הפורום הכלכלי החרדי הראשון

ב"ק דף ז (לל"ב ברש"י),
עשיר שיש לו הרבה יותר ממאתיים זוז והוזלו קרקעותיו,
מתפרנס מהצדקה למרות היותו עשיר כדי שלא יצטרך למכור כשיש ירידת מחירים.

אחד הדברים המרגיזים ביותר הוא לאבד כרטיס אשראי. אמנם יש ביטוח, ואפשר לבטל את הכרטיס, אבל עדיין מתסכל מאוד לעדכן את כל החשבונות וההוראות הקבועות עם הכרטיס החדש.

לאחרונה זה קרה לי (אגב, בסוף מצאתי אותו, אם תהיתם), וזה גרם לי לחשוב – למה בכלל הוראות קבע ותשלומים שוטפים קשורים לכרטיס שמשתמשים בו לקניות יום-יומיות? הרי אין באמת סיבה שתהיה תלות בין מספר הכרטיס לשימוש הפיזי בו.

לכן, אני מציע פתרון: להשתמש בכרטיס אשראי אחד רק עבור הוראות קבע ותשלומים מתמשכים, ולהשאיר אותו במקום קבוע שלא יזוז משם לעולם – כך לא יאבד. את כל שאר הקניות אפשר לבצע באמצעות כרטיס/ים נפרדים. כך, אם נאבד אחד מהם, כל מה שנצטרך לעשות זה לבטל ולהנפיק חדש, בלי הצורך לעדכן מחדש עשרות חיובים קבועים.

@משהמשה כתב באינווסט, מישהו יודע מי זה ומה זה?:

מכיון שאני חושב להשקיע דרכו, ועלו כאן שאלות בפורום שמצריכות מחשבה.
שלחתי לו קישור וביקשתי שיגיב בעצמו.
להלן תגובתו להודעה שלי.
קראו ושפטו בעצמכם...

‫בתאריך יום ד׳, 13 באוג׳ 2025 ב-18:25 מאת אינווסט <‪a2817773@gmail.com‬‏>:‬

אוהו, איזה הפתעה .....
לא היינו מודעים כלל לכל הפרום הזה.

עכשיו.
מה כב' רוצה שאנו נעשה ?

להגיב ?
אין לנו זמן מיותר לשטויות.

למה זה שטויות?

לפי מה שנראה, רוב (לא כולם) המשתתפים הם מה שאומרים
"חיידר אינגלך",

מה זה העלבונות האלו??

מי שרוצה באמת לדעת עלינו, שיאזור אומץ
וייפגש אתנו פנים אל פנים, אבל בתנאי שיש לו כוונה חיובית
דהיינו שהוא חושב איי פעם להשקיע בנדלן, אחרת אין לנו זמן
מיותר גם לזה, זאת גם הסיבה שאנו לא נותנים להירשם שנית,
אחרי הסרה, כי מי שהסיר את עצמו סימן שהוא מלכתחילה לא
היה רציני, רק הוא היה צריך את זה בשביל הקפה על הבוקר,
או בכלל הוא איזה שהוא "ליידיג-גייער", וזה כלל לא עניין של
"רק היום".

מי שמסיר את עצמו זה יכול גם לומר שזמנית זה לא עניין אותו ולאחר זמן כן.
ממש מוזר.

ואיך זה קשור לעו"ד?

דרך אגב, אם שמתם לב... אנו כל הזמן מעודדים אנשים להסיר
את עצמם, על אף שאנו עושים במקביל פעולות לצרף אנשים
לרשימה. אנו לא פורום פוליטי או פורום למשועממים.

ועל השאלה הנצחית האם אנו ישרים והגונים ? באם תראו את
ההמלצות של הלקוחות עלינו שבחלקם עשו אצלנו לא רק השקעה
יחידה רק חזרו אלינו מספר פעמים וחלק מהם הם רבני העיר, אז
יתקיים בהם "כי יסכר פי דוברי שקר".

ולמה אנו לא מפרסמים זאת ? כי רוב הלקוחות שלנו לא מעוניינים
שנפרסם אותם שיש להם כסף בשביל לעשות השקעות, וגם אנו
לא עושים מרבני העיר סמרטוט או מטאטא ....

