הפורום הכלכלי החרדי

@אמת-מארץ-תצמח
אולי תיצור קשר ותעדכן את כולנו.

@צמיחה כמו שאני לא עושה כמעט עסקאות בתשלומים כך אני ממעט בתרומות בתשלומים,
כך שבדרך כלל יש לי עודפים לזה.
אני ממילא מנהל רישום של תרומות מכל פושטי הידיים למיניהם (יש לי תזכיר בפלאפון שבו אני רושם כל תרומה ומפעם לפעם אני מסכם את התרומות.

@רואה-את-הנולד
ברור שאתה צודק,
ועדיין אפשר לקרוא לזה רבע הכוס...

@טריידר לקחתי לי את המילים מהמקלדת.
אפשר לומר את זה בנוסחאות שונות אבל בסוף זה הרעיון.
יש לנו את המכתב של הפוסקים בעניין.
אני התכוונתי בעיקר לדבר על זה שמביאים את החפץ חיים שדיבר על המעלה של גמ"ח ביחס לריבית וכשמסתכלים בפנים רואים שהדברים לא פשוטים.
זה ודאי שהחפץ חיים לא התכוון שאף אחד לא ישקיע שום כסף בשום עסק רק בגמ"ח,
ודאי שיש בזה חילוקים, ובאמת החפץ חיים עצמו מחלק בזה.

אשמח לקצת רקע על קרן כספית לפשוטי העם.
(כמדומה שלראשונה אני שומע על המושג הזה).

@טריידר כתב בביטוח רכב, סוכנויות זולות יש לכם המלצה?:

מערכות השוואה מקוונות אינם יעילים ?

סגרתי על ביטוח דרך רפאלי ביטוחים.
בהשוואה להצעה הכי זולה באתר חובה זה היה פער של סביבות 500 ש"ח.
מה שמלמד שאתרי ההשוואות לא באמת משווים הכל.

@שמיל-שמיל
לאחרונה היה את הציטוט של ראש אגף התקציבים באוצר בעניין הזה.
ואם זה לא יבוא מהיועמשי"ת ושות',
יתכן שזה יהיה חלק מחוק כלשהו שיצטרך לתת איזשהם סנקציות.
לגבי ערבים אני לא יודע אם תהיה התנגדות גדולה שגם ערבים לא יהיו זכאים, ואם כן נוכל לסמוך על מוחם המלומד של המשפטנים שלנו שידעו להבדיל...

@הקול-השפוי כתב בדברי הגר"מ קסלר לגמ"ח יד שמשון בעניין השתדלות לחתונות ילדים:

תמלול מהאתר הנ"ל + עריכה קלה של GPT

כמובן שהתמלול לא מדוייק ואין לסמוך על הכתוב כלל
(0:09) זה נראה שכל שנה, פחות או יותר, בסדר, מגוונים פה או שם, חוזרים כאילו על אותם דברים, למעשה זה לגמרי לא נכון. (0:25) יש ציבור שכבר היה בעבר, שנמצא כל שנה, אין בסמ"טוס ולא חידוש, אבל המציאות גם מתחדשת כל הזמן. (0:35) כל הנושא הזה שדנים בו בוועידה הזו, יד שמשון במשך כל השנים, זה למעשה אולי הנושא הכי בוער בציבור החרדי, הישיבתי, בדרך כלל.
(0:56) כל הנושא הזה של הכלכלה, של נישואי הילדים, הדברים משתנים, המציאות כל הזמן, יש רעיונות חדשים ויוזמות חדשות, ויש באמת עניין גדול כל פעם מחדש לדון בדברים ולבדוק ולבחון. (1:12) כבר הרבה תועלת יצאה מהבית מדרש הזה. יש הרבה נקודות שאפשר לדבר עליהן.
מה, שדעתי מאוד בוער עכשיו, וזה נושא שהלך במשך החורף האחרון ביותר בקויללים, אולי גם קצת מחוץ לזה. (1:39) הרעיונות החדשים של צורת החיסכון, בקופות גמל, בקרנות, בהשקעות, בשוק ההון, אני לא מומחה לזה ששמעתם פה קודם, לא יכול להביע דעה על דברים שאני לא מבין בהם. (2:01) אבל דבר אחד יסודי חשוב מאוד לקחת בחשבון.
הטבע של הציבור שלנו, בגלל שהוא ציבור ייחודי, הוא חי בצורה מאוד יוצאת דופן ממה שרגילים בעולם. (2:24) המנהג שלו אינו כל כך קשור אליהם. יש התנהלות מיוחדת חרדית בכל התחומים.
וכך צריך באמת להיות. (2:36) אבל באופן טבעי שעולה משהו חדש, זה נהיה כמו איזה אש בשדה קוצים, זה מתפשט בכל מקום, ומתחילים לדבר, התלהבות כזו, ופשש (3:01) איך אפשר להיות ת"ח וגדול במוקי מחוד, להתעשר קצת, להיות רייכמן או פריש בעשר, או אני יודע מה, אבל בסדר, יהיה ככה בעלבתיש, מכובד, ואנשים מאוד מתלהבים בזה, וזה מאוד מובן, אנשים באמת חיים במצוקה, חיים בדוחק, וגם מודאגים מאוד, מאוד מאוד מודאגים, מה יהיה?
(3:33) אנחנו לא יודעים מה חשבונות שמיים, אבל אנחנו יודעים מהניסיון של עשרות שנים, שכל יוזמה ציבורית רחבה כזו, שבעצם באה כאילו לשנות איזושהי הנהגה מסוימת או תפוס מסוים, לא בהכרח היה סייעתא דשמיא. אנחנו לא יודעים למה.
(3:57) אבל בסדר גמור, אנשים אומרים, מה אנחנו רוצים? ובוא הנה, שלא יודעים למה, אתה נותן לנו בשמחה ילדים, בנים, בנות, אתה רוצה שאנחנו נחתן אותם, נו אז תעזור לנו שזה יהיה לנו בנקל, למה אנחנו צריכים כל כך להתאמץ ולהיות מתוחים ודאוגים?
(4:19) לא יודעים למה, אולי כן נוכל עוד מעט להסביר קצת, ואנשים כל פעם מתלהבים מחדש וחושבים שסוף כל סוף הגיע הגאולה לעולם, עד כדי כך. וזה אני חושב שעוד לא היה.
(4:38) הרי נבנו במשך השנים גמ"חים גדולים עם התוכניות האלה של הנישואין כמו שיש לנו פה ביד שמשון, יש עוד כמה גמ"חים כאלה. (4:52) זו תוכנית מסודרת, שלמה יישא הרעיון של התוכנית הזו, שהכסף שאתה נותן כל חודש הוא נכנס לקופת גמ"ח ואתה עושה בזה צדקה וחסד,
(5:07) זה מחליק אצל שנים, בסדר, אם מקיימים את זה כסדוק הם בעלי חוב, או שזה נידון במבנה עצמו, החפץ חיים מביא על זה מחלוקת, אבל בוודאי צדקה יש בזה. (5:24) חסד, כתוב למה יש לחלק שאדם לא ישים הכל בגמ"ח, שאדם ייתן צדקה חוץ מזה, בסדר.
(5:33) ואנשים עשו את זה במשך השנים, ה-20 שנה האחרונות וראו בזה באמת תקווה ויש כאלה שזה מאוד עזר להם, הרבה עזר עזר להם מאוד. (5:45) עכשיו באו עם תוכניות חדשות, אני מבין שדיברו על זה קודם, ויש התלהבות מאוד מאוד גדולה, אבל למה זה מביא?
(5:56) דבר ראשון זה מביא, הוא אומר רגע, אם אני יכול להשקיע את אותם 500 שקל שאני נותן לגמ"ח, אני יכול לשים בתוכנית בקופת גמל ובסוף יש לי ריבית, ריבית דריבית, ריבית כל חודש בהנחה, (6:14) וזה נכנס לקרן, והקרן גדלה וגדלה וצומחת, זה משהו לא נורמלי, חלום.
(6:22) ואומרים אנשים זהירים, אנשים מנוסים, שלפי המידע שיש ב-70 שנה האחרונות, בסך הכל אנשים עשו הרבה אחוזי ריבית, קיבלו אחוזי ריבית מאוד גבוהים, (6:39) וזה משהו ממש בטוח, כמעט ללא שום צד הפסד, ובאמת זה לא קשור רק לחילוניים, באמת יש התלהבות גדולה פה, אני לא יודע כמה מיליארדים, מדובר על סכומים עצומים שרק בזמן האחרון השקיעו,
(6:55) כל מיני קרנות השתלמות, כל הקופות האלה של העובדים וכולי השקיעו בתוכניות האלה מיליארדים, יותר מעשרות מיליארדים, ככה אני ראיתי נכון, 200 ומשהו מיליארדים מילים. (7:15) אז זה מביא אנשים לחשוב, אומרים רגע, אם ככה, מה לי להיות כזה בטלן, ולהמשיך הלאה להפריש את הכסף שלי לגמ"ח, בוא אני מכאן ולאבא, אני אשים את כל הכסף שלי שם, ולא עוד, גם מה שיש לי כבר, אני אמשוך אותו,
(7:35) אמשוך מהגמ"ח, ואני אשים את זה בקופות האלה, ואני יכול ממש להכפיל ולשלש את הסיכוי שלי לקבל הרבה כסף כשאני אבוא לחתן את הילדים. וזה דבר שקשה לי להבין איך זה קורה לנו, אני לא מבין, הבן שלנו.
(7:56) אנחנו לא יודעים שיש מצוות עשר של הלוואה בתורה. אין עוד הרבה דברים שהתורה הבטיחה, כל כך המון הבטחות, כשאדם עושה צדקה וחסד עם מישהו אחר. אין. פסוקים לגבי פסוקים. פעמים רבות שהתורה מבטיחה דברים מאוד גדולים למי שעוזר לשני. ויש משנה מפורשת על זה.
(8:22) אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא. אחד מהדברים האלה זה גמילות חסדים, כמו שהרבי בגרסנא היה אומר, אני זכרתי את זה כבר פעם. פירותיהם בעולם הזה, פירותיהם בעולם הזה.
(8:38) זאת אומרת, מי שמוציא את הכספים שלו מהגמ"ח, ושם אותם בקופות אחרות, הוא בעצם אומר, אני לא מאמין לחז"ל. פה באו מומחים והוכיחו לי, אנשים בעלי ניסיון, שהכסף הזה יכול להביא תשואה כזו גבוהה, ובגמ"ח, בסופו של דבר, בגמ"ח אני לא אקבל יותר ממה שנתתי, אני אפילו אקבל פחות.
(9:06) שהסדר של הגמ"ח הוא שגם צריך להשאיר משהו שם בגמ"ח בשביל לקבל בסוף. לא חס ושלום, לא עניין של ריבית, כפי שסידרו את זה על פי גדולי הפוסקים.
(9:18) אבל האדם אומר, אדם שמוציא כסף שכבר היה בגמ"ח, מה הוא אומר? הוא אומר, אני לא מאמין, לא מאמין למה שהתורה אומרת, לא מאמין למה שהברייתא אומרת, משנה, פאה, שפירותיהם בעולם הזה.
(9:31) אני לא מאמין בזה. אם הייתי מאמין בזה, אז הייתי משאיר את זה בשמחה רבה. זה דבר שקשה לי מאוד להבין אותו, ואני שומע גם שיש רבנים שאומרים כך, רבנים, לא רק אנשים פשוטים.
(9:45) אני אומר לכם, אל תשמעו להם. דברי הרב ודברי התלמיד, אם הקב"ה, אם התורה מבטיחה משהו, ויבוא רב ויגיד הפוך – אל תשמעו לו. אז תסמכו על התורה, יותר מאשר על הרב. תסמכו על התורה.
(10:02) תשאלו אותי אם הרב הזה לא יודע – אני לא יודע מה להגיד לכם. אבל זהו, אני יודע מה שכתוב במשנה. אבל מעבר לזה יש עוד דבר. הכניסו לאברכים הצעירים דאגה. אם עד היום, עד היום, עד לפני כמה שנים, אברך שהיה מתחתן, לא חשב הרבה.
(10:26) הרי בינינו, אם כל בחור, לפני שהיה מתחתן, היה עושה חשבון – נו, מה גודל משפחה חרדית ממוצעת? ומה הסיכוי שלי לקבל בקוילל, לכמה? בסדר, אז מי שאשתו מרוויחה, אני לא יודע מה, נו, ניחה.
(10:46) אבל זה אחוז לא גדול. רוב המשכורות הן לא עשרות אלפי שקלים. אז מה הסיכוי שלי לכלכל משפחה ולחתן אותה? באמת. אז מה לי בנצור האזרועית? שבו שלכם – שמה אני צריך את זה?
(11:04) אבל המזל שלנו עד היום היה שאנשים הלכו בתמימות, ידעו שיש מצווה להתחתן, הם רוצים גם להתחתן, ולא שואלים יותר מדי שאלות, וחונן מרחם לא ייחל – לא שואלים, באמת לא שואלים.
(11:21) מי ששואל ואין לו אמונה, אם אין לו ביטחון מהקב"ה – אין לו תשובות. ולא כל אחד נמצא במדרגה שהוא כל כך בטוח. אז הוא לא שואל, הוא הולך הלאה, ככה היה כל הדור, כל עשרות השנים האחרונות.
(11:36) ופה יצרו מצב שכבר אברך אחרי החתונה, אין לו ילדים, הוא כבר דואג, הוא כבר מתחיל לעשות חשבונות, אומרים לו תעשה ככה וככה וככה וככה. עכשיו תראו איזה פלא – בקוייללים נולד הרעיון הזה עכשיו בתחילת, באמצע החורף.
(11:51) אני בכסלו, טבת, משהו כזה, הם מגדולים, דנו ופלפלו, פה יש תשובה של רבנים וכל זה. מה קרה עכשיו בחודש האחרון עם המדד הזה, עם ה-500, מה נהיה איתו, עם ה-500?
(12:09) הייתה שם פעולה גדולה, אז אומרים שזה לא נפק"מ, ושבעצם כל הרעיון של ההשקעה שם זה בטווח רחוק – בסדר. אבל האנשים לא כל כך מבינים ולרוע מזלם, בדיוק כשהם החליטו להצטרף לתוכנית, פתאום עכשיו זה מתחיל לצנוח, זה לא עושה הרגשה טובה, זה לא נעים הדבר הזה.
(12:36) אני כבר יודע על הרבה, ממש בבטחה. איך אמר לי איזה ראש קוילל – אמר לי: יש לי איזה חדר מחשבים ליד הקוילל, האברכים שלי רצים, אומר, לפעמים יותר מפעם אחת ביום. רצים, הולכים, רצים. כל הרעיון זה דברים שכל הזמן משתנים.
(12:53) זה מניות עם דברים אחרים, מדברות חוץ, לא יודע מה. אז את המנוחת הנפש של השקיעות בלימוד זה ודאי לוקח. וזה – יש לזה גמרא מפורשת.
(13:08) אמר עולא: מחשבה מועלת אפילו לדבר תורה, שנאמר: מאפר מחשבות ערומים ולא תעשנה ידי תושיה. אומר רש"י: מחשבה, דאגת הלב על מזונותיו של אדם מועלת – מה כלומר מועלת? מלשון תועלת.
(13:26) מהניא לשכח לימודיה. חובו ומודבס. דאגת הלב על מזונותיו של אדם מהניא לשכח לימודיה. זה מועיל לשכוח את הלימוד. היינו, לא יכולים להתרכז. הריכוז הזה המחשבתי בדאגה על המזונות לוקח מאיתנו את הכוח, את הזיכרון של הלימוד.
(13:50) בקיצור – זה מקשה על הלימוד. והרמב"ם כותב שמי שתורתו אומנותו, שהוא פתח לו – מה שהוא פתח לשבט לוי – אחד מהתנאים המרכזיים הם שהוא פורק מעליו עול חשבונות ערבים. יש עול חשבונות ערבים יותר גדול מזה שאחד, עכשיו אתמול התחתן, והוא כבר מתחיל לחשב את הכפולות של הריביות וכולי וכולי.
(14:17) אני לא רוצה לנבא שום דבר. כמעט אצלי ברור שהאכזבה תהיה גדולה, לצערי הרב. לא יודע למה. ושככה הקב"ה רוצה שיהיה. רוצה שנישאר במנוחה. ושמי שבכל אופן החליט ללכת במסלול הזה של תורתו אומנותו, להיות בן תורה – יוכל להתקדם קודם כל החתונות.
(14:40) פגשתי אחד, שמע אותי מדבר על זה, אז הוא אמר לי: רב, זה לא נקרא לטמון את הראש בחול? כאילו, אתה אומר לאנשים: תשמעו, תלמדו, אל תעשו חשבונות, אל תדאגו. אמרתי לו: לא, זה לטמון את הראש בגמרא.
(14:54) מי שיטמון את הראש שלו בגמרא, בעזרת ה' – יש קודש יעודם, שמיים. תבורכו מן השמיים. יבורך נדבו.

