הפורום הכלכלי החרדי הראשון

@טריידר כתב בקול קורא מגדולי הפוסקים בענין גדרי ההשתדלות לחסוך לחתונות הילדים:

אבל כן יש לראות בהודעה זו ישרות הארגון בנקל, שאינו אך ורק קידום הרעיון החשוב בכל דרך ומחיר...

כל הכבוד לכם - זה נדיר !

הקדמת אותי באותם מילים (כמעט...)

@נחלי-מים כתב בIRA בניהול אישי:

מה המינימום לפתוח? באיזה בית השקעות? ואיך עושים את זה?

זהו חשבון חיסכון לפנסיה שמנוהל באופן אישי, ומאפשר לך לשלוט על ההשקעות שלך. אפשר לפתוח אותו דרך בתי השקעות כמו הראל, מיטב דש, פסגות ועוד. המינימום לפתיחה בדרך כלל לא גבוה, אפשר להתחיל עם כמה אלפי שקלים. תהליך הפתיחה כולל פנייה לשירות הלקוחות של בית ההשקעות, מילוי טופס בקשה, והגשת תעודת זהות ופרטי חשבון בנק. לאחר מכן תבחר את סוג ההשקעה, תוכל להפקיד כסף לחשבון ולהתחיל להשקיע. IRA מאפשר לך גם לשלוט על החיסכון לפנסיה ולהשקיע לפי הרצון שלך תוך ניצול יתרונות מס.

@טריידר כתב בלהשקיע או לא?:

אני התייחסתי לצורך להשקיע עקב האינפלציה הקבועה שהוזכרה

אכן אכן!
יש המון אנשים, במיוחד אברכים או כאלה שמפחדים להיכנס לעולם ההשקעות, שנרתעים בגלל הפחד לעשות טעויות. אבל חשוב להבין שלא לעשות כלום זה גם סוג של סיכון. הכסף יאבד מהערך שלו בגלל האינפלציה אם לא נעשה איתו משהו. ברור שצריך לחשוב פעמיים, לבדוק ולהתייעץ עם מי שמבין, אבל אם לא פועלים בכלל – גם זה לא פתרון!!

@טריידר כתב בלהשקיע או לא?:

השומר על ערך הכסף

השקעה נכונה לא רק שומרת על מה שיש לך, אלא גם מאפשרת לך למצוא הזדמנויות ולהתאים את עצמך למצב כדי להרוויח יותר. זה לא רק על שמירה, אלא גם על צמיחה.

שמתי לב שהוחלף גם הלייק,
אמנם יפה הוא מהקודם,
רק הבעיה בו שאני לא יודע אם לחצתי לייק או לא,
קרה לי כבר שבאתי לתת לייק,
וגיליתי שכבר נתתי עליו לפני כמה ימים,
ואז זה הוריד בחזרה את הלייק.
לתשומתכם!

למה אנשים חוששים מהשקעות – ואיך אפשר להירגע?

רבים נמנעים מהשקעות כי הם מרגישים שזה מסוכן, מסובך ולא בטוח. וזה מובן לחלוטין! הרי מדובר בכסף שלנו, שאותו עבדנו קשה כדי להרוויח, ואנחנו לא רוצים להפסיד אותו. אז בואו נדבר כאן באשכול על החששות המרכזיים ונראה איך אפשר להתמודד איתם בצורה חכמה, (ואתם מוזמנים לכתוב כאן עוד חששות וספקות).

---

1️⃣ "מה אם אני אפסיד כסף?"

החשש: "אם אני משקיע, אני עלול להפסיד את הכסף שלי!"
האמת: כן, בכל השקעה יש סיכון, אבל אפשר להקטין אותו בעזרת תכנון נכון.
איך להירגע?
אל תשקיע את כל הכסף במקום אחד – פיזור השקעות עוזר לצמצם סיכונים.
תתחיל בקטן – לא חייבים להשקיע סכומים גדולים. אפשר להתחיל בסכום נמוך וללמוד תוך כדי.
בחר השקעות יציבות – למשל, נדל"ן, קרנות מחקות מדדים או אג"ח ממשלתי נחשבים פחות מסוכנים.

---

2️⃣ "אני לא מבין בזה!"

החשש: "השקעות זה רק למומחים, אני לא מבין בזה כלום."
האמת: נכון, השקעות דורשות ידע – אבל אף אחד לא נולד מומחה, ועם קצת לימוד כל אחד יכול להבין את הבסיס.
איך להירגע?
לומדים בהדרגה – קרא קצת על סוגי ההשקעות, צפה בסרטונים, או התייעץ עם מישהו שמבין.
אפשר להשקיע דרך מומחים – קרנות נאמנות או תיק השקעות מנוהל עושים את העבודה עבורך.
אל תיכנס ישר להשקעות מסובכות – תתחיל עם השקעות פשוטות ומוכרות.

---

3️⃣ "מה אם ההשקעה שלי תרד פתאום בערך?"

החשש: "אני משקיע, ופתאום השוק מתרסק – מה אז?"
האמת: בטווח הקצר שוק ההון וערך הנכסים יכולים לרדת, אבל בטווח הארוך, רוב ההשקעות עולות בערכן.
איך להירגע?
אל תיבהל מתנודות קצרות – שוק ההון למשל יכול לרדת פתאום, אבל לאורך 10-20 שנה הוא כמעט תמיד עולה.
השקעות ארוכות טווח יציבות יותר – נדל"ן או קרנות מחקות מדדים נוטים לעלות עם השנים.
אם לא מוכרים בפאניקה, לא מפסידים – רבים מפסידים רק כי הם נלחצים ומוכרים מוקדם מדי.

---

4️⃣ "זה מסוכן! שמעתי על אנשים שהפסידו הכל…"

החשש: "אני מכיר מישהו שהפסיד המון כסף בהשקעות."
האמת: יש אנשים שהפסידו כי הם השקיעו בלי ידע, בלקיחת סיכונים מיותרים או בהשקעות מפוקפקות. השקעה מחושבת היא לא הימור!
איך להירגע?
אל תיכנס להרפתקאות מסוכנות – תתרחק מהשקעות שמבטיחות "רווחים מהירים".
פיזור חכם מגן עליך – אם יש לך כסף בכמה אפיקים, גם אם אחד יורד – אחרים יכולים לעלות.
תשקיע במה שבטוח יחסית – נדל"ן, אג"ח ממשלתי, קרנות נאמנות ומדדים הם השקעות סולידיות יותר.

---

5️⃣ "מה אם אני אצטרך את הכסף פתאום?"

החשש: "אני מפחד להשקיע ואז לגלות שאני צריך את הכסף דחוף!"
האמת: תמיד צריך לשמור כסף נזיל למקרי חירום – וזה חלק חשוב מתכנון פיננסי נכון.
איך להירגע?
תמיד תשמור "קרן חירום" – סכום שיספיק לך לכמה חודשי מחיה לפני שתשקיע.
תבחר חלק מהשקעות בנכסים נזילים – מניות או קרנות אפשר למכור מהר במקרה הצורך.
לא כל הכסף חייב להיות מושקע בבת אחת – חלק מהכסף יכול להיות נזיל וחלק מושקע לטווח ארוך.

