דילוג לתוכן

השקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה

שוק ההון והשקעות
112 14 6.5k 8
  • @יושב-בגנים כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    אתה יכול ליישב את הסתירה בדבריך.

    אתן דוגמה מעולם אחר, להבדיל, הש"ך בסי' רמו כותב 'יש שכתבו שאין ללמוד קבלה לפני גיל ארבעים', והש"ך עצמו כתב את זה כשהיה בן כד, והאריז"ל, והרמ"א, ועוד רבים מגדולי עולם.
    ז"א יש דברים שאומרים בשביל מי שצריך לשמוע, ויש את מי שמבין שלא מדברים עליו. [וגם שם, אמנם יש את אלו שהציצו בלא עת ונפגעו, ועדיין יש את אלו שזה לא נוגע אליהם]
    ואוסיף עוד על הפוסט הקודם:

    @משהמשה תמיד אומר שאתה צריך להבין בדיוק למה אתה נכנס, ומשני סיבות, ראשית, אם אתה לא מספיק חכם בשביל להבין את העסקה, וגם אתה מספיק תמים בשביל להיות מובל למקום שאתה לא מבין בו, אז אתה פשוט לא מספיק חכם בשביל להיות סויחער. שנית זה סימן מובהק בשביל האדם עצמו שאין לו את מידת העורמה בשביל לדעת אם עובדים עליו או ל].

    @יושב-בגנים כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    אני רוצה לשאול את שתיכם שאלה הלכה למעשה,
    מגיע לך חבר שיש לו אידש'ע קאפ כדבריכם מוצלח וקומינטור, ועשה כמה עסקאות מוצלחות בחייו, ומספר לכם שיש לו עכשיו רעיון גדול להקמת עסק עם סיכויי הצלחה גדולים נכון שיש שם סיכונים אך אם נצליח נעשה מיליונים, אין לך כסף לתת לו אך מה הבעיה אתה יכול לקחת משכנתא על הדירה האם לעשות זאת או לא מה דעתכם?

    אתה מתכוין להקשות קושיא על @משהמשה נכון? אבל אתה הרי יודע שהוא לא מתכוין ללקיחת סיכונים במובן המילולי של הימור.

    @הקול-השפוי כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    היות והדיונים כאן הם בעיקר על השקעות לאברכים, זה לא מתאים.
    מה שכן מתאים זה או השקעה פסיבית במדדים או נדל"ן סולידי.

    כמובן שאנשי עסקים לסוגיהם עושים את רוב כספם מהשקעות לא סולידיות אבל זה לא מתאים לאברכים ולעולם אי אפשר לקרוא לזה ללא סיכון.

    נכון, אבל @משהמשה גם מסכים שזה לא מתאים לאברכים רגילים, אבל מתאים לאברכים עם חוש מסחרי [אמיתי], ובעולם של סויחרים אפשר לקרוא לזה עיסקאות בטוחות

    @המבקר כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    @הקול-השפוי
    כתב ב
    השקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה
    :

    היות והדיונים כאן הם בעיקר על השקעות לאברכים, זה לא מתאים.
    מה שכן מתאים זה או השקעה פסיבית במדדים או נדל"ן סולידי.

    כמובן שאנשי עסקים לסוגיהם עושים את רוב כספם מהשקעות לא סולידיות אבל זה לא מתאים לאברכים ולעולם אי אפשר לקרוא לזה ללא סיכון.

    נכון, אבל @משהמשה גם מסכים שזה לא מתאים לאברכים רגילים, אבל מתאים לאברכים עם חוש מסחרי [אמיתי], ובעולם של סויחרים אפשר לקרוא לזה עיסקאות בטוחות

    לא נכון
    זה יחסית בטוח, אבל לא מתאים למי שאין לו כסף להפסיד.

  • @המבקר כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    @הקול-השפוי
    כתב ב
    השקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה
    :

    היות והדיונים כאן הם בעיקר על השקעות לאברכים, זה לא מתאים.
    מה שכן מתאים זה או השקעה פסיבית במדדים או נדל"ן סולידי.

    כמובן שאנשי עסקים לסוגיהם עושים את רוב כספם מהשקעות לא סולידיות אבל זה לא מתאים לאברכים ולעולם אי אפשר לקרוא לזה ללא סיכון.

    נכון, אבל @משהמשה גם מסכים שזה לא מתאים לאברכים רגילים, אבל מתאים לאברכים עם חוש מסחרי [אמיתי], ובעולם של סויחרים אפשר לקרוא לזה עיסקאות בטוחות

    לא נכון
    זה יחסית בטוח, אבל לא מתאים למי שאין לו כסף להפסיד.