לסיכום:
אנו לא מקום למשועממים, מי שבאמת רוצה השקעה באופן רציני
ניתן לו בעז"ה את כל השירות ומכל הלב, כי משלמים לנו על זה,
דרך אגב: אנו מאד יקרים בשירות שאנו נותנים ללקוחות.

בקיצור, חבל שהם לא עונים לעניין.

מי שרוצה להצביע עם אימוג'י מוזמן לעשות את זה,
אבל בנוסף להצבעה הרגילה.
הצבעה עם אימוג'י לא מעלה דירוג, חבל.

לאחר אינסוף פרשיות כואבות מנשוא של נפילות משקיעים תמימים,
נראה שסוף סוף משהו השתנה.
יש תחושה שהציבור למד.

@ארגון בנקל, איצ'ה דז'אלובסקי, יד שמשון, @ניסן-עציוני וכמובן @ישראל-גוטמן —
ועוד רבים וטובים —
עושים ימים כלילות כדי ללמד את הציבור מה נכון ומה לא.

ויש תחושה שהציבור באמת מפנים: התמימות פחתה, יש פחות טעויות, יותר בדיקה ויותר אחריות.

אולי זה רק אני, אולי זו השהות המרובה כאן בפורום,
אבל התחושה שלי היא שאנחנו בעיצומו של שינוי אמיתי.

מה דעתכם? מרגישים כך גם?

@אבי-ה-נערה אני חולק עליך,
אני חושב שככל ומדובר בבנות סמינר שהכסף מחכה לנישואיהם ברוב המקרים אין להם משהו יותר טוב לעשות עם הכסף,
אני חושב שלוותר על כמה שקלים בקרן כספית ולהלוות במקום זה דבר ראוי מאוד,
חבל להרוג את מצוות הלוואה.

כל זה כמובן חוץ מהעובדה הפשוטה שיש אינסוף בנות סמינר שכספם שוכב בעובר ושב, או גרוע מכך מתבזבז, וחבל.

דווקא בימים אלו שהגמחי"ם מתקשים בעקבות מיעוט ההפקדות וריבוי המשיכות להשקעות,
זה הזמן לעודד אפיקים חדשים של הלוואות.

@משקיע-חכם
אין בי כוחות להגיב להמוני המלל שכתבת, מה גם שאין זה מכבודו של הפורום להכנס לפגיעות אישיות.
בדברי אני התייחסתי למאמר שנכתב בזדון או ברשלנות על מנת להטעות ולכן לא כבדתי את כותבו, אני בטוח בזה כי אני יודע שכל מי שקצת עוסק בתחום חולק עליו מכל וכל.
מה גם שהמאמר הנ"ל אמנם לא זלזל באדם ספציפי אבל הוא מאוד זלזל בעולם האברכים וזה ממש חרה לי ולכן הגבתי כמו שהגבתי.
עיקר מה שכתבתי זה שהדרישה מאברך להכריע האם S&P 500 זה השקעה טובה או לא היא דרישה לא הגיונית ומטעה, גישה זאת היא המביאה הרבה אנשים ליפול להשקעות מסוכנות.
הדרך הנכונה היא ללמד לסמוך על דעת המומחים בתחום שרוב מניין ובניין מהם תומך בהשקעה בS&P 500 וממש כמו במשל התרופות.
אני מאוד תומך בהכרת דרכי השימוש במדד ולדוגמא כמו הפוסט שכתבה @רחל-עומסי
אבל אין קשר בין זה לבין מה שנכתב במאמר, ולהפך המאמר מתעלם במכוון מפתרונות שונים לסיכונים בשוק ההון.

