הטור שכתב בעניין דירה בהנחה יעקב רייניץ בקבוצה המדהימה של ידידנו @ניסן-עציוני
איפה כדאי להירשם? ניתוח מעמיק של הגרלת 'דירה בהנחה'
ביום ראשון בשבוע שעבר נפתחה ההגרלה הממשלתית 'דירה בהנחה' לכ – 7,500 יח"ד, ומאותו רגע עסוקים המוני עמך בית ישראל איפה כדאי לבחור דירה מבחינת הסיכויים הכי טובים לזכות בהגרלה וכמובן אחוזי הרווח.
ובכן, קודם כל אין תשובה אחידה כי הפעם יש הקצאות מיוחדות לבני מקום, חיילי מילואים ולוחמים בסדיר שקיבלו עדיפות על פני כולם – ובחלק מהערים, בעיקר בפריפריה, ההקצאה היא משמעותית מאד. כאשר מקזזים את ההקצאות המיוחדות הללו, נשארות כ-3,100 יחידות דיור המיועדות לכלל הציבור (נכנה אותן "חיצוניים").
בהמשך נתמקד אך ורק בסיכויי הזכייה של "החיצוניים", מכיוון שסביר להניח שבקטגוריות המיועדות בעיקר לאנשי מילואים ובני מקום, הם יזכו ברוב הדירות. יצוין כי משרד השיכון אינו מפרסם את נתוני ההרשמה של חיילי המילואים, ככל הנראה מטעמי בטחון.
ההגרלה הנוכחית מורכבת במיוחד, שכן משרד האוצר הציב מגבלות ותנאים שמקשים על הציבור הרחב להשתתף. למעשה, משרד האוצר הצליח להגביל באופן דרמטי את הזמינות עבור אזרחים שאינם משרתי מילואים או בני מקום, מה שהופך את ההשתתפות בהגרלה למסובכת ומוגבלת עבורם, וכל דירה שמיועדת עבורם היא הישג של ממש כתוצאה מההתעקשות של משרד השיכון לאפשר לכלל האזרחים במדינה להשתתף בהגרלה.
*
בא נתחיל עם הערים שהסיכוי "לחיצוניים" להגריל שואף לאפס ולכאורה חבל להירשם שם: דימונה, טבריה, כפר ורדים, עכו ומעלות.
אז מה היא ההנחה שתקבלו על הדירה שתזכו בה, תלוי את מי שואלים. יש פערים בין הנתונים של השמאי הממשלתי עליו מסתמכים ברמ"י, לעומת הנתונים של מדל"ן שהשוק החופשי מתבסס עליו. מסיבה זו, בטבלה המצורפת נעשה ממוצע וזה משקף יותר את נתוני האמת.
ובכלל חשוב להדגיש בצורה ברורה: לפני שאתם בוחרים דירה, תעשו חשבון כמה הון עצמי יש לכם. אם מדובר בסכום נמוך, אל תתמודדו בהגרלות על דירות של 2.5 מיליון שקל, כי פשוט לא תעמדו בתשלומים, ובתקופת הבנייה מדובר על תשלומי שכירות ומשכנתא בו זמנית. יש פתרונות של הכנסת שותף וכו', אבל הנושא הזה מורכב גם מבחינה חוקית – וכל אחד שיבדוק זאת לעצמו.
אם ההון העצמי נמוך, ניתן להתמודד בערים שמחירי הדירות בהגרלות מתאימים ליכולת הפיננסית, גם אם הרווח אינו גדול. בסופו של דבר, אם יש לכם 100-150 אלף שקל, זה המקום היחיד שתקבלו משכנתא על 90% משווי הנכס ותתקדמו לבעלות על דירה.
בהגרלה הנוכחית יש פער עצום: מדירות 100 מ"ר בממוצע של כ-700 אלף שקל (מצפה רמון ועפולה), ועד ירושלים ורעננה בסכומים של 2.5 מיליון שקל לדירה. בהגרלות הקודמות הממוצע עמד על כ-1.5 מיליון לדירה.
*
ואיפה הסיכויים הטובים לחיצוניים להגריל
באופן כללי, בעלי הון עצמי נמוך (וגם גבוה) כדאי להם לשקול התמודדות בעפולה (770 אלף שקל), מצפה רמון (644 אלף שקל), ונוף הגליל (1.08 מיליון שקל) .
בתקציב מעל 1.4 מיליון אפשרי גם: עפולה, נוף הגליל, קרית גת.
בתקציב מעל 1.7 מיליון אפשרי גם: עפולה, קרית גת, קרית עקרון.
בתקציב מעל 2.5 מיליון אפשרי גם: עפולה, רעננה, קרית עקרון.
