דילוג לתוכן

האסטרטגיה בשוק ההון!

שוק ההון והשקעות
65 13 3.5k 10
  • מזמן רציתי להעלות לך את הפוסט הבא טוב שהקפצת שוב
    צורת הקצאת הנכסים
    המחקר אומר שעד 25 אחוז באג"ח לא מוריד בתשואה של השקעה, ההבדל בין 100 אחוז מניות או 75 ו25 אגח לא ניתן לחיזוי
    אם כך ניתן להוריד את תנודיות התיק באופן משמעותי לזמן בו אתה מעוניין למשוך.
    הייתי מכתב לכאן את @רחל-עומסי @ה.-שלמה אם איש להם המלצות בגדול איך היו מתזמנים את המשיכה
    גם את @ניסן-עציוני שאולי יגלה לנו אם בקורסים שנמסרו מהרב לבקוביץ יש איזה נוסחא שמתכננת משיכה מסודרת לחתונות הילדים [מדבר על חישוב בגדול לא על ירידה לפרטים]

  • מזמן רציתי להעלות לך את הפוסט הבא טוב שהקפצת שוב
    צורת הקצאת הנכסים
    המחקר אומר שעד 25 אחוז באג"ח לא מוריד בתשואה של השקעה, ההבדל בין 100 אחוז מניות או 75 ו25 אגח לא ניתן לחיזוי
    אם כך ניתן להוריד את תנודיות התיק באופן משמעותי לזמן בו אתה מעוניין למשוך.
    הייתי מכתב לכאן את @רחל-עומסי @ה.-שלמה אם איש להם המלצות בגדול איך היו מתזמנים את המשיכה
    גם את @ניסן-עציוני שאולי יגלה לנו אם בקורסים שנמסרו מהרב לבקוביץ יש איזה נוסחא שמתכננת משיכה מסודרת לחתונות הילדים [מדבר על חישוב בגדול לא על ירידה לפרטים]

    לא למשוך בהפסדים כיום רובם מבינים ב"ה
    ולכן כדאי להתארגן עם המשיכה כמה שנים קודם (תלוי בגובה הסכום, במטרה של הסכום ובאמצעים הנוספים העומדים לרשותנו).
    להתארגן הכוונה להוריד רמת סיכון.
    שימו לב, לא להוריד רמת סיכון בתקופה של ירידות!

    מה שאני אומרת ללקוחות שלי - מגיע דוח תקופתי תבדקו גם האם מסלול ההשקעה עדיין מתאים לצרכים שלי.

  • @צמיחה
    חידדת את השאלה, ע"י שהעמדת את הצדדים לכאן ולכאן.
    אשמח אם יהיה למישהו גם תשובה!
    נ.ב.
    כמה הערות לגבי ההודעה עצמה:

    @צמיחה כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    אני בהחלט מצדיק שדבר ראשון זה להתחיל להשקיע,
    אח"כ לבדוק מה יותר טוב בשבילי.
    כי אם קודם בודקים מה יותר טוב ומחפשים את ההכי טוב,
    מאבדים זמן יקר מאוד.

    לא התכוונתי להתווכח אם זה, ברור!

    @צמיחה כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    לגבי הטווח של זמן ארוך,
    זה מתחלק בין הפקדה ח"פ להפקדה בשיטת המיצוע,

    אם אתה מתכוון להפקדות חודשיות- עיין בנאמר לעיל,
    אני לא חושב שיש הבדל.
    @מונטיפיורי ו @ארגון-בנקל -אשמח לדעת אם רק אין לכם זמן להתקשקש באשכול הזה...
    או שבאמת אין לכם תשובה ברורה (שאין בזה כל בעיה- אף אחד לא יודע הכל).
    אשמח לתגובה כלשהי מכם,
    תודה

    @הגיוני כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    @מונטיפיורי ו @ארגון-בנקל -אשמח לדעת אם רק אין לכם זמן להתקשקש באשכול הזה...

    היות ואין לי ידע מקצועי בתחום אני לא נכנס לנושאים כאלו.

    אני מנהל בפורום "בנקל" ולא בארגון "בנקל".