ובקצרה אגיב:
א. הסיפור של האברך עם המשכנתא זה ממש לא הימור והוא לא מניח את כספו על קרן הצבי, אם הוא יתנהג נכון הסיכון נמוך עד לא קיים.
גם אם הוא לא יתנהג נכון הסיכון שלו להפסיד חלק משמעותי מהקרן לא גבוה אלא אם כן יתמזל מזלו והוא יצליח להכניס בזמן הכי גבוה ולהוציא בשיאו של משבר.
ב. הסיבה להשוואה לגמחים היא שזאת האלטרנטיבה הנוכחית וממילא מי שמנסה לעודד אנשים לא להשקיע בשוק ההון הוא דוחף ביודעין לכיוון הגמחים.
ג. הרעיון של המדד הוא שהוא מכסה את כל חלקי השוק מתוך הרעיון שהשוק תמיד יתאושש ולכן הוא נותן פיזור על כל הסקטורים על מנת לתפוס כל חלקי השוק ולכן מאוד הגיוני שהוא נותן מקום מרכזי להייטק.
ד. היותה של חברת IBM לא מוכרת לאי אלו אברכים אינה מוחקת את שוויה (כ- 250 מיליארד דולר) ולא את עליית ערך שלה (למעלה מ700% אחוזים בארבעים שנה ללא דיבדנים ובדומה לS&P 500).
ה. היות ומדובר על טווח ארוך, 10% פיחות בערך המטבע הוא זניח וודאי לא שווה את עלות הגידור, (התכוונת אולי שהוא מוחק רווח של שנה אחת אבל היות ואף אחד לא מדבר על שנה אחת זה לא רלוונטי) ולכך הדבר היחיד שיש מקום לדון עליו זה על אנפלציה ועל זה כתבתי.

@דוד-גולדברג
ברמב"ם בהקדמה לפירוש המשניות מאריך שכל העולם לא נברא אלא בשביל "העוסקים במושכלות", ומביא דוגמא לאיש עשיר שבנה ארמון עם מאות פועלים וכו' וחושב שהכול נעשה בשבילו, והאמת היא שהכול בשביל שלימים יעמוד בצילו אדם "העוסק במושכלות" וינצל ממות.
עד לאחרונה היה צריך הסברים מסובכים איך כל דבר בעולם קשור לבני התורה.
מאז בשורת "בנקל" הכול פשוט- כל דבר שזז בכלכלה העולמית משפיע ישירות על עולם התורה כולו...

@פריפריאליסט כתב במגורים בפריפריה פרק ג' - סקירה בית שאן:

@הקול-השפוי בנתיים הגיע שתי משפחות חדשות ועד אחד בעו שבוע בערך
כעת עובדים על האיכלוס של אחרי החגים בנתיים שתי משפחות ודאי מגיעות ובעז"ה יהיו עוד.

בהצלחה!

גוגל רוכשת את Wiz באקזיט הגדול בתולדות ההייטק הישראלי
אחרי השמועות, הדיווחים וההדלפות, עכשיו זה רשמי: Wiz נמכרת לאלפאבית. צוות המייסדים בראשות אסף רפפורט עושה זאת שוב עם האקזיט הגדול בתולדות ההייטק הישראלי

אחרי העסקה שהתפוצצה והדיווחים והשמועות: אלפאבית, חברת האם של גוגל, רוכשת את ענקית הסייבר הישראלית Wiz בסכום של 32 מיליארד דולר. גוגל פרסמה פוסט בבלוג שלה המודיע על הרכישה באופן רשמי.

העסקה הגדולה בתולדות גוגל… ובהייטק הישראלי
העסקה החדשה – אם תאושר על ידי הרגולטורים – יוצרת את האקזיט הגדול ביותר בתולדות ההייטק הישראלי, שיותר ממכפיל למעשה את השיא של קודמו. השיא הקודם נקבע על ידי אינטל, שרכשה ב-2017 את מובילאיי ב-15 מיליארד דולר. אין ספק שמדובר בעסקה מוצלחת במיוחד. גם ההצעה הקודמת של גוגל, שעמדה על 23 מיליארד דולר, הייתה נדיבה, אבל אין ספק שהשידרוג שלה ב-40% בפחות משנה, צפוי להעלות חיוך על פניהם של רבים.

אבל לא רק במונחים ישראליים מדובר בעסקה חריגה. הרכישה הזו היא הרכישה הגדולה ביותר בתולדות אלפאבית, שמגמדת את השיא הקודם: הרכישה ב-2012 של חטיבת הסמארטפונים של מוטורולה בסכום של 12.5 מיליארד דולר.