בני מקום בבית שמש בתקציב 1.7 מיליון: בית שמש, עפולה, קרית עקרון.
בני מקום בירושלים בתקציב 2 מיליון: י-ם הר הצופים בלבד, עפולה, קרית עקרון.
בני מקום בירושלים בתקציב 2.8 מיליון: ירושלים, רעננה, קרית עקרון.
*
לתשומת לב: למרות שאני מייעץ לאנשים מדי יום בנושאי נדל"ן, בנוגע להגרלה הספציפית הזו השתדלתי להביא כאן את כל הנתונים הרלוונטיים. מעבר לנתונים אלו אין טעם ליצור קשר, מכיוון שלא אוכל לסייע יותר ממה שכבר פורט כאן. במידה ויהיו שינויים בהמשך, אפרסם עדכונים בעמודים אלו. אין באמור המלצה לבחירת דירה וכל אחד יחליט לפי שיקול דעתו
היות והחלו להיות בעיות במכס עשיתי ייבאו גדול של ממירים הללו
יש עכשיו שתי הזמנות בדרך הזמנה אחת עם משלוח ימי שאמור להגיע רק באזור סוכות
הזמנה שניה דרך האוויר שאמור להגיע בעוד שבועיים משלוח דרך האויר עולה ל50 ממירים כמעט 17000 ש"ח
לכן המחיר של ההזמנה הקרובה הוא 300 ש"ח יותר לכל ממיר
מחיר של ממיר 6.2 או 2000 בהזמנה של סוכות או 2300 בהזמנה הקרובה
בהצלחה רבה
הממירים מתאימים גם למי שלא רוצה חשמל סולארי אלא רק לשבת?
שלום רב,
לחברי הפורום.
אני איש עסקים חרדי שמעוניין לפתוח עסק בתחום מסוים שבו אני רוצה להעסיק נשות אברכים עם משכורת מכובדת זו הדרך שלי לתמוך בלומדי התורה בעיקר בתקופה הזו
העסק המדובר דורש יציבות בעבודה של העובדות ולכן כוונתי היא לפתוח אותו במקום שאין תחרות בין העסקים והעובדות לא עוברות מעסק לעסק כדי לקבל משכורות גבוהות וכדומה
שאלתי אברך שיש לי קשר אתו באיזה מקום זה מתאים והוא הציע את הקהילות בעפולה ובכפר יונה בנצרת עילית ואמר שבפורום הזה אוכל למצוא מידע עליהם
קראתי קצת בפורום ולא מצאתי את מה שאני מחפש
ואני לא יודע כלום על המקומות הללו עפולה מבחינתי היא העיר של הגרעינים ולא ידעתי שיש שם קהילה של אברכים חרדים ובכפר יונה בנצרת עילית שמעתי קצת אבל אני לא ממש מכיר
אבקש מעסקני הקהילה לשלוח לי מספרי טלפון או כתובות מייל של האחראים בקהילה על קידום עסקים במקומות הנ"ל
למייל slwmk162@gmail.com
תודה
@פשוט-יהודי
יפה מאד!
זה מתחבר לאשכול שלי- "איפה תרויחו הכי הרבה כסף".
שהמכנה המשותף- לקבל פרספקטיבה אחידה לכל ההוצאות ההשקעות ושאר פעולות פיננסיות,
וכשמחשבים את זה ברמה החודשית- זה הכי ברור, לצייר את זה מול העינים ולהשוות.
אהבתי!
זכינו בהגרלת מחיר למשתכן (הגרלה 2170 באפיקי הנחל) באופקים לפני כשלוש שנים.
