דילוג לתוכן
  • דף הבית
  • 0 לא נקרא 0
  • פוסטים אחרונים
  • תגיות
  • פופולרי
  • נושאים נבחרים
  • כל המאמרים
  • משתמשים
  • חיפוש גוגל בפורום
עיצובים
  • Light
  • Brite
  • Cerulean
  • Cosmo
  • Flatly
  • Journal
  • Litera
  • Lumen
  • Lux
  • Materia
  • Minty
  • Morph
  • Pulse
  • Sandstone
  • Simplex
  • Sketchy
  • Spacelab
  • United
  • Yeti
  • Zephyr
  • Dark
  • Cyborg
  • Darkly
  • Quartz
  • Slate
  • Solar
  • Superhero
  • Vapor

  • ברירת מחדל (ללא עיצוב (ברירת מחדל))
  • ללא עיצוב (ברירת מחדל)
כיווץ
לוגו אתר

הפורום הכלכלי החרדי הראשון

מ

מחשב מסלול מחדש

@מחשב מסלול מחדש
אודות
פוסטים
182
נושאים
12
שיתופים
0
קבוצות
0
עוקבים
3
עוקב אחרי
0

פוסטים

פוסטים אחרונים הגבוה ביותר שנוי במחלוקת

  • ראש בראש: השוויגער מול וורן באפט❤️📈
    מ מחשב מסלול מחדש

    הרהורים בעקבות הפוסט הזה שהעלה הרב @אפ_על_פי_כן


    תמיד חשבתי שהמבחן הגדול של הנישואין שלנו יהיה בבחירת קרמיקה למטבח או בשאלה האם הילד צריך סוודר ב-28 מעלות... טעיתי.
    המבחן האמיתי הגיע כשהשוק החליט "לתקן"... קיבלתי מיד זימון לבירור דחוף.
    כך זה התחיל..

    לפני שנה ישבנו במטבח, הילדים כבר נרדמו, הארוחה חוסלה כליל, וכטוב ליבי בסלט, התחלתי להראות לה גרפים.
    "רחלי," אמרתי, "זה פאסיבי. אנחנו לא נוגעים בזה 20 שנה. גם אם העולם קורס, אנחנו בפנים."
    היא הנהנה בראש. אני מכיר את התנועה הזאת, היא לא באמת הקשיבה... רק שמחה שסיימתי לדבר והלכתי לשטוף כלים.
    "בסדר מה שתגיד, העיקר שיהיה למיכל חתונה בכבוד."

    ואז הגיע יום שני האדום. המדדים צללו אחרי הודעה מטופשת של נשיא מטורף.
    בצ'אט של המשפחה הגיס ה"חכם" (קנה דירה על הנייר, ועדיין מחפש את הנייר...) שלח הודעה: "הבורסה קורסת, מי שיש לו כסף שיברח!".

    הייתי בדיוק בדרך הביתה, כשנכנסתי ראיתי אותה יושבת מול המחשב, המבט שלה היה יותר קר ממקפיא.
    "יוסף," היא אמרה לאט, "אמא שלי אמרה שהכסף שלנו נשרף. היא שמעה בגינה שמישהו הפסיד חצי דירה ביום אחד."
    ניסיתי להישאר רגוע. "תרגעי, זה רק רעשי רקע. אנחנו משקיעים לטווח ארוך. הסטטיסטיקה אומרת ש..."
    "הסטטיסטיקה לא קונה במכולת!" היא קטעה אותי. "אתה בטוח שהחברה הזאת, בלאקרוק, הם לא נוכלים? אולי כדאי להוציא הכל ולשים בגמ"ח של השכונה? שם לפחות אני יודעת איפה ישנים הבעלים."

    הקואליציה התחילה להתפרק.
    היא רצתה מכירת חיסול הרגע! בחצי מחיר. אני רציתי להיות חמדן כשכולם פחדנים.
    "בגללך..." היא אמרה את מילת הקסם שכל בעל מפחד ממנה, "בגללך הילדים יצטרכו לגור במחסן בבית שמש."

    בסוף הגענו לפשרה. לא מכרנו, אבל הייתי צריך להבטיח לה שני דברים:

    1. אני לא קונה מזה עוד.
    2. אנחנו קונים את הספה החדשה עכשיו (מה זה קשור בכלל? סוג של טקטיקה שלה..)

    למחרת הנשיא ההוא אמר שהכל היה בצחוק, ובכלל הסינים מתנהגים נהדר.
    הבורסה עלתה מיד. חייכתי אליה בגאווה. בשבת הקרובה אשיר "איש חיל מי ימצא"...


    רגע ברצינות:
    שוק ההון הוא לא רק מספרים, הוא פסיכולוגיה. וכשמדובר בבני זוג, הפסיכולוגיה היא כפולה.
    המשקיעים הם לא "יחידה אחת" מל הגרף. לכל אחד יש סף לחץ אחר.
    אם אחד מבני הזוג לא ישן בלילה בגלל הירידות, ההשקעה הכי טובה היא לא בשוק ההון, אלא בשקט הנפשי של הבית.
    שם התשואה הכי גדולה.
    אל תהיו גיבורים על חשבון השלום בית שלכם. תסבירו, תשתפו, ולפעמים – פשוט תנמיכו את רמת הסיכון.
    בסוף, הזוגיות היא הנכס עם התשואה הכי גבוהה בטווח הארוך.

    שוק ההון והשקעות שוק ההון משבר סאטירה השקעה פאסיבית

  • שוק ההון ופורים... - טור (לא) לפורים בלבד!!
    מ מחשב מסלול מחדש

    Gemini_Generated_Image_5owso35owso35ows.png

    אני כותב קצת להנאתי... לכבוד פורים החלטתי לשתף. מקווה שתהנו.

    בפורים, כל אברך הופך לסוחר. השוק מוצף בסחורה. ההיצע והביקוש משתוללים.
    המטרה: לסיים את היום עם רווח נקי (יין טוב) ומינימום "נכסים רעילים" (וופלים בטעם לימון).

    1. הערכת שווי - בבוקר פורים אני יושב עם הרשימה. זו לא רשימת חברים, זה דו"ח אשראי.
    יש את השווער (דירוג AAA) חייבים לשלוח בקבוק פרמיום, שוקולד בלגי, ואיזה כלי כסף. ההחזר הצפוי (ROI) הוא גבוה - עזרה בשכר דירה בחודש הבא.

    יש את השכן מלמטה (דירוג -B) הוא שולח בדרך כלל צלחת חד פעמית עם אוזן המן שהתפוררה ובקבוק מיץ ענבים 'תירוש'.
    איתו זה גידור סיכונים. שולחים לו את מה שקיבלנו מהדודה באשדוד.

    2. השרשרת -
    הסוד בפורים הוא לא לקנות אלא לנתב. אשתי רצתה לקנות יין ב-80 שקל לרב'ה של הילד.

