דילוג לתוכן

השקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה

שוק ההון והשקעות
112 14 957 8
  • דוגמא טובה לאדם כזה חכם עם ראש יהודי הוא ר' אליעזר גרוס מנכ''ל בסדנו ז''ל (תפענחו את הר''ת איך שאתם רוצים...)
    תקראו את הספרים שלו נסייעתא דשמיא ותראו שם סיפורים נפלאים, יש לו ראש מאוד טוב וI.Q גבוה. אבל תראו לאן הוא הגיע
    אבל מה תמיד צריך לדעת עם מי אתה מדבר ולמי אתה ממליץ. לאברך שרוצה להגיע ולחתן ילדים חייבים להסתכל ולחשוב על המקרה הכי גרוע שא''כ יעמוד לפני שוקת שבורה. ולכן חוץ מהשקעה פאסיבית לאורך זמן ונדל''ן (פחות מצוי שיספיק) אסור לו משהו אחר.
    אבל בהחלט מי שדבר 1 לא בכולל ו2 יש לו ראש עסקי וחוש לכך בהחלט יכול לשות דברים יותר מסוכנים (וממילא עם יותר סכויים להרוויח) אבל גם כאן רק אם הוא חשב מה יקרה אם הסיכוי של אפילו רק 1% להפסיד מתממש, אם זה פת לחמו או לא וכו'.
    ואגב @משהמשה על שוק ההון אתה לא ממליץ רק על למצוא 'מציאות' בנדל''ן אז בזהב כן? (טוב זה סתם בשביל הבדיחה אני יודע את התשובה)

    @מחוץ-לקופסא כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    דוגמא טובה לאדם כזה חכם עם ראש יהודי הוא ר' אליעזר גרוס מנכ''ל בסדנו ז''ל (תפענחו את הר''ת איך שאתם רוצים...)
    תקראו את הספרים שלו נסייעתא דשמיא ותראו שם סיפורים נפלאים, יש לו ראש מאוד טוב וI.Q גבוה. אבל תראו לאן הוא הגיע

    טוב
    אני אחשוף שיום אחד חשבתי אולי בכל זאת יש לו מה למכור, ואחד המתווכים שעבדתי איתם הכיר אותו אישית ומאוד שיבח.
    אבל אפעס ... בכל זאת
    עליתי לרב סילמן ושאלתי על בסדנו
    הוא אמר לי שהוא לא בטוח שזו השקעה סולידית.
    נו מיד יגידו תראו אותו הוא מטיף להשקיע באידישע קאפ והוא כמעט נפל.
    הפוך ידעתי את מי לשאול....

  • דוגמא טובה לאדם כזה חכם עם ראש יהודי הוא ר' אליעזר גרוס מנכ''ל בסדנו ז''ל (תפענחו את הר''ת איך שאתם רוצים...)
    תקראו את הספרים שלו נסייעתא דשמיא ותראו שם סיפורים נפלאים, יש לו ראש מאוד טוב וI.Q גבוה. אבל תראו לאן הוא הגיע
    אבל מה תמיד צריך לדעת עם מי אתה מדבר ולמי אתה ממליץ. לאברך שרוצה להגיע ולחתן ילדים חייבים להסתכל ולחשוב על המקרה הכי גרוע שא''כ יעמוד לפני שוקת שבורה. ולכן חוץ מהשקעה פאסיבית לאורך זמן ונדל''ן (פחות מצוי שיספיק) אסור לו משהו אחר.
    אבל בהחלט מי שדבר 1 לא בכולל ו2 יש לו ראש עסקי וחוש לכך בהחלט יכול לשות דברים יותר מסוכנים (וממילא עם יותר סכויים להרוויח) אבל גם כאן רק אם הוא חשב מה יקרה אם הסיכוי של אפילו רק 1% להפסיד מתממש, אם זה פת לחמו או לא וכו'.
    ואגב @משהמשה על שוק ההון אתה לא ממליץ רק על למצוא 'מציאות' בנדל''ן אז בזהב כן? (טוב זה סתם בשביל הבדיחה אני יודע את התשובה)

    @מחוץ-לקופסא כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    אבל גם כאן רק אם הוא חשב מה יקרה אם הסיכוי של אפילו רק 1% להפסיד מתממש, אם זה פת לחמו או לא וכו'.
    ואגב @משהמשה על שוק ההון אתה לא ממליץ רק על למצוא 'מציאות' בנדל''ן

    במציאות בנדלן חוק המכר שומר לך על הקרן היטב היטב.
    ואם אתה בודק טוב את השוק לא תקנה במקום עם סיכון בכלל.

  • @יושב-בגנים כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    אתה יכול ליישב את הסתירה בדבריך.

    אתן דוגמה מעולם אחר, להבדיל, הש"ך בסי' רמו כותב 'יש שכתבו שאין ללמוד קבלה לפני גיל ארבעים', והש"ך עצמו כתב את זה כשהיה בן כד, והאריז"ל, והרמ"א, ועוד רבים מגדולי עולם.
    ז"א יש דברים שאומרים בשביל מי שצריך לשמוע, ויש את מי שמבין שלא מדברים עליו. [וגם שם, אמנם יש את אלו שהציצו בלא עת ונפגעו, ועדיין יש את אלו שזה לא נוגע אליהם]
    ואוסיף עוד על הפוסט הקודם:

    @משהמשה תמיד אומר שאתה צריך להבין בדיוק למה אתה נכנס, ומשני סיבות, ראשית, אם אתה לא מספיק חכם בשביל להבין את העסקה, וגם אתה מספיק תמים בשביל להיות מובל למקום שאתה לא מבין בו, אז אתה פשוט לא מספיק חכם בשביל להיות סויחער. שנית זה סימן מובהק בשביל האדם עצמו שאין לו את מידת העורמה בשביל לדעת אם עובדים עליו או ל].