    @הקול-השפוי רציתי לבקש ממך שלא תגיב לי אלא לפוסט של הרב @טריידר שליט"א
    אבל ראיתי שהגבת לו כבר אז.
    ואני מעלה את הפוסט והתגובה שלך - עולם כמנהגו נוהג אין שינוי.

    @טריידר כתב בהשקעה בטוחה רווח של עד מיליון ש"ח עם משכנתא או הון עצמי נמוך !:

    @משהמשה @צמיחה @שמיל-שמיל

    הציבור החרדי תמיד נודע ביצירתיות.

    לא גוי נורמטיבי ממוצע משועמם מאלבמה, אלא מוחות מבריקים שהמציאו מחדש את עולם המימון:

    משכנתאות מתוחכמות, עסקאות נדל"ן יצירתיות, ושיטה שהחזיקה עשרות שנים.

    מאות ואלפי אברכים חיתנו ילדים, הגדילו הון עצמי, דאגו להכסנות בגיל הפנסיה.

    בנוסף שרוב ככל הציבור החרדי-ליטאי גרים בדריה בבעלות, ואפילו הצו"לים שבציבור מחזיקים נדל"ן להשקעה.

    וכל זה בלי קריאות שבר ובלי "קריסות שוק" – לאפוקי שטויות כמו דורות עילית במדינת פלסטין (סליחה, בצפון מערב תל אביב).

    רק מה? היצירתיות הפכה למונופול יחיד. מי שהשיג מימון ונדל"ן – צמח. מי שלא – נתקע.

    כאן נכנסו "בנקל" ושאר אנשי מקצועי היקרים, והביאו את בשורת ה"גם גוי נורמטיבי":

    חסכון מחושב, לטווח ארוך, מסודר, עם מאות או אלפי ש"ח בחודש שמצטברים להון משמעותי.

    זה פתח דלתות שלא היו כאן קודם, בפרט לצעירים ולמחוסרי אמצעי השגת מימון – וזה אכן מבורך מאוד.

    אבל, בואו נעצור רגע.

    אל לנו להפוך את זה למנהג חרדי העתיק בסגנון "הכל או כלום":

    אם רשכבה"ג בירך את הסנופי עם בו"ה – אז פתאום תוך שנה אנחנו שוכחים את עשרות שנות מומחיות,

    יצירתיות וניסיון בהשקעות נדל"ן פרטיות, ומוחקים את כל ההיסטוריה הפיננסית שלנו 1?!

    אז כן – לאמץ גם את המשעמם, הנורמטיבי, המסודר.

    אבל באיזון.

    לשלב בין הגאונות החרדית היצירתית לבין המשמעת האמריקאית.

    לא לרדת מהעץ – אלא פשוט לטפס עליו בשתי סולמות במקביל - גם לעלות כדרך כל אדם וגם לקפוץ כספורטאי מנוסה.

    גמר חתימה טובה, והצלחה לכולם בכל שוק שהם !

    @הקול-השפוי כתב בהשקעה בטוחה רווח של עד מיליון ש"ח עם משכנתא או הון עצמי נמוך !:

    @טריידר ברור שיש מקום גדול להשקעות בנדל"ן,
    השאלה היא אם סוג השקעות כזה שתלוי בתחזיות לא מבוססות זה המקום הנכון,
    אני חושב שגם בנדל"ן רוב המשקיעים משקיעים מאוד סולידי, כלומר קונים דירה שהמחיר שלה ברור ובונים על עליית מחירים נורמלית+, ופחות על תאוריות ושווקים לא מוכרים.

  • @מחוץ-לקופסא כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    אבל גם כאן רק אם הוא חשב מה יקרה אם הסיכוי של אפילו רק 1% להפסיד מתממש, אם זה פת לחמו או לא וכו'.
    ואגב @משהמשה על שוק ההון אתה לא ממליץ רק על למצוא 'מציאות' בנדל''ן

    במציאות בנדלן חוק המכר שומר לך על הקרן היטב היטב.
    ואם אתה בודק טוב את השוק לא תקנה במקום עם סיכון בכלל.