    "השתגעת?!" צעקתי. "אנחנו בשוק דובי! חכי שעה."

    בשעה 11:00 זה הגיע. דפיקה בדלת. משלוח ענק ממשפחת גולדשטיין (עשירים, לא מבינים בכסף).
    בפנים - יין קברנה, בונבוניירה, ואננס.
    ביצעתי מיד 'מכירה בחסר' - הורדתי את הפתק של גולדשטיין, הדבקתי פתק "לרב'ה היקר", ושיגרתי את הילד.
    הרווחנו 80 שקל נטו + עמלה (האננס נשאר אצלנו).

    3. הבועה מתפוצצת -
    ב-14:00 השוק קרס.
    הילד חזר מהרב'ה עם משלוח נגדי. פתחתי את הצלופן בהתרגשות... וחשכו עיניי.
    בפנים היה היין הזול ששלחתי בבוקר לשכן מלמטה. מסתבר שהשכן העביר לגיסו, גיסו העביר לרב'ה, והרב'ה החזיר לילד שלי. זה נקרא "כלכלה מעגלית".

    שימו לב: כל הנאמר כאן הוא בגדר המלצה בלבד. אל תנסו את זה בבית, אלא אם כן אתם רוצים לסיים את היום עם וופלים לימון.

    שוק ההון והשקעות שוק ההון פורים

  • פסח - פשיטת רגל - הומור בלבד 😉
    מ מחשב מסלול מחדש

    Gemini_Generated_Image_lzaxyclzaxyclzax.jpg
    פסח הוא לא סתם חג. זה הזמן היחיד בשנה שבו אדם שורף את המלאי שלו, ואז קונה את אותו מלאי בדיוק במחיר מופקע של פי 10.

    נתחיל במצה. עמדתי אצל השכן בתור למצות יד. זה בדיוק כמו קריפטו, קונים משהו ללא טעם במחירים שלא קשורים למציאות.

    "כמה עולה קילו?" שאלתי אותו.
    "180 שקל." הוא ענה בלי למצמץ.
    "180 שקל?!" נחנקתי. "זה סך הכל קמח ומים! הרווח הגולמי שלכם הוא 9,000%! אפילו קרטל הסמים של קולומביה לא עובד עם אחוזים כאלה!"
    הוא משך בכתפיים, "זה שמורה. רוצה או לא?"

    קניתי. ברור שקניתי. כי בפסח אתה שבוי של השוק. יצאתי משם עם קרטון מצות בתחושה שאני מחזיק מניות בשיא. אסור שזה יישבר. כל מצה שבורה זה הפסד הון של 15 שקל.

    זה ממשיך במכירת חמץ. הגעתי לרב למכור את החמץ.

    "אני רוצה למכור הכל" אמרתי לו, "את הוויסקי, את הפסטה, ואם אפשר גם את המינוס בבנק. זה הרי חמץ, זה תפח כל השנה."
    הרב חייך. "המינוס נשאר. הגוי לא רוצה לקנות חובות."

    והשיא הוא המשא ומתן על האפיקומן.
    ליל הסדר. השעה 23:00. הילד מחזיק את האפיקומן, זה הרגע שלו. יש לו מנוף לחץ על ההנהלה...
    "מה אתה רוצה?" שאלתי בעייפות.
    "אופניים חשמליים," הוא ירה.
    "תקשיב לי טוב," עברתי לטון של מנהל מו"מ. "אנחנו במשבר תזרים. המצות גמרו את הרזרבות. אני מציע לך במקום זה אופציות - תקבל אופניים בעוד שנתיים, כפוף לעמידה ביעדים (התנהגות טובה), או שתקבל עכשיו סט משניות משומש."

    הילד לא פראייר. הדור הזה מבין במסחר. "אני רוצה את האופניים," הוא אמר, "או שאני אוכל את האפיקומן עכשיו, ואתה נשאר בלי 'צפון' ובלי סגולה לפרנסה." הוא יודע איפה ללחוץ...

    נכנעתי. במוצאי פסח, כשישבתי לאכול מופלטה (שעולה שקל וחצי לייצר), הרהרתי - יציאת מצרים עלתה לנו ביוקר, אבל לפחות יצאנו ברכוש גדול.


    כל המסתמך על הנאמר – עושה זאת על אחריותו ועל דעת המדד בלבד.


    רגע ברצינות:
    למרבה הצער לא היה לי שום תובנה...
    אם יש למישהו אשמח לשמוע.
    תכתבו כאן.

    למען האמת כל הטורים נכתבו ללא מסר, עד שבא @בן-עליה ואמר לי שזה יכול ללכת טוב עם מסר. עדיין.. נשארו טורים עם הומור נטו

    צרכנות, סקירות והמלצות פסח הומור טור

  • חד גדיא 🐐או קרן מחקה מדד 📉?
    מ מחשב מסלול מחדש

    Gemini_Generated_Image_51cx7c51cx7c51cx.png

    השעה 01:30 בלילה. הילדים כבר נרדמו מתחת לשולחן, היין עלה קצת לראש, ואנחנו אוחזים בחלק שבו כל אחד מראה את כישורי השירה שלו.

    כולם שרים בהתלהבות "חד גדיא, חד גדיא".
    אבא שלי שר בדבקות, דופק על השולחן בקצב.

    אבל אני? אני לא שר. אני מוטרד.
    אני מסתכל על המילים, ואני רואה דו"ח כספי גרוע ביותר.

    "דזבין אבא בתרי זוזי".
    בואו ננתח רגע את העסקה.
    אבא מבצע השקעה בנכס מניב (גדי) במחיר כניסה נמוך.
    על פניו? השקעה קלאסית. מכפיל רווח נמוך, פוטנציאל צמיחה (הגדי יגדל לתייש).
    אבל רגע, לא מוזכר אפילו ברמז משהו על בדיקה. האם הוא בדק את הסביבה העסקית? (חתולים בסביבה?). לא.

    "ואתא שונרא ואכלה לגדיא".
    בום! הלך הנכס.
    תוך שורה אחת בפיוט, יש לנו מחיקת הון של 100%.
    החתול ביצע השתלטות עוינת על הגדי. אין פיצוי, אין ביטוח צד ג', ואין גידור.
    אני מסתכל על אבא ששר בשמחה "ואתא שונרא", ורוצה לצעוק לו: "אבא! הפסדת את הקרן! איפה הסטופ-לוס?!"

    "ואתא כלבא..."
    מכאן העסק יוצא משליטה.
    הכלב נושך את החתול. המקל מכה את הכלב. האש שורפת את המקל.
    כלכלנים קוראים לזה "תנודתיות קיצונית". השוק משתולל.
    אף אחד בשרשרת הזו לא מייצר ערך!
    הכלב לא מייצר, הוא רק הורס הון. המקל הוא נכס מתכלה. והאש היא אינפלציה ששורפת הכל.

