דילוג לתוכן

האם ניתן לשכנע זוצי"ם לעבור לחריש?

נדל"ן
103 16 3.1k 14
  • @ניסן-עציוני כתב בירידות מחירים בחריש למרות התחרדות העיר דירת 4 חדרים חדשה עם מחסן וחניה בפחות מ1.4 מיליון:

    אם לומר את האמת, הכשלון רשום על שמם של אנשי חריש, נראה שנוח להם במצב.
    מה ההיגיון למען השם, שבנתיבות מוכריםב אותם מחירים ויש כנסים להצטרפות ולמעבר לשם מכל רחבי הארץ, כשהפוטנציאל של נתיבות הוא מוגבל, למה השוק מאפשר שיווק ישיר של דירות באופקים או במקומות אחרים בארץ.

    בזמן שבחריש, לו היתה ישיבה אחת מכובדת מאגדת מספר יפה של בוגרים למעבר, נכנסים לדירות חדשות ובנויות, בעיר חדשה לחולטין, עם אפשרות לשכירות במחירים מגוכחים בשלב הראשון, עם מוסדות קיימים ובתי כנסת.

    אין לי ספק שלו היתה ישיבה אחת רצינית מאגדת קבוצה ניכרת של בוגרים רציניים, שיעברו לעיר, יפתחו בית כנסת, יפתחו כולל, ואולי גם לאט לאט מוסדות, כששוב, אין צורך לעשות הכל מיד, כי הכל כבר קיים, לאט לאט היו מצטרפים רבים למעבר לעיר הזו.

    חשבתי הרבה על הדברים של הרב @ניסן-עציוני הללו
    ולעניות דעתי חסר כאן מישהו עם אינטרס כלכלי.
    בנתיבות יש יזם שבונה, וכך גם בכל מקום שיש שיווק עם רבנים - למעט מקומות כמו עפולה של הציבור השמור שמספיק לו המלצה של רבנים ולא צריך שיווק עם כסף.
    אולי אם הקהילה בחריש תחתום שהיא עובדת רק עם מתווכים מסויימים ומי שרוצה להצטרף בקהילה קונה רק דרכם, הם יוכלו להשקיע כסף בשיווק העניין???
    ולארגן תמיכה של רבנים

    @משהמשה
    לפי מה ששמעתי הבעיה של חריש הייתה שהיה שם מספר רב של פרויקטים שמיועדים לציבור החרדי [שמעתי על 9 לפחות] ומישהו הגיש לבג"צ תלונה על איזה סעיף והכל נפל...
    אז ככה שהמצב שם יותר רגיש..

  • @משהמשה
    לפי מה ששמעתי הבעיה של חריש הייתה שהיה שם מספר רב של פרויקטים שמיועדים לציבור החרדי [שמעתי על 9 לפחות] ומישהו הגיש לבג"צ תלונה על איזה סעיף והכל נפל...
    אז ככה שהמצב שם יותר רגיש..

    @ia90990 כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    לפי מה ששמעתי הבעיה של חריש הייתה שהיה שם מספר רב של פרויקטים שמיועדים לציבור החרדי [שמעתי על 9 לפחות] ומישהו הגיש לבג"צ תלונה על איזה סעיף והכל נפל...
    אז ככה שהמצב שם יותר רגיש..

    זו היסטוריה ישנה מאוד... חריש תוכננה במקור כעיר חרדית לכל דבר, היא הייתה אמורה להיות קרית ספר או אלעד, מי שבנה ותכנן אותה מהיסוד היה שר השיכון דאז אריאל אטיאס משס.
    אבל לא היה אפשרי חוקית להגדיר אותה כעיר חרדית, ובכדי שיזכו במכרזים לבנייה רק עמותות חרדיות, עשו קומבינות, מי שארגן את העמותות היו 2 פוליטיקאים אחד מדגל ואחד מאגודה, אחד היום עדיין בכנסת והשני לא בפוליטיקה.
    והם תיאמו בצורה די שקופה בין המכרזים השונים כדי שכולם יזכו ולכן זה נפל בבית משפט - לא בגץ. זו הייתה טראומה קשה לכל העסקונה החרדית. אגב העיתונאי אבי בלום התריע מראש שהמכרזים מידי מתואמים וזה יפול בבית משפט, אבל לא הקשיבו לו...
    התושבים שגרים שם כמעט כולם לא אמורים להכיר את הסיפור הזה כלל, ולכן לגבי התושבים החילונים זה לא רגיש בכלל.
    יכול להיות שהסיבה שעסקנים חרדים לא עשו את זה עד היום, כי יש להם "טראומת חריש",
    נראה לי שמאז לא תוכננה עוד עיר חרדית, אולי למעט אחיסמך.

    אבל היום עבר מספיק זמן ויש עסקנים צעירים, רק חסר מישהו מהקהילה בחריש שירים את זה.

  • @משהמשה כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    אבל בנוגע להרב סילמן זה צודק חלקית, כי יש הרבה שיסמכו עליו בנושאי נדלן ותעסוקה, וישמעו לקריאה שלו לא בגלל שהם שומעים לו, אלא רואים בו רב חכם שמבין בנושאים כלכליים, ואם הוא יאמר שהמחירים בחריש שווים ויש שם תעסוקה טובה זה יספיק לאנשים בשביל ללכת לברר לבד, ולהתקדם.

    אולי @ועדת-הדיור-בצפון @תיווך-בית-שאן יודעים את הקרטריונים כדי לקבל תמיכה מאת הרבנים כמו הרב סילמן שליט"א עבור מגורים בשכונה מסוימת ?

    ולמה @ועדת-הדיור-בצפון לא מתעסק בחריש לכאורה ?

  • חריש!
    כעיר שאינה בעלת אופי חרדי מובהק, אנחנו מתייחסים אליה כפריפריה.
    הפריפריה אינה מקשה אחת, וההגדרה מבחינתי לפריפריה זה רק היכולת לספק דירות לעוד זוגות צעירים חרדים במחירים יותר זולים מבני ברק, ירושלים, מודיעין עילית ובית שמש, ומשכך גם חריש היא פתרון ראוי.
    לחריש מעלות רבות על פני פריפריות אחרות, ובראשן א. מרחק מהמרכז. ב. משרות בשכר גבוה. ובעקבות נתונים אלו בהחלט ניתן לקרוא לה מרכז ולא פריפריה.

