@אבי-ה-נערה כתב בהפסדתם כסף? אז זהו, שלא: איך להימנע מהמלכודות הפיננסיות:
שהכתיבה בחסד עליון
ב"ה הניסוח שלי.
אכן ובעז"ה, עם המשך הזמן אכתוב עוד רבות בנושא כאוב זה.
בטוחני כי זה נושא מדמם,
שחשוב לשים עליו מודעות!!
@אבי-ה-נערה כתב בהפסדתם כסף? אז זהו, שלא: איך להימנע מהמלכודות הפיננסיות:
שהכתיבה בחסד עליון
ב"ה הניסוח שלי.
אכן ובעז"ה, עם המשך הזמן אכתוב עוד רבות בנושא כאוב זה.
בטוחני כי זה נושא מדמם,
שחשוב לשים עליו מודעות!!
@מונטיפיורי
תודה!! לי יותר נוח כדף אחד ארוך,
וכך שיניתי בהגדרות.
@אבי-ה-נערה כתב באשכול תודה להנהלת הפורום והנהלת בנקל:
@פלוס האייקונים נוספו בAI? או שרק אני זקן מכדי לדעת היכן לשתול כל אייקון?
בחוברת שלי (וכלל...) אני אוהב להוסיף את זה,
תודה שזה משפר וגורם לקריאת המאמר באופן ממשי
(אם כי, אני תמיד מסתפק אם זה לא מוריד את הרמה והמקצועיות).
פיתחתי רעיון מהפכני. (סיפור ששלחו לי מהרב אריה ליבוביץ')
כרגע הוא נשמר בסוד, שכן ייתכן שיום יבוא ואוכל להפיק ממנו רווחים נאים. מדובר במוצר פשוט להפליא, אך דווקא הפשטות הזו היא מקור גאוניותו. כשייצא לשוק, איש לא יאמין שפעם האנושות הסתדרה בלעדיו.
זהו לא מוצר נישתי, אלא כזה שמיועד לכולם, ללא יוצא מן הכלל. גבולות גיאוגרפיים, תרבויות או אורח חיים – אף אחד מהם לא משנה. מיליארדי אנשים ברחבי העולם יוכלו למצוא בו תועלת.
ככל שהתעמקתי ברעיון, הבנתי שמדובר במהפכה של ממש. אני, שגר בדירה קטנה וממש לא חי חיי מותרות, עומד אולי לחולל שינוי עולמי. אפילו כשהתייחסתי לחישובים שלי בגישה הכי שמרנית שיש, התוצאה הייתה מרשימה: רווחים שעלולים להתחיל במאות אלפי שקלים ולזנק למיליונים מדי שנה!
ברור לי איך זה נשמע מבחוץ – דמיונות באוויר. אילו שמעתי על מישהו אחר שטוען טענות כאלו, אולי הייתי ממליץ לו לבדוק את שפיותו... אבל המספרים מדברים בעד עצמם. עשרות שעות של מחקר, ניתוח שוק מעמיק, טבלאות אקסל מפורטות – כל אלו מוכיחים שהרעיון אינו בגדר חלום באספמיה, אלא תכנית עסקית מבוססת.
עם זאת, היה לי ברור שלא כדאי לפעול בפזיזות. לפני שאחשוף את הפטנט, עליי להבטיח את זכויותיי המשפטיות. לשתף אנשים אחרים זו סכנה – מה אם מישהו ינצל את המידע ויקדים אותי? מה אם ייקח את הרעיון וירשום אותו על שמו?
מבדיקה שעשיתי, הבנתי שהצעד הראשון הוא רישום הפטנט. רק כך אוכל למנוע מצב שבו חברה אחרת תטען לבעלות עליו, ואולי אף תתבע אותי על הפרת זכויות יוצרים. לא מספיק לרשום אותו במדינה אחת – יש להגן עליו גם בארה"ב, האיחוד האירופי, ואפילו מדינות כמו סין, יפן והודו.
לצורך כך פניתי לעורך דין מנוסה בתחום הפטנטים, נקרא לו דן (שם בדוי).
כבר בפגישת הייעוץ הראשונה, שעלתה לי לא מעט, הרגשתי שמצאתי את האדם הנכון. מעבר לכך שהוא בקיא בתחום, הוא גם מציע שירות מקיף – בדיקות מקדימות, הכנת רישום, חיבור למשקיעים, ואפילו הפקת חומרים שיווקיים.
נראה היה שאני בדרך הנכונה.
רק מה, כגודל מקצועיותו, כך גודל תאבונו הכספי. כל שלב מתומחר בנפרד, ובסך הכל הסכומים נעים בין עשרות אלפי שקלים, ועד מאות אלפים.
למרות זאת, החלטתי ללכת על זה וחתמתי איתו על הסכם. בשלב הראשון, התחייבתי לרישום זמני בלבד, שיבטיח לי בעלות ראשונית על הרעיון. רק לאחר מכן, כשיגיע הזמן לרישום המלא, אצטרך להוציא סכום נוסף.
לפי הנהלים, אחרי שהפטנט נרשם באופן סופי, אי אפשר עוד לשנות או לשדרג אותו. כלומר, אם במהלך הדרך יעלה במוחי שיפור משמעותי, אצטרך להגיש בקשה חדשה לחלוטין. זו הסיבה שנהוג להתחיל עם רישום זמני, שמאפשר חלון זמן של שנה לשיפורים והתאמות לפני שהפטנט הופך לרשמי.
חלק משמעותי נוסף בתהליך היה הסכם הסודיות. לפני שחשפתי בפניו את פרטי ההמצאה ואת החישובים הכלכליים שערכתי, הבטחתי משפטית שכל המידע יישאר חסוי.
ואז, כשהסברתי לו את הרעיון, הבחנתי שהוא מופתע. מדובר באדם ששמע כבר אינספור המצאות בחייו, ובכל זאת – הוא נשען אחורה, עצם את עיניו, פלט שריקה ארוכה של התפעלות והקיש באצבעותיו על השולחן. "זה רעיון פורץ דרך," הוא אמר, "יש פה פוטנציאל אדיר."