    זו בועה. כולם אוכלים את כולם, והשווי של השוק נשחק. הרבה רעש, הרבה אש, ובסוף נשארים עם מקל שרוף ביד.

    "ואתא מיא..."
    המים, השור, השוחט.
    השוחט שוחט את השור – זהו הרגולטור.
    לרגע נדמה שיש סדר, שיש רגולציה. אבל אז מגיע מלאך המוות.

    מלאך המוות הוא ה"ברבור השחור". האירוע הבלתי צפוי שמוחק את כל התיק. לא משנה כמה השור שלך היה חזק, בסוף השוק מתאפס.

    "לי זה לא יקרה!" אני צועק לפתע בקול למול פניו הנדהמות של סבי...

    אני מפסיק לשיר ועושה חשבון:
    הגדי הלך. החתול הלך. הכלב מוכה. המקל שרוף. השור שחוט. השוחט מת.
    ומה נשאר מאותם "תרי זוזי" של ההתחלה? כלום ושום דבר.

    זוהי תזכורת כואבת לכל משקיע אקטיבי. לטווח הארוך הוא נשחט.

    אשתי מעירה אותי מההרהורים. "נו, כולם שרים ביחד, תפסיק לחשב כמה עלה היין".

    אני מחייך אליה. "אני לא מחשב את היין, אני מחשב את הגדי. אם אבא היה שם את השני זוזים האלה בקרן מחקה מדד מצרים לפני 2000 שנה בריבית דריבית... היום היינו קונים את רעמסס במזומן."

    רגע ברצינות:
    כמובן שמאחורי הפיוט הזה יש סודות עמוקים ורחבים.

    אבל גם בשוק ההון. המשקיע האקטיבי במרדף.
    קונה גדי - מגיע חתול (משבר).
    קונה כלב לנקום בחתול - מגיע המקל.
    ואחרי הכל.. מי שמנסה להכות את השוק - נשאר עם מקל שרוף...

    ולכן הדרך הבטוחה היא לא לנחש מי יאכל את מי, אלא לקנות את השוק כולו - את הגדי החתול הכלב המקל האש - הכל!

    שוק ההון והשקעות השקעה פסיבית טור שוק ההון

  • חמץ שעבר עליו המבצע - מלכודת המבצעים 💰🤦‍♂️
    מ מחשב מסלול מחדש

    Gemini_Generated_Image_8805u78805u78805.jpg
    א' ניסן בפתח. זמן של אביב ופריחה, אבל זמן גם להיכנס לעו"ש. אשתי נלחצת מהחמץ מהניקיונות ו.. ממיכל הילדה שלנו. אני נלחץ מהעו"ש.

    אחה"צ נשלחתי לסופר. מרגישים את ההמולה. ממש כמו ב"יש (אין) חגיגה". בראש קר פניתי למדפים שאני צריך. בלי טריקים ובלי שטיקים. לא פוזל ימינה ושמאלה. בהמתנה לתור פגשתי את מוטי.

    הוא עמד ליד המקררים, נראה שהארנק שלו ירד ב-30% ביום אחד. העגלה שלו הייתה עמוסה בסטים של צלחות חד-פעמיות מזהב, ובמגרדת חשמלית לקליפות ביצים.

    "יוסף," הוא נאנח, "נדפקתי. ראיתי שלט '3 ב-100' על מגבות מטבח בטעם אפרסק והעמסתי. אני מרגיש פראייר."

    חייכתי אליו בעליונות. "מוטי, אתה חובבן. אתה חושב שנדפקת בסופר? בוא תשמע מה קרה לי ב'משנת יוסף'."

    "הכל התחיל במוצאי שבת. הכנו קפה, התיישבנו ליד השולחן ופתחנו את "משנת". מפה הכל היסטוריה. בסופר יש לך לאין לברוח. אתה יכול לקצר דרך מעבר קטניות, אתה רק רואה 'עלי קוקוס בשימורים' ואין לך תיאבון לקנות יותר כלום. במשנת זה אסון, ממש "ליכא דרכא אחרינא"! עד לקפואים אתה חייב לעבור בכל המחלקות, דרך כל המוצרים. והכל עם תמונות ומחירי בדיחה."

    נשמתי לרגע. "לדוגמה, אני גולל במחלקת כלי בית ורואה "סט סירים בציפוי שיש נקי מבליעות" כמובן שהזמנתי. ואז הגעתי למחלקת מוצרי חשמל."

    "יוסף, אל תגיד לי שקנית את השואב שוטף שאומר 'לשם מצת מצווה'..." הוא צחק.

    "לא," עניתי בבושת פנים, "אבל הזמנתי פלטה לשבת עם 12 מצבים, כולל מצב 'חימום עדין לקוגל ירושלמי'. וארגז של 24 ליטר מיץ ענבים במחיר חלוקה..."

    חזרתי הביתה. אשתי פורכת ידיים ליד הערימה של משנת יוסף.
    היא מצביעה על 5 חבילות פסטה, "אנחנו לא אוכלים חמץ עוד יומיים. מה נעשה עם זה?"
    "זה... זה סוג של 'פיזור' במטבח,"
    גמגמתי. לא היו לי מילים.


    רגע ברצינות:
    הלחץ הכלכלי של ניסן הוא לא רק במחירי המצות, שם כמובן מי שמהדר תבוא עליו ברכה.
    הוא נמצא במבצעים ש"חבל לפספס" ובמחשבה שאם זה ב'משנת יוסף' או ב'אושר עד' ב-3 ב-100, אז אנחנו מרוויחים.

    אבל המבצע הגדול ביותר הוא לא לקנות בכלל דברים שלא צריך. (0 מוצרים ב-100% הנחה משתלם יותר מ"השני ב-50%"...)

    אז תתמקדו במה שכן צריך. שם לא כדאי לחסוך.

    כלכלת המשפחה צרכנות מכירות כלכלת הבית

  • מדד הרגש (סאטירה עם סטירה) טור לפאסיבים בלבד!
    מ מחשב מסלול מחדש

    כולם מסכימים שהזמנים האחרונים סוערים לכולם. בבית ובחוץ. זה משפיע על הכל, גם על ההחלטות הכלכליות שלנו.
    אינני יועץ או מתיימר להיות כזה, וכמו כל אחד שחושב על עתידו קראתי ולמדתי המון במה שרק יכולתי.
    לאחרונה בפורומים השונים (מבנקל ועד הסולידית) אני רואה תגובות ממש לא "פאסיביות" ממשקיעים ממש "פאסיבים".

    את הטור הבא כתבתי ומחקתי וכתבתי וערכתי וחששתי ובסוף החלטתי להעלות.
    אם הוא עזר לאחד (או לעצמי..) - והיה זה שכרי.

