מתי מומלץ לבדוק החזר מס?
כמובן שאם לא ירד מס בתלוש וכן לא היה רווח הון (רבית על פקדון בנקאי או שוק ההון), אין מה לבדוק החזר מס.
אם ירד מס הכנסה בתלוש שכר, ולא היה רווח הון, במידה והיה רק מעסיק אחד כל השנה ולא היה חופשת לידה, אין טעם לבדוק החזר מס על נקודות זיכוי, אבל כן אפשר לבדוק החזר מס על תרומות, כפי שיתבאר להלן. אבל אם היה חופשת לידה בשנה זו או יותר ממעסיק אחד, כדאי לבדוק גם החזר מס על נקודות זיכוי לפי צורת החישוב להלן, לוודא שלא היה טעות בחישוב אצל המעסיק או ביטוח לאומי עקב ההכנסות משתי המקומות.
אם ירד מס הכנסה גם בתלוש שכר וגם היה רווח הון [במידה והיה רק מעסיק אחד כל השנה ולא היה חופשת לידה], אין מה לבדוק החזר על נקודות זיכוי אלא רק על תרומות.
אם לא ירד מס הכנסה בתלוש שכר והיה רווח הון, יש לבדוק החזר מס הן על נקודות זיכוי – לפי ההגבלות שיתבארו להלן – והן על תרומות.
חשוב לזכור: לפעמים ביטוח לאומי מנכה פחות מס מדמי הלידה ממה שאמור לרדת באמת, לכן יתכן שנוצר חוב למס הכנסה אחרי דמי לידה. לפיכך בכל מקרה של בקשה להחזר מס יש לבדוק האם אכן לא קיים חוב.
לתשומת לב, כשהלידה ברבעון האחרון של השנה חבות המס התאורטית תגדל, כי חישוב המס נעשה לפי הכסף שנכנס בפועל בכל שנת המס (חישוב שנתי ולא חודשי), וכיון שנכנס יותר משכורות בשנה גודל המס התאורטי יגדל, ומאידך בשנה שלאחר מכן חבות המס תקטן כי נכנס פחות כסף בפועל בשנה זאת, אולם עדיין יכול להיות שלא כדאי לבקש החזר מס כיון שביטוח לאומי מנכה לפעמים פחות מהנצרך כפי שנכתב למעלה (ויותר מזה מאחר שהחישוב הוא שנתי מחשבים בכל חודש את הסכום כפול 12, ובפועל מתברר שהיה צריך לחשב כפול 13 או יותר), ויתכן שיש חוב למס הכנסה ולא להיפך. בכל מקרה ניתן לחכות לסיום השנתיים הרלוונטיות, ואז לבדוק את התוצאות ולהחליט אם להגיש בקשה להחזר מס או לא. (האמור כאן נוגע יותר לעצמאים, שמאחר שהם מגישים דו"ח מס חבות המס בשנת הלידה באמת גודלת כשהלידה ברבעון האחרון של השנה, ומאידך בשנה הבאה חבות המס תקטן, ויש מקום לשקול להגיש בקשה להחזר מס או לבקש ממס הכנסה לפרוס את תשלום הדמי לידה ל2 שנות המס).
ניתן לבקש החזר מס עד 6 שנים אחורה (לא כולל השנה הנוכחית).
צורת הבדיקה להחזר מס על נקודות זיכוי
צורת הבדיקה כדלהלן:
- יש לחשב את סכום הברוטו שהתקבל בכל שנת המס (מופיע בטופס 106 תחת קוד 158, ואם התקבלו דמי לידה יש להוסיף את סכום הברוטו שהתקבל - מופיע במכתב שנשלח מביטוח לאומי).
- לחשב לפי הסכום הכולל מה אחוז המס שאמור לרדת לפי טבלת מדרגות המס לאותה שנה (מופיע בכל זכות), לשים לב שיתכנו כמה דרגות מס ויש לחשב עד תקרת המס הראשונה לפי דרגה זו ורק את היתרה משם והלאה לפי הדרגה השניה וכן הלאה.
- להוריד את שווי נקודות הזיכוי שהיו באותה שנה (שווי נקודה לשנת 2024 הוא 2,904 ₪).
- ואז להוריד 35% מתוך הסכום שנוכה מהמשכורת עבור הפנסיה (קוד 045 בטופס 106), אך לשים לב שזה עד מקסימום 7% מתוך השכר המבוטח לקופ"ג לקצבה (שים לב! לא מתוך כל המשכורת, אלא רק מתוך השכר המבוטח, מופיע תחת קוד 244 בטופס 106) או עד סכום 8,148 ₪ (נכון לשנת 2024, ויש לבדוק לפי השנה הרלוונטית) הנמוך מביניהם, ובכל מקרה לא יותר מ35% מהסכום שנוכה לפנסיה. (זיכוי מס זה נקרא זיכוי 45א).
- הסכום שיוצא הוא סכום המס שצריך לשלם.
- לבדוק כמה מס הכנסה ירד בפועל (מהמשכורת מופיע בטופס 106 תחת קוד 042, ומדמי לידה מופיע במכתב שהתקבל מביטוח לאומי).