    מכיוון שאין לי הכרות אישית מספקת עם ההתפתחות במקום, אני בקשר עם העסקנים המקומיים שמכינים סקירה לחריש שתעלה פה בהקדם. בעז"ה.

    לגבי השאלה על היכולת של הרבנים להשפיע על זוגות צעירים, והתארגנות לתעסוקה:

    ב"ה לאורך השנים גדולי ישראל מלווים באופן הדוק את הרעיון של מגורים בשכונות מעורבות בפריפריה, ודנים פעמים רבות בשאלות שמופנות עליהם ע"י רבני הקהילות והעסקנים.
    כמו"כ אנשים שבאים לשאול, בדר"כ (מלבד מקרים שלא מתאים לפונה מגורים במקומות כאלו, כמו שציינתי בעבר) ממליצים בחום.
    אלא שמנסיוני, זוגות צעירים עוברים לפריפריה הרבה יותר מהר בגלל חברים מאשר בגלל שכנוע מרב. היום המחסום הגדול לפריפריה הוא חברתי בלבד.
    ומשכך, הייתי משדרג את ההצעה של טריידר לכך שצעירים יוזמתיים יגבשו קבוצה של חברים מהישיבה או מהשכונה, ויבואו יחד 10- 15 משפחות לכל קהילה שהיא, זה יעבוד בוודאות.
    דרך אגב, ההתפתחות בכל הקהילות עובדת ככה, בוגר אחד מוצלח מביא חצי מהוועד שלו.
    לגבי תעסוקה, חריש וסביבתה לא צריכה כמעט קידום בנושא זה, יש לה הרבה מה להציע בתחום הן בהיקף המשרות והן בגובה השכר.

    כאן המקום לציין לשבח את עסקני הקהילה בחריש שעושים עבודה מצוינת ויש להם את היכולת והרצון והדחף להפוך את חריש למה שהיא מסוגלת להיות!
    תחזקנה ידכם גיבורי החיל!

  • שאלת סקר:
    האם לפתוח אשכול על הסטוריה מעניינת על התפתחות בפריפריה?

    לדוגמא: הסיפור של חריש (רק דברים מבוססים)
    או: 1000 דירות שחסידות גור בנו בעפולה לפני 30 שנה
    וולפסון. ההתיישבות החרדית הראשונה בפריפריה.
    וכן הלאה.
    הצביעו על ההודעה (לא נפתח שרשור תגובות)

  • חריש!
    כעיר שאינה בעלת אופי חרדי מובהק, אנחנו מתייחסים אליה כפריפריה.
    הפריפריה אינה מקשה אחת, וההגדרה מבחינתי לפריפריה זה רק היכולת לספק דירות לעוד זוגות צעירים חרדים במחירים יותר זולים מבני ברק, ירושלים, מודיעין עילית ובית שמש, ומשכך גם חריש היא פתרון ראוי.
    לחריש מעלות רבות על פני פריפריות אחרות, ובראשן א. מרחק מהמרכז. ב. משרות בשכר גבוה. ובעקבות נתונים אלו בהחלט ניתן לקרוא לה מרכז ולא פריפריה.

    מכיוון שאין לי הכרות אישית מספקת עם ההתפתחות במקום, אני בקשר עם העסקנים המקומיים שמכינים סקירה לחריש שתעלה פה בהקדם. בעז"ה.

    לגבי השאלה על היכולת של הרבנים להשפיע על זוגות צעירים, והתארגנות לתעסוקה:

    ב"ה לאורך השנים גדולי ישראל מלווים באופן הדוק את הרעיון של מגורים בשכונות מעורבות בפריפריה, ודנים פעמים רבות בשאלות שמופנות עליהם ע"י רבני הקהילות והעסקנים.
    כמו"כ אנשים שבאים לשאול, בדר"כ (מלבד מקרים שלא מתאים לפונה מגורים במקומות כאלו, כמו שציינתי בעבר) ממליצים בחום.
    אלא שמנסיוני, זוגות צעירים עוברים לפריפריה הרבה יותר מהר בגלל חברים מאשר בגלל שכנוע מרב. היום המחסום הגדול לפריפריה הוא חברתי בלבד.
    ומשכך, הייתי משדרג את ההצעה של טריידר לכך שצעירים יוזמתיים יגבשו קבוצה של חברים מהישיבה או מהשכונה, ויבואו יחד 10- 15 משפחות לכל קהילה שהיא, זה יעבוד בוודאות.
    דרך אגב, ההתפתחות בכל הקהילות עובדת ככה, בוגר אחד מוצלח מביא חצי מהוועד שלו.
    לגבי תעסוקה, חריש וסביבתה לא צריכה כמעט קידום בנושא זה, יש לה הרבה מה להציע בתחום הן בהיקף המשרות והן בגובה השכר.

    כאן המקום לציין לשבח את עסקני הקהילה בחריש שעושים עבודה מצוינת ויש להם את היכולת והרצון והדחף להפוך את חריש למה שהיא מסוגלת להיות!
    תחזקנה ידכם גיבורי החיל!

    @ועדת-הדיור-בצפון כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    אלא שמנסיוני, זוגות צעירים עוברים לפריפריה הרבה יותר מהר בגלל חברים מאשר בגלל שכנוע מרב. היום המחסום הגדול לפריפריה הוא חברתי בלבד.

