דילוג לתוכן

קרנות ממונפות - האם ואיך ?

שוק ההון והשקעות
119 15 1.8k 14

נושאים מוצעים


  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    75 צפיות
    ד
    כדי להיות משקיעים רציונליים בשוק ההון של 2026, אנחנו צריכים להבין לא רק אילו חברות נמצאות במדדים, אלא איך הכסף עצמו זורם פנימה. ה-S&P 500 הוא כבר מזמן לא רק רשימה של חברות; הוא הפך למערכת שפועלת לפי כללים חדשים, וחשוב להבין את המכניקה שמאחוריהם. נקודת המוצא להבנה הזו נמצאת במחקר של הכלכלנים קסבייה גאביי וראלף קוין, שמצביע על תופעה מרתקת נראה שבמבנה השוק הנוכחי, על כל דולר אחד שנכנס למדד באופן פסיבי, השווי שלו נוטה לעלות בערך ב-5 דולרים. חשוב להדגיש שלא מדובר במדע מדויק או בחוק טבע קבוע, אלא בתיאור של הדרך שבה השוק נוטה להתנהג ברוב הזמן תחת התנאים של היום. הסיבה לכך שכל דולר נוטה להקפיץ את השוק בעוצמה כזו קשורה לשינוי במאזן הכוחות בבורסה. בשוק מאוזן יותר, המחירים אמורים להיקבע לפי היגיון כלכלי. אם המחיר עולה יותר מדי, אמורים להגיע משקיעים שבודקים את המספרים ומחליטים למכור כי זה כבר לא משתלם. המכירה שלהם יוצרת היצע ומאזנת את השוק. אבל היום, חלק עצום מהכסף שנכנס לבורסה הוא כסף פסיבי שזורם באופן אוטומטי מהפנסיות והחסכונות של כולנו. הכסף הזה פועל לעיתים כ"קונה עיוור" – הוא לא תמיד עוצר לבדוק אם המניה יקרה או זולה, הוא פשוט מושקע בה כי היא חלק מהמדד. מכיוון שיש היום פחות משקיעים אקטיביים שיעמדו בצד השני וימכרו מול הביקוש הזה, נוצר מצב של חוסר איזון. כשיש הרבה יותר ביקוש מאשר אנשים שמוכנים למכור, כל דולר חדש שנכנס לוחץ על הדוושה ומקפיץ את השוק בצורה משמעותית. זהו מצב שבו הכסף זורם פנימה לאו דווקא בגלל ערך חדש שנוצר בחברה, אלא בגלל המבנה הטכני של זרימת הכספים. ההבנה הזו מעמידה אותנו מול שני צדדים מרכזיים שחשוב להכיר כדי לנהל את ההשקעות שלנו בצורה מפוכחת. מצד אחד, המנגנון הזה מייצר רצפה של עוצמה. כל עוד מיליוני אנשים בעולם ממשיכים להפריש כסף לחיסכון החודשי שלהם, נוצר זרם קבוע של ביקוש שדוחף את התשואות שלנו למעלה. כשאנחנו משקיעים ב-S&P 500, אנחנו נהנים מהעובדה שהעולם כולו נותן אמון בחברות הללו. זה נותן צמיחה וביטחון לאורך זמן, כי אנחנו מושקעים בלב הכלכלה האמריקאית, וזה אינטרס משותף של המערכת כולה שהמנוע הזה ימשיך לעבוד. מצד שני, אי אפשר להתעלם מהסיכון שזה מייצר. כשהביקוש הוא אוטומטי ברובו, המחיר של המניות יכול להתנתק מהשווי הכלכלי האמיתי שלהן בשטח. זה הופך את השוק לרגיש יותר לתנודות, כי העליות לא תמיד נובעות מזה שהחברות הפכו ליותר רווחיות באותו רגע. כמובן שחשוב לזכור שאלו לא הצדדים היחידים בסיפור. שוק ההון הוא מערכת מורכבת שמושפעת מעוד אינספור גורמים – מהחלטות ריבית ועד אירועים גיאופוליטיים – שלא נוכל להקיף במאמר אחד. בשורה התחתונה, להבין את "אפקט ה-5 דולר" זה לא אומר שצריך לחשוש מהשוק, אלא פשוט לדעת מה מניע את הכסף שלכם. רציונליות בשוק ההון מתחילה בידיעה שאנחנו משקיעים בכלכלה מצוינת, אבל עושים את זה בתוך מערכת שיש לה כללים משלה. ככל שנבין טוב יותר את המכניקה הזו, נוכל לקבל החלטות מושכלות יותר ולשמור על קור רוח גם כשהשוק משתנה. אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא .
  • 1 הצבעות
    31 פוסטים
