לאחרונה חינוך עצמאי התחיל לחייב בשווי הטבה על ההפקדה העודפת מ-7.5 ל-8.4 (גם למורה עם קרן השתלמות של מורים)
לגבי מס רווחי הון בקרן של מורים, עד תקרה אין מס, למרות שיש כאן הפקדה של מעבר ל-10%

יש מס רווחי הון בגין ההפקדה שעולה על 10% מהשכר.
ההפקדות הן 8.4% מעסיק +4.2% עובד = 12.6% ולכן על החלק העודף יש מס רווחי הון.
אבל לא לחשוש מהמס, זה מאוד כדאי.

@998877
בינתיים אין אחוזים מוגדלים

לא, צריך לפנות ולבקש ולמלא את המסמך המצורף.
אחוזים מוגדלים קרן השתלמות רגילה (1).pdf

כל מורה בחינוך העצמאי שאינה מעוניינת לצאת לשבתון ואינה זכאית לתמריצים.
לפנות לחינוך העצמאי ולבקש זאת.

מורה הרוצה לצאת לשבתון- עדיף לה קרן של מורים

מורה עם תמריצים- בד"כ מורות ותיקות באזורי פיתוח זכאיות לתמריצים, חלק עובד משולם ע"י שיפוי ממשרד החינוך- צריכה קרן של מורים

עדכון למורות החינוך העצמאי שינוי שכדאי להכיר בקרן ההשתלמות

הפעם העדכון מיועד בעיקר למורות החינוך העצמאי, אם אתם מכירים מורה שעשויה להתעניין בנושא כדאי להעביר לה.

לאחרונה התווספה אפשרות חדשה בתחום קרנות ההשתלמות.

עד היום, מורה שבחרה בקרן השתלמות רגילה נהנתה מהפקדות בשיעור של 7.5% מהמעסיק ו-2.5% מהמורה.

כעת, בחינוך העצמאי ניתן במקרים המתאימים לבחור בקרן השתלמות רגילה גם במסלול ההפקדות המוגדל של 8.4% מהמעסיק ו-4.2% מהמורה.

למה זה משמעותי?

מדובר בהגדלת שיעורי ההפקדה הן מצד המעסיק והן מצד המורה, כך שבכל חודש מצטבר סכום גבוה יותר לחיסכון. לאורך שנות עבודה רבות, הפער עשוי להצטבר לסכומים משמעותיים.

עבור מורות שאינן מתכננות לצאת לשבתון בעתיד, מדובר באפשרות שכדאי לבחון, שכן היא עשויה לשפר את היקף החיסכון לטווח הארוך.

עם זאת, לא מדובר בהחלטה שמתאימה לכל אחת. לפני ביצוע שינוי חשוב לבדוק את התוכניות העתידיות, הצורך האפשרי בשנת שבתון והמשמעות הכלכלית הכוללת של הבחירה.

אם את מועסקת בחינוך העצמאי, או מכירה מורה בחינוך העצמאי, מומלץ לבדוק את הנושא ולהעביר את המידע הלאה.

הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

ריבית בנק ישראל ירדה, האם עדיין כדאי להשאיר כסף בקרן כספית?

האם גם אתם כששמעתם על ירידת הריבית שאלתם את עצמכם האם קרן כספית עדיין משתלמת, או שאולי כדאי לחפש אלטרנטיבה אחרת לכסף הפנוי שלכם?

התשובה לא תלויה רק בגובה הריבית.
היא תלויה בעיקר בשאלה אחת פשוטה, למה הכסף הזה מיועד?

אם מדובר בכסף שאתם צריכים שיהיה זמין עבורכם בכל רגע כמו קרן חירום, כסף לבלת"מ או פשוט תחושת ביטחון כלכלית אז קרן כספית עדיין יכולה להיות פתרון נכון מאוד.

למה? כי מעבר לריבית, יש כאן עוד שני דברים משמעותיים, נזילות וביטחון.

לפעמים המטרה של הכסף היא לא רק להרוויח יותר אלא גם לשמור על הערך שלו ושלא יתבזבז בדרך.

