דילוג לתוכן

טיפים מעשיים להוזלה בהוצאות!! 💸💳

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #5

    מעלה כאן איזה משהו שכתבתי בעבר אולי יהיה תועלת
    עושים סדר (1).pdf

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #6

    כולם מכירים את זה שאומרים למעשנים כמה יכולת לחסוך אם לא הייתם קונים סיגריות אבל ברגע שהם לא קונים הם לא חוסכים את הכסף אלא הוא נבלע בשוטף
    לכן החלטתי שאת ההומאות הקבועות שאני מצליח לחסוך כמו בנק אשראי וכדו' אני עושה להם הו"ק לקרן נפרדת ככה אני יוכל לראות בעינים את הרווח מההתייעלות

  • מעלה כאן איזה משהו שכתבתי בעבר אולי יהיה תועלת
    עושים סדר (1).pdf

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #7

    @מיסטר-ועל כתב בטיפים מעשיים להוזלה בהוצאות!! 💸💳:

    מעלה כאן איזה משהו שכתבתי בעבר אולי יהיה תועלת
    עושים סדר (1).pdf

    יפה מאוד
    בעמלת הבנק כתבת ש-20 דקות בטלפון
    היום אפשר במייל באתר הבנק

  • עוד משהו שטוב לדעת,
    אני באופן אישי די מתנגד לכרטיס אשראי, זה מאפשר כידוע להוצאות מיותרות, ללא הגבלה כמעט, ולמותרות שלא הורגלנו. (ממליץ על כספומט, או כרטיס דיירקט).
    אבל במהלך צמצום ההוצאות שעשיתי, גיליתי נתון שעוררה בי מחשבה.
    את הרפורמה בחשמל - שניתן לנייד לחברה אחרת עם הנחה של 4-7 אחוז, כמעט אצל כולם ניתן לעשות את זה עם אשראי רגיל. כמו"כ קנייה במכירות שכונתיות, מכירות שונות, מתאפשרת לרוב באשראי (ישנם שמאפשרים דיירקט), ומדובר בחיסכון די יפה שמתקרב למאה ש"ח בחודש!
    וכאן הבן שואל: לעשות אשראי או לא?
    אז זהו, שאני לא הולך להמליץ לכולם לעשות את מה שעשיתי, זה עניין אישי לכל אחד האם הוא מסוגל בעצמו (וכן אשתו...) לעשות את זה.
    מה שעשיתי, הזמנתי אשראי, לקחתי את המספרים שלו, ו... הכרטיס מונח במקום שיקשה עלי להגיע אליו.
    מה הרווחתי בזה? יכולת ואפשור להתנייד, לקנות ממכירות מוזלות המאופשרות באשראי בלבד, וכדו'.
    ולצד זאת, הכרטיס לא עלי, קשה להגיע אליו, והבזבוזים ממנו והלאה.
    מאמין שיש בזה עוד צדדים לכאן ולכאן, ועל כאו"א לראות את האמור באופן כללי בלבד, ולהבין את הרעיון הכיצד ניתן לחסוך בהוצאות מיותרות מבלי לעבוד קשה במיוחד.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #8

    @פלוס בדיוק בשביל זה נועד מסגרת אשראי

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #9

    עוד טיפ שעשיתי לחסוך בהוצאות:
    בניית סולארי על הגג שלי!!
    נכון, אני יודע שזה לא מתאים לכל רוכשי הדירות.
    לי, בכל אופן, זה היה כדאי.
    שווה לבדוק את זה אם אתם יכולים לעשות את זה (פנטאוז, קוטג', וילה, וכדו'),
    זה אמנם הוצאה יקרה מעל 50 - 60 אלף ש"ח (תלוי באינספור דברים)
    אבל לטווח של 6-9 שנים זה מתכסה, והחיסכון מובטח חד משמעי!!

    ידוע לי על ביהכ"נ לדרמן שעשו (או שבאמצע לעשות) סולארי על כל גג הבית כנסת שלהם.

  • עוד טיפ שעשיתי לחסוך בהוצאות:
    בניית סולארי על הגג שלי!!
    נכון, אני יודע שזה לא מתאים לכל רוכשי הדירות.
    לי, בכל אופן, זה היה כדאי.
    שווה לבדוק את זה אם אתם יכולים לעשות את זה (פנטאוז, קוטג', וילה, וכדו'),
    זה אמנם הוצאה יקרה מעל 50 - 60 אלף ש"ח (תלוי באינספור דברים)
    אבל לטווח של 6-9 שנים זה מתכסה, והחיסכון מובטח חד משמעי!!