    390 צפיות
    אבי ר.א
    ואח"כ יש גם פרסומות של קופת העיר...
  • 0 הצבעות
    17 פוסטים
    416 צפיות
    אבי ר.א
    @צמיחה כתב בלענות תשובה 'על רגל אחת'..?: כנראה שההשתדלות צריכה להיות לפי מה שהכי הגיוני. מי שנמצא בשלב יותר מתקדם והוא כמעט מחתן, מומלץ שיפנה לייעוץ מקצועי מה הוא יכול לעשות, אולי עוד אפשר להציל את המצב. לפעמים אין ברירה וצריך להסתמך על הגמ"חים. זה בס"ה מה שרציתי להבהיר, ולשלול את התפיסה שאומרת בשום פנים ואופן אין לקחת הלוואה. Spoiler גילוי נאות: אני לגמרי נגד הלוואות ב"ה אין לי כאלה ואין לי אשראי ולא מסגרת בחשבון, ובכ"ז אני מפקיד לגמ"ח כי אני חושב שזה חלק מההשתדלות שלי, ובתקווה שלא אצטרך לזה. (אולי החתן שלי ירצה במקום משכנתא...)
  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    210 צפיות
    ס
    מהו מס PFIC המאיים? אז ככה, מס זה חל על כל השקעה בהתאגדות זרה – שאינה בארה"ב – שמטרתה הכנסה פאסיבית, כולל קרנות נאמנות, קרנות סל, קופת גמל להשקעה ופוליסות חיסכון שאינן מונפקות בארה"ב, בין אם הן משקיעות בארה"ב (כמו במסלולי S&P 500) ובין במקום אחר, ובין אם הקרנות מנוהלות או מחקות. פורסים את הרווח על כל השנים בהם המשקיע החזיק את הקרן, ממסים את הרווח לכל שנה לפי המדרגה הגבוהה ביותר שהייתה קיימת לאותה שנה, שנכון להיום עומד על 39.6% (משנת 2013), והיות והמס היה אמור להיות משולם בשנים ההן, צריך לחשב ריבית פיגורים על אותו מס – ריבית דריבית – לפי ריבית הפד. מס זה יכול להגיע אחרי כמה שנים לכדי כמעט כל הרווח ואפי' לנגוס בקרן. אפשרויות ההשקעה לטווח ארוך: אפשרויות השקעה לטווח הארוך שאינן בעייתיות הן: קרנות סל שמונפקות בארה"ב (גם דרך בית השקעות ישראלי אפשר לקבל גישה לבורסה האמריקאית ולקנות שם קרנות סל שמונפקות בארה"ב ). מניות בודדות (לא מומלץ בעליל). נדל"ן. כמו כן אפשר לפתוח קופת גמל להשקעה על שם בן הזוג או הילדים אם אינם אמריקאים, או על שם קרוב משפחה אחר שאינו אמריקאי. אפשרויות ההשקעה לטווח קצר: קרן כספית וכן קרן אג"ח הן גם בכלל PFIC, ולכן לא מומלץ לאזרח אמריקאי להחזיק בהם. ישנם 3 אפשרויות שאינן בעייתיות להשקעה לטווח קצר: פקדון בנקאי. קניית מק"מ דרך חשבון מסחר (עדיף על פני פיקדון). אגחי"ם ממשלתיים בודדים. יש לשים לב לא לקנות אג"ח ללא קופונים, שכן באג"ח שלא משלם קופונים יש כפל מס בארה"ב וישראל (מאחר שארה"ב ממסה לפי כל שנה את החלק היחסי, ובישראל אין חבות מס עד המכירה ולכן לא יהיה זיכוי, ויהיה חיוב כפול בהמשך לישראל במכירה/פדיון), וכן לא אג"ח שמונפק מתחת לשווי הפדיון. כמו כן אפשר לפתוח קופת גמל להשקעה במסלול אג"ח על שם בן הזוג או הילדים אם אינם אמריקאים, או על שם קרוב משפחה אחר שאינו אמריקאי. בעיקרון אפשר גם לקנות קרן כספית ולמכור אותה באותה שנת מס בה נקנתה ואז אין מס PFIC, אך עדיין נדרש לדווח על כך בטופס 8621 (זהו הטופס על דיווח מוצרי PFIC) ורוב רו"ח לא מתעסקים עם הטופס הזה וגם אם כן התשלום לרו"ח יקר מאוד. בנוגע לקרן השתלמות, פנסיה וחסכון לכל ילד לאזרח אמריקאי, וכן למי שאינו אזרח אמריקאי אבל יש לו מספר ITIN, לא ארחיב בזה כעת, וכבר כתבתי על כך באשכול הזה והזה.
  • 0 הצבעות
    10 פוסטים
    1k צפיות
    משקיע זהיר מידימ
    הפלא התשיעי: הצד האפל של הריבית דריבית