הפורום הכלכלי החרדי הראשון

שמעתי בשם אחד מיועצי השקעות בגזר (אשמח אם מישהו יצטט בשם אומרו) שאפשר להמשיך להפקיד בקרן השתלמות גם לאחר סגירת העוסק מה שחוסך התעסקות ובירוקרטיה.
האם זה נכון?

@סייעתא-דשמיא כתב בעל משנת יוסף, איקאה ומה שבינהם:

@הקול-השפוי
אם אתה מכיר בנווה יעקב מקום לפתוח אושר עד תעדכן...
אין שום קשר בין זה למשנת יוסף.

יתכן מאוד שאתה צודק.
אבל יתכן מאוד שאם לכל תושבי נוה יעקב לא היה איפוה לקנות מוצרי יסוד בשכונה היו מוצאים פתרונות מחוץ לקופסא כמו להחליף את מחסני השוק (אולי יש להם חוזה לשנים כמובן שאין לי מושג).
בכל אופן מצבים נואשים מביאים פתרונות והזדמניות עסקיות מביאות גם כן תוצאות.

@רואה-את-הנולד כתב בהאם אפשר להמשיך להפקיד לקרן השתלמות גם אחרי סגירת העוסק?:

אפשר גם להאמין שאם התפתחות הטכנולוגיה הם יעלו על זה בעתיד בקלות ויחייבו מס

אולי גם ראטרו

אם לפי מחירי הדיור עדיף בית שאן או ירוחם.
כנראה שיש עוד שיקולים...

@אבי-ר. העיקר חסר מן הספר- ארגון בנקל

@ia90990
בפריוס יש חסרון גדול שהבטרייה מתה מפעם לפעם מה שמוריד את רוב החיסכון.
לכן כתבתי הונדה ג'אז ואינסייט שבהם כמעט לא קורה שצריך להחליף בטרייה.

עד היום הם היו הכי זולים,
ומשהעלו אין להשיג היום פחות מ 0.6
חבל

כתב ב"נזקים מאוטובוסים באו ונעשה מעשה":

לדעתי הסיבה שמשרד התחבורה לא ממהר לקנוס את החברות זה מסיבה פשוטה מאוד-
בשביל שהחברות יוכלו לתת שירות מושלם הם צריכות להשקיע עוד הרבה מאוד משאבים,
כיום ההשקעה הזאת לא משתלמת להם,
מי שיצטרך לממן הוא משרד התחבורה והוא לא מעוניין או לא יכול, ולכן המצב כמו שהוא.

דיברתי עם מישהו שכנראה יודע מה קורה בתחום,
הוא טען לי שמשרד התחבור קונס על פי המידע שבידיו על דילוגי קווים,
הוא לא ידע לומר מה מוסיפה תלונה של נוסע,
עוד הוא אמר שמשרד התחבורה מוותר בסופו של יום על חלק מהקנסות כי בלי זה החברות היו קורסות.

תוספתא כתובות פ"ד ה"ז
נושא אדם אשה ופוסק עמה על מנת שלא לזון על מנת שלא לפרנס ולא עוד אלא שפוסק [עמה] ע"מ שתהא זנתו ומפרנסתו ומלמדתו תורה מעשה ביהושע בנו של ר"ע שנשא אשה ופסק עמה ע"מ שתהא זנתו ומפרנסתו ומלמדתו תורה [היו] שני בצורות [עמדו וחלקו] התחילה קובלת עליו לחכמים וכשבא לבית דין אמר להם היא נאמנת עלי יתר מכל אדם אמרה להם ודאי כך התנה עמי אמרו לה חכמים אין כלום אחר הקיצה.

ויש לדון בקהילות שהמנהג שהאשה מפרנסת, יש לומר שהיא חייבת לפרנס כאילו התנו.
ומה שהבעל מתחייב בכתובה לזון י"ל שהוא על עניין האחריות על הפרנסה ולא על העבודה בפועל.

@הצל-אא כתב ב"נזקים מאוטובוסים באו ונעשה מעשה":

אם כבר מדברים על תח"צ,
הייתי בבין הזמנים בצפת, התחבורה הפנימית שם הייתה מאוד נוחה, אבל כשרציתי לחזור למרכז, נסעתי לתחנה מרכזית ושם ראיתי משהו לא מוסבר בתכנון הנסיעות,
לי-ם יצא כל רבע שעה 2 אוטובוסים, בלי שום גוזמה, תבדקו את זה, 1 יצא ישיר לי-ם, ואחד דרך מירון,
ועל זה אני אומר כל הכבוד לנתיב אקספרס ולכל הנוגעים בדבר.
מצד שני, לבני ברק, היה כל שעתיים עד שלוש כ- 4 אוטובוסים, ואז יש התנפלות המונית וכו' וכו',

לא מצאתי עדיין אף אחד שיסביר לי את ההבדל בין ירושלים לבני ברק, ואם לא כל רבע שעה שתי אוטובוסים, אפשר לבני ברק אוטובוס כל חצי שעה,
זה מאוד נצרך בביה"ז.

אני חושב שזה היה פיילוט שהתחיל בירושלים,
זה שנה ראשונה שעושים כך.

@פשוט-יהודי כתב בדרמה! - ההכרעה הברורה במעונו של רשכבה"ג הגר"ד לנדו שליט"א:

אינני חושב שכוונת מרן שליט"א שאברך יהיה סוחר ממש, כי ברור שמה שהיה פעם זה לא היום,
לכאורה כוונתו רק על ההשקעה הקבועה בהו"ק שיהיה בבחינת שגר ושכח

בדורות האחרונים נתקבל בעולם התורה מנהג הכוללים, בהנהגת גדולי ישראל. סיבותיו וטעמיו של מנהג זה נידונו רבות ואין כאן המקום להרחיב, אך עיקרו – לאפשר לאברך לשקוד על תלמודו, בעוד שהפרנסה תגיע ממקורות אחרים, בין אם מהאשה ובין אם ממקורות אחרים.

מנהג זה גרם לרבים לחשוב כי אין צורך עוד בהשתדלות כללית לפרנסה, וכביכול הוסרה מאיתנו קללת "בזיעת אפיך תאכל לחם".
ועל זה אמר מרן הגרד"ל שזה טעות- גדו"י לאורך כל הדורות השקיעו ועבדו ומזה אנו למדים שא"א לסמוך על הנס.
וכל מה שאנו סומכים על הנס הוא רק במה שמפריע למעלת הבן תורה.

@שששששש כתב בטורו של ר' אריה ליבוביץ ביתד:

@הקול-השפוי כתב בטורו של ר' אריה ליבוביץ ביתד:

לדעתי הסיפור לא היה ולא נברא

בדרך כלל הסיפורים לא היו, העניין זה לעורר שלא יגיע לכאלו מקרים

זה נראה כאילו הוא כותב מניסיון אישי,
בדברי הסיכום הוא כותב שהוא לא עשה שום טעות,
אז איזה לקח כלכלי יכול להיות מסיפור על אדם שלא עשה שום טעות??

@רק-לא-סנופי כתב בדרמה! - ההכרעה הברורה במעונו של רשכבה"ג הגר"ד לנדו שליט"א:

ראיתי כמוכם את ההסרטה.
נו, לא התלהבתי.
אני מקווה שגם אתם לא.
לא צריך להכניס מידי הרבה רוח במה שאין.
ר' דב רואה את ענין ההשקעות כמסחר.
רק מה לעשות שהוא לא רואה בעיה שאברך יהיה קצת סוחר?....
כנראה שיש לו ראש קצת יותר בריא מכמה "אברייכים" בחדר קפה.....

ברור שיש לחלק ועיין תגובתי לעיל.

מי שזה לא מתאים לו שלא ינסה לשכנע את מי שזה כן סתירה אצלו.
עכ"פ, לא נראה לי שזה מה שארגון בנקל רצו להכניס לתוך פיו......

לא ברור מה אתה מתכוון לומר.

@בנאות-דשא אם יש כאן דיון השקפתי מה נכון ואתה מצטט מישהו,
זה נראה שאתה מביא אותו כצד בדיון,
על זה הפליאה.

@ia90990 כתב בהתחייבות לדירה - חסרונות ויתרונות:

רציתי להעלות שאלה שהתעוררה אצלי בשבוע האחרון
אנחנו כרגע באמצע קניית דירה ברוך ה' ובהתחלה של הקמת עסק בנוסף לעבודה הקבועה של אשתי
שסיפרתי על כך בכולל התגובות היו פשוט מחולקות ל2 מחנות בצורה מוחצת
מחנה א - כל הכבוד! אתם עושים נהדר וכו' וכו' ומחמאות עם סיפורים אישיים
מחנה ב' - למה? בשביל מה לעבוד בעוד עבודה..? עדיף לחכות לכל מיני הזדמנויות מאשר לקנות עכשיו ביקר.. וכו'
כשהתבוננתי בדבר לא הצלחתי למצוא את המחנה המשותף לכולם.. עד שאשתי [שמכירה גם את הצד השני של המפה..] פשוט פתרה לי את זה בהינף יד..
מחנה א' - לא קיבלו מדי הרבה לחתונה שלהם מההורים וממילא נאלצו להתחיל "לשחות לבד" בחיים ולמצוא עבודה ולנסות למצוא עוד הכנסות ולקפוץ על ההזדמנויות הראשונות של לקנות דירה וכו'
מחנה ב' - קיבלו המון לחתונה וממילא יש ביטחון מטורף שיהיה דירה לא משנה מתי העיקר שיש לי "בייס" מההורים.. וממילא לא נוצר בכלל כיוון של מחשבה להשקיע יותר מדי או בכלל.. אפ' בעבודה הראשונה שיש להם כבר ביד.. [ולחלק אפ' את זה אין..]
ומפה נוצרה השאלה הגדולה..
האם בעצם שההורים מטוב ליבם נותנים הרבה לילדיהם בחתונה שלהם.. האם יכול להיות שהתחייבות "גדולה מדי" [או אפ' ממוצעת בחלק מהציבורים] באותו זמן שהיא נותנת להם המון לקראת קניית דירה, היא מצד שני מחריבה להם את כל ההסתכלות על החיים בשנים הראשונות ובכלל..?
או שאדרבה הפוך, שיהיה להם ממה לחיות וזה בעיה שלהם ההסתכלות הזאת ואין קשר בין ההתחייבות של ההורים להסתכלות של הילדים..?
או שבכלל להתחייב עד סכום מסוים והשאר שהזוג ישיג..?
אשמח לשמוע את דעתכם..