למעיישה: השקעות זה לא הימור – זה תכנון חכם!
השקעה מחושבת היא הדרך היחידה לשמור על ערך הכסף ולצמוח כלכלית.
אפשר ללמוד בהדרגה ולהתחיל מסכומים קטנים.
פיזור השקעות וצמצום סיכונים עוזרים להימנע מהפסדים גדולים.
תמיד כדאי לשמור כסף נזיל למקרי חירום ולא להשקיע את כל הכסף.

עם מה יצאנו?:
לחשוש זה טבעי, אבל עם ידע ותכנון נכון – אפשר להפוך את ההשקעה לכלי שמקדם אותך כלכלית במקום לחשוש ממנה!!

רבים מאיתנו מחזיקים כסף מזומן בצד – אולי מתחת לבלטות, אולי בעו"ש בבנק, או פשוט בכספת בבית. לכאורה, זה נותן תחושת ביטחון – יש כסף נזיל שאפשר להשתמש בו בכל רגע. אבל בפועל, הכסף הזה נשחק ויורד בערכו משנה לשנה, מה שאומר שבעתיד נוכל לקנות איתו פחות. הסיבה לכך היא האינפלציה – עליית המחירים הכללית במשק.
מה זה אינפלציה?
אינפלציה היא תהליך שבו המחירים של מוצרים ושירותים עולים בהדרגה, וכך כוח הקנייה של הכסף קטן. במילים פשוטות: באותו סכום כסף אפשר לקנות פחות דברים ממה שהיה אפשר לקנות קודם.

למה זה קורה?
האינפלציה נוצרת מכמה סיבות עיקריות:

1. עלייה בעלויות הייצור – אם חומרי הגלם, החשמל או השכר של העובדים מתייקרים, המחירים עולים בהתאם.
2. עודף ביקוש – אם הרבה אנשים רוצים לקנות מוצר מסוים, המחיר שלו יעלה (למשל מחירי הדיור).
3. הדפסת כסף על ידי המדינה – אם הממשלה מדפיסה יותר מדי כסף, הוא מאבד מערכו, מה שמוביל לאינפלציה.
   איך האינפלציה פוגעת בכסף שלנו?
   האינפלציה גורמת למחירים לעלות בהדרגה, כך שהשטרות שמונחים אצלך היום יוכלו לקנות פחות בעתיד. הנה כמה דוגמאות פשוטות מהחיים:

המכולת השכונתית
נניח שהיום אתה נכנס למכולת עם שטר של 100 ש"ח, וקונה איתו:
• 2 לחמים – 20 ש"ח
• גבינה – 30 ש"ח
• חלב – 10 ש"ח
• קפה – 40 ש"ח
סה"כ: 100 ש"ח בדיוק.
אבל אם נחזור למכולת בעוד 5 שנים, עם אותו שטר של 100 ש"ח, נגלה שהמחירים עלו:
• 2 לחמים – 30 ש"ח
• גבינה – 45 ש"ח
• חלב – 15 ש"ח
• קפה – 55 ש"ח
סה"כ: 145 ₪! הכסף שהיה לנו כבר לא מספיק לאותה קנייה, כי ערכו נשחק.

מחיר נסיעה באוטובוס
נניח שכיום כרטיס נסיעה עולה 6 ש"ח. אם תשמור 600 ש"ח במזומן, זה יספיק לך ל-100 נסיעות.
אבל אם נחכה 10 שנים ונבדוק שוב, יכול להיות שכרטיס נסיעה יעלה 10 ש"ח. עכשיו, אותם 600 ש"ח יספיקו רק ל-60 נסיעות – הפסדת 40 נסיעות בלי שעשית כלום, רק כי ערך הכסף ירד.

קניית דירה
נניח שהיום דירה ממוצעת עולה 1,000,000 ש"ח. אם יש לך 500,000 ש"ח במזומן, אתה חוסך כדי להשלים את הסכום בעוד כמה שנים.
אבל כעבור 5 שנים, מחירי הדיור עלו ב-30%, ועכשיו אותה דירה עולה 1,300,000 ש"ח. הכסף שחסכת נשאר אותו דבר, אבל שווי הדירה עלה – כך שהיום כבר חסר לך יותר כסף מאשר קודם!
איך לשמור על ערך הכסף?
כדי שהכסף לא יישחק, צריך להשקיע אותו בצורה חכמה.
פיקדון בבנק עם ריבית – אמנם לא רווח גדול, אבל לפחות הכסף צובר ערך ולא רק יושב.
השקעה באג"ח – אפשר להשקיע באגרות חוב שנותנות ריבית קבועה ומגנות על הכסף מהתייקרויות.
נדל"ן – אם במקום להשאיר את הכסף בבנק תקנה דירה להשקעה, הערך שלה יעלה עם הזמן, והכסף שלך לא יאבד מערכו.
השקעה בשוק ההון – מניות או קרנות מחקות שוק יכולות לעלות בערכן ולשמור על כוח הקנייה של הכסף.
מי ששומר כסף מזומן לאורך זמן בלי להשקיע אותו, מפסיד כוח קנייה. מה שאפשר היה לקנות היום ב-100 ש"ח, ידרוש בעוד כמה שנים 120 או 150 ש"ח. כדי לשמור על הערך, צריך לתת לכסף לעבוד ולא פשוט לשכב בלי מטרה.

האם כדאי להשקיע או לא?

התשובה הקצרה: בהחלט כן, אבל בתבונה ובזהירות.

התשובה הארוכה:
השקעה היא הדרך היחידה להפוך כסף נזיל לכסף שמייצר ערך לאורך זמן. אם נשאיר את הכסף בעובר ושב או נשמור מזומנים בכספת, הם יאבדו מערכם בגלל האינפלציה. לעומת זאת, אם נשקיע אותם בצורה חכמה – נוכל לא רק לשמור על הערך שלהם אלא גם להגדיל אותם.

למה כדאי להשקיע?

שמירה על ערך הכסף
כאמור לעיל, האינפלציה גורמת לכסף שלנו להישחק עם השנים. אם נשאיר כסף נזיל לאורך זמן בלי להשקיע, נוכל לקנות איתו פחות ופחות. השקעות טובות שומרות על כוח הקנייה של הכסף.

הזדמנות לרווחים
כאשר משקיעים את הכסף באפיקים חכמים, הוא יכול לצמוח ולייצר רווחים. לדוגמה, השקעה בשוק ההון לאורך 10-20 שנה עשויה להניב תשואה הרבה יותר גבוהה מהריבית שתקבל בבנק.

יצירת הכנסה פסיבית
יש השקעות שיכולות להניב הכנסה קבועה בלי שתצטרך לעבוד עבורן. למשל:
השקעה בנדל"ן – השכרת נכס מספקת הכנסה חודשית.
השקעה במניות שמשלמות דיבידנדים – חברות מסוימות מחלקות רווחים לבעלי המניות שלהן באופן קבוע.

הזדמנות להגדיל את ההון
השקעה חכמה מאפשרת לך להגדיל את ההון שלך לאורך זמן. מי שהשקיע בנדל"ן או בשוק ההון לפני 10-20 שנה, רואה היום את הנכסים שלו שווים הרבה יותר.

