ו
שאלת סקר:
האם לפתוח אשכול על הסטוריה מעניינת על התפתחות בפריפריה?
לדוגמא: הסיפור של חריש (רק דברים מבוססים)
או: 1000 דירות שחסידות גור בנו בעפולה לפני 30 שנה
וולפסון. ההתיישבות החרדית הראשונה בפריפריה.
וכן הלאה.
הצביעו על ההודעה (לא נפתח שרשור תגובות)
לכל המתעניינים הרבים
פתחנו אשכול חדש בנושא תעסוקה בפריפריה.
תעסוקה בפריפריה
בעז"ה נשתדל להעלות בהמשך סקירה מסודרת בענין, עקב מורכבות ורוחב הנושא והמאמץ להביא נתונים מדויקים, נדרשת עבודת שטח רצינית מול העוסקים במלאכה די בכל אתר ואתר.
ישר כח לכל המתדיינים על תובנות חשובות, העלאת הנושא בכלל, והאיכפתיות.
מכיוון שאנו מנסים להבדיל בין דיונים כלליים למידע מועיל, בכל תחום בנושא מגורים בפריפריה, נבקש גם מכם לחלק בין רעיונות או תמיהות כלליות לבין מידע מכלי ראשון ונתונים בדוקים.
את הדיונים הכללים כדאי להמשיך כאן במדור רשות הרבים הפורח מאוד
תודה על שיתוף הפעולה.
מחתנים? מתחתנים? זוגות צעירים?
ודאי זו לא הפעם הראשונה בה אתם נחשפים למידע על אפשרות מגורים בפריפריה.
בטח אתם מכירים חבר או שכן שגר באחת הקהילות או אולי אח או בן דוד שבחר להצפין או
להדרים ולבנות את ביתו באחת מערי הספר.
שמעתם סיפורים על איכות חיים, שקט ושלווה, לצד קשיי קליטה והתמודדויות שונות.
היום, אחרי 15 שנה שאלפי משפחות בחרו לגור ולגדל את ילדיהם, בצפת, חיפה, רכסים,
עפולה, כרמיאל, טבריה, אופקים, ירוחם, ונתיבות, קרית אתא, חריש, נוף הגליל או בית שאן,
האופציה שאתם תגורו גם כן באחת מהערים הללו, גדולה מאי פעם.
אתם מכירים מישהו שמוכן להצהיר שילדיו הקטנים יגורו בוודאות במרכז???
אבל למרות זאת, הצעד הזה, הוא בעצמו צעד לא פשוט, לעזוב את השכונה המוכרת לעיר
אחרת, אנשים חדשים, מוסדות לא מוכרים, או גם סגנונות שונים, אלו מעט מהדברים
שמקשים מאוד על ההחלטה, וגורמים לא אחת לדחייתה.
נוסף על כך גם שאלות בנושאי חינוך ורוחניות נכנסות לקלחת.
כתוספת לקושי והפחד משינוי כה גדול, יש צלע נוספת שלא מקלה על המתלבטים והיא
חוסר הידיעה.
העדר המידע המסודר על הפריפריה בכלל ועל כל קהילה בפרט, מהווה כר פורה לשמועות
וחצאי אמיתיות חסרות שחר, וככל שהמרחק גדל כך המידע מתעוות ומסתלף.
כשהקמת הקהילות מסתמכת על פעילות התנדבותית עצומה של אברכים צעירים בכל אתר
ואתר, ללא תמיכה ממסדית וכשמולם עומדים יזמים ובעלי ענין משופעים במזומנים וביכולת
שיווק אדירה, הקושי להעמיד דברים על דיוקם הוא גדול.
אשמח לנצל במה מכובדת זו להעלות נושאים לליבון, להביא נתונים מסודרים על התפתחות
הקהילות, על גודל השינוי שנוצר בציבור בעשור האחרון, ולהוכיח שהפתרון הגלום בפריפריה
מתאים לכם הרבה יותר ממה שנדמה לכם.