    @יושב-בגנים כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    אני רוצה לשאול את שתיכם שאלה הלכה למעשה,
    מגיע לך חבר שיש לו אידש'ע קאפ כדבריכם מוצלח וקומינטור, ועשה כמה עסקאות מוצלחות בחייו, ומספר לכם שיש לו עכשיו רעיון גדול להקמת עסק עם סיכויי הצלחה גדולים נכון שיש שם סיכונים אך אם נצליח נעשה מיליונים, אין לך כסף לתת לו אך מה הבעיה אתה יכול לקחת משכנתא על הדירה האם לעשות זאת או לא מה דעתכם?

    אתה מתכוין להקשות קושיא על @משהמשה נכון? אבל אתה הרי יודע שהוא לא מתכוין ללקיחת סיכונים במובן המילולי של הימור.

    @הקול-השפוי כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    היות והדיונים כאן הם בעיקר על השקעות לאברכים, זה לא מתאים.
    מה שכן מתאים זה או השקעה פסיבית במדדים או נדל"ן סולידי.

    כמובן שאנשי עסקים לסוגיהם עושים את רוב כספם מהשקעות לא סולידיות אבל זה לא מתאים לאברכים ולעולם אי אפשר לקרוא לזה ללא סיכון.

    נכון, אבל @משהמשה גם מסכים שזה לא מתאים לאברכים רגילים, אבל מתאים לאברכים עם חוש מסחרי [אמיתי], ובעולם של סויחרים אפשר לקרוא לזה עיסקאות בטוחות

    @המבקר כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    @הקול-השפוי
    כתב ב
    השקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה
    :

    היות והדיונים כאן הם בעיקר על השקעות לאברכים, זה לא מתאים.
    מה שכן מתאים זה או השקעה פסיבית במדדים או נדל"ן סולידי.

    כמובן שאנשי עסקים לסוגיהם עושים את רוב כספם מהשקעות לא סולידיות אבל זה לא מתאים לאברכים ולעולם אי אפשר לקרוא לזה ללא סיכון.

    נכון, אבל @משהמשה גם מסכים שזה לא מתאים לאברכים רגילים, אבל מתאים לאברכים עם חוש מסחרי [אמיתי], ובעולם של סויחרים אפשר לקרוא לזה עיסקאות בטוחות

    לא נכון
    זה יחסית בטוח, אבל לא מתאים למי שאין לו כסף להפסיד.

  • @המבקר כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    @הקול-השפוי
    כתב ב
    השקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה
    :

    היות והדיונים כאן הם בעיקר על השקעות לאברכים, זה לא מתאים.
    מה שכן מתאים זה או השקעה פסיבית במדדים או נדל"ן סולידי.

    כמובן שאנשי עסקים לסוגיהם עושים את רוב כספם מהשקעות לא סולידיות אבל זה לא מתאים לאברכים ולעולם אי אפשר לקרוא לזה ללא סיכון.

    נכון, אבל @משהמשה גם מסכים שזה לא מתאים לאברכים רגילים, אבל מתאים לאברכים עם חוש מסחרי [אמיתי], ובעולם של סויחרים אפשר לקרוא לזה עיסקאות בטוחות

    לא נכון
    זה יחסית בטוח, אבל לא מתאים למי שאין לו כסף להפסיד.

    @הקול-השפוי רציתי לבקש ממך שלא תגיב לי אלא לפוסט של הרב @טריידר שליט"א
    אבל ראיתי שהגבת לו כבר אז.
    ואני מעלה את הפוסט והתגובה שלך - עולם כמנהגו נוהג אין שינוי.

    @טריידר כתב בהשקעה בטוחה רווח של עד מיליון ש"ח עם משכנתא או הון עצמי נמוך !:

    @משהמשה @צמיחה @שמיל-שמיל

    הציבור החרדי תמיד נודע ביצירתיות.

    לא גוי נורמטיבי ממוצע משועמם מאלבמה, אלא מוחות מבריקים שהמציאו מחדש את עולם המימון:

    משכנתאות מתוחכמות, עסקאות נדל"ן יצירתיות, ושיטה שהחזיקה עשרות שנים.

    מאות ואלפי אברכים חיתנו ילדים, הגדילו הון עצמי, דאגו להכסנות בגיל הפנסיה.

    בנוסף שרוב ככל הציבור החרדי-ליטאי גרים בדריה בבעלות, ואפילו הצו"לים שבציבור מחזיקים נדל"ן להשקעה.

    וכל זה בלי קריאות שבר ובלי "קריסות שוק" – לאפוקי שטויות כמו דורות עילית במדינת פלסטין (סליחה, בצפון מערב תל אביב).