לאחרונה יצרנו קשר עם היזם- "קבוצת היוצקים" והם הגיבו שהזכייה שלהם במכרז התבטלה בתאריך שהינו כחודשיים לפני שאותה הגרלה נפתחה להרשמה. זאת אומרת שאנו זכינו בזכות לדירה שעוד לפני שהוגרלה (ולפני שנפתחה ההרשמה לאותה הגרלה) כבר לא היה לה קבלן. כל פניותינו למשרד השיכון ורמ"י נענו בקלישאות והתחמקויות
(ד"א היה על זה כתבה ב"דה מרקר" של סימי ספולטר לפני כחודשיים והוא טען שחברת היוצקים נכנסה לקשיים ולכן ביטלה את הזכייה והודיעה לרמ"י אך משום מה המסר לא הועבר למשרד השיכון ולכן הגרילו, גם הוא לא הצליח להשיג את משרד השיכון)
כעת אנו שוקלים מה ניתן לעשות מאחר ואין לנו אפילו השערה מתי אם בכלל ימצאו קבלן חדש (אציין כי בלי זה ככל הניראה היינו מזמן קונים בפריפריה במחירים של אז) אנו חשבנו שהדרך הטובה היא לאגד את הזוכים בהגרלה ולפנות כקבוצה למשרד השיכון ואולי גם לרמ"י בינתיים הגענו ל6 זוכים (סה"כ מתוך 33) אבל אנו מרגישים מאד מבולבלים מול מערכת ביוקרטית מסורבלת
נציין שלמרות שאנו היינו מעדיפים לקדם בהשתדלות ועסקנות לכאורה זה גם עניין משפטי מול המדינה שהתרשלה
א) בזה שהגרילה דירות ללא קבלן
ב)בזה שהטעתה את הזוכים ויצרה להם מצג שווא שהעניין מתקדם בצורה הרגילה ואפי' כותבת עדיין שיש קבלן וזה קבוצת היוצקים (במענה לפניותיי המדינה הודתה מתוך הדברים שאין כרגע קבלן)
ג)בזה שלא מקדמת ומצד שני מצרפת זוכים נוספים לפרויקט (יש לנו מידע על זוכה שנוסף לפני כשנה מביטול של זוכה)
ואולי גם מישהו יכול להבין שזה דבר שצריך לפצות עליו כי בסוף זה רשלנות של המדינה שפגעה בנו מאד.
שאלתנו: אם למישהו יש מושג למי כדאי לפנות (אפשר להמליץ על עו"ד) ומה יש לעשות כדי לקדם את העיניין ואפי' רק לקבל דבר ראשון הצהרת כוונות מהימנה ממשרד השיכון וכן צפי,
נשמח מאד לשמוע תגובות בעניין.
תודה מראש!
שואל בתום לב ובחוסר ידע:
מה הבעיה לפתוח אקסל (ויש תבניות חינמיות בשפע לזה) ולחשב שם את ההוצאות,
לטובת כולם, אם יש לך קובץ אקסל כזה, אשמח מאוד אם תוכל לשתף אותו איתנו. זה יכול לעזור להרבה אנשים.
יש לי אקסל נחמד שבניתי שנותן סדר בהכנסות וההוצאות.
הרעיון של חלוקת ההוצאות מתבסס על העיקרון שהוצאות חד פעמיות במהלך השנה אמורות להיות מכוסות ע"י הכנסות חד פעמיות.
מעבר לכך זה נותן סדר בהוצאות בחלוקה לפי קטגוריות (קבוע/שוטף/חריג).
יש גם אופציה לרשום את ההשקעות שהתבצעו באותו חודש.
וכמובן בנוסף יש סיכום של אחוזי היתרה (חודשי ושנתי) עם גרף חודשים ופיצה. חישוב פיננסי-שנתי.xlsx
@פשוט-יהודי
הדוגמא היא נפלאה.
אבל לעיתים התוצאה היא חינוך לצמצום וראש קטן - דקדוקי עניות בלשון חזל.
אם מתחילים לחסוך במוצרי צריכה ביום יום שקל כאן ושקל שם, מגיעים לדקדוקי עניות.
זה נכון שצריך להסתכל על הדוגמא הזו ולדעת שאסור בשום אופן לקנות מותגים כי הם מותגים.
הקטשופ והפסטה של מותג ישראלי מוכר הם אמנם קצת יותר טעימים אבל פער המחיר שלהם ממוצרים פשוטים יותר לא שווה את זה. בקצרה:
אם מדובר בהחלטה אחת שלא קונים מוצר מסוים, או שלא קונים בחנות מסוימת יקרה, זה יכול לחסוך אלפי שח בשנה.
אבל אם מדובר על חשבון יומיומי כמה עולה כל מוצר - זה דקדוקי עניות - למרות שזה חוסך הרבה מאוד.
מסכים איתך,
דקדוקי עניות זה גרוע מאד, וצריך להיזהר לא להגיע לשם, ולדעתי שווה להוציא על זה עוד כסף
נשמע שאלה לא לעניין?
הרי ברור שכיכר לחם עולה הרבה פחות ממכונת כביסה.
אז בואו נחשב כמה כסף אנחנו מוציאים בחיים על לחם לעומת כמה כסף אנחנו מוציאים בחיים על מכונת כביסה. לדוגמא: אנחנו קונים שני כיכרות לחם לשבוע במחיר של 9 ש"ח לכיכר, בעלות שנתית (18X50) זה יוצא 900 ש"ח. לעומת זאת מכונת כביסה שנקנה במחיר של 2000 ש"ח ותחזיק לנו 10 שנים תעלה לנו לשנה 200 ש"ח.
אז למסקנה, על מה אנו מוציאים יותר כסף על לחם או על מכונת כביסה? התשובה היא - על לחם!!!