    חשוב לי לציין: הדברים נכתבו ללא כוונת פגיעה בשום אדם ובשום ניק(זה אותו דבר!)
    הטור מתאר טיפוסים ותופעות שכולנו חווים (כן... קניתי ביטקווין ות"א).אם מישהו ח"ו נפגע\נעלב\הושפל\הרגיש שמדובר בו אישית - אני מבקש מחילה מראש
    המטרה היא לצחוק קצת כמובן, ולשתף מחשבות שלי.
    מצורף כקובץ PDF למטה
    תהנו.

    Gemini_Generated_Image_4z48hb4z48hb4z48.jpg

    שאגת הארי-פרק א'.pdf

    שוק ההון והשקעות השקעות פאסיביות כלכלה אישית שוק ההון והשקעות

  • מלכודת הטרנד - פאסיבי במדבר🔋💰
    מ מחשב מסלול מחדש

    Gemini_Generated_Image_lt6e8ilt6e8ilt6e.jpg

    חשוב לי לציין: הדברים נכתבו ללא כוונת פגיעה בשום אדם ובשום משקיע!
    אם ח"ו מישהו נפגע\נעלב\הושפל\הרגיש שמדובר בו אישית - זו לא הכוונה.

    פרק כ"א: הבהלה לליתיום

    הטור הזה נכתב בדם, יזע, ודמעות של מי שחשב שיש כסף מתחת לאדמה – והוא נמצא במדברות של דרום אמריקה. (לא באמת...🙄)
    באותו רגע הוא הפסיק להסתכל על גרפים של מדדים והתחיל לחשוב על ייבוא סוללות ליתיום לארץ.

    השעה אחת בלילה. אשתי ישנה, ואני יושב מול המחשב, העיניים שלי אדומות. פתחתי אשכול בפורום האהוב עלי:
    "מישהו יכול לתת פרטים על השקעה בסוללות ליתיום?" קראתי ונפגעתי.

    מי צריך קרן אירית? מי צריך 7% שנתי במדד?
    בעולם עוברים לרכבים חשמליים, הזו"צים קונים רק מצברים לשבת, ובלי ליתיום אין סוללה.
    השקעתי זמן, וקראתי הכל על הליתיום.

    הראש שלי כבר מריץ מספרים. ואני ניגש לאקסל.
    • עלות שאיבת מים מלוחים בצ'ילה: גרושים.
    • זמן אידוי בשמש: חינם.
    • פוטנציאל תשואה: אינסוף אחוזים פלוס השגחה פרטית.

    חישבתי שאם אני חוכר איזה "סלאר" (מדבר מלח) קטן בבוליביה, אני סוגר את החתונות של כל הילדים וגם נשאר לי עודף להחליף את הניאגרה לדגם עם חיישן מאליאקספרס.

    "רחלי," לחשתי לה בבוקר, כשהיא רק פתחה עין אחת. "מה את אומרת על פיזור גיאוגרפי? משהו סולידי בדרום אמריקה? זה רק לשאוב מים מלוחים, השמש מאדה, ואנחנו אוספים את הכסף."

    "יוסף,"
    היא נאנחה, "עוד פעם היית במחשב עד מאוחר? אין לנו כסף לתיקון של הניאגרה, ואתה רוצה להיות שואב מים בבוליביה? אתה בכלל יודע איפה זה?"
    "כן," הרעתי בניצחון, "זה ליד התשואה בפינת החופש הכלכלי!"

    לא נשברתי. נכנסתי שוב. הודעה חדשה: "חבר'ה, זהירות, יש שם מלחמת אזרחים!"

    גיחכתי לעצמי. מלחמת אזרחים? זה רק 'תנודתיות'. זה כמו 'תיקון' בשוק ההון, רק עם טנקים במקום שורטים.
    אני פאסיבי. אני משקיע לטווח ארוך. ואם צריך... אלמד את המורדים שם מה זה 'היתר עסקה', והם יפסיקו לירות ויתחילו לחשב דמי ניהול.
    ויש לי כבר חזון: "גמ"ח הליתיום המרכזי". הנדוניה של הבת שלי? לא יחידה בבית שמש עם רטיבות, אלא אופציות בחברה.

    אחרי ארוחת בוקר הלכתי לכולל. פתחתי בבא בתרא, אבל במקום "השותפין שרצו לעשות מחיצה", ראיתי "השותפין שרצו לקנות ליתיום".
    מוטי החברותא הסתכל עליי. "יוסף, למה אתה לובש כובע טמבל מתחת לכובע?"
    "זה בשביל השמש, מוטי," עניתי לו. "השמש של בוליביה זה לא מה שאנחנו רגילים..."


    הכותב אינו גיאולוג, וכרגע מנסה לברר האם יש חיידרים ללא גזענות בבוליביה


    רגע ברצינות:
    הטור הזה נכתב בחיוך, אבל הוא נוגע בנקודה חשובה מאוד למשקיע הפאסיבי: הפיתוי.

    לכל דור יש את ה"ליתיום" שלו – מטבעות דיגיטליים, חברת סטארט-אפ שמבטיחה לשנות את העולם, אנרגיה ירוקה, נדל"ן בחו"ל, AI, ושאר ירקות.

    הבעיה היא לא הטרנד. הבעיה היא המשקיע שחושב שהוא הראשון שגילה אותו. אבל לא מבין שזה האויב של האסטרטגיה שבה הוא בחר.

    הבהלה ל"טרנד" היא הרצון למצוא את ה"נס" שידלג על השנים הארוכות שהמחשבון מראה לנו, אבל זה לא כך!

    אל תחפשו קיצורי דרך. התשואה הכי בטוחה היא זו שנבנית לאט לאט, שקל לשקל. בסבלנות. בפיזור נכון. בדרך ארוכה ומשעממת, ובלי צורך להבין בגיאולוגיה, אסטרונומיה, נדל"ן או כל מקצוע אחר.

    מצורף כקובץ PDF למי שמעדיף.
    פרק כ''א - מלכודת הטרנד.pdf

    שוק ההון והשקעות מלכודת טרנד השקעות פאסיביות סאטירה

  • צדקה מול הרווח שעל הנייר 📈
    מ מחשב מסלול מחדש

    אקדים משהו.. לאחרונה דיברתי עם חבר טוב.
    כמובן איך אפשר בלי כסף כלכלה ושוק ההון..
    אבל קצת הזדעזתי... הוא לא מעשר!!
    עכשיו אין לי בעיה עם זה, זה בינו לבין קונו, את זה אני מכיל, עניין שלו לגמרי.
    אבל... הוא פשוט שיכנע את עצמו שהוא מעשר.. רק לעצמו..
    לא נכנס אם מותר\אסור\מחלוקת, בטוח שיש דעות ואני מנסה לדון לכף זכות.. אבל הוא פשוט לא הזכיר אותם בשום שלב.. הוא סומך על עצמו.
    מה שנשאר לי זה לכתוב...


