הפורום הכלכלי החרדי הראשון

@עמית-של-סגל לגבי ארועים שטרם ידועים, יש גם סיכון לא קטן בהשקעות אחרות וכדוגמת שוק ההון, ואדרבא בהשקעת נדל"ן לא שכיח להפסיד את הקרן ובודאי לא את כל הקרן, לגבי בעיות שונות כגון שוכר שלא משלם צריך לדעת איך עושים את ההשקעה נכון, לדוגמה יש חברות שמבטחות את זה בתשלום לא כ"כ גדול, צריך גם לדעת את הביקוש במקום כדי לא להיתקע עם דירה ריקה, בדר"כ השקעת נדל"ן שוה יותר מהשקעה בשוק ההון [אפשר לבדוק את זה כאן] (https://docs.google.com/spreadsheets/d/1kQFocvstKcKcxeDoevJl8h3Hxn2eHq0FVT_QTH4SCBU/edit?gid=1453117025#gid=1453117025) רק זה הרבה יותר כאב ראש וטרחה.

יש לתת את הדעת גם על תשלום הפנסיה שחובה ע"פ החוק להפריש בעסקים זעירים ועצמאים.

@רייך-ניסן הסבר מאתר גמל - נט.

למה התשואות במסלול s&p500 שונות בין החברות ?
שאלה שעולה המון מלקוחות לאחרונה, למה תשואת מסלולי מחקה המדד S@P500 שונה בין החברות ?

הרי אם מדובר במסלול מחקה מדד ישנה ציפייה שכולם ישיגו את אותה תשואה אולם מתחילת שנה ישנם פערים המגיעים ליותר מ 2% בין החברות בקרנות ההשתלמות !

מהי הסיבה לשוני בתשואות בין החברות ?
השקעה במדד S&P 500 היא דרך כלים עוקבים/מחקים קרנות שעוקבות אחר מדדים לא מבטיחות לכם את תשואת המדד, הן רק "שואפות"

יש חשיבות משמעותית לניסיון של מנהלי הקרן וליכולת שלהם להיצמד למדדי הבורסה בצורה מדויקת ככל הניתן.

ככל שמנהלי הקרן מקצועיים ומנוסים יותר, היכולת שלהם להתקרב לתשואת המדד גדלה.

אולם תמיד ייווצרו פערים בהשגת המדד, הפערים הללו נקראים בעגה המקצועית "פערי עקיבה".

בנוסף אופן וזמן שערוך המדד בין החברות שונה , לדוג' הפניקס משערכת נכון לתחילת החודש ואילו הראל לסוף החודש – מכאן נובעים פערים נוספים בתשואות המדווחות בגמלנט.

חשוב לדעת
קניתם קרן מחקה על מדד S&P 500 והוא רשם תשואה של 20%?, אין זה מחייב שגם הקופה שלכם רשמה תשואה זהה.

בפועל, לפי התשקיף שלה, קרן מחקה מבטיחה רק להשתדל ככל הניתן להשיג את תשואת המדד, מנהלי הקרן "שואפים" להשיג את תשואת המדד (Best Effort) בניכוי דמי הניהול, אבל בשום שלב, באף רגע נתון, הקרן לא מתחייבת להשיג את תשואת המדד. ההבדל בין לשאוף ולהצליח הוא קריטי שכן הוא עלול לעלות למשקיע מאות ואלפי שקלים.

אז מה עושים? איך נמנעים מלבחור קרן מחקה ש"תזייף" ותציג ביצועים רחוקים מתשואת המדד?

הפתרון לפערי העקיבה: בדיקת תשואות העבר של כל הקרנות המחקות בקטגוריה
לפני שקונים קרן מחקה, חייבים לבדוק את היסטוריית התשואות של שורה של קרנות מחקות מתחרות העוקבות אחר המדד שאליו בוחרים להיחשף. כך לדוגמא, אם בחרתם להשקיע במדד ה-S&P 500 עליכם לבדוק את תשואות העבר של הקרנות המחקות שעוקבות אחר מדד זה

