דילוג לתוכן

שוק ההון והשקעות

423 נושאים 8.2k פוסטים

ניתוחים פיננסיים, מגמות בשווקים ואסטרטגיות להגדלת ההון. המקום ללמוד איך לגרום לכסף לעבוד בשבילכם בצורה חכמה.

קטגוריות משנה


  • כאן נדון על הדרכים להגיע לרגע הזה בנקל.

    66 1k
    66 נושאים
    1k פוסטים
    חופש כלכליח
    @סיכון-מחושב מסכים שבכל השקעה בחוץ לארץ יש סיכון מטבע, רק שבהלוואה בפרנק הוא עובד נגדך פעמיים, כי הפרנק נוטה להתחזק דווקא כשהשווקים נופלים, ואז ההלוואה גדלה בדיוק כשהתיק שמשמש בטוחה יורד. וגם על הבנק המרכזי שם קשה לסמוך, בינואר 2015 הוא ביטל בבת אחת את שער המינימום מול האירו והפרנק קפץ ביום אחד ביותר מ-15 אחוז, זה מוחק בערך חמש שנים של פער ריביות.
  • 58 נושאים
    1k פוסטים
    ב
    אני יש לי חשבון באלטשולר ובפסגות הרבה יותר נעים ונוח להשתמש באלטשולר מאשר פסגות ויש לי קישור הצטרפות לשניהם אבל את האמת אין לי מושג מה הם נותנים ומה אני מקבל כתבתי רק מה שנוח לי להשתמש
  • מושגים בשוק ההון דוחות כספיים פרק א

    שוק-ההון כל המאמרים
    7
    5 הצבעות
    7 פוסטים
    286 צפיות
    ב
    יישר כח על המאמרים
  • 2 הצבעות
    20 פוסטים
    1k צפיות
    ה
    @העץ-הרענן אתה יכול להעלות גם של טופורביץ אצל מינצברג ??
  • קרן כספית מה הכי עדיפה?

    קרן כספית כשרה
    25
    3 הצבעות
    25 פוסטים
    751 צפיות
    מ
    @דסוסו said: @משה-צבי פועלים נסה להיכנס לאתר (במחשב) בצד שמאל למעלה תלחץ על הכפתור "לאתר שוק ההון" בבנק הפועלים ייתכן שתצטרך לגשת לסניף בשביל לפתוח תיק ני"ע.
  • 5 הצבעות
    3 פוסטים
    160 צפיות
    א
    @בן-עליה תודה על המשוב. ותודה רבה לך על פועלך הרב למען הציבור. Spoiler בנוגע למאמרים נוספים, יש כמה טיוטות. אבל צריך למצוא לזה את הזמן המתאים.
  • 1 הצבעות
    6 פוסטים
    295 צפיות
    מ
    @א.א.פ. כל ההסברים הללו הם בעיקר על פערי עקיבה אמיתיים לטווח הארוך, של אחוזים בודדים. בנוגע לשאלתו של @קל-זכות על פער עקיבה יומי משמעותי יותר (תאר לעצמך כזה פער בטווח הארוך). הסיבה פשוט הייתה שעת העדכון ולא פער עקיבה אמיתי. (שעת העסקה האחרונה הייתה שונה, בדקתי זאת אח"כ וזאת אכן הייתה הסיבה).
  • שוק ההון מול נדל"ן

