ו
שאלת סקר:
האם לפתוח אשכול על הסטוריה מעניינת על התפתחות בפריפריה?
לדוגמא: הסיפור של חריש (רק דברים מבוססים)
או: 1000 דירות שחסידות גור בנו בעפולה לפני 30 שנה
וולפסון. ההתיישבות החרדית הראשונה בפריפריה.
וכן הלאה.
הצביעו על ההודעה (לא נפתח שרשור תגובות)
תושבים: חריש מונה כ- 40,000 תושבים וכ- 10,000 בתי אב.
השכונות: בחריש קיימות חמשה שכונות: שתי השכונות היותר ותיקות שהתאכלסו לפני כשמונה שנים: אבני חן והחורש, ושלושת השכונות החדשות שהתאכלסו בחמש השנים האחרונות: המעוף, הפרחים ובצוותא.
אופי אוכלוסייה: חריש הינה עיר בעלת צביון מסורתי – דתי ורוב האוכלוסייה בה שומרת תורה ומצוות. דבר שנראה בתוצאות הבחירות הארציות בהם קרוב ל- 80% הצביעו למפלגות ימניות – מסורתיות – דתיות. עפ"י ההערכות הציבור החרדי והדתי יחד מהווה כ- 65% מכלל האוכלוסייה בחריש.
צביון העיר: בניגוד לערים מעורבות בהם מתקיימים חילולי שבת רבים, בחריש רוב מוחלט של החנויות סגורות בשבת (למעט בודדות) וניכרת אווירה שבתית גם ברחובות עקב האחוזים הגבוהים של שומרי שבת. גם במרחב הציבורי נשמר צביון דתי המתבטא בחנויות כשרות ומיעוט של תמונות שאינם הולמות יחסית למקומות אחרים.
עסקים ומסחר: רחובה הראשי של העיר הוא רחוב "שדרות דרך ארץ" שנבנה כדוגמת רחוב עקיבא בבני ברק. (בעקבות תכנונה של העיר לציבור החרדי) לאורך כל הרחוב פזורות חנויות רבות ומגוונות ובו קיימים מרכזי קניות גדולים כדוגמת "מור" בכניסה לעיר, וכן "מור" החדש בפינת רחוב ספיר. קיימים גם מרכזי מסחר גדולים סמוכים לחריש בחדרה, פרדס חנה, צומת כרכור, גן שמואל ועוד.
תעסוקה: בשל מיקומה המעולה בין חיפה לת"א וסמיכותה לערים גדולות ומרכזיות, חריש נהנית משפע מקומות עבודה קרובים בכל התחומים. כמו בחדרה (20 דק') בנתניה (30 דק') בחיפה (35 דקות) ועוד. ורבים מתושבי העיר עובדים גם באזור המרכז כמו פ"ת ות"א. (יש רכבת לת"א מבנימינה הסמוכה לחריש) בסמוך לחריש ממוקמים מרכזי תעסוקה ענקיים כדוגמת פארק תעשיות קיסריה, פארק ההייטק ביוקנעם, ופארק מתם בעמק חפר. וזאת מלבד היצע רב בעבודות הוראה וגננות הקיים בחריש, ושטחי ענק של תעסוקה משרדים ומסחר הצפויים להיבנות בעיר שכבר יצאו לשיווק.
בנקים, קופ"ח ושירותי רפואה: בחריש כיום קיימים סניפי בנקים של פועלים, לאומי, טפחות, וכל סניפי הקופ"ח שאף מרחיבים את שירותיהם ופותחים סניפים ומרכזים גדולים נוספים בכל רחבי העיר. בנוסף, קיים סניף של סופר פארם וסניף של מרכז הדס לרפואה דחופה הנותן שירות גם בשבתות וחגים, וכן סניף דואר.
תחבורה: בשנתיים האחרונות חל שיפור עצום בתחבורה בחריש, וצפויים שיפורים משמעותיים בקרוב וקווים חדשים ליעדים נוספים. כיום יש בחריש קוים לת"א, לחיפה, לחדרה, לבנימינה, לקיסריה לב"ב ולירושלים.
בנוסף, יש תחנת רכבת בבנימינה הסמוכה לחריש ותחבורה בתדירות גבוהה מחריש לתחנה. בקרוב צפויה להיחנך תחנת רכבת נוספת (של המסילה המזרחית) בצומת גן שמואל הסמוכה לחריש מרחק 10 דק' נסיעה.
עתיד: עפ"י החלטת ממשלה חריש צפויה לאכלס כמאה אלף תושבים בעשור הקרוב. חריש הינה מהערים היחידות בארץ שמתוכננת בה בנייה מאסיבית בסדר גודל של כ- 25,000 יחי"ד הצפויות להיבנות ב"חריש צפון" וב"חריש מערב". בנוסף, שכונת "חריש דרום" בה גם צפויים להיבנות שטחי ענק של מסחר, תעסוקה ומשרדים, כבר החלה לצאת לשיווק. חריש צפויה להפוך לעיר ענקית ומפותחת ולמטרופולין אזורי מרכזי, עם תחנת רכבת בכניסה לעיר שכבר אושרה בנייתה, ועם בית חולים גדול המתוכנן לקום בעיר. עפ"י ההערכות חריש צפויה להתחבר ישירות לכביש 6 דבר שיקצר את הנסיעה למרכז ב- 13 דקות.
הציבור החרדי בחריש:
נתוני הציבור החרדי בחריש: תוך שנים ספורות הפכה חריש לאחד הריכוזים החרדיים הגדולים ביותר באזור המרכז. עפ"י ההערכות ופילוח תוצאות הבחירות מספר משפחות החרדיות כיום בחריש הוא כ- 2,300. המהווה כ- 25% מתושבי העיר.