כולנו מבינים שהלחם ומכונת הכביסה הם רק הדוגמא, הנקודה היא שאנחנו משלמים על מוצרי צריכה יום יומיים הרבה יותר כסף מאשר על מכשרי חשמל, ריהוט, ושאר דברים שקונים פעם ב...
למה זה כ"כ משנה?
כי כשאנחנו מבינים מה באמת עולה לנו הרבה כסף, אנחנו יודעים שאם במוצרי צריכה יום יומיים נתרגל לקנות ביותר זול (לדוגמא, לא מותגים) נחסוך הרבה יותר כסף מאשר אם נקנה מכשירי חשמל זולים יותר!
נחזור לדוגמא של הלחם ומכונת הכביסה: אם נמצא לחם במחיר של 2 ש"ח פחות זה יוצא חיסכון שנתי של 200 ש"ח (4X50), ואם נקנה מכונת כביסה זולה יותר ובמקום 2000 נשלם 1500 ש"ח חסכנו 50 ש"ח
לשנה!
לסיכום: עדיף להתרגל לחסוך ולקנות מוצרי צריכה זולים יותר, מאשר לקנות מכשירי חשמל וריהוט זול יותר (והרבה פעמים הזול מתברר כיקר).
הנושא שהסעיר את עולם האברכים בתקופה האחרונה, הגיע להכרעה במעונו של מנהיג הדור
כמעט שנה חלפה מאז שארגון בנקל וחזונו נכנסו בעוצמה אדירה לעולם התורה, היום כולם מבינים שזו הדרך המומלצת ביותר דרכה ניתן יהיה לחתן את הילדים בכבוד בס"ד.
הדבר עורר שיח נרחב - כיאה לבני תורה - בנושא 'מהי חובת ההשתדלות'? עד כמה כל אחד ואחד מחוייב להתחיל היום לחסוך ולהשקיע דרך 'ארגון בנקל'? והאם ניתן להשתמש באיצטלת ה'ביטחון' ולהשאיר בידי שמים את הימים העתידים לבוא? ובקיצור, האם מוטלת עלינו חובה מדין 'השתדלות' להשקיע דרך 'בנקל'? או שזו פגיעה במידת הביטחון?
בימים האחרונים, בתל תלפיות במרומי הגבעה בבני ברק, בביתו הקט של רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו שליט"א, לאחר שעלה על שולחן מלכים האמירות כביכול שעצם השיח על השקעות דרך 'ארגון בנקל' והדרבון של הארגון לעמלי תורה לתכנן מוקדם ככל האפשר, עוד כשהילדים רכים את ההוצאות הנצרכות לחתונתם ומהיום להתחיל לחסוך לכך בצורה מפוקחת, הרי זו פגיעה במידת הביטחון. רבן של ישראל נזעק ובבת אחת כל הספיקות הוסרו ובקול דממה דקה אך ברורה ונחרצת הגיעה ההכרעה: זה דבר חשוב מאד מאד! זה לא דבר חדש! תמיד השקיעו! גדולי ישראל בכל הדורות גם השקיעו ועשו מסחר!
היה זה כאשר עלינו ראשי הארגון בחרדת קודש להתייעצות מקיפה במעונו של רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו שליט"א להציע בפניו את השאלות המגיעות לארגון מציבור בני התורה, ולשמוע איך עמלי התורה כ"י צריכים להתנהל בנושא כבד משקל זה – השקעה לחתונות בדרכים מפוקחות עוד מזמן שהילדים קטנים.
נכדו ונאמן ביתו הגאון רבי מנחם שליט"א הציג בפניו את פעילותנו קרוב לשנה ואת החזון הגדול אותו אנו מיישמים - למצוא פתרונות לאלפי ישראל איך ניתן להתכונן טרם עת עבור ההוצאות הגדולות של חתונות הילדים, ובהדגשה יתירה שפתרונות אלו יאפשרו להם להשאר טמונים בד' אמות של הלכה, ומנגד לעשות הו"ק פשוטה ובטוחה ולהתחיל להשקיע ולהגיע לחתונות הילדים ברוגע, כשגם אז הראש ישאר ספון בכותלי בית המדרש ולא בחיפוש אחר ערבים והלוואות, רבן של ישראל שליט"א הנהן בקורת רוח מרובה והתבטא כי זה: חשוב מאוד מאוד.
כשקיבל מרן שליט"א לידיו את ה'דעת תורה' מגדולי הדיינים שליט"א בנושא - שהוכן ופורסם ע"י הארגון - וסמך ידיו ע"כ, ובמיוחד שחתומים על המכתב גדולי הדיינים אשר מצוקות ציבור ההורים הקורסים תחת נטל ההוצאות המרובות, וביום פקודה לא עומדים ב'תנאים' אליהם התחייבו, הם שראויים להביא לבני התורה את החשיבות להתעורר בנושא חשוב זה מבעוד מועד.
