הפורום הכלכלי החרדי הראשון

@שואף-ליותר

אפשר לדעת בדיוק באילו ניירות ערך משקיעה כל קרן שמחקה את מדד S&P 500. קרנות סל (ETF) שמחקות את המדד מחויבות לחשוף את הרכב ההשקעות שלהן, והמידע הזה זמין באתרי הקרנות עצמן או באתרים פיננסיים כמו Bloomberg, Yahoo Finance או Morningstar.

תיאורטית, ניתן לקנות את 500 המניות שמרכיבות את המדד באופן עצמאי דרך הבורסה, אבל בפועל זה כמעט בלתי אפשרי למשקיע קטן. כדי לחקות את המדד לבד, צריך לקנות את כל המניות לפי המשקל שלהן במדד, לעקוב אחרי שינויים בהרכב ולבצע התאמות תכופות. זה דורש הון גדול מאוד, עמלות מסחר גבוהות והרבה עבודה בתחזוקה שוטפת.

לכן, רוב המשקיעים מעדיפים לקנות קרן סל (ETF) שמנהלת את זה עבורם באופן אוטומטי, במקום לנסות לבנות ולתחזק תיק שמחקה את המדד בעצמם.

@שואף-ליותר כתב בתנו לכסף שלכם לעבוד – כי כשהוא נח, הבנק מרוויח! :

האם אפשר לקנות קרן כספית דרך מערכות מסחר עצמאי כמו אקסלנס?

כן, אפשר לקנות קרן כספית דרך מערכות מסחר עצמאי כמו אקסלנס, מיטב דש, פסגות ואחרות, אבל יש כמה דברים שכדאי לדעת:

דרכי רכישה של קרן כספית:

דרך הבנק – ניתן לרכוש קרנות כספיות דרך מערכת המסחר של הבנק (למשל "לאתר שוק ההון" או "טרייד"), לרוב ללא עמלות קנייה ומכירה.
דרך בתי השקעות ומערכות מסחר עצמאי (כמו אקסלנס, מיטב דש וכו') – כאן לפעמים יש דמי משמרת או עמלות מסחר, אז שווה לבדוק לפני הרכישה.

יתרונות רכישה דרך מסחר עצמאי:

מגוון רחב יותר של קרנות – אפשר להשוות בין קרנות שונות מבחינת תשואה, דמי ניהול וכשרות.
שליטה נוחה – לרוב הממשקים מתקדמים ונותנים מידע מעודכן.
מתאים למי שסוחר באופן פעיל ורוצה לנהל את ההשקעות שלו עצמאית.

️ דברים שכדאי לבדוק לפני שקונים דרך מערכת מסחר עצמאי:

דמי ניהול – כל קרן גובה דמי ניהול שונים, וזה משפיע ישירות על הרווח.
עמלות מסחר – בנקים לא גובים עמלות על קנייה/מכירה של קרן כספית, אבל במערכות מסחר חיצוניות זה תלוי בתנאי השירות.
סוג הקרן – יש קרנות כספיות רגילות ויש קרנות שמתאימות לאוכלוסיות מסוימות (למשל, קרנות כשרות).

@שמואל

אפשר לדעת את האסטרטגיה של כל חברת ביטוח או בית השקעות, אבל זה דורש מחקר והבנה של הדוחות הפיננסיים והצהרות החברה.

קריאת דוחות כספיים ודיווחים רגולטוריים יכולה לתת מידע חשוב. חברות ציבוריות מחויבות לפרסם דוחות כספיים רבעוניים ושנתיים שכוללים מידע על ההשקעות שלהן, מדיניות ניהול הסיכונים ואסטרטגיות גידור. ניתן למצוא אותם באתרי הבורסה כמו מאיה או באתר החברה עצמה.

סקירת תשקיפים של קרנות ומוצרי השקעה יכולה לעזור. אם מדובר בבית השקעות שמנהל קרנות נאמנות, קופות גמל או ביטוחי מנהלים, ניתן לבדוק את התשקיפים, שהם מסמכים רשמיים שמסבירים איך הקרן מתנהלת, מה היא משקיעה בו ומהן רמות הסיכון. תשקיפים כאלה זמינים באתרים של רשות ניירות ערך או באתרי בתי ההשקעות עצמם.

בדיקת מדיניות השקעות באתר החברה יכולה לספק תמונה כללית. חברות רבות מפרסמות מידע כללי על אסטרטגיית ההשקעות שלהן, למשל האם הן משקיעות ישירות במניות, במדדים, בחוזים עתידיים או באג"ח, ואיך הן מגינות על עצמן מסיכונים כמו נפילות בשוק.

קריאת דיווחים בתקשורת הכלכלית יכולה להועיל. כתבות כלכליות באתרי חדשות כמו גלובס, דה מרקר או Bizportal לפעמים חושפות מידע על שינויים באסטרטגיה של חברות פיננסיות, השקעות גדולות שעשו או הפסדים שעלולים לרמוז על שיטות ניהול סיכונים שונות.

האזנה לכנסים ודיווחי אנליסטים יכולה לספק תובנות נוספות. בתי השקעות גדולים וחברות ביטוח מקיימים כנסי משקיעים שבהם הם מסבירים על ההתנהלות שלהם. אפשר למצוא הקלטות או תקצירים שלהם באתרים של החברות או בערוצי יוטיוב פיננסיים.

המידע הזה קיים, אבל הוא לא תמיד מוצג בצורה פשוטה – צריך לחפש ולהבין איך לקרוא אותו.