# אופקים תשכ"ג - תשפ"ה חלק ב'
## "והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאוד"
הקהילה החרדית מונה היום למעלה משלושת אלפים משפחות, שכאלף חמש מאות משפחות מתוכה היא הקהילה הליטאית.
גרעין הקהילה התחיל בקרית הישיבה (בן גוריון) סביב ביהכנ"ס "קיויתי" שהוקם ע"י רבינו הגרש"ד פינקוס זצ"ל (כיום בראשות המרא דאתרא שליט"א), ובשכונת חזו"א סביב ביהכנ"ס "שיויתי" שהוקם ע"י הגאון ר' דב סלומון זצ"ל חתן הגר"ח קמיל זצ"ל (כיום בראשות הגאון ר' צבי וילנסקי שליט"א).
עם התפתחות הקהילה והגעת משפחות נוספות, היתה התרחבות לשכונות ואזורים חילוניים שלאט לאט התחרדו. בהם אזור אלנקווה, אזור החיד"א, ובנה ביתך. שם הוקמו ביהכנ"ס "תפארת תורה" בראשות הגאון ר' שלמה לוי שליט"א, ביהכנ"ס "אמרי חיים". ובהמשך ביהכנ"ס "זכרון אליהו" בראשות הגאון ר' יוסף הרשקוביץ שליט"א.
לפני כעשור נבנתה שכונת "רמת שמשון" (הפרויקט), המונה כ-700 דירות חדשות ומרווחות, שהתאכלסה במהירות בעיקר במשפחות צעירות שנוספו לקהילה. שם הוקם ביהכנ"ס "שערי תפילה" בראשות הגאון ר' ליבר מרדכי כהן שליט"א.
בהמשך התחרדה שכונת "הרי"ף" המונה כ-150 משפחות חדשות וצעירות. במרכז השכונה נשלמת כעת בניית ביהכנ"ס "אילת השחר" בראשות הגאון ר' מנחם גולדברג שליט"א.
כיום ההתחרדות מתקדמת בשכונת שפירא ובאזור רחובות "פינטו" ו"שבזי", ובאזור "גיבורי ישראל" שבו הוקמה ישיבת "החורבה" לנוער מתמודד בנשיאות מורינו המרא דאתרא שליט"א.
בשכונת "אפיקי נחל" זכו במחיר למשתכן כ-1500 מבני הציבור החרדי, אלא שעדיין לא ברור איך יראה צביון השכונה, מכיון שזה חלק קטן יחסי מהשכונה החילונית הגדולה.
כעת עומדת להבנות שכונת "האקליפטוס", המיועדת לציבור החרדי, ותכלול כ-900 יחידות דיור. חצי מהם הם דירות שהוגרלו במחיר למשתכן ע"י בני הקהילה ורבים שרוצים להצטרף לקהילה.
בקהילה קיימים שלושה תלמודי תורה ליטאיים "דרכי יעקב" "תורת שמשון" ו"דרכי יושר" ובשנה הבעל"ט יפתח ת"ת "חינוך מיוחד" לילדים הצריכים קידום ותמיכה.
הישיבות קטנות שבעיר הם ישיבת "יוסף לקח" ישיבת "עטרת שלמה" וישיבת "משכן התלמוד". פעילות ה"איחוד" ו"האיגוד" בראשות הרב יהודה יוליס שליט"א והרב שמעון פרלין שליט"א ענפה מאוד ומקיפה ותומכת בבני הישיבות תושבי הקהילה במשך הזמן ובמיוחד בימי בין הזמנים.
בעיר יש כוללים גדולים כדוגמת "זכרון אליהו" המונה כמאה ושבעים אברכים. "שיח יצחק" המונה כמאה ועשרים אברכים. "עטרת שלמה" המונה כמאה אברכים. כולל "נחלת משה" המונה כמאה אברכים. "ישיבת אופקים" המונה כשישים אברכים. כולל "פקודת אלעזר" המונה כשמונים אברכים. כולל "תורת מים חיים" ועוד כוללים קטנים. כמו"כ רבים נוסעים לכוללים בתפרח נתיבות ובאר שבע.
כוללי ערב, כוללי בין הזמנים, וכוללי שישי שבת קיימים בכל בתי הכנסיות שבקהילה, וכשבראשם ישיבת "רבינו חיים קמיל" בראשות ר' יוסף גלס שליט"א הפועלת ברוב בתי המדרש.
בפעילות חבר המועצה הרב משה לוי שליט"א הוקם ארגון "יחד" המגבש ומאחד את כלל האברכים, במסגרת המיזם מתקיימים שיעורי תורה השקפה חינוך ילדים, סדנאות כלכלת הבית וכדו', ובימי ביהזמ"נ ניסן ואב מתקיימים טיולים יחודיים לאברכי הקהילה.
לבנות יש את בית הספר היסודי "מעלות חיה" שמונה כאלף מאה תלמידות, ובימים אלו נבנה בית ספר יסודי חדש באזור הפרויקט.
בקהילה קיימים שני תיכונים, התיכון הותיק והגדול "נוה יוכבד" ותיכון חדש "שירת מרים", ו"הסמינר החדש" שבנשיאות הרב ליברמן. יש גם את "סמינר אופקים" הותיק שבו לומדות תלמידות שרובם ככולם אינם תושבי העיר והקהילה.