בהתחלה GPT הביא לי רק חצי
בקשתי ממנו שישלים את החצי השני,
הופתעתי מאוד, היו שם דברים שלא זכרתי שנאמרו, עד שהבנתי שהוא המציא לבד.

הבאתי לכם שתהנו

(7:09) מדובר פה בסכומים עצומים מאוד מאוד. עכשיו הציבור שלנו גם רוצה להיות בתוך זה, רוצה גם לקטוף, יש לו צער, יש לו קושי, רוצה קצת לנשום לרווחה.
(7:24) אז בוא נלך להשקיע שם, גם בשביל הילדים, גם בשביל הנכדים, בשביל הבר מצוות, בשביל הכול, יהיה לנו פנסיה, יהיה לנו זה, יהיה לנו זה, מצוין.
(7:38) אבל האמת היא, ואני מתנצל מאוד אם אני לא מספיק מבין בזה, כי אני לא מומחה לזה, אני פשוט אדם פשוט, אני אומר מה שמרגישים.
(7:51) עד היום לא מצאנו שיש מישהו שזכה ששם את כספו בדבר כזה והוא יצא מזה, ודאי, בוודאות, ברווח.
(8:04) כל ההיסטוריה מראה שיש כל מיני משברים, והמשברים האלה שורפים כספים, לפעמים הרבה מאוד כספים.
(8:14) ולפעמים מי שנכנס ברגע הנכון, ומי שיצא ברגע הנכון, הרוויח,
אבל מי שלא קלט את הזמנים, איבד הרבה מאוד כסף, וזה קרה לא מעט פעמים.
(8:27) כמובן שתמיד אומרים: "בסדר, זה היה פעם, היום זה הרבה יותר מסודר, היום יש ביטחונות, היום יש זה, יש זה, יש זה",
אבל בסופו של דבר, השוק הזה של ההשקעות הוא שוק תנודתי, הוא שוק משתנה, והכול יכול לקרות.
(8:46) והציבור שלנו, ציבור בני תורה, הם לא מומחים בכלכלה ולא מומחים בהשקעות.
(8:56) ובקלות מאוד הם יכולים להיסחף אחרי איזו עצה, ואחרי איזה סוכן כזה ואחר, ולאבד ממון רב מאוד.
(9:08) ואם מישהו היה בא ואומר לי: תראה, אני יש לי מאה אלף שקל מיותר,
אני לא צריך אותו עכשיו, אין לי מה לעשות איתו, אני רוצה להשקיע אותו,
אז בסדר, הוא יעשה מה שהוא מבין, שייקח עצות נכונות, ילמד, יתייעץ עם מומחים,
שייקח בחשבון גם את האפשרות של הפסד.
(9:27) אבל פה מדובר לא על כסף מיותר, אלא על כספי נישואין,
על הכסף שמיועד לחתן את הילדים שלנו.
(9:36) והאדם נותן את מיטב כספו חודש בחודשו, מאמץ את עצמו, מחניק את עצמו,
בשביל שתהיה לו קרן לחתן את ילדיו.
(9:48) ואם, חלילה, בגלל איזה משבר, או בגלל איזה התמוטטות, או משהו אחר,
הכסף הזה יירד לטמיון, זה יהיה שבר גדול מאוד.
(10:00) זה לא סתם עוד הפסד.
זה הפסד של משהו שקשור בנשמת החיים, בילדים שלנו, במשפחות שלנו,
זה הפסד עם משמעות הרבה יותר עמוקה.
(10:13) ולכן צריך לשקול את הדברים האלה בכובד ראש.
(10:18) ולא להיסחף אחרי אופוריות זמניות ואחרי חלומות על רווחים מהירים.
(10:26) צריך להיות מאוד מאוד זהירים, לדעת שבכל השקעה יש סיכון,
ולדעת האם אנחנו רוצים לקחת סיכון בכספי הנישואין של הילדים שלנו.
(10:40) זה השאלה שכל אחד צריך לשאול את עצמו.
(10:45) אני לא אומר לאף אחד מה לעשות, אני לא בא להורות הוראות,
אני רק משתף את התחושה שלי, את הדאגה שלי, את מה שאני רואה מהניסיון של עשרות שנים.
(10:59) הוועידה הזאת היא באמת מקום טוב מאוד לדון, לחשוב, להחכים,
לשמוע דעות שונות, לשקול, לא להיסחף אחרי רגשות.
(11:10) גם כאשר מדובר בדברים שהם נראים מאוד מפתים, מאוד מלהיבים.
(11:17) בסוף צריך לקחת את כל המידע, לשים אותו על השולחן,
ולחשוב מחשבה ישרה, נקייה, אובייקטיבית,
ולשאול את עצמנו: מה הקב"ה רוצה מאיתנו? מה הכי נכון לעשות?
(11:31) זה הדרך שלנו, זאת המסורת שלנו.
ואם נלך בדרך הזו, בעזרת השם נזכה לברכה והצלחה,
גם בגשמיות וגם ברוחניות.
(11:45) תודה רבה.