---

מתי לא כדאי להשקיע?

אם אין לך קרן חירום
לפני שמתחילים להשקיע, צריך לוודא שיש כסף זמין למצבי חירום (כגון תיקון רכב, הוצאות רפואיות וכו'). מומלץ להחזיק לפחות 3-6 חודשי מחיה בכסף נזיל לפני שמשקיעים.

אם אתה לא מבין את ההשקעה
אחד הכללים החשובים ביותר הוא לא להשקיע במה שלא מבינים. אם אתה לא מבין איך ההשקעה עובדת, איך היא מניבה רווחים ומה הסיכונים – עדיף להתרחק או ללמוד עליה לעומק לפני שנכנסים.

אם אתה נגרר אחרי "הבטחות לרווח מהיר"
רוב ההשקעות שמבטיחות "תשואה מובטחת" או "רווחים בטוחים" הן מפוקפקות. אין ארוחות חינם – השקעה טובה דורשת מחשבה, סבלנות ולפעמים גם סיכונים מחושבים.

אם ההשקעה מסכנת את כל ההון שלך
השקעה תמיד מגיעה עם סיכון מסוים, ולכן לא משקיעים את כל הכסף במקום אחד. חשוב לפזר את ההשקעות כדי להקטין את הסיכון.

---

איפה אפשר להשקיע? (מעלות וחסרונות)

פיקדון בבנק
בטוח מאוד
אבל הריבית נמוכה מאוד, ולכן הכסף עדיין מאבד מערכו בגלל האינפלציה

נדל"ן (דירות להשקעה)
ערך הנכסים נוטה לעלות עם השנים
מספק הכנסה משכירות
דורש הון התחלתי גדול

שוק ההון (מניות, [קרנות נאמנות], אג"ח)
פוטנציאל לרווחים גבוהים לאורך זמן
ניתן להתחיל גם עם סכומים קטנים
דורש סבלנות – השוק עולה ויורד בטווח הקצר

השקעות סולידיות (אג"ח ממשלתי, קרנות מחקות מדדים)
מסוכן פחות ממניות
מניב תשואה טובה יותר מחסכון בנקאי
הרווחים נמוכים יותר מהשקעה במניות

🪙 השקעה בזהב או סחורות אחרות
נחשב "מקלט בטוח" בתקופות משבר
שומר על ערכו לטווח ארוך
לא מניב הכנסה פסיבית

---

לכן!
השקעה היא חיונית כדי לשמור על הערך של הכסף ולהגדיל אותו עם הזמן.
הכלל הכי חשוב – להשקיע רק במה שמבינים, ורק אחרי שלומדים היטב את האפשרויות.
צריך לפזר סיכונים – לא להשקיע את כל הכסף במקום אחד.
סבלנות היא המפתח – השקעות טובות מניבות רווחים לאורך זמן, לא בן לילה.

בשורה התחתונה: אם לא תשקיע, הכסף שלך יאבד מערכו עם הזמן. אם תשקיע בחוכמה, תוכל להגדיל את ההון שלך ולדאוג לעתיד הכלכלי שלך.

@פלוס כתב בהפסדתם כסף? אז זהו, שלא: איך להימנע מהמלכודות הפיננסיות:

אכן ובעז"ה, עם המשך הזמן אכתוב עוד רבות בנושא כאוב זה.

חומר חשוב לפניכם, אשתדל להביא עוד!

הרצאה מאת הרב איצ'ה.pdf
המושלם _פתאום זרמו אליו כמויות של כסף. הוא התחיל לחיות כמו מיליונר - וקנה סוויטות ומכוניות -...pdf
נוכל.pdf

@ניסן-עציוני
מעניין לדעת,
תוכל לשלוח כאן,
כי שלחו הסיפור בצורה כזאת עם הרבה שגיאות (נראה כאילו הוציאו אותו מתוך סריקה של פי די אף או משהו כזה)
וערכתי אותו כמסת ידי.
אשמח שתעלה אותו כאן.

משקיעים? קבלו 22 תובנות מהרב מנדל שפרן שליט"א
לפני מספר שנים, שוחח הרב מנדל שפרן שליט"א עם 'בקהילה' על נושא ההשקעות שצמח בציבור החרדי. הרב שפרן, אחד מדייני הדור וידוע בהתמחותו בתחום ההשקעות והעסקאות, הציב מספר נקודות חשובות שחשוב לדעת כשרוצים להשקיע.

1. אם מישהו אומר לך "אל תגיד לאף אחד" או "זה סוד" – התרחק מיד מהעסקה.
2. הבטחות לרווחים "בטוחים" או "אפס סיכונים" הן לרוב דמיונות במקרה הטוב.
3. הבטחות לרווחים גדולים הן דמיונות או רמאות – דברים כאלו קורים בדרך כלל בעסקאות מסוכנות כמו סמים או נשק, ובטח לא שם הם צריכים אותך.
4. זכור, הרוצה לשקר ירחיק הצעתו – מברכים את בעל הבית שיהיו נכסיו קרובים לעיר.
5. השקעות שמופיעות בעיתונים, בפרסומות או מודעות קטנות, הן לרוב רמאות.
6. אם מצאת סתירה או חור בדבריו של מציע העסקה, או אם יש משפטים כמו "אתה לא תבין", סביר להניח שמדובר ברמאי.
7. אף פעם אל תשקיע אצל אדם צעיר בשנות ה-20 לחייו.
8. גם אם סוחר ידוע פתאום מציע השקעות, יש סיכוי שהוא נקלע לקשיים ומנצל את שמו ורקורד שלו.
9. תמיד תתרחק ממישהו שמתחיל לתרום סכומים גדולים לצדקה או נוהג ברכב יוקרתי.
10. אם אדם מפוקפק מעורב בעסקה, גם אם זה רק בצורה שולית, התרחק ממנה מיד. אל תחשוב שתוכל להרוויח יחד עמו מכל רמאות או גניבה – הוא עשוי לקחת ממך את כל כספך.
11. מי שצריך להגיע למשקיעים קטנים כמוך הוא בקשיים.
12. גם אם אחרים הרוויחו ממנו, זה לא אומר שההשקעה בטוחה או שהיא לא תוביל אותך להסתבכות.
13. אם יש טעויות בחוזה, בכתיבה או בפרטים זניחים, אל תתעלם – זה יכול להיות סימן לעסקה לא אמינה.
14. אין השקעה בלי מסמכים – אין "תורה שבעל פה" בעסקים.
15. אל תחתום על עסקה בלי עורך דין אמין מטעמך, ולא עורך דין שהציע לך מציע העסקה.
16. לעולם אל תחתום על עסקה מבלי לחכות לפחות מספר ימים, גם אם נראה שהעסקה בוודאי תברח לך, לפחות הכסף ישאר אצלך.
17. אל תעשה עסקה שאשתך לא מסכימה לה.
18. תמיד התייעץ עם מישהו מבין בתחום, שלא מעורב בעסקה, כמו רב, חבר טוב או יועץ מקצועי.
19. אם הרב שלך שלל את ההשקעה, כדאי להקשיב. עצם העובדה שהוא שלל את העסקה היא סיבה מספיק.
20. התרחק מאנשים שעוסקים בהימורים או סוחרים במניות – הם עלולים להכניס אותך לסיכון גדול.
21. אנשים עם "מידע פנימי" על מניות עשויים להיות שבויים באמונות שגויות.
22. חשב אם יכול להיות: בהשקעה של 20 אלף דולר שלך. עד שהכסף מגיע ליעד, דרך הסוכן וסוכן המשנה וכו', נשארים עם עשרת אלפים דולר לעצם ההשקעה. אם הצפי הוא 100 אחוז, כלומר 40 אלף דולר, הוא להרוויח 400 אחוז (שכן לעסק הגיע רק 10 אלפים דולר). כל זה אחרי מסים (40 35- אחוז), היטלים, החלפות מטבע. הוצאות ניהול משרד, רו״ח, עורכי דין ורווחים ש׳הסוחר הגדול׳ צריך להרוויח. כלומר בלא פחות מ- 800 אחוז. האם זה יכול להיות?