  • יש מחקר ידוע המכונה מחקר טורניטי שקבע את כלל ה4 אחוז בממשיכה לטענתם במצב כזה כמעט בכל תרחיש הסיכויים הם כמעט 100 אחוז שהתיק ישרוד ואף יגדיל את עצמו.
    כלל ה4 אחוז מדבר כשהמשיכה צמודה למדד דהיינו שבמשך הזמן המשיכה גדלה לפי יוקר המחיה
    אם לא נצמד למדד אלא נדבר נטו על אחוזי הפרישה נראה שניתן למשוך קרוב ל7 אחוז בשנה ולמעלה מ90 אחוז שהתיק ישרוד כפי שנראה בטבלא הבאה [כבר נראה איך נגיע גם לאחוזים גבוהים יותר]
    table1.jpg
    כשאנחנו מדברם על משיכה לחתונות הילדים לא מדובר בדרך כלל על משיכה ל30 שנה אלא בעיקר ל20 או 25 שנה
    ניתן לראות בטבלא זו שבמידה והיינו מושקעים 100 במניות ל20 שנה 92 אחוז שהתיק ישרוד גם אם נמשוך 7 אחוז שנתי, במידה ונרצה למשוך 25 שנה הסיכויים יורדים ל90 אחוז.
    לאור האמור הייתי מבצע את החישוב הבא
    נדבר על משפחה של עשרה נפשות כאשר מטרת החיסכון היא כסף עבור הוצאות החתונה גרידא לא כולל התחייבויות.
    אם נבצע את החישוב לפי 150 אלף לחתונה מדובר בסכום של 1,500000
    בחישוב של משיכה שנתית ל20 שנה מדובר ב75000 כל שנה ע"מ שסכום זה לא יהווה יותר מ7 אחוז מהתיק נרצה להגיע ל 1,071000 שח בתיק ע"מ שיהיה לנו סכום מספק לחתונות הילדים ולא נקלע למינוס.
    [ניתן להמשיך את החישוב הלאה איך מגיעים לסכום הזה במצב בו כל אחד נמצא לפי חיושב של שנות הפקדה ותשואה, מחישוב גס בהפקדה של 20 שנה בתשואה של 8 אחוז מדובר בהפקדה של 1800 שח בחודש].
    אם נגדיל ונרצה למשוך 200,000 אלף לכל חתונה נרצה למשוך כל שנה כ100000, ולשם זה נצטרך שווי תיק של 1428000 [שלפי הנוסחא קודם מדובר בהפקדה חודשית של 2400 שח]
    אם נרצה לכלול גם את ההתחייבויות לדירות נצטרך לנסות להעריך כמה אתה מעוניין להתחייב על כל ילד וכמה בנים וכמה בנות יש לך [או עדיין בדרך אליך..]
    אם נעשה חלוקה גסה של חמישה ילדים תוספת של 100000 וחמישה נוספים בתוספת של 60000 אלף מדובר במשיכה שנתית של קצת יותר מ200 אלף לשנה בשיל זה תצטרך תיק של 2,900000 שח [ושוב בחישוב גס מדובר בהפקדה של 4900 לחודש אא"כ תחליט שהתשואה בניכוי דמי הניהול והמס יהיו יותר מ8 אחוז נניח לצורך הענין 10 אחוז במקרה זו תוכל להפקיד 3800 לחודש ותגיע לסכום המיועד].
    למעשה למעלה מ90 אחוז מהמקרים בו משכנו 7 אחוז התיק נשאר ולא רק שנשאר אלא תפח למימדים מדהימים נראה את זה בטבלא הבאה
    table3.jpg
    אם זה מונח 100 אחוז במניות התיק שהיה בו כמליון שקל לאחר 20שנה יהיה בו 4500 מליון.
    אם נבצע התאמות ולא נמשוך כל שנה כפי שקורה במציאות של חיתון ילדים ככל הנראה סיכויי התיק לשרוד גדולים יותר
    בנוסף אם נתאים את עצמנו לשוק וכשהשוק יהיה בירידות נמשוך פחות [או נדחה את המשיכה לשנה שנתיים] החוקרים הנ"ל אומרים שניתן למשוך אף שיעור גבוה יותר.
    וכן הערה נוספת אם ההפקדה נעשית דרך קופת גמל להשקעה או קרן השתלמות הרבה יותר קל להגיע לאחוזי המשיכה להללו ואף גדולים יותר כך שכשיש ירידות ניקח הלוואה עד יעבור זעם ולאחמ"כ נבצע את המשיכות לפי הסדר המדובר כאן.
    אגב שכחתי לצרף לכאן את @י.-סנדרס לשמוע על המלצותיו בחיתון ילדים

  • @הגיוני כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    @מונטיפיורי ו @ארגון-בנקל -אשמח לדעת אם רק אין לכם זמן להתקשקש באשכול הזה...

    היות ואין לי ידע מקצועי בתחום אני לא נכנס לנושאים כאלו.

    אני מנהל בפורום "בנקל" ולא בארגון "בנקל".

