דילוג לתוכן

עדכון מס' נפשות בחברת המים שלכם

כלכלת המשפחה
8 8 894 8
  • כאן נסביר בכמה מילים על מה ולמה זה:
    תעריף המים שאנחנו משלמים מורכב לעיתים משני תעריפים
    שאיננו מודעים אליהם לפעמים:
    עלות של כל מ''ק מים הוא כ-15 ש''ח בתעריף 2 היקר
    לעומתו בתעריף 1 העלות שלו היא כמעט חצי: כ-8 ש''ח
    איך נקבעים התעריפים הללו? עפ''י מה?
    עפ''י מס' הנפשות בכל משפ'
    כל נפש בבית זכאית ל-3.5 מ''ק לחודש בתעריף המופחת
    מעבר לכך נשלם את התעריף הכפול!
    איך חברת המים יודעת כמה נפשות יש בכל בית?
    היא לעיתים נסמכת על רישומי משרד הפנים ולפעמים לא
    ואז היא תתן לנו את המינימום של 3.5 מ''ק בתעריף מופחת כפול 2 נפשות בלבד!
    לצורך דוגמא:
    משפ' עם 5 ילדים שכתוצאה מחוסר שימת לב רשומה בטעות כ-2 נפשות בלבד שצרכה 49 מ''ק לחודשיים תשלם לחב' המים בחשבון הדו-חודשי שלה: 637 ש''ח
    ואם היא תעדכן את מס' הנפשות הנכון היא תשלם רק: 392 ש''ח (פחות 38.5%!)
    חיסכון של כ-1,500 ש''ח מפעולה פשוטה יחסית אחת!
    ע''כ כל מה שעלינו לעשות
    ראשית לפתוח את החשבונית שאנו מקבלים כל חודשיים מחברת המים (במייל או בדואר)
    ולבדוק שם בשליש העליון של החשבון כמה נפשות מעודכן לנו בבית? אם זה נכון, מעולה כעת נעלעל לכיוון מטה יותר ונבדוק האם אנחנו משלמים רק תעריף 1 או גם גולשים לתעריף 2 היקר ואם כן נוכל להסיק את המסקנות שלנו.
    אם גילינו שמעודכן מס' נפשות פחות מהאמת נוכל בפניה פשוטה לחב' המים דרך האתר שלהם או דרך המייל שלהם
    בצירוף ת.ז. +ספח שבו מופיע כמות הילדים הנכון שלנו
    והם יכניסו את זה למערכת מכאן ולהבא
    ישנה אפשרות לבקש זיכוי רטרואקטיבי על חיוב יתר בגין מס' נפשות לא מעודכן אך זה לתקופה של עד שנה בלבד
    מתי כדאי לעדכן?
    בלידת ילד, במעבר דירה, בדירות שותפים, טאבו משותף, דירות מחולקות וכדו'
    בהצלחה רבה לכולנו!