@טריידר
נכון מאוד! קרן כספית היא דרך חכמה לשמור על ערך הכסף, במיוחד כשהריבית במשק גבוה יחסית לאינפלציה.
צריך רק לזכור שהקשר בין הריבית לאינפלציה משתנה לאורך השנים – זו דרך מצוינת ניהול כסף פנוי בטווח הקצר-בינוני, אבל לא בהכרח פתרון קסם נגד שחיקת ערך בטווח הארוך.

@טריידר כתב בתנו לכסף שלכם לעבוד – כי כשהוא נח, הבנק מרוויח! :

חשוב לחדד, לא תתעשרו מהשקעה בקרן כספית, היא עדינה ולא מניבה במיוחד, היא כן תשמור לכם טוב יותר על הכסף, מירידת הערך, משיווי נמוך ותניב לכם בצורה שתוכלו להיות רגועים.

בדיוק! קרן כספית היא אולי השקעה סולידית, אבל כשמדובר בסכומים גדולים – הרווחים מצטברים לסכומים משמעותיים.

אם מישהו משקיע 100,000 ש"ח בקרן עם תשואה של 4% שנתי, הוא ירוויח 4,000 ש"ח בשנה (לפני מס).
אבל אם מישהו משקיע 10 מיליון ש"ח, הוא ירוויח 400,000 ש"ח בשנה – וזה כבר סכום יפה מאוד!

העיקרון פשוט: התשואה אולי מתונה, אבל ככל שהסכום ההתחלתי גדול יותר – גם הרווחים האבסולוטיים גדלים.

קרן כספית אולי לא "תכפיל" את הכסף, אבל היא בהחלט יכולה להניב הכנסה פסיבית יציבה וגבוהה עבור מי שמנהל סכומים גדולים.

@ההאלוף כתב בתנו לכסף שלכם לעבוד – כי כשהוא נח, הבנק מרוויח! :

אני חושב שבפקדון של הבנק הריבית היא רק 15 % אמנם לא על הרווח הריאלי.

נכון, אבל זה תלוי בסוג הפיקדון!

️ אם הפיקדון צמוד למדד – המס עליו הוא 15%, אבל המס מחושב על הרווח הנומינלי (בלי לקזז אינפלציה).
️ אם הפיקדון לא צמוד למדד – המס הוא 25% על כל הרווח (ללא התחשבות באינפלציה).

היתרון של קרן כספית:
בקרן כספית משלמים 25% מס בלבד על הרווח הריאלי, כלומר, אחרי קיזוז האינפלציה. בפיקדון צמוד מדד, אמנם המס נמוך יותר (15%), אבל הוא מחושב על הסכום המלא בלי הפחתת אינפלציה, מה שיכול להיות פחות משתלם אם האינפלציה גבוהה.

השוואה במספרים:
נניח תשואה של 4% בשנה ואינפלציה של 2%:

קרן כספית – מס של 25% רק על הרווח הריאלי (2% רווח ריאלי → מס על 2% בלבד).
פיקדון צמוד מדד – מס 15% על כל ה-4% (ללא הפחתת אינפלציה).

לכן בסיכומו של דבר:
אם האינפלציה גבוהה, קרן כספית משתלמת יותר כי המס מחושב חכם יותר. אם האינפלציה נמוכה מאוד, ההבדל קטן.

הכל תלוי במצב הכלכלי ובצרכים שלך!

@טריידר כתב בכרטיס אשראי קאשבק - ?:

ייש"כ ל-@ניסן-עציוני על העלאת החוברת

היכן היא?

דוגמה לרווח מקרן כספית

נניח שיש לך 100,000 ש"ח שיושבים בעו"ש בלי לעשות כלום.
אתה מחליט להעביר אותם לקרן כספית, שהתשואה שלה דומה לריבית בנק ישראל.

הנחות בסיס:

ריבית בנק ישראל: 4% שנתי
דמי ניהול הקרן: 0.1% שנתי
אינפלציה שנתית: 2%

חישוב הרווח השנתי:

תשואה ברוטו: 4% מתוך 100,000 ש"ח = 4,000 ש"ח
דמי ניהול: 0.1% מתוך 100,000 ש"ח = 100 ש"ח
תשואה נטו לפני מס: 3,900 ש"ח

כמה מס נשלם?

מאחר שהאינפלציה הייתה 2%, המס יוטל רק על הרווח הריאלי:
️ רווח ריאלי = 3,900 ש"ח - 2,000 ש"ח (האינפלציה) = 1,900 ש"ח
️ מס של 25% על הרווח הריאלי: 25% × 1,900 = 475 ש"ח

הרווח הסופי אחרי מס:

3,900 ש"ח – 475 ש"ח = 3,425 ש"ח

---

השוואה לפיקדון בנקאי בריבית דומה (4%)

בפיקדון רגיל היית משלם מס של 15% על כל הרווח, ללא ניכוי אינפלציה:
4,000 ש"ח × 15% = 600 ש"ח מס
רווח סופי מפיקדון רגיל: 3,400 ש"ח

רווח נקי מקרן כספית: 3,700 ש"ח
רווח נקי מפיקדון רגיל: 3,400 ש"ח

הפרש לטובת קרן כספית: +300 ש"ח

למה?
כי בקרן כספית המס מחושב רק על הרווח הריאלי, לאחר הפחתת האינפלציה!

---

מה למעיישה?

אם הריבית במשק גבוהה מהאינפלציה, קרן כספית עדיפה כי משלמים פחות מס.
הכסף נזיל – אפשר למשוך מתי שרוצים, בניגוד לפיקדון עם התחייבות.
כל זה בלי לקחת סיכונים גבוהים – כי הקרן משקיעה באג"ח ממשלתי, פיקדונות וכו'.

מה עוד צריך לדעת על קרן כספית?