    @מונטיפיורי
    תודה
    @ארגון-בנקל ?
    האם אתה מצטרף להנ"ל?

  • @מונטיפיורי
    תודה
    @ארגון-בנקל ?
    האם אתה מצטרף להנ"ל?

    הבהרה:
    שלא יובן ממני חלילה שאני מתנגד לרעיון של "בנקל",
    אני ממש בעד!!
    הם תרמו ותורמים המון לציבור, אם זה במודעות הפיננסית ואם זה בחלק הטכני למי שלא יודע לעשות את זה לבד.
    אני אישית עזרתי לארגון בכמה דרכים להתפתח ותמיד מדבר בעדו!
    ואם כבר... אז בהזדמנות זו באמת ייש"כ ענק לארגון בנקל על היוזמה והעשייה לטובת ציבור יראי ה'!!
    ישלם ה' לכם על פועלכם הטוב.

  • @צמיחה אני חוזר לשאלה הראשונה:
    מה האסטרטגיה בשוק ההון?
    נאמר פה בשם הרב גוטמן
    שלא מומלץ פחות מ12 או 15 שנה בסיכון מוגבר,
    מה שאומר שההשקעה לאברך צעיר בסיכון מוגבר היא בסביבות ה5 שנים...
    ואז למשוך ולשים במסלול סולידי,
    אז מה כל הרעש של ה400% ב20 שנה וכו'?
    באמת מנסה להבין...
    מרגיש שלא מדברים על האסטרטגיה...
    שמים את הכסף קודם כל... ובהמשך נחליט...
    אולי נחשוב רגע מה האסטרטגיה שלנו בצורה ברורה ומסודרת?

    @הגיוני

    @הגיוני כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    @צמיחה אני חוזר לשאלה הראשונה:
    מה האסטרטגיה בשוק ההון?
    נאמר פה בשם הרב גוטמן
    שלא מומלץ פחות מ12 או 15 שנה בסיכון מוגבר,
    מה שאומר שההשקעה לאברך צעיר בסיכון מוגבר היא בסביבות ה5 שנים...
    ואז למשוך ולשים במסלול סולידי,

    אני חושב שיש כאן טעות
    לא הכוונה שצריך למשוך 12 שנה לפני התאריך שצריכים את הכסף אלא שכל התקופה הכוללת תהיה 12-15 שנה כך שגם אם יהיה הפסדים משמעותים בהתחלה זה יתקן את עצמו בהמשך וגם אם יהיה 5 שנים לפני המשיכה נפילה יצטבר מספיק רווחים שלא ימחקו
    אני שמעתי (אולי מאהרון סלומון לא זוכר) שרק שנתיים שלוש לפני המשיכה מורידים סיכון

  • @הגיוני

    @הגיוני כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    @צמיחה אני חוזר לשאלה הראשונה:
    מה האסטרטגיה בשוק ההון?
    נאמר פה בשם הרב גוטמן
    שלא מומלץ פחות מ12 או 15 שנה בסיכון מוגבר,
    מה שאומר שההשקעה לאברך צעיר בסיכון מוגבר היא בסביבות ה5 שנים...
    ואז למשוך ולשים במסלול סולידי,

    אני חושב שיש כאן טעות
    לא הכוונה שצריך למשוך 12 שנה לפני התאריך שצריכים את הכסף אלא שכל התקופה הכוללת תהיה 12-15 שנה כך שגם אם יהיה הפסדים משמעותים בהתחלה זה יתקן את עצמו בהמשך וגם אם יהיה 5 שנים לפני המשיכה נפילה יצטבר מספיק רווחים שלא ימחקו
    אני שמעתי (אולי מאהרון סלומון לא זוכר) שרק שנתיים שלוש לפני המשיכה מורידים סיכון

    @בוטח-בה
    בדיוק על הטעות הזו באתי!
    תחשוב על זה שוב האם באמת יש הבדל.

  • @בוטח-בה
    בדיוק על הטעות הזו באתי!
    תחשוב על זה שוב האם באמת יש הבדל.

    @הגיוני תסביר את עצמך

  • @בוטח-בה
    בדיוק על הטעות הזו באתי!
    תחשוב על זה שוב האם באמת יש הבדל.

    כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    תחשוב על זה שוב האם באמת יש הבדל.