גבעת המורה
שכונת גבעת המורה היא חלק מהעיר עפולה
השכונה מנותקת מהעיר ע"י כביש ראשי ושטחי חקלאות. שוכנת על צלע הר, ומתאפיינת בעליות ומורדות.
מזג האויר באזור נח ברוב ימות השנה עקב מיקומה הטיפוגרפי מעל עמק יזרעאל
האוכלוסיה המקומית מבוגרת ומורכבת מעולים בעליות השונות, יוצאי מרוקו וצפון אפריקה ואחריהם עולי אתיופיה ויוצאי מדינות חבר העמים.
קהילת גבעת המורה מורכבת מבוגרי הישיבות הליטאיות, שמצטרפים לקהילה דרך ועדת קבלה שמוודאת את התאמת המבקש לאופי הקהילה.
בראשות הקהילה עומד המרא דאתרא הגר"נ רוטשילד שליט"א תלמידו של מרן בעל ה'אילת השחר' זצוק"ל ועמו רב ומו"ץ הקהילה הגרב"ש לנג שליט"א רב בית הכנסת המרכזי 'אהל משה'
הקהילה מונה כיום כ600 משפחות כ"י, שהגיעו טיפין טיפין לאורך 13 השנים האחרונות.
ה'קהילה' כארגון גג מספקת תמיכה בכל תחומי החיים החל מהקצאות ומתן סיוע למקימי המוסדות השונים בעיקר בתי הכנסת והכוללים, ניהול צרכי הכלל מול העירייה ע"י הנציגים שיחי', הקמת 'קופה של צדקה' שכונתית, ערוב, כשרות ומקוואות.
מוסדות הקהילה מקיפים את כל תחומי החיים והגילאים השונים.
בשכונה בתי כנסת קהילתיים לכל אזור ואזור כשבית הכנסת המרכזי 'אהל משה' עומד בשלב באישורים הסופי לפני עליה לקרקע למבנה של קבע לכ500 מתפללים.
בשכונה כ20 כוללים בכל סגנונות ותחומי הלימוד, פרטיים ותחת הרשתות הגדולות.
מוסדות 'דרך אמת' כוללים חיידר, בית יעקב וישי"ק בהנהלת הרב ישראל גרינשטיין שליט"א מספקים את החינוך המסור לילדי ובני הקהילה.
לצד זאת נפתח בשנה הקרובה חיידר נוסף מהרשת המוכרת 'דרכי יושר' שיחלק את הקבלה למוסדות לאזורים בשכונה.
בשכונה קיים סניף של הסמינר החדש.
בית הוראה בפעילות כלל רבני הקהילה הזמינים בכל עת.
התעסוקה באזור מגוון ומספקת מגוון משרות בתחומים רבים, כעיר מרכזית וכבירת מחוז, ניתן להגיע בזמן קצר יחסית לערים רבות כמו מגדל העמק, יבניאל, בית שאן, נוף הגליל ועוד, כל אלו מספקים מקומות עבודה רבים בתחום החינוך ועבודה משרדית בכל התחומים, גם העיר עצמה מספקת משרות לא מעטות בתחומים כמו הנה"ח, אדריכלות, חינוך מיוחד ועוד.
התחבורה לערים החרדיות במרכז נוחה יחסית עם נסיעות ישירות לבני ברק ומודיעין עילית וירושלים ותוספת בסופי שבוע לאשדוד, בית שמש, אלעד.
הנסיעות לערים הסמוכות בהם שוכנות קהילות נוספות כמו טבריה, בית שאן ונוף הגליל תדירות מאוד לכדי נסיעה מידי רבע שעה ויותר.
כמו"כ ישנה תחבורה נוחה לחיפה ולמגוון השירותים שניתן למצוא בה.