הנציגות החרדית ומועצת העיר: בבחירות האחרונות חל מהפך אדיר במועצת העיר. הציבור החרדי שילש את כוחו ולראשונה מפלגת "דגל התורה" התמודדה למועצת העיר והצליחה להכניס נציג למועצה. המפלגות החרדיות שזינקו ממנדט אחד ל- 4 מנדטים (1 דגל, 3 ש"ס) מחזיקות כיום בקרוב לשליש ממועצת העיר. זאת בנוסף לנציג נוסף המוגדר כדתי / חרדי ורוב מצביעיו נמנים על המגזר החרדי המייצג את צרכי הציבור החרדי. גם מועצת העיר הפכה לרוב חרדי – דתי מוחלט. (10 דתיים וחרדים, 1 מסורתי, 4 חילוניים.) דבר המסמל יותר מכל את השינוי העצום שחל בעיר.
הקהילות בעיר: בחריש קיימות עשרות קהילות חרדיות הפזורות בכל רחבי העיר מכל העדות והחוגים, ביניהם הקהילה התורנית שהוקמה לפני כארבע שנים בלבד ומתפתחות בצורה מהירה, ומתרכזת באזורים החרדיים המרכזיים, בשכונות בצוותא אבני חן והחורש. לפירוט נרחב ראה כרטיסייה נפרדת הקהילה התורנית.
שירותי דת: בעיר קיימים 4 מקוואות טהרה, באבני חן, בהחורש, בבצוותא ובפרחים. בנוסף למקוואות בשכונות בצוותא, החורש ואבני חן. המקוואות בפיקוח המהודר של "טהרת המשפחה" בכל השכונות הנ"ל ישנם גם מקוואות כלים. בעיר קיים עירוב מהודר בפיקוחם של רבני העיר ובד"ץ העדה החרדית.
חינוך ומוסדות חינוך חרדיים: תוך שנים ספורות בלבד נפתחו בחריש 8 תלמודי תורה, 5 בתי יעקב וסמינר. ביניהם המוסדות שע"י הקהילה התורנית: ת"ת "עטרת שלמה" – סורוצקין, ת"ת "איילת השחר", גני בנות "שירת התורה" ובית יעקב "השיר והשבח" שע"י החינוך העצמאי.
כוללים ובתי כנסת: עשרות בתי כנסת וכוללים נפתחו ב- 3 שנים האחרונות בכל רחבי העיר, ביניהם בתי כנסת שע"י הקהילה התורנית: בית כנסת "אהבת תורה" בשכונת בצוותא. ו"בית השם" בשכונת החורש, בנוסף למניינים בשבתות בשכונת אבני חן ו"דרך אמונה" בשכונת המעוף. וכן הכוללים שע"י הקהילה התורנית.
העיריה פרסמה הקצאות ללמעלה מ- 50 בתי כנסת הצפויים להיבנות בעיר, ועוד 20 בתי כנסת במבנים יבילים הצפויים להיבנות בקרוב.
סופרים וחנויות לציבור החרדי: בחריש קיים מגוון גדול של חנויות למגזר החרדי. מתוך חמשת הסופרים הגדולים בחריש, שלושה הינם חרדיים וממוקמים בשלושת האזורים החרדיים המרכזיים. סופר מעיין 2000 באבני חן, סופר מעיין 2000 בהחורש וסופר K.T. מרקט (של "משנת יוסף") בבצוותא. בנוסף, יש עוד שני סניפים של רשת "סופר סטור" בהחורש, סניף "גוד מרקט" של יש חסד בשכונת החורש, ומכולת חרדית בשד' ההגשמה צמוד לבצוותא. בנוסף, במרחק רבע שעה נסיעה מחריש יש סניף "אושר עד" בחדרה. רשתות "יש חסד" ורמי לוי רכשו שטחים גדולים בעיר וצפויים לפתוח סניפים בשנים הקרובות.
בעיר קיימים חנויות של תשמישי קדושה, שיא החשמל והמיזוג, ספרים, פלאפונים כשרים, בגדי ילדים, (לידר, קידישיק, שרייבר) מסעדות, פיצות בהשגחות מהודרות (לנדא ובד"ץ העדה"ח) מאפיות (מחפוד, לנדא) ועוד מגוון גדול של חנויות בבעלות חרדית הנותנות מענה רחב לציבור החרדי.
תחבורה לציבור החרדי: מחריש יש תחבורה יומיומית נוחה לב"ב ולירושלים, וכן קו יומיומי פרטי של תולדות אהרון לירושלים העובר דרך בית שמש. לאחרונה מונה נציג דגל התורה בעיר ליו"ר ועדת תחבורה ציבורית ובקרוב צפויים שיפורים ושינויים בתחבורה בחריש והוספת קוים ליעדים חדשים, בפרט קווים בסופ"ש לערים חרדיות.
פוטנציאל התפתחות הקהילות החרדיות: לחריש פוטנציאל התפתחות גדול ביותר לציבור החרדי. ישנם מס' פרויקטים חרדיים בבנייה בהם צפויים להתאכלס למעלה מ- 350 משפחות. בכל רחבי העיר, ובפרט באזורים החרדיים, ישנה מגמת התחרדות מתמדת ועקבית ועוד ועוד משפחות חרדיות מגיעות להתגורר בעיר. כאמור, בחריש ישנה תנודה מתמדת של רכישת ומכירת דירות בהיקף נרחב, זאת כאמור כאשר רוב תושבי העיר מתגוררים בה בשכירות.