22 תובנות.pdf

@ניסן-עציוני
בוודאי!
כל דבר שיועיל לציבור,
מה טוב לפרסמו.
ייש"כ לך!!

@ניסן-עציוני
זה נשלח אלי בעקבות מיזם כל שהוא ששמו חרט על עצמו את הסיעתא דשמיא (וד"ל), כאשר קרס בקול גדול.
ובעקבות כך שעדיין ישנם (המון!!) פירסומים בעיתונות החרדית, בפרט בעיתון מסוים.

@טריידר כתב בהפסדתם כסף? אז זהו, שלא: איך להימנע מהמלכודות הפיננסיות:

נסיון הנפקת פטנטים כל כך נפוץ בקרב הציבור החרדי ?

זה לא העניין של הפטנטים, העניין פה הוא הרעיון הכללי.

@פלוס כתב בהפסדתם כסף? אז זהו, שלא: איך להימנע מהמלכודות הפיננסיות:

אכן ובעז"ה, עם המשך הזמן אכתוב עוד רבות בנושא כאוב זה.

בעולם של היום, שבו השיקולים הכלכליים משפיעים על כל תחום בחיים – מהשקעות וניהול תקציב אישי ועד יזמות ועסקים – יש צורך במקום שבו אפשר להתייעץ, לשתף ידע ולקבל תובנות ממי שמתמודד עם אתגרים דומים. וזה בדיוק מה שהפורום הכלכלי בא לתת!

למה הפורום הזה נצרך?
• קבלת החלטות חכמות – לכל אחד מאיתנו יש החלטות כלכליות לקבל: השקעות, חיסכון, ניהול תקציב ועוד. הפורום מאפשר ללמוד מנסיונם של אחרים ולשפר את קבלת ההחלטות. (חשוב לציין, לקחת כל דבר בערבון מוגבל, ולפני ביצוע מעשה, להתייעץ עם מישהו מוסמך, כאן אתם מקבלים ידע, הבנה, ומיקוד ענייני, אבל אינכם יודעים מה מסתתר אחרי כל ניק, אם ישנם אינטרסים וכו'!!).
• פורום כלכלי תומך – במקום שכל אחד ינסה להבין לבד, כאן אפשר להיעזר באנשים עם ידע וניסיון, לקבל עצות ולחסוך טעויות יקרות.
• עדכונים על הזדמנויות כלכליות – העולם הכלכלי משתנה במהירות, ומי שיודע להתעדכן בזמן מרוויח יותר. הפורום מאפשר שיתוף מידע בזמן אמת על מגמות, רגולציות והזדמנויות חדשות.
• שיפור הידע הפיננסי – לא משנה אם אתה מתחיל בתחום או משקיע מנוסה, תמיד יש מה ללמוד. כאן זה המקום לפתח חשיבה כלכלית נכונה ולקבל תובנות חדשות.

איך הפורום הזה יכול להועיל לך?
️ מקום לשאול שאלות – כל שאלה כלכלית שאתה מתמודד איתה, כאן תוכל לקבל תשובות מכמה זוויות ולראות את כל האפשרויות.
️ למידה משותפת – כשמשתפים ידע וניסיון, כולם מתקדמים מהר יותר ומבינים טוב יותר את העולם הפיננסי.
️ דיונים מעשיים ולא רק תיאורטיים – כאן לא מדובר רק בתיאוריה, אלא בניסיון מעשי, עצות מועילות וטיפים שאפשר ליישם מיד.
️ נטוורקינג וקשרים – הכרת אנשים שמתעניינים בתחום הכלכלה יכולה לפתוח דלתות להזדמנויות עסקיות ושיתופי פעולה מועילים.
הפורום הכלכלי הוא המקום שבו כל אחד יכול להתחזק כלכלית, לקבל ידע פרקטי ולתרום לאחרים. במקום לנסות להתמודד לבד עם השאלות הכלכליות – בואו נלמד ונצליח יחד!

חשוב לזכור, ולכור היטב!!
כל מה שנאמר כאן הוא בגדר כיוון והכוונה ראשונית בלבד. כל נושא פיננסי, עסקי או השקעה דורשת בדיקה מעמיקה והתייעצות עם אנשי מקצוע מוסמכים. כדאי לקחת כל עצה בעירבון מוגבלת ולוודא שהיא מתאימה אישית למצבך.
אני אישית יכול להעיד
כך בדיוק אני התחלתי להיחשף לעולם הכלכלה – דרך למידה, שאלות ושיתוף ידע עם אנשים מנוסים. עם זא, לפני כל צעד מעשי, התייעצתי עם מישהו מוכר ומוסמך, כדי להבטיח את ההחלטות שלי מבוססות היטב.

איך הופכים את "הפורום הכלכלי" למוצלח באמת? זה תלוי בך!
חברים יקרים,
"הפורום הכלכלי" הוא פורום ייחודי (איך עד היום לא פתחו כזה פורום נצרך?), שבו אנחנו יכולים להעשיר אחד את השני, ללמוד, להתייעץ ולשתף תובנות. אבל כדי שהפורום באמת ישגשג ויהפוך לכלי משמעותי לכולנו – כל אחד מאיתנו צריך לקחת חלק פעיל!
אז מה בפועל כל אחד צריך לעשות? הנה כמה פעולות פשוטות שיעשו הבדל גדול:
לפתוח דיונים חדשים – יש לכם שאלה מעניינת? תובנה כלכלית? רעיון לדיון חשוב? אל תשמרו את זה לעצמכם – שתפו! ככל שיהיו יותר דיונים, כך הפורום יהיה חי ותוסס.
להגיב ולתרום לדיונים – ראיתם פוסט מעניין? אל תסתפקו בלקרוא – הגיבו, הוסיפו תובנות, חוויות אישיות או מידע נוסף שיכול להעשיר את הדיון.
לשתף ידע ומידע – קראתם מאמר כלכלי חשוב? גיליתם כלי שימושי? יש לכם טיפים לניהול פיננסי או השקעות? שתפו את כולם כדי שנוכל ללמוד יחד!
לשמור על שיח מכבד ומועיל – גם כשלא מסכימים, שומרים על דיון ענייני ומכבד. פורום טוב הוא כזה שבו כולם מרגישים בנוח להשתתף, אם התחושה כאן תהיה מזמינה, יותר חברים יצטרפו!
להציע שיפורים – יש לכם רעיון שיכול להפוך את הפורום לטוב יותר? הצעה לפורמט חדש או קטגוריה מעניינת? אל תהססו להעלות רעיונות – זה הפורום שלנו! (מניסיון שלי, המנהלים מתייחסים מאוד ברצינות לשיפורים, ומיישמים אותם בשטח!)
להביא חברים חדשים – מכירים מישהו שמתעניין בכלכלה, השקעות או ניהול פיננסי? שלחו לו הזמנה! פורום מצליח כשהוא גדל ומושך אליו אנשים איכותיים.