כציבור מאוגד בני הקהילה נהנים משירותים שונים כמו מכירות קבועות במגוון תחומים לצד עסקים מוכרים שכבר פתחו סניפים בעיר, שירותים נוחים מקופות החולים, ומגוון אירועים מותאמים לבני תורה.
לצד קהילת גבעת המורה ישנם קהילות נוספות בעיר, הקהילה הליטאית בעפולה עלית מונה מאות משפחות ולצידם מאות מחסידי ויזניץ ' ומשפחות ספרדיות, בעיר, הכח החרדי המאוחד גדול ומשמעותי, חברי העירייה החרדיים מכלל המפלגות מהווים רוב בקואליציה העירונית ומחזיקים תיקי מפתח לטובת הציבור.
כמו"כ המועצה הדתית מנוהלת במשותף ע"י נציגי הקהילה ונציגי ש"ס שיוצרים מהפכה של ממש בכל נושאי הדת בעיר.
הדירות ברובם בנות 50-60 שנה.
בגבעת המורה נמכרות כ80 דירות בשנה, רובם לתושבי המקום, כך שהיצע הדירות נמוך ויש קושי רב לרכוש דירה באופן זמין.
מזכירות הקהילה: 0504182552
נורא קל להאשים את הזוגות הצעירים בציבור החרדי שלא יוצאים לפריפריה, על זה שהם לא לוקחים אחריות על החיים שלהם ושהם לא מתאימים את צורת החיים שלהם ליכולת הפרנסה.
אבל
הנה כמה נקודות שצריך לזכור:
א. קשה לעזוב מקום מוכר, זה הסביבה, החברה, בית הכנסת, הרגלי קניות, ועוד ועוד, לעבור מהמרכז לפריפריה זה שינוי עצום!
ב. קשה לעזוב את המשפחה, הרי מי שכבר יש לו בן משפחה בפריפריה לא מתלבט, (נתון שעלה באופן מוחלט מסקר שערכנו).
ג. הפריפריה לא מקום נוצץ, ישן, רחוק, לא הומוגני, כמה שמאשימים אותנו שאנחנו מנסים ליפות את הפריפריה, אין טעם כי זה לא עובד.
ד. במקרים רבים הסביבה לא מעודדת את המהלך, ההורים רוצים (בצדק) שהילדים ישארו בסביבה, הרבנים מעלים שאלות בנושאי רוחניות, וכן הלאה.
ה. יש לזכור כי היועצים של הזוגות הצעירים שמתלבטים אם לעבור או לא, לא עשו צעד כזה בעצמם אף פעם.
בקיצור, צריך להצדיע לכל זוג שעוזב את ה'מקום הבטוח' שלו ויוצא אל הלא נודע, כמעט בלי עידוד מהסביבה, שיש לו את כל הסיבות לא לעשות כלום, ולהתגלגל כמו כולם, עד שמגיע שלב שבאמת הפתרון של הפריפריה כבר לא מתאים, כי להעביר ילדים מוסדות ולחפש מקום עבודה חדש כשכל חודש מצטברות הוצאות של משפחה גדולה, זה כבר שיקול אחר.
בעיית הדיור לזוגות צעירים זו בעיקר הבעיה של הזוגות הצעירים, ושל עוד כמה 'משוגעים לדבר'.
ואחרי כל זאת יש להזכיר את אלפי הזוגות הצעירים, רק בעשור האחרון, ואת הוריהם, ומורי דרכם, שלמרות כל הנאמר לעיל בחרו בצעד הזה, ובזכותם הפריפריה פורחת.
מסכים עם כל מילה, אין פתרון שמתאים לכולם, לכל אחד יש צרכים ושיקולים שהוא חייב לקחת בחשבון ואין ספק שיש כאלו שעברו לפריפריה בלחץ כזה או אחר למרות שלהם היה נכון להישאר במרכז.
והם סובלים.
והיה אסור להם לעשות את זה!