במקצועיות מופלאה הוא התחיל להזין נתונים לטבלאות, לחשב קהל יעד, עלויות פיתוח וייצור, תמחור ראשוני למפיצים, ולהוסיף מקדמי ביטחון. התוצאה הייתה ברורה – מדובר במוצר עם פוטנציאל לרווח של מיליונים בכל שנה.
"עם נתונים כאלה," הוא אמר לי בביטחון, "נוכל למצוא בקלות משקיעים שיזרימו הון לפיתוח המוצר. אמנם הם ידרשו נתח מהרווחים, אבל זה שווה כל שקל. אף אחד לא עושה דברים לבד."
הוקל לי. חששתי שאפול על אדם ספקן, כזה שלא מאמין ביזמות אלא רק במשרות מסודרות, אך לשמחתי הוא הבין את הפוטנציאל. הרגשתי שזהו רגע מכונן.
לא רק שמצאתי מומחה שמכיר בערך הרעיון שלי, אלא שהוא גם האמין בי, חיזק אותי, והבטיח לחבר אותי למשקיעים.
לראשונה, לא רק אני הייתי בטוח שזה רעיון גדול – גם המספרים בטבלאות, היבשים והאובייקטיביים, חייכו אליי ואישרו זאת.
סימנתי לעצמי את ה"וי" הראשון בדרך לפסגה.
נדרשתי לשלם לדן מקדמה של עשרת אלפים שקלים. כדי לעמוד בתשלום, לא הייתה לי ברירה אלא לקחת עוד הלוואה. בעודי עומד בתור בבנק, לא יכולתי שלא לגחך לעצמי – דמיינתי את הרגע שבו אהיה עשיר מופלג, יושב בראיון טלוויזיוני ומספר על הימים שבהם הייתי צריך להתחנן לעוד הלוואה עם ריבית מרקיעת שחקים. בתוך תוכי, ידעתי שזה רק עניין של זמן עד שהכל יתהפך לטובתי.
אשתי, מנגד, לא חלקה את ההתלהבות שלי. היא ניסתה לשכנע אותי לעצור לרגע ולשקול את צעדיי, אך לא הצליחה לערער את הביטחון שלי. לפחות על דבר אחד הצלחנו להסכים – שכדאי להתייעץ עם מומחה נוסף, אדם שאין לו אינטרס בקידום הפטנט עצמו. אני חשבתי שהשיחה עם דן מספיקה, אבל היא עמדה על כך שנפנה ליועץ נוסף.
בדרך כלל, בוויכוחים כאלה, המנצח היה ה"צודק" – ומסיבה מסתורית, זה תמיד הייתי אני.
ואז, לפתע, היא קיבלה חיזוק בלתי צפוי לטענותיה. דן התקשר לבשר לי בשמחה שהתקבלנו לחממה טכנולוגית בחסות המדען הראשי. לדבריו, מדובר בקרן ממשלתית שמסייעת ליזמים לפתח מוצרים חדשניים, אך כדי לקבל מימון, נצטרך להציג את ההמצאה בפני ועדה של מומחים בתחום הפטנטים. אם נצליח לשכנע אותם בפוטנציאל של המוצר, ייפתחו בפנינו מקורות מימון עצומים. המדינה רוצה לקדם חדשנות – ואנחנו עלולים להיות המרוויחים הגדולים.
כחלק מהדרישות, היינו צריכים להגיש תוכנית עסקית מסודרת. זהו מסמך שמנתח את סיכויי ההצלחה של המוצר מכל היבט אפשרי – שוק, מתחרים, עלויות ורווחיות. לשם כך, היה עליי לשכור את שירותיו של יועץ עסקי מיומן.
הופניתי אל יוסי (שם בדוי), מומחה בעל שם. נאמר לי שחברי הוועדה מייחסים משקל רב להמלצותיו – אם הוא חותם על התוכנית העסקית, הסיכוי לאישור כמעט מובטח.
הבעיה הייתה שיוסי לא התעסק ב"קטנות", והיה קשה מאוד להשיג פגישה איתו. אבל כמו שאומרים – מי שבאמת רוצה, תמיד מוצא את הדרך.
הגעתי אליו חדור ביטחון, מצויד בכל המסמכים: ההערכות הכלכליות של דן, טבלאות הנתונים, התרשימים – כל מה שיכול להוכיח את הפוטנציאל האדיר של הפטנט.
הצגתי לו את הכל. סיפרתי על קהל היעד, עלויות הייצור, הרווחים הצפויים – הכל בצורה ברורה, מקצועית, ומלאת תשוקה.
יוסי האזין בקשב רב, רשם לעצמו הערות, אך פניו נותרו חתומות. המתנתי לרגע שבו הוא יצטרף בהתלהבות להצלחה, יאמר לי שהוא בפנים – אבל זה לא קרה.
בתום דבריי, הוא חייך אליי בנימוס, כחכך בגרונו ואמר: "הרעיון מבריק, אין ספק, אבל... אין סיכוי שתרוויח ממנו שקל."
הרגשתי כאילו קיבלתי סטירת לחי.
"אני אסביר," הוא המשיך. "הבעיה היא לא הרעיון עצמו, אלא המציאות העסקית. אתה תעבוד שנים על פיתוח, תשקיע הון ברישום הפטנט, תשלם משכורות לאנשי מקצוע – אבל אז, כשתגיע לשלב השיווק, תמצא את עצמך נלחם באוויר.
יש בעולם תעשיות שלמות שמתמחות בהעתקה ושכפול. ברגע שהמוצר שלך יגיע לידיים הלא נכונות, תוך חודש יופיעו העתקים זולים מסין, שימכרו אותו במחיר רצפה. הם ידעו איך לעקוף את הפטנט – שינוי קטן בגודל או בעיצוב, וזה כבר ייחשב למוצר אחר. אף אחד לא יוכל לעצור אותם."
הרגשתי שהקרקע נשמטת תחת רגליי.
גם אם ייצרו העתק מדויק, המשיך יוסי בדבריו, תאלץ לשכור סוללה של עורכי דין שתפקידם לאתר מתוך שני מיליארד סינים מי הוא זה שגנב את זכויות היוצרים שלך. הם מקימים "חברת בת" של "חברת בת" של "חברת בת", עם כמה בעלים שקשה לדעת מי קשור להפרת הזכויות. וגם כשיאתרו, תמיד ימצאו שזה איש קש שאין לו כל נכס שיהיה ניתן לגבות ממנו את הקנסות.