בחריש צפויות להיבנות כ- 25,000 דירות בשכונות חדשות, ועפ"י הסכם קואליציוני עם דגל התורה יקודם בהם תב"ע מותאם לציבור החרדי. בנוסף, לאחר פעילות של נציג דגל התורה, הוסרו ההגבלות בשכונות אלו שעד עתה מנעו בניית פרויקטים חרדיים רבים בעיר.
לכל המתעניינים הרבים
פתחנו אשכול חדש בנושא תעסוקה בפריפריה.
תעסוקה בפריפריה
בעז"ה נשתדל להעלות בהמשך סקירה מסודרת בענין, עקב מורכבות ורוחב הנושא והמאמץ להביא נתונים מדויקים, נדרשת עבודת שטח רצינית מול העוסקים במלאכה די בכל אתר ואתר.
ישר כח לכל המתדיינים על תובנות חשובות, העלאת הנושא בכלל, והאיכפתיות.
מכיוון שאנו מנסים להבדיל בין דיונים כלליים למידע מועיל, בכל תחום בנושא מגורים בפריפריה, נבקש גם מכם לחלק בין רעיונות או תמיהות כלליות לבין מידע מכלי ראשון ונתונים בדוקים.
את הדיונים הכללים כדאי להמשיך כאן במדור רשות הרבים הפורח מאוד
תודה על שיתוף הפעולה.
מחתנים? מתחתנים? זוגות צעירים?
ודאי זו לא הפעם הראשונה בה אתם נחשפים למידע על אפשרות מגורים בפריפריה.
בטח אתם מכירים חבר או שכן שגר באחת הקהילות או אולי אח או בן דוד שבחר להצפין או
להדרים ולבנות את ביתו באחת מערי הספר.
שמעתם סיפורים על איכות חיים, שקט ושלווה, לצד קשיי קליטה והתמודדויות שונות.
היום, אחרי 15 שנה שאלפי משפחות בחרו לגור ולגדל את ילדיהם, בצפת, חיפה, רכסים,
עפולה, כרמיאל, טבריה, אופקים, ירוחם, ונתיבות, קרית אתא, חריש, נוף הגליל או בית שאן,
האופציה שאתם תגורו גם כן באחת מהערים הללו, גדולה מאי פעם.
אתם מכירים מישהו שמוכן להצהיר שילדיו הקטנים יגורו בוודאות במרכז???
אבל למרות זאת, הצעד הזה, הוא בעצמו צעד לא פשוט, לעזוב את השכונה המוכרת לעיר
אחרת, אנשים חדשים, מוסדות לא מוכרים, או גם סגנונות שונים, אלו מעט מהדברים
שמקשים מאוד על ההחלטה, וגורמים לא אחת לדחייתה.
נוסף על כך גם שאלות בנושאי חינוך ורוחניות נכנסות לקלחת.
כתוספת לקושי והפחד משינוי כה גדול, יש צלע נוספת שלא מקלה על המתלבטים והיא
חוסר הידיעה.
העדר המידע המסודר על הפריפריה בכלל ועל כל קהילה בפרט, מהווה כר פורה לשמועות
וחצאי אמיתיות חסרות שחר, וככל שהמרחק גדל כך המידע מתעוות ומסתלף.
כשהקמת הקהילות מסתמכת על פעילות התנדבותית עצומה של אברכים צעירים בכל אתר
ואתר, ללא תמיכה ממסדית וכשמולם עומדים יזמים ובעלי ענין משופעים במזומנים וביכולת
שיווק אדירה, הקושי להעמיד דברים על דיוקם הוא גדול.
אשמח לנצל במה מכובדת זו להעלות נושאים לליבון, להביא נתונים מסודרים על התפתחות
הקהילות, על גודל השינוי שנוצר בציבור בעשור האחרון, ולהוכיח שהפתרון הגלום בפריפריה
מתאים לכם הרבה יותר ממה שנדמה לכם.
התוכן בעריכה
א. הפורום לא הוקם לקידום הפריפריה, אבל כמובן שזה המקום להודות למנהלי הפורום על הבמה המכובדת, על העידוד ועל הקידום המוצלח של המטרה החשובה של עזרה לזוגות צעירים בדיור בר השגה.
ב. לאורך השנים קמו כמה יוזמות לקידום הפריפריה, הקושי הגדול הוא בגיוס מימון לקידום הרעיון - ולא המקום.
הפריפריה היא אוסף של מקומות, אנשים ואינטרסים שונים. כדי לממן יוזמה כזו, וכדי שמפרסם ירצה להוציא תקציב על קידום הרעיון הרחב של מגורים בפריפריה בכלל , נדרשת עבודה מקדימה וקשה, כדי להוכיח למפרסמים שקידום הרעיון הכללי יתרום בסופו של דבר למוצר שלהם יותר מאשר קידום המוצר עצמו באופן פרטני.
בלי להיכנס לשמות, תפתחו את היומונים החרדיים, תחפשו את המפרסמים הגדולים ותשאלו את עצמכם האם מפרסמי הפרויקטים חושבים שיועיל להם אם בית שאן או נוף הגליל יתפתחו או לא?
מנסיוני, התשובה היא לא!
ולעצם היכולת להשקיע במיתוג ופרסום מקצועי ע"י הקהילות עצמם, הקהילות הם בדרך כלל מיזמים פרטיים של מוסרי נפש שעסוקים יום וליל בהתנדבות בקידום הקהילה, להם ודאי אין את היכולת לארגן דבר כזה.
לסיום, שאלת סקר:
האם לדעתך 'הרשות החרדית' על תקציביה המרובים צריכה לקחת על עצמה פרויקט כזה?