אני פוגשת לא מעט אנשים המחזיקים סכומים יפים בעו"ש רק כי הם "מחכים להחליט".
ובינתיים הכסף פשוט נעלם לאט לאט על קניות קטנות, חופשות, הוצאות לא מתוכננות או סתם תחושה שיש כסף זמין.

דווקא קרן כספית הרבה פעמים יוצרת סוג של גבול בריא.

הכסף נשאר נזיל וזמין אבל לא יושב מול העיניים בכל רגע, וכשיש סדר יש גם פחות בזבוזים מיותרים.
אבל חשוב לומר, לטווח בינוני וארוך, קרן כספית בדרך כלל אינה הפתרון המתאים למי שרוצה לייצר צמיחה אמיתית לכסף שלו.

קרן כספית נועדה בעיקר לשמירה על ערך הכסף ולניהול נזילות, לא לבניית הון לאורך שנים. וככל שטווח הזמן ארוך יותר, בדרך כלל נכון לבדוק פתרונות השקעה נוספים שיכולים להתאים יותר למטרות העתידיות שלכם.

אם מדובר בכסף שאתם יודעים בוודאות שלא תצטרכו בנזילות יומיומית והבנק מציע ריבית גבוהה יותר בפיקדון סגור, בהחלט שווה לבדוק את האפשרות הזאת ואף לנהל משא ומתן עם הבנק כדי לשפר את התנאים והריבית המוצעת.
יחד עם זאת, חשוב לוודא שטווח הזמן שבו הכסף יהיה סגור אכן מתאים לצרכים שלכם ולרמת הנזילות שתצטרכו בתקופה הקרובה.

אם אתם עדיין מתלבטים ולא בטוחים מה נכון עבורכם, לפעמים הדבר הכי נכון הוא פשוט להתחיל.
להתחיל לעשות סדר, להבין מה המטרה של הכסף ורק אחר כך לדייק את הפתרון המתאים עבורכם.

כסף שעומד במקום בדרך כלל לא מייצר שקט. כסף שמתוכנן נכון כן.

הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

או שהוא חושב על הרווח שלו

@הון_כשר said:

בנוסף - מעלה זה אפשר לקבל גם בפנסיה כללית, לא צריך בשביל זה לעבור לקופת גמל.

בקרן פנסיה כללית אין הבטחת תשואה

לרוב לא מומלץ, אכן סוכן מתוגמל יותר על ניוד לגמל (מאשר ניוד בפנסיה).
ישנם מקרים עם מצבי בריאות שכדאי לשקול...

אכן, בפועל לחלק מהחברות באמת אין אינטרס לפתוח מגוון רחב מאוד של מסלולי הלכה, בין היתר בגלל מגבלת המסלולים המתמחים והעובדה שלא כל הציבור מחפש דווקא מסלול שמוגדר "הלכה".
ובאמת רואים שבשנים האחרונות יש גופים שכן מנסים להרחיב את האפשרויות ולתת מענה גם לציבור שמחפש כשרות בשוק ההון וגם להתאמה ברמות סיכון שונות.
לגבי ההבדלים בין מסלולי ההלכה זו נקודה מאוד משמעותית.
הרבה אנשים חושבים שכל מסלולי ההלכה זהים, אבל בפועל יכולים להיות הבדלים גדולים מאוד במדיניות ההשקעה, ברמת הסיכון, בגופי הפיקוח ההלכתיים ובאופן היישום בפועל.
ולגבי היועצים, חשוב לדייק.
ליועצים פנסיוניים וסוכנים בעלי רישיון יש גישה למידע מהחברות והם אמורים להכיר את התמהיל ומדיניות ההשקעה של המסלולים השונים.
יכול להיות שהכוונה הייתה יותר ליועצים כלכליים , שלא תמיד נכנסים לעומק של מבנה המסלולים הפנסיוניים עצמם.
לסיכום מעבר לכותרת "הלכה", חשוב להבין גם איך הכסף מושקע והאם המסלול באמת מתאים לצרכים של החוסך.

