשי. ההשקעה נראתה כהזדמנות פנטסטית בזכות המספרים הגדולים, אבל בלי תזרים מזומנים חיובי, היא הפכה למקור ללחץ מתמיד, בעיות כלכליות ואי-וודאות כל חודש. בסופו של דבר, למרות הרווח התיאורטי, המציאות היא מסובכת ומסוכנת – כאילו לקחנו עסקה שנראית כמו "חלום מתוק" והפכה אותה לסיוט כלכלי שלא מאפשר שלווה בבית. אז בבקשה, תשואה גבוה - זה נהדר, אך תזרים שאפשר לחיות אתו - זה הנחת יסוד. זה לא אומר שכל תוכנית השקעה עם תזרים שלילי חייב להיגנז, אני מכיר אברך שזכה במחיר למשתכן ברמות בדירה ענקית, וחילק את הדירה לשתי דירות מרווחות, ומצא בעל אמצעים המשלים את פער המשכנתא כל חודש, תמורת חצי הרווח במכירת הנכס אחרי 7 שנים ! אחרים יגידו שהוא טיפש, חצי מהרווח עבור תשלום חודשי ??? אך האמת שהוא חכם - חכם מאוד !!! לא רק שהוא יכול להחזיק את הדירה לאורך זמן במנוחת הנפש, הוא לא ימכור את הדירה בתום חמש שנים ממסירת מפתחות, שאז עקב מכירה מרובה של זוכי למשתכן המחירים יורדים, אלא יחכה עוד שנה ואף שנתיים עד למציאת רוכש במחיר שהוא קובע !! בחרנו במקרים קיצוניים להמחשה, אך כל השקעה בנדל"ן בישראל עם משכנתא 75%, גוררת אתה תזרים שלילי, מכמה אלפים עד עשרות אלפים ש"ח. אם הדירה להשקעה 'מותחת' אותך לחסוך כל חודש אלפיים ש"ח - טוב, אך אם הדירה להשקעה 'מותחת' את העצבים שלך כל עשירי לחודש - לא טוב. תשואה + תזרים = השקעה איכותית ויציבה