דילוג לתוכן

כמה כסף צריך להרוויח כדי לקבל את המקסימום של הקצבאות

כלכלת המשפחה
17 11 922 9
  • הבעיה העיקרית והמשמעותית מאוד בתוכנית חישוב כזה, היא בעיקר התנהגותית כלכלית.

    נניח שמספר הסודי שלי הוא 7650 ש"ח בחודש, כדי ליהנות ממקסימום הטבות וכו',

    במידה ואני לא מודע לזה, ומרוויח 8200 ש"ח בחודש, אמשיך לנסות להגדיל הכנסות ל-9000 ש"ח ואז שוב לשבור את התקרה, עד 12,000 ש"ח ומעלה...

    אבל במידה ואני היטב מודע לזה, אנסה בכל מחיר לא לפרוץ ל-8200 ש"ח, וממילא גם לא אגיע במהשך ל-12,000 ש"ח,

    (או לחילופין לחכות לקפיצה ישירה מ-7650 אל 12,000, מה שבדרך כלל לא הילך הדברים...)

    כלומר, זה יוצר הגבלת הנכסות בצורה שקשה להשתחרר מזה !!

  • בעקבות שאלות שונות שאני נתקל בהם
    כמו עד כמה להרוויח כדי שלא אפסיד את המענק עבודה?
    האם עדיף לי להרוויח יותר כדי להגדיל את הדמי לידה והאבטלה, אבל אפסיד במענק עבודה והנחה בארנונה.

    אכתוב את דעתי כי מניסיון רב אוכל לומר כי נתקלתי במקרים רבים של כאלו שתכננו את ההכנסה שלהם כך שירוויחו בדיוק את המקסימום בכל הזכויות
    אבל כמעט תמיד היה משהו שלא נלקח בחשבון, פעם זה מענק עבודה פעם דמי לידה פעם הנחה בארנונה ופעם אבטלה או דרגה למעון.
    וזה עוד לפני שדיברנו על בלתי צפויים כמו מענקי קורונה/חרבות ברזל, יציאה לחל"ת, שינוי החוק של מענק עבודה שינוי אופן חישוב הנחה בארנונה (כולם דברים שקרו בשנים האחרונות והשאירו מאחור את אלו שניסו לתכנן הכל)

    לכן המסר שלי הוא, ברוב המקרים הדבר הנכון הוא פשוט להשתדל להגדיל את ההכנסות, ולא להכינס למילכוד שקשה לצאת ממנו של להרוויח רק קצת כדי לא להפסיד את ההטבות.

    אשמח לתגובתכם וחוות דעתכם

    @קל-זכות כתב בכמה כסף צריך להרוויח כדי לקבל את המקסימום של הקצבאות:

    בעקבות שאלות שונות שאני נתקל בהם
    כמו עד כמה להרוויח כדי שלא אפסיד את המענק עבודה?
    האם עדיף לי להרוויח יותר כדי להגדיל את הדמי לידה והאבטלה, אבל אפסיד במענק עבודה והנחה בארנונה.

    אכתוב את דעתי כי מניסיון רב אוכל לומר כי נתקלתי במקרים רבים של כאלו שתכננו את ההכנסה שלהם כך שירוויחו בדיוק את המקסימום בכל הזכויות
    אבל כמעט תמיד היה משהו שלא נלקח בחשבון, פעם זה מענק עבודה פעם דמי לידה פעם הנחה בארנונה ופעם אבטלה או דרגה למעון.
    וזה עוד לפני שדיברנו על בלתי צפויים כמו מענקי קורונה/חרבות ברזל, יציאה לחל"ת, שינוי החוק של מענק עבודה שינוי אופן חישוב הנחה בארנונה (כולם דברים שקרו בשנים האחרונות והשאירו מאחור את אלו שניסו לתכנן הכל)

    לכן המסר שלי הוא, ברוב המקרים הדבר הנכון הוא פשוט להשתדל להגדיל את ההכנסות, ולא להכינס למילכוד שקשה לצאת ממנו של להרוויח רק קצת כדי לא להפסיד את ההטבות.