    פשיטא שא"א להתווכח כלל עם הנסיון של הרב @ועדת-הדיור-בצפון שליט"א.
    רק אבהיר שההצעה לא הייתה להמלצת רבנים בסגנון של "בהכוונת" או "בנשיאות" וכדו'.
    אלא להמלצה בסגנון כלכלי, לציבור האברכים הקלאסי ולא הפרום, שקריאה של רב ממש לא תמשוך אותו, אבל המלצה כלכלית מרבנים שמבינים בכלכלה יכולה מאוד לדבר אליו, בעיקר שמחירי הדירות בעיר משתלמים ושיש שם שפע של תעסוקה ברמה גבוהה בעיר ובסביבתה הקרובה.
    ולכן כתבתי את השמות הרב סילמן הרב ברוורמן והגרמ"ה הירש שליט"א.

    @ועדת-הדיור-בצפון כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    ומשכך, הייתי משדרג את ההצעה של טריידר לכך שצעירים יוזמתיים יגבשו קבוצה של חברים מהישיבה או מהשכונה, ויבואו יחד 10- 15 משפחות לכל קהילה שהיא, זה יעבוד בוודאות.
    דרך אגב, ההתפתחות בכל הקהילות עובדת ככה, בוגר אחד מוצלח מביא חצי מהוועד שלו.

    אפשר להוסיף שלגרש"ב סורוצקין יש קשר אישי וחם לקהילת חריש.
    ומלבד הקשר האישי יש לו במקום ת"ת וכולל.
    הוא דמות שיכולה לעזור גם בהמרצת הבוגרים שלו ישירות מהישיבה וכן מהכוללים שלו, וגם לעזור להרים את הפרויקט בתחומים רבים ונוספים.
    וגם אותו ציבור זה יכול גם להשפיע עליו עם רש"ב משקיע במקום זה נותן עוגן מסוים.

  • חריש!
    כעיר שאינה בעלת אופי חרדי מובהק, אנחנו מתייחסים אליה כפריפריה.
    הפריפריה אינה מקשה אחת, וההגדרה מבחינתי לפריפריה זה רק היכולת לספק דירות לעוד זוגות צעירים חרדים במחירים יותר זולים מבני ברק, ירושלים, מודיעין עילית ובית שמש, ומשכך גם חריש היא פתרון ראוי.
    לחריש מעלות רבות על פני פריפריות אחרות, ובראשן א. מרחק מהמרכז. ב. משרות בשכר גבוה. ובעקבות נתונים אלו בהחלט ניתן לקרוא לה מרכז ולא פריפריה.

    מכיוון שאין לי הכרות אישית מספקת עם ההתפתחות במקום, אני בקשר עם העסקנים המקומיים שמכינים סקירה לחריש שתעלה פה בהקדם. בעז"ה.

    לגבי השאלה על היכולת של הרבנים להשפיע על זוגות צעירים, והתארגנות לתעסוקה:

    ב"ה לאורך השנים גדולי ישראל מלווים באופן הדוק את הרעיון של מגורים בשכונות מעורבות בפריפריה, ודנים פעמים רבות בשאלות שמופנות עליהם ע"י רבני הקהילות והעסקנים.
    כמו"כ אנשים שבאים לשאול, בדר"כ (מלבד מקרים שלא מתאים לפונה מגורים במקומות כאלו, כמו שציינתי בעבר) ממליצים בחום.
    אלא שמנסיוני, זוגות צעירים עוברים לפריפריה הרבה יותר מהר בגלל חברים מאשר בגלל שכנוע מרב. היום המחסום הגדול לפריפריה הוא חברתי בלבד.
    ומשכך, הייתי משדרג את ההצעה של טריידר לכך שצעירים יוזמתיים יגבשו קבוצה של חברים מהישיבה או מהשכונה, ויבואו יחד 10- 15 משפחות לכל קהילה שהיא, זה יעבוד בוודאות.
    דרך אגב, ההתפתחות בכל הקהילות עובדת ככה, בוגר אחד מוצלח מביא חצי מהוועד שלו.
    לגבי תעסוקה, חריש וסביבתה לא צריכה כמעט קידום בנושא זה, יש לה הרבה מה להציע בתחום הן בהיקף המשרות והן בגובה השכר.

    כאן המקום לציין לשבח את עסקני הקהילה בחריש שעושים עבודה מצוינת ויש להם את היכולת והרצון והדחף להפוך את חריש למה שהיא מסוגלת להיות!
    תחזקנה ידכם גיבורי החיל!

    @ועדת-הדיור-בצפון
    לכל מי שיודע ושלא חריש היא מאחורי חדרה בין חדרה לזכרון יעקב ככה שמרחק נסיעה ברכב מבני ברק עומד על מעל 50 דקות רוב הפעמים ואולי בהמשך ירד ל40 דקות אם יפתחו מחלף לכביש 6..

  • @ia90990 כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    לפי מה ששמעתי הבעיה של חריש הייתה שהיה שם מספר רב של פרויקטים שמיועדים לציבור החרדי [שמעתי על 9 לפחות] ומישהו הגיש לבג"צ תלונה על איזה סעיף והכל נפל...
    אז ככה שהמצב שם יותר רגיש..

    זו היסטוריה ישנה מאוד... חריש תוכננה במקור כעיר חרדית לכל דבר, היא הייתה אמורה להיות קרית ספר או אלעד, מי שבנה ותכנן אותה מהיסוד היה שר השיכון דאז אריאל אטיאס משס.
    אבל לא היה אפשרי חוקית להגדיר אותה כעיר חרדית, ובכדי שיזכו במכרזים לבנייה רק עמותות חרדיות, עשו קומבינות, מי שארגן את העמותות היו 2 פוליטיקאים אחד מדגל ואחד מאגודה, אחד היום עדיין בכנסת והשני לא בפוליטיקה.
    והם תיאמו בצורה די שקופה בין המכרזים השונים כדי שכולם יזכו ולכן זה נפל בבית משפט - לא בגץ. זו הייתה טראומה קשה לכל העסקונה החרדית. אגב העיתונאי אבי בלום התריע מראש שהמכרזים מידי מתואמים וזה יפול בבית משפט, אבל לא הקשיבו לו...
    התושבים שגרים שם כמעט כולם לא אמורים להכיר את הסיפור הזה כלל, ולכן לגבי התושבים החילונים זה לא רגיש בכלל.
    יכול להיות שהסיבה שעסקנים חרדים לא עשו את זה עד היום, כי יש להם "טראומת חריש",
    נראה לי שמאז לא תוכננה עוד עיר חרדית, אולי למעט אחיסמך.