המחירים שהם יגבו על המוצר הזה יהיו כל כך נמוכים, שלא תוכל בשום אופן לעמוד בתחרות. הם ישווקו את זה ברבבות באתרי אינטרנט פופולריים, עד שתתארגן לנסות לאתר ספקים ואנשי מכירות, תמצא רשת שיווק מרושתת ומיומנת שעוקפת אותך בכל צומת שרק תתקרב.
המוצר גדול – אבל מי שירוויח ממנו אלו יהיו הסינים. שמע לי – רד מזה. המשחק הזה לא בשבילך.
חזרתי הביתה מטושטש לגמרי. כזו מקלחת צוננים לא תכננתי. לא יכולתי להתאפק, הרמתי טלפון לדן, סיפרתי לו על השיחה עם יוסי. לא ידעתי שדרכתי לו על יבלת. הוא כל כך נפגע. "למה הלכת ליוסי הזה? הוא לא נורמאלי, ידוע כחולה פראנויה. אם תשמע לאנשים האלו תישאר עני ואומלל כל החיים. אני אומר לך שמדובר ברעיון גאוני וצריך להפסיק לחשוש ולפחד. חייבים לקפוץ למים".
הצעתי לו להיפגש עם יוסי. אמרתי לו: "אני לא יכול להסביר לך את מה שיוסי אמר כל כך טוב. דבר אתו ישירות".
"מה פתאום שאני אלך ליוסי?! אולי שהוא יבוא אלי? מה הוא מבין בתחום של פטנטים? אני אמצא לך יועצים עסקיים שישמחו להכין לך תכנית עסקית מקצועית והגיונית, הם יציגו את הסטארטאפ שלך כראוי בועדה של החממה, אין לי ספק שיאשרו אותך. ואם הם לא יאשרו, יש עוד הרבה קרנות הון סיכון שודאי ישתכנעו מהמוצר".
לא היה צריך להשקיע הרבה כוחות לשכנע אותי שוב. קיבלתי את דבריו שנאמרו בבטחון רב, וביקשתי ממנו שימצא עבורי את היועץ המתאים. נפגשתי עם מאיר. הצגתי את הרעיון, את הכדאיות, את קובץ האקסל של דן. ומה אומר לי מאיר?
"אם אתה רוצה תכנית עסקית לחממות, אני מוכן להכין לך, אבל אני מתנה את זה בכך שתשתמש בה לצורך גיוס משקיעים פרטיים".
והוא הסביר: "כל עוד מדובר בכספים ממשלתיים, אשר חברי הוועדה של החממות בוחנים זאת ומאשרים את ההשקעה, אני מוכן לחתום על הכדאיות הכלכלית של המיזם. אבל אני חושש שהם לא יאשרו. ואז תעשה מה שלצערי עושים רבים אחרים, משווקים את הסטארטאפ שלהם לציבור הרחב והתמים. לזה אני לא מוכן להיות שותף.
מוצר סטארטאפ שלא קיבל את המימון מהמדען הראשי, זהו מוצר שאין לו סיכוי. כשם שלא תחפש יהלום באשפה, הגם שיתכן ואחד למיליארד חיפושים יימצא יהלום שהושלך בטעות, כך אל תשקיע ברעיונות ובפטנטים של פרטיים שלא אושרו וקודמו ע"י מומחים בתחום. הכסף לא נמצא שם.
זה לא שהרעיון לא נכון, הוא פשוט לא יצליח בגלל תנאי השוק והתחרותיות הלא הגיונית. מי שכן מרוויחים מהפטנטים, ומרוויחים טוב, אלו הם רושמי הפטנטים. הם משדלים את הלקוחות התמימים כאילו אם רק יבצעו רישום יהפכו לאחד מעשירי תבל. אני רואה בזה סוג של רמאות בהיתר".
מאיר כתב לי תכנית עסקית. תכנית סבירה והגיונית, פחות מרשימה מזו של דן, אבל בכל אופן כמה עשרות אלפי שקלים בחודש, מה רע? שילמתי עליה עוד 5,000 ₪. הגעתי לועדה של החממה, הצגתי את הפטנט שלי בפני הגורמים המומחים.
ומה היתה התשובה? – לא התקבלת. אנחנו לא מוכנים להשקיע במוצר הזה.
חזרתי לדן. והוא, שאני לא מקטלג אותו כנוכל, לאורך החודשים האחרונים עשה מאמצים גדולים שאתקבל לחממה ואצליח לקדם את הפטנט, אבל הוא כל כך בוטח בעצמו. מה הוא יעץ לי? – "תפרסם בעיתונות על הסטארטאפ שלך, תגייס משקיעים פרטיים. זו לא בעיה. מעצבים מודעה מרשימה, מציגים למשקיעים את המוצר, הם משתכנעים ומשקיעים. יש לי הרבה ניסיון בזה".
זה כבר לא הייתי מסוגל לעשות. גם בגלל ההתניה של מאיר, אבל גם בגלל הישירות של עצמי.
היה לי קשה לעצור. אחרי הכל, השקעתי כבר עשרות אלפי שקלים שהלכו לטמיון. שלא לדבר על השעות, שבחישוב מצטבר נראה לי כבר הגיעו לכמה חודשים מלאים שאבדו לטמיון. היה לי חשוב לנסות להציל משהו. אבל הבנתי שעדיף להיות עני קטן, מאשר עני עוד יותר גדול. צריך לעצור בזמן. אם הפסדתי כסף, לא אקנה כרטיס הגרלה בשביל לכסות על ההפסד. אלך ברגל במקום באוטובוס, אקח אוטובוס במקום במונית, אבל לא אשקיע עוד כספים לכסות את ההשקעה שאבדה.
ההבנה הזו, של הצורך לדעת מתי לעצור, הייתה נקודת מפנה. החלטתי לחתוך, להבין את הגבולות, ולמנוע מעצמי להיכנס לשלולית נוספת של הפסדים.