בשנותיה המוקדמות של הקהילה רוב בניה היו תלמידי ישיבת אופקים ובוגרות סמינר אופקים, עם התפתחות הקהילה נוספו לקהילה בוגרי ישיבות רבות כגון אורחות תורה, בית מדרש עליון, תורה בתפארתה, תפרח, פונביז' וכו'.
הנציגות החרדית בעיריה חזקה, שבעה נציגים חרדים מתוך 15, 3 לדגל התורה ו-4 לש"ס, בפעילות נציגי דגל התורה ובראשם הרב אברהם דייטש שליט"א סגן ראש העיר, נבנו בשנים האחרונות עשרות גני ילדים חדשים, שני מבנים לת"ת, אגף חדש לביה"ס היסודי, אגף חדש לתיכון, וכעת נבנה בית ספר יסודי חדש.
בנוסף למתנ"ס הישן, לאחרונה נבנה מבנה מתנ"ס חדש בפרויקט, שם יש ספריות לספרי קריאה ופעילויות נוספות לבני הקהילה, בימי בין הזמנים ישנם פעילויות יום יומיות לילדים. בימים אלו נשלמת בנייתו של מיני קאנטרי חדש, שיכלול בריכת שחיה וחדר כושר מרווח, ואשר ישמש את בני הקהילה החרדית בלבד.
הקהילה מפעילה לשכה לפניות הציבור שמגישה עבור התושבים את ההנחות בארנונה וכדו', והרב אלעזר פינדר שליט"א מנהל לשכת סגן ראש העיר שולח בהודעות טלפוניות ובתפוצת אימייל את עדכוני העיריה, התחבורה ציבורית, ההטבות שבני הקהילה זכאים להם, ואת העבודות לנשים.
בזכות העמידה האיתנה של הקהילה, אין תחבורה ציבורית בשבת כלל, מכניסת שבת עד יציאת השבת בכל רחבי העיר. וכן אין שום פעילות עיסקית בשבת ללא יוצא מן הכלל. מוני המים הוחלפו בכל העיר, מכאלו שבכשרות צומת למונים בכשרות משמרת השבת. גם המערכת המנטרת את פחי האשפה בעיר, היא בכשרות משמרת השבת. ומנורות רחוב עם חיישנים המהווים בעיה בשב"ק שהותקנו באזורים החילונים הוחלפו במנורות רגילות. וכו' וכו'.
תושבי העיר בכללם תושבים מסורתיים הרגישים לדת ומתייחסים בכבוד לבני הקהילה.
התחבורה ציבורית בעיר היא מהמשופרות שבפריפריות, הודות פעילותו המאומצת של הרב אלעזר פינדר שליט"א. התדירות מאופקים לירושלים וב"ב וההפך, בממוצע, נסיעה כל שעה. בשעות העומס כל 45 דקות. למודיעין עילית יש 2 נסיעות קבועות כל יום לכל צד, וכן לאשדוד יש מספר נסיעות ביום. ביום שישי ומוצ"ש יש תחבורה ציבורית ישירה לבית שמש אלעד וביתר, כעת עובדים להוסיף נסיעות קבועות על בסיס יומי מאופקים לבית שמש. בנוסף בשנים האחרונות נוספה בעיר תחנת רכבת, המאפשרת נסיעה לכל חלקי הארץ ע"י רכבת ישראל.
נשות הקהילה עובדות במגוון עבודות. כגון חינוך בעיקר במערכות חינוך הקיימות בעיר, או בישובים הסמוכים (תפרח נתיבות באר שבע), הנהלת חשבונות, יעוץ מס, אדריכלות וכדו' (בעיר וסביבותיה).
קופת הצדקה "צדקות שמשון" היא קופה מבוססת וגדולה, התומכת בכלל הנצרכים בקהילה, בשעות שמחה וח"ו בזמנים אחרים, התמיכה מקיפה זמנים רבים כדוגמת תקופת לידה שהקופה מסייעת בארוחות בשריות ובשמירה על הילדים וכדו', ובחתונות הילדים שהקופה נותנת סכומים מכובדים מאוד כתמיכה וסיוע להורים, וכמו"כ מקיימת חלוקות ותמיכה בתלושי מזון בזמני החגים בהם ההוצאות גדולות מאוד, זאת מלבד התמיכות הקבועות אותם מקבלים הנצרכים לכך.
הגמחי"ם והעזרה לזולת זה ממאפייני המקום, ואי אפשר שלא להזכיר את "חלוקת הירקות" המפורסמת של הרב אהרון שוורץ שליט"א והרב שלמה אדלר שליט"א, בכל שבוע ביום רביעי נסגר חלק מרחוב עמרם בן דיואן ומתקיימת שם חלוקת ירקות אדירה, ההערכות לחלוקה היא לוגיסטיקה מורכבת, ברשותם משאית ומלגזה שבהם אוספים במהלך השבוע את הירקות מהחקלאים שתורמים אותם לבני התורה, והירקות נשמרים במחסני קירור בישובים סמוכים עד ליום רביעי יום החלוקה.