    אשמח לתגובתכם וחוות דעתכם

    מסכים איתך

  • שלום קל זכות:
    הגשתי בקשה למענק עבודה בלי לבקש מענק פעוטות
    מבירור שלי אין צורך להגיש בנפרד,
    אך הסכום שקבלתי נראה נמוך מדי האם יכול להיות שחל להם טעות? או שלא נתנו לי מענק פעוטות?
    תודה, אשמח אם תתייחס לדברים מניסיונך.

  • שלום קל זכות:
    הגשתי בקשה למענק עבודה בלי לבקש מענק פעוטות
    מבירור שלי אין צורך להגיש בנפרד,
    אך הסכום שקבלתי נראה נמוך מדי האם יכול להיות שחל להם טעות? או שלא נתנו לי מענק פעוטות?
    תודה, אשמח אם תתייחס לדברים מניסיונך.

    @איש-קיש תכנס לאתר של רשות המיסים ותראה לפי איזה הכנסות חישוב את המענק ותראה האם זה תואם למציאות או לא

  • אני קורא את התגובות ונדהם לראות שכולם מסכימים עם מה שכתבתי, הייתי בטוח שיהיו כמה שיחלקו ויציגו זווית שונה אבל נראה שזה זוכה להסכמה גורפת

  • אני קורא את התגובות ונדהם לראות שכולם מסכימים עם מה שכתבתי, הייתי בטוח שיהיו כמה שיחלקו ויציגו זווית שונה אבל נראה שזה זוכה להסכמה גורפת

    @קל-זכות
    ג"א מצטרף להסכמה
    בהקשר לזה
    אמרה ידועה אומרת
    כשעובדים מתחת לשולחן השולחן הוא הגבול
    וכשעובדים מעל השולחן השמיים הם הגבול...

  • לישון רגוע זה גם דבר שמוכנים לשלם עליו הרבה וד"ל...

  • אני קורא את התגובות ונדהם לראות שכולם מסכימים עם מה שכתבתי, הייתי בטוח שיהיו כמה שיחלקו ויציגו זווית שונה אבל נראה שזה זוכה להסכמה גורפת

    @קל-זכות כתב בכמה כסף צריך להרוויח כדי לקבל את המקסימום של הקצבאות:

    אני קורא את התגובות ונדהם לראות שכולם מסכימים עם מה שכתבתי, הייתי בטוח שיהיו כמה שיחלקו ויציגו זווית שונה אבל נראה שזה זוכה להסכמה גורפת

    נכון, די עם הצמצום של "איך אני יכול להיות יותר מסכן ולקבל יותר"

  • אני קורא את התגובות ונדהם לראות שכולם מסכימים עם מה שכתבתי, הייתי בטוח שיהיו כמה שיחלקו ויציגו זווית שונה אבל נראה שזה זוכה להסכמה גורפת

    @קל-זכות כתב בכמה כסף צריך להרוויח כדי לקבל את המקסימום של הקצבאות:

    אני קורא את התגובות ונדהם לראות שכולם מסכימים עם מה שכתבתי, הייתי בטוח שיהיו כמה שיחלקו ויציגו זווית שונה אבל נראה שזה זוכה להסכמה גורפת

    מסכים עם כל מילה, ואפי' הכנתי מאמר ע"ז.
    יפורסם בימים הקרובים באחד הפלטפורמות.

  • הנה המאמר שידידנו @ה.-שלמה פרסם הבוקר בקבוצה של @ניסן-עציוני

    בבית הכנסת שלוימי מוקף באנשים, והוא מסייע להם בחפץ לב במילוי הדו"ח השנתי בצורה שהיא רק תועיל להם.

    הוא מרגיש גאון.

    "אני מרוויח מכל הכיוונים!"

    אבל בפנים, משהו התחיל להציק.

    כל פעם שנפלה הזדמנות – הוא היה צריך לבדוק:
    "זה לא יעלה לי בזכאות?"

    הוא שקל להרחיב את העסק - אך בראשו עלו טבלאות וגרפים של תנאי סף.

    היתה לו הזדמנות להשקיע בדירה מציאה, אך זה פשוט לא השתלם לו בגלל אובדן מענק עבודה.

    ואז, ערב אחד שקט, כשאשתו אמרה לו: "אולי תנסה את מה שדיברת עליו כבר שנתיים?"

    הוא ענה: "אבל נפסיד את ההנחה…"
    ושתק.