  • כאן נסביר בכמה מילים על מה ולמה זה:
    תעריף המים שאנחנו משלמים מורכב לעיתים משני תעריפים
    שאיננו מודעים אליהם לפעמים:
    עלות של כל מ''ק מים הוא כ-15 ש''ח בתעריף 2 היקר
    לעומתו בתעריף 1 העלות שלו היא כמעט חצי: כ-8 ש''ח
    איך נקבעים התעריפים הללו? עפ''י מה?
    עפ''י מס' הנפשות בכל משפ'
    כל נפש בבית זכאית ל-3.5 מ''ק לחודש בתעריף המופחת
    מעבר לכך נשלם את התעריף הכפול!
    איך חברת המים יודעת כמה נפשות יש בכל בית?
    היא לעיתים נסמכת על רישומי משרד הפנים ולפעמים לא
    ואז היא תתן לנו את המינימום של 3.5 מ''ק בתעריף מופחת כפול 2 נפשות בלבד!
    לצורך דוגמא:
    משפ' עם 5 ילדים שכתוצאה מחוסר שימת לב רשומה בטעות כ-2 נפשות בלבד שצרכה 49 מ''ק לחודשיים תשלם לחב' המים בחשבון הדו-חודשי שלה: 637 ש''ח
    ואם היא תעדכן את מס' הנפשות הנכון היא תשלם רק: 392 ש''ח (פחות 38.5%!)
    חיסכון של כ-1,500 ש''ח מפעולה פשוטה יחסית אחת!
    ע''כ כל מה שעלינו לעשות
    ראשית לפתוח את החשבונית שאנו מקבלים כל חודשיים מחברת המים (במייל או בדואר)
    ולבדוק שם בשליש העליון של החשבון כמה נפשות מעודכן לנו בבית? אם זה נכון, מעולה כעת נעלעל לכיוון מטה יותר ונבדוק האם אנחנו משלמים רק תעריף 1 או גם גולשים לתעריף 2 היקר ואם כן נוכל להסיק את המסקנות שלנו.
    אם גילינו שמעודכן מס' נפשות פחות מהאמת נוכל בפניה פשוטה לחב' המים דרך האתר שלהם או דרך המייל שלהם
    בצירוף ת.ז. +ספח שבו מופיע כמות הילדים הנכון שלנו
    והם יכניסו את זה למערכת מכאן ולהבא
    ישנה אפשרות לבקש זיכוי רטרואקטיבי על חיוב יתר בגין מס' נפשות לא מעודכן אך זה לתקופה של עד שנה בלבד
    מתי כדאי לעדכן?
    בלידת ילד, במעבר דירה, בדירות שותפים, טאבו משותף, דירות מחולקות וכדו'
    בהצלחה רבה לכולנו!

    @אבישי-ויינגולד
    תודה על המידע המפורט!
    מוסיף על דבריך, שמי שמקבל קצבת ילד נכה אמור לקבל הנחה בחשבון המים כמו עוד נפש, זאת אומרת הילד שמקבל קצבת נכות מחושב כ2 נפשות לצורך חשבון המים, בדרך כלל זה מעודכן אוטומטית ע"י ביטוח לאומי אך לא תמיד, ואז יש לשלוח אישור על קצבת ילד נכה לחברת המים כדי לעדכן את ההנחה, אז כדאי לבדוק.

  • הכרתי משפחה שהיה מעודכן להם רק זוג
    הם גרים בדירה כבר שש שנים ויש להם שישה ילדים
    והם קבלו רטרו 1500 ש"ח על שנה
    והפסידו חמש שנים אלפי שקלים
    @אבישי-ויינגולד כל הכבוד!!!

  • מונטיפיורימ מונטיפיורי התייחס לנושא זה ב
  • הדירה שלי מחולקת [גם בארנונה] האם אני יכול להכניס את הדיירים שלי ולקבל עליהם גם הנחה?

  • הדירה שלי מחולקת [גם בארנונה] האם אני יכול להכניס את הדיירים שלי ולקבל עליהם גם הנחה?

    @בוצי-שנק
    בעיקרון השוכרים ממלאים טופס שינוי מחזיק ומבקשים הנחה לבד לפי הקריטריונים שלהם

  • כיצד מעדכנים את מס' הדיירים בדירה?

  • כיצד מעדכנים את מס' הדיירים בדירה?

    @בר-גר
    אם התכוונת לעדכון בחברת מים, אז @אבישי-ויינגולד כתב בעדכון מס' נפשות בחברת המים שלכם:

    אם גילינו שמעודכן מס' נפשות פחות מהאמת נוכל בפניה פשוטה לחב' המים דרך האתר שלהם או דרך המייל שלהם
    בצירוף ת.ז. +ספח שבו מופיע כמות הילדים הנכון שלנו
    והם יכניסו את זה למערכת מכאן ולהבא

  • במי ברק (בני ברק), גם אם הדירה מפוצלת בארנונה, אפשר לקבל עליה הנחה במים,
    כמובן צריך צילום ת.ז. שגרים שם בבניין.

    ואני יודע שיש הרבה בעלי דירות מפוצלות או טאבו משותף וכדו', שלא מעדכנים ומפסידים הרבה כסף.
    יש לי חבר בכולל שגר בטאבו משותף כבר שבע שנים, והוא אמר שהשותף שלו עושה את כל החשבונות, ומעולם לא ביקש ממנו לעדכן נפשות.