    השקעה בדירה השקעה בשוק ההון
    468
    3 הצבעות
    468 פוסטים
    59k צפיות
    ס
    @הברסלבר said: @מ.-יפה דירה של 2.5 מיליון ומושכר רק ב 6500 ??? כן זה אפילו הרבה, אתה יכול לבדוק ב https://www.nadlan.gov.il/?view=settlement&id=2610&page=deals
  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    290 צפיות
    צ
    @בהצלחה-רבה said: רוצה לקחת משכנתא ואת הכסף שאני לוקח להשקיע בשוק ההון לפעמים זה יכול להיות רעיון ממש טוב. בפרט אם נלך לפי המחקרים שהשקעה ח"פ מנצחת את ההפקדות החודשיות. וברור שכל מי ששומע על השקעות בשוק ההון, ועל הכפלות כל 8 שנים, מיד חושב על הרעיון הזה. אבל - א. כפי שדוד טופורוביץ טוען שאם תגיד את זה לבנק, כנראה שהוא לא יאשר את המשכנתא... ב. תחשוב שאם אתה לוקח משכנתא ומשלם ע"ז ריבית, כדי להרויח על הכסף אתה צריך שתהיה תשואה מספיק גבוהה, שתשאיר אותך ברווח גם אחרי תשלום הדמי ניהול ומס רווחי הון. ואף אחד לא מבטיח לך את התשואה הזאת... מה תעשה אם בעשור הקרוב לא יהיה משבר, וכן יהיו עליות, אבל התשואה השנתית תהיה רק 6%. ג. זה בהחלט תלוי מה משך זמן ההשקעה, לפעמים השקעה חודשית בסכום שתשלם את המשכנתא יכולה להניב סכום יותר גבוה מאשר השקעה ח"פ של סכום המשכנתא. ד. צריך סיבולת גבוהה בזמני ירידות. והבעיה שקשה לכל אחד לאמוד את עצמו בכאלו דברים שכנראה אף פעם הוא לא חווה, בפרט שאפילו החוקרים המומחים אומרים שהם בעצמם מכרו מניות בהפסד, כי קשה לעמוד בזה. וגם מי שמצליח לעמוד בזה, עצם החוויה הזאת ממש לא פשוטה. כמובן לפני צעד כזה, צריך להתייעץ אני מחפש המלצות עם מי להתייעץ בתחום זה תודה רבה אין הנחתום מעיד על עיסתו יש לי לקוחות שעשו את זה.
  • נושא זה נמחק!

    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    2 צפיות
    אין תגובות
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    107 צפיות
    ד
    מכירים את ההרגשה הזאת שמחפשים מנהל השקעות בבית השקעות או רוצים למדוד מנהל תיקים בבנק, ופשוט אין לכם דרך לדעת אם הוא באמת טוב? התחושה הזו שחסרה אינדיקציה אמיתית היא לא מקרית. אם גם אתם שאלתם את עצמכם פעם איך אפשר לבחור מנהל השקעות בלי לדעת את איכות ההצלחות שלו לאורך השנים, השינוי שמתכננת הרשות לניירות ערך ממש פותר לכם את הבעיה . קחו למשל שני אנשים שפונים לאותו מנהל השקעות: הראשון מחפש אפיק חיסכון לטווח ארוך של עשר שנים עבור הילדים, והשני צריך את הכסף זמין כבר בעוד שנתיים לקניית דירה. ברור שהתיק של המשקיע הראשון ייראה אחרת לגמרי, ייטול סיכונים שונים ויציג תשואות שונות לחלוטין מזה של השני. ניהול תיקים הוא, במהותו, שירות אישי המותאם לצרכים של כל לקוח. זו בדיוק הסיבה שעד היום רשות ניירות ערך אסרה, כמעט באופן גורף, על מנהלי תיקים לפרסם את התשואות שלהם לציבור. ברשות נהגו בזהירות וחששו שמנהלים יתחילו לרדוף אחרי מספרים כדי לנצח בטבלת תשואות, במקום להתמקד בהרכבת אסטרטגיה שמתאימה ללקוח שיושב מולם. הבעיה שנוצרה . האיסור הגורף הזה יצר גם בעיה בשטח. כשאפשרות הצגת הביצועים חסומה, לציבור אין כמעט דרך להעריך ולמדוד את איכות השירות. מנהלי ההשקעות אינם עומדים למבחן פומבי, והמשקיעים נותרים בערפל. בהיעדר נתונים מפוקחים, חלק מהציבור אף פנה לגורמים לא מורשים שמפרסמים מספרי תשואה ללא פיקוח. טיוטת ההוראה החדשה של רשות ניירות ערך, מבקשת לאפשר לראשונה פרסום של תשואות עבר, אך במסגרת כללים ברורים שנועדו למנוע הטעיה. בין היתר, מנהלי ההשקעות יידרשו להציג ביצועים ברצף של חמש שנים, כדי למנוע הצגה של תקופה קצרה ומקרית. להציג את התוצאה החציונית של כלל הלקוחות במקום לבחור רק את התיקים המוצלחים ביותר. לחלק את הנתונים לפי רמות סיכון שונות. ובייעוץ ובשיווק השקעות לכלול רק תיקים שבהם הלקוחות אכן יישמו את ההמלצות בפועל. מבחינת המשקיע הפרטי, מדובר בשינוי משמעותי. הוא עשוי להעניק כלי השוואה טוב יותר בין מנהלי השקעות ולהוסיף שכבת שקיפות שלא הייתה קיימת עד היום. עם זאת, חשוב לזכור שתשואת עבר היא כלי להערכת עקביות ומקצועיות, אך היא אינה המדד היחיד. בסופו של דבר, תפקידו המרכזי של מנהל ההשקעות הוא לנהל את הסיכון ולהתאים את תיק ההשקעות למטרות, לאופק ההשקעה ולצרכים האישיים של הלקוח ולא רק להשיג את המספר הגבוה ביותר. לדעתי, זהו צעד נכון מצד רשות ניירות ערך. הוא מנסה למצוא איזון בין שני עקרונות חשובים: מצד אחד להעניק לציבור יותר שקיפות וכלי השוואה, ומצד שני למנוע מצב שבו מנהלי השקעות ירדפו אחרי תשואות קצרות טווח על חשבון ניהול סיכונים נכון. תשואת עבר יכולה ללמד הרבה, אבל היא לעולם לא תחליף הבנה של רמת הסיכון, איכות קבלת ההחלטות וההתאמה האישית של תיק ההשקעות למשקיע. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והערות a053311311@gmail.com .
  • איזה מדד עוקב מניות הכי משתלם