    הגיע הזמן לדבר על האויב הגדול ביותר של הריבית דריבית - הדפיקה בדלת...
    אנחנו, כיהודים רחמנים בני רחמנים, רוצים לתת צדקה. באמת.
    אבל כמשקיעים פסיביים, צריך לבדוק האם יש אלטרנטיבה מהודרת.
    עשר תעשר ואת השאר תשגר.😜
    3efc0cdb-1606-4571-abd8-b81d912a0b36-image.jpeg


    1. המתרימים בדלת.
    20:00 בערב. דפיקה בדלת.
    בפתח עומד יהודי יקר.

    "הכנסת כלה" הוא אומר, "מצווה גדולה."

    אני מכניס יד לכיס, מוציא מטבע של 10 שקלים, ואז היד קופאת.
    "רגע" אני חושב, "10 שקלים זה 0.25 יחידות של הקרן. אם אני נותן לו את זה עכשיו, אני בעצם נותן לו את הדירה של הבכורה".

    אני מנסה להסביר לו: "תשמע צדיק, במקום דגים לחתונה, אולי נקנה לזוג תעודת סל? תחשוב על זה – החתונה תעבור, אבל הדיבידנד יישאר."
    הוא מסתכל עלי במבט של רחמים, לוקח את המטבע, ובורח לפני שאציע לו למנף את הנדוניה...

    2. הדילמה של מעשר כספים.
    זה הנידון הכי לוהט בפורום...
    המדד עלה השנה ב-20%. התיק שלי תפח יפה.

    אשתי שואלת: "נו, הפרשת מעשרות?" (לאבא שלה...)
    אני מחוויר. "רחלי" אני מסביר לה בקול רועד, "זה רווח על הנייר, זה לא ממומש, ויש שיטות שלא שחייבים עד שפוגשים את הכסף בבנק."

    היא לא משתכנעת, "אבל קנית טשולנט בליל שישי על חשבון הרווחים האלה.."
    בסוף עשינו פשרה, אני מפריש לקופת גמל מיוחדת, מחקה מדד עניי עירך, כשהמשיח יבוא, יהיה לעניים הרבה מאוד כסף (כפוף למס רווחי הון).

    3. הוראת קבע.
    יום אחד עברתי על דפי החשבון וחשכו עיניי. יש לי הו"ק של 50 ש"ח לישיבה שבה למדתי לפני 15 שנה.
    באוטומט עשיתי חישוב מהיר, 50 כפול 12 כפול 15 בריבית ממוצעת וכו'... תרמתי להם כמעט בניין!
    התקשרתי מיד למשרד של הישיבה: "אני רוצה לבטל", אמרתי.
    "למה?" שאל המזכיר, "המצב הכלכלי קשה?"
    "לא" עניתי. "להיפך, המצב הכלכלי מצוין, בדיוק בגלל זה יש לי הצעה טובה יותר."
    "הצעה"?
    הוא התפלא.

    "כן. אני מעביר את ה-50 שקל לקרן השתלמות ע"ש הישיבה. בעוד 20 שנה תוכלו למשוך 40,000 שקל! תחשוב על זה – במקום 600 שקל בשנה, תקבלו הון."

    דממה בקו.
    "אתה מציע שנחכה 20 שנה לחשמל?" הוא שאל לאט.
    "לא, לא," הסברתי בסבלנות. "אתם לוקחים הלוואה מהבנק עכשיו, משלמים חשמל, ובעוד 20 שנה הקרן מכסה את החוב עם ריבית."
    הוא נאנח, "אנחנו לא קרן. אנחנו ישיבה."
    "בדיוק" אמרתי, "תחשוב שמיר בזמן השואה היו..."
    הוא ניתק. כנראה הלך לבדוק את ההו"ק שלו...

    4. השנורר המתוחכם.
    אתמול פגשתי את השיא.
    דפיקה בדלת. בחור צעיר, נראה מודרני.
    "צדקה?" שאלתי.
    "לא" הוא ענה. "אני מגייס השקעות לסטארט-אפ תורני. אפליקציה שמוצאת לך מניין, ומחייבת אותך אוטומטית על העלייה לתורה."
    העיניים שלי נצצו. "יש תשקיף? מה המודל העסקי?"
    ישבנו שעה. בסוף נתתי לו 100 דולר. אשתי שאלה: "נתת צדקה?"
    "אה, לא, זו השקעה בסיכון גבוה. אם זה מצליח – אנחנו מסודרים. אם לא נחשיב את זה כמעשרות רטרואקטיבית."

    רגע ברצינות:
    הטור הזה נכתב מכאב לב, לאחר שיחה עם חבר ששיכנע את עצמו שההשקעה בעצמו זה גם מעשר... ושוב אין לי בעיה איתו.. העניין הוא אחר.
    צדקה היא לא הוצאה, היא השקעה בנכס שאין לו בלאי ואין עליו מס רווחי הון – עולם הבא.
    אני בכלל לא רואה את זה ככסף שלי!
    משקיע חכם יודע שגם כשהמדד עולה ב-20%, המעשר הוא מה ששומר על הברכה בתוך התיק.
    אל תהפכו את ה-S&P לעבודה זרה שמונעת מכם להיות 'יהודים רחמנים'...

    צדקה ומעשר כספים ריבית דריבית צדקה והשקעות מעשר כספים

  • ה-S&P מהצד של הכיור 🥒📈
    מ מחשב מסלול מחדש

    בטור הקודם דיברנו על לחץ בין בני זוג בירידות.
    זה נכון וצריך לשים לזה לב. אבל.. כשעברתי על המגירה גיליתי טור ישן, בלי מסר, אבל הוא תפס אותי. כי הוא מדבר על העניין הזה, ולא כשיש ירידות. גם כשהכל טוב.
    בקיצור.. המסר בסוף.


    יום חמישי, 23:00 בלילה. הבית שקט, חוץ מהרעש של המקלף ביד שלי ומהנחירות הקלות של יוסף מהספה. הוא חולם על תשואות, אני חולמת על עוזרת בית.

    אנשים ברחוב אומרים לי, "רחלי, איזה בעל יש לך! תלמיד חכם, רציני, עם ראש על הכתפיים". אני מחייכת ומהנהנת. הם לא יודעים שאני נשואה לאקסל מהלך.

    הם לא יודעים מה זה לחיות עם אדם שמסתכל על ספה קרועה ולא רואה "ספה שצריך להחליף", אלא רואה "הזדמנות להשקיע 4,000 שקל בריבית דריבית".

    והאוכל? אוי, האוכל...
    השבוע הוא חזר מ'משנת יוסף' עם חיוך של מיליון דולר וארגז של קישואים.
    "רחלי!" הוא צעק, "תראי! 2 שקל לקילו!".
    עכשיו אני צריכה להכין פשטידת קישואים, מרק קישואים, וקישואים ממולאים בקישואים. הילדים מוחים שהם רוצים שניצל, ואני צריכה להסביר להם...
    נראה אותו מסביר לרב'ה של חיים למה הילד ירוק.