  • מזמן רציתי להעלות לך את הפוסט הבא טוב שהקפצת שוב
    צורת הקצאת הנכסים
    המחקר אומר שעד 25 אחוז באג"ח לא מוריד בתשואה של השקעה, ההבדל בין 100 אחוז מניות או 75 ו25 אגח לא ניתן לחיזוי
    אם כך ניתן להוריד את תנודיות התיק באופן משמעותי לזמן בו אתה מעוניין למשוך.
    הייתי מכתב לכאן את @רחל-עומסי @ה.-שלמה אם איש להם המלצות בגדול איך היו מתזמנים את המשיכה
    גם את @ניסן-עציוני שאולי יגלה לנו אם בקורסים שנמסרו מהרב לבקוביץ יש איזה נוסחא שמתכננת משיכה מסודרת לחתונות הילדים [מדבר על חישוב בגדול לא על ירידה לפרטים]

    @שמיל-שמיל כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    המחקר אומר שעד 25 אחוז באג"ח לא מוריד בתשואה של השקעה,

    לא מכיר מחקר כזה.
    וגם לא מבין את זה.
    בגדול, משיכה זה משהו שצריך להיות מותאמת לפרופיל האישי של המשקיע, ושל התיק.
    שהרי אינו דומה משקיע עם תיק ענק, למשקיע עם תיק מצ'וקמק.
    אינו דומה משקיע הרוצה למשוך בגלל סיבה שלא מאפשרת לו להישאר עם התיק, למשקיע שיכול להמתין עוד.
    אינו דומה אם התיק כבר עשה את התשואות הגבוהות מעל הממוצע, או שהוא עדיין מדשדש.
    בקיצור, תכנון משיכה, זאת מלאכה בפני עצמה.
    מחקר טרינטי, הוא מחקר שחקר משיכה בטוחה, ותוצאותיה, שבתיק 100% מנייתי, תיתכן משיכה שנתית של 4% צמודה לאינפלציה, ללא סיכון ממשי של איבוד התיק.

  • @שמיל-שמיל כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    המחקר אומר שעד 25 אחוז באג"ח לא מוריד בתשואה של השקעה,

    לא מכיר מחקר כזה.
    וגם לא מבין את זה.
    בגדול, משיכה זה משהו שצריך להיות מותאמת לפרופיל האישי של המשקיע, ושל התיק.
    שהרי אינו דומה משקיע עם תיק ענק, למשקיע עם תיק מצ'וקמק.
    אינו דומה משקיע הרוצה למשוך בגלל סיבה שלא מאפשרת לו להישאר עם התיק, למשקיע שיכול להמתין עוד.
    אינו דומה אם התיק כבר עשה את התשואות הגבוהות מעל הממוצע, או שהוא עדיין מדשדש.
    בקיצור, תכנון משיכה, זאת מלאכה בפני עצמה.
    מחקר טרינטי, הוא מחקר שחקר משיכה בטוחה, ותוצאותיה, שבתיק 100% מנייתי, תיתכן משיכה שנתית של 4% צמודה לאינפלציה, ללא סיכון ממשי של איבוד התיק.

    @ה.-שלמה כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    בקיצור, תכנון משיכה, זאת מלאכה בפני עצמה.

    נו...
    ומה יש לך לומר עליה?

  • @שמיל-שמיל כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    המחקר אומר שעד 25 אחוז באג"ח לא מוריד בתשואה של השקעה,

    לא מכיר מחקר כזה.
    וגם לא מבין את זה.
    בגדול, משיכה זה משהו שצריך להיות מותאמת לפרופיל האישי של המשקיע, ושל התיק.
    שהרי אינו דומה משקיע עם תיק ענק, למשקיע עם תיק מצ'וקמק.
    אינו דומה משקיע הרוצה למשוך בגלל סיבה שלא מאפשרת לו להישאר עם התיק, למשקיע שיכול להמתין עוד.
    אינו דומה אם התיק כבר עשה את התשואות הגבוהות מעל הממוצע, או שהוא עדיין מדשדש.
    בקיצור, תכנון משיכה, זאת מלאכה בפני עצמה.
    מחקר טרינטי, הוא מחקר שחקר משיכה בטוחה, ותוצאותיה, שבתיק 100% מנייתי, תיתכן משיכה שנתית של 4% צמודה לאינפלציה, ללא סיכון ממשי של איבוד התיק.

    @ה.-שלמה
    קצת מקור בקשר של שילב אגח עד 25 אחוז שלא פגע בעבר בתשואה
    רשמתי 7 אחוז בטבלא המצוינת מדובר על לא צמוד מדד ויש סיכון מסויים אך מכיון ולא מדובר כאן על משיכה שנתית מסודרת הסיכון לכאו' יורד, כמובן שאם לא רוצים סיכונים כלל צריך למשוך קצת פחות.

  • @ה.-שלמה כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    בקיצור, תכנון משיכה, זאת מלאכה בפני עצמה.