    רק מה? היצירתיות הפכה למונופול יחיד. מי שהשיג מימון ונדל"ן – צמח. מי שלא – נתקע.

    כאן נכנסו "בנקל" ושאר אנשי מקצועי היקרים, והביאו את בשורת ה"גם גוי נורמטיבי":

    חסכון מחושב, לטווח ארוך, מסודר, עם מאות או אלפי ש"ח בחודש שמצטברים להון משמעותי.

    זה פתח דלתות שלא היו כאן קודם, בפרט לצעירים ולמחוסרי אמצעי השגת מימון – וזה אכן מבורך מאוד.

    אבל, בואו נעצור רגע.

    אל לנו להפוך את זה למנהג חרדי העתיק בסגנון "הכל או כלום":

    אם רשכבה"ג בירך את הסנופי עם בו"ה – אז פתאום תוך שנה אנחנו שוכחים את עשרות שנות מומחיות,

    יצירתיות וניסיון בהשקעות נדל"ן פרטיות, ומוחקים את כל ההיסטוריה הפיננסית שלנו 1?!

    אז כן – לאמץ גם את המשעמם, הנורמטיבי, המסודר.

    אבל באיזון.

    לשלב בין הגאונות החרדית היצירתית לבין המשמעת האמריקאית.

    לא לרדת מהעץ – אלא פשוט לטפס עליו בשתי סולמות במקביל - גם לעלות כדרך כל אדם וגם לקפוץ כספורטאי מנוסה.

    גמר חתימה טובה, והצלחה לכולם בכל שוק שהם !

    @הקול-השפוי כתב בהשקעה בטוחה רווח של עד מיליון ש"ח עם משכנתא או הון עצמי נמוך !:

    @טריידר ברור שיש מקום גדול להשקעות בנדל"ן,
    השאלה היא אם סוג השקעות כזה שתלוי בתחזיות לא מבוססות זה המקום הנכון,
    אני חושב שגם בנדל"ן רוב המשקיעים משקיעים מאוד סולידי, כלומר קונים דירה שהמחיר שלה ברור ובונים על עליית מחירים נורמלית+, ופחות על תאוריות ושווקים לא מוכרים.

  • @מחוץ-לקופסא כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    אבל גם כאן רק אם הוא חשב מה יקרה אם הסיכוי של אפילו רק 1% להפסיד מתממש, אם זה פת לחמו או לא וכו'.
    ואגב @משהמשה על שוק ההון אתה לא ממליץ רק על למצוא 'מציאות' בנדל''ן

    במציאות בנדלן חוק המכר שומר לך על הקרן היטב היטב.
    ואם אתה בודק טוב את השוק לא תקנה במקום עם סיכון בכלל.

    @משהמשה כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    במציאות בנדלן חוק המכר שומר לך על הקרן היטב היטב

    משהמשה תסביר כבר אחת ולתמיד מה זה 'חוק המכר' שאתה מדבר ע''ז כל הזמן

  • @משהמשה כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    במציאות בנדלן חוק המכר שומר לך על הקרן היטב היטב

    משהמשה תסביר כבר אחת ולתמיד מה זה 'חוק המכר' שאתה מדבר ע''ז כל הזמן

    @מחוץ-לקופסא כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    @משהמשה כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    במציאות בנדלן חוק המכר שומר לך על הקרן היטב היטב

    משהמשה תסביר כבר אחת ולתמיד מה זה 'חוק המכר' שאתה מדבר ע''ז כל הזמן

    כשאתה משקיע במיזם כל שהוא בין משהו הגיוני ובין לא,
    הכסף שלך נמצא אצל בעל המיזם, וכך היה גם בנדלן עד לפרשת חפציבה.
    שם החברה קרסה בגלל שהבעלים השתמש עם הכסף ששילמו לו על דירות לכל מיני עסקאות שנפלו, ולא נשאר לו כסף לבנות את הדירות והוא פשט את הרגל והם נשארו עם חצאי דירות וכו.
    החוק אומר שכסף שאתה משלם על דירה על הנייר לא עובר לחברת הבנייה.
    הוא מופקד בחשבון ליווי של בנק או חברת ביטוח, והם יכולים לשחרר אותו לקבלן לפי התקדמות הבנייה.
    בקיצור את הכסף שהוא צריך לקומת הקרקע הוא מקבל כשהוא מתחיל לבנות אותה, ואת הכסף שהוא צריך לפנים הוא לא יקבל עד שיסיים את השלד.
    זה הביטוח הראשון של הכסף
    אבל מה קרה אם בכל זאת החברה קרסה, כמו שיש חשש ממשי כעת לחברות בנייה קטנות.
    הבנק או חברת הביטוח אחראים להחזיר לך את הכסף - נראה לי עם הצמדה ואולי ריבית מסויימת, זה לא הליך פשוט, אבל מעוגן בחוק.
    כך שהכסף שהשקעת בנדלן אף פעם לא נמצא על קרן הצבי.
    מה שאתה כן מפסיד זה עליית ערך, הבנק מחזיר לך לפי מחיר החוזה גם אם היום הדירה הזו שווה פי 4
    וגם את כל ההוצאות הנלוות תיווך עו"ד משכנתא וכו'.