@ביזנייעס מאתר רשות המיסים.

# הודעת ארגון אמת ליעקב.

לקראת פקיעת צו ההקפאה של בג”ץ בסוף פברואר 2025, מציג ארגון “אמת ליעקב” תוכנית מקיפה להתמודדות עם סוגיית מימון מעונות היום לילדי אברכים. המתווה החדש מגיע לאחר מיצוי ההליכים המשפטיים והיעדר אפשרות לחקיקה ייעודית בנושא.

“אנו פועלים במלוא המרץ להבטחת המשך החינוך האיכותי במסגרות המפוקחות,” מסבירים בארגון. “מטרתנו לאפשר להורים להמשיך בלימודיהם התורניים תוך שמירה על המסגרת החינוכית המיטבית עבור ילדיהם.”

הארגון, שניהל בשנים האחרונות מאבק משפטי עיקש, הצליח תחילה להשיג הארכת מימון של כ-800 מיליון שקלים בעקבות “גזירות ליברמן”. אולם המערכה התעצמה כאשר היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, החליטה על ביטול רטרואקטיבי של המימון – צעד שעלותו הוערכה בכ-200 מיליון שקלים נוספים. בג”ץ קבע כי החלטה זו תיכנס לתוקף בסוף פברואר 2025.

המתווה החדש כולל שלושה מסלולים מרכזיים:

הכשרה מקצועית לצד לימודי קודש
המסלול מציע השתלבות בקורסים בפיקוח משרד העבודה והרווחה, בליווי מרכזי ההכוון התעסוקתי למגזר החרדי, ובמימון של משרד העבודה. ההכשרות מתקיימות במרכזי הערים החרדיות, וחלקן אף מאפשרות למידה מרחוק.

מסלולי לימודים מותאמים

במסגרת זו מוצעים לימודי תעודת הוראה המוכרים על-ידי משרד החינוך, במוסדות כדוגמת מכון למורים ומכון אחיה, וכן אפשרות לעבודת מחקר במכונים תורניים.

פיתוח יזמות ותעסוקה עצמאית

החל ממרץ 2025, יתאפשר סבסוד למשך שישה חודשים למקימים עוסק זעיר, ללא דרישה להוכחת הכנסה מינימלית בתקופה הראשונה.

חשוב להדגיש כי השינויים רלוונטיים רק לאברכים עד גיל 27, כאשר מעבר לגיל זה נמשך המימון במתכונתו הקיימת. “אנו ממליצים לכל משפחה לבחון בקפידה את האפשרויות העומדות בפניה ולבחור במסלול המתאים ביותר עבורה,” מציינים בארגון.

“זהו מאבק על עתיד החינוך של ילדינו,” מסכמים בארגון. “אנו נחושים למצוא פתרונות מותאמים לכל משפחה, תוך שמירה על אורח החיים התורני ורמת חינוך מפוקחת שלה זכו הילדים עד כה.”

@שמואל הרב גוטמן הסביר לי שכל בית השקעות משקיע כמעט את כל הכסף במחקה מדד S&P 500 ויש אחוזים בודדים שאותו הוא משקיע במקומות אחרים וזה ההבדלים ברווחים בין הבתי השקעות השונים

@הקול-השפוי אני לא גר במרכז וגם בפריפריה נשברים כל הזמן שיאים חדשים.