    ופתאום הבין:

    ההנחות חוסמות אותי. מנהלות אותי. משאירות אותי תקוע במשבצת.

    שלוימי נזכר בדברי הגמרא הקדושים במסכת נדרים 'אין עני אלא בדעה' וחבל שיישאר בצמצום הדעת.

    למעשה, קשה מאוד לשלוימי להשתחרר מלפיתת העוני.

    שלומי במצב, שכל שקל נוסף שהוא מרוויח, גורם לו להפסיד שקל או אף יותר.

    אבל שלוימי לא קפץ ראש לתוך הים.

    הוא התחיל בקטן: פרויקט קטן בצד, קצת יותר שעות, טיפה פחות פחד.

    ופתאום – לא קרה כלום.

    הפסיד קצת בארנונה, אך הרחיב משכורת.

    הפסיד עוד במענק עבודה, אך הוא לא זקוק למענקים.

    לאט־לאט – הוא גילה שאפשר להרוויח יותר, גם אם זה בא עם קצת פחות הטבות.

    והכי חשוב – להפסיק להרגיש תלוי כל הזמן.

    המסר?
    לא צריך לקפוץ בבת אחת.

    לא חייבים לוותר על הכל ביום אחד.

    אבל צריך להפסיק לתכנן את החיים לפי הגבולות של ביטוח לאומי.

    אם כל צעד נמדד לפי איך הוא משפיע על הנחה במעון – אתה תישאר בגן.

    אבל אם תתחיל לזוז, גם בזהירות – תגלה שאתה יכול לבנות הרבה יותר.

    שלוימי?

    שלוימי השתחרר.

    הוא כבר לא סופר חלקי לגו.

    הוא בונה קומה נוספת.

    ומתי אתה משתחרר?

    וזאת למודעי, המאמר לא מתאים לכל אחד, ויש לכל אחד להתייעץ במה שנוגע אליו. המאמר נועד לתת כיון חשיבה, כמו יתר מאמרי הכותב.

  • הנה המאמר שידידנו @ה.-שלמה פרסם הבוקר בקבוצה של @ניסן-עציוני

    בבית הכנסת שלוימי מוקף באנשים, והוא מסייע להם בחפץ לב במילוי הדו"ח השנתי בצורה שהיא רק תועיל להם.

    הוא מרגיש גאון.

    "אני מרוויח מכל הכיוונים!"

    אבל בפנים, משהו התחיל להציק.

    כל פעם שנפלה הזדמנות – הוא היה צריך לבדוק:
    "זה לא יעלה לי בזכאות?"

    הוא שקל להרחיב את העסק - אך בראשו עלו טבלאות וגרפים של תנאי סף.

    היתה לו הזדמנות להשקיע בדירה מציאה, אך זה פשוט לא השתלם לו בגלל אובדן מענק עבודה.

    ואז, ערב אחד שקט, כשאשתו אמרה לו: "אולי תנסה את מה שדיברת עליו כבר שנתיים?"

    הוא ענה: "אבל נפסיד את ההנחה…"
    ושתק.

    ופתאום הבין:

    ההנחות חוסמות אותי. מנהלות אותי. משאירות אותי תקוע במשבצת.

    שלוימי נזכר בדברי הגמרא הקדושים במסכת נדרים 'אין עני אלא בדעה' וחבל שיישאר בצמצום הדעת.

    למעשה, קשה מאוד לשלוימי להשתחרר מלפיתת העוני.

    שלומי במצב, שכל שקל נוסף שהוא מרוויח, גורם לו להפסיד שקל או אף יותר.

    אבל שלוימי לא קפץ ראש לתוך הים.

    הוא התחיל בקטן: פרויקט קטן בצד, קצת יותר שעות, טיפה פחות פחד.

    ופתאום – לא קרה כלום.

    הפסיד קצת בארנונה, אך הרחיב משכורת.

    הפסיד עוד במענק עבודה, אך הוא לא זקוק למענקים.

    לאט־לאט – הוא גילה שאפשר להרוויח יותר, גם אם זה בא עם קצת פחות הטבות.

    והכי חשוב – להפסיק להרגיש תלוי כל הזמן.

    המסר?
    לא צריך לקפוץ בבת אחת.

    לא חייבים לוותר על הכל ביום אחד.