    @משהמשה כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    במציאות בנדלן חוק המכר שומר לך על הקרן היטב היטב

    משהמשה תסביר כבר אחת ולתמיד מה זה 'חוק המכר' שאתה מדבר ע''ז כל הזמן

  • @משהמשה כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    במציאות בנדלן חוק המכר שומר לך על הקרן היטב היטב

    משהמשה תסביר כבר אחת ולתמיד מה זה 'חוק המכר' שאתה מדבר ע''ז כל הזמן

    @מחוץ-לקופסא כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    @משהמשה כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    במציאות בנדלן חוק המכר שומר לך על הקרן היטב היטב

    משהמשה תסביר כבר אחת ולתמיד מה זה 'חוק המכר' שאתה מדבר ע''ז כל הזמן

    כשאתה משקיע במיזם כל שהוא בין משהו הגיוני ובין לא,
    הכסף שלך נמצא אצל בעל המיזם, וכך היה גם בנדלן עד לפרשת חפציבה.
    שם החברה קרסה בגלל שהבעלים השתמש עם הכסף ששילמו לו על דירות לכל מיני עסקאות שנפלו, ולא נשאר לו כסף לבנות את הדירות והוא פשט את הרגל והם נשארו עם חצאי דירות וכו.
    החוק אומר שכסף שאתה משלם על דירה על הנייר לא עובר לחברת הבנייה.
    הוא מופקד בחשבון ליווי של בנק או חברת ביטוח, והם יכולים לשחרר אותו לקבלן לפי התקדמות הבנייה.
    בקיצור את הכסף שהוא צריך לקומת הקרקע הוא מקבל כשהוא מתחיל לבנות אותה, ואת הכסף שהוא צריך לפנים הוא לא יקבל עד שיסיים את השלד.
    זה הביטוח הראשון של הכסף
    אבל מה קרה אם בכל זאת החברה קרסה, כמו שיש חשש ממשי כעת לחברות בנייה קטנות.
    הבנק או חברת הביטוח אחראים להחזיר לך את הכסף - נראה לי עם הצמדה ואולי ריבית מסויימת, זה לא הליך פשוט, אבל מעוגן בחוק.
    כך שהכסף שהשקעת בנדלן אף פעם לא נמצא על קרן הצבי.
    מה שאתה כן מפסיד זה עליית ערך, הבנק מחזיר לך לפי מחיר החוזה גם אם היום הדירה הזו שווה פי 4
    וגם את כל ההוצאות הנלוות תיווך עו"ד משכנתא וכו'.

  • @מחוץ-לקופסא כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    @משהמשה כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    במציאות בנדלן חוק המכר שומר לך על הקרן היטב היטב

    משהמשה תסביר כבר אחת ולתמיד מה זה 'חוק המכר' שאתה מדבר ע''ז כל הזמן

    כשאתה משקיע במיזם כל שהוא בין משהו הגיוני ובין לא,
    הכסף שלך נמצא אצל בעל המיזם, וכך היה גם בנדלן עד לפרשת חפציבה.
    שם החברה קרסה בגלל שהבעלים השתמש עם הכסף ששילמו לו על דירות לכל מיני עסקאות שנפלו, ולא נשאר לו כסף לבנות את הדירות והוא פשט את הרגל והם נשארו עם חצאי דירות וכו.
    החוק אומר שכסף שאתה משלם על דירה על הנייר לא עובר לחברת הבנייה.
    הוא מופקד בחשבון ליווי של בנק או חברת ביטוח, והם יכולים לשחרר אותו לקבלן לפי התקדמות הבנייה.
    בקיצור את הכסף שהוא צריך לקומת הקרקע הוא מקבל כשהוא מתחיל לבנות אותה, ואת הכסף שהוא צריך לפנים הוא לא יקבל עד שיסיים את השלד.
    זה הביטוח הראשון של הכסף
    אבל מה קרה אם בכל זאת החברה קרסה, כמו שיש חשש ממשי כעת לחברות בנייה קטנות.
    הבנק או חברת הביטוח אחראים להחזיר לך את הכסף - נראה לי עם הצמדה ואולי ריבית מסויימת, זה לא הליך פשוט, אבל מעוגן בחוק.
    כך שהכסף שהשקעת בנדלן אף פעם לא נמצא על קרן הצבי.
    מה שאתה כן מפסיד זה עליית ערך, הבנק מחזיר לך לפי מחיר החוזה גם אם היום הדירה הזו שווה פי 4
    וגם את כל ההוצאות הנלוות תיווך עו"ד משכנתא וכו'.