מייסדים מיליארדרים, עובדים מיליונרים ומשקיעים עם חיוך גדול על הפנים: המרוויחים הגדולים מעסקת גוגל ו-Wiz

למה אלפאבית רצתה את Wiz?
וויז נכנסה לתחום אבטחת הענן מוקדם יחסית, והיא כיום מתחזקת פלטפורמה שמתממשקת לתשתיות הענן של כל החברות הגדולות – כולל גוגל כמובן. לחברה יש מוצר CSPM (או Cloud security posture management) – שנועד לאבחן חורים באבטחה שנוצרים מהגדרות ענן לא תקינות, חולשות אבטחה, היעדר אבטחה מספיקה על שרתים ועוד. זה היה המוצר הראשוני שלה, ומאז היא התרחבה גם לתחום זיהוי האיומים על תשתיות ענן (TDIR) – התחום שבו מתמחה Gem Security, שאותה רכשה וויז. בנוסף, מציעה החברה הישראלית גם אבטחה של סודות וזהויות לצד ניטור של Workloads בענן דרך מוצר ה-CWPP שלה. כמובן ש-Wiz היא לא השחקנית היחידה בתחום ויש לה כמה מתחרות רציניות וגדולות, בהן חברת הסייבר עם השווי הגבוה בעולם ואחד השחקניות הדומיננטיות בתחום הזה – CrowdStrike – וגם Orca Security הישראלית, יריבות שהגיעה כבר למישור המשפטי. מטרת העסקה היא כמובן לחזק את יכולות הסייבר של GCP, חטיבת שירותי הענן של גוגל, ולהציע ללקוחת של החטיבה, שנחשבת לשחקנית השלישית בגודלה (אחרי AWS של אמזון ו-Azure של מיקרוסופט), יכולות מתקדמות והצעות בלעדיות. Wiz תגיע עם קופת מזומנים שמנה (בוודאי אחרי גיוס של מיליארד דולר בשנה שעברה) ועם פורטפוליו לקוחות עצום של חברות ענק.

עתה כאמור אנחנו צפויים לשבועות מעניינים בהם תעמוד העסקה בפני בדיקות רגולטוריות מחמירות בכל העולם – החל מארה"ב, דרך בריטניה והאיחוד האירופי, ואלפאבית וגוגל נמצאות כרגע בכמה אתגרים משפטיים לא פשוטים בתחום החיפוש והפרסום. למרות זאת, חשוב לזכור שבארה"ב נושבת רוח חדשה, וההערכות הן שגייל סלייטר, אחראית התחרות במשרד המשפטים בממשל טראמפ, תהיה סלחנית יותר לתאגידי הטכנולוגיה, כדי לעזור להם בהתמודדות מול התחרות מצד סין והאיחוד האירופי.

"רגע מרגש עבור החברה"
סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל, התייחס לרכישת החברה הישראלית ואמר כי "מימיה הראשונים, המיקוד של גוגל על אבטחה הפך אותנו למובילים בשמירה על בטיחותם של אנשים ברשת. ממשלות ועסקים המריצים כיום את התשתיות שלהם בענן מחפשים אחר פתרונות אבטחה ואחר יותר אפשרויות מבחינת ספקי המחשוב בענן שלהם. יחד, גוגל קלאוד ו-Wiz ישדרגו משמעותית את אבטחת הענן ואת היכולת להשתמש במספר סביבות ענן במקביל"

אסף רפפורט, מנכ"ל ואחד ממייסדי Wiz הישראלית, אמר עם האקזיט הגדול בהיסטוריה של האקוסיסטם כי "וויז וגוגל קלאוד מחויבות לחלוטין להמשיך לשמור ולהגן על לקוחותיהן על פני כל ספקיות הענן הגדולות. זה רגע מרגש עבור החברה, ואף יותר עבור הלקוחות והשותפים שלנו, מכיוון שהרכישה תשדרג את היכולות שלנו לעמוד במשימה שהיא שיפור האבטחה ומניעת פרצות על ידי התמחות משמעותית ב-AI".

תומאס קוריאן, מנכ"ל גוגל קלאוד שתחתיו וויז תשתלב, התייחס לרכישה ואמר כי "גוגל קלאוד ו-Wiz חולקות חזון להפוך את אבטחת הסייבר להרבה יותר נגישה ופשוטה לשימוש עבור ארגונים בכל הגדלים ועל פני כל התעשיות. לעזור לכמה שיותר חברות לעבור בשלום מתקפות סייבר, כולל בסביבות עסקיות סבוכות, יעזור לארגונים לצמצם את העלויות, הפגיעה בעסקים והטרחה שמגיעות עם מתקפות סייבר".