    אבל היום עבר מספיק זמן ויש עסקנים צעירים, רק חסר מישהו מהקהילה בחריש שירים את זה.

    @משהמשה
    אם אתה חושב שהיא תוכננה לציבור החרדי אז זה ממש מצחיק...
    שההורים שלי התחתנו לפני מעל 30 שנה עוד כבר דיברו על חריש...
    השטח היה שייך למשפחת קראג'ה [משפחת פשע ערבית מהכפר ליד]
    והמדינה ניסתה להוציא מהם את השטח ולבנות עיר בעלת צביון יהודי - כמו כרמיאל בגליל בין כל הכפרים..
    אז אמרו שהיחידים שיתנו להם שטח והם יקפצו עליו זה או הציבור הדתי לאומי או החרדים
    וניסו לתת את זה לאחד מהשניים ככה שנים זה כשל..
    עד שלפני כעשור החלה השתנות בתדמית של העיר והתחילו למכור אותה בתור עיר חדשה ונוצצת [מה שנכון..]
    ואז התחילו לשווק אותה כמובן לציבור החילוני
    ומאז ועד היום פחות או יותר יש תמיד מאבקים על ציביון העיר - שכן לכל ציבור יש שם השפעה וכן לכל ציבור הבטיחו לו את העיר...
    אם תשאלו חילונים סטנדרט או דתיים לאומיים סטנרדט מהאזור הם לא חושבים בכלל ש"חריש הופכת לקרית ספר.." ובכלל לא קרוב..
    כל ציבור מנסה לייצר לציבור שלו תפיסה שהנה העיר שלנו..
    תכלס מה שהצפי כרגע יהיה זה שזה עיר מעורבת שיש בה מכל המגזרים...
    לא שזה חיסרון זה קיים בכל הפריפריה.. אבל העיר לא תוכננה לחרדים ואף אחד לא הבטיח אותה לחרדים..
    ומי שרוצה לראות ניסיון דומה כיום בנגב מבטיחים את "כסיף".. או איך שלא קוראים לזה שזה בעצם עוד שטח בין כל הבדואים..
    ישתלטו על השטח ויתחילו פרויקטים לחילונים..

  • @משהמשה
    אם אתה חושב שהיא תוכננה לציבור החרדי אז זה ממש מצחיק...
    שההורים שלי התחתנו לפני מעל 30 שנה עוד כבר דיברו על חריש...
    השטח היה שייך למשפחת קראג'ה [משפחת פשע ערבית מהכפר ליד]
    והמדינה ניסתה להוציא מהם את השטח ולבנות עיר בעלת צביון יהודי - כמו כרמיאל בגליל בין כל הכפרים..
    אז אמרו שהיחידים שיתנו להם שטח והם יקפצו עליו זה או הציבור הדתי לאומי או החרדים
    וניסו לתת את זה לאחד מהשניים ככה שנים זה כשל..
    עד שלפני כעשור החלה השתנות בתדמית של העיר והתחילו למכור אותה בתור עיר חדשה ונוצצת [מה שנכון..]
    ואז התחילו לשווק אותה כמובן לציבור החילוני
    ומאז ועד היום פחות או יותר יש תמיד מאבקים על ציביון העיר - שכן לכל ציבור יש שם השפעה וכן לכל ציבור הבטיחו לו את העיר...
    אם תשאלו חילונים סטנדרט או דתיים לאומיים סטנרדט מהאזור הם לא חושבים בכלל ש"חריש הופכת לקרית ספר.." ובכלל לא קרוב..
    כל ציבור מנסה לייצר לציבור שלו תפיסה שהנה העיר שלנו..
    תכלס מה שהצפי כרגע יהיה זה שזה עיר מעורבת שיש בה מכל המגזרים...
    לא שזה חיסרון זה קיים בכל הפריפריה.. אבל העיר לא תוכננה לחרדים ואף אחד לא הבטיח אותה לחרדים..
    ומי שרוצה לראות ניסיון דומה כיום בנגב מבטיחים את "כסיף".. או איך שלא קוראים לזה שזה בעצם עוד שטח בין כל הבדואים..
    ישתלטו על השטח ויתחילו פרויקטים לחילונים..

    @ia90990
    כתבה על הכרזת שר השיכון דאז אטיאס שחריש תוכננה לחרדים
    מתוך הכתבה :
    השר אטיאס ותוכנית העיר חריש

    שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, אמר כי אין מדובר רק בשיווק של 5,000 יחידות חדשות, אלא בהקמתה של עיר חדשה.
    עוד לדבריו, אין הגבלה בהשתתפות במכרז לחילונים, אך התכנון מיועד לאוכלוסייה החרדית. "התכנון כאן מותאם לציבור החרדי. אנחנו לא מונעים מאף אחד להגיע להתגורר במקום. אבל אין תכנון שחוסם את הציבור החרדי, כמו דיור במגדלים, או שטחי ציבור לא מותאמים".
    זה אומר שאם ציבור חרדי גדול יבא לשם לא יהיו לו חסמים תכנוניים - לפחות לחלק מהעיר ששווק בהתחלה - וזה חשוב מאוד.

    @ia90990 כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    אם תשאלו חילונים סטנדרט או דתיים לאומיים סטנרדט מהאזור הם לא חושבים בכלל ש"חריש הופכת לקרית ספר.." ובכלל לא קרוב..

    אף אחד לא חושב שהמצב היום שהיא בדרך להיות עיר חרדית, אבל יש פונציאל גדול להקים בה קהילה חרדית פורחת וגדולה הרבה יותר מהקהילה הקיימת היום.