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    91 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • 3 הצבעות
    11 פוסטים
    500 צפיות
    Y
    רק מקווה שהמעסיק שלי לא יפסיק להפקיד לי בגלל החוק
  • זיכוי ברב קו בעקבות המלחמה

    הועבר כלכלת המשפחה חיסכון
    2
    2 הצבעות
    2 פוסטים
    151 צפיות
    טריידרט
    @משהמשה גם בעמדות טעינה דרך נדרים-פלוס מופיעה המודעה והאפשרות לקבל זיכוי.
  • 1 הצבעות
    21 פוסטים
    846 צפיות
    מ
    אם עדיין לא סגרתם על נופש, והמחירים באזורים המבוקשים יקרים לכם, ואתם מוכנים ללכת לאזורים לא חרדיים. כדאי לחפש דירות נופש בערי החוף מנהריה בצפון ועד אשקלון בדרום. כמו שהוסבר בפוסט על אירבין B ובפוסט איך לחפש באירבין B יש דירות יפות מאוד עם נוף לים קרובות לחוף נפרד ובמחירים שפויים יותר ממה שמקובל בציבור שלנו. חשוב לבדוק שלא מדובר בעיר מידי חילונית - כי בערי חוף בחלקם הפריצות ברחוב גרועה יותר מהמקובל וממש אי אפשר להסתובב. למרות שלא מדובר באיזור חרדי: בתי כנסת - יש של ספרדים עמך בית ישראל עם מניינים פעילים ברוב הערים. כותבים במפות גוגל למשל: בתי כנסת נהריה, ובכל הביקורות על בית הכנסת בדרך כלל אפשר לראות אם הוא פעיל וכמה מניינים יש בו חוף נפרד - צריך לבדוק בכל עיר תחבורה: לרוב ערי החוף אפשר להגיע עם רכבת. חנויות עם הכשרים - אם יש קהילה חרדית בסביבה אתם מסודרים, ואם לא יש ברוב המקומות אושר עד או רמי לוי - בשרים וכו' תביאו מהבית. וכן סירים ח"פ או שתביאו מהבית. אם אין חנות אפשר להסתדר עם רוב המוצרים עם הכשרים ולעשר ירקות - בשרים ופירות צריך להביא. אטרקציות יש תמיד ליד הים ואפשר לחפש גם במפות גוגל.
  • לפני שמתחילים 'לשמוע הצעות'...