    ידוע לי על ביהכ"נ לדרמן שעשו (או שבאמצע לעשות) סולארי על כל גג הבית כנסת שלהם.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #10

    @פלוס said:

    אבל לטווח של 6-9 שנים זה מתכסה, והחיסכון מובטח חד משמעי!!

    אם אה עושה לבד שנה שנתיים

  • @פלוס said:

    אבל לטווח של 6-9 שנים זה מתכסה, והחיסכון מובטח חד משמעי!!

    אם אה עושה לבד שנה שנתיים

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #11

    @דוד-משה-1

    @דוד-משה-1 said:

    אם אה עושה לבד שנה שנתיים

    אולי תפרט איך בדיוק

  • @דוד-משה-1

    @דוד-משה-1 said:

    אם אה עושה לבד שנה שנתיים

    אולי תפרט איך בדיוק

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #12

    @998877 כתב:

    אולי תפרט איך בדיוק

    מה איך עושים לבד
    קונים ומרכיבים .....

  • @998877 כתב:

    אולי תפרט איך בדיוק

    מה איך עושים לבד
    קונים ומרכיבים .....

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #13

    @דוד-משה-1
    יש לך את המכשירים החדשים של פאנל אנרג'י לבד ?

    @האברך-מירושלים כתב בהכל על חשמל כשר וזול לשבת (מצברים + קולטים):

    הם טוענים שהקולט בגודל של קולטים של דוד שמש ומספק 40-50 קוט"ש ביום
    כל האחרים צריך 50מ"ר בשביל 40-קוט"ש

  • @דוד-משה-1
    יש לך את המכשירים החדשים של פאנל אנרג'י לבד ?

    @האברך-מירושלים כתב בהכל על חשמל כשר וזול לשבת (מצברים + קולטים):

    הם טוענים שהקולט בגודל של קולטים של דוד שמש ומספק 40-50 קוט"ש ביום
    כל האחרים צריך 50מ"ר בשביל 40-קוט"ש

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #14

    @998877 אם העלות שלהם מאוד יקרה אז מסתבר שהיא לא משתלמת (למי שמתקין לבד.....)