  • @ia90990
    כתבה על הכרזת שר השיכון דאז אטיאס שחריש תוכננה לחרדים
    מתוך הכתבה :
    השר אטיאס ותוכנית העיר חריש

    שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, אמר כי אין מדובר רק בשיווק של 5,000 יחידות חדשות, אלא בהקמתה של עיר חדשה.
    עוד לדבריו, אין הגבלה בהשתתפות במכרז לחילונים, אך התכנון מיועד לאוכלוסייה החרדית. "התכנון כאן מותאם לציבור החרדי. אנחנו לא מונעים מאף אחד להגיע להתגורר במקום. אבל אין תכנון שחוסם את הציבור החרדי, כמו דיור במגדלים, או שטחי ציבור לא מותאמים".
    זה אומר שאם ציבור חרדי גדול יבא לשם לא יהיו לו חסמים תכנוניים - לפחות לחלק מהעיר ששווק בהתחלה - וזה חשוב מאוד.

    @ia90990 כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    אם תשאלו חילונים סטנדרט או דתיים לאומיים סטנרדט מהאזור הם לא חושבים בכלל ש"חריש הופכת לקרית ספר.." ובכלל לא קרוב..

    אף אחד לא חושב שהמצב היום שהיא בדרך להיות עיר חרדית, אבל יש פונציאל גדול להקים בה קהילה חרדית פורחת וגדולה הרבה יותר מהקהילה הקיימת היום.

    @משהמשה
    לפני כמה זמן הכתבה..?
    אני מדבר איתך על דברים לפני 30 שנה.. ואנשים מהאזור שמה.. לא אנשי המרכז שמנסים לתת להם כתבות כדי לקדם מקום..

  • @משהמשה
    לפני כמה זמן הכתבה..?
    אני מדבר איתך על דברים לפני 30 שנה.. ואנשים מהאזור שמה.. לא אנשי המרכז שמנסים לתת להם כתבות כדי לקדם מקום..

    פוסט זה נמחק!
  • @ia90990
    כתבה על הכרזת שר השיכון דאז אטיאס שחריש תוכננה לחרדים
    מתוך הכתבה :
    השר אטיאס ותוכנית העיר חריש

    שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, אמר כי אין מדובר רק בשיווק של 5,000 יחידות חדשות, אלא בהקמתה של עיר חדשה.
    עוד לדבריו, אין הגבלה בהשתתפות במכרז לחילונים, אך התכנון מיועד לאוכלוסייה החרדית. "התכנון כאן מותאם לציבור החרדי. אנחנו לא מונעים מאף אחד להגיע להתגורר במקום. אבל אין תכנון שחוסם את הציבור החרדי, כמו דיור במגדלים, או שטחי ציבור לא מותאמים".
    זה אומר שאם ציבור חרדי גדול יבא לשם לא יהיו לו חסמים תכנוניים - לפחות לחלק מהעיר ששווק בהתחלה - וזה חשוב מאוד.

    @ia90990 כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    אם תשאלו חילונים סטנדרט או דתיים לאומיים סטנרדט מהאזור הם לא חושבים בכלל ש"חריש הופכת לקרית ספר.." ובכלל לא קרוב..

    אף אחד לא חושב שהמצב היום שהיא בדרך להיות עיר חרדית, אבל יש פונציאל גדול להקים בה קהילה חרדית פורחת וגדולה הרבה יותר מהקהילה הקיימת היום.

    @משהמשה
    נ.ב הכתבה מ"דה מרקר" לענ"ד הם לא הכי שוחרי דת וברור שהם ינסו לכתוב תרחיש איימים של מונופול חרדי בדיוק כמו כל גוף שונא דת אחר..
    המציאות היום שהמון צעירים חילונים מפרדס חנה - כרכור וחדרה עוברים לשם ביחד עם דתיים לאומיים מאור עקיבא והאזור ובנוסף לחרדים מהמרכז..
    מה שכן.. מידיעה עם חברים שגרים שמה.. תכננו שם שכונות שלמות מראש עד לפרטים הכי קטנים של גינות ורק "בתי כנסת" שכחו.. ומנסים לעשות קרוואנים עם אבן ירושלמית שיהיה יפה וישתלב בנוף העיקר שיסכימו.. [בעז"ה נקווה שכן..]
    אז איך בדיוק העיר תוכננה לחרדים..?

  • @משהמשה
    נ.ב הכתבה מ"דה מרקר" לענ"ד הם לא הכי שוחרי דת וברור שהם ינסו לכתוב תרחיש איימים של מונופול חרדי בדיוק כמו כל גוף שונא דת אחר..
    המציאות היום שהמון צעירים חילונים מפרדס חנה - כרכור וחדרה עוברים לשם ביחד עם דתיים לאומיים מאור עקיבא והאזור ובנוסף לחרדים מהמרכז..
    מה שכן.. מידיעה עם חברים שגרים שמה.. תכננו שם שכונות שלמות מראש עד לפרטים הכי קטנים של גינות ורק "בתי כנסת" שכחו.. ומנסים לעשות קרוואנים עם אבן ירושלמית שיהיה יפה וישתלב בנוף העיקר שיסכימו.. [בעז"ה נקווה שכן..]
    אז איך בדיוק העיר תוכננה לחרדים..?

    @ia90990
    אני לא יודע אם אתה צעיר.
    אני זוכר את הדברים בזמן אמת, לא היה אפשרי מבחינה חוקית לתכנן אותה כעיר חרדית עם מוסדות חרדים ובתי כנסת,
    ולכן כמו שכתוב בכתבה היא תוכננה עם אפשרות לחרדים, והקומבינה הייתה שהחרדים יזכו במכרזים כי כולם ילכו יחד, ואכן החרדים זכו בכל המכרזים של העיר והיא הייתה אמורה להיות חרדית לגמרי.
    אבל החילונים והדת"ל שהפסידו במרכז הראשון עתרו לבית משפט שהמכרזים של החרדים מתואמים יחד וזה לא חוקי, ובית המשפט פסל את כל ההצעות המתואמות של החרדים, למעט נראה לי 3 של קהילות ספרדיות שהיו קשורות אלי להרב בעדני או משהו דומה.
    ואחרי פסילת ההצעות של החרדים זכו החילונים והדת"ל במכרזים.
    אני זוכר את זה בעצמי זה היה מדובר בכל העיתונות החרדית בלי סוף