@זבדיאל כתב בבקשה לשינוי סוג תיק ל"בעל עסק זעיר":

@רייך-ניסן אני מסכים שזה פשוט וגם אני נרשמתי לעוסק זעיר אבל מי שלא מסתדר עם ביוקרטיה צריך לשים לב לזה
אגב צריך להירשם באתר של רשות המיסים
באתר כל זכות מופיע שלא צריך להרשם וזה נהפך אוטומטי.

@צופה-ומביט ציטוט מאתר הראל.

@רייך-ניסן יש כאן אשכול נוסף שגלש לדיון הזההשקעה בכספי מעשרות

פרטי המיני קאנטרי החרדי החדש שנפתח באופקים.

עדכון מסלולים כשרים ותשובות לשאלות נפוצות מטעם גלאט הון
עדכון
תשובות לשאלות נפוצות

@יוסי-C אני יודע על הרב צבי ברוורמן שליט"א שמתיר לכתחילה הוא אמור להוציא על זה מכתב, בכו"א לי מו"ר הורה שלא.

# אופקים תשכ"ג – תשפ"ה
## "לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"
חוה"מ פסח תשכ"ג, לאחר התייעצות עם מרן ה"אבי עזרי" החליט הרב יוסף גולדנטל זצ"ל להקים ישיבה בעיר אופקים, יחד עם ידידו הרב דוד חיים שטרן שליט"א הגיעו השנים לעיר, בתחילה הם פנו אל ביתו של השוחט המקומי ר' אליהו אסרף (שעשה בשעתו מאמצים רבים לפתוח בית ספר דתי, אך בתגובה לכך הצריף שלו נשרף) ר' אליהו לא שהה אז בביתו והשנים חשבו לחזור על עקבותיהם, אך לפתע נזכר ר' דוד ששמע שבאופקים התמנה ראש מועצה דתי בשם ר' משה מייבסקי (זאת לאחר שהמועצה נכנסה לגרעון כלכלי ומשרד הפנים מינה את ר' משה בראש ועדה קרואה) פנו אפוא השנים לביתו ובקשו לשוחח עימו, ר' משה קיבלם בסבר פנים יפות, התברר שר' משה הוא חסיד סלונים והוא מעוניין בחיזוק הדת במקום, הם פנו לרה"י "בית אברהם" - סלונים (לימים האדמו"ר מסלונים) ובקשו ממנו שישפיע על ר' משה לסייע בהקמת הישיבה, לאחר שרה"י סלונים נפגש עם ר' משה ועודדו לכך ראש המועצה העמיד מספר מבנים למטרה זו, וכך נפתחה באופקים ישיבה קטנה למסיימי כיתה ח' בני המקום.
למחזור הראשון נרשמו שבעה נערים, ובר"ח חשוון תשכ"ד מנתה הישיבה עשרים נערים, בישיבה כיהנו כרמי"ם רבי ירחמיאל בירנצוויג ורבי יוסף ארנטרוי ובשנת תש"ל נוסף לצוות רבי עמנואל יוסף פיציפיצי. לאחר זמן נפתחה "מתיבתא" לילדי המקום ובראשה עמד הג"ר יעקב ארנפריונד שליט"א היתה זו הצלה של ממש לאותם ילדים ורבים מהם זכו להקים בתים של תורה.
בד' אלול תשכ"ה התקיים כנס היסוד לבנין הישיבה הקבוע, מאות אורחים הגיעו לעיר ובראשם מרנן ורבנן, הגראמ"מ שך זצוק"ל, הגר"י אברמסקי זצוק"ל, הגה"צ רבי רפאל ברוך טולידנו זצוק"ל, כ"ק האדמו"ר מסלונים זצוק"ל, ועוד שורה של ראשי ישיבות ומרביצי תורה, במעמד זה הכריז מרן האבי עזרי "היום אופקים נהיית לעיר ואם בישראל".
בשנת תש"ל נשלמה המלאכה והישיבה נכנסה אל משכנה הקבוע.