הצביעו להודעה
בית שאן
העיר בית שאן ממוקמת בלב עמק המעיינות, ממזרח לעמק יזרעאל. 20 דקות נסיעה מטבריה ועפולה, וכשעה וחצי מהמרכז
בעיר 20,000 תושבים והיא מוגדרת העיר הקטנה בארץ. האוכלוסיה בעיר שומרי מסורת ברובם הגדול וכ85% מהתושבים שומרי שבת.
מזג האויר בעיר חם אך יבש וכעיר ששוכנת בקצה המדבר זוכה לבריזה מרעננת בשעות אחר הצהרים והערב.
העיר מישורית ורחבת ידים, שטחים פתוחים וגינות ופארקים לרוב, בעיר כל צרכי הכלל, בנקים, רשתות מזון ורשתות ביגוד לרוב.
בעיר פועל שוק משגשג בימי רביעי.
לתועלת הציבור החרדי הגר בעיר פועל בעיר סניף של 'בר כל טוב' ומשנת יוסף.
לבד מהקהילה החדשה לציבור הליטאי, כ200 משפחות ספרדים אברכים ובני תורה.
על הקהילה
בקהילה גרעין ראשון שהגיע לגור בשנה האחרונה ומונה כעשרה משפחות כש15 משפחות נוספות יגיעו בעז"ה לקראת אלול הקרוב (תשפ"ה).
רב הקהילה הוא הגרי"ל שכטר שליט"א תלמידו של הגאון הגדול ר' שרגא שטיינמן שליט"א שמלווה את הקהילה ומורה את דרכה.
הקהילה החדשה מתרכזת במרכז העיר בקרבה למרכזי הקניות והתחבורה.
בקהילה שקמה אך לפני שנה ישנה פעילות ענפה לביסוס המוסדות והשירותים בעיר.
הקהילה פונה לבוגרי הישיבות בני הציבור הליטאי, בין חבריה בוגרי ישיבות 'בית מדרש עליון' 'רינה של תורה' 'תורה בתפארתה' ועוד.
מוסדות
הגרעין הראשון מתרכז סביב הכולל שמהווה את המרכז התורני לבני הקהילה, ובהמשך יוקמו לפי הצורך שאר המוסדות הנצרכים, בסיוע עסקני קהילת גבעת המורה שמלווים את הקהילה מיום היווסדה בשלל דרכים.
תחבורה
התחבורה מהמרכז לעיר אינה מספקת ומתנהלת בעיקר דרך הערים הסמוכות וברכבת, אך בפעילות מאומצת מקווים הנציגים לאישור קו חדש לבני ברק שנמצא בישורת האחרונה, בטיפול משרד התחבורה.
תעסוקה
בעיר תעסוקה בכל התחומים ממשרדים, הוראה, מזכירות עוד ועוד,
דיור
גולת הכותרת ואחת הסיבות להקמת הקהילה בבית שאן הוא נושא הדיור, בעיר בית שאן ניתן למצוא את מחירי הדיור הזולים בארץ כשדירות 4 חד' לא עולות על 700 אל"ש ואף ניתן למצוא דירות במחירים נמוכים משמעותית.
בעיר מלאי גדול מאוד של דירות, רובם 4 חד' משופצות בבניינים נמוכי קומה ומעוטי שכנים.
את הדירות קונים בליווי 'ועדת דיור' שמייעצת ומתאמת בין הקונים וכלל המתווכים בעיר כדי למנוע ניצול חוסר ידע מקונים שלא מודעים להלכי הרוח בשוק המקומי.
עד כה קנו עשרות משפחות דירות בבית שאן ומתעדים להגיע לגור בעיר בקרוב.
בני הקהילה ממליצים לתאם אירוח שבתי בקהילה, כדי להכיר ולהרגיש את המקום ותושביו.
יצירת קשר
ועדת קבלה: 0534176226
@שעיה-שור מתנצל בפני כבודו שלא הייתה לי שהות לענות תיכף שנשאלה השאלה.
בקהילות גבעת המורה, נוף הגליל, בית שאן, עפולה מרכז העיר יש ועדות קבלה ומומלץ לפנות אליהם (המספרים מופיעים בתחילת כל סקירה)
בפשטות גם כאלו שאינם אברכים מתקבלים לקהילות ובתנאי שיעמדו בתנאי הסף של הקהילות.
בהצלחה רבה!
במקום ללהעתיק ציטטות ורשימת מכולת של כל הטענות והטענות נגד שעלו כאן בדיון הארוך, אתיחס לכמה נקודות.
הנחה א. בעפולה אין תעסוקה
הנחה ב. בעפולה הרבנים והעסקנים לא דואגים לתעסוקה
הנחה ג. משפחות שעוברות לעפולה מבררות רק על סגנון הקהילה ולא על פרנסה
מכיוון שההנחה האחרונה הכי קוממה אותי, אתייחס אליה ראשונה.
כמי שמקבל פניות רבות לבירור גם על עפולה, אין אחד! אחד! שלא בודק קודם כל את ענין התעסוקה וגובה השכר! כל אמירה אחרת היא השמצה של ציבור איכותי וחכם.
באשר לשאלה האם נכון לעבור לפריפריה בחשש שיעברו כמה חודשים עד שימצאו עבודה מסודרת שניתן להסתמך עליה בחשבון החודשי, או האם להסתמך על עבודה במשכורת נמוכה יותר, אבל כזו שהגיונית לכלכלת משפחה בפריפריה, כל אחד שואל את עצת רבותיו.
כמו בכל מקום יש נשים שלא מסתדרות עם נסיעות ארוכות למקום העבודה, או שמשרות מלאות לא אפשריות מבחינתן, אבל מי שתחפש משרה מלאה במרחקים סבירים תמצא עבודה מסודרת.