    עוקב מדדי מניות
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    320 צפיות
    צ
    @צד-שני said: @צמיחה said: @צד-שני עוקב מדדי מניות זה מסלול שבכל חברה הוא עוקב אחרי מדדים שונים, וכפי שכתבו ניתן לראות באתר הון כשר מה התמהיל בכל חברה. ומכיון שמנהלי החברה לא מחוייבים לתמהיל מסויים, הם משנים אותו מעת לעת. לכן יכול להיות הבדל גדול בין המסלולים, וזה לא אומר כלום לגבי העתיד. וא"כ לפי מה אפשר להחליט באיזה חברה? מספיק לבחור בסנופי.
  • פרופיטי בהנהלת יגאל שטארק

    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    569 צפיות
    ב
    מצטרף לשאלה יש למי שהוא מידע על הקורסים שלו ועל תוכנת 'הסוחר החכם'?
  • 6 הצבעות
    14 פוסטים
    562 צפיות
    ד
    אתה צודק אבל תזכור שסין היא מדינה עם היסטוריה הרבה יותר ארוכה גם ברמה הכלכלית מארצות הברית
  • מבזקי חדשות שוק ההון

    חדשות שוק ההון מבזקים
    6
    2 הצבעות
    6 פוסטים
    288 צפיות
    א
    מתוך אתר "אמס": [image: b0951e8c-4715-4101-8687-fb4d254cd2f4-image.jpeg]
  • קרן השתלמות

    מסחר עצמאי קרן השתלמות
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    536 צפיות
    מ
    @לחכמים-לחם said: אני ידעתי על 6.8% אבל זה תלוי ממתי מודדים לפי מה שכתוב פה מ1/1/1871 עד 31/12/2025 הממוצע הוא: 9.42% לפני אינפלציה, 7.14% אחרי אינפלציה. אני בדקתי כאן (יש שם טעות בחישוב הממוצע אבל הממוצע הוא 7.8% בערך לפי הנתונים שלו). @לחכמים-לחם said: אבל משום מה במחשבון של Rהון יש הפרש קל בין אם מחשבים נניח 10 תשואה ו2.5 אינפלציה לבין 7.5 תשואה 0 אינפלציה צריך לברר את הנקודה. הסיבה היא שחישוב השפעת האינפלציה באמצעות הפחתה הוא חישוב מקורב, אבל לא מדויק. נניח שהשקעתי 100 ש"ח, והתשואה היא 10%, כלומר בסוף השנה יש לי 110 ש"ח. אם הייתה אינפלציה של 2.5%, המשמעות היא ש 102.5 ש"ח בסוף השנה שווים בכוח הקנייה שלהם ל100 ש"ח בתחילת השנה. לכאורה נראה שהרווח הריאלי הוא 7.5 ש"ח. אבל גם אותם 7.5 ש"ח נשחקו בעקבות האינפלציה, ולכן הרווח הריאלי האמיתי נמוך מעט מ 7.5 ש"ח. לכן הדרך המדויקת לחשב תשואה ריאלית אינה באמצעות הפחתת שיעור האינפלציה מהתשואה הנומינלית, אלא באמצעות חלוקת התשואה הנומינלית באינפלציה. במילים פשוטות: כמו שהאינפלציה פגעה בקרן, היא פגעה גם ברווחים. לכן, כדי לדעת מהו הרווח במונחי כוח קנייה, צריך להשתמש בחישוב מעט שונה. אמנם בטווח של שנה ההבדל קטן, אבל בטווחים ארוכים הוא כבר משמעותי. לדוגמה, לאחר 20 שנה בתשואה נומינלית של 10% לשנה, הכסף גדל פי 6.73. באינפלציה של 2.5% לשנה, רמת המחירים גדלה פי 1.64 (כלומר, 164 ש"ח בסוף התקופה שווים בכוח הקנייה ל 100 ש"ח בתחילת התקופה). אם פשוט מפחיתים את שיעור האינפלציה מהתשואה הנומינלית, מתקבל הגדלה של פי 5.09. לעומת זאת, בחישוב המדויק באמצעות חלוקה מתקבל גידול ריאלי של פי 4.10 בלבד. זה פער משמעותי. @לחכמים-לחם said: מי שירצה להיות אופטימליסט באמת יחשבן עוד כמה זמן הוא צריך את הכסף, ומתי נקודת ההיפוך. ואז נניח 40 שנה ו20 שנה בהתאמה אז 20 שנה ראשונות מסחר עצמאי ומשם קרן השתלמות. מסכים עם העצה למעשה. לזאת כיוונתי. (אני תומך שתפתח אשכול חדש בעניין, זה חשוב. ובמיוחד שבאשכול זה יש מרכיב נוסף של מס ששאל פותח האשכול).
  • 16 הצבעות
    26 פוסטים
    2k צפיות
    א
    @העץ-הרענן said: @אפ_על_פי_כן שאלתי מה האינטרסים, לא מה השמות. לחלק מהם משלמים כסף טוב על פירסום ויח"צ והם לוקחים את התשלום ומפמפמים את המסרים בלי לגלות לציבור... שהפעם הדיעה שלהם 'מעט' הושפעה מהכסף ששימן להם את הכיס
  • קורסים/טיפים