    @משהמשה כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    כשאתה משקיע במיזם כל שהוא בין משהו הגיוני ובין לא,
    הכסף שלך נמצא אצל בעל המיזם, וכך היה גם בנדלן עד לפרשת חפציבה.
    שם החברה קרסה בגלל שהבעלים השתמש עם הכסף ששילמו לו על דירות לכל מיני עסקאות שנפלו, ולא נשאר לו כסף לבנות את הדירות והוא פשט את הרגל והם נשארו עם חצאי דירות וכו.
    החוק אומר שכסף שאתה משלם על דירה על הנייר לא עובר לחברת הבנייה.
    הוא מופקד בחשבון ליווי של בנק או חברת ביטוח, והם יכולים לשחרר אותו לקבלן לפי התקדמות הבנייה.
    בקיצור את הכסף שהוא צריך לקומת הקרקע הוא מקבל כשהוא מתחיל לבנות אותה, ואת הכסף שהוא צריך לפנים הוא לא יקבל עד שיסיים את השלד.
    זה הביטוח הראשון של הכסף
    אבל מה קרה אם בכל זאת החברה קרסה, כמו שיש חשש ממשי כעת לחברות בנייה קטנות.
    הבנק או חברת הביטוח אחראים להחזיר לך את הכסף - נראה לי עם הצמדה ואולי ריבית מסויימת, זה לא הליך פשוט, אבל מעוגן בחוק.
    כך שהכסף שהשקעת בנדלן אף פעם לא נמצא על קרן הצבי.
    מה שאתה כן מפסיד זה עליית ערך, הבנק מחזיר לך לפי מחיר החוזה גם אם היום הדירה הזו שווה פי 4
    וגם את כל ההוצאות הנלוות תיווך עו"ד משכנתא וכו'.

    אם ככה זה בסה''כ מגן רק על החשש שהחברה תקרוס. אבל אם מחיר הדירה גופא יורד לא. זה מגן רק שההשקעה תהיה אכן ההשקעה אבל הוא גופא יש הרבה סיכונים בכל מקרה תודה

  • @משהמשה כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    כשאתה משקיע במיזם כל שהוא בין משהו הגיוני ובין לא,
    הכסף שלך נמצא אצל בעל המיזם, וכך היה גם בנדלן עד לפרשת חפציבה.
    שם החברה קרסה בגלל שהבעלים השתמש עם הכסף ששילמו לו על דירות לכל מיני עסקאות שנפלו, ולא נשאר לו כסף לבנות את הדירות והוא פשט את הרגל והם נשארו עם חצאי דירות וכו.
    החוק אומר שכסף שאתה משלם על דירה על הנייר לא עובר לחברת הבנייה.
    הוא מופקד בחשבון ליווי של בנק או חברת ביטוח, והם יכולים לשחרר אותו לקבלן לפי התקדמות הבנייה.
    בקיצור את הכסף שהוא צריך לקומת הקרקע הוא מקבל כשהוא מתחיל לבנות אותה, ואת הכסף שהוא צריך לפנים הוא לא יקבל עד שיסיים את השלד.
    זה הביטוח הראשון של הכסף
    אבל מה קרה אם בכל זאת החברה קרסה, כמו שיש חשש ממשי כעת לחברות בנייה קטנות.
    הבנק או חברת הביטוח אחראים להחזיר לך את הכסף - נראה לי עם הצמדה ואולי ריבית מסויימת, זה לא הליך פשוט, אבל מעוגן בחוק.
    כך שהכסף שהשקעת בנדלן אף פעם לא נמצא על קרן הצבי.
    מה שאתה כן מפסיד זה עליית ערך, הבנק מחזיר לך לפי מחיר החוזה גם אם היום הדירה הזו שווה פי 4
    וגם את כל ההוצאות הנלוות תיווך עו"ד משכנתא וכו'.

    אם ככה זה בסה''כ מגן רק על החשש שהחברה תקרוס. אבל אם מחיר הדירה גופא יורד לא. זה מגן רק שההשקעה תהיה אכן ההשקעה אבל הוא גופא יש הרבה סיכונים בכל מקרה תודה

    @מחוץ-לקופסא כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    אם ככה זה בסה''כ מגן רק על החשש שהחברה תקרוס. אבל אם מחיר הדירה גופא יורד לא. זה מגן רק שההשקעה תהיה אכן ההשקעה אבל הוא גופא יש הרבה סיכונים בכל מקרה תודה

    נכון חוק המכר מגן רק על הקרן מקריסה וממשחקים של החברה בכסף
    אבל יש הגנות אחרות שמאפשרות לך לא ליפול למקרים של ירידת מחירים - לא ב 100% אבל ממש לא בסיכון גבוה.
    רוב אלו שהפסידו קנו מעל מחיר השוק.
    במבצעי ה 20/80 הקבלנים מכרו יותר יקר כי הם הכניסו למחיר את התחזית של עליית המחיר.
    ככה הם מימנו לעצמם את הריביות שהם צריכים לשלם לבנק על המבצעים היקרים הללו.
    כשאתה קונה יותר ממחיר שוק ויש ירידה אתה ממש מפסיד.