היום יש לנו כבר 275 חברים בפורום הכלכלי – מספר מרשים בהחלט! אבל מה אם כל אחד מאיתנו היה מצרף עוד שניים? הפורום היה כפול ומכופל – ומגיע לכוח וידע הרבה יותר גדול!
ככל שנגייס יותר חברים, כך הפורום יתפוס יותר גובה ויתפשט במהירות, עם יותר רעיונות, דיונים בנות.
אבל לא רק בגיוס חברים מדובר – אם כל אחד מאיתנו היה כותב ומשתף יותר, הפורום היה פורח אפילו יותר! כל תגובה, פוסט חדש או שאלה מעוררת דיון יכול לגרום לגלגלים לזוז ולבנות קהילה פעילה ומלמדת.
ההצלחה של הפורום תלויה בנו!
אם כל אחד ייתן קצת – כל נרוויח הרבה. אז מה עושים?
️ מצרפים חברים חדשים
️ מגיבים, כותבים ומשתפים
הפורום הכלכלי הוא מה שאנחנו נעשה ממנו. ככל שנשקיע יותר – נרוויח יותר. כל אחד שתורם קצת – הופך את הפורום להרבה יותר מועיל לכולנו.
ביחד נוכל להפוך את הפורום למקום מרכזי, חי, תוסס ומועיל!
אז מה הפעולה הבאה שלך כאן בפורום?

@אבי-ה-נערה כתב בהפסדתם כסף? אז זהו, שלא: איך להימנע מהמלכודות הפיננסיות:

שהכתיבה בחסד עליון

ב"ה הניסוח שלי.

אכן ובעז"ה, עם המשך הזמן אכתוב עוד רבות בנושא כאוב זה.
בטוחני כי זה נושא מדמם,
שחשוב לשים עליו מודעות!!

@מונטיפיורי
תודה!! לי יותר נוח כדף אחד ארוך,
וכך שיניתי בהגדרות.

@אבי-ה-נערה כתב באשכול תודה להנהלת הפורום והנהלת בנקל:

@פלוס האייקונים נוספו בAI? או שרק אני זקן מכדי לדעת היכן לשתול כל אייקון?

בחוברת שלי (וכלל...) אני אוהב להוסיף את זה,
תודה שזה משפר וגורם לקריאת המאמר באופן ממשי
(אם כי, אני תמיד מסתפק אם זה לא מוריד את הרמה והמקצועיות).

@טריידר
בהחלט!
הרבה זמן התלבטתי להיכן זה הכי שייך.
אל דאגה, המנהלים המסורים פה,
יעשו את העבודה על הצד היותר טוב!