@סייעתא-דשמיא
איך זה עובד פירושו שיש תנודתיות ושיש משברים שמנהג העולם לצאת מהם לאחר לא הרבה זמן.
כל דבר נוסף לא רלוונטי ורק גורם לנסות לתזמן וכדו'

@ניסן-עציוני לדעתי למי שיש לו גישה לאינטרנט בנקאות פתוחה יעילה פי כמה מעדכון דרך הטלפון.
רוב האנשים עושים את רוב העסקאות באשראי כך שאם זה מתעדכן אוטומטי זה עושה רוב מוחלט של העבודה.
והאמת היא שאפשר לעשות מערכת שתפעל גם באמצעות הטלפון ועדיין יהיה אפשר באמצעות פעולה חד פעמית להתחבר לכל חשבונות האשראי והבנקים.

הנה דוגמא לנימוק משפטי לביטול מחיר למשתכן לחייבי גיוס:
https://www.calcalist.co.il/real-estate/article/sjz9pgevyx

@רבנאי-יתרעם-גאון כתב בדברי הגר"מ קסלר לגמ"ח יד שמשון בעניין השתדלות לחתונות ילדים:

@אבי-ה-נערה כתב בדברי הגר"מ קסלר לגמ"ח יד שמשון בעניין השתדלות לחתונות ילדים:

@רבנאי-יתרעם-גאון אין לנו בעיה עם דיון הלכתי, יש בעיה עם שלילה גורפת של קבוצת דיינים הכי חשובה היום וביטול דברי רבותינו גדולי ישראל במחי יד.

הפוך לגמרי המצב הוא שרוב האנשים לא מבינים כלל את טעמו של גאב"ד ק"ס ולכן באתי להסביר תחילת טעם בדבריו

ועל זה ענו לך שלא הסברת את טעמו, כי גם אם הוא חושב כך זה לא סיבה לומר שמי שחושב אחרת הוא נגד התורה.

@רייך-ניסן כתב בתגובה למאמר ההטעייה "האם מתאים לי להשקיע בs&p 500":

יפה מאוד ויש"כ, אני מצרף מאמר תגובה נוסף מאת הרב אברהם לבקוביץ מרבני כשרות תשואה כהלכה.
מחקי מדדים הלכה ומעשה.pdf

הוא כותב שהוא מסכים על רוב הנכתב ומפרט 4 דברים שהם הוא מסכים עם הכותב:
1 השקעה בשוק ההון כרוכה בסיכונים רבים! ] כמו משיכה/מימוש בירידות , ועוד [ .
.2 השקעה בשוק ההון מיועדת אך ורק לטוח ארוך ]וכל המרבה הרי זה משובח[.
.3 לא מבינים - לא משקיעים! ] כן , גם בהשקעה פאסיבית במ ד ד 500 P&S[.
.4 ככל ומדובר בחיסכון ארוך טווח ]פנסיה/גמל[ השקעה ב מדדים היא הנכונה ביותר ]הכסף
נעול[.
כל הנקודות האלו לא צריכות הסכמה ואין מי שחולק עליהם, פרט לסעיף השלישי, שבו משום מה הוא דווקא מסכים. (אשמח אם יסביר למה).
יש שתי אפשרויות איך הוא הגיע למסקנה שהוא מסכים עם רוב הדברים שנכתבו,
או שהוא חושב כמו המאמר שהעליתי- שהסעיף השלישי הוא המסר העיקרי שעולה מדברי הכותב.
או שהוא סתם נבהל מהמאמר ומיהר להיות לצד שהיה נראה לו כצד של המנצחים והחכמים, וחבל.

