הפורום הכלכלי החרדי הראשון

מוזמנים לחפש את הראיון שנערך עם כמה אברכים מכמה קהילות מצפון ומדרום, בקובץ מיוחד שיוצא לקראת חג הסוכות כתוספת ל'קובץ גליונות'
ומה הם מספרים על התעסוקה בפריפריה.

א. מנסיון, הקהילות מתפתחות בעיקר בשיטת חבר מביא חבר, הראשונים שבאים סומכים על היזם שמוכר להם רעיון, וזה השלב הקשה, אבל כשכבר יש משפחות שגרות במקום ומארחות חברים וקרובים, הם מגדילים באופן ניכר את ההכרות עם המקום ואת האמון, ומשם זה מכפיל את עצמו, כל 2 משפחות חדשות שמגיעות עכשיו, שוות עוד כמה משפחות שבאות לאורך השנים.

ב. אין דומה משפחה שעוברת למקום שאין בו מנין, למקום מסודר, ככל שהקהילה גדלה ומספקת יותר שירותים ויכולות, נכנסים למעגל המצטרפים הפוטנציאלים יותר משפחות.

על האזור

העיר קרית מלאכי היא עיר לא גדולה בדרום ה'קרוב', סמוכה לאשדוד ולישובים החרדים הותיקים קוממיות ויסודות, שם גם מתחנכות בנות הקהילה.וכן לקרית גת מערב, העיר החרדית הבאה, לפי כל הגורמים.
העיר בת כ30,000 התושבים, מורכבת מעולים ותיקים וחדשים, אחוז ניכר מתושבי העיר שומרי מסורת ואוירה זו מורגשת היטב, בשבתות ובכלל.אנשי המקום מוקירים תורה ולומדיה ובקשרים חמים עם בני הקהילה.
בעיר קהילה חבדי"ת גדולה עם למעלה מ1,000 משפחות.

על הקהילה

הקהילה בקרית מלאכי שקמה בעידודו של מרן בעל אילת השחר זצוק"ל מתרכזת סמוך לשכונת 'נחלה' ומונה כ150 משפחות, בוגרי ישיבות, שעשרות רבות נוספות, רכשו דירות באזור ויגיעו לגור בקרוב.
רב הקהילה הוא הגאון ר' יצחק אברמוביץ' מו"ץ ואב"ד באשדוד, שעומד בקשר אישי עם כל אחד מבני הקהילה.

מוסדות

בקהילה מוסדות חינוך וכוללים, כקהילה צעירה שרוב הילדים בה קטנים, מוסדות החינוך גדלים בהתאם לצורך, תלמוד תורה לבני הקהילה מכיתות א-ד בהנהלת הרב גדעון הרמן שליט"א, וגנים לכל הגילאים.
מעון 'קרן אורה' שמנוהל ע"י אחת מנשות הקהילה, מתפתח בצעדי ענק עם 2 כיתות תינוקיה ו2 נוספות שיפתחו בקרוב, המעון יצא לשם דבר בטיפוח והניהול שלו.
לעת עתה הילדות בגילאי בית יעקב לומדות בבית חלקיה ובקוממיות שם יש בתי ספר ותיקים, עד לאישור תקן לפתיחת בית יעקב לקהילה. הנציגים מקווים כי כבר בשנה הבאה יפתח בית יעקב לבנות הקהילה.

כוללים

בקהילה כולל בכמה סגנונות, הכולל הותיק בראשות הרה"ג ישראל עמית שליט"א, בנו של ראש הישיבה הגדולה 'קרית מלאכי' המוכרת.כולל 'מעיין אליהו' מרשת הכוללים הגדולה, וכולל נוסף בשכונה סמוכה שאף הוא מיועד ברובו לבני הקהילה.
2 בתי כנסת משמשים את בני הקהילה, בית הכנסת המרכזי, שמתרחב בימים אלו, ובית הכנסת נוסף שם נמצא בימות החול הכולל הותיק ובשבת משמש מנינים נוספים.

שירותים

בעיר שירותים רבים המתאימים לציבור החרדי, מקופות חולים, בנקים, ושרותים נוספים, ועד סניף של 'יש חסד' רשתות ביגוד כמו 'לידר' חנויות ספרים, מאפיות כשרות וחנויות לממכר מזון מהיר בכשרות מהודרת.
שיתוף הפעולה בין נציגי הקהילה והעירייה הוא טוב, והקהילה נהנית מתקציבים, שירותים שונים והקצאות.

תעסוקה

בעיר וסביבתה תעסוקה מגוונת בהיצע גדול, בתחום ההוראה יש תעסוקה בשפע במגוון בתי ספר בעיר, יש ביקוש גדול לגננות ומטפלות, כמו כן ניתן בקלות למצוא משרות מתאימות בחשבונאות במשרדי ראיית חשבון.

תחבורה

התחבורה מקרית מלאכי לערים החרדיות היא מצויינת, יש נסיעות כמה פעמים ביום לבני ברק ירושלים ועוד, ובסופ"ש לכל המרכזים החרדיים.כמו כן התחבורה הפנימית בעיר יעילה ונוחה מאוד.

דיור

באזור בו מתרכזת הקהילה ניתן לרכוש דירות 3, 4, ו5 חד', החל ממליון ש"ח ל3 חד' ועד ל1,300,000 עד מליון וחצי לדירת 5 חד'.לבירורים על דירות ניתן לפנות למתווך הקהילה.

לקהילות נוספות

אתר הישוב מיצד

הישוב החרדי מיצד ממוקם בתחומי המועצה האזורית גוש עציון ונמצא בקרבת מקום לביתר עילית וירושלים.

על הישוב

בישוב כ180 משפחות בוגרי ישיבות, ליטאים ברובם, בכמה קהילות, כשהישוב עומד לפני הכפלה של מס' התושבים בבתים פרטים חדשים ובפרויקטים כמו 'רמת מיצד' ועוד.

רב הישוב הוא הגאון הרב ישראל גולדשטיין שליט"א

המגורים בישוב הם בעיקר בבתים פרטיים עם מרחבים גדולים ונוף עוצר נשימה, בישוב ישנם את כל צרכי הקהילה והמשפחה ממוסדות חינוך, בתי כנסת, אולם אירועים, קופת חולים ומכולת גדולה.

התושבים נהנים מפעילות קהילתית עניפה, שיעורי תורה וחוגים, פעילויות שונות לכלל הגילאים, מפגשים תקופתיים לנשים וערבי גיבוש לאברכים.

מוסדות

בישוב תלמוד תורה "דובר שלום" בהנהלת הרב יוסף זילברמן שליט"א, ובית יעקב לבנות, לצד גני ילדים לכל הגילאים, מעון לפעוטות וגנים פרטיים.

בנוסף הוקמה בישוב ישיבה לצעירים בוגרי תלמודי התורה מהיישוב ומחוצה לו, בראשות הישיבה עומד רב קהילת "אדרת אליהו" במיצד, הגאון רבי אפרים זילברמן שליט"א בישיבה צוות תלמידי חכמים מופלגים המלמדים העוסקים עם התלמידים בכל מקצועות התורה, מקרא משנה ותלמוד מתוך דגש על רוממות ועלייה בתורה ויר"ש.

על כל אלו מפארים את הישוב הישיבות הגדולות, "הישיבה הגדולה" בראשות ראש הישיבה הגאון הרב רפאל קוק שליט"א וכן ישיבת "נחלת יאיר" בראשות ראש הישיבה הגאון הרב יצחק לופוליאנסקי שליט"א.

ביישוב, מסגרות כוללים ושיעורי תורה רבים ומגוונים, כולל "מצודת דוד" בראשות ראש הכולל הגאון ר' בערל גלזר שליט"א כולל "אדרת אליהו" בראשות הגאון ר' אפרים זילברמן שליט"א שיעורי הלכה מפי הגאון ר' חזקיה ארנד שליט"א שיעורי דף יומי מפי הרב נחמיה כלאב שליט"א ושיעורים לאברכים העמלים לפרנסתם מפי הרב אברהם מאיר שליט"א.

חנויות במיצד

צרכנייה גדולה "הכל כאן". חנות פיצה פסטות אייס קפה ועוד. חנות אוכל מוכן מאפים פיצוחים ועוד. חנות טוסטים פלאפל ועוד.
'כל בו מיצד'- מוצרי טמבור והכל לבית. מכירת גרביים והלבשה, מכירת תשמישי קדושה ציציות ועוד
בנוסף מתקיימות מכירות שבועיות של 'המכירה השכונתית' ו'משנת יוסף' באולם הישוב.

תחבורה

הנסיעות לביתר וירושלים יוצאות בתדירות גבוהה לאורך היום.

פתרונות תעסוקה:

נשות הישוב עובדות בהוראה, גננות, גרפיקה, אדריכלות ועיצוב, וכו'
הישוב נמצא בקרבת שני מרכזים חרדיים. נסיעה של 30 דקות מביתר עילית ו 40 דק' מירושלים מאפשרים לתושבי מיצד ללמוד ולעבוד בביתר עילית או בירושלים.

פרוייקטים חדשים:

שכונה חדשה בבניה ס"ה כ180 דירות חדשות,
בפרויקט נבנים הדגמים הבאים: דו משפחתי, רביעיות (4 יח' בבניין), שמיניות (8 יח' בבניין), ובנייה רוויה.

מה עוד אפשר לבקש בשביל חיים שיש בהם תורה, איכות ונחת…

יצירת קשר

להרשמה ובירורים ניתן לפנות בצור קשר באתר 'מיצד'

עוד ניתן למצוא באתר הישוב, עסקים, זמנים ועדכונים

כמו"כ ניתן למלא טופס יצירת קשר

לקהילות נוספות

התוכן בעריכה

החבר שעבר לקרית גת ליטאי?
אשמח לעדכון על התפתחות קהילה במקום, לתועלת הציבור.

למידע מעודכן ומאוד מפורט על כלל הקהילות וההתפתחות בחריש, כולל מפות, תמונות, עדכונים ודרכי יצירת קשר
לחץ כאן

תושבים: חריש מונה כ- 40,000 תושבים וכ- 10,000 בתי אב.

השכונות: בחריש קיימות חמשה שכונות: שתי השכונות היותר ותיקות שהתאכלסו לפני כשמונה שנים: אבני חן והחורש, ושלושת השכונות החדשות שהתאכלסו בחמש השנים האחרונות: המעוף, הפרחים ובצוותא.

אופי אוכלוסייה: חריש הינה עיר בעלת צביון מסורתי – דתי ורוב האוכלוסייה בה שומרת תורה ומצוות. דבר שנראה בתוצאות הבחירות הארציות בהם קרוב ל- 80% הצביעו למפלגות ימניות – מסורתיות – דתיות. עפ"י ההערכות הציבור החרדי והדתי יחד מהווה כ- 65% מכלל האוכלוסייה בחריש.

צביון העיר: בניגוד לערים מעורבות בהם מתקיימים חילולי שבת רבים, בחריש רוב מוחלט של החנויות סגורות בשבת (למעט בודדות) וניכרת אווירה שבתית גם ברחובות עקב האחוזים הגבוהים של שומרי שבת. גם במרחב הציבורי נשמר צביון דתי המתבטא בחנויות כשרות ומיעוט של תמונות שאינם הולמות יחסית למקומות אחרים.

עסקים ומסחר: רחובה הראשי של העיר הוא רחוב "שדרות דרך ארץ" שנבנה כדוגמת רחוב עקיבא בבני ברק. (בעקבות תכנונה של העיר לציבור החרדי) לאורך כל הרחוב פזורות חנויות רבות ומגוונות ובו קיימים מרכזי קניות גדולים כדוגמת "מור" בכניסה לעיר, וכן "מור" החדש בפינת רחוב ספיר. קיימים גם מרכזי מסחר גדולים סמוכים לחריש בחדרה, פרדס חנה, צומת כרכור, גן שמואל ועוד.

תעסוקה: בשל מיקומה המעולה בין חיפה לת"א וסמיכותה לערים גדולות ומרכזיות, חריש נהנית משפע מקומות עבודה קרובים בכל התחומים. כמו בחדרה (20 דק') בנתניה (30 דק') בחיפה (35 דקות) ועוד. ורבים מתושבי העיר עובדים גם באזור המרכז כמו פ"ת ות"א. (יש רכבת לת"א מבנימינה הסמוכה לחריש) בסמוך לחריש ממוקמים מרכזי תעסוקה ענקיים כדוגמת פארק תעשיות קיסריה, פארק ההייטק ביוקנעם, ופארק מתם בעמק חפר. וזאת מלבד היצע רב בעבודות הוראה וגננות הקיים בחריש, ושטחי ענק של תעסוקה משרדים ומסחר הצפויים להיבנות בעיר שכבר יצאו לשיווק.

בנקים, קופ"ח ושירותי רפואה: בחריש כיום קיימים סניפי בנקים של פועלים, לאומי, טפחות, וכל סניפי הקופ"ח שאף מרחיבים את שירותיהם ופותחים סניפים ומרכזים גדולים נוספים בכל רחבי העיר. בנוסף, קיים סניף של סופר פארם וסניף של מרכז הדס לרפואה דחופה הנותן שירות גם בשבתות וחגים, וכן סניף דואר.

תחבורה: בשנתיים האחרונות חל שיפור עצום בתחבורה בחריש, וצפויים שיפורים משמעותיים בקרוב וקווים חדשים ליעדים נוספים. כיום יש בחריש קוים לת"א, לחיפה, לחדרה, לבנימינה, לקיסריה לב"ב ולירושלים.

בנוסף, יש תחנת רכבת בבנימינה הסמוכה לחריש ותחבורה בתדירות גבוהה מחריש לתחנה. בקרוב צפויה להיחנך תחנת רכבת נוספת (של המסילה המזרחית) בצומת גן שמואל הסמוכה לחריש מרחק 10 דק' נסיעה.

עתיד: עפ"י החלטת ממשלה חריש צפויה לאכלס כמאה אלף תושבים בעשור הקרוב. חריש הינה מהערים היחידות בארץ שמתוכננת בה בנייה מאסיבית בסדר גודל של כ- 25,000 יחי"ד הצפויות להיבנות ב"חריש צפון" וב"חריש מערב". בנוסף, שכונת "חריש דרום" בה גם צפויים להיבנות שטחי ענק של מסחר, תעסוקה ומשרדים, כבר החלה לצאת לשיווק. חריש צפויה להפוך לעיר ענקית ומפותחת ולמטרופולין אזורי מרכזי, עם תחנת רכבת בכניסה לעיר שכבר אושרה בנייתה, ועם בית חולים גדול המתוכנן לקום בעיר. עפ"י ההערכות חריש צפויה להתחבר ישירות לכביש 6 דבר שיקצר את הנסיעה למרכז ב- 13 דקות.

הציבור החרדי בחריש:

נתוני הציבור החרדי בחריש: תוך שנים ספורות הפכה חריש לאחד הריכוזים החרדיים הגדולים ביותר באזור המרכז. עפ"י ההערכות ופילוח תוצאות הבחירות מספר משפחות החרדיות כיום בחריש הוא כ- 2,300. המהווה כ- 25% מתושבי העיר.

הנציגות החרדית ומועצת העיר: בבחירות האחרונות חל מהפך אדיר במועצת העיר. הציבור החרדי שילש את כוחו ולראשונה מפלגת "דגל התורה" התמודדה למועצת העיר והצליחה להכניס נציג למועצה. המפלגות החרדיות שזינקו ממנדט אחד ל- 4 מנדטים (1 דגל, 3 ש"ס) מחזיקות כיום בקרוב לשליש ממועצת העיר. זאת בנוסף לנציג נוסף המוגדר כדתי / חרדי ורוב מצביעיו נמנים על המגזר החרדי המייצג את צרכי הציבור החרדי. גם מועצת העיר הפכה לרוב חרדי – דתי מוחלט. (10 דתיים וחרדים, 1 מסורתי, 4 חילוניים.) דבר המסמל יותר מכל את השינוי העצום שחל בעיר.

הקהילות בעיר: בחריש קיימות עשרות קהילות חרדיות הפזורות בכל רחבי העיר מכל העדות והחוגים, ביניהם הקהילה התורנית שהוקמה לפני כארבע שנים בלבד ומתפתחות בצורה מהירה, ומתרכזת באזורים החרדיים המרכזיים, בשכונות בצוותא אבני חן והחורש. לפירוט נרחב ראה כרטיסייה נפרדת הקהילה התורנית.

שירותי דת: בעיר קיימים 4 מקוואות טהרה, באבני חן, בהחורש, בבצוותא ובפרחים. בנוסף למקוואות בשכונות בצוותא, החורש ואבני חן. המקוואות בפיקוח המהודר של "טהרת המשפחה" בכל השכונות הנ"ל ישנם גם מקוואות כלים. בעיר קיים עירוב מהודר בפיקוחם של רבני העיר ובד"ץ העדה החרדית.

חינוך ומוסדות חינוך חרדיים: תוך שנים ספורות בלבד נפתחו בחריש 8 תלמודי תורה, 5 בתי יעקב וסמינר. ביניהם המוסדות שע"י הקהילה התורנית: ת"ת "עטרת שלמה" – סורוצקין, ת"ת "איילת השחר", גני בנות "שירת התורה" ובית יעקב "השיר והשבח" שע"י החינוך העצמאי.

כוללים ובתי כנסת: עשרות בתי כנסת וכוללים נפתחו ב- 3 שנים האחרונות בכל רחבי העיר, ביניהם בתי כנסת שע"י הקהילה התורנית: בית כנסת "אהבת תורה" בשכונת בצוותא. ו"בית השם" בשכונת החורש, בנוסף למניינים בשבתות בשכונת אבני חן ו"דרך אמונה" בשכונת המעוף. וכן הכוללים שע"י הקהילה התורנית.

העיריה פרסמה הקצאות ללמעלה מ- 50 בתי כנסת הצפויים להיבנות בעיר, ועוד 20 בתי כנסת במבנים יבילים הצפויים להיבנות בקרוב.

סופרים וחנויות לציבור החרדי: בחריש קיים מגוון גדול של חנויות למגזר החרדי. מתוך חמשת הסופרים הגדולים בחריש, שלושה הינם חרדיים וממוקמים בשלושת האזורים החרדיים המרכזיים. סופר מעיין 2000 באבני חן, סופר מעיין 2000 בהחורש וסופר K.T. מרקט (של "משנת יוסף") בבצוותא. בנוסף, יש עוד שני סניפים של רשת "סופר סטור" בהחורש, סניף "גוד מרקט" של יש חסד בשכונת החורש, ומכולת חרדית בשד' ההגשמה צמוד לבצוותא. בנוסף, במרחק רבע שעה נסיעה מחריש יש סניף "אושר עד" בחדרה. רשתות "יש חסד" ורמי לוי רכשו שטחים גדולים בעיר וצפויים לפתוח סניפים בשנים הקרובות.

בעיר קיימים חנויות של תשמישי קדושה, שיא החשמל והמיזוג, ספרים, פלאפונים כשרים, בגדי ילדים, (לידר, קידישיק, שרייבר) מסעדות, פיצות בהשגחות מהודרות (לנדא ובד"ץ העדה"ח) מאפיות (מחפוד, לנדא) ועוד מגוון גדול של חנויות בבעלות חרדית הנותנות מענה רחב לציבור החרדי.

תחבורה לציבור החרדי: מחריש יש תחבורה יומיומית נוחה לב"ב ולירושלים, וכן קו יומיומי פרטי של תולדות אהרון לירושלים העובר דרך בית שמש. לאחרונה מונה נציג דגל התורה בעיר ליו"ר ועדת תחבורה ציבורית ובקרוב צפויים שיפורים ושינויים בתחבורה בחריש והוספת קוים ליעדים חדשים, בפרט קווים בסופ"ש לערים חרדיות.

פוטנציאל התפתחות הקהילות החרדיות: לחריש פוטנציאל התפתחות גדול ביותר לציבור החרדי. ישנם מס' פרויקטים חרדיים בבנייה בהם צפויים להתאכלס למעלה מ- 350 משפחות. בכל רחבי העיר, ובפרט באזורים החרדיים, ישנה מגמת התחרדות מתמדת ועקבית ועוד ועוד משפחות חרדיות מגיעות להתגורר בעיר. כאמור, בחריש ישנה תנודה מתמדת של רכישת ומכירת דירות בהיקף נרחב, זאת כאמור כאשר רוב תושבי העיר מתגוררים בה בשכירות.

בחריש צפויות להיבנות כ- 25,000 דירות בשכונות חדשות, ועפ"י הסכם קואליציוני עם דגל התורה יקודם בהם תב"ע מותאם לציבור החרדי. בנוסף, לאחר פעילות של נציג דגל התורה, הוסרו ההגבלות בשכונות אלו שעד עתה מנעו בניית פרויקטים חרדיים רבים בעיר.

לקהילות נוספות

בלי קשר למי אמר ולאיפה עברו, הידיעה נראית נכונה.

מי שיש לו ידע מכלי ראשון כמה הגיעו לכל קהילה, ולא רק מספרים שרצים, אשמח אם יעדכנני בפרטי, אני מנסה לערוך רשימה.

דרך אגב, לא כל ה700 עברו לפריפריה, חלק עברו לערים חרדיות אחרות שהשכירות בה ליחידות יותר נמוכה.

לגבי הדיון על הגירה ערבית \ חילונית \ חרדית

מעולם לא הייתה הגירה ערבית לעיר, הנושא נופח מאוד כחלק ממסעות הבחירות לראשות העיר בין 2 מועמדים, היה מקרה ספציפי של קבלן שמכר כמות דירות לערבים כיוון שנתקע עם הפרויקט שלו והענין טופל בבתי משפט. סיפור עתיק.

עיריית עפולה מקדמת את השכונות גבעת המורה ועפולה עילית כשכונות חרדיות גם בתוכניות בעירייה וגם מול הממשלה, בהבנה שאם החרדים יתרכזו בשכונות והחילונים יגיעו לשכונות במרכז ובדרות העיר, לא יווצרו גם בעתיד חיכוכים שקיימים בערים אחרות.

כיום אין כמעט רכישת דירות בשכונות ע"י חילונים לבד מהאזורים החדשים בעפולה הצעירה, שמסתבר שכשתתקדם ההתפתחות החרדים שם, הם ינטשו.

במקום ללהעתיק ציטטות ורשימת מכולת של כל הטענות והטענות נגד שעלו כאן בדיון הארוך, אתיחס לכמה נקודות.

הנחה א. בעפולה אין תעסוקה
הנחה ב. בעפולה הרבנים והעסקנים לא דואגים לתעסוקה
הנחה ג. משפחות שעוברות לעפולה מבררות רק על סגנון הקהילה ולא על פרנסה

מכיוון שההנחה האחרונה הכי קוממה אותי, אתייחס אליה ראשונה.
כמי שמקבל פניות רבות לבירור גם על עפולה, אין אחד! אחד! שלא בודק קודם כל את ענין התעסוקה וגובה השכר! כל אמירה אחרת היא השמצה של ציבור איכותי וחכם.

באשר לשאלה האם נכון לעבור לפריפריה בחשש שיעברו כמה חודשים עד שימצאו עבודה מסודרת שניתן להסתמך עליה בחשבון החודשי, או האם להסתמך על עבודה במשכורת נמוכה יותר, אבל כזו שהגיונית לכלכלת משפחה בפריפריה, כל אחד שואל את עצת רבותיו.

כמו בכל מקום יש נשים שלא מסתדרות עם נסיעות ארוכות למקום העבודה, או שמשרות מלאות לא אפשריות מבחינתן, אבל מי שתחפש משרה מלאה במרחקים סבירים תמצא עבודה מסודרת.

באשר לשאר הטענות: בעפולה ישנם כמה עסקנים ופעילים שמוסרים נפש ממש ליצירת והתאמת מקומות עבודה והכוונה למשרות קיימות ובזכותם אחוז הנשים שאינם עובדות שואף לאפס, וזה המקום להודות להם.

כמו"כ קיים ארגון שמטפל באופן ספציפי בענין.

הנציגים החרדים מאוד מרוצים. כנראה שאחרי מה שהיה כל דבר אחר יותר טוב.