באשר לשאר הטענות: בעפולה ישנם כמה עסקנים ופעילים שמוסרים נפש ממש ליצירת והתאמת מקומות עבודה והכוונה למשרות קיימות ובזכותם אחוז הנשים שאינם עובדות שואף לאפס, וזה המקום להודות להם.
כמו"כ קיים ארגון שמטפל באופן ספציפי בענין.
על האזור
העיר קרית מלאכי היא עיר לא גדולה בדרום ה'קרוב', סמוכה לאשדוד ולישובים החרדים הותיקים קוממיות ויסודות, שם גם מתחנכות בנות הקהילה.וכן לקרית גת מערב, העיר החרדית הבאה, לפי כל הגורמים.
העיר בת כ30,000 התושבים, מורכבת מעולים ותיקים וחדשים, אחוז ניכר מתושבי העיר שומרי מסורת ואוירה זו מורגשת היטב, בשבתות ובכלל.אנשי המקום מוקירים תורה ולומדיה ובקשרים חמים עם בני הקהילה.
בעיר קהילה חבדי"ת גדולה עם למעלה מ1,000 משפחות.
על הקהילה
הקהילה בקרית מלאכי שקמה בעידודו של מרן בעל אילת השחר זצוק"ל מתרכזת סמוך לשכונת 'נחלה' ומונה כ150 משפחות, בוגרי ישיבות, שעשרות רבות נוספות, רכשו דירות באזור ויגיעו לגור בקרוב.
רב הקהילה הוא הגאון ר' יצחק אברמוביץ' מו"ץ ואב"ד באשדוד, שעומד בקשר אישי עם כל אחד מבני הקהילה.
מוסדות
בקהילה מוסדות חינוך וכוללים, כקהילה צעירה שרוב הילדים בה קטנים, מוסדות החינוך גדלים בהתאם לצורך, תלמוד תורה לבני הקהילה מכיתות א-ד בהנהלת הרב גדעון הרמן שליט"א, וגנים לכל הגילאים.
מעון 'קרן אורה' שמנוהל ע"י אחת מנשות הקהילה, מתפתח בצעדי ענק עם 2 כיתות תינוקיה ו2 נוספות שיפתחו בקרוב, המעון יצא לשם דבר בטיפוח והניהול שלו.
לעת עתה הילדות בגילאי בית יעקב לומדות בבית חלקיה ובקוממיות שם יש בתי ספר ותיקים, עד לאישור תקן לפתיחת בית יעקב לקהילה. הנציגים מקווים כי כבר בשנה הבאה יפתח בית יעקב לבנות הקהילה.
כוללים
בקהילה כולל בכמה סגנונות, הכולל הותיק בראשות הרה"ג ישראל עמית שליט"א, בנו של ראש הישיבה הגדולה 'קרית מלאכי' המוכרת.כולל 'מעיין אליהו' מרשת הכוללים הגדולה, וכולל נוסף בשכונה סמוכה שאף הוא מיועד ברובו לבני הקהילה.
2 בתי כנסת משמשים את בני הקהילה, בית הכנסת המרכזי, שמתרחב בימים אלו, ובית הכנסת נוסף שם נמצא בימות החול הכולל הותיק ובשבת משמש מנינים נוספים.
שירותים
בעיר שירותים רבים המתאימים לציבור החרדי, מקופות חולים, בנקים, ושרותים נוספים, ועד סניף של 'יש חסד' רשתות ביגוד כמו 'לידר' חנויות ספרים, מאפיות כשרות וחנויות לממכר מזון מהיר בכשרות מהודרת.
שיתוף הפעולה בין נציגי הקהילה והעירייה הוא טוב, והקהילה נהנית מתקציבים, שירותים שונים והקצאות.
תעסוקה
בעיר וסביבתה תעסוקה מגוונת בהיצע גדול, בתחום ההוראה יש תעסוקה בשפע במגוון בתי ספר בעיר, יש ביקוש גדול לגננות ומטפלות, כמו כן ניתן בקלות למצוא משרות מתאימות בחשבונאות במשרדי ראיית חשבון.
תחבורה
התחבורה מקרית מלאכי לערים החרדיות היא מצויינת, יש נסיעות כמה פעמים ביום לבני ברק ירושלים ועוד, ובסופ"ש לכל המרכזים החרדיים.כמו כן התחבורה הפנימית בעיר יעילה ונוחה מאוד.
דיור
באזור בו מתרכזת הקהילה ניתן לרכוש דירות 3, 4, ו5 חד', החל ממליון ש"ח ל3 חד' ועד ל1,300,000 עד מליון וחצי לדירת 5 חד'.לבירורים על דירות ניתן לפנות למתווך הקהילה.
גבעת המורה
שכונת גבעת המורה היא חלק מהעיר עפולה
השכונה מנותקת מהעיר ע"י כביש ראשי ושטחי חקלאות. שוכנת על צלע הר, ומתאפיינת בעליות ומורדות.
מזג האויר באזור נח ברוב ימות השנה עקב מיקומה הטיפוגרפי מעל עמק יזרעאל
האוכלוסיה המקומית מבוגרת ומורכבת מעולים בעליות השונות, יוצאי מרוקו וצפון אפריקה ואחריהם עולי אתיופיה ויוצאי מדינות חבר העמים.
על הקהילה
קהילת גבעת המורה מורכבת מבוגרי הישיבות הליטאיות, שמצטרפים לקהילה דרך ועדת קבלה שמוודאת את התאמת המבקש לאופי הקהילה.
בראשות הקהילה עומד המרא דאתרא הגר"נ רוטשילד שליט"א תלמידו של מרן בעל ה'אילת השחר' זצוק"ל ועמו רב ומו"ץ הקהילה הגרב"ש לנג שליט"א רב בית הכנסת המרכזי 'אהל משה'
הקהילה מונה כיום כ650 משפחות כ"י, שהגיעו טיפין טיפין לאורך 14 השנים האחרונות.
ה'קהילה' כארגון גג מספקת תמיכה בכל תחומי החיים החל מהקצאות ומתן סיוע למקימי המוסדות השונים בעיקר בתי הכנסת והכוללים, ניהול צרכי הכלל מול העירייה ע"י הנציגים שיחי', הקמת 'קופה של צדקה' שכונתית, ערוב, כשרות ומקוואות.
מוסדות
מוסדות הקהילה מקיפים את כל תחומי החיים והגילאים השונים.
בשכונה בתי כנסת קהילתיים לכל אזור ואזור כשבית הכנסת המרכזי 'אהל משה' עומד בשלב באישורים הסופי לפני עליה לקרקע למבנה של קבע לכ500 מתפללים.
בשכונה כ20 כוללים בכל סגנונות ותחומי הלימוד, פרטיים ותחת הרשתות הגדולות.
מוסדות 'דרך אמת' כוללים חיידר, בית יעקב וישי"ק בהנהלת הרב ישראל גרינשטיין שליט"א מספקים את החינוך המסור לילדי ובני הקהילה.
לצד זאת נפתח בשנה הקרובה חיידר נוסף מהרשת המוכרת 'דרכי יושר' שיחלק את הקבלה למוסדות לאזורים בשכונה.
בשכונה קיים סניף של הסמינר החדש.
בית הוראה בפעילות כלל רבני הקהילה הזמינים בכל עת.
תעסוקה
התעסוקה באזור מגוון ומספקת מגוון משרות בתחומים רבים, כעיר מרכזית וכבירת מחוז, ניתן להגיע בזמן קצר יחסית לערים רבות כמו מגדל העמק, יבניאל, בית שאן, נוף הגליל ועוד, כל אלו מספקים מקומות עבודה רבים בתחום החינוך ועבודה משרדית בכל התחומים, גם העיר עצמה מספקת משרות לא מעטות בתחומים כמו הנה"ח, אדריכלות, חינוך מיוחד ועוד.
תחבורה
התחבורה לערים החרדיות במרכז נוחה יחסית עם נסיעות ישירות לבני ברק ומודיעין עילית וירושלים ותוספת בסופי שבוע לאשדוד, בית שמש, אלעד.
הנסיעות לערים הסמוכות בהם שוכנות קהילות נוספות כמו טבריה, בית שאן ונוף הגליל תדירות מאוד לכדי נסיעה מידי רבע שעה ויותר.
כמו"כ ישנה תחבורה נוחה לחיפה ולמגוון השירותים שניתן למצוא בה.
כציבור מאוגד בני הקהילה נהנים משירותים שונים כמו מכירות קבועות במגוון תחומים לצד עסקים מוכרים שכבר פתחו סניפים בעיר, שירותים נוחים מקופות החולים, ומגוון אירועים מותאמים לבני תורה.
קהילות נוספות בעיר
לצד קהילת גבעת המורה ישנם קהילות נוספות בעיר, הקהילה הליטאית בעפולה עלית מונה מאות משפחות ולצידם מאות מחסידי ויזניץ' ומשפחות ספרדיות, בעיר, הכח החרדי המאוחד גדול ומשמעותי, חברי העירייה החרדיים מכלל המפלגות מהווים רוב בקואליציה העירונית ומחזיקים תיקי מפתח לטובת הציבור.
כמו"כ המועצה הדתית מנוהלת במשותף ע"י נציגי הקהילה ונציגי ש"ס שיוצרים מהפכה של ממש בכל נושאי הדת בעיר.
דיור
הדירות ברובם בנות 50-60 שנה.
בגבעת המורה נמכרות כ80 דירות בשנה, רובם לתושבי המקום, כך שהיצע הדירות נמוך ויש קושי רב לרכוש דירה באופן זמין.
יצירת קשר
מזכירות הקהילה: 0504182552
נורא קל להאשים את הזוגות הצעירים בציבור החרדי שלא יוצאים לפריפריה, על זה שהם לא לוקחים אחריות על החיים שלהם ושהם לא מתאימים את צורת החיים שלהם ליכולת הפרנסה.
אבל
הנה כמה נקודות שצריך לזכור:
א. קשה לעזוב מקום מוכר, זה הסביבה, החברה, בית הכנסת, הרגלי קניות, ועוד ועוד, לעבור מהמרכז לפריפריה זה שינוי עצום!
ב. קשה לעזוב את המשפחה, הרי מי שכבר יש לו בן משפחה בפריפריה לא מתלבט, (נתון שעלה באופן מוחלט מסקר שערכנו).
ג. הפריפריה לא מקום נוצץ, ישן, רחוק, לא הומוגני, כמה שמאשימים אותנו שאנחנו מנסים ליפות את הפריפריה, אין טעם כי זה לא עובד.
ד. במקרים רבים הסביבה לא מעודדת את המהלך, ההורים רוצים (בצדק) שהילדים ישארו בסביבה, הרבנים מעלים שאלות בנושאי רוחניות, וכן הלאה.
ה. יש לזכור כי היועצים של הזוגות הצעירים שמתלבטים אם לעבור או לא, לא עשו צעד כזה בעצמם אף פעם.