כל נהג היה פעם נהג חדש,
וכמעט כל מי שהיה נהג חדש מכיר את הסיוט שבהוספת נהג מזדמן,
בחלק מהחברות אי אפשר, בחלק זה יקר מאוד או שיש מינימום של 3 ימים.
כל זה חוץ מהטרדה לתורם הרכב שבנוסף לחסדו הגדול שנתן את רכבו צריך לטפל בהוספת הנהג.
הפתרון לכל זה הוא ביטוח בצ'יק של חברת ליברה הם מבטחים את כל חברות הביטוח ב 30 ש"ח ליום והנהג הוא זה שמפעיל ללא תלות בבעל הרכב.
ידעתי על זה מזמן אלא שחשבתי שחייבים בשביל זה אפליקציה מה שלא רלוונטי לרובינו ב"ה,
היום התחדש לי שאפשר גם על ידי שירות לקוחות בטלפון *6323.
מה שמאפשר לכולם להשתמש בזה.

עכשיו אני רואה שזה מופיע בתוכנית הדיונים של ועדת חוץ וביטחון יחד עם כל הגזרות האפשריות:
https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_ls_bk_5714669.pdf?&~nfopt(fileDistorted=6075878540553286)
אבל זה כבר נושא לאשכול אחר

@אבי-ה-נערה ו-@צמיחה הוא אשר דיברתי,
רק יש מקום להזהיר ולהזהר לא להסחף לזה ולא להשקיע אקטיבית בכלל.
זה דבר שמאוד סוחף וחבל שאברכים יעסיקו את ראשם בזה.
(אם כי יתכן שהחתך העיקרי של האברכים שממילא עוסק גם בדברים אחרים אולי עדיף שיעסוק בזה ולא בדבריו של פוליטיקאי זה או אחר).

כשמדברים על S&P תמיד מדברים על טווח ארוך ולכן תחזית לעשרה חודשים קדימה היא לחלוטין לא רלוונטית.
מי שמתחיל להשקיע מתוך כוונה למשוך בטווח כזה הוא בסיכון גבוה להפסיד עשרות אחוזים מכספו בלי קשר לתחזיות שער הדולר.

לגופו של עניין לא מצאתי אזכור לתחזית כזאת, בהנחה שבנק ישראל מפרסם את תחזיותיו לציבור ולא רק לסוכן הנ"ל.
אם יש מקור לזה נשמח שתשתף.

שמעתי על אחד הארגונים העוסקים בליווי כלכלי הלוקח 12 אל"ש על ליווי הכולל 6 מפגשים במשך חצי שנה + יעוץ השקעות.
זה נשמע לי סכום מוגזם, לא נראה לי הגיוני לשלם 2000 ש"ח לפגישה עם מאמן כלכלי,
אני צודק? מה מקובל בשוק?

עוד דבר שגוי מאוד במחיר למשתכן זה שיטת ההגרלה.
אין עוד דבר כזה במדינה,
אם למדינה אין פתרון מספיק לכולם הפתרון הוא לתת פתרון חלקי לכולם, במקרה דנן לתת סבסוד קטן יותר לכל זו"צ.
כמו שבמעונות לא עושים הגרלה שחלק יקבלו חינם וחלק ישלמו מלא אלא יש סבסוד חלקי לרוב האוכלסיה לפי זכאות,
כמו שבסל התרופות אין תרופות שנכנסות רק לפי הגרלה אלא מה שיש תקצוב יש ומה שלא אין.
כך היה אמור להיות כאן אם אין מספיק לכולם שיהיה חלקי לכולם.
לא ברור מאיפוה הרעיון ההזוי הזה של הגרלה.

אני חושב שהעולה מדברי מרן הגרמ"ה ורבותינו הפוסקים הוא שגם אברך מן הראוי שישקיע באופן שלא יסיח דעתו מן הלימוד ולא יעסיק אותו.
וכמו שנשות האברכים עובדות למרות שבד"כ כלל זה גורם לעול על הבעל האברך.
אבל כמובן צריך לזכור שיש את הנהגת האברכים המקובלת עשרות שנים שלא עובדים לפרנסתם כלל.
וכל האמור הוא רק באופן שלא סותר את זה.