שארדול שאה, מקרן Index, שנמצא בבורד של Wiz מאז ההשקעה ב-2020, אמר: "Wiz היא חברה של פעם בדור, שממוקמת בצומת עוצמתי של שלושה טרנדים מהפכניים – בינה מלאכותית, ענן ואבטחה. על ידי חבירה לגוגל, Wiz תאיץ את החדשנות עבור לקוחות ברחבי העולם". שאה הוסיף: "אסף, עמי, ינון ורועי הם מהיזמים השאפתניים ביותר בדורם. אבני הדרך חסרות התקדים שהושגו בחמש השנים האחרונות נבנו על בסיס 23 שנים של אמון שנוצר באמצעות עבודה משותפת".

‏‏תגובה למאמר ההטעייה האם מתאים לי להשקיע בs&p 500.pdf

מוזמנים להגיב
(עכשיו הקובץ מתוקן עם הקישורים)

בהיותי בגיל השידוכים טענו לי שוב ושוב כנגד הרצון לקבל כסף או יכולת להשתכר שתי טענות.
האחת, הקב"ה מנהל את העולם ולא צריך לדאוג את דאגת המחר ואם לא תהיה לי ברכה בכסף שום דבר לא יעזור ופרנסה משמיים וכו',
השניה, אם תקבל הרבה כסף מהשווער הוא יתערב לך בחיים וכו', ואם אשתך תעבוד בעבודה פלונית תצטרך לטפל בילדים כל הזמן ולא יהיה לכם זמן לבנות את הזוגיות ועוד כהנה וכהנה.

הצעתי לכל הטוענים להחליף את הטענות.
הקב"ה מנהל את העולם ולכן לא צריך לדאוג ובע"ה למרות שאשתי תעבוד שמונה שעות ביום הקב"ה יכול לעשות שזה לא יפריע לי ללמוד בכלל, וכך גם הזוגיות שלי בידיים של הקב"ה ואם לא תהיה לי ס"ד שום דבר לא יעזור.
ולהפך אם אני לא אדאג לעצמי לאפשרות להתפרנס בכבוד אני לא יוכל ללמוד כי אני אצטרך למצוא מקורות הכנסה וכו'.
ובאמת התקשתי מאוד למה יש דברים שאנחנו יודעים שהכל משמים ולא צריך לדאוג להם ויש דברים שפשוט שצריך להשתדל ואין אפילו צד אחר.
ולדעתי התשובה היא שיש דברים שחונכנו שהכל בידי שמים ויש דברים שפחות חונכנו לזה, והאמת היא שרובינו לא באמת חיים בטחון אלא רק מדקלמים ולכן אנחנו מדקלמים רק מה שאמרו לנו ולא מה שפחות אמרו לנו,
ותפקידינו להיות כנים עם עצמינו ולדעת שהכל בידי שמים מחד גיסא ומאידך גיסא בהכל צריך לעשות השתדלות ולא להתעצל בתירוצים רוחניים שונים ומשונים (ויעויין בחזו"א אמונה וביטחון שהאריך בדבר הבטחון המזויף).

דעתם של אלו שלא ממליצים להשתדל אפשר להסביר בכמה דרכים:

1. הם סברו שבדבר שלא עומד לפניך עכשיו לא צריך להשתדל, זה לא כמו כל החותמים על חובת ההשתדלות לגמ"ח המרכזי וכדו' ואולי באמת זה השתנה בהתאם למקובל שכיום כן דואגים לזה.
2. הם חששו מהשקעות בעייתיות שאברכים יפסידו בהם את כל כספם מה שכמובן לא נוגע במקרה של ארגון בנקל.
3. דעתם הייתה שלא נכון להכנס לסחרור כלכלי מדאגת המחר, וזה דבר מאוד מובן ונכון, אבל המטרה היא שאנשים יצליחו לחסוך בלא להדחק יותר מידי.

ראיתי כאן כמה וכמה כותרות שלא משקפות כלום על מה שנכתב בתוך הפוסט,
זה ממש חבל, זה פוגע משמעותית בתועלת של הפוסט לכותב ולבאים אחריו.