בקיצור, צריך להצדיע לכל זוג שעוזב את ה'מקום הבטוח' שלו ויוצא אל הלא נודע, כמעט בלי עידוד מהסביבה, שיש לו את כל הסיבות לא לעשות כלום, ולהתגלגל כמו כולם, עד שמגיע שלב שבאמת הפתרון של הפריפריה כבר לא מתאים, כי להעביר ילדים מוסדות ולחפש מקום עבודה חדש כשכל חודש מצטברות הוצאות של משפחה גדולה, זה כבר שיקול אחר.
בעיית הדיור לזוגות צעירים זו בעיקר הבעיה של הזוגות הצעירים, ושל עוד כמה 'משוגעים לדבר'.
ואחרי כל זאת יש להזכיר את אלפי הזוגות הצעירים, רק בעשור האחרון, ואת הוריהם, ומורי דרכם, שלמרות כל הנאמר לעיל בחרו בצעד הזה, ובזכותם הפריפריה פורחת.
מסכים עם כל מילה, אין פתרון שמתאים לכולם, לכל אחד יש צרכים ושיקולים שהוא חייב לקחת בחשבון ואין ספק שיש כאלו שעברו לפריפריה בלחץ כזה או אחר למרות שלהם היה נכון להישאר במרכז.
והם סובלים.
והיה אסור להם לעשות את זה!
אבל
האם לדעתך אלפי זוגות צעירים שגרים במרכז ביחידות חנוקות או במשכנתא לא הגיונית, עשו שיקול דעת מעמיק והגיוני?
ביררו בצורה נכונה את כל האפשרויות העומדות לרשותם מכלי ראשון ולא משמועות?
הקדישו זמן לעבור ולבדוק בעיניים את האופציה הזו?
הגיעו לקהילות בפריפריה לשבת כדי לבדוק אם זה יכול להתאים להם?
התייעצו עם רב שמכיר אותם אישית על האפשרות הזו?
מהכרות אישית, הרבה כן עשו את זה (בעיקר התייעצות) וכל הכבוד להם, וכך עושה אדם אחראי.
אבל כמה לא???
לא מדבר על אלו שיכולים לעמוד ברכישת דירה במרכז, או כאלו שלצערנו מסיבות מסוימות הפריפריה היא לא אופציה בשבילם, להערכתי לא יותר מ10% בסך הכל.
בבית שאן ישנם באופן מסורתי כ100 קולות ליהדות התורה, עוד קודם הקמת 'קהילת בית שאן' הליטאית.
גם העוסקים בהקמת הקהילה התפלאו על כך ולאחר בירור נודע, כי יש משפחה גדולה ומוכרת בבית שאן, משפחה ספרדית, שמצביעה ללא יוצא מן הכלל ליהדות התורה, בעקבות צוואה שהשאיר אבי המשפחה שהיה בצעירותו פעיל בולט ב'אגודת ישראל'
ואלו לא קולות שמגיעים בפעילות מפלגתית כזו או אחרת.
מעניין כי דווקא בבחירות האחרונות ושלפניהם ירדו מספר הקולות ליהדות התורה.
גם כאן נשוב ונבקש כי מי שבידו נתונים עדכניים ומלאים על הקהילות ולא נתונים ישנים וחלקיים, שיוסיף לתועלת הציבור.
מס' הטלפון של הועדה בבית שאן
0534176226
חריש!
כעיר שאינה בעלת אופי חרדי מובהק, אנחנו מתייחסים אליה כפריפריה.
הפריפריה אינה מקשה אחת, וההגדרה מבחינתי לפריפריה זה רק היכולת לספק דירות לעוד זוגות צעירים חרדים במחירים יותר זולים מבני ברק, ירושלים, מודיעין עילית ובית שמש, ומשכך גם חריש היא פתרון ראוי.
לחריש מעלות רבות על פני פריפריות אחרות, ובראשן א. מרחק מהמרכז. ב. משרות בשכר גבוה. ובעקבות נתונים אלו בהחלט ניתן לקרוא לה מרכז ולא פריפריה.
מכיוון שאין לי הכרות אישית מספקת עם ההתפתחות במקום, אני בקשר עם העסקנים המקומיים שמכינים סקירה לחריש שתעלה פה בהקדם. בעז"ה.
לגבי השאלה על היכולת של הרבנים להשפיע על זוגות צעירים, והתארגנות לתעסוקה:
ב"ה לאורך השנים גדולי ישראל מלווים באופן הדוק את הרעיון של מגורים בשכונות מעורבות בפריפריה, ודנים פעמים רבות בשאלות שמופנות עליהם ע"י רבני הקהילות והעסקנים.
כמו"כ אנשים שבאים לשאול, בדר"כ (מלבד מקרים שלא מתאים לפונה מגורים במקומות כאלו, כמו שציינתי בעבר) ממליצים בחום.
אלא שמנסיוני, זוגות צעירים עוברים לפריפריה הרבה יותר מהר בגלל חברים מאשר בגלל שכנוע מרב. היום המחסום הגדול לפריפריה הוא חברתי בלבד.
ומשכך, הייתי משדרג את ההצעה של טריידר לכך שצעירים יוזמתיים יגבשו קבוצה של חברים מהישיבה או מהשכונה, ויבואו יחד 10- 15 משפחות לכל קהילה שהיא, זה יעבוד בוודאות.
דרך אגב, ההתפתחות בכל הקהילות עובדת ככה, בוגר אחד מוצלח מביא חצי מהוועד שלו.
לגבי תעסוקה, חריש וסביבתה לא צריכה כמעט קידום בנושא זה, יש לה הרבה מה להציע בתחום הן בהיקף המשרות והן בגובה השכר.
כאן המקום לציין לשבח את עסקני הקהילה בחריש שעושים עבודה מצוינת ויש להם את היכולת והרצון והדחף להפוך את חריש למה שהיא מסוגלת להיות!