    נו...
    ומה יש לך לומר עליה?

    @הגיוני
    שתגיע אליו או לכל יועץ אחר כמה שנים לפני הפרישה ליעוץ

  • @הגיוני תסביר את עצמך

    @בוטח-בה
    אם העניין טעון ביאור עדיין- בשמחה אסביר,
    פשוט זה מסוג הדברים שיותר קל להבין אותם לבד, אך יותר קשה להסביר אותם...
    לא שבאתי חלילה לזלזל או משהו...
    אשמח לתגובתך

  • @הגיוני

    @הגיוני כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    @צמיחה אני חוזר לשאלה הראשונה:
    מה האסטרטגיה בשוק ההון?
    נאמר פה בשם הרב גוטמן
    שלא מומלץ פחות מ12 או 15 שנה בסיכון מוגבר,
    מה שאומר שההשקעה לאברך צעיר בסיכון מוגבר היא בסביבות ה5 שנים...
    ואז למשוך ולשים במסלול סולידי,

    אני חושב שיש כאן טעות
    לא הכוונה שצריך למשוך 12 שנה לפני התאריך שצריכים את הכסף אלא שכל התקופה הכוללת תהיה 12-15 שנה כך שגם אם יהיה הפסדים משמעותים בהתחלה זה יתקן את עצמו בהמשך וגם אם יהיה 5 שנים לפני המשיכה נפילה יצטבר מספיק רווחים שלא ימחקו
    אני שמעתי (אולי מאהרון סלומון לא זוכר) שרק שנתיים שלוש לפני המשיכה מורידים סיכון

  • ובכן, האם יש הבדל בין להשקיע מלכתחילה לעבור 7 שנים קדימה,
    לבין אחד שמושקע כבר כמה שנים אלא שכרגע נותרו לו עוד 7 שנים עד שיצטרך את הכסף-
    התשובה היא: לא,
    כי גם מי שכבר מושקע כמה שנים, צריך לראות עצמו כל יום כאילו הוא נכנס עכשיו להשקעה, בבחינת בכל יום יהיו בעיניך כחדשים,
    לא מעניין להסתכל אחורה האם עד היום הרווחתי או הפסדתי (וכי מי שאכל שום יחזור ויאכל שום? וכן להיפך),
    מה שמעניין בכל רגע נתון הוא, איפה הכי משתלם לי לשים את הכסף שלי, וזה לא משנה (בד"כ) איפה הוא היה אתמול.
    ולכן אני אומר גם לאחד שמושקע כמה שנים בשוק ההון ונשארו לו 7 שנים עד שיצטרך את הכסף:
    אם לא היית נכנס אליה מראש ל7 שנים בלבד מסיבה מקצועית, אין סיבה שלא תצא ממנה עכשיו, כי היינו הך, וד"ל.
    @בוטח-בה
    הא?

  • ובכן, האם יש הבדל בין להשקיע מלכתחילה לעבור 7 שנים קדימה,
    לבין אחד שמושקע כבר כמה שנים אלא שכרגע נותרו לו עוד 7 שנים עד שיצטרך את הכסף-
    התשובה היא: לא,
    כי גם מי שכבר מושקע כמה שנים, צריך לראות עצמו כל יום כאילו הוא נכנס עכשיו להשקעה, בבחינת בכל יום יהיו בעיניך כחדשים,
    לא מעניין להסתכל אחורה האם עד היום הרווחתי או הפסדתי (וכי מי שאכל שום יחזור ויאכל שום? וכן להיפך),
    מה שמעניין בכל רגע נתון הוא, איפה הכי משתלם לי לשים את הכסף שלי, וזה לא משנה (בד"כ) איפה הוא היה אתמול.
    ולכן אני אומר גם לאחד שמושקע כמה שנים בשוק ההון ונשארו לו 7 שנים עד שיצטרך את הכסף:
    אם לא היית נכנס אליה מראש ל7 שנים בלבד מסיבה מקצועית, אין סיבה שלא תצא ממנה עכשיו, כי היינו הך, וד"ל.
    @בוטח-בה
    הא?

    @הגיוני כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    אם לא היית נכנס אליה מראש ל7 שנים בלבד מסיבה מקצועית, אין סיבה שלא תצא ממנה עכשיו, כי היינו הך, וד”ל.

    אתה יוצר פרדוקס
    לא משקיעים לטווח קצר (לדוגמה בעלמא 10 שנים)
    אבל לטווח ארוך כן (20 שנה)
    מה יעשה המשקיע לאחר 10 שנים ועוד שיש הפסד בתיק??