קרן כספית נשמעת כמו פתרון מעולה, אבל לפני שמשקיעים – כדאי להבין את כל היתרונות, החסרונות והפרטים הקטנים. הנה מה שחשוב לדעת:

---

איך הקרן מניבה תשואה?

קרן כספית משקיעה את הכסף שלך במכשירים פיננסיים סולידיים, כמו:
פיקדונות בנקאיים – הבנק מציע ריבית, והקרן מרוויחה מזה.
מק"מ (מלווה קצר מועד) – אג"ח קצר מועד שהמדינה מנפיקה.
אג"ח קונצרני בדירוג גבוה – הלוואות לחברות יציבות שמחזירות ריבית.
מה זה אומר בפועל? הקרן משקיעה באפיקים שנותנים ריבית שקרובה לריבית בנק ישראל, לכן התשואה שלה נוטה להיות יציבה ונמוכה יחסית.

---

מיסוי – איך זה עובד?

קרן כספית חכמה מבחינת מס, וזה יתרון משמעותי:
מס רווחי הון בגובה 25% – אבל רק על הרווח הריאלי (כלומר, אחרי שמנכים את השפעת האינפלציה).
דחיית מס – כל עוד הכסף נשאר בקרן, אין תשלום מס (משלמים מס רק כשיוצאים).
למה זה טוב?
אם האינפלציה גבוהה והרווחים שלך דומים לה, ייתכן שלא תשלם מס בכלל! זה יתרון שאין בפיקדון בנקאי רגיל.

---

האם הקרן נזילה?

כן! קרן כספית מאוד נזילה, אפשר לקנות ולמכור בכל יום מסחר.
תוך כמה זמן הכסף חוזר אליי?
בד"כ יומיים-שלושה אחרי המכירה הכסף חוזר לחשבון שלך.

---

האם יש הבדלים בין הקרנות השונות?

כל הקרנות הכספיות עובדות באותה שיטה, אבל יש 2 הבדלים עיקריים:
1️⃣ דמי ניהול – לכל קרן יש דמי ניהול משלה. כדאי לבחור קרן עם דמי ניהול נמוכים כדי לשמור על כמה שיותר מהרווחים אצלך.
2️⃣ כשרות – יש קרנות עם אישור הלכתי שמקפידות על הלוואות בריבית עפ"י ההלכה.

איך בוחרים קרן מתאימה?
מחפשים קרנות עם דמי ניהול נמוכים.

---

האם קרן כספית עדיפה על פיקדון בנקאי?

קרן כספית – יתרונות:
נזילות גבוהה – אפשר למשוך מתי שרוצים.
תשואה גמישה – הרווח צמוד לריבית במשק.
מס מופחת – מס רווחי הון רק על הרווח הריאלי.

פיקדון בנקאי – יתרונות:
ריבית ידועה מראש – אין הפתעות.
אין סיכון – הכסף מובטח ע"י הבנק.

אז במה לבחור?
אם אתה רוצה נזילות מלאה + ריבית קרובה לריבית בנק ישראל – קרן כספית עדיפה.
אם אתה מעדיף וודאות מוחלטת וריבית מובטחת – פיקדון עשוי להתאים יותר.

---

מה החסרונות של קרן כספית?

אין תשואה מובטחת – הריבית משתנה לפי השוק.
אין הגנה מאינפלציה – אם המחירים עולים מהר יותר מהריבית, הכסף שלך נשחק.
יש דמי ניהול – הם נמוכים, אבל קיימים.
לא מתאים לאזרחים אמריקאים – בגלל חוקים אמריקאיים (FATCA), אזרחים אמריקאים לא יכולים להשקיע בקרן כספית.

---

למי קרן כספית מתאימה?

אם יש לך כסף שיושב בחשבון ומחכה לשימוש בעוד כמה חודשים.
אם אתה רוצה תשואה יותר טובה מעו"ש, בלי להינעל בפיקדון ארוך טווח.
אם אתה מחפש השקעה נזילה, פשוטה ונגישה.
אם אתה רוצה ליהנות ממס חכם ודחיית מס.

למי היא פחות מתאימה?
אם אתה מחפש השקעה עם הגנה מאינפלציה – כי הקרן לא צמודה למדד.
אם אתה רוצה ריבית קבועה ומובטחת מראש – כי בקרן כספית הריבית משתנה.

איך משקיעים בקרן כספית – מדריך מעשי שלב אחרי שלב

אם הגעת עד לכאן, כנראה שאתה רוצה לגרום לכסף שלך לעבוד בשבילך. מעולה!
עכשיו נלמד איך בפועל קונים קרן כספית דרך הבנק בצורה פשוטה ונוחה.

---

שלב 1: כניסה לחשבון הבנק

היכנס לאתר הבנק או לאפליקציה.
חפש את האזור שמוקדש לשוק ההון. לרוב זה נקרא "שוק ההון", "השקעות", "טרייד", או משהו בסגנון.
אם אין לך הרשאות מסחר בניירות ערך, ייתכן שתצטרך לאשר זאת מול הבנק (ניתן לעשות זאת טלפונית או דרך האתר).

---

שלב 2: חיפוש קרן כספית

ברגע שנכנסת לאזור שוק ההון, חפש "קרן כספית".
בדרך כלל, הבנקים מציעים רשימה של קרנות שונות – חלקן עם כשרות, חלקן ללא.
תוכל לבדוק את דמי הניהול והכשרות של כל קרן לפני הבחירה.
מחפשים קרנות כשרות, תוכל לבדוק אותן ברשימה כאן.

---

שלב 3: ביצוע רכישה

לאחר שבחרת את הקרן שמתאימה לך, לחץ על "קנייה".
הזן את סכום ההשקעה שלך (אפשר להשקיע כל סכום, אין מינימום).
אשר את הפקודה – הרכישה תתבצע בשעות אחר הצהריים לפי שער הקרן באותו יום.

---

שלב 4: מעקב וניהול ההשקעה

ניתן לבדוק את מצב הקרן שלך דרך חשבון הבנק בכל עת.
אם תרצה למכור – פשוט היכנס שוב לאזור שוק ההון, מצא את הקרן ולחץ "מכירה".
הכסף מהמכירה יועבר לחשבונך תוך כמה ימים.

---

שאלות נפוצות

מתי הכסף שלי מתחיל לעבוד?
️ הקרן רוכשת נכסים מדי יום בשעות אחר הצהריים, אז הרכישה תיכנס לתוקף לפי שער הקרן באותו יום מסחר.

מה קורה אם אני רוצה למשוך את הכסף?
️ הקרן נזילה לחלוטין – אתה יכול למכור את היחידות שלך בכל עת, והכסף יחזור לחשבון תוך מספר ימים.

האם אפשר להפקיד ולהוסיף כסף לקרן מתי שרוצים?
️ כן! אפשר לקנות יחידות נוספות בכל שלב, בדיוק כמו שביצעת את הרכישה הראשונית.

מה קורה אם הקרן מפסידה?
️ קרן כספית משקיעה בנכסים מאוד סולידיים, ולכן התנודות בה קטנות. עם זאת, אין הבטחה לתשואה חיובית בכל זמן נתון.

---

לסיכום:
קניית קרן כספית היא תהליך פשוט של כמה קליקים דרך חשבון הבנק, ללא עמלות קנייה, וללא התחייבות.
במקום לתת לכסף לשכב חסר מעש, תן לו לעבוד בשבילך – כי כשהוא נח, הבנק מרוויח!

הכסף שלך משתעמם – למה לא לתת לו לעבוד?

דמיין שהכסף שלך יושב בעו"ש, משועמם עד דמעות, מתמתח לו בעייפות ושואל:
"תגיד, כמה זמן אתה משאיר אותי ככה? כולם מסביבי עובדים, מרוויחים ריבית, ורק אני מעלה אבק!"

והאמת? יש לו נקודה.
בעוד הוא נח לו בחשבון הבנק שלך, יש מי שכן נהנה ממנו – וזה הבנק.
הוא לוקח את הכסף הזה, משקיע אותו בריבית, ומרוויח יפה מאוד – בזמן שאתה לא רואה מזה שקל.
אבל זה לא חייב להיות ככה.

אז איך גורמים לכסף שלך לעבוד בשבילך?
התשובה פשוטה: קרן כספית.

מה זו קרן כספית?
זו קרן נאמנות שמשקיעה את הכסף שלך במכשירים סולידיים כמו פיקדונות בנקאיים, אג"ח ממשלתי, ומכשירים פיננסיים אחרים שמניבים ריבית.
כלומר, במקום שהכסף שלך ישב חסר מעש, הוא יתחיל לייצר לך רווחים – כמעט בלי מאמץ מצידך.

איך זה עובד בפועל?
אתה קונה יחידות של קרן כספית דרך הבנק (קל ומהיר – חפשו "שוק ההון" או "טרייד" באתר הבנק).
הקרן משקיעה עבורך במכשירים שנותנים ריבית קרובה לזו של בנק ישראל.
הכסף שלך נשאר נזיל לחלוטין – רוצה למשוך? אין בעיה, פשוט תמכור את היחידות בכל רגע שתרצה.
אין התחייבות לריבית מסוימת, אבל בפועל הקרן מספקת תשואה שדומה מאוד לריבית במשק.

למה זה כדאי?
הרווחים שלך – לא של הבנק – במקום שהם יעבדו עם הכסף שלך, אתה עובד איתו!
נזילות מלאה – הכסף שלך לא נעול, אפשר למשוך מתי שרוצים.
מיסוי חכם – מס רווחי הון 25% רק על הרווח הריאלי (אם האינפלציה גבוהה, ייתכן שלא תשלם מס בכלל!).
אין עמלות קנייה דרך הבנק – מה שמגדיל את הרווח הנקי שלך.
מתאים לכל סכום – גם אם יש לך סכום קטן בצד, זה עדיף על לתת לו להתייבש בעו"ש.

מה החסרונות?
אין הגנה מפני אינפלציה – אם האינפלציה גבוהה מהריבית, הכסף נשחק.
אין תשואה מובטחת מראש – אבל היא כמעט תמיד צמודה לריבית בנק ישראל.
יש דמי ניהול מסוימים – אבל נמוכים יחסית לפתרונות השקעה אחרים.

האם זה מסוכן?
ברמה הכללית, קרן כספית נחשבת לסולידית מאוד.
למה? כי היא משקיעה בנכסים בטוחים יחסית כמו פיקדונות בנקאיים ואג"ח ממשלתי.
בהשוואה לפיקדון בנקאי, היא אפילו מפזרת את הסיכון טוב יותר.

איך מתחילים?
קונים קרן כספית דרך חשבון הבנק (ללא עמלות קנייה).
בוחרים קרן עם כשרות שמתאימה לכם.
מתחילים להרוויח ריבית בלי מאמץ.

רוצים לראות איך זה עובד בפועל?
ראו בפוטס הבא.

אז תנו לכסף שלכם לעבוד – כי אם הוא ישכב בעו"ש, מישהו אחר ירוויח עליו!

@דוד-גולדברג כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

אם זה קורה לחברה אז המשקעים מרויחים הכל או שהחברה מרויחה את זה לעצמה?