    אבל צריך להפסיק לתכנן את החיים לפי הגבולות של ביטוח לאומי.

    אם כל צעד נמדד לפי איך הוא משפיע על הנחה במעון – אתה תישאר בגן.

    אבל אם תתחיל לזוז, גם בזהירות – תגלה שאתה יכול לבנות הרבה יותר.

    שלוימי?

    שלוימי השתחרר.

    הוא כבר לא סופר חלקי לגו.

    הוא בונה קומה נוספת.

    ומתי אתה משתחרר?

    וזאת למודעי, המאמר לא מתאים לכל אחד, ויש לכל אחד להתייעץ במה שנוגע אליו. המאמר נועד לתת כיון חשיבה, כמו יתר מאמרי הכותב.

    @קל-זכות כתב בכמה כסף צריך להרוויח כדי לקבל את המקסימום של הקצבאות:

    הנה המאמר שידידנו @ה.-שלמה פרסם הבוקר בקבוצה של @ניסן-עציוני

    בבית הכנסת שלוימי מוקף באנשים, והוא מסייע להם בחפץ לב במילוי הדו"ח השנתי בצורה שהיא רק תועיל להם.

    הוא מרגיש גאון.

    "אני מרוויח מכל הכיוונים!"

    אבל בפנים, משהו התחיל להציק.

    כל פעם שנפלה הזדמנות – הוא היה צריך לבדוק:
    "זה לא יעלה לי בזכאות?"

    הוא שקל להרחיב את העסק - אך בראשו עלו טבלאות וגרפים של תנאי סף.

    היתה לו הזדמנות להשקיע בדירה מציאה, אך זה פשוט לא השתלם לו בגלל אובדן מענק עבודה.

    ואז, ערב אחד שקט, כשאשתו אמרה לו: "אולי תנסה את מה שדיברת עליו כבר שנתיים?"

    הוא ענה: "אבל נפסיד את ההנחה…"
    ושתק.

    ופתאום הבין:

    ההנחות חוסמות אותי. מנהלות אותי. משאירות אותי תקוע במשבצת.

    שלוימי נזכר בדברי הגמרא הקדושים במסכת נדרים 'אין עני אלא בדעה' וחבל שיישאר בצמצום הדעת.

    למעשה, קשה מאוד לשלוימי להשתחרר מלפיתת העוני.

    שלומי במצב, שכל שקל נוסף שהוא מרוויח, גורם לו להפסיד שקל או אף יותר.

    אבל שלוימי לא קפץ ראש לתוך הים.

    הוא התחיל בקטן: פרויקט קטן בצד, קצת יותר שעות, טיפה פחות פחד.

    ופתאום – לא קרה כלום.

    הפסיד קצת בארנונה, אך הרחיב משכורת.

    הפסיד עוד במענק עבודה, אך הוא לא זקוק למענקים.

    לאט־לאט – הוא גילה שאפשר להרוויח יותר, גם אם זה בא עם קצת פחות הטבות.

    והכי חשוב – להפסיק להרגיש תלוי כל הזמן.

    המסר?
    לא צריך לקפוץ בבת אחת.

    לא חייבים לוותר על הכל ביום אחד.

    אבל צריך להפסיק לתכנן את החיים לפי הגבולות של ביטוח לאומי.

    אם כל צעד נמדד לפי איך הוא משפיע על הנחה במעון – אתה תישאר בגן.

    אבל אם תתחיל לזוז, גם בזהירות – תגלה שאתה יכול לבנות הרבה יותר.

    שלוימי?

    שלוימי השתחרר.

    הוא כבר לא סופר חלקי לגו.

    הוא בונה קומה נוספת.

    ומתי אתה משתחרר?

    וזאת למודעי, המאמר לא מתאים לכל אחד, ויש לכל אחד להתייעץ במה שנוגע אליו. המאמר נועד לתת כיון חשיבה, כמו יתר מאמרי הכותב.

    ייש"כ

    החלק הראשון:

    להשתחרר

    מענק עבודה | הנחה במעון | הנחה בארנונה.
    האם זה באמת מועיל לך? או כובל אותך?