באור לי"ב כסלו תשל"ב התרחשה תאונה מחרידה כאשר שני בחורים שנסעו להחזיר תלמידים מהישיבה קטנה נהרגו יחד עם בחור נוסף, בימי השבעה הוחלט להקים ישיבה גדולה בעיר, הגאון רבי יעקב פרידמן שליט"א שלח את עשרת הבחורים הראשונים לייסד את הישיבה ולאחר מכן נוספו בחורים מפונוביז' וחברון. בישיבה כהנו כרמי"ם, הגר"צ ליכטמן, הגר"י שוורץ, הגרא"ל וינברג, והגרי"א קופשיץ זצ"ל, וכמשגיח בישיבה שימש הגרש"ד פינקוס זצ"ל. אך מחמת ריחוק המקום נאלצו חלקם לעזוב, ור' יוסף גולדנטל זצ"ל החל לחפש אחר דמות מתאימה לראשות הישיבה.
בשנת תשל"ו שלח מרן האבי עזרי את הגאון ר' יעקב הורביץ זצ"ל לשמש כראש ישיבת אופקים, ובשנת תשל"ט ביוזמת ראש הישיבה הגאון ר' יעקב הורביץ זצ"ל הוקם סמינר אופקים, אל הדגל נקרא הרב ד"ר יהודה אריה כהן שליט"א לנהלו יחד עם הרבנית פילץ תליט"א.
בשנת תש"מ לאחר בקשותיהם של רבני הישיבה מראש ישיבת מיר מרן ר' חיים שמואלביץ זצ"ל הגיע הגאון ר' חיים קמיל זצ"ל לכהן בראשות הישיבה, בשנה זו הגיע שוב הגרש"ד פינקוס זצ"ל לשמש כמגד"ש בישיבת אופקים (לאחר שבשנת תשל"ה כבר התגורר באופקים ושימש בישיבה כמשגיח ולאחר מכן עבר להתגורר בב"ב ושימש בראשות ישיבת סאטמר).
בי"ח בטבת תש"מ הוכתה הקהילה הצעירה באסון קשה כאשר מרת לאה דייטש ע"ה ומרת פרידה קליין ע"ה נספו בשיטפון בכביש שהוצף מנחלים שעלו על גדותיהן בעקבות מזג האויר הסוער, כשהן היו בדרך למסור שיעור במושב תלמי אליהו.
לאחר האסון הקשה בהוראת מרן ה"אבי עזרי" בחודש אדר תשמ"ג נתמנה מורינו הגרש"ד פינקוס זצ"ל לשמש מרא דאתרא, באותה שנה לבקשת רבני הקהילה התחיל לשמש מורינו הגאון ר' יהודה טשזנר שליט"א כדיין ומו"צ הקהילה, לאחר ששימש עד אז כר"מ בישיבת אופקים.
הקהילה ממשיכה להתפתח ומשפחות חדשות נוספו לקהילה, הרב משה גפני שליט"א חבר מועצת העיר מקים כולל אברכים "זכרון אליהו" ע"ש אביו, בהמשך יעביר את ראשות הכולל וניהולו לרה"ג ר' יוסף הרשקוביץ שליט"א שעומד בראשותו עד היום.
בערב חג הפסח תשס"א כבו המאורות עת נלקחו לבית עולמם מורינו הגרש"ד פינקוס זצ"ל יחד עם רעייתו וביתו בתאונת דרכים מחרידה, ובהוראת מרנן ורבנן התמנה תחתיו מורינו הג"ר ישראל יעקב פינקוס שליט"א לשמש מרא דאתרא ובהנהגתו יחד עם מורינו הג"ר יהודה טשזנר וראש הישיבה הג"ר אליעזר איינהורן שליט"א ממשיכה הקהילה בתנופת פיתוח אדירה.

@זאת-קומתך
**מחתנים בנקל

• ללא משיכה מיידית
• הלוואות מוזלות על חשבון הקרן
• גמ"ח 'בנקל' מדמי הניהול שלנו
• ליווי והדרכה לפני מימוש הפוליסה
• תהליך הצטרפות ישיר ומקוצר**

ולגבי שאלת כמה לחסוך זה תלוי בכל אחד כמה הוא מעוניין שיהיה לו לחתן את ילדיו, ואיזהו חכם הרואה את הנולד...

עדכון שבט תשפ"ה גלאט הון

@שקיעות ובכל אופן מומלץ שכל אחד יתייעץ עם מורו ורבו כיון שרבו הדעות בזה...

@רחל-עומסי אבל זה רק בתנאי שמושכים את הכסף ומתחייבים בתשלום המס, על כסף שעדיין מופקד א"א להזדכות, מי שרוצה להזדכות על קרן או הפקדה פעילה צריך למשוך אות הכסף ולהפקיד חזרה ואז יוכל לבקש החזר על תשלום המס ע"פ הנקודות זיכוי והתרומות שתרם.