זה תלוי בסוג הנכסים שבהם החברה משקיעה ובאופן שבו הרווחים וההפסדים מתנהלים בחברה. יש שתי אפשרויות עיקריות:

1. אם מדובר בחברה ציבורית (כמו חברת ביטוח או בית השקעות) שמנהלת את כספיה שלה – הרווחים וההפסדים מהשקעות במדדים, בחוזים או באופציות הם של החברה עצמה. במקרה כזה, המשקיעים במניות של החברה (כלומר, בעלי המניות) יכולים ליהנות מעליית ערך המניה או מדיבידנדים שהחברה מחלקת מהרווחים. אבל אם החברה מפסידה, המניה שלה יכולה לרדת, והמשקיעים יספגו את ההפסד.

2. אם מדובר בכספים של לקוחות (כגון קרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים וכד') – הרווחים או ההפסדים משפיעים ישירות על החוסכים ולא על החברה עצמה. במקרה הזה, אם ההשקעה מצליחה, הלקוחות יקבלו תשואה גבוהה יותר, ואם היא נכשלת – הם יראו ירידה בערך החיסכון שלהם. החברה עצמה בעיקר גובה דמי ניהול ולא משתתפת ישירות ברווחים או בהפסדים של החוסכים.

בקיצור, אם החברה משקיעה את הכסף שלה – היא נהנית או מפסידה. אם היא משקיעה כספי לקוחות – הלקוחות מרוויחים או מפסידים, והחברה פשוט גובה את דמי הניהול שלה בלי קשר ישיר לתשואה.

@שמואל כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

אם חברות הביטוח הישראליות אינן סוחרות במדד עצמו, אלא בחוזים ואופציות עתידיות,
אם יכול להיות מצב שהמדד ירד או יעלה, ואילו חברת ביטוח ספציפית תרד או תעלה בכלל בלי קשר לביצועי המדד,
או שזה מה שנקרא "להכות את המדד"?

כן, בהחלט יכול להיות מצב שבו המדד יעלה או ירד, ואילו חברת ביטוח ספציפית תראה תוצאות שונות, גם אם מדובר בהשקעות הקשורות למדד. זה יכול לקרות אם החברה לא סוחרת ישירות במדד, אלא משתמשת בחוזים ואופציות עתידיות (derivatives) כדי לשחזר את התשואות של המדד או להגן עליו (hedging).

כשהחברה משתמשת בחוזים ואופציות עתידיות, יש מספר גורמים שיכולים להשפיע על הביצועים שלה באופן שונה מהמדד עצמו:

1. אסטרטגיות גידול או הגנה: חברות ביטוח עשויות להשתמש בחוזים או אופציות כדי להגן על עצמן מפני ירידות בשוק או להגדיל את התשואה במקרה של עליות. כלומר, אם יש להן אסטרטגיית גידול או הגנה שמחוברת למדד, התוצאות יכולות להיות שונות ממה שמתרחש בפועל במדד.

2. מינוף: אם החברה משתמשת במינוף כדי להשקיע באופציות או בחוזים, זה יכול להוביל לתנודתיות גבוהה יותר בביצועים שלה, ולתשואה שיכולה להחמיץ או לעקוף את ביצועי המדד.

3. הוצאות על אסטרטגיות חיסכון (Hedging): כל אסטרטגיית הגנה או מינוף כרוכה בעלויות שיכולות להקטין את הביצועים של החברה, גם אם המדד בעצמו לא מצביע על ירידה או עלייה.

לגבי השאלה אם זה נקרא "להכות את המדד" – הכוונה ב"להכות את המדד" היא להשיג תשואה גבוהה יותר מהממוצע של המדד, כלומר תשואה שתעלה על התשואה של המדד במהלך זמן נתון. במילים אחרות, זה מצב שבו חברה או מנהל השקעות מצליחים ליצור יתרון על פני השוק הכללי. אם חברת ביטוח משתנה לפי אסטרטגיה מסוימת (כמו גידול או הגנה), ומביאה לתשואות שונות מאלו של המדד עצמו, זה לא בהכרח נחשב להכות את המדד, אלא יותר להתנהלות אסטרטגית שיכולה להשפיע על תוצאות ההשקעה.

@טריידר כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

נחוץ להגדיש את הסכונים במסחר בטווח הקצר!
כל אחד מחפש הזדמנויות לרווחים מהירים,
לא כל אחד יכול לסכן את כל כספו עבור זה...

אכן ובהחלט!

מסחר לטווח קצר עלול להוביל להפסדים משמעותיים אם אין ניסיון ושליטה בתחום. תנודתיות גבוהה יכולה להביא לרווחים מהירים אך גם להפסדים כבדים. חשוב לא להשקיע כסף שאי אפשר להרשות להפסיד, לא לפעול מתוך רגשות ולדעת שמסחר יומי אינו דרך קלה להתעשרות.

השקעה לטווח ארוך מתמקדת ביציבות וצמיחה הדרגתית, מתאימה למי שמחפש רווחים לאורך זמן עם סיכון נמוך יחסית. מסחר לטווח קצר מציע אפשרות לרווח מהיר אך כרוך בסיכון גבוה, דורש מעקב מתמיד, ניסיון וקבלת החלטות מהירה. מי שמעדיף ביטחון ייטה לטווח ארוך, ומי שמוכן לקחת סיכונים וללמוד את התחום עשוי לנסות מסחר קצר. בכל מקרה, חשוב לא להסתכן בכסף שלא ניתן להרשות להפסיד.

והנה ממה שכתבתי בחוברת שלי:

️ מסחר לטווח קצר – הזדמנות או סכנה?

הרבה משקיעים חדשים נמשכים למסחר לטווח קצר מתוך רצון לרווחים מהירים. נראה מפתה – לקנות בזול, למכור ביוקר, וליהנות מהכסף תוך ימים או אפילו שעות. אבל האם זה באמת כל כך פשוט? חשוב להבין שהמסחר הקצר מלא בסיכונים, ולמי שלא מודע אליהם, זה יכול להפוך מהר מאוד מהזדמנות לרווח – למלכודת כלכלית כואבת.

---

מסחר לטווח קצר – פוטנציאל גבוה, סיכון גבוה

מסחר קצר בנוי על ניצול תנודות מהירות של מחירי מניות, מטבעות קריפטוגרפיים או סחורות. בשונה מהשקעות לטווח ארוך שמתבססות על ניתוח עסקי מעמיק, כאן הדגש הוא על תנועות שוק, גרפים ומומנטום. מצד אחד, ניתן להרוויח סכומים יפים בזמן קצר, אבל מהצד השני – ההפסדים יכולים להיות מהירים וכואבים לא פחות.

הפסדים מהירים – המחיר יכול לזוז נגדך ברגע, ולמחוק רווחים ואפילו את כל ההשקעה
לחץ נפשי גבוה – קבלת החלטות תחת לחץ יכולה להוביל לטעויות חמורות
תלות במזל ובשוק – אפילו עם ידע וניסיון, תנאי השוק יכולים להיות בלתי צפויים
עמלות ועלויות – קנייה ומכירה תכופים מצטברים לעלויות גבוהות שמשפיעות על הרווח

---

לא לכל אחד – הסיכון שבהתלהבות יתר

הרבה אנשים נכנסים למסחר קצר מתוך אשליה שאפשר להרוויח בקלות. הם רואים סיפורי הצלחה של סוחרים מנוסים, אבל לא שומעים על אלו שהפסידו הון. מסחר כזה דורש ידע מעמיק, הבנה טכנית ושליטה רגשית גבוהה.

מתחילים רבים משקיעים את כל כספם בלי להבין את הסיכון, ומאבדים אותו במהירות
חלקם מנסים "להחזיר הפסדים" עם השקעות מסוכנות עוד יותר, ונופלים עמוק יותר
אחרים מגלים שהמסחר הופך להתמכרות, וממשיכים להפסיד בגלל טעויות רגשיות

---

איך להיזהר ולהתנהל נכון?

אם בכל זאת רוצים לנסות מסחר קצר, חשוב לנקוט משנה זהירות:
להשקיע רק סכום שאפשר להרשות להפסיד
להבין את השוק וללמוד היטב לפני שמתחילים
להשתמש בסטופ-לוס כדי לצמצם הפסדים
לא לפעול מתוך רגש או פזיזות
לנהל סיכונים ולא להמר על כל הכסף בעסקה אחת

---

מסחר קצר – לא דרך קלה להתעשרות

מי שנכנס למסחר קצר מתוך תקווה לעשות כסף קל מגלה מהר מאוד את המציאות: זה תחום מאתגר, עם סיכון גבוה, שלא מתאים לכל אחד. בעוד שבמקרים מסוימים אפשר להרוויח, רוב האנשים מפסידים אם הם לא מגיעים עם אסטרטגיה, משמעת וידע אמיתי.

השורה התחתונה: מסחר קצר הוא לא משחק ולא הימור, אלא מקצוע לכל דבר. אם לא יודעים מה עושים – עדיף להתרחק.

@מונטיפיורי
עכשיו לא כ"כ שמים לב לזה, כי אין כ"כ הרבה אשכולות ארוכים,
אבל ב"ה, כשהפורום אכן מתרחב, ואשכול מסוים נהיה מעל עמוד אחד,
הרי שהממשק נותן בתחתית כל עמוד את מספרי עמודים אליהם אני רוצה לדפדף,
נראה לי שיותר יהיה נח ויותר מהיר, אם העמוד יהיה אחד ארוך ממש (כמו במתמחים),

בכל אופן, אם המנהלים כן רוצים להישאר במתכונת הנוכחית,
אמליץ שגם בתחילת האשכול יהיה מספרי עמודים, בהתחלה כשהאשכול שכתבתי בו הרבה,
ולפתע ראיתי בו רק הודעה אחת, ממש נבהלתי,
ולקח לי המון זמן להבין שזה נהיה עמוד שני...
אז גם אם אתם משאירים את זה כמתכנתו,
חייבים מאוד להוסיף מיספורי עמודים גם ובעיקר בראש כל אשכול.
תודה על עבודתכם המסורה!!!

@פלוס
ואצטט לך מתוך החוברת שלי, בעניין הזה:

כדי לדעת אם מניה מתאימה להשקעה לטווח ארוך או קצר, צריך לבדוק כמה דברים:

️ השקעה לטווח ארוך

משקיעים שחושבים קדימה מחפשים חברות יציבות, רווחיות וצומחות לאורך שנים. איך מזהים אותן?
1️⃣ נתונים פיננסיים – האם החברה רווחית? האם ההכנסות שלה צומחות?
2️⃣ יתרון תחרותי – האם יש לה משהו ייחודי שמקשה על מתחרים להדביק אותה?
3️⃣ ניהול טוב – האם ההנהלה מקבלת החלטות חכמות ומכוונת לצמיחה?
4️⃣ תחום יציב – חברות שפועלות בתחומים עם ביקוש קבוע (טכנולוגיה, בריאות, צריכה בסיסית) מתאימות יותר להחזקה ממושכת.

מניות של חברות גדולות ומבוססות, שממשיכות להרוויח ולהתפתח לאורך זמן, יהיו בדרך כלל טובות לטווח ארוך.