    לפעמים אני תופסת אותו בוהה. מבט עמוק כזה. הלב שלי מתרחב. אני חושבת שהוא עומד להגיד לי משהו. ואז הוא פותח את הפה:
    "את יודעת שאם היינו חוסכים את הכסף של האיפור שלך בחמש שנים האחרונות, היינו יכולים לקנות את הסניף של סקארה?".
    אני נושמת עמוק. "יוסף," אני עונה לו, "אם לא הייתי קונה איפור, היית שם לב שהאישה שלך נראית כמו קישוא!"

    אבל השיא היה כשהדוד התקלקל. מים קפואים. הילדים רועדים. ואני שומעת אותו בטלפון עם הטכנאי, מנהל מו"מ כאילו הוא קונה את גוגל.
    "350 שקל?! יש לך בכלל ערך לכסף???".
    בסוף הוא ניסה לתקן לבד. עכשיו יש לנו דוד עקום, מים פושרים, ובעל עם גב תפוס שצריך מסאג'. ומי עושה את המסאג'? נכון, אני. בחינם. בלי דמי ניהול.

    אני מסתכלת עליו ישן. הוא נראה שְָׁלֵו. הוא באמת דואג לנו... בדרך העקומה שלו.
    הוא רוצה שיהיה לנו עתיד. הוא רוצה לחתן את הילדים בכבוד. הוא פשוט שכח שצריך גם לחיות בדרך לחופה.

    אני מכבה את האור במטבח, משאירה את ערמת הקישואים למחר.
    "ריבונו של עולם," אני לוחשת, "תעשה טובה, תן ל-PSP הזה לעלות קצת מחר. אולי הוא יסכים לקנות לחיים סנדלים חדשים".

    לילה טוב, וול סטריט. לילה טוב, מודיעין עילית...

    רגע ברצינות:
    השקעה לטווח ארוך היא כמו ריצה למרחק. בריצה למרחק צריך חמצן...
    בחברות קוראים לזה "עלויות תפעול", בבית זה פשוט "לחיות".
    אולי בעצם, זה הדמי ניהול.
    אז אל תתנו למחשבון להשכיח ממכם את הצרכים של היום, כן לא רק אלו הקריטיים.

    בסוף, כשאחרון הילדים יתחתן בע"ה, אנחנו רוצים להגיע לשם עם תיק השקעות מסודר כמובן... אבל הכי חשוב - עם זיכרונות של בית שהיה נעים לחיות בו, ולא רק "משתלם" לחסוך בו.
    אז ברור שצריך להשקיע בעתיד, רק לא כדאי למשכן את החיוך של ההווה.

    שוק ההון והשקעות השקעות דינמיקה זוגית ניהול תקציב סאטירה

  • שוק ההון ופורים... - טור (לא) לפורים בלבד!!
    מ מחשב מסלול מחדש

    @בן-עליה הם עדיין במגירה. הנה כמה טובים.
    פרק א - השידוך האירי.pdf
    פרק טו - מדד 'משנת יוסף'.pdf
    ה-S&P מהצד של הכיור

    שוק ההון והשקעות שוק ההון פורים

  • חינוך פיננסי - (למה חיים לא קיבל במבה...)
    מ מחשב מסלול מחדש

    49165541-1d43-4312-be55-ec92a0dbb34b-image.jpeg
    אחרי שסידרנו את עצמנו, הגיע הזמן לדבר על היקר מכל – הילדים.
    כמו כל הורה למופת גם אני רוצה שהילדים יצאו ת"ח, בעלי מידות, ו.. אם אפשר בעלי תיק השקעות שיסדר אותם לכל החיים.
    חנוך לנער על אס אנד פו, גם כי יזקין לא ימכור...
    הנה כמה תובנות מהשבוע האחרון.


    1. דמי כיס
    חיים (בן 9) ניגש אלי אתמול וביקש 5 שקלים לקנות קלפים של רבנים.
    הסתכלתי עליו במבט מחנך ואמרתי:
    "חיים, שב. בא נעשה חשבון. 5 שקלים היום, בריבית דריבית של 8% ל- 50 שנה – זה יוצא כמעט 500 שקלים! אתה באמת רוצה לבזבז 500 שקל על תמונה של רב?!"
    הילד יצא מבולבל. בסוף הוא ויתר על הקלפים, והלך ללמוד משניות לעילוי נשמתם.

    2. האפיקומן.
    בליל הסדר האחרון כשהילדים מצאו את האפיקומן, ההתרגשות הייתה בשיאה.
    "מה אתם רוצים?" שאלתי ברוחב לב.
    "אופניים!" צעק הגדול.
    "רחפן!" צעק הקטן.

    חייכתי אליהם את החיוך של וורן באפט. "ילדים חמודים, אופניים זה נכס מתכלה, ורחפן זה נכס בסיכון. השנה אבא קונה לכם משהו שלא מאבד ערך... אני קונה לכם יחידות בקרן מחקה מדד!".

    הייתה דממה בבית. לא ראיתי אכזבה כזו מהשבת האחרונה שגילינו שאין קידוש.
    ניסיתי להסביר להם שבעוד 20 שנה הם יודו לי.
    בינתיים הם הודו לי בזה שהם החביאו לי את האפיקומן בחזרה...

    3. שיחת טלפון מהמלמד.
    אתמול הרב'ה של חיים התקשר. הלב שלי דפק.
    "מה חיים עשה?" שאלתי, "דיבר בתפילה? הרביץ?"
    "יותר גרוע," נאנח המלמד.
    "בהפסקה הוא פתח 'גמ"ח הלוואות' לחברים שרוצים ארטיק. הוא לוקח להם עמלות, ומחתים אותם על היתר עסקה. והכי גרוע? הוא התחיל למכור 'אופציות' על המקום בתור למגלשה."
    התמלאתי גאווה. "נו, והוא מרוויח?" שאלתי.
    "הוא מושעה ליומיים," ענה המלמד. "אנחנו לא בוול סטריט פה".

    4. קניות בסופר.
    אנחנו כבר עומדים בקופה. מיכל בוכה שהיא רוצה ביצת הפתעה.
    אני מרים את הביצה ומסביר בקול רם (שכל התור ישמע): "את מבינה שביצה עולה 5 שקלים, והשוקולד בפנים שווה אגורה וחצי? זה יחס P/E (מחיר לרווח) לא הגיוני! זו בועה! אנחנו לא משקיעים בבועות!".
    מאחוריי שמעתי אישה לוחשת לבעלה: "נראה לי המסכן קרא קצת טורים שלך..."