    הצעה לסדר
    5
    1 הצבעות
    5 פוסטים
    202 צפיות
    צ
    @אפ_על_פי_כן אני מצטרף לדברים, גם ללקוחות שלי אני אומר שבפגישה אחת אני לא יכול ללמד את כל התורה על רגל אחת. אבל מצד שני צריך לעשות ולא למרוח מידי.
  • 11 הצבעות
    4 פוסטים
    227 צפיות
    י
    כיף להעשיר מידע תודה רבה אתה מנסח מדהים!
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    101 צפיות
    ד
    בשנת 1637 התרחשה בהולנד בועת הצבעונים, הבועה הזו לבועה הפיננסית הראשונה בהיסטוריה. אדגיש שבועה היא מצב בו מחירי הנכסים יקרים מאוד ביחס לערך הכלככלי שהם מייצרים . תחשבו על דירה שמושכרת ב3,000 שקל שהמחיר שלה הוא חמשה מיליון שקל , זו בועה . בחזרה לבועת הצבעונים הולנד הייתה אז בשיא פריחתה המסחר הימי צמח, מעמד ביניים חדש נהנה מכסף פנוי, והצבעונים פרח נדיר שהגיע מהמזרח הפכו לסמל סטטוס. הביקוש עלה במהירות, עד שמחיר פקעת בודדת נשק למחיר בית באמסטרדם. אבל כמו בכל בועה ביום אחד שלא נמצאו קונים לפקעות הצבעונים השוק התרסק, הקונים נעלמו והמחירים צנחו. כשמספרים את הסיפור הזה, מתמקדים בדרך כלל בשיגעון ובחוסר ההיגיון של המשקיעים שגרם להתפצוצות הבועה . הפעם נתמקד דווקא בהתפתחות הפיננסית שגרמה לזה. הבועה בהולנד התפוצצה לא בגלל שהכלכלה הייתה כושלת, אלא דווקא כי המדינה הייתה בהתפתחות כלכלית שכחלק ממנה נוצרו מנגנונים חדשים למסחר, והשוק ניסה לתמחר מוצר חדש ונחשק בקצב שהמערכת עוד לא ידעה לעכל. כשמוצר חדש או כלי פיננסי נכנסים לכלכלה צומחת, לוקח זמן להגיע לאיזון. תחשבו על זוג שנולד לו ילד ראשון. הכללים המוכרים כבר לא עובדים. בהתחלה נוצר חוסר איזון, וקשה לתמרן בין הצרכים האישיים לטיפול בתינוק. רק בהדרגה המשפחה לומדת להסתגל ולבנות שגרה עובדת. זה מה שקורה למדינות וכלכלות בזמן שהן חוות התפתחות מהירה . ראינו את זה בבועת הדוט קום בשנת 2000 עם כניסת האינטרנט, ב 2008 עם השכלול של מוצרי המשכנתאות שהביא איתו את משבר הסאב פריים , ובימים אלו זה בדיוק מה שרבים שואלים את עצמם לגבי הבינה המלאכותית , האם מדובר בתחילתה של בועה שעומדת להתפוצץ או בהתפתחות טבעית. כשאני מדבר עם משקיעים, עולה לא פעם השאלה: מה נכון יותר, להשקיע ביציבות של ישראל או לקחת את הסיכון בשוק האמריקאי? רבים נמשכים לשוק הישראלי בגלל היציבות. בישראל ראינו פחות בועות, הרגולציה קפדנית והמערכת הבנקאית יחסית יציבה . מבלי להיכנס להאם זה נכון ועד כמה , צריך לזכור שעל היציבות הזו משלמים לפעמים בוויתור על השתתפות במנועי הצמיחה החזקים ביותר. בועה פיננסית אינה מעידה על כלכלה גרועה, אלא נוצרת דווקא במקומות שבהם יש התפתחות מהירה. כשמבינים את זה, תפיסת הסיכון משתנה: התמקדות יתר בבועתיות מסיטה את תשומת הלב מהצמיחה האמיתית שנבנית ברקע. קריסת הצבעונים לא עצרה את הכלכלה ההולנדית ,הבנקים, המסחר והנמלים המשיכו לפעול, והולנד נותרה מעצמה כלכלית מובילה עוד עשרות שנים. מי שהתרחק מהשוק ההולנדי בגלל הבועה, פספס תקופה ארוכה של צמיחה. המטרה בהשקעות אינה לחפש שוק שאין בו תנודות, אלא להבין שתנודות הן חלק מתהליך התפתחות טבעי. ניהול סיכונים נכון פירושו לא לברוח מאזורי הצמיחה, אלא לבנות תיק השקעות שיודע להתמודד עם התנודות לאורך זמן. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והערות a053311311@gmail.com .
  • 18 הצבעות
    80 פוסטים
    8k צפיות
    י
    ב"ה נוספו כמה פיצ'רים חדשים, מידע על מוצרים מנוהלים, (פנסיה גמל השתלמות וכו'), חישוב תשואה לפי נתוני מסחר של ניי"ע, ועוד... (לא זוכר עכשיו הכל...) כמו כן, ניתן לנהל את האזור האישי דרך הכתובת https://bursaphone.co.il/manage (האתר עדיין בבנייה, אבל פעיל...)
  • 2 הצבעות
    29 פוסטים
    2k צפיות
    ר
    @נפקא-מינה לא אלא ח: (אם הייתי אומר ט. לא היו מבינים מה התכוונתי) (הווארט ידוע של ר' חיים שמואלביץ').