אבל
האם לדעתך אלפי זוגות צעירים שגרים במרכז ביחידות חנוקות או במשכנתא לא הגיונית, עשו שיקול דעת מעמיק והגיוני?
ביררו בצורה נכונה את כל האפשרויות העומדות לרשותם מכלי ראשון ולא משמועות?
הקדישו זמן לעבור ולבדוק בעיניים את האופציה הזו?
הגיעו לקהילות בפריפריה לשבת כדי לבדוק אם זה יכול להתאים להם?
התייעצו עם רב שמכיר אותם אישית על האפשרות הזו?
מהכרות אישית, הרבה כן עשו את זה (בעיקר התייעצות) וכל הכבוד להם, וכך עושה אדם אחראי.
אבל כמה לא???
לא מדבר על אלו שיכולים לעמוד ברכישת דירה במרכז, או כאלו שלצערנו מסיבות מסוימות הפריפריה היא לא אופציה בשבילם, להערכתי לא יותר מ10% בסך הכל.
חברים!
בבקשה!
המקום לדיונים אלו ברשות הרבים
בתקוה להבנה
תודה
חריש!
כעיר שאינה בעלת אופי חרדי מובהק, אנחנו מתייחסים אליה כפריפריה.
הפריפריה אינה מקשה אחת, וההגדרה מבחינתי לפריפריה זה רק היכולת לספק דירות לעוד זוגות צעירים חרדים במחירים יותר זולים מבני ברק, ירושלים, מודיעין עילית ובית שמש, ומשכך גם חריש היא פתרון ראוי.
לחריש מעלות רבות על פני פריפריות אחרות, ובראשן א. מרחק מהמרכז. ב. משרות בשכר גבוה. ובעקבות נתונים אלו בהחלט ניתן לקרוא לה מרכז ולא פריפריה.
מכיוון שאין לי הכרות אישית מספקת עם ההתפתחות במקום, אני בקשר עם העסקנים המקומיים שמכינים סקירה לחריש שתעלה פה בהקדם. בעז"ה.
לגבי השאלה על היכולת של הרבנים להשפיע על זוגות צעירים, והתארגנות לתעסוקה:
ב"ה לאורך השנים גדולי ישראל מלווים באופן הדוק את הרעיון של מגורים בשכונות מעורבות בפריפריה, ודנים פעמים רבות בשאלות שמופנות עליהם ע"י רבני הקהילות והעסקנים.
כמו"כ אנשים שבאים לשאול, בדר"כ (מלבד מקרים שלא מתאים לפונה מגורים במקומות כאלו, כמו שציינתי בעבר) ממליצים בחום.
אלא שמנסיוני, זוגות צעירים עוברים לפריפריה הרבה יותר מהר בגלל חברים מאשר בגלל שכנוע מרב. היום המחסום הגדול לפריפריה הוא חברתי בלבד.
ומשכך, הייתי משדרג את ההצעה של טריידר לכך שצעירים יוזמתיים יגבשו קבוצה של חברים מהישיבה או מהשכונה, ויבואו יחד 10- 15 משפחות לכל קהילה שהיא, זה יעבוד בוודאות.
דרך אגב, ההתפתחות בכל הקהילות עובדת ככה, בוגר אחד מוצלח מביא חצי מהוועד שלו.
לגבי תעסוקה, חריש וסביבתה לא צריכה כמעט קידום בנושא זה, יש לה הרבה מה להציע בתחום הן בהיקף המשרות והן בגובה השכר.
כאן המקום לציין לשבח את עסקני הקהילה בחריש שעושים עבודה מצוינת ויש להם את היכולת והרצון והדחף להפוך את חריש למה שהיא מסוגלת להיות!
תחזקנה ידכם גיבורי החיל!
לגבי הדיון על הגירה ערבית \ חילונית \ חרדית
מעולם לא הייתה הגירה ערבית לעיר, הנושא נופח מאוד כחלק ממסעות הבחירות לראשות העיר בין 2 מועמדים, היה מקרה ספציפי של קבלן שמכר כמות דירות לערבים כיוון שנתקע עם הפרויקט שלו והענין טופל בבתי משפט. סיפור עתיק.