פיתחתי רעיון מהפכני. (סיפור ששלחו לי מהרב אריה ליבוביץ')
כרגע הוא נשמר בסוד, שכן ייתכן שיום יבוא ואוכל להפיק ממנו רווחים נאים. מדובר במוצר פשוט להפליא, אך דווקא הפשטות הזו היא מקור גאוניותו. כשייצא לשוק, איש לא יאמין שפעם האנושות הסתדרה בלעדיו.
זהו לא מוצר נישתי, אלא כזה שמיועד לכולם, ללא יוצא מן הכלל. גבולות גיאוגרפיים, תרבויות או אורח חיים – אף אחד מהם לא משנה. מיליארדי אנשים ברחבי העולם יוכלו למצוא בו תועלת.
ככל שהתעמקתי ברעיון, הבנתי שמדובר במהפכה של ממש. אני, שגר בדירה קטנה וממש לא חי חיי מותרות, עומד אולי לחולל שינוי עולמי. אפילו כשהתייחסתי לחישובים שלי בגישה הכי שמרנית שיש, התוצאה הייתה מרשימה: רווחים שעלולים להתחיל במאות אלפי שקלים ולזנק למיליונים מדי שנה!
ברור לי איך זה נשמע מבחוץ – דמיונות באוויר. אילו שמעתי על מישהו אחר שטוען טענות כאלו, אולי הייתי ממליץ לו לבדוק את שפיותו... אבל המספרים מדברים בעד עצמם. עשרות שעות של מחקר, ניתוח שוק מעמיק, טבלאות אקסל מפורטות – כל אלו מוכיחים שהרעיון אינו בגדר חלום באספמיה, אלא תכנית עסקית מבוססת.
עם זאת, היה לי ברור שלא כדאי לפעול בפזיזות. לפני שאחשוף את הפטנט, עליי להבטיח את זכויותיי המשפטיות. לשתף אנשים אחרים זו סכנה – מה אם מישהו ינצל את המידע ויקדים אותי? מה אם ייקח את הרעיון וירשום אותו על שמו?
מבדיקה שעשיתי, הבנתי שהצעד הראשון הוא רישום הפטנט. רק כך אוכל למנוע מצב שבו חברה אחרת תטען לבעלות עליו, ואולי אף תתבע אותי על הפרת זכויות יוצרים. לא מספיק לרשום אותו במדינה אחת – יש להגן עליו גם בארה"ב, האיחוד האירופי, ואפילו מדינות כמו סין, יפן והודו.
לצורך כך פניתי לעורך דין מנוסה בתחום הפטנטים, נקרא לו דן (שם בדוי).
כבר בפגישת הייעוץ הראשונה, שעלתה לי לא מעט, הרגשתי שמצאתי את האדם הנכון. מעבר לכך שהוא בקיא בתחום, הוא גם מציע שירות מקיף – בדיקות מקדימות, הכנת רישום, חיבור למשקיעים, ואפילו הפקת חומרים שיווקיים.
נראה היה שאני בדרך הנכונה.
רק מה, כגודל מקצועיותו, כך גודל תאבונו הכספי. כל שלב מתומחר בנפרד, ובסך הכל הסכומים נעים בין עשרות אלפי שקלים, ועד מאות אלפים.
למרות זאת, החלטתי ללכת על זה וחתמתי איתו על הסכם. בשלב הראשון, התחייבתי לרישום זמני בלבד, שיבטיח לי בעלות ראשונית על הרעיון. רק לאחר מכן, כשיגיע הזמן לרישום המלא, אצטרך להוציא סכום נוסף.
לפי הנהלים, אחרי שהפטנט נרשם באופן סופי, אי אפשר עוד לשנות או לשדרג אותו. כלומר, אם במהלך הדרך יעלה במוחי שיפור משמעותי, אצטרך להגיש בקשה חדשה לחלוטין. זו הסיבה שנהוג להתחיל עם רישום זמני, שמאפשר חלון זמן של שנה לשיפורים והתאמות לפני שהפטנט הופך לרשמי.
חלק משמעותי נוסף בתהליך היה הסכם הסודיות. לפני שחשפתי בפניו את פרטי ההמצאה ואת החישובים הכלכליים שערכתי, הבטחתי משפטית שכל המידע יישאר חסוי.
ואז, כשהסברתי לו את הרעיון, הבחנתי שהוא מופתע. מדובר באדם ששמע כבר אינספור המצאות בחייו, ובכל זאת – הוא נשען אחורה, עצם את עיניו, פלט שריקה ארוכה של התפעלות והקיש באצבעותיו על השולחן. "זה רעיון פורץ דרך," הוא אמר, "יש פה פוטנציאל אדיר."
במקצועיות מופלאה הוא התחיל להזין נתונים לטבלאות, לחשב קהל יעד, עלויות פיתוח וייצור, תמחור ראשוני למפיצים, ולהוסיף מקדמי ביטחון. התוצאה הייתה ברורה – מדובר במוצר עם פוטנציאל לרווח של מיליונים בכל שנה.
"עם נתונים כאלה," הוא אמר לי בביטחון, "נוכל למצוא בקלות משקיעים שיזרימו הון לפיתוח המוצר. אמנם הם ידרשו נתח מהרווחים, אבל זה שווה כל שקל. אף אחד לא עושה דברים לבד."
הוקל לי. חששתי שאפול על אדם ספקן, כזה שלא מאמין ביזמות אלא רק במשרות מסודרות, אך לשמחתי הוא הבין את הפוטנציאל. הרגשתי שזהו רגע מכונן.
לא רק שמצאתי מומחה שמכיר בערך הרעיון שלי, אלא שהוא גם האמין בי, חיזק אותי, והבטיח לחבר אותי למשקיעים.
לראשונה, לא רק אני הייתי בטוח שזה רעיון גדול – גם המספרים בטבלאות, היבשים והאובייקטיביים, חייכו אליי ואישרו זאת.
סימנתי לעצמי את ה"וי" הראשון בדרך לפסגה.
נדרשתי לשלם לדן מקדמה של עשרת אלפים שקלים. כדי לעמוד בתשלום, לא הייתה לי ברירה אלא לקחת עוד הלוואה. בעודי עומד בתור בבנק, לא יכולתי שלא לגחך לעצמי – דמיינתי את הרגע שבו אהיה עשיר מופלג, יושב בראיון טלוויזיוני ומספר על הימים שבהם הייתי צריך להתחנן לעוד הלוואה עם ריבית מרקיעת שחקים. בתוך תוכי, ידעתי שזה רק עניין של זמן עד שהכל יתהפך לטובתי.
אשתי, מנגד, לא חלקה את ההתלהבות שלי. היא ניסתה לשכנע אותי לעצור לרגע ולשקול את צעדיי, אך לא הצליחה לערער את הביטחון שלי. לפחות על דבר אחד הצלחנו להסכים – שכדאי להתייעץ עם מומחה נוסף, אדם שאין לו אינטרס בקידום הפטנט עצמו. אני חשבתי שהשיחה עם דן מספיקה, אבל היא עמדה על כך שנפנה ליועץ נוסף.
בדרך כלל, בוויכוחים כאלה, המנצח היה ה"צודק" – ומסיבה מסתורית, זה תמיד הייתי אני.
ואז, לפתע, היא קיבלה חיזוק בלתי צפוי לטענותיה. דן התקשר לבשר לי בשמחה שהתקבלנו לחממה טכנולוגית בחסות המדען הראשי. לדבריו, מדובר בקרן ממשלתית שמסייעת ליזמים לפתח מוצרים חדשניים, אך כדי לקבל מימון, נצטרך להציג את ההמצאה בפני ועדה של מומחים בתחום הפטנטים. אם נצליח לשכנע אותם בפוטנציאל של המוצר, ייפתחו בפנינו מקורות מימון עצומים. המדינה רוצה לקדם חדשנות – ואנחנו עלולים להיות המרוויחים הגדולים.
כחלק מהדרישות, היינו צריכים להגיש תוכנית עסקית מסודרת. זהו מסמך שמנתח את סיכויי ההצלחה של המוצר מכל היבט אפשרי – שוק, מתחרים, עלויות ורווחיות. לשם כך, היה עליי לשכור את שירותיו של יועץ עסקי מיומן.
הופניתי אל יוסי (שם בדוי), מומחה בעל שם. נאמר לי שחברי הוועדה מייחסים משקל רב להמלצותיו – אם הוא חותם על התוכנית העסקית, הסיכוי לאישור כמעט מובטח.
הבעיה הייתה שיוסי לא התעסק ב"קטנות", והיה קשה מאוד להשיג פגישה איתו. אבל כמו שאומרים – מי שבאמת רוצה, תמיד מוצא את הדרך.
הגעתי אליו חדור ביטחון, מצויד בכל המסמכים: ההערכות הכלכליות של דן, טבלאות הנתונים, התרשימים – כל מה שיכול להוכיח את הפוטנציאל האדיר של הפטנט.
הצגתי לו את הכל. סיפרתי על קהל היעד, עלויות הייצור, הרווחים הצפויים – הכל בצורה ברורה, מקצועית, ומלאת תשוקה.
יוסי האזין בקשב רב, רשם לעצמו הערות, אך פניו נותרו חתומות. המתנתי לרגע שבו הוא יצטרף בהתלהבות להצלחה, יאמר לי שהוא בפנים – אבל זה לא קרה.
בתום דבריי, הוא חייך אליי בנימוס, כחכך בגרונו ואמר: "הרעיון מבריק, אין ספק, אבל... אין סיכוי שתרוויח ממנו שקל."
הרגשתי כאילו קיבלתי סטירת לחי.