לאחר מכן זכינו לראות איך יושב רבן של כל בני הגולה שליט"א ומתוך דאגה של רועה נאמן אשר שמח לשמוע כי ישנו פתרון ראוי עבור בני התורה הנאנקים תחת העול הכבד של נישואי ילדיהם, עובר בעיון רב על שלל הנושאים בתוכנית כפי שהובאו בפרוספקט זה שאתם מחזיקים, והביע קורת רוח מהצורה הברורה שבהם הדברים הוצגו לציבור.
לשאלת רבים ובהמשך לשיח נרחב בנושא 'מהי חובת ההשתדלות' ועד כמה מוטלת חובה זו על כך אחד ואחד, והאם יכול אברך להשתמש באיצטלת ה'ביטחון' ולהשאיר בידי שמים את הימים העתידים לבוא?!
הצגנו בפני מרן שליט"א את המאמר החשוב שנכתב בפרוספקט שבהמשך השבוע ישלח ב'ניוזלטר' ויופץ בבתי כנסיות - 'בטחון והשתדלות' לאחר שעבר על הדברים, שאל נכדו נאמן ביתו של מרן שליט"א יש כאלה שלא רוצים (להשקיע ולחסוך מהיום) כי זה (פוגע במידת) בטחון למה זה לא סתירה לביטחון? רבינו הניף את ידו בביטול ונתן את הכרעת התורה ואת דרכה מדור דור: תמיד השקיעו.. תמיד השקיעו.. זה לא דבר חדש שהשקיעו.. מסחר גם עשו..
מרן שליט"א עבר על המאמר 'מה זה מדדים' שפורסם בפרוספקט המורחב, ואמר שקרא את המאמר בצורה כללית, והביא את דעת התורה ומעשה רב מגדולי הדורות הקודמים ואמר בזה"ל: זה לא דבר חדש גדולי ישראל היו גם סוחרים.
בטרם צאתנו מהקודש זכינו שרשכבה"ג שליט"א בהארה פנים מיוחדת בירך את ראשי הארגון, את כל העוזרים והמסייעים בסתר כבגלוי, ובעיקר את אלפי המצטרפים בברכה חמה מעומקא דליבא:
תצליחו ושיהיה בהצלחה רבה
בימים הקרובים יופץ הפרוספקט המורחב שרבן של ישראל שליט"א עבר עליו בהרחבה וסמך עליו את ידיו
החרדים נטל או נכס לכלכלה? מחקר חדש מנפץ את כל המיתוסים | חשיפה
בעוד הטענה כי "החרדים הם נטל על המשק" התקבעה כאקסיומה כלכלית, הכלכלן מציג מחקר מפתיע: לא רק שהנתונים שגויים מיסודם, אלא שעולם התורה עשוי להיות דווקא נכס אסטרטגי לכלכלת ישראל | הממצאים המדהימים שמשנים את כל התמונה
עולם התורה – נכס ולא נטל, גם במבט מקצועי
לאחרונה התפרסמו מספר מחקרים המציגים את עולם התורה ואת הציבור החרדי כנטל על המשק, זו הנחה המוסכמת על כל העוסקים בתחום. המחקר של הכלכלן יהודה בן אלי, עורך אתר "מסתברא כלכלה עברית" מציג תמונה אחרת לגמרי: מסתבר שגם אם לרגע נתעלם מהערך הרוחני של לימוד התורה וחשיבותו הרבה לקיומנו כעם, הציבור החרדי ועולם התורה הם מרכיב קריטי בהצלחת הכלכלה הישראלית, וגם נכס חשוב לקופה הציבורית.
נשמע לכם הזוי? מנותק מהמציאות? ובכן ננסה להיכנס לעומק הסוגיה ולהוכיח זאת. ראשית צריך להבדיל בין שני מישורים בהם מתרכזות הטענות כנגד עולם התורה: כלכלה נטו
במישור הכלכלי הטענה העיקרית היא שהחרדים אינם עובדים, או ליתר דיוק שאברכים אינם עובדים. בנוסף לכך, השכר הממוצע של העובד החרדי נמוך משמעותית מהציבור הכללי. חוקר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אף העריך לאחרונה את ה"נזק" הנגרם מכך שאברכים אינם עובדים ב-54 מליארד ₪ בשנה.