עיריית עפולה מקדמת את השכונות גבעת המורה ועפולה עילית כשכונות חרדיות גם בתוכניות בעירייה וגם מול הממשלה, בהבנה שאם החרדים יתרכזו בשכונות והחילונים יגיעו לשכונות במרכז ובדרות העיר, לא יווצרו גם בעתיד חיכוכים שקיימים בערים אחרות.
כיום אין כמעט רכישת דירות בשכונות ע"י חילונים לבד מהאזורים החדשים בעפולה הצעירה, שמסתבר שכשתתקדם ההתפתחות החרדים שם, הם ינטשו.
במקום ללהעתיק ציטטות ורשימת מכולת של כל הטענות והטענות נגד שעלו כאן בדיון הארוך, אתיחס לכמה נקודות.
הנחה א. בעפולה אין תעסוקה
הנחה ב. בעפולה הרבנים והעסקנים לא דואגים לתעסוקה
הנחה ג. משפחות שעוברות לעפולה מבררות רק על סגנון הקהילה ולא על פרנסה
מכיוון שההנחה האחרונה הכי קוממה אותי, אתייחס אליה ראשונה.
כמי שמקבל פניות רבות לבירור גם על עפולה, אין אחד! אחד! שלא בודק קודם כל את ענין התעסוקה וגובה השכר! כל אמירה אחרת היא השמצה של ציבור איכותי וחכם.
באשר לשאלה האם נכון לעבור לפריפריה בחשש שיעברו כמה חודשים עד שימצאו עבודה מסודרת שניתן להסתמך עליה בחשבון החודשי, או האם להסתמך על עבודה במשכורת נמוכה יותר, אבל כזו שהגיונית לכלכלת משפחה בפריפריה, כל אחד שואל את עצת רבותיו.
כמו בכל מקום יש נשים שלא מסתדרות עם נסיעות ארוכות למקום העבודה, או שמשרות מלאות לא אפשריות מבחינתן, אבל מי שתחפש משרה מלאה במרחקים סבירים תמצא עבודה מסודרת.
באשר לשאר הטענות: בעפולה ישנם כמה עסקנים ופעילים שמוסרים נפש ממש ליצירת והתאמת מקומות עבודה והכוונה למשרות קיימות ובזכותם אחוז הנשים שאינם עובדות שואף לאפס, וזה המקום להודות להם.
כמו"כ קיים ארגון שמטפל באופן ספציפי בענין.
הסקירה תקיף את כל ההתישבות החרדית בארץ בעז"ה
תבוא סקירה נפרדת ומפורטת
הדיון הזה קשור לבית שאן?
כי לבית שאן מגיעים גם מפונביז וגם מתפארתה...
בית שאן
העיר בית שאן ממוקמת בלב עמק המעיינות, ממזרח לעמק יזרעאל. 20 דקות נסיעה מטבריה ועפולה, וכשעה וחצי מהמרכז
בעיר 20,000 תושבים והיא מוגדרת העיר הקטנה בארץ. האוכלוסיה בעיר שומרי מסורת ברובם הגדול וכ85% מהתושבים שומרי שבת.
מזג האויר בעיר חם אך יבש וכעיר ששוכנת בקצה המדבר זוכה לבריזה מרעננת בשעות אחר הצהרים והערב.
העיר מישורית ורחבת ידים, שטחים פתוחים וגינות ופארקים לרוב, בעיר כל צרכי הכלל, בנקים, רשתות מזון ורשתות ביגוד לרוב.
בעיר פועל שוק משגשג בימי רביעי.
לתועלת הציבור החרדי הגר בעיר פועל בעיר סניף של 'בר כל טוב' ומשנת יוסף.