  • @ia90990
    אני לא יודע אם אתה צעיר.
    אני זוכר את הדברים בזמן אמת, לא היה אפשרי מבחינה חוקית לתכנן אותה כעיר חרדית עם מוסדות חרדים ובתי כנסת,
    ולכן כמו שכתוב בכתבה היא תוכננה עם אפשרות לחרדים, והקומבינה הייתה שהחרדים יזכו במכרזים כי כולם ילכו יחד, ואכן החרדים זכו בכל המכרזים של העיר והיא הייתה אמורה להיות חרדית לגמרי.
    אבל החילונים והדת"ל שהפסידו במרכז הראשון עתרו לבית משפט שהמכרזים של החרדים מתואמים יחד וזה לא חוקי, ובית המשפט פסל את כל ההצעות המתואמות של החרדים, למעט נראה לי 3 של קהילות ספרדיות שהיו קשורות אלי להרב בעדני או משהו דומה.
    ואחרי פסילת ההצעות של החרדים זכו החילונים והדת"ל במכרזים.
    אני זוכר את זה בעצמי זה היה מדובר בכל העיתונות החרדית בלי סוף

    @משהמשה
    שוב.. "אמור" זה שם של דג כידוע.. ולא בונים עליו.. וזה שניסו לקמבן לא אומר שבנו את העיר לשם כך..
    ואני מדבר איתך לא על 10 שנים אחורה.. אלא על לפחות 35 - 40 שנה אחורה... ככה שמכירים את ההיסטוריה..

  • @משהמשה
    שוב.. "אמור" זה שם של דג כידוע.. ולא בונים עליו.. וזה שניסו לקמבן לא אומר שבנו את העיר לשם כך..
    ואני מדבר איתך לא על 10 שנים אחורה.. אלא על לפחות 35 - 40 שנה אחורה... ככה שמכירים את ההיסטוריה..

    פוסט זה נמחק!
  • פוסט זה נמחק!

    @משהמשה
    אם הוא אמר אז אמר... לא..?
    תכלס המציאות לא כזאת..
    והיום יש התנכלויות מצד ראש העיר לחרדים.. לא על מלא.. אבל המון..

  • @משהמשה
    אם הוא אמר אז אמר... לא..?
    תכלס המציאות לא כזאת..
    והיום יש התנכלויות מצד ראש העיר לחרדים.. לא על מלא.. אבל המון..

    @ia90990
    לא אמרתי שהעיר היא חרדית או עומדת להיות כזו, ושהחילונים בעיר אוהדים את החרדים.
    בס"ה ציטטתי שר השיכון דאז משס הרב אריאל אטיאס, שהסביר שאין בעיר תכנון שמונע מחרדים להתגורר בה, כמו דיור במגדלים, או שטחי ציבור לא מותאמים.
    וגם זה חשוב מאוד להתפתחות הקהילה.
    ראש העיר שם יכול להתנכל לחרדים כמה שהוא רוצה, אבל אם תהיה קהילה חרדית גדולה הכל יכול להשתנות, כמו שהיה בהרבה מקומות.

    כדאי לקרוא את המשך הכתבה מ 2012:
    מחוץ למבנה משרד השיכון מחו בזמן הישיבה מספר פעילים מהישוב חריש, המונה כיום כ-300 משקי בית לא חרדיים. המפגינים טענו כי מדובר במחטף של משרד השיכון אשר צפוי לדחוק את רגלי האוכלוסייה הלא חרדית מהישוב, וביצירת דיור בר השגה עבור הציבור החרדי בלבד.

    אמש התארח במאחז דב אביטל, חבר קיבוץ מצר הסמוך המתמודד על ראשות מועצה אזורית מנשה. אביטל הביע הזדהות עם הפעילים ואמר כי"הבעיה היא לא החרדים. ניתן לחיות בדו קיום עם האוכלוסיה החרדית. הבעיה היא הגישה הדורסנית של דהאן [שהיה אז ראש המועצה הממונה מטעם שס] וחבריו. לא סופרים אותנו. אנחנו לא שותפים לדיון על אף פרמטר של עתיד האזור. הגישה של דהאן וחבורתו לתושבי חריש היא נייר הלקמוס של מה שיקרה בהמשך בכל ישובי האזור".

    חבר הכנסת ניצן הורוביץ (מרצ) אשר ליווה את הפעילים בשבועות האחרונים אמר בעקבות מסיבת העיתונאים כי "עיון בתוכנית העיר העתידית מגלה לכולנו את מה ששרי הפנים והשיכון מנסים להסתיר: העיר מתוכננת לחרדים בלבד, באמצעות דחיקת התושבים החופשיים המתגוררים כיום בחריש, השתלטות על שטחים ירוקים, ועל שטחי מועצות ערביות. מקומם לראות את המהירות שבה שר השיכון דואג לסקטור מסוים בזמן שהוא מפקיר אוכלוסיות אחרות, שגם הן כמהות לדיור במחירים שפויים".

    מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, אורי רגב, תקף גם הוא ואמר כי "השר לשיכון חרדי אריאל אטיאס מצא דרך נוספת לממן דירות לאברכים: הצפת השוק בדירות. המשמעות של הוצאת 5000 דירות בבת אחת היא החלטה של המדינה לוותר על סכומי עתק לטובת משפחות האברכים. שוב מתברר שמשרד הבינוי והשיכון פועל נמרצות לטובת דיור בר השגה אבל בעיקר לחרדים. שוב מתברר שאטיאס הופך את המשרד לסניף של מחלקת הישיבות ומשתמש בו כדי להגדיל את התמיכות לאברכים ולחבל במאמץ הלאומי להוציא אותם לעבודה. ספק אם יש החלטה שגרמה נזק לכלכלת ישראל בשנים האחרונות כמו ההחלטה למסור את משרד הבינוי והשיכון לידי אטיאס".