  • @הגיוני כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    אם לא היית נכנס אליה מראש ל7 שנים בלבד מסיבה מקצועית, אין סיבה שלא תצא ממנה עכשיו, כי היינו הך, וד”ל.

    אתה יוצר פרדוקס
    לא משקיעים לטווח קצר (לדוגמה בעלמא 10 שנים)
    אבל לטווח ארוך כן (20 שנה)
    מה יעשה המשקיע לאחר 10 שנים ועוד שיש הפסד בתיק??

    @עומק-הסיכוי
    אתה ממש צודק בשאלה. ולכן בדיוק פתחתי את האשכול, שאולי מישהו יעזור לי בפתרון הפרדוקס,
    ויציע לציבור הרחב את האסטרגטיה האולטימטיבית לכלל המשקיעים,
    (כמובן בלי להכנס לניואנסים כי יש הרבה משתנים בין משקיע למשנהו ובין תקופה לחבירתה)
    רק הפריע לי שנזרקים למקום שלא יודעים איך האסטרטגיה ליציאה ממנו וכאילו "יהיה טוב" "נזרום עם המשחק ונחליט בזמן אמת"
    וזה נשמע לי לא מקצועי להתנהל כך (אם כי אני אישית גם מתנהל כך אולי).

  • @עומק-הסיכוי
    אתה ממש צודק בשאלה. ולכן בדיוק פתחתי את האשכול, שאולי מישהו יעזור לי בפתרון הפרדוקס,
    ויציע לציבור הרחב את האסטרגטיה האולטימטיבית לכלל המשקיעים,
    (כמובן בלי להכנס לניואנסים כי יש הרבה משתנים בין משקיע למשנהו ובין תקופה לחבירתה)
    רק הפריע לי שנזרקים למקום שלא יודעים איך האסטרטגיה ליציאה ממנו וכאילו "יהיה טוב" "נזרום עם המשחק ונחליט בזמן אמת"
    וזה נשמע לי לא מקצועי להתנהל כך (אם כי אני אישית גם מתנהל כך אולי).

    @הגיוני
    יש הבדל בין ה'העשור השני ' לבין 'העשור הראשון',
    שמישהו משקיע וצבר רווחים ובעוד במה שנים הוא צריך לפדות את ההשקעה,
    הוא יכול להתלבט אם שווה לו לסכן חלק מהרווחים לצורך הישארות במסלול סיכון גבוה עם סיכוי לרווח בהתאמה,
    או להסתפק במה שיש לו כבר ולהוריד פרופיל סיכון בהתאמה למספר השנים הנותרות למסלולי סיכון בינוני ונמוך.

    אבל מי שמתחיל להשקיע הסיכון להפסד הוא לו מהרווחים אלא מתוך הקרן,
    ולדעתי זהו כל ההבדל הגדול.

    (אבל, סתם המקרה של השקעה ל10 שנים, והתיק בהפסד של הקרן קרה רק פעם אחת או שתיים בהיסטוריה).