בתקופה שבה עסקתי סביב הפטנט, פגשתי והכרתי הרבה מפתחי פטנטים. קשרתי עמם לא מעט קשרים. לעיתים אני רואה פטנטים המתפרסמים בעיתונות, וכשאני יודע בוודאות שהם היו בוועדות ונדחו, אני מתפוצץ. התקשרתי לאחד המפרסמים לאחרונה, שאלתי אותו למה הוא פונה לציבור ולא לגורמי מימון מוסדיים, והוא ענה לי - "בגלל שאני רוצה לחסוך בעלויות. הקרנות גובות אחוזים גבוהים ואני נותן למשקיעים פחות." נשמע טוב, אבל ברור לי שהוא משקר. אף אחד לא פונה לפרטיים לפני שמיצה את המוסדיים.
העלות לגייס משקיעים פרטיים, גבוהה יותר מאחוזי הרווח הכי גדולים שיבקשו המוסדיים. שלא לדבר על הקושי הטכני והאנרגיות האין-סופיות לשכנע עוד ועוד משקיעים קטנים.
צריך שיהיה ברור. כשם שאף אדם לא ישקיע את כספו בפיתוח תרופה למחלת הסוכרת שהמציא איזה פועל בניין פשוט ללא הכשרה מתאימה, כך אל תשקיע במוצר חדשני שלא עבר את תהליכי הבקרה המקצועיים. צריך להכיר את השוק היטב בשביל לדעת היכן למצוא את הבאגים. אין בנק שנותן הלוואות לסטארטאפ. כי רוב הסטארטאפים לא מצליחים.
אין לי ספק שכל הצעה להשקעה בסטארטאפ המשווקת בעיתונות עמדה קודם לכן במבחן של מומחים ואנשי מקצוע מעולים. אם הם היו מאמינים במוצר, היה בידם את היכולת לממן את כל ההשקעה הנדרשת, ולא היה נדרש הקמפיין הפרסומי לגייס פרטיים. אם המומחים לא מוכנים להניח על זה כסף, ודאי שאדם פרטי לא אמור להניח על זה כסף.
שאלו עשיר אחד: "כיצד נהיית עשיר?" - הוא השיב: "בגלל ההחלטות הנכונות." שאלו בשנית: "אבל איך ידעת לקבל את ההחלטות הנכונות?" - הוא השיב: "מהנסיון של ההחלטות השגויות."
המסקנות שלי:
@ניסן-עציוני כתב באשכול תודה להנהלת הפורום והנהלת בנקל:
ראשית תודה ל @מונטיפיורי שניכרת באופן דרמטית השיפור בקבוצה מאז נכנס לנעליו הגדולות אבל יציבות במיוחד
שנית, להנהלת בנקל שלקחה על עצמה את היוזמה הזו, של פתיחת במה סגורה נוחה ומצומצמת לרווחת בני התשחורת שמעונינים להוסיף ידע וללמוד פרק בשיח חברים מתוך איכות.
ותודה גם לחברים שמפעילים פה את הקבוצה, כל אחד בשמו.תודה תודה תודה
אני פשוט חייב להצטרף לכל התודות פה, מכל הלב!
קודם כול, ל @מונטיפיורי , רואים, שומעים ומרגישים כמה אתה משקיע פה. לא מובן מאליו בכלל! יש פה יד מכוונת, ניהול חכם, ורוח טובה שעושה את כל ההבדל. שאפו ענק!
️
ולהנהלת בנקל—וואו, איזו יוזמה אדירה!
לקחתם רעיון והפכתם אותו למציאות שכל כך הרבה אנשים נהנים ממנה. פורום שמאפשר מקום מסודר, ממוקד ונעים, שבו אפשר להחכים ולשתף מתוך הבנה אמיתית של הצורך.
ממש מורגש שיש פה ניהול אחראי ואכפתי מאחורי הקלעים.
וכמובן, לכל החברים כאן—אתם פשוט מדהימים!
זה לא מובן מאליו לראות כל כך הרבה אנשים שתורמים מהידע שלהם, משתפים, מחזקים אחד את השני ויוצרים פה אווירה מיוחדת. כל אחד נותן את הצבע שלו, את הערך שלו, וביחד זה פשוט מושלם כמה שזה טוב.
בנימה אישית, שבוע שאני נמצא כאן, ואני חש ומרגיש כמה הדברים פה נצרכים לכולם.
אז באמת—תודה תודה תודה! כיף גדול להיות חלק מהדבר המיוחד הזה!
@שואף-ליותר כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:
התכוונתי באיזה קרן סל משקיעה כל קופת גמל כמו הראל וכדומה
אפשר לדעת באילו קרנות סל (ETF) משקיעה כל קופת גמל או קרן פנסיה, אבל המידע הזה לא תמיד נגיש בצורה ישירה. הנה כמה דרכים לבדוק:
דוחות ודיווחים לרשות שוק ההון – כל קופת גמל מחויבת לפרסם דוחות רבעוניים ושנתיים עם פירוט ההשקעות שלה. ניתן למצוא את זה באתר רשות שוק ההון או באתר הקופה עצמה.
תשקיף ודו"חות קופה – בתי השקעות כמו הראל, פסגות, מיטב דש וכו' מפרסמים דוחות עם הרכב הנכסים של הקופות, שכוללים את קרנות הסל שבהן הן משקיעות.
אתרים כלכליים וניתוחי אנליסטים – לפעמים אתרי כלכלה מפרסמים סקירות על ההשקעות של הגופים המוסדיים, במיוחד אם יש בהם שינויים גדולים.
פנייה ישירה לבית ההשקעות – ניתן לפנות לשירות הלקוחות של הקופה ולבקש מידע על הקרנות שבהן הם משקיעים. בחלק מהמקרים הם מספקים מידע כללי או מפנים לדוחות הרשמיים.
אם המטרה היא להשקיע ישירות באותן קרנות סל שהקופה מחזיקה, אפשר לבדוק בדוחות שלהם ולחפש את ה-ETF הספציפיים בבורסה, אבל צריך לזכור שהקופות לפעמים מקבלות תנאים מועדפים שאין למשקיע פרטי.
אפשר לדעת בדיוק באילו ניירות ערך משקיעה כל קרן שמחקה את מדד S&P 500. קרנות סל (ETF) שמחקות את המדד מחויבות לחשוף את הרכב ההשקעות שלהן, והמידע הזה זמין באתרי הקרנות עצמן או באתרים פיננסיים כמו Bloomberg, Yahoo Finance או Morningstar.