    רגע ברצינות:
    חינוך פיננסי לילדים הוא לא רק ללמד אותם מה זה ריבית דריבית, אלא ללמד אותם גם דחיית סיפוקים.
    הילד שמבין היום ש-5 שקלים זה לא סתם מטבע אלא פוטנציאל לערך עתידי, הוא המבוגר שלא ייקח הלוואה לטיול או לרכב שהוא לא צריך, ובע"ה יזכה לשקט שיאפשר לו לעסוק בעבודת ה'.

    כמובן שאנחנו רוצים לפנק את הילדים, ואפשר (וצריך!) לקנות להם אופניים, במבה וביצי הפתעה.
    השמחה שלהם היא ההשקעה הכי טובה שיש.
    אבל המטרה בטור הזה היא להזכיר ששנייה לפני ששולפים את האשראי, יש לנו הזדמנות פדגוגית - להסביר להם שכל בחירה היום היא ויתור על משהו אחר מחר.

    כלכלת המשפחה חינוך פיננסי כלכלת המשפחה טור

  • ביעור חמץ כלכלי
    מ מחשב מסלול מחדש

    אחרי שסיימתי לגרד עם שפכטל שאריות של וופלים מהמסילות של התריסים, ישבתי לנוח. קצת משעמם אז נכנסתי לאתר הבנק, ישרכארט וכו'. גיליתי שיש לי 'חמץ' תופח - פירוט החיובים באשראי.
    אז... משתף בתובנות.


    ליל י"ד ניסן. הבית מריח כמו המפעל של סנו. מיכל הקטנה ישנה עם בובה. עוד חצי שעה מעריב. אבל טרם סימנתי עוד וי אחד.

    פתחתי את המגירה העליונה בשידה. המגירה שבה נשמרים "המסמכים החשובים". (או במילים אחרות: המקום שבו שקלים הולכים למות.)

    "יוסף," רחלי אמרה לי כשראתה אותי נובר בערמת מעטפות, "החמץ שם זה גג כמה קבלות מהמכירה השכונתית. חבל על הזמן, בוא תעזור לי להחזיר את המקרר למקום."

    "זה לא סתם קבלות. זה 'חמץ נוקשה'. זה ממש 'בל ימצא'. בתוך המעטפות האלה מסתתר חמץ גמור שחונק לנו את העו"ש. אני עושה פה ביעור חמץ פיננסי." עניתי ברצינות.

    סיימתי עם המעטפות ועברתי לאתר הבנק. התחלתי לגולל בפירוט החיובים.
    "רחלי! בואי תראי!" לחשתי בזעזוע. "מה זה 'חיוב חודשי – מנוי משפחתי לספארי' ב-67 ש"ח? מתי פעם אחרונה ראינו פיל? הדבר היחיד שדומה פה לג'ונגל זה ערימות הבגדים שצריך לקפל!"

    "אה," היא נזכרה, "זה מהמבצע של 'בין הזמנים' בקיץ האחרון. אמרת שזה 'השקעה בחינוך' ושנבטל את זה ברגע שהחופש נגמר. נראה לי ששכחת..."

    המשכתי לגלול. פתאום מצאתי 'עמלת כרטיס אשראי נוסף' על כרטיס ה"מועדון" שעשיתי בשביל לקבל 50 ש"ח הנחה בקניית החליפה לחג ב-תשפ"ד. הכרטיס מזמן קבור עמוק בתוך המגירה, אבל העמלה חיה ובועטת - 14.90 ש"ח כל חודש.

    "זה לא חמץ," אמרתי לרחלי, "זה ריקבון! זה כמו למצוא פיתה בתיק של מיכל אחרי שבוע... אם היינו תופסים את זה בזמן היינו מכסים את המצות חבורה השנה."

    אבל השיא הגיע כשראיתי את 'דמי הניהול' בקרן הפנסיה של אשתי, זו שפתחו לה כשהייתי עוד בחור ופינער היה העבודה היחידה שהכרתי.

    ישבתי שם, מול המסך, ועשיתי "ביטול".
    ביטלתי הכל, התקשרתי למוקד של חברת האשראי (הייתי מספר 402 בתור, מי מדבר איתם בער"פ???) ושרפתי את העמלות המיותרות.
    אחרי שסיימתי עם חברת האשראי, עברתי לזירה הקשה - דמי הניהול בפנסיה.
    בשיחה אחת (של 40 דקות, שבמהלכן הספקתי לנקות את כל המדפים כולל הגומיות במקרר ), הודעתי להם שעם כל הכבוד ל"דמי ניהול", אני לא מתכוון לנהל להם את הווילה על חשבון החתונות של הילדים שלי.


    רגע ברצינות:
    החמץ הכי מסוכן הוא זה שאנחנו לא רואים כי הוא קטן מדי.

    הוא מסוכן מ-2 סיבות.

    1. ה-20 ש"ח שזולגים כל חודש על שירותים ששכחנו מהם, הם פירורים שמתנפחים לחמץ גדול.
    2. גם אם אנחנו מסתדרים בלעדיהם, הם היו יכולים להיות בהשקעה שלא נסתדר בלעדיה.

    הרווח הכי גדול הוא הכסף שנשאר לנו בכיס או הולך להשקעה.
    אל תחכו לליל י"ד – תעברו על הכל עכשיו.

    כלכלת המשפחה הוראות קבע כלכלת המשפחה טור

  • הפנסיה והקרן השתלמות שלך באס אנד פי 500? המלחמה הקרובה באיראן היא ההזדמנות שלך
    מ מחשב מסלול מחדש

    @הרואה כתב בהפנסיה והקרן השתלמות שלך באס אנד פי 500? המלחמה הקרובה באיראן היא ההזדמנות שלך:

    וכבר למעלה מעשר שנים הוא לא התקרב אפילו לארבע שקל.

    לפני שנתיים הוא חצה את ה4 ש"ח. (והיה הרבה זמן סביב 3.7 3.8)

    @הרואה כתב בהפנסיה והקרן השתלמות שלך באס אנד פי 500? המלחמה הקרובה באיראן היא ההזדמנות שלך:

    אם באופן זמני ונדיר בגלל המלחמה אני יראה שהדולר התחזק באופן משמעותי ויעמוד על יותר משלש וחצי שקל לדולר

    איך תדע מתי השיא? אולי הוא יגיע ל4.2???

    @הרואה כתב בהפנסיה והקרן השתלמות שלך באס אנד פי 500? המלחמה הקרובה באיראן היא ההזדמנות שלך:

    למה שלא יהיה שווה לי לגדר באופן זמני את ההשקעה שלי,

    מהסיבה שכבר כתבתי והיא שעד שתשנה את המסלול שלך השוק יכול להשתנות מהר יותר ואכזרי יותר ממה שתדמיין. הטילים של השוק מהירים יותר מהטילים של איראן... 😁

    וחוץ מזה כשאתה משקיע במדד אתה לא משקיע בדולר אלא בחברות! הם עולות, זה שהדולר ירד זה לא נורא. כמובן שתראה לזמן כל שהוא תשואה נמוכה יותר, אבל לא זו ההשקעה, ההשקעה היא בחברות והם עולות בטווח הארוך יותר מהדולר - לדעתי גם אם הוא לא יחזור בכלל למה שהיה!