  • @מחוץ-לקופסא כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    @משהמשה כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    במציאות בנדלן חוק המכר שומר לך על הקרן היטב היטב

    משהמשה תסביר כבר אחת ולתמיד מה זה 'חוק המכר' שאתה מדבר ע''ז כל הזמן

    כשאתה משקיע במיזם כל שהוא בין משהו הגיוני ובין לא,
    הכסף שלך נמצא אצל בעל המיזם, וכך היה גם בנדלן עד לפרשת חפציבה.
    שם החברה קרסה בגלל שהבעלים השתמש עם הכסף ששילמו לו על דירות לכל מיני עסקאות שנפלו, ולא נשאר לו כסף לבנות את הדירות והוא פשט את הרגל והם נשארו עם חצאי דירות וכו.
    החוק אומר שכסף שאתה משלם על דירה על הנייר לא עובר לחברת הבנייה.
    הוא מופקד בחשבון ליווי של בנק או חברת ביטוח, והם יכולים לשחרר אותו לקבלן לפי התקדמות הבנייה.
    בקיצור את הכסף שהוא צריך לקומת הקרקע הוא מקבל כשהוא מתחיל לבנות אותה, ואת הכסף שהוא צריך לפנים הוא לא יקבל עד שיסיים את השלד.
    זה הביטוח הראשון של הכסף
    אבל מה קרה אם בכל זאת החברה קרסה, כמו שיש חשש ממשי כעת לחברות בנייה קטנות.
    הבנק או חברת הביטוח אחראים להחזיר לך את הכסף - נראה לי עם הצמדה ואולי ריבית מסויימת, זה לא הליך פשוט, אבל מעוגן בחוק.
    כך שהכסף שהשקעת בנדלן אף פעם לא נמצא על קרן הצבי.
    מה שאתה כן מפסיד זה עליית ערך, הבנק מחזיר לך לפי מחיר החוזה גם אם היום הדירה הזו שווה פי 4
    וגם את כל ההוצאות הנלוות תיווך עו"ד משכנתא וכו'.

    @משהמשה כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    כשאתה משקיע במיזם כל שהוא בין משהו הגיוני ובין לא,
    הכסף שלך נמצא אצל בעל המיזם, וכך היה גם בנדלן עד לפרשת חפציבה.
    שם החברה קרסה בגלל שהבעלים השתמש עם הכסף ששילמו לו על דירות לכל מיני עסקאות שנפלו, ולא נשאר לו כסף לבנות את הדירות והוא פשט את הרגל והם נשארו עם חצאי דירות וכו.
    החוק אומר שכסף שאתה משלם על דירה על הנייר לא עובר לחברת הבנייה.
    הוא מופקד בחשבון ליווי של בנק או חברת ביטוח, והם יכולים לשחרר אותו לקבלן לפי התקדמות הבנייה.
    בקיצור את הכסף שהוא צריך לקומת הקרקע הוא מקבל כשהוא מתחיל לבנות אותה, ואת הכסף שהוא צריך לפנים הוא לא יקבל עד שיסיים את השלד.
    זה הביטוח הראשון של הכסף
    אבל מה קרה אם בכל זאת החברה קרסה, כמו שיש חשש ממשי כעת לחברות בנייה קטנות.
    הבנק או חברת הביטוח אחראים להחזיר לך את הכסף - נראה לי עם הצמדה ואולי ריבית מסויימת, זה לא הליך פשוט, אבל מעוגן בחוק.
    כך שהכסף שהשקעת בנדלן אף פעם לא נמצא על קרן הצבי.
    מה שאתה כן מפסיד זה עליית ערך, הבנק מחזיר לך לפי מחיר החוזה גם אם היום הדירה הזו שווה פי 4
    וגם את כל ההוצאות הנלוות תיווך עו"ד משכנתא וכו'.

    אם ככה זה בסה''כ מגן רק על החשש שהחברה תקרוס. אבל אם מחיר הדירה גופא יורד לא. זה מגן רק שההשקעה תהיה אכן ההשקעה אבל הוא גופא יש הרבה סיכונים בכל מקרה תודה

  • @משהמשה כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    כשאתה משקיע במיזם כל שהוא בין משהו הגיוני ובין לא,
    הכסף שלך נמצא אצל בעל המיזם, וכך היה גם בנדלן עד לפרשת חפציבה.
    שם החברה קרסה בגלל שהבעלים השתמש עם הכסף ששילמו לו על דירות לכל מיני עסקאות שנפלו, ולא נשאר לו כסף לבנות את הדירות והוא פשט את הרגל והם נשארו עם חצאי דירות וכו.
    החוק אומר שכסף שאתה משלם על דירה על הנייר לא עובר לחברת הבנייה.
    הוא מופקד בחשבון ליווי של בנק או חברת ביטוח, והם יכולים לשחרר אותו לקבלן לפי התקדמות הבנייה.
    בקיצור את הכסף שהוא צריך לקומת הקרקע הוא מקבל כשהוא מתחיל לבנות אותה, ואת הכסף שהוא צריך לפנים הוא לא יקבל עד שיסיים את השלד.
    זה הביטוח הראשון של הכסף
    אבל מה קרה אם בכל זאת החברה קרסה, כמו שיש חשש ממשי כעת לחברות בנייה קטנות.
    הבנק או חברת הביטוח אחראים להחזיר לך את הכסף - נראה לי עם הצמדה ואולי ריבית מסויימת, זה לא הליך פשוט, אבל מעוגן בחוק.
    כך שהכסף שהשקעת בנדלן אף פעם לא נמצא על קרן הצבי.
    מה שאתה כן מפסיד זה עליית ערך, הבנק מחזיר לך לפי מחיר החוזה גם אם היום הדירה הזו שווה פי 4
    וגם את כל ההוצאות הנלוות תיווך עו"ד משכנתא וכו'.