תיאורטית, ניתן לקנות את 500 המניות שמרכיבות את המדד באופן עצמאי דרך הבורסה, אבל בפועל זה כמעט בלתי אפשרי למשקיע קטן. כדי לחקות את המדד לבד, צריך לקנות את כל המניות לפי המשקל שלהן במדד, לעקוב אחרי שינויים בהרכב ולבצע התאמות תכופות. זה דורש הון גדול מאוד, עמלות מסחר גבוהות והרבה עבודה בתחזוקה שוטפת.
לכן, רוב המשקיעים מעדיפים לקנות קרן סל (ETF) שמנהלת את זה עבורם באופן אוטומטי, במקום לנסות לבנות ולתחזק תיק שמחקה את המדד בעצמם.
@שואף-ליותר כתב בתנו לכסף שלכם לעבוד – כי כשהוא נח, הבנק מרוויח! :
האם אפשר לקנות קרן כספית דרך מערכות מסחר עצמאי כמו אקסלנס?
כן, אפשר לקנות קרן כספית דרך מערכות מסחר עצמאי כמו אקסלנס, מיטב דש, פסגות ואחרות, אבל יש כמה דברים שכדאי לדעת:
דרך הבנק – ניתן לרכוש קרנות כספיות דרך מערכת המסחר של הבנק (למשל "לאתר שוק ההון" או "טרייד"), לרוב ללא עמלות קנייה ומכירה.
דרך בתי השקעות ומערכות מסחר עצמאי (כמו אקסלנס, מיטב דש וכו') – כאן לפעמים יש דמי משמרת או עמלות מסחר, אז שווה לבדוק לפני הרכישה.
מגוון רחב יותר של קרנות – אפשר להשוות בין קרנות שונות מבחינת תשואה, דמי ניהול וכשרות.
שליטה נוחה – לרוב הממשקים מתקדמים ונותנים מידע מעודכן.
מתאים למי שסוחר באופן פעיל ורוצה לנהל את ההשקעות שלו עצמאית.
דמי ניהול – כל קרן גובה דמי ניהול שונים, וזה משפיע ישירות על הרווח.
עמלות מסחר – בנקים לא גובים עמלות על קנייה/מכירה של קרן כספית, אבל במערכות מסחר חיצוניות זה תלוי בתנאי השירות.
סוג הקרן – יש קרנות כספיות רגילות ויש קרנות שמתאימות לאוכלוסיות מסוימות (למשל, קרנות כשרות).
אפשר לדעת את האסטרטגיה של כל חברת ביטוח או בית השקעות, אבל זה דורש מחקר והבנה של הדוחות הפיננסיים והצהרות החברה.
קריאת דוחות כספיים ודיווחים רגולטוריים יכולה לתת מידע חשוב. חברות ציבוריות מחויבות לפרסם דוחות כספיים רבעוניים ושנתיים שכוללים מידע על ההשקעות שלהן, מדיניות ניהול הסיכונים ואסטרטגיות גידור. ניתן למצוא אותם באתרי הבורסה כמו מאיה או באתר החברה עצמה.
סקירת תשקיפים של קרנות ומוצרי השקעה יכולה לעזור. אם מדובר בבית השקעות שמנהל קרנות נאמנות, קופות גמל או ביטוחי מנהלים, ניתן לבדוק את התשקיפים, שהם מסמכים רשמיים שמסבירים איך הקרן מתנהלת, מה היא משקיעה בו ומהן רמות הסיכון. תשקיפים כאלה זמינים באתרים של רשות ניירות ערך או באתרי בתי ההשקעות עצמם.
בדיקת מדיניות השקעות באתר החברה יכולה לספק תמונה כללית. חברות רבות מפרסמות מידע כללי על אסטרטגיית ההשקעות שלהן, למשל האם הן משקיעות ישירות במניות, במדדים, בחוזים עתידיים או באג"ח, ואיך הן מגינות על עצמן מסיכונים כמו נפילות בשוק.
קריאת דיווחים בתקשורת הכלכלית יכולה להועיל. כתבות כלכליות באתרי חדשות כמו גלובס, דה מרקר או Bizportal לפעמים חושפות מידע על שינויים באסטרטגיה של חברות פיננסיות, השקעות גדולות שעשו או הפסדים שעלולים לרמוז על שיטות ניהול סיכונים שונות.
האזנה לכנסים ודיווחי אנליסטים יכולה לספק תובנות נוספות. בתי השקעות גדולים וחברות ביטוח מקיימים כנסי משקיעים שבהם הם מסבירים על ההתנהלות שלהם. אפשר למצוא הקלטות או תקצירים שלהם באתרים של החברות או בערוצי יוטיוב פיננסיים.
המידע הזה קיים, אבל הוא לא תמיד מוצג בצורה פשוטה – צריך לחפש ולהבין איך לקרוא אותו.
@טריידר
נכון מאוד! קרן כספית היא דרך חכמה לשמור על ערך הכסף, במיוחד כשהריבית במשק גבוה יחסית לאינפלציה.
צריך רק לזכור שהקשר בין הריבית לאינפלציה משתנה לאורך השנים – זו דרך מצוינת ניהול כסף פנוי בטווח הקצר-בינוני, אבל לא בהכרח פתרון קסם נגד שחיקת ערך בטווח הארוך.
@טריידר כתב בתנו לכסף שלכם לעבוד – כי כשהוא נח, הבנק מרוויח! :
חשוב לחדד, לא תתעשרו מהשקעה בקרן כספית, היא עדינה ולא מניבה במיוחד, היא כן תשמור לכם טוב יותר על הכסף, מירידת הערך, משיווי נמוך ותניב לכם בצורה שתוכלו להיות רגועים.
בדיוק! קרן כספית היא אולי השקעה סולידית, אבל כשמדובר בסכומים גדולים – הרווחים מצטברים לסכומים משמעותיים.
אם מישהו משקיע 100,000 ש"ח בקרן עם תשואה של 4% שנתי, הוא ירוויח 4,000 ש"ח בשנה (לפני מס).