---

השקעה לטווח קצר

מי שמחפש רווח מהיר, לרוב יתמקד במניות שזזות הרבה ומגיבות לאירועים בשוק. כאן הניתוח הוא שונה:
1️⃣ תנודתיות גבוהה – מניות שעולות ויורדות במהירות הן הזדמנות לרווח מהיר
2️⃣ ניתוח טכני – סוחרים לטווח קצר בוחנים גרפים, מחפשים דפוסים ומזהים נקודות כניסה ויציאה.
3️⃣ חדשות ואירועים – דוחות כספיים, עדכונים רגולטוריים או השקות חדשות יכולים לגרום לקפיצות חדות במחיר.
4️⃣ ביקוש בשוק – מניות עם נפח מסחר גבוה מאפשרות קנייה ומכירה מהירה בלי בעיות נזילות.

מניות תנודתיות יותר כמו חברות טכנולוגיה קטנות, מניות טרנדיות או כאלה שעוברות אירועים משמעותיים, מתאימות יותר למסחר קצר טווח.

---

אז איך מחליטים?

אם אתה רוצה יציבות וצמיחה עקבית – תחשוב לטווח ארוך.
אם אתה מחפש הזדמנויות לרווחים מהירים – תתמקד בטווח קצר.
אפשר גם לשלב – להחזיק השקעות יציבות לטווח ארוך, ולסחור במניות תנודתיות לטווח קצר.

הכי חשוב: לדעת מה מתאים לך, להבין את הסיכון, ולבחור אסטרטגיה שמתאימה לך ולמטרות שלך.

@חדש-בשוק
כדי לדעת אם מניה מתאימה להשקעה לטווח ארוך או קצר, צריך לבחון כמה גורמים:

למשקיע לטווח ארוך חשוב לבדוק אם החברה רווחית, יציבה וצומחת לאורך זמן. מסתכלים על נתונים כמו דוחות כספיים, מגמות צמיחה, יתרון תחרותי, ומיקום בשוק. חברות עם הכנסות יציבות, פוטנציאל צמיחה ועסק מבוסס בדרך כלל יתאימו יותר להחזקה ממושכת.

לעומת זאת, משקיעים לטווח קצר מחפשים תנודתיות והזדמנויות לרווח מהיר. הם מתמקדים בניתוח טכני, מגמות בשוק, חדשות ועדכונים שמשפיעים מידית על מחיר המניה. במקרים כאלה, מניות שזזות הרבה ביום או שבוע יכולות להתאים יותר למסחר קצר טווח.

בסופו של דבר, ההחלטה תלויה במטרה של המשקיע ובסיכון שהוא מוכן לקחת.

@טריידר כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

מה זה מס ירושה בארה"ב ?

מס ירושה בארה"ב הוא מס שמטילים על ירושות או מתנות שעוברות בין אדם שנפטר לבין יורשיו. מדובר במס פדרלי, שמטיל עליו שירותי מס הכנסה של ארה"ב (IRS). חשוב לדעת כי יש פטור ממס הירושה למוריש שמוריש סכום מתחת לגבול מסוים, והמס חל רק על סכומים שמעבר לגבול זה.

לפי החוקים הנוכחיים (2025), גבול הפטור הוא כ-12.92 מיליון דולר לאדם (המספר משתנה מדי שנה בהתאמה לאינפלציה), כלומר אם שווי הירושה נמוך מגבול זה, לא יוטל מס. אם שווי הירושה גבוה מגבול הפטור, אזי המס יוטל על יתרת הסכום הגבוה מהסכום הפטור.

יש גם מסי ירושה במדינות מסוימות, בנוסף למס הפדרלי, כאשר כל מדינה בארה"ב עשויה להטיל שיעורי מס שונים על ירושות ומתנות.

@טריידר כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

האם מס ירושה בארה"ב חל גם על כל אחזקת קרנות סל המונפקות בארה"ב ללא קדר לאזרחות ותושבות ?

לא, מס ירושה בארה"ב לא חל באופן אוטומטי על כל אחזקת קרנות סל (ETFs) המונפקות בארה"ב על ידי אנשים שאינם אזרחים או תושבי ארה"ב. עם זאת, ישנם כמה שיקולים שיכולים להפעיל את חובת המס במקרים מסוימים:

1. החוק הפדרלי והמס על ירושות: מס ירושה בארה"ב חל רק על נכסים של תושב או אזרח אמריקאי. אנשים שאינם תושבים או אזרחים אמריקאיים אינם חלים עליהם החוקים הפדרליים של מס ירושה, אלא אם כן הם מחזיקים בנכסים בתוך ארה"ב, כמו קרקעות או מניות של חברות אמריקאיות.

2. קרנות סל הנסחרות בארה"ב: אם אדם שאינו תושב או אזרח ארה"ב מחזיק בניירות ערך אמריקאיים (כולל קרנות סל מונפקות בארה"ב), ייתכן שתחול חובת מס על רכוש זה במקרה של ירושה או העברה לאחר המוות, אם נכסים אלו נמצאים בארה"ב. יחד עם זאת, על פי רוב, המוריש לא יישא במס ירושה פדרלי אם שווי הירושה נמוך מהסכום הפטור (כ-12.92 מיליון דולר לאדם, נכון לשנת 2025).

3. מס על רווחי הון במכירת קרנות סל: אם מדובר על מכירה של נכסים בארה"ב לאחר המוות, אז עלולים לחול מסי רווחי הון על הרווחים. במקרה של ירושה, ה"בסיס" למס רווחי הון יועבר ליורש לפי שווי השוק של הנכס במועד המוות (ולא לפי המחיר בו נרכש), וזה עשוי להפחית את המס על הרווחים במידה והנכס נמכר מאוחר יותר.