    אם ככה זה בסה''כ מגן רק על החשש שהחברה תקרוס. אבל אם מחיר הדירה גופא יורד לא. זה מגן רק שההשקעה תהיה אכן ההשקעה אבל הוא גופא יש הרבה סיכונים בכל מקרה תודה

    @מחוץ-לקופסא כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    אם ככה זה בסה''כ מגן רק על החשש שהחברה תקרוס. אבל אם מחיר הדירה גופא יורד לא. זה מגן רק שההשקעה תהיה אכן ההשקעה אבל הוא גופא יש הרבה סיכונים בכל מקרה תודה

    נכון חוק המכר מגן רק על הקרן מקריסה וממשחקים של החברה בכסף
    אבל יש הגנות אחרות שמאפשרות לך לא ליפול למקרים של ירידת מחירים - לא ב 100% אבל ממש לא בסיכון גבוה.
    רוב אלו שהפסידו קנו מעל מחיר השוק.
    במבצעי ה 20/80 הקבלנים מכרו יותר יקר כי הם הכניסו למחיר את התחזית של עליית המחיר.
    ככה הם מימנו לעצמם את הריביות שהם צריכים לשלם לבנק על המבצעים היקרים הללו.
    כשאתה קונה יותר ממחיר שוק ויש ירידה אתה ממש מפסיד.

    אם עושים בדיקה רצינית עם איש מקצוע קונים במקום שיש בו פוטנציאל גדול לרווח ועליית מחיר.
    כך שגם אם בסוף קרה משהו לא צפוי - מלחמה ריבית ועוד והמחירים לא עלו,
    קשה להניח שבמקום זאת הם ירדו דרסטית
    מקסימום לא הרווחת, ובדר"כ אם עשית עסקה טובה גם כיסת את ההוצאות הנלוות או שתמתין קצת ותכסה.

  • בביאור פלוגתת הדיינים

    בגדר הלכה ואין מורין כן

    ב 2 הפוסטים האחרונים של @רייזל-ה והתגובה של @יושב-בגנים הציגו 2 גישות מאוד מרכזיות בגישה להשקעות.
    הגישה הראשונה:
    במשך שנים רבות היה מקובל שמשקיע חרדי "סויחר" היה מנצל את החוקים הפשוטים של הגויים והמדינה עם האידישע קאפ [הראש היהודי] להרוויח רווחים גדולים, היה סוג של זלזול בהשקעות בגויישע קאפ היהודי החכם תמיד ידע להרוויח יותר.
    זה לא התאים לכל הציבור אלא לאנשים חכמים ואחרים סמכו על הסויחר של העיירה ועשו איתו שותפות וכדומה, ותמיד היו מעט חכמים שחשבו שהם יודעים ונפלו.
    ב 15 שנים האחרונות חל שינוי בעניין, כאשר בגלל עליית המחירים בנדלן כמעט כל אברך הפך למשקיע, בהתחלה זה היה בשביל לחתן באמת, ובהמשך אחרי שראו את הרווחים הגדולים בנדלן זה הפך לנהירה, שנוצלה ע"י בעלי אינטרסים להטעות אברכים תמימים.
    הגישה השניה:
    ומכאן נולדה הגישה השניה, שאומרת השקעות עושים לפי הכללים שלומדים באוניברסיטה. בדיוק כמו הגוי בבורסה בניו יורק, ככה גם אתה תשקיע, אמנם לא תרוויח יותר מהאידישע קאפ, אבל לפחות לא יפלו רבים. נכון זה גויישע קאפ אבל ההכרח לא יגונה.

    כפי שהוצג כאן כמה פעמים היו רבנים חשובים שהמליצו על ההשקעה במכרות והיו טענות שמרן הגרח"ק בירך את המיזם.
    והמשקיעים שהלכו להשקעה הזו לא כולם היו תמימים כמו שמנסים להציג אותם, הם סמכו על האידישע קאפ המיוחד מאוד של הרב המשקיע, כפי שנכתב כאן וכפי שעולה ממתב בית הדין. וזו ככל הנראה הסיבה שהובילה רבנים לתמוך במיזם.
    נכון שזה בניגוד לכללים האוניברסטאיים שלימדו אותכם בשנים האחרונות - מה נקרא סיכון ומהי השקעה בטוחה וכו' וכו'.
    כי הכללים האלו שייכים לגויים יש יהודים חכמים שיודעים לעשות רווחים גדולים בניגוד לכל הכללים כך היה מקובל בכל הדורות, ולכן רבנים חשובים המליצו על המכרה למרות שכל אברך דרדק בטוח שזו הפקרות.
    מחלוקת הדיינים:
    כתבו כאן שיש מחלוקת בין הדיינים, אני לא יודע אם זה נכון, אבל לצורך ההסבר נניח שזו המציאות.
    הרב ברוורמן מצדד בהחלטיות בגישה של השקעה לפי כללים.
    [אבל לכאו' גם הוא כנראה מתיר בגדר הלכה ואין מורין כן, עובדה שלא מחקו את האשכול שלי, ויש לדחות ואכמ"ל].
    הרב סילמן גם מצדד בגישה הזו אם כי בפחות החלטיות ובאופן אישי כשמישהו מגיע עם הצעה טובה של אידישע קאפ והוא יודע על מה הוא מדבר, ככל הידוע לי הרב סילמן מאשר, אבל באופן ציבורי לא.
    הרב הייזלר בודק את העיסקה לגופה. והיה כאן מי שכתב שהשורות על הזהירות בתוך הדברים שלו נוספו בהוראת הרב סילמן - לצורך העניין נניח שזה נכון.
    הרבנים שתמכו במיזם מהתחלה אוחזים ככל הנראה שאסור לפרסם לרבים. אבל בגדר הלכה ואין מורין כן מותר למי שפונה באופן אישי למשקיע.

    אני מקווה שזה עונה על הבקשה של

    @אבי-ר. כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @משהמשה
    אשמח שכבודו יראה לי איך הוא קורה את המכתב.

    @משהמשה כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    אסור לפרסם לרבים. אבל בגדר הלכה ואין מורין כן

    אני כאחד שאמון על 'אמונת חכמים' רוצה להבין אותך, האם לחברת השקעות אסור לפרסם כל השקעה שהיא? איזה איסור זה?
    הרבנים רק הורו למשקיעים אברכים הם מצד עצמם שיזהרו לא ליפול שולל אחרי פרסומים של השקעות מסוכנות, וכמו שהיו דברים מעולם.
    והרבנים מייעצים להתנהג בזה בשכל הישר וכו',
    אבל היכן יש 'פלוגתת הדיינים' בעניין 'הלכה' של 'איסור' למשקיע לפרסם?!
    ובאם 'לפני עיוור' אז מה החילוק בין אברכי משי לעשירים שגם נחפזים ודין פרוטה כדין מאה?
    ובכלל, מה זה שונה מפרסום סטיקר צבעוני ומוגזם ושקרי שיש על חבילת שוקולד או קוקה קולה שזה 'הטעם של החיים' (הבאתי רק דוגמא קטנה וד"ל).

    לכן להבנתי העניין פה הוא הוראת הרבנים בהדרכה לדורנו - כ'עצה' טובה לאברכים שרוצים להשקיע, שידעו את אשר לפניהם, ושיבדקו באם יש להם יכולת להמר את כספם! מה שהרבה פעמים נפלו שולל.

    באם מישהו יש לו הבנה אחרת בנושא, אבקש שיועיל להחכים אותי ב'אמונת חכמים'.

  • @משהמשה כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    אסור לפרסם לרבים. אבל בגדר הלכה ואין מורין כן

    אני כאחד שאמון על 'אמונת חכמים' רוצה להבין אותך, האם לחברת השקעות אסור לפרסם כל השקעה שהיא? איזה איסור זה?
    הרבנים רק הורו למשקיעים אברכים הם מצד עצמם שיזהרו לא ליפול שולל אחרי פרסומים של השקעות מסוכנות, וכמו שהיו דברים מעולם.
    והרבנים מייעצים להתנהג בזה בשכל הישר וכו',
    אבל היכן יש 'פלוגתת הדיינים' בעניין 'הלכה' של 'איסור' למשקיע לפרסם?!
    ובאם 'לפני עיוור' אז מה החילוק בין אברכי משי לעשירים שגם נחפזים ודין פרוטה כדין מאה?
    ובכלל, מה זה שונה מפרסום סטיקר צבעוני ומוגזם ושקרי שיש על חבילת שוקולד או קוקה קולה שזה 'הטעם של החיים' (הבאתי רק דוגמא קטנה וד"ל).

    לכן להבנתי העניין פה הוא הוראת הרבנים בהדרכה לדורנו - כ'עצה' טובה לאברכים שרוצים להשקיע, שידעו את אשר לפניהם, ושיבדקו באם יש להם יכולת להמר את כספם! מה שהרבה פעמים נפלו שולל.

    באם מישהו יש לו הבנה אחרת בנושא, אבקש שיועיל להחכים אותי ב'אמונת חכמים'.

    @חיים-חי זה נכתב כמושג מושאל...

  • @חיים-חי זה נכתב כמושג מושאל...

    @משהמשה
    נחמתני

  • @יושב-בגנים
    למה ?
    לי יש דרך עם 0 סיכונים ועשיתי את זה עם אחיין שלי...
    וב"ה אחד הרוויח הרבה והשני ירוויח בע"ה הרבה.
    לפני שהרב @הקול-השפוי יכתוב שיש כלל שאין דבר כזה בלי סיכונים.
    אבהיר שיש בזה הרבה סיכונים, רק שאני מודע להם מראש ויודע איך לפתור אותם.
    ולכן מבחינתי זה 0 סיכונים או איך שתקראו לזה בכללים שלכם.

    @משהמשה כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה:

    @יושב-בגנים
    למה ?
    לי יש דרך עם 0 סיכונים ועשיתי את זה עם אחיין שלי...
    וב"ה אחד הרוויח הרבה והשני ירוויח בע"ה הרבה.
    לפני שהרב @הקול-השפוי יכתוב שיש כלל שאין דבר כזה בלי סיכונים.
    אבהיר שיש בזה הרבה סיכונים, רק שאני מודע להם מראש ויודע איך לפתור אותם.
    ולכן מבחינתי זה 0 סיכונים או איך שתקראו לזה בכללים שלכם.

    אני חושב שכאן @משהמשה הסביר את כל הדרך שלו
    בגדול איך שזה נראה הוא מסכים שצריך להזהר מסיכונים רק אצלו זה לא נקרא סיכון בגלל שיש לו דרכים לפתור את הבעיות
    החולקים עליו סוברים שדרכים לפתור את הבעיות לא נקראים אין סיכון אלא שיש פתרון אבל הסיכון קיים
    אחרי זה אני חושב שאין בכלל מחלוקת בדברים וכל אלו שמיד עונים נגד יכולים להבין את כוונתו ולהגיב בהתאם
    תנסו להבין את הראש שלו לפני התגובה

נושאים מוצעים


  • 2 הצבעות
    8 פוסטים
    294 צפיות
    רואה את הנולדר
    מי שעדיין לא ניצל את ההפקדות המצב עכשיו הרבה יותר טוב בעברית הירידות המשיכו קצת מזכיר את שנה שעברה שהיה בערב פסח הזדמנות מצויינת להפקיד
  • 1 הצבעות
    31 פוסטים
    508 צפיות
    אבי ר.א
    ואח"כ יש גם פרסומות של קופת העיר...
  • 1 הצבעות
    3 פוסטים
    603 צפיות
    בוטח בה'ב
    @ברמיזא כן זה קורס החינמי
  • 2 הצבעות
    8 פוסטים
    434 צפיות
    ה. שלמהה
    @ברמיזא כתב באחרי מהפכת החיסכון לחתונות בישראל זה הגיע גם לארה"ב, (אולי עושים את זה יותר טוב מכאן): @רואה-את-הנולד זה יותר טוב מכאן כי יש הדרכה עד הסוף באופן נגיש וקל, גם לאיש הפשוט ביותר. כאן בארץ נתקלתי בהדרכה נגישה רק בתשלום לצערי. יש לך אזרחות ארה"ב? לגבי המינימום - זה מועיל מאוד להגדלת ראש.
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    241 צפיות
    מ
    ערכתי לאחרונה מחקר קצר - מהו באמת הכאב השורף שיש לאברך מן השורה בכל הנושא הכלכלי? (למה אני חוקר את זה..? כי אני מחפש לתת בע"ה מענה ופתרון לכאבים שלהם- לא סתם לדבר על איך שהעולם 'לא בסדר'...) אשתף אתכם במה ששמעתי בינתיים, ומה יש לי לומר, ואשמח לקבל עוד משוב בעניין החשוב הזה. אז הנה תיאור קלאסי של משפחת אברך תשפ"ה: יש קצת מחנק תמידי מכל ההוצאות בשוטף, סוג של 'גומרים בנס את החודש', דוחים חלק תשלומים למועד מאוחר יותר... ומבפנים מנקרת לה השאלה הגדולה - עם כל המידע שיש היום בנושא ההשקעות השונות; המקובלויות בחברה שדורשות סכומי עתק לנישואי הילדים, הסיפורים השונים על מגלגלי גמחי"ם מחד, על סיפורי הניסים מאידך, ועל כל אלו שיצאו לדרך והשקיעו בפועל כדי להכין להוצאות העתידיות במשפחה... אז איפה אני עומד? אני בסדר שלא קניתי דירה שניה להשקעה? נורמלי שאני ממשיך ללמוד בכולל ולא מוצא הכנסה פנויה של 2000 ש"ח כדי לפתוח קופת חיסכון ארוכת טווח בשוק ההון..? אז מבלי להיכנס כרגע לנושא ההשקפתי, אני רוצה לתת כאן את ההסתכלות הנכונה לגבי התזמון הנכון להשקעות בבית עם ילדים, כשהחודשי גם דורש את שלו... מבחינת הסדר הבריא, בודאי ראוי לנו קודם כל לראות שיש בבית את הצרכים של היום-יום, אח"כ לתכנן נכון להוצאות שנתיות ובלתי צפויות, ורק לאחר מכן להתעסק בסידור ההוצאות של העתיד; -גדולות ומאיימות ככל שיהיו. לפעמים הנטייה שלנו היא דווקא לעבוד בכיוון ההפוך. ולמה? מכיון שאנחנו מרגישים אתגר כלכלי ביום-יום, ואנחנו קצת זולגים מחוץ למסגרת וכו', אז יש מין פחד כזה של 'מה יהיה כשהדיון לא יהיה סביב אלפיים שקל, ולא עשרים אלף - אלא 200 אלף..?!' אז הבנאדם אומר לעצמו: 'עם החודשי והשנתי אני יכול עוד להמשיך ולסחוב איכשהו - אני כבר מתמקצע בזה... אבל בסכומי עתק--- איך אני מסתכל על זה בכלל..? אז אולי פשוט נעשה הוראת קבע של אלפיים ש"ח, או נקפוץ למים עם איזו דירה להשקעה בדימונה - והשם יעזור... אה, סליחה - השם עוזר!' הבעיה שזה לא עובד ככה... המושג של להכין מראש לנישואי הילדים, הוא שהאדם בוחר להוביל את החיים שלו בתבונה מתוך לקיחת אחריות וחשיבה איך לבוא למאורעות שונות בצורה מחושבת ומתוכננת, בסייעתא דשמיא. אם אני מתנהג בחוסר סדר ביום-יום, קונה 'מה שצריך' (-איך אני אוהב את המילים האלו...) ואח"כ מחפש איך להכניס מהר איזה סכום לחשבון כדי שיהיה כיסוי לאשראי שיורד מחר... -אז זאת אומרת שאני עוד לא מוביל את החיים; אלא עוסק בתגובתיות תמידית וכיבוי שריפות... איך אני מנסה אם כן לקפוץ ישר לעתיד, ולהרגיש טוב עם עצמי שאני ככה 'מכין מראש' לימים יבואו..?? ומבחינה פרקטית גם כן- בואו נחשוב איך נראית התקשורת בבית כשהאשה רוצה לקנות בגדי חורף לילדים או תיק לבית הספר ומחברות, רישום לצהרון וחוגים וכו'; והבעל בחכמתו הרבה משיב ש'לא נראה לי שיש לנו כסף לזה עכשיו...' כשהיא מתפלאת לעומתו 'ואיך יש לנו אלף ש"ח לחיסכון...?' (ומה לעשות שהיא צודקת...) ומצד שני: לפעמים פתיחת הוראת קבע קטנה עבור העתיד, מייצרת תשדיר חיובי בראש שלנו, ש'הנה תראה איזה אחראי אתה..! אתה כבר לוקח אחריות על העתיד של המשפחה! אתה פועל מתוך בחירה כדי לייצר מצב תקין ובריא לתקופת נישואי הילדים..! אז אולי ר' ייד אתה יכול גם לעשות סדר בחודשי, וללמוד איך לחיות מתוך ההכנסות שלכם בכיף ובשמחה..?' ההמלצה שלי: אם אתם ניגשים לחיסכון לפני איזון בחודשי - אז בסכום צנוע בלבד. אתן לכם משל לסיום - חשבתי עליו בשעה האחרונה: נגיד אני שוקל מאה ועשר ק"ג, והגיע זמן לטפל בזה... אז חשבתי על תמריץ גאוני! כבר תקופה ארוכה שאני חולם 'לפנק את עצמי' בחליפה יוקרתית כזאת של 1300 ש"ח.. ככה אני - עוד אוהב בגדים איכותיים כמו השנים בישיבה גדולה... אז אני הולך להיכנס לליבוביץ, ולקנות מידה אחת קטנה יותר ממה שאני צריך... ככה אני אהיה מוכרח להיכנס לתלם - התעמלות יומית וארוחות מסודרות ומזינות. ואז אני אומר לעצמי; 'מה, לא חבל לבזבז את ההזדמנות הנפלאה הזאת..? בוא תבקש מהמוכר שיתן לך חלפיה במידה 48, וככה אתה הולך להרביץ דיאטת רצח - רק מים!!!' נו; איזה מהלך אתם חושבים יביא ביצועים טובים יותר..? (אולי זה משתנה קצת לפי האופי של האדם, אבל להישאר בפורפורציה הנכונה...) קחו המחשה אחרונה לרעיון שאני מנסה להעביר כאן - אני מקבל מיילים בסגנון הזה: 'שלום, אנחנו ראינו באתר של בנקל שאתה מבין בהשקעות. תראה, יש לנו אמנם איזה גירעון של כמה אלפים בחודש כעת, (סגרתי עסק כושל, וגם עזבתי את העבודה כשכירה... פותחים עכשיו עסק חדש של הדרכת כלות...) אז אנחנו לא מוכנים באמת לאיזו הדרכה יקרה עכשיו... רק רצינו לדעת - יש לנו דירה בירושלים שבעצם אפשר להוציא עליה עוד משכנתא של איזה מיליון ש"ח, והגיסות שלי כבר אומרות לי - את משוגעת הילדים שלך כבר בגיל 10, את חייבת לעשות משהו... ואמרתי לעצמי - די, הן צודקות... אז תכל'ס אנחנו מחפשים רעיון איפה הכי כדאי להשקיע סכום כזה, זאת אומרת מה יכניס לנו הכי הרבה; שוק ההון או נדל"ן... ואיך זה בדיוק עובד... למי פונים לייעוץ... כמה אתה לוקח על פגישה חד-פעמית..? אתה יכול גם בזום..?' הבנתם את הנוסחה. אל תעשו את זה! אני עשיתי את זה - נכנסתי לחובות של מעל מיליון ש"ח בתור אברך יום שלם, אני עדיין מתאושש מזה ( הקב"ה ברחמיו עוזר גם לטיפשים לצאת מהבוץ...). אז אני מתחנן שוב - אל תגזימו. אל תקפצו מדרגות. תפעלו נכון. תלמדו איך לסדר את החודשי שנתי בטוב, תכירו את היכולות שלכם, תתייעצו, תתקדמו... וה' ברחמיו יפתח לכם שערי ברכה, שפע, וכל מילי דמיטב! צריכים עזרה? דברו איתי! 0583282028