ביקשתי מ- GPT שיכתוב כמה כללים לכותרות לפוסטים,
תקראו ותהנו:

איך כותבים כותרת טובה לפוסט? מדריך קצר שיעזור לך – ולעוד הרבה אחריך

הרבה פעמים מישהו שואל שאלה חשובה, אבל כמעט לא מקבל תגובות. למה?
כי הכותרת כללית מדי, לא ברורה – ופשוט לא מושכת את תשומת הלב.

אבל כותרת טובה לא רק עוזרת לך לקבל תשובה.
היא גם עוזרת למי שיבוא אחריך, יתקל באותה שאלה – וימצא אותה בקלות.

אז הנה כמה טיפים פשוטים שיכולים לעשות את כל ההבדל:

היו מדויקים וברורים
במקום לכתוב:
"שאלה דחופה"
כתבו:
"מה הדרך המהירה ביותר לרשום דירה בטאבו?"

תארו במדויק את הנושא של הפוסט
במקום:
"בעיה עם חוזה"
עדיף:
"בעיה בניסוח סעיף ביטול בחוזה שכירות"

אל תשתמשו במילים כלליות מדי
מילים כמו "עזרה", "שאלה", "דחוף" – לא אומרות כלום על התוכן.
זה לא עוזר לאף אחד לחפש או להבין במה מדובר.

כותרת באורך סביר – לא ארוכה מדי ולא קצרה מדי
משפט ברור וקולע עדיף על חצי שורה מעורפלת או מגילה שלמה.

תחשבו איך הייתם מחפשים את זה בגוגל
אם הייתם כותבים את הכותרת הזו בחיפוש – סביר להניח שגם מישהו אחר ימצא אותה.

זכרו: כל שאלה בפורום יכולה להפוך לתשובה שתעזור לעוד מאות ואלפי אנשים.
כותרת טובה הופכת את זה לאפשרי.

ציטוט: "אני תלמידו של מרן הגרד"ל ויכול להעיד שכאשר ראה את הדברים שהתפרסמו בשמו בעלון "עין לא ראתה" רתח עד מאוד על המחבר שהוציא דברים מהיקשרם ועשה ממנו צחוק וקלס על זה ששבוע אח"כ העמיד "מחלוקת" בין הגרד"ל להגר"י זילברשטיין אם כן צריך לחסוך או לא
לגופם של דברים אמר בפירוש שהטענה לא לחסוך היא נגד דברי חז"ל בעשרות מקומות "לעולם ישלש וכו'" "מה יעשה אדם ויעשיר" "חסידים הראשונים מלאכתם עראי ותורתם קבע זה וזה וכו'
ונא לא לשים דברים בפי צדיק גדול כמוהו"
מקור

אני מחכה למאמר פשוט וברור שבו ייכתב משהו בעד שוק ההון

המשך:
"ר' דוב טען כמה וכמה פעמים שבדבר זה אין הוראה כללית ובעצם כל אחד צריך להתייעץ עם הרב שמכיר אותו אישית שידע לברר את הפרטים דלקמן:
א. כמה כסף יש לו עכשיו וכמה זה ישגע אותו עכשיו להשיג כסף
ב. כמה בנים ובנות יש לו
ג. האיך ישאר יותר שקוע בלימוד אם ע"י השקעה בנדל"ן או במניות (דהיינו האם כל מאמר ביתד נאמן שמניה פלונית נפלנ יקפיץ אותו)
ד. האם הינו אדם שחובות של 3 מליון ש"ח יכולים לגרום לו לעשות דברים שהם לא גלאט (שאז הוא צריך יותר להתאמץ וכו')
מקווה שהובנו דבריו כראוי"

@טריידר כתב בהזול שעולה ביוקר: למה לא לקנות ישר את הדירה שמתאימה לך?:

@הקול-השפוי כתב בהזול שעולה ביוקר: למה לא לקנות ישר את הדירה שמתאימה לך?:

הרבה מאוד אנשים קונים את המינימום כי זה המקסימום שהם יכולים.

נכון מאוד, אך מאחר וצפוי מראש שהמינימום ישתנה עם גידול המפשחה, נחוץ למתוח את המקסימום שהם יכולים,

ולא לחכות עשר שנים עד שעקב עליית המחירים, המינימום שלהם הוא מעבר לכל מקסימום שלהם !