אבל אם מישהו משקיע 10 מיליון ש"ח, הוא ירוויח 400,000 ש"ח בשנה – וזה כבר סכום יפה מאוד!
העיקרון פשוט: התשואה אולי מתונה, אבל ככל שהסכום ההתחלתי גדול יותר – גם הרווחים האבסולוטיים גדלים.
קרן כספית אולי לא "תכפיל" את הכסף, אבל היא בהחלט יכולה להניב הכנסה פסיבית יציבה וגבוהה עבור מי שמנהל סכומים גדולים.
@ההאלוף כתב בתנו לכסף שלכם לעבוד – כי כשהוא נח, הבנק מרוויח! :
אני חושב שבפקדון של הבנק הריבית היא רק 15 % אמנם לא על הרווח הריאלי.
נכון, אבל זה תלוי בסוג הפיקדון!
️ אם הפיקדון צמוד למדד – המס עליו הוא 15%, אבל המס מחושב על הרווח הנומינלי (בלי לקזז אינפלציה).
️ אם הפיקדון לא צמוד למדד – המס הוא 25% על כל הרווח (ללא התחשבות באינפלציה).
היתרון של קרן כספית:
בקרן כספית משלמים 25% מס בלבד על הרווח הריאלי, כלומר, אחרי קיזוז האינפלציה. בפיקדון צמוד מדד, אמנם המס נמוך יותר (15%), אבל הוא מחושב על הסכום המלא בלי הפחתת אינפלציה, מה שיכול להיות פחות משתלם אם האינפלציה גבוהה.
השוואה במספרים:
נניח תשואה של 4% בשנה ואינפלציה של 2%:
קרן כספית – מס של 25% רק על הרווח הריאלי (2% רווח ריאלי → מס על 2% בלבד).
פיקדון צמוד מדד – מס 15% על כל ה-4% (ללא הפחתת אינפלציה).
לכן בסיכומו של דבר:
אם האינפלציה גבוהה, קרן כספית משתלמת יותר כי המס מחושב חכם יותר. אם האינפלציה נמוכה מאוד, ההבדל קטן.
הכל תלוי במצב הכלכלי ובצרכים שלך!
נניח שיש לך 100,000 ש"ח שיושבים בעו"ש בלי לעשות כלום.
אתה מחליט להעביר אותם לקרן כספית, שהתשואה שלה דומה לריבית בנק ישראל.
ריבית בנק ישראל: 4% שנתי
דמי ניהול הקרן: 0.1% שנתי
אינפלציה שנתית: 2%
תשואה ברוטו: 4% מתוך 100,000 ש"ח = 4,000 ש"ח
דמי ניהול: 0.1% מתוך 100,000 ש"ח = 100 ש"ח
תשואה נטו לפני מס: 3,900 ש"ח
מאחר שהאינפלציה הייתה 2%, המס יוטל רק על הרווח הריאלי:
️ רווח ריאלי = 3,900 ש"ח - 2,000 ש"ח (האינפלציה) = 1,900 ש"ח
️ מס של 25% על הרווח הריאלי: 25% × 1,900 = 475 ש"ח
3,900 ש"ח – 475 ש"ח = 3,425 ש"ח
בפיקדון רגיל היית משלם מס של 15% על כל הרווח, ללא ניכוי אינפלציה:
4,000 ש"ח × 15% = 600 ש"ח מס
רווח סופי מפיקדון רגיל: 3,400 ש"ח
רווח נקי מקרן כספית: 3,700 ש"ח
רווח נקי מפיקדון רגיל: 3,400 ש"ח
הפרש לטובת קרן כספית: +300 ש"ח
למה?
כי בקרן כספית המס מחושב רק על הרווח הריאלי, לאחר הפחתת האינפלציה!
אם הריבית במשק גבוהה מהאינפלציה, קרן כספית עדיפה כי משלמים פחות מס.
הכסף נזיל – אפשר למשוך מתי שרוצים, בניגוד לפיקדון עם התחייבות.
כל זה בלי לקחת סיכונים גבוהים – כי הקרן משקיעה באג"ח ממשלתי, פיקדונות וכו'.
קרן כספית נשמעת כמו פתרון מעולה, אבל לפני שמשקיעים – כדאי להבין את כל היתרונות, החסרונות והפרטים הקטנים. הנה מה שחשוב לדעת:
קרן כספית משקיעה את הכסף שלך במכשירים פיננסיים סולידיים, כמו:
פיקדונות בנקאיים – הבנק מציע ריבית, והקרן מרוויחה מזה.
מק"מ (מלווה קצר מועד) – אג"ח קצר מועד שהמדינה מנפיקה.
אג"ח קונצרני בדירוג גבוה – הלוואות לחברות יציבות שמחזירות ריבית.
מה זה אומר בפועל? הקרן משקיעה באפיקים שנותנים ריבית שקרובה לריבית בנק ישראל, לכן התשואה שלה נוטה להיות יציבה ונמוכה יחסית.
קרן כספית חכמה מבחינת מס, וזה יתרון משמעותי:
מס רווחי הון בגובה 25% – אבל רק על הרווח הריאלי (כלומר, אחרי שמנכים את השפעת האינפלציה).
דחיית מס – כל עוד הכסף נשאר בקרן, אין תשלום מס (משלמים מס רק כשיוצאים).
למה זה טוב?
אם האינפלציה גבוהה והרווחים שלך דומים לה, ייתכן שלא תשלם מס בכלל! זה יתרון שאין בפיקדון בנקאי רגיל.
כן! קרן כספית מאוד נזילה, אפשר לקנות ולמכור בכל יום מסחר.
תוך כמה זמן הכסף חוזר אליי?
בד"כ יומיים-שלושה אחרי המכירה הכסף חוזר לחשבון שלך.
כל הקרנות הכספיות עובדות באותה שיטה, אבל יש 2 הבדלים עיקריים:
1️⃣ דמי ניהול – לכל קרן יש דמי ניהול משלה. כדאי לבחור קרן עם דמי ניהול נמוכים כדי לשמור על כמה שיותר מהרווחים אצלך.
2️⃣ כשרות – יש קרנות עם אישור הלכתי שמקפידות על הלוואות בריבית עפ"י ההלכה.
איך בוחרים קרן מתאימה?
מחפשים קרנות עם דמי ניהול נמוכים.