- אם נשאר סכום שלא שולם זאת אומרת שיש חוב, אם שולם יותר מזה ניתן להגיש בקשה להחזר מס.
אפשר לבדוק גם בסימולטור של מס הכנסה, לוודא שאין טעות בחישוב.
כדאי לבדוק גם עד 6 שנים אחורה שאין חוב למס הכנסה, מעבר לזה חל התיישנות.
החזר מס רווח הון
אם בשנת המס היה רווח הון החייב במס (25% על השקעה בשוק ההון או 15% על פקדון בנקאי), יש לחשב לפי בן הזוג שהרוויח יותר (המס מחושב לפי תא משפחתי ולפי בן הזוג שהרוויח יותר, גם אם רווח ההון הגיע לבן הזוג השני), ורק את נקודות הזיכוי הבסיסיות, זאת אומרת 2.75 נקודות לאשה או 2.25 לגבר, וכל שאר נקודות הזיכוי ניתנים למימוש רק בהכנסה מיגיעה אישית (משכורת וכדו'). אבל ניתן להשתמש קודם בנקודות הזיכוי של הילדים וכדו' להוריד את המס מהמשכורת, ואז לקחת את נקודות הזיכוי הבסיסיות – בהנחה שכבר לא צריך אותם בשביל המשכורת – ולהוריד איתם את המס על רווח הון.
במקרה כזה יש לציין את גובה הריבית שהתקבלה בסעיף הכנסות חייבות שאינן מיגיעה אישית (רווח משוק ההון בשדה 157, ורווח מפקדון בנקאי בשדה 078), ואת סכום המס שנוכה בסעיף 043, ולצרף אישור ניכוי מס במקור – טופס 867 – מהגוף הרלוונטי.
החזר מס על תרומות
מעבר לזה – בין במס הכנסה ובין במס רווח הון – יש עוד דרך להזדכות במס, והוא סעיף 46 - זיכוי על תרומות, זיכוי זה הוא לפי תא משפחתי וממילא אפשר להעביר קבלה על שם הבעל לזיכוי מס עבור האשה ולהיפך.
סכום המינימום לתרומה הוא 207 ₪ (נכון לשנת 2024) , אך אין חובה לתרום אותו דוקא לעמותה אחת אלא ניתן לצרף את כלל התרומות לעמותות שיש להן סעיף 46, וככל שכלל התרומות היו 207 ₪ ומעלה ניתן לקבל החזר מס בגובה של 35% מסכום התרומה.
יש לציין את גובה התרומה בסעיף תרומות שנתרמו בשנת המס (קבלה על שם האשה – כשהיא מבקשת את החזר המס – בשדה 037, וקבלה על שם הבעל בשדה 237), ולצרף את הקבלות (צילום של קבלה מודפסת בצירוף חותמת "נאמן למקור" או קבלה ממוחשבת שכתוב עליה "מסמך ממוחשב" ומצויין בה פרטי התורם).
ניתן לאחד את כל הקבלות לקובץ PDF אחד באתר https://www.ilovepdf.com/merge_pdf (מוגבל ל-25 קבצים כל פעם אז פשוט מאחדים ואז מאחדים שוב).
מומלץ גם להעלות קובץ עם טבלה מרכזת של כל הקבלות (שם עמותה, מספר עמותה, מספר קבלה, תאריך קבלה וסכום קבלה).
החזר מס למקבל תעודת הוראה
מי שסיים לימודי תעודת הוראה (גם שלא במסגרת לימודי תואר אקדמי) בהיקף שזהה ל1,700 שעות לימוד אקדמיות וקיבל תעודת הוראה המוכרת על ידי משרד החינוך, זכאי לנקודת זיכוי בשנות המס שאחרי שנת סיום הלימודים, למשך מספר שנים כמספר שנות הלימודים ולא יותר מ-3 שנים.
נקודת הזיכוי תקפה לכל ההכנסות, כולל מס רווח הון.
יש לצרף טופס 119, אישור על סיום הלימודים ותעודת הוראה.
הפרשי שכר
בנוגע להפרשי שכר שהתקבלו בשנת מס נוכחית בגין שנת המס הקודמת, ככלל המס על הפרשי שכר אלו משולם בשנה בה קיבל העובד בפועל את הכסף.
אולם סעיף 8(ג) לפקודת מס הכנסה פותח אפשרות נוספת, כדלקמן: "לפי בקשת הנישום או יורשיו, יראו את ההכנסות שלהלן, לענין חישוב סכום המס החל עליהן, כאילו נתקבלו כאמור לצידן: הפרשי שכר - בשנים שאליהן הם מתייחסים, אך לא יותר משש שנות מס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו; דמי פדיון חופשה שקיבל עובד - בחלקים שנתיים שווים תוך תקופה שאינה עולה על שש שנות מס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו, אך לא יותר משנות עבודתו".
זאת אומרת שבחישוב מס הכנסה על הפרשי שכר לשנה קודמת מתירה הפקודה לנישום לבחור באפשרות הנוחה לו; ייחוס ההפרשים לשנה בה שולמו או ייחוסם לשנה בגינה שולמו. לאחר בחירה זו יחושב המס לפי הכנסת הנישום בשנה המתאימה ולפי הוראות החוק התקפות באותה שנה.