    אם עושים בדיקה רצינית עם איש מקצוע קונים במקום שיש בו פוטנציאל גדול לרווח ועליית מחיר.
    כך שגם אם בסוף קרה משהו לא צפוי - מלחמה ריבית ועוד והמחירים לא עלו,
    קשה להניח שבמקום זאת הם ירדו דרסטית
    מקסימום לא הרווחת, ובדר"כ אם עשית עסקה טובה גם כיסת את ההוצאות הנלוות או שתמתין קצת ותכסה.

  • בביאור פלוגתת הדיינים

    בגדר הלכה ואין מורין כן

    ב 2 הפוסטים האחרונים של @רייזל-ה והתגובה של @יושב-בגנים הציגו 2 גישות מאוד מרכזיות בגישה להשקעות.
    הגישה הראשונה:
    במשך שנים רבות היה מקובל שמשקיע חרדי "סויחר" היה מנצל את החוקים הפשוטים של הגויים והמדינה עם האידישע קאפ [הראש היהודי] להרוויח רווחים גדולים, היה סוג של זלזול בהשקעות בגויישע קאפ היהודי החכם תמיד ידע להרוויח יותר.
    זה לא התאים לכל הציבור אלא לאנשים חכמים ואחרים סמכו על הסויחר של העיירה ועשו איתו שותפות וכדומה, ותמיד היו מעט חכמים שחשבו שהם יודעים ונפלו.
    ב 15 שנים האחרונות חל שינוי בעניין, כאשר בגלל עליית המחירים בנדלן כמעט כל אברך הפך למשקיע, בהתחלה זה היה בשביל לחתן באמת, ובהמשך אחרי שראו את הרווחים הגדולים בנדלן זה הפך לנהירה, שנוצלה ע"י בעלי אינטרסים להטעות אברכים תמימים.
    הגישה השניה:
    ומכאן נולדה הגישה השניה, שאומרת השקעות עושים לפי הכללים שלומדים באוניברסיטה. בדיוק כמו הגוי בבורסה בניו יורק, ככה גם אתה תשקיע, אמנם לא תרוויח יותר מהאידישע קאפ, אבל לפחות לא יפלו רבים. נכון זה גויישע קאפ אבל ההכרח לא יגונה.

    כפי שהוצג כאן כמה פעמים היו רבנים חשובים שהמליצו על ההשקעה במכרות והיו טענות שמרן הגרח"ק בירך את המיזם.
    והמשקיעים שהלכו להשקעה הזו לא כולם היו תמימים כמו שמנסים להציג אותם, הם סמכו על האידישע קאפ המיוחד מאוד של הרב המשקיע, כפי שנכתב כאן וכפי שעולה ממתב בית הדין. וזו ככל הנראה הסיבה שהובילה רבנים לתמוך במיזם.
    נכון שזה בניגוד לכללים האוניברסטאיים שלימדו אותכם בשנים האחרונות - מה נקרא סיכון ומהי השקעה בטוחה וכו' וכו'.
    כי הכללים האלו שייכים לגויים יש יהודים חכמים שיודעים לעשות רווחים גדולים בניגוד לכל הכללים כך היה מקובל בכל הדורות, ולכן רבנים חשובים המליצו על המכרה למרות שכל אברך דרדק בטוח שזו הפקרות.
    מחלוקת הדיינים:
    כתבו כאן שיש מחלוקת בין הדיינים, אני לא יודע אם זה נכון, אבל לצורך ההסבר נניח שזו המציאות.
    הרב ברוורמן מצדד בהחלטיות בגישה של השקעה לפי כללים.
    [אבל לכאו' גם הוא כנראה מתיר בגדר הלכה ואין מורין כן, עובדה שלא מחקו את האשכול שלי, ויש לדחות ואכמ"ל].
    הרב סילמן גם מצדד בגישה הזו אם כי בפחות החלטיות ובאופן אישי כשמישהו מגיע עם הצעה טובה של אידישע קאפ והוא יודע על מה הוא מדבר, ככל הידוע לי הרב סילמן מאשר, אבל באופן ציבורי לא.
    הרב הייזלר בודק את העיסקה לגופה. והיה כאן מי שכתב שהשורות על הזהירות בתוך הדברים שלו נוספו בהוראת הרב סילמן - לצורך העניין נניח שזה נכון.
    הרבנים שתמכו במיזם מהתחלה אוחזים ככל הנראה שאסור לפרסם לרבים. אבל בגדר הלכה ואין מורין כן מותר למי שפונה באופן אישי למשקיע.