ראשית, יתכן שיש כאן פער בהכרת המציאות. מבחינה כלכלית, כל פרט שמקבל שכר על פעולתו הוא עובד. כך אברך שמקבל כ-2000 ₪ בחודש מתורמים ועוד כ-5000 ₪ מההורים בתמיכה ישירה ובמימון דירה, הוא עובד מבחינה כלכלית. תרומתו למשק אינה שונה ממלצר בבית קפה שמכניס סכום דומה. שניהם כנראה אינם מגיעים לרף המס. ההבדל הוא הרישום: אברך אינו רשום כעובד מסיבה הלכתית. כלומר הטענה לשיעור השתתפות נמוך בכח העבודה נובעת בעיקר מהבדלי הגדרה.
שנית, יש להבין מדוע שכר העובדים החרדים נמוך מהשכר בציבור הכללי. ובכן, התשובה לרוב השאלות לגבי הציבור החרדי נובעת מהמאפיין הבולט ביותר שלו: הגיל החציוני בציבור החרדי הוא 19, לעומת גיל 29 בישראל (כולל הציבור הערבי והחרדי, כלומר 30+, וזה עדיין הנמוך במערב). כלומר בהשוואת שכר העובדים החרדים, משווים אוכלוסיה שגילה הממוצע הוא עשרים וקצת (ג'וניור), לאוכלוסיה שגילה הממוצע נושק ל-40 (שיא הקריירה). הבשורה הטובה למודאגים היא שגיל צעיר הוא "מום עובר" זה יסתדר עם השנים…
הגיל מסביר רק חלק מההפרש בשכר, כי בכל הגילאים שכרם של חרדים נמוך יותר. הסיבות האחרות דומות להפליא לסיבות שבגללן נשים מכניסות פחות מגברים, למרות שהן משכילות יותר: משלח יד, ואפליה.
משלח יד: המקצוע השכיח ביותר במגזר החרדי בפער עצום הוא הוראה. עובדי הוראה מרוויחים פחות משאר המקצועות גם בציבור הכללי. כלומר אם החרדים הם מורים, אין כאן הפסד כלכלי. אין הגיון כלכלי בהפניית מורים למקצועות אחרים, יש צורך במורים לפי מספר התלמידים.
אפליה: בתוך תחום ההוראה קיימת אפליה ברורה וממוסדת של מורים חרדים מול מורים שאינם חרדים, בטענה שכאשר אינם מלמדים לימודי ליבה הם פוגעים בכושר ההשתכרות העתידי של התלמידים. הנתונים ברורים, הן בתקצוב לתלמיד, והן בשכר המורים בכל צורת חישוב, מורה חרדי מקבל בין 20% ל40% פחות ממורה שאינו חרדי (לרבות ערבי).
פוגעים בשכר החרדים ואז מתלוננים
למעשה, זה טיעון מעגלי: בתחום הכי שכיח בציבור החרדי, השכר נמוך יותר בגלל אפליה ממוסדת, שההצדקה שלו היא פגיעה בכושר ההשתכרות. חשוב לציין שהאפליה הקיצונית ביותר קיימת דווקא נגד תלמודי התורה הציוניים הלא חרדים, אלו שמובילים בשירות הקרבי בצה"ל וגם הם לא נהנים מתקציב שווה למוסדות הממלכתיים, כך שלא ניתן לטעון שהסיבה היא תרומה למדינה (זו הסיבה שאבי מעוז פרש מהקואליציה). למעשה הנהלת משרד החינוך יוצרת ערך שלילי – הורים מוכנים לשלם יותר כדי לא לקבל את התכנים והפיקוח של משרד החינוך.
מעבר לניתוח הפרטני (מיקרו) ניתוח כלכלי מקצועי חייב לבחון את הדברים "מלמעלה", במבט כללי וארוך טווח (מאקרו). כמו כל גוף עסקי, משק צריך להתמקד בתחומים בהם יש לו יתרון תחרותי. למשל בספרד, נכון להשקיע בכדורגל, שם היתרון התחרותי שלהם. המוני תיירים מגיעים למשחקי כדורגל. בישראל מגיעים עשרות אלפי תיירים, בחורים ובחורות, לשנה שלמה כדי להשתתף בעולם התורה, ללמוד בישיבות ובסמינרים ולבנות עולם רוחני עשיר בארץ ישראל.
זו לא תופעה זמנית ענף התורה הוא הענף היציב ביותר בכלכלה הישראלית מזה כ-400 שנה. הביטוי הכלכלי הוא בתרומות, רכישת נכסים וצריכה יומיומית של עשרות אלפי תיירים. בניגוד לכל ענף אחר, יש לו יציבות של מאות שנים. אם נתבונן על ענפי כלכלה אחרים, היו תחומים שעלו והובילו משך עשור או שניים, אך לאחר מכן ירדו והתכווצו, כמו החקלאות, הטקסטיל והבנקים בשנות ה-80. גם ענף ההייטק המוביל כיום, עלול לדעוך, למשל עם עליית הבינה המלאכותית. החור שבגרוש – מי לוקח?