מסכים,
אבל מהכרות אם הזו"צים הרוכשים הבעיה בדרך כלל שלוקחים משכנתאות גדולות מידי ולא להפך.
(רק אצלנו בכולל היו כמה אברכים שקרסו ממשכנתאות לא הגיוניות)
צריך לשקול את שתי הצדדים.

@משהמשה כתב בשוק ההון מול נדל"ן:

השקעה פסיבית בשוק ההון גוררת סיכון !!!
לעומת הנדלן שהוא בטוח הרבה יותר.

לאור התגובות שאני מקבל על השקעה בנדלן.
ולאור זאת שמקובל כאן בפורום שהשקעה פסיבית בשוק ההון היא בטוחה וכדאית..
אכתוב את השורות הבאות.

אי אפשר לומר לאברך חכם בא תשקיע השקעה פסיבית ובטוחה וזהו !!!
אחרי שהוא למד את שוק ההון היטב היטב.
והוא רואה איך הכסף שלו עולה רק קצת בהשקעה פסיבית, ואיך אחרים עושים רווחי ענק.
זה כמעט לא אפשרי שלא יתקדם הלאה.

יש כאן כמה וכמה אשכולות עם ויכוחים חזקים מאוד, האם אפשר לעשות כך וכך או שזה מסוכן מאוד.

כל זה מגיע בגלל שאברך רואה שההשקעה הפסיבית לא ממש מתחרה בהשקעות האמיתיות בשוק.
והוא מנסה את מזלו, אם הוא יודע איך לעשות את זה הוא ירוויח המון ואם לא ...

בכל מקום אפשר לטעות וליפול לדברים מסוכנים ובעייתיים,
מי שיעשה שטויות שום דבר לא יעזור לו.
בנדל"ן יש הונאות לא פחות מסוכנות מאשר בשוק ההון,
צריך לזכור שחלק גדול אם לא רוב הנפילות שהיו במגזר היו דווקא בנדל"ן.

כל ההשקעות גם הפסיביות הם מוגדרות כאן כהשקעה בסיכון גבוה.

כמו שכבר נכתב, זה נתון חסר משמעות.

לעומת זאת השקעה בנדלן לפי החוק, היא השקעה שלדעת כל המומחים נחשבת השקעה בטוחה מאוד.
וממש חבל שהכניסו פחדים מנדלן ודרבנו אנשים להשקיע בשוק ההון....

גם מי שחושב שנדל"ן עדיף על שוק ההון, יש לשוק ההון מעלות גדולות שאין לנדל"ן.
בשוק ההון אפשר להתחיל מכל סכום, ולא צריך שום התעסקות וכאב ראש.
בנוסף בשוק ההון יש צעדים מאוד פשוטים שכל אחד יכול לעשות, בשונה מנדל"ן שצריך לבחון כל מקרה לגופו וגם כך אולי ואולי.

@טריידר אני הייתי לוקח את דבריך למקום אחר,
אם אינך יכול לקנות דירה גדולה יותר היום, סיכויים גדולים שגם בעתיד לא תוכל לקנות אותה,
וממילא זה אמור לגרום לך לעשות חושבים ואולי להשתקע במקום אחר שבו כן יש לך את היכולת לקנות דירה גדולה יותר.

מעיון רב בספר אהבת חסד ייצא לי כדלהלן:
מי שרוב פרנסתו מהלוואה לעכו"ם בריבית וכדו' אינו צריך להלוות בחינם משום חייך קודמים,
גם עליו כותב אהבת חסד שישים איזשהו סכום בגמ"ח לקיים מצוות הלוואה.
מי שלא צריך את זה לפרנסתו יש נידון האם חייב להלוות דווקא לישראל, ומ"מ אם מדובר ברווח קטן ודאי שצריך להלוות לישראל ולא לעכו"ם.

אם מדובר על חסכון לחתונות הילדים, מסתמא יש לומר בזה חייך קודמים ובפרט שזה גופא מצוות צדקה וחסד,
אבל כשמדובר על השקעה לטווח קצר, גם אם זה לא חיוב, ודאי ראוי מאוד להלוות.
וודאי שלא נכון לכתוב על זה "עצוב שמגיל כזה דוחפים להם בראש שטויות".