    אני מקווה שזה עונה על הבקשה של

    @אבי-ר. כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @משהמשה
    אשמח שכבודו יראה לי איך הוא קורה את המכתב.

    @משהמשה כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    אסור לפרסם לרבים. אבל בגדר הלכה ואין מורין כן

    אני כאחד שאמון על 'אמונת חכמים' רוצה להבין אותך, האם לחברת השקעות אסור לפרסם כל השקעה שהיא? איזה איסור זה?
    הרבנים רק הורו למשקיעים אברכים הם מצד עצמם שיזהרו לא ליפול שולל אחרי פרסומים של השקעות מסוכנות, וכמו שהיו דברים מעולם.
    והרבנים מייעצים להתנהג בזה בשכל הישר וכו',
    אבל היכן יש 'פלוגתת הדיינים' בעניין 'הלכה' של 'איסור' למשקיע לפרסם?!
    ובאם 'לפני עיוור' אז מה החילוק בין אברכי משי לעשירים שגם נחפזים ודין פרוטה כדין מאה?
    ובכלל, מה זה שונה מפרסום סטיקר צבעוני ומוגזם ושקרי שיש על חבילת שוקולד או קוקה קולה שזה 'הטעם של החיים' (הבאתי רק דוגמא קטנה וד"ל).

    לכן להבנתי העניין פה הוא הוראת הרבנים בהדרכה לדורנו - כ'עצה' טובה לאברכים שרוצים להשקיע, שידעו את אשר לפניהם, ושיבדקו באם יש להם יכולת להמר את כספם! מה שהרבה פעמים נפלו שולל.

    באם מישהו יש לו הבנה אחרת בנושא, אבקש שיועיל להחכים אותי ב'אמונת חכמים'.

  • @משהמשה כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    אסור לפרסם לרבים. אבל בגדר הלכה ואין מורין כן

    אני כאחד שאמון על 'אמונת חכמים' רוצה להבין אותך, האם לחברת השקעות אסור לפרסם כל השקעה שהיא? איזה איסור זה?
    הרבנים רק הורו למשקיעים אברכים הם מצד עצמם שיזהרו לא ליפול שולל אחרי פרסומים של השקעות מסוכנות, וכמו שהיו דברים מעולם.
    והרבנים מייעצים להתנהג בזה בשכל הישר וכו',
    אבל היכן יש 'פלוגתת הדיינים' בעניין 'הלכה' של 'איסור' למשקיע לפרסם?!
    ובאם 'לפני עיוור' אז מה החילוק בין אברכי משי לעשירים שגם נחפזים ודין פרוטה כדין מאה?
    ובכלל, מה זה שונה מפרסום סטיקר צבעוני ומוגזם ושקרי שיש על חבילת שוקולד או קוקה קולה שזה 'הטעם של החיים' (הבאתי רק דוגמא קטנה וד"ל).

    לכן להבנתי העניין פה הוא הוראת הרבנים בהדרכה לדורנו - כ'עצה' טובה לאברכים שרוצים להשקיע, שידעו את אשר לפניהם, ושיבדקו באם יש להם יכולת להמר את כספם! מה שהרבה פעמים נפלו שולל.

    באם מישהו יש לו הבנה אחרת בנושא, אבקש שיועיל להחכים אותי ב'אמונת חכמים'.

    @חיים-חי זה נכתב כמושג מושאל...

  • @חיים-חי זה נכתב כמושג מושאל...

    @משהמשה
    נחמתני

  • @יושב-בגנים
    למה ?
    לי יש דרך עם 0 סיכונים ועשיתי את זה עם אחיין שלי...
    וב"ה אחד הרוויח הרבה והשני ירוויח בע"ה הרבה.
    לפני שהרב @הקול-השפוי יכתוב שיש כלל שאין דבר כזה בלי סיכונים.
    אבהיר שיש בזה הרבה סיכונים, רק שאני מודע להם מראש ויודע איך לפתור אותם.
    ולכן מבחינתי זה 0 סיכונים או איך שתקראו לזה בכללים שלכם.

    @משהמשה כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    @יושב-בגנים
    למה ?
    לי יש דרך עם 0 סיכונים ועשיתי את זה עם אחיין שלי...
    וב"ה אחד הרוויח הרבה והשני ירוויח בע"ה הרבה.
    לפני שהרב @הקול-השפוי יכתוב שיש כלל שאין דבר כזה בלי סיכונים.
    אבהיר שיש בזה הרבה סיכונים, רק שאני מודע להם מראש ויודע איך לפתור אותם.
    ולכן מבחינתי זה 0 סיכונים או איך שתקראו לזה בכללים שלכם.