עד כאן דיברנו על המבט הכלכלי, מצד הרווחה הכלכלית של המשק. עכשיו נבחן האם משק בית חרדי מקבל יותר ממה שהוא נותן לקופה הציבורית. מטבע הדברים זו שאלה בעלת משמעות פוליטית, בה לשני הצדדים יש טיעונים. הציבור נוטה לעסוק בסעיפים פופוליסטיים כמו התקציב לטיפול בחתולים בממשלה הקודמת, או משרד המורשת של השר עמיחי אליהו בממשלה הזו. אילו סכומים זניחים יחסית.
הסכומים הגדולים נמצאים למשל בחינוך (90 מיליארד בשנה) המחקרים הטוענים שהחרדים מקבלים יותר מהתקציב, מגלמים את עלות חינוך הילדים כהטבה להורים. תקציב החינוך חלקי מספר הילדים. הכלכלן יהודה בן אלי טוען כי זו הנחת תמחור שגויה. לכל פרט יש מחזור חיים, משקיעים בו כילד, מקבלים ממנו עבודה ומיסים בשנות עבודתו, ומטפלים בו בזקנותו. המבט התזרימי המודד רק הכנסות ממסים שוטפים – שגוי ומסוכן.
לדבריו, ילד איננו "נטל על הוריו", אלא השקעה של המדינה. וכפי שכאשר חברת ליסינג קונה רכבים, זו לא הוצאה אלא השקעה, כי חברת ליסינג עם רכבים חדשים שווה יותר – כך גם חברה עם אוכלוסייה צעירה יותר – שווה יותר.
אז איך ניתן לתמחר את הוצאות הממשלה? לפי תקציבים ייעודיים. אם הציבור החרדי מוכן לשלם יותר כדי להימנע מהתכנים והפיקוח של משרד החינוך, אזי הוא תקציב ייעודי ל- לא חרדים.
הציבור היחיד בישראל שמקבל שכר מלא בלי לעבוד הוא מקבלי הפנסיות התקציביות. מדובר על כ-30 מליארד ₪ בשנה והתחייבות המוערכת בטריליון ₪ (1,000,000,000,000 ש"ח). מורים חרדים שעבדו כמו מקביליהם במשרד החינוך
לפי ההיגיון שמגלם את קצבאות הילדים על הציבור החרדי, שמהווה 25% מהילדים בישראל, צריך לגלם את הטיפול בזקנים על הציבור הלא חרדי המהווה 96% מהקשישים בישראל. כדי להבין את הפרופורציות, סך קצבאות הילדים מגיע לכ-8 מיליארד בשנה, ואילו קצבאות הזקנה כ-32 מיליארד בשנה. פי 4, לאוכלוסייה קטנה בהרבה. איך מתמחרים את הוצאות הבריאות, כאשר על פי מחקרים, רוב הוצאות הבריאות הן בשנים האחרונות לחיי הפרט, ושיעור החרדים מקרב הזקנים נמוך באופן מובהק משאר האוכלוסיה? (4%) פערי השכר – מי נותן?
הטענה העיקרית היא שחרדים מכניסים פחות לקופת המדינה. באופן החישוב המקובל זה ודאי נכון: אם מורה לא חרדי מכניס 10,000 בחודש, וחרדי 7,000, אזי החרדי אינו משלם מס הכנסה וה-לא חרדי משלם מס הכנסה.
אולם מסתבר כי המשמעות של אותו הנתון היא הפוכה: המורה שמקבל יותר, עולה יותר לקופה הציבורית גם אם הוא משלם מס הכנסה. המגזר הציבורי הוא הוצאה ולא הכנסה. אם זה היה המצב, ניתן היה לפתור את כל הבעיות בכך שהמדינה תשלם לכל אברך 10,000 ₪ בחודש, כך הוא יחשב עובד, וכך השכר הממוצע של גברים חרדים יעלה.
בהחלט חרדים משלמים פחות מס הכנסה, הטענה הרווחת היא שזה בגלל היעדר השכלה. הנתונים מראים שנשים משכילות יותר מגברים (38% אקדמאיות לעומת 27.5% נתוני 2021) אך שכרן נמוך בכ-30% משל גברים. ההסברים המתאימים יותר הם הגיל הממוצע הנמוך, העיסוק בתחומים פחות מכניסים ואפליה. במקרה של המגזר הציבורי, האפליה הופכת לחלוטין את משמעות הנתונים: עובד ציבור שעולה פחות, הוא תרומה לקופה ולא הוצאה מהקופה. תשלומי מס ההכנסה של עובדי ציבור אינם הכנסה אלא הקטנת ההוצאה.