לא ראיתי כזאת תופעה,
אני מסתובב בין הרבה אברכים, גם בגילאים הרלוונטיים ולא ראיתי הבדל.
אולי אתה לא מהמרכז וזה משנה את התמונה.
בסביבתי המצב הוא בדיוק הפוך, אלו שקיבלו כסף הם בדרך כלל אלו שכבר קנו דירה והם יודעים משכנתא מהי, וממילא נאלצים לחסוך ככל יכולתם.
דוקא אלו שקיבלו פחות בדרך כלל עדיין לא קנו דירה וממילא חיים בנחת בלי ששום דבר דוחף אותם.

אני לא מכיר הרבה אברכים שבזכות כמה מאות אלפי שקלים שקיבלו מהוריהם הפכו לאנשים שעול הכלכלה אינו מעסיק אותם.
הלוואי.

ולגופו של עניין לדעתי הנזק בחיים מצומצמים ומרדף אחרי כל שקל רב הנזק על התועלת.
אני לא חושב שצריך לחיות בלי חשבון, אבל האפשרות לתת לעוד שיקולים לנווט את החיים שלך חוץ מכסף זה תועלת שמי שיש לו אותו זה תועלת גדולה לרוח ולגשם.

@אבינדב-הכהן מצטרף לכל מילה,
גם בעבר אנשים יכלו לבזבז את כספם על אוכל מסיבות ומשרתים,
יתכן שהיום יותר, ויתכן שפחות.
ההבדל הגדול זה שהיום אנשים מתכחשים להבדלי מעמדות, וזה גרם למצבים מטורפים שעשירים ועניים חייבים לחיות באותה רמת חיים.
הבעיה הזאת מן הסתם גם בציבור הכללי,
אבל בציבור החרדי קשה שבעתיים היות וכסף לא מגדיר חברה,
המצב הוא שכולם חיים יחד ומנסים להשתוות באורח חייהם.

@פייבל-אשרינו כתב במיזם 'שלח לחמך' - אכן הפתרון האמיתי ?:

הנציג טען לי שאכן הם עשו יותר מהS&P בשנה הקודמת
איך אני יכול באמת לראות דברים כאלו?

בין אם זה נכון ובין אם לא זה נתון חסר משמעות,
לא בודקים תשואות על שנה אחת.

כיום יש דיבורים רבים על האפשרות של ביטול תוכנית "מחיר למשתכן" לחייבי גיוס. מדובר בנזק משמעותי למגזר החרדי, אבל חשבתי על תועלת פוטנציאלית שעשויה להתגלות מהמהלך הזה.

אם תוכנית "מחיר למשתכן" תבוטל לחייבי גיוס, משמעות הדבר היא שכמעט כל הציבור החרדי לא יהיה זכאי להגרלות. לכאורה, הדבר יגרום לעליית מחירי הדיור במגזר החרדי. אך לצד זאת, עליית מחירים במגזר החרדי עשויה להביא לכך שהציבור החרדי יהיה מוכן לשלם סכומים גבוהים יותר על דירות בהשוואה לציבור הכללי.

כאן טמון הרווח הפוטנציאלי: במקומות המתחרדים, יווצר פער בין המחירים שהציבור החרדי יהיה מוכן לשלם לבין המחירים שהציבור הכללי יכול לשלם. פער זה עשוי להאיץ את תהליך ההתחרדות במקומות הללו, תהליך שיביא לרווח לטווח הארוך.

כמובן, שאין בכך כדי לפצות על הנזק הגדל שיגרם למגזר החרדי, אבל תמיד טוב להסתכל גם על חצי הכוס המלאה.

@השומר דובר בזה רבות,
הגמ"ח המרכזי, זה חסד בכל מקרה, גם הורה שמחתן את ילדיו יכול לעשות זאת מכספי מעשרות לכל הדעות (הדיון הוא רק על השקעה).
כך גם בנוגע לערבים, זה חסד שאדם עושה לילדיו,
וכבר דנו בזה רבות.

@רואה-את-הנולד
ברור שאתה צודק,
ועדיין אפשר לקרוא לזה רבע הכוס...