    @הרואה כתב בהפנסיה והקרן השתלמות שלך באס אנד פי 500? המלחמה הקרובה באיראן היא ההזדמנות שלך:

    למה שלא יהיה שווה לי לגדר באופן זמני את ההשקעה שלי

    לגידור יש עלות. במקרה שלך היא ההפרשי ריביות.

    ושוב, אם אתה כ"כ בטוח שזה יקרה למה שלא תעשה זאת עכשיו?

    @הרואה כתב בהפנסיה והקרן השתלמות שלך באס אנד פי 500? המלחמה הקרובה באיראן היא ההזדמנות שלך:

    ובפרט שאין איש כלכלה אחד שלא חושב שאחרי הניצחון במלחמה השקל יתחזק באופן משמעותי לעומת הדולר

    בפוסט הראשון כתבת 2.5 ש"ח לדולר. לדעתי זה הזוי ולא יקרה. אבל... תראה קטע. כלכלן בכיר אמר, גם אם הדולר יקרוס ב20% תוך 20 שנה ל-2.5 שקל לדולר, המשקיע לא יושפע מזה. (תשואה של 9% במקום 10%).

    ולסיום, השקעה במדד, וודאי הפנסיה, היא השקעה לטווח ארוך, זה אומר שלא אכפת לנו מה מצב השוק למעלה למטה קדימה אחורה וכו', מט"ח שמט"ח. לא נוגעים בזה זה הכי בטוח.

    וסליחה על הבלגן בתגובות, ניסיתי שיהיה מסודר..

    פנסיה, גמל וקרנות השתלמות שוק ההון והשקעות

  • איך קונים ביטקוין?
    מ מחשב מסלול מחדש

    @חופש-כלכלי ביטקווין יש לך:
    5139878
    5139886
    5139787
    כולם בד"ץ
    תבדוק דמי ניהול/גידור ומה שטוב לך.
    אני אישית בחרתי ב - 5139886 של מגדל, לא זוכר כבר למה. (רשום לי איפשהו אם זה חשוב לך, מה ההבדלים דמי ניהול וכו')

    שאר מטבעות אין לי בינתיים (מחזיק בארנק לא בקרן סל)

    שוק ההון והשקעות ביטקוין קניה שוק ההון קנייה דיגיטלית השקעות במטבעות מדריך למתחילים

  • חמץ שעבר עליו המבצע - מלכודת המבצעים 💰🤦‍♂️
    מ מחשב מסלול מחדש

    @הקול-השפוי ודאי וודאי.
    בעצם כולם "אוהבים מבצעים והנחות"
    רק שצריך לנתב את זה לדברים והזמן שצריכים.
    אין חולק.

    כלכלת המשפחה צרכנות מכירות כלכלת הבית

  • הפנסיה והקרן השתלמות שלך באס אנד פי 500? המלחמה הקרובה באיראן היא ההזדמנות שלך
    מ מחשב מסלול מחדש

    @הרואה

    1. מעבר בין מסלולים לוקח בערך 3 ימים. (ותקיפה אחת מוצלחת של איראן על נושאת מטוסים מזיזה את השוק בשניות)
    2. למה החלטת שמסלול הלכה הוא מגודר?
    3. שער המטבע לא נקבע רק לפי אירועים ביטחוניים, השער שכתבת יהרוס לגמרי את הייצוא ובנק ישראל לא יתן לזה לקרות.
    4. לטווח ארוך המדד מפצה על כל התנודות במט"ח, כל שודאי לגבי "פנסיה" לצעירים זה לא רלוונטי.

    אם אתה כל כך בטוח שהדולר יתרסק ל-2.5 והשקל יתחזק, למה אתה לא עובר עכשיו למסלול S&P 500 מגודר מט"ח וסוגר עניין בלי להמר על תזמון של טילים?

    @הרואה כתב בהפנסיה והקרן שלך באס אנד פי 500? המלחמה הקרובה באיראן היא ההזדמנות שלך:

    כידוע כל מי שהשקיע את הפנסיה שלו או קופת גמל להשקעה באס אנד פי 500 בקרן שהיא לא מגודרת, הרוויח בשנה האחרונה עשרות אחוזים פחות בגלל ירידת הדולר והתחזקות השקל

    שוב, זה זמני עד שהדולר יעלה ואז כל מה ש"הפסדת" יחזור.

    פנסיה, גמל וקרנות השתלמות שוק ההון והשקעות

  • שוק ההון ופורים... - טור (לא) לפורים בלבד!!
    מ מחשב מסלול מחדש

    פרק י - בבא בתרא והריבית של הדקות.pdf

    שוק ההון והשקעות שוק ההון פורים

  • חמץ שעבר עליו המבצע - מלכודת המבצעים 💰🤦‍♂️
    מ מחשב מסלול מחדש

    @מרים-הורביץ-נכסים וואו! הוספת לי המון!

    @סייעתא-דשמיא תודה רבה על המילים!

    כלכלת המשפחה צרכנות מכירות כלכלת הבית

  • האם ביטוח דירה אמור לכסות רטיבות מגשם?
    מ מחשב מסלול מחדש

    @הקול-השפוי לפי מה שאני יודע (ולצערי נזקקתי כמה פעמים לביטוח) הם מכסים נזקי מים מתוך הדירה שלך. לא ממקור חיצוני, ואפילו לא מצינור משותף.
    אבל אולי זה משתנה מחברה לחברה או בסוג הפוליסה. יש לך אותה באזור האישי לא כתוב שם פרטים?

    נדל"ן ומשכנתאות ביטוח דירה רטיבות מגשם כיסוי ביטוחי נזקי מים ביטוח מבנה

  • שוק ההון ופורים... - טור (לא) לפורים בלבד!!
    מ מחשב מסלול מחדש

    @צמיחה כתב בשוק ההון ופורים... - טור לפורים בלבד!!:

    באמת כתוב יפה,

    תודה רבה!

    @צמיחה כתב בשוק ההון ופורים... - טור לפורים בלבד!!:

    תביא קישורים לכל המאמרים.

    אני צריך טיפה לערוך.. בל"נ אעלה בקרוב.

    שוק ההון והשקעות שוק ההון פורים
  • התחברות

  • אין לך חשבון עדיין? הרשמה

  • התחברו או הירשמו כדי לחפש.
  • פוסט ראשון
    פוסט אחרון
0
  • דף הבית
  • לא נקרא 0
  • פוסטים אחרונים
  • תגיות
  • פופולרי
  • נושאים נבחרים
  • כל המאמרים
  • משתמשים
  • חיפוש גוגל בפורום