תחזקנה ידכם גיבורי החיל!
לגבי הדיון על הגירה ערבית \ חילונית \ חרדית
מעולם לא הייתה הגירה ערבית לעיר, הנושא נופח מאוד כחלק ממסעות הבחירות לראשות העיר בין 2 מועמדים, היה מקרה ספציפי של קבלן שמכר כמות דירות לערבים כיוון שנתקע עם הפרויקט שלו והענין טופל בבתי משפט. סיפור עתיק.
עיריית עפולה מקדמת את השכונות גבעת המורה ועפולה עילית כשכונות חרדיות גם בתוכניות בעירייה וגם מול הממשלה, בהבנה שאם החרדים יתרכזו בשכונות והחילונים יגיעו לשכונות במרכז ובדרות העיר, לא יווצרו גם בעתיד חיכוכים שקיימים בערים אחרות.
כיום אין כמעט רכישת דירות בשכונות ע"י חילונים לבד מהאזורים החדשים בעפולה הצעירה, שמסתבר שכשתתקדם ההתפתחות החרדים שם, הם ינטשו.
למידע מעודכן ומאוד מפורט על כלל הקהילות וההתפתחות בחריש, כולל מפות, תמונות, עדכונים ודרכי יצירת קשר
לחץ כאן
הישוב החרדי מיצד ממוקם בתחומי המועצה האזורית גוש עציון ונמצא בקרבת מקום לביתר עילית וירושלים.
על הישוב
בישוב כ180 משפחות בוגרי ישיבות, ליטאים ברובם, בכמה קהילות, כשהישוב עומד לפני הכפלה של מס' התושבים בבתים פרטים חדשים ובפרויקטים כמו 'רמת מיצד' ועוד.
רב הישוב הוא הגאון הרב ישראל גולדשטיין שליט"א
המגורים בישוב הם בעיקר בבתים פרטיים עם מרחבים גדולים ונוף עוצר נשימה, בישוב ישנם את כל צרכי הקהילה והמשפחה ממוסדות חינוך, בתי כנסת, אולם אירועים, קופת חולים ומכולת גדולה.
התושבים נהנים מפעילות קהילתית עניפה, שיעורי תורה וחוגים, פעילויות שונות לכלל הגילאים, מפגשים תקופתיים לנשים וערבי גיבוש לאברכים.
מוסדות
בישוב תלמוד תורה "דובר שלום" בהנהלת הרב יוסף זילברמן שליט"א, ובית יעקב לבנות, לצד גני ילדים לכל הגילאים, מעון לפעוטות וגנים פרטיים.
בנוסף הוקמה בישוב ישיבה לצעירים בוגרי תלמודי התורה מהיישוב ומחוצה לו, בראשות הישיבה עומד רב קהילת "אדרת אליהו" במיצד, הגאון רבי אפרים זילברמן שליט"א בישיבה צוות תלמידי חכמים מופלגים המלמדים העוסקים עם התלמידים בכל מקצועות התורה, מקרא משנה ותלמוד מתוך דגש על רוממות ועלייה בתורה ויר"ש.
על כל אלו מפארים את הישוב הישיבות הגדולות, "הישיבה הגדולה" בראשות ראש הישיבה הגאון הרב רפאל קוק שליט"א וכן ישיבת "נחלת יאיר" בראשות ראש הישיבה הגאון הרב יצחק לופוליאנסקי שליט"א.
ביישוב, מסגרות כוללים ושיעורי תורה רבים ומגוונים, כולל "מצודת דוד" בראשות ראש הכולל הגאון ר' בערל גלזר שליט"א כולל "אדרת אליהו" בראשות הגאון ר' אפרים זילברמן שליט"א שיעורי הלכה מפי הגאון ר' חזקיה ארנד שליט"א שיעורי דף יומי מפי הרב נחמיה כלאב שליט"א ושיעורים לאברכים העמלים לפרנסתם מפי הרב אברהם מאיר שליט"א.
חנויות במיצד
צרכנייה גדולה "הכל כאן". חנות פיצה פסטות אייס קפה ועוד. חנות אוכל מוכן מאפים פיצוחים ועוד. חנות טוסטים פלאפל ועוד.
'כל בו מיצד'- מוצרי טמבור והכל לבית. מכירת גרביים והלבשה, מכירת תשמישי קדושה ציציות ועוד
בנוסף מתקיימות מכירות שבועיות של 'המכירה השכונתית' ו'משנת יוסף' באולם הישוב.
תחבורה
הנסיעות לביתר וירושלים יוצאות בתדירות גבוהה לאורך היום.
פתרונות תעסוקה:
נשות הישוב עובדות בהוראה, גננות, גרפיקה, אדריכלות ועיצוב, וכו'
הישוב נמצא בקרבת שני מרכזים חרדיים. נסיעה של 30 דקות מביתר עילית ו 40 דק' מירושלים מאפשרים לתושבי מיצד ללמוד ולעבוד בביתר עילית או בירושלים.
פרוייקטים חדשים:
שכונה חדשה בבניה ס"ה כ180 דירות חדשות,
בפרויקט נבנים הדגמים הבאים: דו משפחתי, רביעיות (4 יח' בבניין), שמיניות (8 יח' בבניין), ובנייה רוויה.
מה עוד אפשר לבקש בשביל חיים שיש בהם תורה, איכות ונחת…
יצירת קשר
להרשמה ובירורים ניתן לפנות בצור קשר באתר 'מיצד'
עוד ניתן למצוא באתר הישוב, עסקים, זמנים ועדכונים
כמו"כ ניתן למלא טופס יצירת קשר