@משהמשה כתב במגורים בפריפריה - רשות הרבים:

הנתונים בטבלה שונים לגמרי ממה שנראה בפורום.

אשמח לדעת למה כוונתך, מה חשבת לפי הנתונים שהעלנו ומה הבנת מהמסמך?

ולעצם הענין:
א. מסמך יפה מאוד, ישר כח למי שאסף וסידר את הנתונים.
ב. כדי לזהות מגמות התפתחות צריך יותר ממסמך אחד כזה, ישנם קהילות שפונות דווקא לזוגות צעירים בדגש על כך שאין להם עדיין גנים מסודרים.
ג. מה כוללת הכותרת 'גנים בפיקוח חרדי' , לפעמים ניתן למצוא הרבה מקומיים מסורתיים ששולחים למוסדות קירוב (בעפולה לדוגמא נפוץ מאוד).

בגדול לא נראה לי שיש חולק על כך שהפריפריה בכלל קיבלה חיזוק רציני בבין הזמנים האחרון, ונאחל מכאן לכל המצטרפים החדשים (ולאלו שבדרך...) ברכת ישוב טוב והרבה סייעתא דשמיא.

בקשה: מכיוון שהרבה מחברי הפורום המכובד הזה הם 'פריפריאלים' בעצמם ויודעים על הנעשה בקהילותיהם ממקור ראשון, אשמח אם ישתפו אותי בדברים חשובים בפניה אישית, ישנם הרבה דרכים ומקומות שבהם ניתן לקדם את ההתיישבות התורנית בפריפריה ואני משתדל להפיץ את הנתונים בכל מקום אפשרי.

שאבין, אתה מתאר מקום על סמך אמירה מלפני 12-13 שנה כשהיו 15 משפחות?
להזכירך כיום גרות במקום 600 משפחות.

דרך אגב, המקומיים שגרו לפני שנה שנתיים בירושלים או בבני ברק.

@בוטח-בה כתב בעפולה עילית או קרית אתא. מתלבט מאד!:

להבנתי בגבעת המורה בעפולה התערבות הקהילה בחיי הפרט ממש מקשה לחיות שם

כיוון שהרבה שואלים נשמח לפירוט
נ.ב. המקומיים לא מבינים על מה מדברים (לא רק צולי"ם מישיבות מסוימות)

כיום בעפולה עילית ההתפתחות הליטאית של אברכים זה דווקא באזור הישן.
בקרית אתא אין דירות חדשות באזור.

לגבי מוסדות לימוד בעפולה עילית, כיום יש רק גנים ומומלץ לבדוק טוב את איכות המשפחות.
בגבעת המורה מפסיקים לקבל תלמידים מעפולה עילית עקב עומס גדול.

בקרית אתא כרגע המוסדות הם רק במרכז העיר, כמה דקות נסיעה.

בקרית אתא - קבוצה קטנה בראשית דרכה, כולל מצוין, אברכים ברמה גבוהה.
תעסוקה בחיפה בכל התחומים, מאוד נגיש.

בעפולה עילית, מקום מפותח מאוד מבחינת סביבה ובתי כנסת, אוכלוסיה מגוונת, עם כוללים יותר קשה כרגע, עבודות בתחומים כמו הנה"ח בשפע, חינוך כמו בכל מקום, בתחומים אחרים קצת פחות.

התחבורה ב2 המקומות טובה.

חינוך כנראה יותר נח כרגע בקרית אתא.

הבדל חשוב בין המקומות: הדירות למכירה בעפולה עילית הם בעיקר בניה חדשה ובקרית אתא אין כזו.
בהצלחה

@הקול-השפוי כתב במגורים בפריפריה - רשות הרבים:

קול הלשון זה אתר קצת גדול...

צודק, בטעות שכחתי להוסיף שזה בכנס הדיור של 'יד שמשון' בניסן תשפ"ה במושב האחרון.

עיין בקול הלשון, בכנס הדיור שע"י גמ"ח יד שמשון בניסן תשפ"ה מה שדיבר הרב ברסלויער הרב בנוף כנרת פוריה שהזכיר גמרא זו והרחיב בענין