לבד מהקהילה החדשה לציבור הליטאי, כ200 משפחות ספרדים אברכים ובני תורה.
בקהילה גרעין ראשון שהגיע לגור בשנה האחרונה ומונה כעשרה משפחות כש15 משפחות נוספות יגיעו בעז"ה לקראת אלול הקרוב (תשפ"ה).
רב הקהילה הוא הגרי"ל שכטר שליט"א תלמידו של הגאון הגדול ר' שרגא שטיינמן שליט"א שמלווה את הקהילה ומורה את דרכה.
הקהילה החדשה מתרכזת במרכז העיר בקרבה למרכזי הקניות והתחבורה.
בקהילה שקמה אך לפני שנה ישנה פעילות ענפה לביסוס המוסדות והשירותים בעיר.
הקהילה פונה לבוגרי הישיבות בני הציבור הליטאי, ומוגדרת ליטאי 'פרום' בין חבריה בוגרי ישיבות 'בית מדרש עליון' 'רינה של תורה' 'תורה בתפארתה' ועוד.
הגרעין הראשון מתרכז סביב הכולל שמהווה את המרכז התורני לבני הקהילה, ובהמשך יוקמו לפי הצורך שאר המוסדות הנצרכים, בסיוע עסקני קהילת גבעת המורה שמלווים את הקהילה מיום היווסדה בשלל דרכים.
התחבורה מהמרכז לעיר אינה מספקת ומתנהלת בעיקר דרך הערים הסמוכות וברכבת, אך בפעילות מאומצת מקווים הנציגים לאישור קו חדש לבני ברק שנמצא בישורת האחרונה, בטיפול משרד התחבורה.
בעיר תעסוקה בכל התחומים ממשרדים, הוראה, מזכירות עוד ועוד,
גולת הכותרת ואחת הסיבות להקמת הקהילה בבית שאן הוא נושא הדיור, בעיר בית שאן ניתן למצוא את מחירי הדיור הזולים בארץ כשדירות 4 חד' לא עולות על 700 אל"ש ואף ניתן למצוא דירות במחירים נמוכים משמעותית.
בעיר מלאי גדול מאוד של דירות, רובם 4 חד' משופצות בבניינים נמוכי קומה ומעוטי שכנים.
את הדירות קונים בליווי 'ועדת דיור' שמייעצת ומתאמת בין הקונים וכלל המתווכים בעיר כדי למנוע ניצול חוסר ידע מקונים שלא מודעים להלכי הרוח בשוק המקומי.
עד כה קנו עשרות משפחות דירות בבית שאן ומתעדים להגיע לגור בעיר בקרוב.
בני הקהילה ממליצים לתאם אירוח שבתי בקהילה, כדי להכיר ולהרגיש את המקום ותושביו.
ועדת קבלה: 0534176226
בבית שאן ישנם באופן מסורתי כ100 קולות ליהדות התורה, עוד קודם הקמת 'קהילת בית שאן' הליטאית.
גם העוסקים בהקמת הקהילה התפלאו על כך ולאחר בירור נודע, כי יש משפחה גדולה ומוכרת בבית שאן, משפחה ספרדית, שמצביעה ללא יוצא מן הכלל ליהדות התורה, בעקבות צוואה שהשאיר אבי המשפחה שהיה בצעירותו פעיל בולט ב'אגודת ישראל'
ואלו לא קולות שמגיעים בפעילות מפלגתית כזו או אחרת.
מעניין כי דווקא בבחירות האחרונות ושלפניהם ירדו מספר הקולות ליהדות התורה.
גם כאן נשוב ונבקש כי מי שבידו נתונים עדכניים ומלאים על הקהילות ולא נתונים ישנים וחלקיים, שיוסיף לתועלת הציבור.
אציג את הנושא מהצד השני- צד המוכרים.
בשונה מהזוגות הצעירים שמחפשים לקנות דירה, שאצלם עיקר הענין הוא הרצון לבעלות על נכס או הקושי בהתמודדות עם שכירות גבוהה או עצם המגורים הארעיים בשכירות.
