דילוג לתוכן

מה החוב שלנו באמת אומר עלינו?

הועבר כלכלת המשפחה
1 1 181 1
  • מה החוב שלנו באמת אומר עלינו?
    רמז: הרבה פחות ממה שחושבים.

    אנשים נלחצים מהמספר של החוב — אבל המספר כמעט לא משנה.
    הדבר החשוב באמת הוא היחס בין החוב לבין ההכנסה שלנו.
    אותו חוב בדיוק יכול להיות קליל עבור אדם אחד וכבד מאוד עבור אחר.
    בדיוק ככה הבנק מסתכל על משכנתא:
    לא רק כמה הדירה עולה, אלא האם היחס מאפשר לעמוד בהחזרים גם כשהחיים זזים.
    וזה נכון בכל מקום: במשקי בית, בעסקים ואפילו במדינות.
    הבעיה היא לא החוב — אלא כשאין מספיק הכנסה שתישען עליו.
    וזה מה שהופך משפחות בישראל לרגישות יותר לשינויים בריבית וליוקר המחיה.
    בסוף, יחס החוב הוא לא שיפוט.
    הוא פשוט מראה שמספר לנו את האמת על המצב שלנו.
    וכדאי שכל אחד ישאל:
    לא כמה אני חייב — אלא האם זה מתאים למה שאני מרוויח. לכן בתור התחלה כל משפחה צריך לבדוק מהו היחס בין החוב [משכנתא, הלוואות[בנקים,בני משפחה,גמ"ח] לבין כלל ההכנסות של המשפחה אם היחס בין החוב להכנסות הוא בסביבות 40 % זה אומר שאתם מאוזנים והלוואות שלקחתם הם ברמה סבירה.

  • ארגון בנקלא ארגון בנקל העביר נושא זה מ- שוק ההון והשקעות ב-

נושאים מוצעים


  • 5 הצבעות
    5 פוסטים
    297 צפיות
    צ
    @אסתר-קונינסקי תודה על הפוסט, הציבור צמא לכזה חומר טוב ומועיל.
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    151 צפיות
    ד
    במאמר הקודם עסקנו בשחרור מחפצים כדרך לחירות. אך כפי שצוין בתגובות, "חירות" היא מושג סובייקטיבי. עבור אחד, חדר ריק הוא שלווה; עבור אחר, הוא משדר קור ובדידות. אם המאמר הראשון דיבר על "ניקוי רעלים" מחפצים, הפעם נדבר על השקעה נבונה בנכסים רגשיים. 1. השפע כמקור להשראה (רחבות הדעת) ישנו מושג שנקרא "מקסימליזם מחושב". ישנם אנשים שהספרייה העמוסה, אוסף הכלים או אפילו ערימת הבדים והיצירה בחדר, הם אלו שנותנים להם כוח. עבורם, חפצים הם לא "מניות גרועות", אלא זיכרונות חיים, פוטנציאל ליצירה ותחושת בעלות שמרחיבה את הלב. התובנה: הנכס הוא לא החפץ עצמו, אלא התחושה שהוא מעניק לך. אם חפץ גורם לך להרגיש "עשיר" ונינוח – הוא ממלא את תפקידו נאמנה. 2. ההבדל בין "אגירה" ל"איסוף" המרחק בין רחבות דעת לבין עומס מעיק נמצא במילה אחת: שליטה. אגירה: חפצים ששולטים בנו, נערמים ללא סדר ויוצרים תחושת מחנק. איסוף/שפע: חפצים שנמצאים שם כי בחרנו בהם, כי הם יפים בעינינו וכי יש להם מקום (גם אם המקום הזה צפוף). כשאדם מרגיש שהחפצים שלו הם "נכסים", הוא דואג להם. הוא יודע מה יש לו. זהו לא נטל, אלא ביטוי של אישיות. 3. הבית כראי של הנפש הפסיכולוגיה מלמדת שסביבה "סטרילית" מדי עלולה לעכב יצירתיות אצל סוגים מסוימים של אנשים. יש מי שזקוק לגירויים ויזואליים כדי לחשוב. עבורם, הניסיון לכפות מינימליזם הוא כמו לנסות לחיות בתוך קופסה ריקה. החופש האמיתי הוא לאו דווקא לזרוק הכל, אלא להחליט מה נשאר. 4. המבחן: האם החפץ משרת אותי או שאני משרת אותו? כדי לדעת אם השפע בביתכם הוא "רחבות דעת" או "עומס", שאלו את עצמכם: האם אני נהנה להסתכל על המדף הזה, או שאני מרגיש אשמה כשאני עובר לידו? האם אני מוצא את מה שאני מחפש בתוך השפע, או שהשפע מסתיר ממני את הדברים החשובים? הסוד הוא לא בכמות הבלטות החשופות, אלא בתחושת הביתיות. מי שהשפע עושה לו טוב, שייהנה ממנו – זוהי זכותו על נכסיו. המטרה של התארגנות וסדר היא לא להפוך את הבית למוזיאון ריק, אלא לוודא שכל מה שנמצא בבית, נמצא שם כי הוא מוסיף לנו אור, שמחה ותחושת עושר אמיתית. השנה, במקום רק "לבער", בואו נלמד "להעריך" את מה שבאמת ראוי להישאר איתנו.
  • 0 הצבעות
    19 פוסטים
    1k צפיות
    ב
    @אשא-עיני said: @איציק-התותח עוד נקודה שיש תחושה ויחס לאשראי כאמצעי מימון ולא רק ככלי שמשלמים איתו, דהיינו שכביכול כל זמן שיש מסגרת פנויה בכרטיס שייך להמשיך לרכוש- בלי קשר לכיסוי בפועל, וככל שיש יותר כרטיסים יש יותר כסף... וכן שמעתי שמדרגי האשראי מורידים ניקוד על כרטיסים כיון שרואים את המסגרת כהלוואה לכל דבר, אמנם זה לא כ"כ פשוט כי לפעמים בהתנהלות עקבית נכונה ובניצול מינימלי מהמסגרת זה אחרת. לפי מה שאני הבנתי לא מורידים על אשראי אם לא מנצלים את כל המסגרת וכן שלא יהיו יותר מידי כרטיסים אני אישית גם בעד מזומן ולא אשראי בהתחלה הייתי משתמש לתשלומים הקבועים במזומן אבל ראיתי שזה מכביד עלי לכן את התשלומים הקבועים אני עושה באשראי והשאר במזומן היה תקופה שקניתי המון באשראי וזה רק יוצר חור
  • צ'ק בנקאי - מה זה?

    כלכלת המשפחה בנקים צקים
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    416 צפיות
    ש
    @טריידר אוקיי, העברתי למי שאמור להוציא את הצ'ק את השמות כפי שהם בחוזה.
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    550 צפיות
    הקול השפויה
    מי שכן חותם, חשוב מאוד להתנות שהערבות על מנת לשלם ממעשרות, ברוב מוחלט של המקרים זה צדקה אלא שבלי תנאי זה חוב המוטל עליך שא"א לפרוע מצדקה.