    שלוימי היה עילוי – עוד מהגן.
    בעוד שאר הילדים בחרו לגו לפי צבע, שלוימי שקל עלות-תועלת:
    "אם אקח שני חלקים גדולים – זה ייראה מרשים, אבל ייגמר מהר.
    אבל אם אקח שמונה חלקים קטנים – אקבל יותר זמן משחק וגם יותר שטח שליטה בגן!"

    בקיצור – הוא נולד עם מחשבון בראש.

    כשהתבגר, שלוימי הפך למומחה בזכויות.

    הוא לא למד באוניברסיטה – הוא למד את מדריך הזכאויות של ביטוח לאומי בעל פה.

    ידע בדיוק כמה מותר לו להרוויח כדי לקבל מענק עבודה.
    כמה אחוזי משרה אשתו יכולה לעבוד כדי לשמור על הנחה במעון.
    איך צריך התלוש להיראות בסוף שנה בשביל הארנונה, ואיך זה צריך להיראות בעת חישוב דמי לידה.

  • אני מסכימה עם זה לגמרי,
    ואם לא הייתי רוכשת את הדירה השניה (הראשונה ) שלי ב''ה עדיין הייתי שומרת על המענק עבודה שלי.
    אני כן חשובת שצריך לעשות את זה מאוד בזהירות.
    נניח זוג שמגיע אלי לבדיקת היתכנות של רכישת דירה להשקעה,
    אם הוא מפסיד הנחות ותמיכות:
    מענק עבודה, הנחה בארנונה בחלק מהמקומות, תמיכות קהילתיות-
    צריך לראות האם יש להם מהיכן לממן זאת.

    גם עוסק פטור-
    כדאי מאוד לפרוץ את התקרה,
    אבל חשוב לעשות את זה כשיש צפי הגדלת הכנסות מ 10 ל 15 או 20 אש''ח אחרת עלולים ליפול לבור כלכלי לא פשוט.

  • אני מזכיר לכולם שאין אפשרות לקנות דירה שלישית בלי לקנות לפני דירה שנייה.

  • אתם צודקים הבעיה היא בעצמאים שרוצים לעדכן [וכו' ואכמ"ל] והם שואלים מה המחיר
    או אחד שבמצב כלכלי קשה ובגלל רווח של עוד 200 שח בחודש הוא לא זכאי למענק עבודה בסכומים של אלפים [מכיר כזה סיפור]
    התשובה היא גם וגם לא צריך להתקמצן ולא לעבוד כי אני יפסיד עת המענק
    אבל ליפני שאתה מקבל הבודה תעשה חשבון אם זה שווה לך או שאתה תפסיד [ואם זה על הגבול כן שווה להפסיד כדי שתוכל לגדול עוד ולא להישאר תקוע]