נושאים מוצעים


  • 6 הצבעות
    1 פוסטים
    84 צפיות
    י
    האם גם הפנסיה שלך עברה ל־S&P 500? שמתי לב להרבה מאוד שאלות שעולות לאחרונה בין חברים ובפורומים, בין היתר גם כאן, שאלות שקשורות לכדאיות ההשקעה במדדי מניות לאורך זמן. לכן ישבתי לכתוב את הטור הבא, החשוב במיוחד משום שהוא עשוי למנוע טעויות יקרות בהמשך הדרך. שימו לב: אני לא נכנס כאן בכלל למהות ההשקעה במדדי מניות, אלא מתמקד באחד הסיכונים המרכזיים שלה - ההתנהגות של המשקיע בזמן משבר. אשמח מאוד לשמוע תגובות, הערות או הארות. אפשר לסכם את ההיגיון של השקעה פסיבית במדדי מניות רחבים במשפט אחד של ג'ון בוגל: "במקום לנסות למצוא את המחט בתוך ערימת השחת, פשוט קנה את כל ערימת השחת". במקום לנסות למצוא את המניה הבאה שתניב את התשואה הגבוהה ביותר, פשוט להיות הבעלים של כולן, וכך ליהנות מהממוצע של הכלכלה כולה. אחד הסיכונים המרכזיים בהשקעה במדדי מניות הוא מימוש התיק דווקא בתקופות ירידה. ולכן הגישה של המשקיע הפסיבי היא לא להיבהל מהתנודתיות, אלא להבין שירידות הן חלק טבעי מהדרך. מי שמצליח להישאר לאורך זמן, בסופו של דבר נהנה מהתיקון ומהצמיחה. רוב המשקיעים נמשכים לפשטות של ההשקעה הפסיבית. כאשר מסתכלים על הגרפים ועל העלייה המתמשכת לאורך השנים, ההשקעה נראית קלה, כמעט “אוטומטית”, ולכן נוצרת תחושה שגם בזמן משבר נעמוד בזה בלי קושי. זה מזכיר לי שאלה שאני אוהב לשאול: האם הייתם רוצים לזכות בלוטו, למרות שלא מעט מחקרים ועדויות מצביעים על כך שזוכים רבים מאבדים בסופו של דבר את הונם? ובכל זאת, כמעט כולם עונים מיד: “אצלי זה יהיה אחרת”. מדוע אנחנו כל כך בטוחים שאצלנו הדברים ייראו אחרת? קל לנו לחשוב בצורה הגיונית כאשר השוק עולה לאורך זמן. כולנו בטוחים שאין שום סיכוי שנממש הפסד בזמן ירידות. אבל בפועל, בני אדם פועלים לא רק מתוך היגיון, אלא גם מתוך פחד. תנסו לדמיין מצב שבו תיק השקעות של 400,000 ש"ח נחתך ל־200,000 ש"ח ונשאר תקופה ארוכה בירידות. האם גם אז תהיו בטוחים שלא תעשו טעויות? שלא תתחילו לחשוב שאולי “הפעם זה שונה”? צ׳ארלי מאנגר, שותפו הוותיק של וורן באפט ואחד המשקיעים המוערכים בעולם, אמר פעם שאם אינך מסוגל להגיב ברוגע לירידה של 50% בשווי תיק המניות שלך, תופעה שמתרחשת פעמיים־שלוש במאה שנה, כנראה ששוק המניות אינו מתאים עבורך. אז כיצד ניתן להשקיע בצורה אחראית, כאשר ברור שיש סיכוי שגם אנחנו נעמוד יום אחד מול ירידות חדות ופחד אמיתי? להלן כמה עקרונות שיכולים לסייע: א. להבין שכל השקעה כוללת סיכון אין השקעה בלי סיכון. אם הייתה דרך בטוחה להתעשר ללא אפשרות להפסד, כולם היו עושים זאת. דווקא האפשרות להפסיד היא חלק בלתי נפרד מהסיכוי להרוויח. גם אם השתכנעת שבטווח של 15 שנה “אין סיכוי להפסיד”, חשוב להבין שהסיכון האמיתי הוא מה יקרה עד שיחלפו אותן 15 שנים. ב. ללמוד לפני שמשקיעים אתם עומדים להשקיע מאות אלפי שקלים לאורך שנים? המינימום הנדרש הוא להקדיש לכך כמה שעות לימוד רציניות. מי שפועל רק כי “כולם עושים”, עלול לגלות שבשעת משבר הוא מתנהג בדיוק כמו העדר. ככל שתבינו טוב יותר במה אתם משקיעים, כך יגדל הסיכוי שתישארו רגועים גם בתקופות קשות. ג. להתחיל בהדרגה גם אחרי שלמדנו, עדיין זה לא מבטיח שנעמוד רגשית בירידות. לכן לפעמים נכון להתחיל בסכומים קטנים יחסית, לחוות תנודתיות אמיתית, ולבדוק כיצד אנחנו מגיבים כשהמספרים באמת נצבעים באדום. אם הצלחתם לעבור תקופה כזו בצורה שקולה, יש היגיון להניח שתוכלו להתמודד טוב יותר גם בסכומים גבוהים יותר. ד. לפני ההשקעה להיחשף גם לדעות נגד אל תקשיבו רק לתומכים. עוד לפני ההשקעה או כאשר ההשקעה נמוכה יחסית כשהכול עדיין רגוע, כדאי לקרוא גם ביקורות, לשמוע פודקאסטים של מתנגדים, ולהכיר את הטענות מהצד השני. אם גם אחרי החשיפה הזו אתם שלמים עם הדרך, יש