קרן כספית – יתרונות:
נזילות גבוהה – אפשר למשוך מתי שרוצים.
תשואה גמישה – הרווח צמוד לריבית במשק.
מס מופחת – מס רווחי הון רק על הרווח הריאלי.
פיקדון בנקאי – יתרונות:
ריבית ידועה מראש – אין הפתעות.
אין סיכון – הכסף מובטח ע"י הבנק.
אז במה לבחור?
אם אתה רוצה נזילות מלאה + ריבית קרובה לריבית בנק ישראל – קרן כספית עדיפה.
אם אתה מעדיף וודאות מוחלטת וריבית מובטחת – פיקדון עשוי להתאים יותר.
אין תשואה מובטחת – הריבית משתנה לפי השוק.
אין הגנה מאינפלציה – אם המחירים עולים מהר יותר מהריבית, הכסף שלך נשחק.
יש דמי ניהול – הם נמוכים, אבל קיימים.
לא מתאים לאזרחים אמריקאים – בגלל חוקים אמריקאיים (FATCA), אזרחים אמריקאים לא יכולים להשקיע בקרן כספית.
אם יש לך כסף שיושב בחשבון ומחכה לשימוש בעוד כמה חודשים.
אם אתה רוצה תשואה יותר טובה מעו"ש, בלי להינעל בפיקדון ארוך טווח.
אם אתה מחפש השקעה נזילה, פשוטה ונגישה.
אם אתה רוצה ליהנות ממס חכם ודחיית מס.
למי היא פחות מתאימה?
אם אתה מחפש השקעה עם הגנה מאינפלציה – כי הקרן לא צמודה למדד.
אם אתה רוצה ריבית קבועה ומובטחת מראש – כי בקרן כספית הריבית משתנה.
אם הגעת עד לכאן, כנראה שאתה רוצה לגרום לכסף שלך לעבוד בשבילך. מעולה!
עכשיו נלמד איך בפועל קונים קרן כספית דרך הבנק בצורה פשוטה ונוחה.
היכנס לאתר הבנק או לאפליקציה.
חפש את האזור שמוקדש לשוק ההון. לרוב זה נקרא "שוק ההון", "השקעות", "טרייד", או משהו בסגנון.
אם אין לך הרשאות מסחר בניירות ערך, ייתכן שתצטרך לאשר זאת מול הבנק (ניתן לעשות זאת טלפונית או דרך האתר).
ברגע שנכנסת לאזור שוק ההון, חפש "קרן כספית".
בדרך כלל, הבנקים מציעים רשימה של קרנות שונות – חלקן עם כשרות, חלקן ללא.
תוכל לבדוק את דמי הניהול והכשרות של כל קרן לפני הבחירה.
מחפשים קרנות כשרות, תוכל לבדוק אותן ברשימה כאן.
לאחר שבחרת את הקרן שמתאימה לך, לחץ על "קנייה".
הזן את סכום ההשקעה שלך (אפשר להשקיע כל סכום, אין מינימום).
אשר את הפקודה – הרכישה תתבצע בשעות אחר הצהריים לפי שער הקרן באותו יום.
ניתן לבדוק את מצב הקרן שלך דרך חשבון הבנק בכל עת.
אם תרצה למכור – פשוט היכנס שוב לאזור שוק ההון, מצא את הקרן ולחץ "מכירה".
הכסף מהמכירה יועבר לחשבונך תוך כמה ימים.
מתי הכסף שלי מתחיל לעבוד?
️ הקרן רוכשת נכסים מדי יום בשעות אחר הצהריים, אז הרכישה תיכנס לתוקף לפי שער הקרן באותו יום מסחר.
מה קורה אם אני רוצה למשוך את הכסף?
️ הקרן נזילה לחלוטין – אתה יכול למכור את היחידות שלך בכל עת, והכסף יחזור לחשבון תוך מספר ימים.
האם אפשר להפקיד ולהוסיף כסף לקרן מתי שרוצים?
️ כן! אפשר לקנות יחידות נוספות בכל שלב, בדיוק כמו שביצעת את הרכישה הראשונית.
מה קורה אם הקרן מפסידה?
️ קרן כספית משקיעה בנכסים מאוד סולידיים, ולכן התנודות בה קטנות. עם זאת, אין הבטחה לתשואה חיובית בכל זמן נתון.
לסיכום:
קניית קרן כספית היא תהליך פשוט של כמה קליקים דרך חשבון הבנק, ללא עמלות קנייה, וללא התחייבות.
במקום לתת לכסף לשכב חסר מעש, תן לו לעבוד בשבילך – כי כשהוא נח, הבנק מרוויח!
הכסף שלך משתעמם – למה לא לתת לו לעבוד?
דמיין שהכסף שלך יושב בעו"ש, משועמם עד דמעות, מתמתח לו בעייפות ושואל:
"תגיד, כמה זמן אתה משאיר אותי ככה? כולם מסביבי עובדים, מרוויחים ריבית, ורק אני מעלה אבק!"
והאמת? יש לו נקודה.
בעוד הוא נח לו בחשבון הבנק שלך, יש מי שכן נהנה ממנו – וזה הבנק.
הוא לוקח את הכסף הזה, משקיע אותו בריבית, ומרוויח יפה מאוד – בזמן שאתה לא רואה מזה שקל.
אבל זה לא חייב להיות ככה.
אז איך גורמים לכסף שלך לעבוד בשבילך?
התשובה פשוטה: קרן כספית.
מה זו קרן כספית?
זו קרן נאמנות שמשקיעה את הכסף שלך במכשירים סולידיים כמו פיקדונות בנקאיים, אג"ח ממשלתי, ומכשירים פיננסיים אחרים שמניבים ריבית.
כלומר, במקום שהכסף שלך ישב חסר מעש, הוא יתחיל לייצר לך רווחים – כמעט בלי מאמץ מצידך.
איך זה עובד בפועל?
אתה קונה יחידות של קרן כספית דרך הבנק (קל ומהיר – חפשו "שוק ההון" או "טרייד" באתר הבנק).
הקרן משקיעה עבורך במכשירים שנותנים ריבית קרובה לזו של בנק ישראל.