    אני חושב שכאן @משהמשה הסביר את כל הדרך שלו
    בגדול איך שזה נראה הוא מסכים שצריך להזהר מסיכונים רק אצלו זה לא נקרא סיכון בגלל שיש לו דרכים לפתור את הבעיות
    החולקים עליו סוברים שדרכים לפתור את הבעיות לא נקראים אין סיכון אלא שיש פתרון אבל הסיכון קיים
    אחרי זה אני חושב שאין בכלל מחלוקת בדברים וכל אלו שמיד עונים נגד יכולים להבין את כוונתו ולהגיב בהתאם
    תנסו להבין את הראש שלו לפני התגובה

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    25 פוסטים
    407 צפיות
    ב
    @המסתפק לגבי ההצעה השניה תקרא את סוף ההודעה הזו היא פורסמה בפורום של איחוד בני הישיבות ️ אזהרה חמורה לאברכים: הונאת "הכולל החדש" וסכנת הלבנת ההון ️ בימים האחרונים מופצת הצעת פיתוי מסוכנת לאברכים בקהילות החרדיות מאות אברכים כבר נחשפו להצעה, עשרות מהם כבר נפלו בפח. חשוב להכיר את העובדות כדי לא להסתבך בפלילים ובחובות עתק. מה הסיפור? פרסומות חגיגיות מבשרות על פתיחת כולל אחה"צ חדש, תחת אישיות תורנית מוכרת שתשמש כראש הכולל המציע מלגה חריגה וגבוהה של 2,000 ש"ח לחודש. ההצעה קוסמת לאברכים רבים שמתמודדים עם מצוקת הכוללים, והרישום התמלא במהירות. מה דרשו והציעו לאברכים? דרישות תמוהות: כתנאי לקבלה, האברכים נדרשים לספק צילום תעודת זהות, אישור ניהול חשבון ובאופן מחשיד, גם צילום דרכון. פתיחת תיק ברשויות המס: אברכים שמתקבלים מוזמנים לפגישה שבה מופעל עליהם לחץ חזק לפתוח על המקום "עוסק מורשה" (ולא עוסק פטור!) על שמם, ולפתוח חשבון בנק ייעודי. סיפור הכיסוי: המארגנים מספרים ש"תורם עשיר ורואה חשבון מתל אביב" (משתמשים בשם משה אשרף) רוצה לממן את הכולל, אך כדי "לדפוק את המדינה" ולקבל החזרי מס, הוא רוצה לגלגל מיליונים ולהלבין הון דרך התיקים של האברכים, ובתמורה ישלם להם 2,000 ש"ח במזומן. האמת מאחורי הכיסוי: רואה החשבון משה אשרף (מיישוב קדימה), ששמו שורבב לפרשה, הבהיר חד-משמעית כי אין לו שום קשר למיזם ושמו נוצל לרעה. המארגנים עצמם מסרבים לתת את שמו או מספר הטלפון של רואה החשבון שעומד מאחוריהם. מה הסיכונים המשפטיים והכלכליים? הסכנה כאן אינה רק הפסד כספי, אלא סיבוך פלילי חמור: אחריות אישית ובלעדית: ברגע שפתחתם "עוסק מורשה" או חברה על שמכם, אתם האחראים הישירים והבלעדיים לכל פעילות פיננסית שמתבצעת בו. חובות עצומים לרשויות: אם העסק מפיק חשבוניות אך אינו משלם את המע"מ, מס החברות או מס דיבידנד החוב כולו נופל עליכם אישית. רשות המיסים תגבה את הכסף מכם. ויכולה גן לקחת לכם את דירת המגורים שלכם ️ עבירה פלילית (חשבוניות פיקטיביות): שימוש בחשבון כדי להעביר כספים ולהנפיק חשבוניות ללא פעילות עסקית אמיתית נחשב להפצת "חשבוניות פיקטיביות". זוהי עבירה פלילית חמורה של העלמת מס והלבנת הון, שעלולה להסתיים בחקירות, בכתבי אישום ובמאסר. הבהרה חשובה לגבי רבני הכוללים: רבנים וראשי כוללים תמימים שורבבו לפרשה ושימשו כ"פלטפורמה" מבלי שהבינו את העוקץ. כל הידוע לנו ברגע שנודעו למנהלי הכוללים הסיכונים הכרוכים בדבר, הם סגרו מיד את הרישום, גנזו את כל המסמכים וניתקו קשר עם היוזמים. אני מזהיר אתכם: אל תתפתו לכסף קל. בשום פנים ואופן