נושאים מוצעים


  • 8 הצבעות
    16 פוסטים
    398 צפיות
    קל זכותק
    @צמיחה said: @קל-זכות אני שמח לשמוע שכן יש שם רופאים הוגנים. במקרה שלי הם כתבו בדו"ח נתונים לא נכונים, הרופא שם בדק את הילד שלי אם הוא מבצע כל מיני פעולות, ובאמת הילד לא ביצע אותם. ואח"כ בדו"ח הוא כתב שהוא כן מבצע אותם. והיו שם 2 רופאים, פרופסור, פיזיותרפיסטית ומזכירה - לכן הרושם שקיבלתי שהם סתם רשעים. לא אמרתי שכל הרופאים שם הוגנים זה בוודאי שלא אבל בהחלט יש שם גם לא מעט רופאים הוגנים שמחפשים לעזור
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    219 צפיות
    צ
    @איציק-התותח said: @א-יידישע-קאפ said: האם עדיף לשנות את האשראי לעשירי? כן בודאי באם אתה רואה את המשכורת של אשתך כבר בעשרי בבנק בשלב הזה שעדיין אין סדר ויש לפעמים מינוס, אני לא ממליץ לשנות. יותר טוב שאחרי שהמשכורת נכנסה יש אפשרות לבדוק כמה הולך לרדת באשראי, ויש כמה ימים להתארגן עם עוד כסף במקרה הצורך.
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    151 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    183 צפיות
    ס
    מליאת הכנסת אישרה סופית בקריאה שנייה ושלישית אמש את הצעת החוק של חבר הכנסת יעקב אשר וקבוצת חברי כנסת שקובעת להאריך את חופשת הלידה לאמהות לילדים עם מוגבלות מורכבת. לפי הצעת החוק, חופשת הלידה תוארך בחמישה שבועות נוספים ל-20 שבועות. הזכאות תחול על ילדים עם 112 אחוזי נכות ומעלה או 100 אחוזי נכות עם צורך בטיפול רפואי מיוחד.
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    310 צפיות
    מ
    ערכתי לאחרונה מחקר קצר - מהו באמת הכאב השורף שיש לאברך מן השורה בכל הנושא הכלכלי? (למה אני חוקר את זה..? כי אני מחפש לתת בע"ה מענה ופתרון לכאבים שלהם- לא סתם לדבר על איך שהעולם 'לא בסדר'...) אשתף אתכם במה ששמעתי בינתיים, ומה יש לי לומר, ואשמח לקבל עוד משוב בעניין החשוב הזה. אז הנה תיאור קלאסי של משפחת אברך תשפ"ה: יש קצת מחנק תמידי מכל ההוצאות בשוטף, סוג של 'גומרים בנס את החודש', דוחים חלק תשלומים למועד מאוחר יותר... ומבפנים מנקרת לה השאלה הגדולה - עם כל המידע שיש היום בנושא ההשקעות השונות; המקובלויות בחברה שדורשות סכומי עתק לנישואי הילדים, הסיפורים השונים על מגלגלי גמחי"ם מחד, על סיפורי הניסים מאידך, ועל כל אלו שיצאו לדרך והשקיעו בפועל כדי להכין להוצאות העתידיות במשפחה... אז איפה אני עומד? אני בסדר שלא קניתי דירה שניה להשקעה? נורמלי שאני ממשיך ללמוד בכולל ולא מוצא הכנסה פנויה של 2000 ש"ח כדי לפתוח קופת חיסכון ארוכת טווח בשוק ההון..? אז מבלי להיכנס כרגע לנושא ההשקפתי, אני רוצה לתת כאן את ההסתכלות הנכונה לגבי התזמון הנכון להשקעות בבית עם ילדים, כשהחודשי גם דורש את שלו... מבחינת הסדר הבריא, בודאי ראוי לנו קודם כל לראות שיש בבית את הצרכים של היום-יום, אח"כ לתכנן נכון להוצאות שנתיות ובלתי צפויות, ורק לאחר מכן להתעסק בסידור ההוצאות של העתיד; -גדולות ומאיימות ככל שיהיו. לפעמים הנטייה שלנו היא דווקא לעבוד בכיוון ההפוך. ולמה? מכיון שאנחנו מרגישים אתגר כלכלי ביום-יום, ואנחנו קצת זולגים מחוץ למסגרת וכו', אז יש מין פחד כזה של 'מה יהיה כשהדיון לא יהיה סביב אלפיים שקל, ולא עשרים אלף - אלא 200 אלף..?!' אז הבנאדם אומר לעצמו: 'עם החודשי והשנתי אני יכול עוד להמשיך ולסחוב איכשהו - אני כבר מתמקצע בזה... אבל בסכומי עתק--- איך אני מסתכל על זה בכלל..? אז אולי פשוט נעשה הוראת קבע של אלפיים ש"ח, או נקפוץ למים עם איזו דירה להשקעה בדימונה - והשם יעזור... אה, סליחה - השם עוזר!' הבעיה שזה לא עובד ככה... המושג של להכין מראש לנישואי הילדים, הוא שהאדם בוחר להוביל את החיים שלו בתבונה מתוך לקיחת אחריות וחשיבה איך לבוא למאורעות שונות בצורה מחושבת ומתוכננת, בסייעתא דשמיא. אם אני מתנהג בחוסר סדר ביום-יום, קונה 'מה שצריך' (-איך אני אוהב את המילים האלו...) ואח"כ מחפש איך להכניס מהר איזה סכום לחשבון כדי שיהיה כיסוי לאשראי שיורד מחר... -אז זאת אומרת שאני עוד לא מוביל את החיים; אלא עוסק בתגובתיות תמידית וכיבוי שריפות... איך אני מנסה אם כן לקפוץ ישר לעתיד, ולהרגיש טוב עם עצמי שאני ככה 'מכין מראש' לימים יבואו..?? ומבחינה פרקטית גם כן- בואו נחשוב איך נראית התקשורת בבית כשהאשה רוצה לקנות בגדי חורף לילדים או תיק לבית הספר ומחברות, רישום לצהרון וחוגים וכו'; והבעל בחכמתו הרבה משיב ש'לא נראה לי שיש לנו כסף לזה עכשיו...' כשהיא מתפלאת לעומתו 'ואיך יש לנו אלף ש"ח לחיסכון...?' (ומה לעשות שהיא צודקת...) ומצד שני: לפעמים פתיחת הוראת קבע קטנה עבור העתיד, מייצרת תשדיר חיובי בראש שלנו, ש'הנה תראה איזה אחראי אתה..! אתה כבר לוקח אחריות על העתיד של המשפחה! אתה פועל מתוך בחירה כדי לייצר מצב תקין ובריא לתקופת נישואי הילדים..! אז אולי ר' ייד אתה יכול גם לעשות סדר בחודשי, וללמוד איך לחיות מתוך ההכנסות שלכם בכיף ובשמחה..?' ההמלצה שלי: אם אתם ניגשים לחיסכון לפני איזון בחודשי - אז בסכום צנוע בלבד. אתן לכם משל לסיום - חשבתי עליו בשעה האחרונה: נגיד אני שוקל מאה ועשר ק"ג, והגיע זמן לטפל בזה... אז חשבתי על תמריץ גאוני! כבר תקופה ארוכה שאני חולם 'לפנק את עצמי' בחליפה יוקרתית כזאת של 1300 ש"ח.. ככה אני - עוד אוהב בגדים איכותיים כמו השנים בישיבה גדולה... אז אני הולך להיכנס לליבוביץ, ולקנות מידה אחת קטנה יותר ממה שאני צריך... ככה אני אהיה מוכרח להיכנס לתלם - התעמלות יומית וארוחות מסודרות ומזינות. ואז אני אומר לעצמי; 'מה, לא חבל לבזבז את ההזדמנות הנפלאה הזאת..? בוא תבקש מהמוכר שיתן לך חלפיה במידה 48, וככה אתה הולך להרביץ דיאטת רצח - רק מים!!!' נו; איזה מהלך אתם חושבים יביא ביצועים טובים יותר..? (אולי זה משתנה קצת לפי האופי של האדם, אבל להישאר בפורפורציה הנכונה...) קחו המחשה אחרונה לרעיון שאני מנסה להעביר כאן - אני מקבל מיילים בסגנון הזה: 'שלום, אנחנו ראינו באתר של בנקל שאתה מבין בהשקעות. תראה, יש לנו אמנם איזה גירעון של כמה אלפים בחודש כעת, (סגרתי עסק כושל, וגם עזבתי את העבודה כשכירה... פותחים עכשיו עסק חדש של הדרכת כלות...) אז אנחנו לא מוכנים באמת לאיזו הדרכה יקרה עכשיו... רק רצינו לדעת - יש לנו דירה בירושלים שבעצם אפשר להוציא עליה עוד משכנתא של איזה מיליון ש"ח, והגיסות שלי כבר אומרות לי - את משוגעת הילדים שלך כבר בגיל 10, את חייבת לעשות משהו... ואמרתי לעצמי - די, הן צודקות... אז תכל'ס אנחנו מחפשים רעיון איפה הכי כדאי להשקיע סכום כזה, זאת אומרת מה יכניס לנו הכי הרבה; שוק ההון או נדל"ן... ואיך זה בדיוק עובד... למי פונים לייעוץ... כמה אתה לוקח על פגישה חד-פעמית..? אתה יכול גם בזום..?' הבנתם את הנוסחה. אל תעשו את זה! אני עשיתי את זה - נכנסתי לחובות של מעל מיליון ש"ח בתור אברך יום שלם, אני עדיין מתאושש מזה ( הקב"ה ברחמיו עוזר גם לטיפשים לצאת מהבוץ...). אז אני מתחנן שוב - אל תגזימו. אל תקפצו מדרגות. תפעלו נכון. תלמדו איך לסדר את החודשי שנתי בטוב, תכירו את היכולות שלכם, תתייעצו, תתקדמו... וה' ברחמיו יפתח לכם שערי ברכה, שפע, וכל מילי דמיטב! צריכים עזרה? דברו איתי! 0583282028