הכסף שלך נשאר נזיל לחלוטין – רוצה למשוך? אין בעיה, פשוט תמכור את היחידות בכל רגע שתרצה.
אין התחייבות לריבית מסוימת, אבל בפועל הקרן מספקת תשואה שדומה מאוד לריבית במשק.
למה זה כדאי?
הרווחים שלך – לא של הבנק – במקום שהם יעבדו עם הכסף שלך, אתה עובד איתו!
נזילות מלאה – הכסף שלך לא נעול, אפשר למשוך מתי שרוצים.
מיסוי חכם – מס רווחי הון 25% רק על הרווח הריאלי (אם האינפלציה גבוהה, ייתכן שלא תשלם מס בכלל!).
אין עמלות קנייה דרך הבנק – מה שמגדיל את הרווח הנקי שלך.
מתאים לכל סכום – גם אם יש לך סכום קטן בצד, זה עדיף על לתת לו להתייבש בעו"ש.
מה החסרונות?
אין הגנה מפני אינפלציה – אם האינפלציה גבוהה מהריבית, הכסף נשחק.
אין תשואה מובטחת מראש – אבל היא כמעט תמיד צמודה לריבית בנק ישראל.
יש דמי ניהול מסוימים – אבל נמוכים יחסית לפתרונות השקעה אחרים.
האם זה מסוכן?
ברמה הכללית, קרן כספית נחשבת לסולידית מאוד.
למה? כי היא משקיעה בנכסים בטוחים יחסית כמו פיקדונות בנקאיים ואג"ח ממשלתי.
בהשוואה לפיקדון בנקאי, היא אפילו מפזרת את הסיכון טוב יותר.
איך מתחילים?
קונים קרן כספית דרך חשבון הבנק (ללא עמלות קנייה).
בוחרים קרן עם כשרות שמתאימה לכם.
מתחילים להרוויח ריבית בלי מאמץ.
רוצים לראות איך זה עובד בפועל?
ראו בפוטס הבא.
@דוד-גולדברג כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:
אם זה קורה לחברה אז המשקעים מרויחים הכל או שהחברה מרויחה את זה לעצמה?
זה תלוי בסוג הנכסים שבהם החברה משקיעה ובאופן שבו הרווחים וההפסדים מתנהלים בחברה. יש שתי אפשרויות עיקריות:
אם מדובר בחברה ציבורית (כמו חברת ביטוח או בית השקעות) שמנהלת את כספיה שלה – הרווחים וההפסדים מהשקעות במדדים, בחוזים או באופציות הם של החברה עצמה. במקרה כזה, המשקיעים במניות של החברה (כלומר, בעלי המניות) יכולים ליהנות מעליית ערך המניה או מדיבידנדים שהחברה מחלקת מהרווחים. אבל אם החברה מפסידה, המניה שלה יכולה לרדת, והמשקיעים יספגו את ההפסד.
אם מדובר בכספים של לקוחות (כגון קרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים וכד') – הרווחים או ההפסדים משפיעים ישירות על החוסכים ולא על החברה עצמה. במקרה הזה, אם ההשקעה מצליחה, הלקוחות יקבלו תשואה גבוהה יותר, ואם היא נכשלת – הם יראו ירידה בערך החיסכון שלהם. החברה עצמה בעיקר גובה דמי ניהול ולא משתתפת ישירות ברווחים או בהפסדים של החוסכים.
בקיצור, אם החברה משקיעה את הכסף שלה – היא נהנית או מפסידה. אם היא משקיעה כספי לקוחות – הלקוחות מרוויחים או מפסידים, והחברה פשוט גובה את דמי הניהול שלה בלי קשר ישיר לתשואה.
@שמואל כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:
אם חברות הביטוח הישראליות אינן סוחרות במדד עצמו, אלא בחוזים ואופציות עתידיות,
אם יכול להיות מצב שהמדד ירד או יעלה, ואילו חברת ביטוח ספציפית תרד או תעלה בכלל בלי קשר לביצועי המדד,
או שזה מה שנקרא "להכות את המדד"?
כן, בהחלט יכול להיות מצב שבו המדד יעלה או ירד, ואילו חברת ביטוח ספציפית תראה תוצאות שונות, גם אם מדובר בהשקעות הקשורות למדד. זה יכול לקרות אם החברה לא סוחרת ישירות במדד, אלא משתמשת בחוזים ואופציות עתידיות (derivatives) כדי לשחזר את התשואות של המדד או להגן עליו (hedging).
כשהחברה משתמשת בחוזים ואופציות עתידיות, יש מספר גורמים שיכולים להשפיע על הביצועים שלה באופן שונה מהמדד עצמו:
אסטרטגיות גידול או הגנה: חברות ביטוח עשויות להשתמש בחוזים או אופציות כדי להגן על עצמן מפני ירידות בשוק או להגדיל את התשואה במקרה של עליות. כלומר, אם יש להן אסטרטגיית גידול או הגנה שמחוברת למדד, התוצאות יכולות להיות שונות ממה שמתרחש בפועל במדד.
מינוף: אם החברה משתמשת במינוף כדי להשקיע באופציות או בחוזים, זה יכול להוביל לתנודתיות גבוהה יותר בביצועים שלה, ולתשואה שיכולה להחמיץ או לעקוף את ביצועי המדד.
הוצאות על אסטרטגיות חיסכון (Hedging): כל אסטרטגיית הגנה או מינוף כרוכה בעלויות שיכולות להקטין את הביצועים של החברה, גם אם המדד בעצמו לא מצביע על ירידה או עלייה.
לגבי השאלה אם זה נקרא "להכות את המדד" – הכוונה ב"להכות את המדד" היא להשיג תשואה גבוהה יותר מהממוצע של המדד, כלומר תשואה שתעלה על התשואה של המדד במהלך זמן נתון. במילים אחרות, זה מצב שבו חברה או מנהל השקעות מצליחים ליצור יתרון על פני השוק הכללי. אם חברת ביטוח משתנה לפי אסטרטגיה מסוימת (כמו גידול או הגנה), ומביאה לתשואות שונות מאלו של המדד עצמו, זה לא בהכרח נחשב להכות את המדד, אלא יותר להתנהלות אסטרטגית שיכולה להשפיע על תוצאות ההשקעה.