  • נראה שאנשים כאן נולדו אתמול,
    כולם יודעים שהעיר תוכננה לחרדים ורק תאום המכרזים ואודות לאדיבותו של בית משפט הפסידו את העיר.
    אפשר לראות כאן שבהתחלה רצו לקבוע את זה בתוכנית של העיר וזה בוטל,
    אבל שהעיר תוכננה לחרדים זה ידוע ומפורסם.

    מה שנוגע להיום זה שחלקים גדולים מהעיר מותאמים לחרדים מבחינת מרפסת סוכה וכדו'.

  • @ועדת-הדיור-בצפון כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    אלא שמנסיוני, זוגות צעירים עוברים לפריפריה הרבה יותר מהר בגלל חברים מאשר בגלל שכנוע מרב. היום המחסום הגדול לפריפריה הוא חברתי בלבד.

    פשיטא שא"א להתווכח כלל עם הנסיון של הרב @ועדת-הדיור-בצפון שליט"א.
    רק אבהיר שההצעה לא הייתה להמלצת רבנים בסגנון של "בהכוונת" או "בנשיאות" וכדו'.
    אלא להמלצה בסגנון כלכלי, לציבור האברכים הקלאסי ולא הפרום, שקריאה של רב ממש לא תמשוך אותו, אבל המלצה כלכלית מרבנים שמבינים בכלכלה יכולה מאוד לדבר אליו, בעיקר שמחירי הדירות בעיר משתלמים ושיש שם שפע של תעסוקה ברמה גבוהה בעיר ובסביבתה הקרובה.
    ולכן כתבתי את השמות הרב סילמן הרב ברוורמן והגרמ"ה הירש שליט"א.

    @ועדת-הדיור-בצפון כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    ומשכך, הייתי משדרג את ההצעה של טריידר לכך שצעירים יוזמתיים יגבשו קבוצה של חברים מהישיבה או מהשכונה, ויבואו יחד 10- 15 משפחות לכל קהילה שהיא, זה יעבוד בוודאות.
    דרך אגב, ההתפתחות בכל הקהילות עובדת ככה, בוגר אחד מוצלח מביא חצי מהוועד שלו.

    אפשר להוסיף שלגרש"ב סורוצקין יש קשר אישי וחם לקהילת חריש.
    ומלבד הקשר האישי יש לו במקום ת"ת וכולל.
    הוא דמות שיכולה לעזור גם בהמרצת הבוגרים שלו ישירות מהישיבה וכן מהכוללים שלו, וגם לעזור להרים את הפרויקט בתחומים רבים ונוספים.
    וגם אותו ציבור זה יכול גם להשפיע עליו עם רש"ב משקיע במקום זה נותן עוגן מסוים.

    @משהמשה כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    אפשר להוסיף שלגרש"ב סורוצקין יש קשר אישי וחם לקהילת חריש.
    ומלבד הקשר האישי יש לו במקום ת"ת וכולל.
    הוא דמות שיכולה לעזור גם בהמרצת הבוגרים שלו ישירות מהישיבה וכן מהכוללים שלו, וגם לעזור להרים את הפרויקט בתחומים רבים ונוספים.
    וגם אותו ציבור זה יכול גם להשפיע עליו עם רש"ב משקיע במקום זה נותן עוגן מסוים.

    דיברתי עם חבר שמכיר מקרוב מאוד את הגרש"ב סורוצקין, ולדבריו הדבר החשוב ביותר לרש"ב הוא הצלחת המוסדות שלו, ומכיון שכבר יש לו מוסדות בחריש הוא ירצה מאוד בהצלחת המקום, ואם יפנו אליו מהקהילה ודאי הוא יעזור, וכפי שידוע לכולם יש לו יכולות לא מעטות....

    @משהמשה כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    להמלצה בסגנון כלכלי, לציבור האברכים הקלאסי ולא הפרום, שקריאה של רב ממש לא תמשוך אותו, אבל המלצה כלכלית מרבנים שמבינים בכלכלה יכולה מאוד לדבר אליו, בעיקר שמחירי הדירות בעיר משתלמים ושיש שם שפע של תעסוקה ברמה גבוהה בעיר ובסביבתה הקרובה.
    ולכן כתבתי את השמות הרב סילמן הרב ברוורמן והגרמ"ה הירש שליט"א.

    גם לענין זה אמר לי אותו חבר שרש"ב יכול מאוד להועיל איך לבנות את זה כלכלית.

נושאים מוצעים


  • 2 הצבעות
    5 פוסטים
    48 צפיות
    ו
    לא יודע אם התכוונת גם למי שבדק ולכן הוא יודע או רק לאלו שלא מכירים מקרוב, וניזונים משמועות. א. באופן אישי, הגעתי לחריש לבדוק מקרוב( ממליץ בחום), וממש הופתעתי, עשר שנים אני עובר ליד לפחות פעמיים בחודש, ועד לאחרונה לא חשבתי לבקר. גיליתי מקום יפיפה, בניה חדשה, מתאימה לציבור החרדי, קהילות מאורגנות, אברכים צעירים הכי קלאסיים שיכול להיות, בוגרי פונביז', תורה בתפארתה, מיר ברכפלד, אורחות תורה. כוללים מסודרים, חיידרים ובית יעקב כמו בק"ס (גני הבנות הם מרשת 'שירת התורה' בק"ס) הבנתי שהעבודות מגוונות ונגישות, ואפי' פגשתי את הרב החדש והכריזמטי של 'קהילת בית ה' הקהילה בשכונת החורש. ב. לגבי השאלה השניה, אני ממליץ בחום לכאלו ששואלים אותי ויש להם תקציב מתאים (1,300,000-1,400,000 לדירות 4 חד' למי שמתעניין) אני חושב שמלבד זה שהקהילות בחריש מתאימות מאוד לאברך צעיר קלאסי, יש להם פוטנציאל גדול מאוד. לדוגמא ב2025 נמכרו בשכונת החורש לבדה (1 מ5 שכונות בעיר) למעלה מ150 דירות, מה שאומר ששוק גדול= סיכוי להתפתחות מהירה (בשונה מקהילות אחרות שמתפתחות אבל מאוד לאט כי פשוט אין מספיק דירות לקניה) אם הציבור החרדי יקנה רק 3\1 מהדירות בשכונה בשנה יהיו בשכונה אחת תוך עשור 500 משפחות, זה קהילה ענקית, וזה אומר כל השירותים שצריך למשפחה צעירה. לאחרונה שמעתי מכמה כיוונים שיש התעניינות גוברת בעיר ונקווה שתשרה הברכה בעירכם והצלחה במעשה ידיכם.
  • 2 הצבעות
    36 פוסטים
    997 צפיות
    מ
    @סתם-אחד אולי עיריית בני ברק תאלץ לאשר מגדל בפרדס כץ...
  • נדל"ן במרכז או בפריפריה