נושאים מוצעים


  • 11 הצבעות
    2 פוסטים
    274 צפיות
    איציק התותחא
    השקל שמעבר ל"פתיחת הדלת" בטור הקודם שברנו את האשליה המסוכנת של ה"חודשיים עבודה". עכשיו נגיע ישר לעיקר כי כאן נמצא ההבדל בין מי שרק שורד לבין מי שבאמת בונה חיים כלכליים. אני תמיד אומר ללקוחותי גם העסקיים וגם הפרטיים ברגע שסגרת את פתיחת הדלת של החודש, כל שקל נוסף הוא שלך. נקי. אמיתי. בלי מיסים סמויים של החיים. תיקחו את הדוגמא מהטור הקודם, הכנסה 5,000 ₪, הוצאות מחיה 4,500 ₪. עד 4,500 ₪ אתה עבדת רק כדי לא ליפול. כל השקלים האלה הם עבודה בשביל הבנק, המשכיר, החשמל ועבור יש חסד/אשר עד/רמי לוי. אבל מהשקל ה 4,501 זה השקל הראשון שלך. זה הכסף שיכול להתחיל לבנות לך עתיד. ועכשיו תעבירו את זה לעסק, אתה גאה במחזור של 50,000 ₪ בחודש. אבל אם שכירות, ארנונה, חשמל, משכורות, ספקים, פרסום וכל ההוצאות הקבועות אוכלות 48,000 ₪ =לא הרווחת כלום. עבדת חודש שלם רק כדי שהעסק יישאר פתוח. רק השקלים שמעבר ל 48,000 ₪ הם רווח נקי. רק הם נספרים באמת. השקל הזה, השקל שמעבר לפתיחת הדלת, הוא השקל החשוב, החזק והיקר ביותר בכל חודש. רוב האנשים מתמכרים למספר הגדול, להכנסה הגולמית, למחזור, ל"וואו". המצליחנים האמיתיים מתמקדים אך ורק בשקלים שנותרים אחרי שסגרו את הדלת. הלקח שכדאי לקחת הביתה, תדע בדיוק מהו סף פתיחת הדלת שלך. ואז תשנה את כל השאלות שלך, לא "איך אני מגדיל הכנסה?" אלא "איך אני מגדיל כמה שיותר את השקלים שמעבר לקו הזה?" כי שם ורק שם מתחיל החופש והשקט הנפשי.
  • 11 הצבעות
    3 פוסטים
    363 צפיות
    מ
    @בן-עליה תודה. מחמם את הלב. צודק.. העליתי את זה בתגובות בטור על פורים. אבל זה היה בלי מסר...
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    188 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    235 צפיות
    ה
    שלום לכל חברי הפורום, תודה רבה על התגובות וההיענות הנפלאה למדריך הקודם! אני שמח לראות כמה הנושאים הללו נוגעים לכולנו. בפוסט הקודם דיברנו על הבסיס: תיעוד הוצאות, בניית תקציב ו"קרן חמצן". אלו הם הצעדים שמוציאים אותנו ממעגל "כיבוי השריפות" ומחזירים את השליטה לידיים שלנו. אבל מה עושים כשרוצים להתקדם לשלב הבא? איך לוקחים משפחה ברוכת ילדים, עם אתגרים כלכליים ייחודיים, ומתחילים לבנות צמיחה וביטחון אמיתי לטווח ארוך? הנה 2 מפתחות מתקדמים שיסייעו לכם להפוך משליטה יומיומית לניהול אסטרטגי של עתיד המשפחה. מפתח 1: להפוך את "קרן החמצן" למכשיר צמיחה במאמר הקודם, "קרן החמצן" (חיסכון למקרי חירום) הייתה כרית ביטחון. כעת, כשהיא קיימת (אפילו חלקית), צריך להבטיח שהיא משרתת אותנו ולא "שוכבת ישנה" בחשבון העו"ש: קביעת יעד גודל: היעד המקובל הוא 3 משכורות חודשיות. זה הסכום שיבטיח לכם שקט נפשי לתקופה ארוכה במקרה של שינוי בלתי צפוי. שימוש בכלים נזילים: כסף ש"יושב" סתם בעו"ש מאבד ערך בגלל האינפלציה. ברגע שהגעתם לסכום משמעותי, העבירו אותו לכלים פיננסיים נזילים ובטוחים, כמו קרן כספית (דרך הבנק או בית השקעות). זוהי דרך בטוחה יחסית להשיג תשואה נאה, והכסף נזיל וזמין לכם בתוך ימים בודדים. מפתח 2: להסתכל מעבר לאופק - הפנסיה החרדית הפחד הגדול ביותר של כל משפחה הוא תלות כלכלית בגיל מבוגר. החיסכון לטווח ארוך הוא לא מותרות, אלא מצווה כלכלית להבטיח את עתידכם ואת עתיד ילדיכם. אל תסתפקו ב"ברירת המחדל": גם אם אתם עצמאים או עובדים במשרה חלקית, יש לכם אפשרות לחסוך בקופות גמל להשקעה או להפקיד באופן עצמאי לפנסיה. קחו יועץ פנסיוני אובייקטיבי שיסדר לכם את התיק הקיים ויוודא שאתם מקבלים את הטבות המס המקסימליות המגיעות לכם. חיסכון לחתונות הילדים: "חיסכון חתונה" הוא המטרה הגדולה של הציבור החרדי. הפתרון היעיל ביותר הוא בדרך כלל שימוש בקופת גמל להשקעה – כלי גמיש המאפשר לכם להפקיד סכומים חודשיים קבועים, וליהנות מצבירת רווחים לאורך שנים, כאשר הכסף נזיל בכל עת (בניגוד לקרן פנסיה). לסיכום, המעבר לניהול כלכלי חזק הוא מסע של צעדים קטנים אך עקביים. מהרגע שבו הכלים הבסיסיים מהפוסט הקודם עובדים, התמקדו באסטרטגיה – ניהול ההוצאות הגדולות והבטחת העתיד באמצעות כלים פיננסיים נזילים וארוכי טווח. בהצלחה רבה!
  • 0 הצבעות
    45 פוסטים
    4k צפיות
    א
    @ניסן-עציוני said: מכיר מקרוב פרויקט שמיועד למגזר שלנו, גם למי שמתנותק מהאינטרנט. בשלבי פיתוח מתקדמים. מותר לדעת על איזה פרוייקט מדובר? האם יצא בסוף?