למעשה, אם מדובר באדם שאינו אזרח או תושב של ארה"ב, הימצאותם של נכסים בארה"ב, כמו קרנות סל, עשויה להוביל לחובת מס מסוימת במקרים של ירושה, אך זה תלוי בסכום ובתנאים. מומלץ להתייעץ עם יועץ מס בינלאומי כדי לקבל תמונה מלאה על החובות וההתחייבויות במקרה הספציפי.

@טריידר כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

מאיזה סכום משלמים מס ירושה בארה"ב ?

בארה"ב, מס ירושה פדרלי חל על ירושות שמסתכמות בסכומים גבוהים מ-12.92 מיליון דולר לאדם (לפי הנתונים של 2025). כלומר, אם שווי הירושה הכולל, כולל נכסים פיננסיים, קרקעות, ורכוש אחר, גבוה מ-12.92 מיליון דולר, אז המוריש יחויב במס ירושה על החלק שמעבר לסכום הפטור הזה.

המס נגבה לפי מדרגות שונות, וההתחלה היא על יתרת הערך שמעבר לסכום הפטור. שיעור המס יכול להגיע עד 40% על הסכום שמעבר לגבול הפטור.

כדי להמחיש, אם אדם השאיר ירושה בשווי 15 מיליון דולר, כלומר מעבר לגבול הפטור, ייגבה מס על הסכום שבין 12.92 מיליון דולר ל-15 מיליון דולר (בערך 2.08 מיליון דולר).

ההערה החשובה היא שמס הירושה הפדרלי חל על נכסים בארה"ב בלבד. אם המוריש היה תושב חוץ או מחזיק בנכסים מעבר לארה"ב, יכולים להיות מסים נוספים במדינות אחרות, תלוי בהסכמים בין המדינות והחוק המקומי של כל מדינה.

אם ירושתך נמוכה מהמגבלה הפטורה, לא יוטל מס פדרלי.

@טריידר כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

איזה תחליף יש לקרנות סל מחקי מדד המונפקות בארה"ב ?

אם אתה מחפש תחליף לקרנות סל (ETFs) המחקות מדדים המונפקות בארה"ב, ישנם מספר אפשרויות שיכולות לשמש כתחליף בהתאם לאופי ההשקעה ולמדינה בה אתה נמצא:

1. קרנות סל מונפקות מחוץ לארה"ב (Global/International ETFs):
   קיימות קרנות סל המחקות מדדים שמנוהלות ומונפקות מחוץ לארה"ב, כמו בבריטניה או בגרמניה. דוגמאות לכך הן קרנות סל הנסחרות בבורסות אירופיות כמו בורסת לונדון או בורסת פרנקפורט. הקרנות הללו עשויות להציע חשיפה לשווקים גלובליים מבלי להיות כפופות לחוקי המס האמריקאיים.

2. קרנות נאמנות (Mutual Funds):
   קרנות נאמנות הן כלי פיננסי נוסף שיכול להחליף את קרנות הסל. קרנות אלו משקיעות בכמות רבה של נכסים על פי אסטרטגיה מסוימת, כמו מחיקת מדדים. קרנות נאמנות אינן נסחרות בשוק כמו קרנות סל, אך הן מציעות ניהול מקצועי של ההשקעה ומיועדות למי שמחפש השקעה אקטיבית או פאסיבית במדדים.

3. קרנות סל בבורסות מחוץ לארה"ב:
   ישנן גם קרנות סל הנסחרות בבורסות במדינות אחרות שאינן בארה"ב, לדוגמה:

   • בורסת טוקיו (TSE) – קרנות סל הנסחרות ביפן שמחקות מדדים יפניים או בינלאומיים.
   • בורסת לונדון (LSE) – קרנות סל המחקות מדדים אירופיים או גלובליים.

4. תעודות סל/תעודות מבנה:
   במדינות שונות קיימות תעודות סל שמחקות מדדים, אך אינן בהכרח מונפקות בארה"ב. לדוגמה, בשוק הישראלי ישנן תעודות סל שמחקות מדדים כמו ה-S&P 500 או NASDAQ, אך הן מונפקות על ידי גופים לא אמריקאיים ומפוקחות לפי החוקים המקומיים.

5. ההשקעות ישירות במניות/אג"ח:
   אם המטרה שלך היא לאו דווקא להיות תלוי בתעודה כלשהי, אפשר להשקיע ישירות במניות או אג"ח של חברות שונות, וליצור תיק השקעות שמחקה מדדים שונים. זו אפשרות שמספקת יותר גמישות, אך דורשת יותר זמן והשקעה בניהול.

בכל מקרה, חשוב לבדוק את התנאים, דמי הניהול, ואת התנאים המשפטיים והמסים החלים על ההשקעה בכל אחת מהאפשרויות הללו, במיוחד אם מדובר בהשקעות בין-לאומיות.

@צמיחה
אכן, מתוך הקונטרס ב"ה,
כעת בעריכה אחרונה.
בע"ה כשיצא לאור, אעלה אותו לתועלת הכלל.

@חדש-בשוק
אם מנכים לך מס במקור על דיבידנדים מחו"ל, אפשר לבדוק אם יש אמנת מס בין ישראל למדינת ההשקעה, כדי לראות אם אפשר להפחית את גובה הניכוי. בישראל גם יש חובת מס על דיבידנדים, אבל אם כבר שילמת מס בחו"ל, אפשר לקזז אותו כדי לא לשלם פעמיים. במקרים שבהם נגבה יותר מדי מס, אפשר להגיש דוח שנתי לרשות המיסים ולבקש החזר. לפעמים משתלם לבדוק את הנושא עם רואה חשבון, במיוחד אם יש השקעות משמעותיות.