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    3 הצבעות
    1 פוסטים
    238 צפיות
    מ
    פנתה אלי משפחה שהילדה הגדולה בת 17 - והשאלה מה עושים... אז קודם כל, יפה שהם שואלים עכשיו ולא אחרי שכבר סגרו שידוך והתחייבו לסכומי עתק שאינם ברשותם..! מה שאני אוהב לעשות במקרים כאלו, זה דבר ראשון - להוציא אותם מהפוקוס. מה זאת אומרת? כל מה שהם חושבים כרגע, זה איך מתחילים להשיג המון כסף..? הרי אנחנו כבר שומעים את השדכנית איך שהיא אומרת שיש לבחור כבר כמה הצעות שנותנים 500+ לדירה, ואם אתם רוצים בחור מוצלח אז כדאי ש... כידוע, כל ההבדל בין האנשים שמצליחים בחיים (בכלכלה, בלימוד התורה, בריאות הגוף וכו') ובין אלו שלא... שורש הדבר תלוי בהאם הם בוחרים להיות יוזמים מובילים ומתכננים של חייהם, או שמעדיפים 'לזרום' ולתת לדברים לקרות לבד עד שנאלץ להגיב אליהם... אז בואו נאמר שאנחנו נמצאים כרגע 3 שנים לפני החתונה של הבת. יש כאן שלושה נושאים: א. דאגה לילדה שלנו (ולחתן שלה העתידי בע"ה) שיהיו להם חיים שלווים בהקמת בית של תורה, ולהקל במעט את המצב הכלכלי - שלא יעיק עליהם חלילה. בנקודה הזאת, פשוט וברור שעוד מאתיים אלף לדירה לא יהיה מה שיציל אותם..! עיקר ההשתדלות לכאורה צריכה להיות בכך שנבדוק איזו הכשרה \ עבודה נוכל לסדר לבת שלנו כדי שתהיה להם האפשרות להכנסה חודשית מספקת בס"ד. כמו"כ החינוך שנעניק לה לחיות עם חשבון ולהוציא רק מה שנכנס (או שנשלח את הזו"צ למאמן כלכלי שיתן להם הקדמה לחיי כלכלת הבית), הוא יהיה המתנה הגדולה ביותר עבור הבית שלהם - הרבה מעבר לסכום כסף מכובד לדירה... ב. למנוע לחץ מההורים כשמגיעות ההוצאות הגדולות. ג. מה לומר לשדכן \ למחותנים. בנושא הזה, הנקודות החשובות ביותר הן התכנון והאסרטיביות. לפני שמתחילים לשמוע הצעות, כדאי לנו לבדוק עם עצמנו מה הם המשאבים העומדים לרשותנו. אולי הם מורכבים מחסכונות, עזרה מההורים קצת, הלוואות מקרן פנסיה, זכות ליחידה בגמ"ח, גיוס כספים בחו"ל, הכשרה לגלגול גמחי"ם וכו'... לא חשוב כעת איזו אסטרטגיה יש למשפחה, העיקר לבדוק מהי היכולת שלנו באמת. כדאי להכין מראש את הרשימה של כל ההוצאות שישנם סביב החתונה החל מהאירוסין עד אחרי השבת שבע-ברכות. יש לנו 120 אלף ש"ח - הנה כל הרשימה של ההוצאות השונות, בואו נחליט כמה מוציאים על ביגוד, על מתנות, כמה על פרחים וכסא כלה, צלם ב-4000 ש"ח או ב-10,000? כמה ישאר אח"כ לריהוט - חדש או יד 2? מומלץ להתייעץ עם האנשים הנכונים, דהיינו - אותם אלו שחיים ברמת חיים וערכים דומים לשלנו, למצוא את האנשים המחושבים והמסודרים - ולשאול אותם מה מקובל, מה עושים, ואיך משיגים את הצרכים תוך כדי חסכון בעלויות. בשלב הבירורים כדאי לחקור קצת על המשפחה המוצעת - מהי הרמה שלהם? לשאול את המחותנים איפה הם חתנו בעבר? מה הרמה של שבת שבע-ברכות? האם קנו דירות לילדים? בירושלים או בצפון? האם הם עמדו בהתחייבויות שלהם? וכו'... (לא תמיד מורידים על זה שידוך, אבל לפעמים יש בזה קצת רמזים מלמעלה...) והכי חשוב להגיע לכל שיחה עם 'הכללים שלנו'. דהיינו, לקבוע מתוך היכולות שלנו והערכים שלנו - איך אנחנו נוהגים בכל קטגוריה: 'אצלנו נהוג שלא לוקחים מנות יותר מ-69 ש"ח' 'לנו חשוב שיהיה ריהוט חדש לזוג הצעיר ולכן הצלם והתזמורת לא יעלה על מחיר כך וכך'... כמובן שיהיו קצת חילוקי דעות בין הצדדים - וזה בסדר! כדאי להתפשר ולבוא לקראתם בדברים הזולים יותר, ולעמוד על שלנו בסעיפים שיגרמו לנו לחרוג מהתקציב באופן משמעותי. גם בנוגע לנושא הדיור, כדאי להיות ברורים עם עצמנו כמה אנחנו באמת יכולים להתחייב ולתת, ולא לפחד שאנחנו 'מאבדים כאן שידוך' כאשר הנתונים של המציאות נקבעים ע"י הבורא יתברך. אם יש לנו תכנון מעשי איך להביא סכום מסוים - כדאי להדגיש זאת לשדכן, כיון שפעמים רבות אנשים מבטיחים וקצת קשה לקיים... אז אם אנחנו אומרים שאמנם יש לנו קצת פחות להציע לעומת האחרים, אבל הכסף נמצא מוכן למסירה - יתכן מאוד שזו תהיה סיבה להקדים אותנו על פני ההבטחות של השאר... שירבו שמחות בלב שמח!