אחד ה"מוקשים" בדיונים בנושא הזה הוא הטענה שחרדים משלמים יותר מע"מ שמהווה כ24% מהכנסות המדינה. אכן מע"מ הוא מס רגרסיבי, כלומר עניים משלמים יותר ביחס להכנסתם. יהודה טוען כי מדובר בטיעון מסוג "איש קש" שעולה לא מעט, ולפיו החרדים טוענים שהם משלמים יותר מע"מ וזה לא נכון. ואכן, העשירונים התחתונים משלמים פחות מע"מ בסה"כ, אך בפער קטן יחסית.
במחקרים קודמים בחרו החוקרים לגלם אותם על המגזר הכללי מתוך הנחה שהעשירונים העליונים משלמים יותר. לעומת זאת הכלכלן יהודה בן אלי בוחר להתעלם מהפער מאחר והוא נמוך יחסית וקיימות הטבות ייחודיות במע"מ לציבור הלא חרדי כגון פטור באילת.
כ9% מהכנסות המדינה נובעות ממס חברות, ולכן המחקרים הקודמים זקפו את רובם לפלח ה-לא חרדי. רווחי החברות נובעים מכל בעלי העניין בשוק: עובדים, בעלי מניות, נושים ולקוחות, ולכן לא נכון לגלם אותם לפי מגזר. במידה ורוצים לגלם אותם, נדרש לגלם גם חילוצים של המדינה כגון חילוץ הבנקים בשנות ה-80, והסדר הקיבוצים. בסיכום החישוב יוצא שמשק בית חרדי משלם פחות מיסים, אך מקבל הרבה פחות מהקופה הציבורית. למה אתה עושה את זה?
כששאלנו את הכלכלן יהודה בן אלי מדוע הוא עוסק בתחום הזה של התרומה הכלכלית של החברה החרדית, תשובתו הייתה מורכבת ומרתקת.
"למה אני עוסק בכך? האמת שלא רק בגלל שאני מאמין שזו האמת האקדמית הצרופה", אומר יהודה בן אלי. "מצד אחד חלק ממשפחתי חרדים ומצד שני, חבריי הטובים בעבודתי ובשירות המילואים שלי משתייכים לשמאל המדיני ומובילים את ההפגנות נגד הממשלה. ואני יודע מבפנים, שאלה אוהבים את אלה ומוכנים למסור עליהם את הנפש. רוצים הוכחה? האם אתם רוצים ומאחלים שיהיה טוב ליהודים שאינם חושבים כמוכם? ברור שכן. כך גם הם חושבים. ישבו איתי בנגמ"ש במילואים חסיד חב"ד ופעיל מרצ. כולם רוצים שיהיה טוב גם לאחרים, אבל יש מחלוקת קשה על הדרך. ולאויבינו יש אינטרס מאוד גדול להעצים את המחלוקת הזו".
לדבריו: "כאשר חילוני שומע שוב ושוב בתקשורת שחרדים חיים על חשבונו, ואף אחד לא חולק על כך, זה מחלחל. וכשחרדי יודע שזה מה שחושבים עליו, הוא מרגיש את המבטים, וחושש להיפתח ולהכיר. וכשהוא נסגר, נמנע מאנשים מבחוץ לראות את היופי של עולם התורה, ואולי אפילו להתקרב. כדור שלג של האשמות מחד והסתגרות מאידך. בשירות הצבאי שלי הייתי הדתי היחיד, ובשבתות למדתי לבד בבית המדרש. לאחר השחרור פגשתי חבר שחזר בתשובה, שנזף בי שלא הזמנתי אותו, יש רצון אמיתי משני הצדדים להתקרב, צריך ליצור שפה חדשה שציבורים יוכלו לדבר ביניהם. כאשר הצגתי במקרה למו"ר הרב אלי סדן ראש מוסדות בני דוד – עלי, את הנתונים האלה, הוא אמר לי שאני חייב לפרסם את זה. צריך לעמוד על כבוד התורה".
המטרה ב"מסתברא כלכלה עברית" היא לבנות קומה משותפת של חיבור הקודש והחול: קומה ששואפת לאמיתה של תורה ויוצרות מערכת ישימה מבחינה כלכלית ואף עדיפה על המצב הקיים. כדי ליצור אלטרנטיבה ישימה, צריך לשכנע בכלים מקצועיים, שניתן ליישם את המצוות במשק מודרני. להכין כלים שאור התורה יוכל
יהודה בן אלי הוא דוקטורנט באוניברסיטת בן גוריון החוקר בנקאות כשרה. הוא מפעיל את אתר "מסתברא כלכלה עברית" המעודדת כלכלה על פי ההלכה בצורה נכונה. ניתן למצוא מאמרים מרתקים שלו באתר "מסתברא כלכלה עברית" https://www.jdn.co.il/blog/2405461/