המוכרים הם בעלי נכס שמסיבה כלשהי מחליטים לממש \ להחליף השקעה או לשפר דיור ובמקרים חריגים לוותר על דירה בבעלותם בלית ברירה.
בתחום הזה ישנה האטה מטורפת - ברצון למכור.
מי שלא חייב לא משנה מיקום או השקעה בזמנים כאלו, ואין שום משמעות אם חוסר היציבות או חוסר הודאות נוגע ישירות אליהם.
רוח היזמות והיוזמה מושתקת, עסקאות מכירה נעשות רק 'בלית ברירה'
זה יכול להיות משקיעים שמרגישים שההשקעה היא לא כדאית להם ומזיקה מאוד, או יורשים וכדו'
וזה לא הולך להשתפר כנראה בטווח הקרוב.
לאחרונה נשאל אחד מגדולי ישראל לענין הישיבה שצריך להקים במקום שרוצים להקים קהילה (כידוע הרב שטיינמן זצוק"ל מאוד דחף לזה) והשיב שכולל אברכים טוב יש לו את המעלות של ישיבה לענין זה.
לגופו של דיון, במקומות המוזכרים אין קשר בין הישיבות לקהילות שהתפתחו בעקבותיהן, ומשכך, אין זה נכון לתלות את כל ההתפתחות בזה, אולי מבחינה סגולית.
לדוגמא, הישיבה בעפולה, אינה בגבעת המורה אלא בעפולה עילית ואין ספק שגבעת המורה התפתחה טוב יותר מעפולה עלית.
כנ"ל בחיפה, הישיבה אינה בהדר שכשכונה היא הרבה יותר מתקדמת, וכן הלאה.
יש סיבות רבות להסביר למה מקומות מסוימים מתפתחים יותר לאט, לדוגמא, מקומות עם רב שמוביל את הקהילה ביד רמה מתפתחים מהר יותר, כמו רכסים, אופקים ועפולה.
התעסוקה בפריפריה והיכולת להתפרנס בכבוד, היא חלק קריטי בהתפתחות הקהילות ברחבי הארץ
כחלק מקידום המודעות לאפשרויות המגורים בפריפריה לזוגות צעירים, וכשאחד מארבעת היסודות עליהם מתקיימים הקהילות (דיור, מוסדות, תעסוקה, תחבורה) נמצאת במיוחד במוקד חוסר הידע של המתעניינים הרבים,
נשמח לתת מידע לכל מתעניין.
מידע מבוסס על דברי העוסקים במלאכה.
כיום יש בכל הקהילות ממונה על התחום הזה שמשתדל לסייע לכל פונה.
אשכול זה מיועד לשאלות ותשובות בנושאי תעסוקה, אנו מבקשים בכל לשון של בקשה לא לערב באשכול זה תובנות כלליות על מגורים בצפון או בדרום, או טענות וחצאי אמתויות המבוססים משמועות.
מתגובות רבות שקיבלנו, המידע שהתפרסם בבמה נכבדה זו מוסיף מאוד למתעניינים רציניים במעבר לפריפריה, בואו נשאיר את זה כך.
לדיונים כלליים ולהצעות יעול:
רשות הרבים
הנציגים החרדים מאוד מרוצים. כנראה שאחרי מה שהיה כל דבר אחר יותר טוב.
הקהילה החרדית שכונת שביט – קרית אתא
בקרית אתא, שבין חיפה לרכסים, נבנתה בשנתיים האחרונות קהילה חרדית חדשה בשכונת שביט, בראשות רב הקהילה, הגאון רבי שמואל כַּהן שליט"א. הקהילה זכתה לברכתם של גדולי ישראל ובראשם מרן הגאון הגדול רבי שמעון גלאי שליט"א ומרן הגאון הגדול רבי שרגא שטינמן שליט"א.
קהילה תורנית מפוארת
קהילת 'כתר תורה' נוסדה בכדי לתת מענה לציבור האברכים, בוגרי ישיבות איכותיות, תוך שמירה על איכות חיים גבוהה וחיי תורה מלאים.
בשכונה הוקם כולל שע"י רשת הכוללים "כתר תורה" שבראשות הגאון רבי יחזקאל אברמוב שליט"א, אשר גדולי ישראל הטילו עליו את המלאכה להקים מקום תורה מרכזי לרווחת הציבור החרדי.
כדי לשמור על ייחודיות הקהילה ועל מחירי הדיור, הוקמה ועדת דיור בהכוונת גדולי ישראל ובראשות רב הקהילה שליט"א, המלווה את תהליך רכישת הדירות ושילוב המשפחות בקהילה.
מוסדות תורה וחינוך
בלב שכונת שביט פועל הכולל המרכזי "כתר תורה", בראשות הגאון רבי יחזקאל אברמוב שליט"א.
בקרבת מקום פועל תלמוד תורה "שאל אביך", בניהול הרב שלמה וויספיש שליט"א, הידוע ברמתו הגבוהה ובאווירתו הייחודית.
במרכז העיר פועל בית מדרש של קהילת מאקאווא, שטיבלאך עם מניינים בכל שעות היום, כולל אברכים בניהול הרב רוטנברג שליט"א, וכולל נוסף של ישיבת הר"ן.
לצד זה, פועלת ישיבה לצעירים מהטובות בצפון, בראשות הגאון רבי צבי פוסטבסקי שליט"א, המעניקה מענה איכותי לבני הקהילה.
נגישות ותחבורה
קרית אתא נהנית ממיקום נוח במיוחד, בצמוד לכביש 6:
בני ברק – שעה נסיעה בלבד
קרית ספר – שעה ורבע
ירושלים – שעה וחצי
מערך האוטובוסים המתוגבר מבטיח תחבורה יומית נוחה ומהירה לכל הערים החרדיות (בית שמש, אלעד, קרית ספר), ובסופי שבוע – קווים ישירים.
מרכזי קניות מותאמים למגזר החרדי
במרכז קרית אתא פועל מרכז מסחרי חדיש, ובו מגוון חנויות מותאמות למגזר החרדי – מביגוד ועד תשמישי קדושה.
בנוסף, השכונה קרובה מאוד (כ-8 דקות) ליישוב רכסים וכ-15 דקות לחיפה, מה שמאפשר לבצע סידורים וקניות קרוב לבית – בלי צורך בנסיעה למרכז.
תעסוקה בשפע
קרית אתא היא חלק ממטרופולין חיפה, מה שמאפשר לנשות הקהילה מגוון אפשרויות תעסוקה בתחומים שונים: הוראה, גננות, אדריכלות, הנהלת חשבונות, הייטק, גרפיקה ועוד.
הודות לתשתיות התחבורה ולקרבה לאזורי תעשייה, כל נשות הקהילה מוצאות תעסוקה נוחה במרחק נסיעה קצר.
דיור איכותי ומחירים נוחים
בקהילה ניתן למצוא דירות מכל הסוגים – מבניינים חדשים ומשופצים, ועד דירות שמורות עם פוטנציאל שדרוג.
הדירות מרווחות עם חדרים גדולים, מה שמאפשר איכות חיים גבוהה במחירים נוחים:
דירת 4 חדרים החל מ-950,000 ₪
דירת 3 חדרים החל מ-850,000 ₪
בואו והצטרפו להצלחה!
ועדת הדיור בשכונת שביט פועלת ללוות את המשפחות החדשות בכל שלב – מקניית הדירה, דרך שילוב הילדים במוסדות החינוך ועד השתלבות מלאה בקהילה.
לפרטים נוספים
ועדת הדיור 04-6020909
נציג הקהילה – הרב בנימין קרמר
058-3223193