סיכוי גבוה יותר שלא תיבהלו בכל כותרת מלחיצה. ה. פיזור ואג"ח פיזור נכון אינו מבטיח את הרווח המקסימלי, אבל בהחלט עשוי לצמצם סיכונים מיותרים. שקלו שלא לשים את כל הכסף במקום אחד, לא להיות תלויים לחלוטין בסקטור מסוים או במדינה אחת. שילוב מסוים של אג"ח בתיק עשוי להפחית תנודתיות ולאפשר לעבור תקופות קשות בצורה רגועה יותר. ו. “שגר ושכח” אחת הטעויות הנפוצות היא לבדוק את התיק ללא הפסקה. מי שנכנס להשקעה ארוכת טווח צריך להבין מראש שיהיו גם תקופות לא נעימות. מעקב אובססיבי אחרי כל ירידה קטנה בדרך כלל אינו תורם לקבלת החלטות שקולות. ז. להיזהר מצריכת יתר של חדשות כלכליות שמתם לב שכאשר יש תנודות במט"ח, הכותרות בדרך כלל ינוסחו בצורה מלחיצה? אם הדולר עולה, ידברו על היחלשות השקל. ואם הדולר יורד, ידברו על קריסת הדולר. התקשורת הכלכלית נוטה מטבע הדברים להבליט דרמות, ירידות ומשברים, משום שאלו נושאים שמושכים תשומת לב. בתקופות של לחץ, צריכה בלתי פוסקת של כותרות מלחיצות עלולה לגרום גם לאנשים שקולים לקבל החלטות מתוך פחד. ח. להכין מראש תוכנית מתי מורידים סיכון השקעתם כספים עבור חתונת ילד בעוד 15 שנים? תכננו מראש מתי אתם מתחילים להוריד סיכון. שנתיים לפני מועד הצורך בכסף? שלוש? ומה תעשו אם בדיוק אז יהיו ירידות? דווקא החלטות שמתקבלות בשקט, לפני הסערה, עשויות למנוע טעויות יקרות בזמן אמת. ט. לבדוק מראש אילו אלטרנטיבות עומדות לרשותכם מה יקרה אם בדיוק בזמן שתצטרכו את הכסף, השוק יהיה בירידות? בדקו מראש האם קיימת אפשרות אחרת לגשר על התקופה: חיסכון נוסף, קרן חירום, או פתרון אחר שיאפשר לכם לא לממש דווקא בזמן לחץ. י. לא למנף בלי להבין היטב את המשמעות מינוף, כלומר לקיחת הלוואה או משכנתא לצורך השקעה בשוק ההון, אינו משחק. כאשר משקיעים כסף שאינו שלכם, הלחץ הפסיכולוגי גדל משמעותית, ובהתאם גם הסיכוי לקבל החלטות שגויות בזמן משבר. יא. לא לקבל החלטות לבד בזמן לחץ רבים מתלבטים בין השקעה עצמאית דרך חשבון מסחר לבין השקעה באמצעות גוף מוסדי. לפעמים עצם העובדה שיש איש מקצוע נוסף בתהליך, סוכן ביטוח, יועץ השקעות או מתכנן פיננסי, יכולה לסייע למשקיע להימנע מהחלטות אימפולסיביות בזמן משבר. כי בסופו של דבר, הצלחה בהשקעות אינה תלויה רק בבחירת המסלול הנכון, אלא בעיקר ביכולת להישאר בו גם בתקופות שבהן הפחד משתלט על השוק. פעמים רבות, האתגר הגדול ביותר של המשקיע אינו השוק עצמו, אלא ההתמודדות מול הרגשות של עצמו. בהצלחה רבה! יהודה נפוסי יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה YN607773@GMAIL.COM | 052-7607773 הטור נועד למטרות העשרה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות אישי או המלצה לביצוע פעולה כלשהי בשוק ההון. לפני קבלת החלטות פיננסיות משמעותיות מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע מתאים.
  • 17 הצבעות
    15 פוסטים
    513 צפיות
    העץ הרענןה
    @פושט-רגל-מרמה-ד הם טוענים שלמנהלי הקרנות יש יכולות מוגבלות עקב חוקים רגולטוריים. תודה שמחתני!
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    240 צפיות
    ב
    ע"פ גי פי טי סך הקרן שהושקעה 240,000 ערך צפוי לפני מס 663,402 רווח צפוי לפני מס 423,402 מס רווחי הון (25%) 105,850 סך התשואה הצפויה לאחר מס 557,552
  • 0 הצבעות
    9 פוסטים
    502 צפיות
    מ
    משכנתא היא הלוואה בריבית הכי נמוכה בשוק. כמעט כל דבר כדאי לעשות עם הכסף במקום להחזיר משכנתא. אלא אם יש סיבות אחרות שלא קשורות לכסף
  • 1 הצבעות
    6 פוסטים
    254 צפיות
    צ
    @בן-עליה הכי פשוט זה להשקיע בהו"ק לקרן מחקה מדדים, אם אתה רוצה לקחת הלוואה, אתה כבר צריך להבין יותר מה הסיכונים. אני ממליץ לך לחפש כאן בפורום ולהחכים עוד באשכולות שעוסקים בזה, או לקחת ייעוץ.