    הועבר נדל"ן פריפריה משכנתא
    2
    2 הצבעות
    2 פוסטים
    203 צפיות
    פלוספ
    @טריידר דירה ברמת גן עם משכנתא מלאה: עליית ערך: ברמת גן, במיוחד במרכז, יש עליית ערך עקבית יותר לעומת פריפריה. ניהול נכס במרכז יכול להניב רווחים גבוהים יותר בטווח הארוך, אם כי יש לקחת בחשבון גם את עלות המשכנתא הגבוהה. ביקוש: הביקוש לדירות במרכז תמיד גבוה יותר, ולכן קל יותר למכור דירה במקרה של צורך למכור. ריביות ותזרים חודשי: כמו שהזכרת, ברמת גן תצטרך לקחת משכנתא גבוהה, מה שיגרום לתזרים חודשי שלילי — כלומר, תצטרך לשלם יותר כל חודש מכפי שאתה מרוויח מהשכירות. זה יכול להכביד על המשקיע בטווח הקצר. שתי דירות בדימונה ללא משכנתא: עליית ערך: כפי שציינת, עליית הערך בדימונה לא בהכרח תהיה גבוהה או עקבית כמו במרכז. לדירות בפריפריה יש נטייה להישאר במחיר נמוך יותר לאורך זמן, עם עליות קטנות. ביקוש: בביקוש יש נטייה להיות נמוך יותר, וזה עשוי להקשות על מכירת הדירה במחיר הרצוי במקרה של צורך. זה גם יכול להשפיע על אפשרויות השכירות, אם כי השכירות בסך הכל גבוהה יותר בפריפריה. אחזקת הנכס: במקרה של אחזקת דירות ישנות בפריפריה, עלויות השיפוץ והתחזוקה עשויות להיות גבוהות יותר, וזה יכול למחוק את הרווחיות. שכירות: בפריפריה יש תשואה גבוהה יותר משכירות (למשל 8% בדימונה), מה שיכול להוות יתרון למי שלא מחפש למכור את הנכס מיידית ויכול להתמודד עם תזרים שלילי בטווח הקצר. ריביות: כאן היתרון ברור — אין משכנתא, כך שאין חוב שצריך להחזיר כל חודש, והמשקיע נהנה מתזרים חיובי או לפחות מאוזן. לכן: אם אתה מוכן להשקיע לטווח הארוך ורוצה להיות חלק מהשוק המרכזי עם פוטנציאל עליית ערך גבוה יותר, דירה ברמת גן יכולה להיות משתלמת. אך אם אתה מעדיף להימנע מתשלום ריביות ולהשקיע בטווח הקצר עם תשואות גבוהות יותר משכירות, שתי דירות בדימונה עשויות להיות אופציה טובה יותר — במיוחד אם יש לך גמישות בניהול הנכסים והוצאות תחזוקה.
  • 1 הצבעות
    31 פוסטים
    1k צפיות
    פשוט יהודיפ
    @משהמשה כתב בחריש: ירידות מחירים למרות ההתחרדות: @הקול-השפוי כתב בירידות מחירים בחריש למרות התחרדות העיר דירת 4 חדרים חדשה עם מחסן וחניה בפחות מ1.4 מיליון: אם מישהו מכיר את חריש מקרוב נשמח לדעת פרטים מדויקים יותר. נראה שהרב @אלון-דוד מכיר אני עובד שם וגר בפריפריה אחרת
  • למי אפשר להמליץ על רכישת נכס בארה"ב?

    הועבר נדל"ן
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    170 צפיות
    מ
    בכדי להעדיף השקעה בחו"ל על פני ארצנו הקדושה - צריכים בודאי סיבה טובה. אשתף מה שעלה בדעתי, ואשמח לשמוע את תגובות הציבור. אני מכיר באופן אישי מספר אברכים צעירים שבבעלותם דירה באזור המרכז ללא משכנתא כלל (!). כשמדברים על תכנון הוצאות העתיד כחתונות הילדים בע"ה, ישנם אלו שאינם מוכנים להשתדל בחסכון חודשי בסכום מכובד, ואף שעי"ז השמחות יעלו רבע מחיר. אז אברכים אומרים לי - 'אני מוכן להוציא משכנתא של מיליון ש"ח - רק תמצא לי השקעה שמכניסה בחודשי 6000 ש"ח כדי שאוכל להחזיר את המשכנתא...' אשמח לשמוע אם מישהו מכיר חיה כזאת... - לרכישת דירה שניה בארץ ללא הון עצמי, אדם זקוק ליכולת של הוצאה חודשית של כ-2000 ש"ח. גם שוק ההון לא מציע פתרון להנ"ל, כידוע. במקרה כזה, אני חושב שאפשר לשקול השקעה פאסיבית בנדל"ן בארה"ב, שם הנתונים של גובה השכירות לעומת מחירי הבתים - מראים על תזרים גבוה שמאפשר כיסוי החזר משכנתא בארץ. אז המטרה היא לא לשכנע אנשים שכדאי להרוויח 8% בחו"ל במקום 3.5% בארץ. - הרי יש כאן עליית ערך..! אבל אם הפתרון הזה יביא מישהו להשקיע במקום לעשות את ה'כלום' שהוא עושה עכשיו - אז כדאי שיבדוק את האפשרות...