אין למסור צילומי דרכון לאנשים זרים, ובוודאי שאין לפתוח עוסק מורשה או חשבון בנק עבור אדם אחר! העבירו הלאה והזהירו את חבריכם כדי למנוע מאברכים נוספים להרוס את חייהם. זה הודעה שפרסמתי בפלטפורמות שפונות לציבור החרדי, ואתם בטח חושבים איזה טיפשים החרדים שנופלים בזה, אז תנו לי לספר לכם שיש לי קבוצת וואטסאפ מלאה באנשים חילונים "חכמים ומשכילים" שנפלו בהונאה דומה ושם פיתו אותם בשותפות בעסק מאוד רווחי שכמובן התברר כעוקץ. מסקנה: כולם בסיכון לעקוץ חשוב לפתח עירנות.
  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    281 צפיות
    צ
    @בהצלחה-רבה said: רוצה לקחת משכנתא ואת הכסף שאני לוקח להשקיע בשוק ההון לפעמים זה יכול להיות רעיון ממש טוב. בפרט אם נלך לפי המחקרים שהשקעה ח"פ מנצחת את ההפקדות החודשיות. וברור שכל מי ששומע על השקעות בשוק ההון, ועל הכפלות כל 8 שנים, מיד חושב על הרעיון הזה. אבל - א. כפי שדוד טופורוביץ טוען שאם תגיד את זה לבנק, כנראה שהוא לא יאשר את המשכנתא... ב. תחשוב שאם אתה לוקח משכנתא ומשלם ע"ז ריבית, כדי להרויח על הכסף אתה צריך שתהיה תשואה מספיק גבוהה, שתשאיר אותך ברווח גם אחרי תשלום הדמי ניהול ומס רווחי הון. ואף אחד לא מבטיח לך את התשואה הזאת... מה תעשה אם בעשור הקרוב לא יהיה משבר, וכן יהיו עליות, אבל התשואה השנתית תהיה רק 6%. ג. זה בהחלט תלוי מה משך זמן ההשקעה, לפעמים השקעה חודשית בסכום שתשלם את המשכנתא יכולה להניב סכום יותר גבוה מאשר השקעה ח"פ של סכום המשכנתא. ד. צריך סיבולת גבוהה בזמני ירידות. והבעיה שקשה לכל אחד לאמוד את עצמו בכאלו דברים שכנראה אף פעם הוא לא חווה, בפרט שאפילו החוקרים המומחים אומרים שהם בעצמם מכרו מניות בהפסד, כי קשה לעמוד בזה. וגם מי שמצליח לעמוד בזה, עצם החוויה הזאת ממש לא פשוטה. כמובן לפני צעד כזה, צריך להתייעץ אני מחפש המלצות עם מי להתייעץ בתחום זה תודה רבה אין הנחתום מעיד על עיסתו יש לי לקוחות שעשו את זה.
  • 7 הצבעות
    44 פוסטים
    3k צפיות
    ה. שלמהה
    @שמיל-שמיל כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]: @ה.-שלמה @ה.-שלמה כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]: קרנות בארה"ב מחוייבות לחלק דיבידנדים ולא משנה באיזה צורה הן משקיעות. לא הבנתי אם הם משקיעים באגחים גם צריכים לחלק דיבידנדים?, אם אין דיבדינדים את מה הם יחלקו בדיוק? מדובר בקרנות פאסיביות, הוי אומר בנכסים שמכניסים דיבידנדים לפחות ב50% מהקרן. אג"חים מכניסים תשלומי ריבית, שנחשבים אף הם דיבידנדים.
  • 2 הצבעות
    8 פוסטים
    686 צפיות
    ה. שלמהה
    @ברמיזא כתב באחרי מהפכת החיסכון לחתונות בישראל זה הגיע גם לארה"ב, (אולי עושים את זה יותר טוב מכאן): @רואה-את-הנולד זה יותר טוב מכאן כי יש הדרכה עד הסוף באופן נגיש וקל, גם לאיש הפשוט ביותר. כאן בארץ נתקלתי בהדרכה נגישה רק בתשלום לצערי. יש לך אזרחות ארה"ב? לגבי המינימום - זה מועיל מאוד להגדלת ראש.
  • 5 הצבעות
    59 פוסטים
    7k צפיות
    צ
    @אבי-ה-נערה תסתכל שם בלשונית החזקות שם כתוב באיזה דברים זה מושקע, גם Sַַ&P500, גם נאסד"ק 100, גם ת"א 90, ת"א 125, אופציות על ת"א 35.