"אני אסביר," הוא המשיך. "הבעיה היא לא הרעיון עצמו, אלא המציאות העסקית. אתה תעבוד שנים על פיתוח, תשקיע הון ברישום הפטנט, תשלם משכורות לאנשי מקצוע – אבל אז, כשתגיע לשלב השיווק, תמצא את עצמך נלחם באוויר.
יש בעולם תעשיות שלמות שמתמחות בהעתקה ושכפול. ברגע שהמוצר שלך יגיע לידיים הלא נכונות, תוך חודש יופיעו העתקים זולים מסין, שימכרו אותו במחיר רצפה. הם ידעו איך לעקוף את הפטנט – שינוי קטן בגודל או בעיצוב, וזה כבר ייחשב למוצר אחר. אף אחד לא יוכל לעצור אותם."
הרגשתי שהקרקע נשמטת תחת רגליי.
גם אם ייצרו העתק מדויק, המשיך יוסי בדבריו, תאלץ לשכור סוללה של עורכי דין שתפקידם לאתר מתוך שני מיליארד סינים מי הוא זה שגנב את זכויות היוצרים שלך. הם מקימים "חברת בת" של "חברת בת" של "חברת בת", עם כמה בעלים שקשה לדעת מי קשור להפרת הזכויות. וגם כשיאתרו, תמיד ימצאו שזה איש קש שאין לו כל נכס שיהיה ניתן לגבות ממנו את הקנסות.
המחירים שהם יגבו על המוצר הזה יהיו כל כך נמוכים, שלא תוכל בשום אופן לעמוד בתחרות. הם ישווקו את זה ברבבות באתרי אינטרנט פופולריים, עד שתתארגן לנסות לאתר ספקים ואנשי מכירות, תמצא רשת שיווק מרושתת ומיומנת שעוקפת אותך בכל צומת שרק תתקרב.
המוצר גדול – אבל מי שירוויח ממנו אלו יהיו הסינים. שמע לי – רד מזה. המשחק הזה לא בשבילך.
חזרתי הביתה מטושטש לגמרי. כזו מקלחת צוננים לא תכננתי. לא יכולתי להתאפק, הרמתי טלפון לדן, סיפרתי לו על השיחה עם יוסי. לא ידעתי שדרכתי לו על יבלת. הוא כל כך נפגע. "למה הלכת ליוסי הזה? הוא לא נורמאלי, ידוע כחולה פראנויה. אם תשמע לאנשים האלו תישאר עני ואומלל כל החיים. אני אומר לך שמדובר ברעיון גאוני וצריך להפסיק לחשוש ולפחד. חייבים לקפוץ למים".
הצעתי לו להיפגש עם יוסי. אמרתי לו: "אני לא יכול להסביר לך את מה שיוסי אמר כל כך טוב. דבר אתו ישירות".
"מה פתאום שאני אלך ליוסי?! אולי שהוא יבוא אלי? מה הוא מבין בתחום של פטנטים? אני אמצא לך יועצים עסקיים שישמחו להכין לך תכנית עסקית מקצועית והגיונית, הם יציגו את הסטארטאפ שלך כראוי בועדה של החממה, אין לי ספק שיאשרו אותך. ואם הם לא יאשרו, יש עוד הרבה קרנות הון סיכון שודאי ישתכנעו מהמוצר".
לא היה צריך להשקיע הרבה כוחות לשכנע אותי שוב. קיבלתי את דבריו שנאמרו בבטחון רב, וביקשתי ממנו שימצא עבורי את היועץ המתאים. נפגשתי עם מאיר. הצגתי את הרעיון, את הכדאיות, את קובץ האקסל של דן. ומה אומר לי מאיר?
"אם אתה רוצה תכנית עסקית לחממות, אני מוכן להכין לך, אבל אני מתנה את זה בכך שתשתמש בה לצורך גיוס משקיעים פרטיים".
והוא הסביר: "כל עוד מדובר בכספים ממשלתיים, אשר חברי הוועדה של החממות בוחנים זאת ומאשרים את ההשקעה, אני מוכן לחתום על הכדאיות הכלכלית של המיזם. אבל אני חושש שהם לא יאשרו. ואז תעשה מה שלצערי עושים רבים אחרים, משווקים את הסטארטאפ שלהם לציבור הרחב והתמים. לזה אני לא מוכן להיות שותף.
מוצר סטארטאפ שלא קיבל את המימון מהמדען הראשי, זהו מוצר שאין לו סיכוי. כשם שלא תחפש יהלום באשפה, הגם שיתכן ואחד למיליארד חיפושים יימצא יהלום שהושלך בטעות, כך אל תשקיע ברעיונות ובפטנטים של פרטיים שלא אושרו וקודמו ע"י מומחים בתחום. הכסף לא נמצא שם.
זה לא שהרעיון לא נכון, הוא פשוט לא יצליח בגלל תנאי השוק והתחרותיות הלא הגיונית. מי שכן מרוויחים מהפטנטים, ומרוויחים טוב, אלו הם רושמי הפטנטים. הם משדלים את הלקוחות התמימים כאילו אם רק יבצעו רישום יהפכו לאחד מעשירי תבל. אני רואה בזה סוג של רמאות בהיתר".
מאיר כתב לי תכנית עסקית. תכנית סבירה והגיונית, פחות מרשימה מזו של דן, אבל בכל אופן כמה עשרות אלפי שקלים בחודש, מה רע? שילמתי עליה עוד 5,000 ₪. הגעתי לועדה של החממה, הצגתי את הפטנט שלי בפני הגורמים המומחים.
ומה היתה התשובה? – לא התקבלת. אנחנו לא מוכנים להשקיע במוצר הזה.
חזרתי לדן. והוא, שאני לא מקטלג אותו כנוכל, לאורך החודשים האחרונים עשה מאמצים גדולים שאתקבל לחממה ואצליח לקדם את הפטנט, אבל הוא כל כך בוטח בעצמו. מה הוא יעץ לי? – "תפרסם בעיתונות על הסטארטאפ שלך, תגייס משקיעים פרטיים. זו לא בעיה. מעצבים מודעה מרשימה, מציגים למשקיעים את המוצר, הם משתכנעים ומשקיעים. יש לי הרבה ניסיון בזה".
זה כבר לא הייתי מסוגל לעשות. גם בגלל ההתניה של מאיר, אבל גם בגלל הישירות של עצמי.
היה לי קשה לעצור. אחרי הכל, השקעתי כבר עשרות אלפי שקלים שהלכו לטמיון. שלא לדבר על השעות, שבחישוב מצטבר נראה לי כבר הגיעו לכמה חודשים מלאים שאבדו לטמיון. היה לי חשוב לנסות להציל משהו. אבל הבנתי שעדיף להיות עני קטן, מאשר עני עוד יותר גדול. צריך לעצור בזמן. אם הפסדתי כסף, לא אקנה כרטיס הגרלה בשביל לכסות על ההפסד. אלך ברגל במקום באוטובוס, אקח אוטובוס במקום במונית, אבל לא אשקיע עוד כספים לכסות את ההשקעה שאבדה.
ההבנה הזו, של הצורך לדעת מתי לעצור, הייתה נקודת מפנה. החלטתי לחתוך, להבין את הגבולות, ולמנוע מעצמי להיכנס לשלולית נוספת של הפסדים.
בתקופה שבה עסקתי סביב הפטנט, פגשתי והכרתי הרבה מפתחי פטנטים. קשרתי עמם לא מעט קשרים. לעיתים אני רואה פטנטים המתפרסמים בעיתונות, וכשאני יודע בוודאות שהם היו בוועדות ונדחו, אני מתפוצץ. התקשרתי לאחד המפרסמים לאחרונה, שאלתי אותו למה הוא פונה לציבור ולא לגורמי מימון מוסדיים, והוא ענה לי - "בגלל שאני רוצה לחסוך בעלויות. הקרנות גובות אחוזים גבוהים ואני נותן למשקיעים פחות." נשמע טוב, אבל ברור לי שהוא משקר. אף אחד לא פונה לפרטיים לפני שמיצה את המוסדיים.
העלות לגייס משקיעים פרטיים, גבוהה יותר מאחוזי הרווח הכי גדולים שיבקשו המוסדיים. שלא לדבר על הקושי הטכני והאנרגיות האין-סופיות לשכנע עוד ועוד משקיעים קטנים.
צריך שיהיה ברור. כשם שאף אדם לא ישקיע את כספו בפיתוח תרופה למחלת הסוכרת שהמציא איזה פועל בניין פשוט ללא הכשרה מתאימה, כך אל תשקיע במוצר חדשני שלא עבר את תהליכי הבקרה המקצועיים. צריך להכיר את השוק היטב בשביל לדעת היכן למצוא את הבאגים. אין בנק שנותן הלוואות לסטארטאפ. כי רוב הסטארטאפים לא מצליחים.
אין לי ספק שכל הצעה להשקעה בסטארטאפ המשווקת בעיתונות עמדה קודם לכן במבחן של מומחים ואנשי מקצוע מעולים. אם הם היו מאמינים במוצר, היה בידם את היכולת לממן את כל ההשקעה הנדרשת, ולא היה נדרש הקמפיין הפרסומי לגייס פרטיים. אם המומחים לא מוכנים להניח על זה כסף, ודאי שאדם פרטי לא אמור להניח על זה כסף.
שאלו עשיר אחד: "כיצד נהיית עשיר?" - הוא השיב: "בגלל ההחלטות הנכונות." שאלו בשנית: "אבל איך ידעת לקבל את ההחלטות הנכונות?" - הוא השיב: "מהנסיון של ההחלטות השגויות."

המסקנות שלי:

1. לא להשקיע לפני שמתייעצים עם יועץ מקצועי שהוא נטול אינטרסים לעסקה.
2. אם יש לך 100,000 ₪ להשקעה, עדיף להוציא 5,000 ₪ מתוכם לייעוץ ולהישאר בהשקעה של 95,000 ₪, מאשר להשקיע את כל המאה אלף ולהישאר בלי כלום.
3. לא להתקרב להשקעה בסטארטאפ מכל סוג שהוא.
4. מוצר סטארטאפ הוא כמו ילד קטן. צריך כל הזמן השקעה ותחזוק. זה לא מוצר מדף שאתה מייצר ופורש למנוחה. כל הזמן צריך שיפורים ועדכונים, לעדכן רישום פטנט ולשלם אגרות.
5. גובה השכר בעולם ההייטק גבוה מאד. כך שאם אתה מחפש אנשי מקצוע טובים, העלויות הפעלה והתחזוק יעלו מאוד.
6. גם אם מספרים לך על אדם שהשקיע בסטארטאפ והתעשר, אל תתפתה. חריגים יש תמיד. על כל הצלחה יש עשרות ואולי אף מאות כישלונות.
7. כשהעסקה טובה, לא צריך לרדוף אחרי משקיעים. ודאי לא צריך לפרסם בעיתונות. הכסף מגיע בשיטת החבר מביא חבר. יש הרבה קרנות שמחפשות את ההשקעות הטובות.
8. לא ליצור יחסי חברות עם שותף לעסקה. אני יצרתי סוג של יחסי חברות עם דן, וכמעט נפלתי רק בגלל שלא היה נעים לי לאכזב אותו.
9. זכור: השוחד מעוור את החכמים. תאוות הממון, והחלום על העושר, יכולים לעוור את עינינו ולסמא את שכלנו.
10. אם כבר נפלת בסכום של כסף, תכיל את הכישלון ותתקדם הלאה. אל תנסה להרוויח את מה שהפסדת. זה עלול להיות על חשבון אחרים.

@ניסן-עציוני כתב באשכול תודה להנהלת הפורום והנהלת בנקל:

ראשית תודה ל @מונטיפיורי שניכרת באופן דרמטית השיפור בקבוצה מאז נכנס לנעליו הגדולות אבל יציבות במיוחד
שנית, להנהלת בנקל שלקחה על עצמה את היוזמה הזו, של פתיחת במה סגורה נוחה ומצומצמת לרווחת בני התשחורת שמעונינים להוסיף ידע וללמוד פרק בשיח חברים מתוך איכות.
ותודה גם לחברים שמפעילים פה את הקבוצה, כל אחד בשמו.

תודה תודה תודה

אני פשוט חייב להצטרף לכל התודות פה, מכל הלב!

קודם כול, ל @מונטיפיורי , רואים, שומעים ומרגישים כמה אתה משקיע פה. לא מובן מאליו בכלל! יש פה יד מכוונת, ניהול חכם, ורוח טובה שעושה את כל ההבדל. שאפו ענק! ️

ולהנהלת בנקל—וואו, איזו יוזמה אדירה! לקחתם רעיון והפכתם אותו למציאות שכל כך הרבה אנשים נהנים ממנה. פורום שמאפשר מקום מסודר, ממוקד ונעים, שבו אפשר להחכים ולשתף מתוך הבנה אמיתית של הצורך. ממש מורגש שיש פה ניהול אחראי ואכפתי מאחורי הקלעים.

וכמובן, לכל החברים כאן—אתם פשוט מדהימים! זה לא מובן מאליו לראות כל כך הרבה אנשים שתורמים מהידע שלהם, משתפים, מחזקים אחד את השני ויוצרים פה אווירה מיוחדת. כל אחד נותן את הצבע שלו, את הערך שלו, וביחד זה פשוט מושלם כמה שזה טוב.

בנימה אישית, שבוע שאני נמצא כאן, ואני חש ומרגיש כמה הדברים פה נצרכים לכולם.

אז באמת—תודה תודה תודה! כיף גדול להיות חלק מהדבר המיוחד הזה!

@שואף-ליותר כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

התכוונתי באיזה קרן סל משקיעה כל קופת גמל כמו הראל וכדומה

אפשר לדעת באילו קרנות סל (ETF) משקיעה כל קופת גמל או קרן פנסיה, אבל המידע הזה לא תמיד נגיש בצורה ישירה. הנה כמה דרכים לבדוק:

1. דוחות ודיווחים לרשות שוק ההון – כל קופת גמל מחויבת לפרסם דוחות רבעוניים ושנתיים עם פירוט ההשקעות שלה. ניתן למצוא את זה באתר רשות שוק ההון או באתר הקופה עצמה.

2. תשקיף ודו"חות קופה – בתי השקעות כמו הראל, פסגות, מיטב דש וכו' מפרסמים דוחות עם הרכב הנכסים של הקופות, שכוללים את קרנות הסל שבהן הן משקיעות.

3. אתרים כלכליים וניתוחי אנליסטים – לפעמים אתרי כלכלה מפרסמים סקירות על ההשקעות של הגופים המוסדיים, במיוחד אם יש בהם שינויים גדולים.

4. פנייה ישירה לבית ההשקעות – ניתן לפנות לשירות הלקוחות של הקופה ולבקש מידע על הקרנות שבהן הם משקיעים. בחלק מהמקרים הם מספקים מידע כללי או מפנים לדוחות הרשמיים.

אם המטרה היא להשקיע ישירות באותן קרנות סל שהקופה מחזיקה, אפשר לבדוק בדוחות שלהם ולחפש את ה-ETF הספציפיים בבורסה, אבל צריך לזכור שהקופות לפעמים מקבלות תנאים מועדפים שאין למשקיע פרטי.