רחל-עומסי said:

הבעיה מתחילה כאשר חברה רוצה להציע כמה מסלולי הלכה ברמות סיכון שונות.
למשל: מסלול הלכה מנייתי, מסלול הלכה סולידי, מסלול הלכה אג"חי.
היום כל אחד מהם נחשב כמסלול מתמחה נפרד ותופס מקום מתוך המכסה המוגבלת של החברה.

נכון, אך אין הרבה ואינם מוגדרים כהלכה, שים לב לרשום כאן.

הצעת החוק החדשה שעשויה להרחיב את אפשרויות ההשקעה במסלולי הלכה
האם יכול להיות שחוסכים במסלול הלכה מקבלים פחות אפשרויות השקעה רק בגלל מגבלה טכנית של חברות הביטוח ובתי ההשקעות?

זו בדיוק הנקודה שמנסה לפתור הצעת החוק החדשה של ח"כ יעקב אשר בנושא מסלולי ההלכה בקופות הגמל והפנסיה.

כיום, כל גוף מוסדי מוגבל במספר מסלולי ההשקעה המתמחים שהוא יכול לנהל. כלומר, לכל חברה יש כמות מוגבלת של מסלולים מיוחדים שהיא רשאית להציע.

הבעיה מתחילה כאשר חברה רוצה להציע כמה מסלולי הלכה ברמות סיכון שונות.
למשל: מסלול הלכה מנייתי, מסלול הלכה סולידי, מסלול הלכה אג"חי.
היום כל אחד מהם נחשב כמסלול מתמחה נפרד ותופס מקום מתוך המכסה המוגבלת של החברה.

בפועל, זה גורם לכך שחלק מהגופים נמנעים מלהציע מגוון רחב של מסלולי הלכה, כדי לא לנצל את כל מכסת המסלולים שלהם.

הצעת החוק החדשה מבקשת לשנות את המצב הזה.

לפי ההצעה, כל מסלולי ההלכה של אותו גוף ייחשבו יחד כמסלול מתמחה אחד בלבד, גם אם יש ביניהם רמות סיכון שונות.

המטרה היא לאפשר לציבור המקפיד על כשרות בשוק ההון ליהנות ממבחר רחב יותר של מסלולי השקעה, בלי להגביל את החברות המנהלות.

למה זה חשוב?
כי לא כל חוסך צריך את אותה רמת סיכון.
יש צעירים שיכולים לקחת סיכון גבוה יותר לטווח ארוך.
יש אנשים שמתקרבים לפרישה ומעדיפים יציבות.
ויש מי שמחפשים איזון בין השניים.

המצב כיום יוצר לפעמים פחות אפשרויות בחירה במסלולי הלכה לעומת מסלולים רגילים.

הצעת החוק מנסה לאפשר התאמה טובה יותר בין רמת הסיכון לבין הצרכים של החוסך.

המשמעות האמיתית של ההצעה היא לא רק הלכתית אלא גם פיננסית, לאפשר לכל חוסך לבחור מסלול שמתאים גם לערכים שלו וגם למטרות הכלכליות שלו.

אבל חשוב לזכור נקודה משמעותית:
גם בתוך מסלולי הלכה יכולים להיות הבדלים גדולים מאוד.

ולכן לא מספיק לבדוק רק אם כתוב "הלכה".

חשוב לבדוק גם: מה רמת הסיכון, איך הכסף מושקע, מה החשיפה למניות, מה דמי הניהולוהאם המסלול מתאים לגיל ולמטרות שלכם.

אני פוגשת לא מעט אנשים שנמצאים במסלול הלכה שנים, אבל אף פעם לא עצרו לבדוק האם המסלול באמת מתאים להם.

לפעמים שינוי קטן היום יכול להשפיע משמעותית על החיסכון העתידי ועל הפנסיה בעוד שנים רבות.

הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

צריך לבדוק כי זה אישי לכל אחד בהתאם לדרוג שלו.
כספי התגמולים מהווים כ-2/3 מהכספים (בד"כ לשכיר)

עדיף תמיד לחסוך מראש ולהרוויח את הריבית דריבית במקום לשלם ריבית.
הריביות הן לא יקרות, משהו כמו פריים +0.5%
צריך לשים לב שמדובר רק על 30% מכספי התגמולים (לא על הפיצויים)

ניתן לקחת הלוואה בד"כ על כ-30% מכספי התגמולים.
לאחר יציאה לפרישה והמרה לקצבה אין אפשרות לקחת הלוואה.

מעל 50 עובדים אין צורך בטופס הצטרפות ואם העובד לא הצטרף המעסיק יכול לצרף אותו אוטומטית בהתאם לספרת הביקורת.
פחות מ-50 עובדים לאחת מ-4 הקרנות ללא צורך בטפסי הצטרפות.
קרנות פנסיה ברירת מחדל אינם מחייבות שאלון בריאות וחיתום רפואי בהצטרפות חדשה גם כשכיר.

בקרן הפנסיה אין כיסוי לזה.
בביטוח לאומי יש קצבת שאירים.

מה קורה לכספי הפנסיה במקרה פטירה?

השאלה שמטרידה רבים אבל לא תמיד שואלים, מה קורה לכספים שצברנו בקרן הפנסיה אם חס וחלילה קורה לנו משהו?

הרבה אנשים מעדיפים לא לחשוב על השאלה הזו בכלל, אולי מתוך חשש או תחושה שזה “מוקדם מדי”. אבל בפועל, זו אחת השאלות שאני נשאלת שוב ושוב בתהליכי ייעוץ, בעיקר כשאנשים מתחילים להבין כמה ההחלטות בפנסיה משפיעות גם על המשפחה שלהם בעתיד.

יש מי שבטוח שהכסף “נעלם”, אחרים חושבים שהכול עובר אוטומטית לילדים, ויש כאלו שמגלים מאוחר מדי שהמציאות שונה לגמרי ממה שחשבו.

התשובה תלויה בשלב שבו נמצא החוסך.

בשנות העבודה
במהלך שנות החיסכון, קרן הפנסיה אינה רק חיסכון אלא גם ביטוח.
לכן במקרה פטירה, ברוב המקרים הקרן משלמת קצבת שאירים חודשית לבני המשפחה הזכאים לפי התקנון.

מי נחשב לשאירים?
בדרך כלל מדובר בבן או בת זוג וילדים עד גיל מסוים.
מה שחשוב להבין הוא שברוב המקרים הכסף לא מועבר כסכום חד פעמי, אלא כקצבה חודשית שנועדה להחליף את ההכנסה שאבדה למשפחה.
במקרים שבהם אין שאירים לפי תקנון הקרן, יתכן שהכספים יעברו למוטבים או ליורשים כסכום חד פעמי.

אני פוגשת לא מעט אנשים שבמהלך השנים חלו שינויים במבנה המשפחתי או במצב האישי שלהם, אך הפרטים בקרנות לא תמיד עודכנו בהתאם.

לאחר הפרישה
כאן התמונה כבר משתנה לגמרי.
במועד הפרישה הכסף שנצבר בקרן מומר לקצבה חודשית, בהתאם למסלול הפרישה שנבחר. מרגע זה הקרן מתחייבת לשלם קצבה חודשית בהתאם לתנאי המסלול שנבחר.

ולכן, מה שיקרה במקרה פטירה תלוי במסלול שנבחר בזמן הפרישה.
יש מסלולים הכוללים קצבה לבן או בת זוג לאחר הפטירה.
יש מסלולים עם תקופת הבטחה למספר שנים.
ויש מסלולים שבהם במקרה פטירה מוקדמת לא יישאר סכום ליורשים.

זו אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר בתכנון הפרישה.
מצד אחד, מסלול עם תקופת הבטחה או כיסוי רחב יותר לשאירים מעניק יותר הגנה למשפחה.
מצד שני, ככל שההגנה רחבה יותר, כך הקצבה החודשית עצמה לרוב תהיה נמוכה יותר.
כלומר, הבחירה במסלול הפרישה משפיעה לא רק על גובה הקצבה אלא גם מה תהיה המשמעות הכלכלית עבור המשפחה בהמשך.
ולכן לפני שמקבלים החלטה בפרישה, חשוב להבין לא רק “כמה אקבל כל חודש”, אלא גם מה המשמעות למשפחה במקרה פטירה.

הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה