דילוג לתוכן

מה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?

כלכלת המשפחה
30 10 1.3k 10
  • מה זה הדבר הזה,
    ואיך אני יכול לדעת מה המצב בכל זמן נתון? (כלומר אילו העדכון היה מחר האם היה עולה או יורד)
    @י.-ויסבקר?

  • מה זה הדבר הזה,
    ואיך אני יכול לדעת מה המצב בכל זמן נתון? (כלומר אילו העדכון היה מחר האם היה עולה או יורד)
    @י.-ויסבקר?

    @הקול-השפוי כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    מה זה הדבר הזה,
    ואיך אני יכול לדעת מה המצב בכל זמן נתון? (כלומר אילו העדכון היה מחר האם היה עולה או יורד)
    @י.-ויסבקר?

    העוגן הוא ריבית האג"ח הממשלתיות עד לפדיון למשך התקופה.
    כלומר אג"ח שנתיים וחצי זה תשואות של אג"ח שפוקעות בעוד שנתיים וחצי.

  • מה זה הדבר הזה,
    ואיך אני יכול לדעת מה המצב בכל זמן נתון? (כלומר אילו העדכון היה מחר האם היה עולה או יורד)
    @י.-ויסבקר?

    @הקול-השפוי
    אז בקצרה:
    עוגן אגרות חוב ממשלתיות המכונה עוגן אג"ח הוא התשואות שיש מהאגרות חוב של המדינה הנסחרות בשווקי האג"ח.
    על העוגן אג"ח יושבים מסלולי המשתנות במשכנתאות, כל ריבית שאנחנו משלמים בפועל במסלול משתנה בנויה מהעוגן הזה של האג"ח + מרווח קטן מעל העוגן וזוהי הריבית שאותה אנו משלמים במסלולי המשתנות.
    לדוגמא מי שלקח לפני שבוע בבנק טפחות משכנתא במסלול משתנה לא צמודה ל-5 שנים [מל"צ 5] בריבית של 4.9% אז הריבית הזו היתה בנויה מעוגן של 4.23% + מרווח של 0.67%.
    ומי שלוקח היום עם אותו מרווח [0.67] יקבל ריבית 4.57% כיון שב-11 לחודש העוגן בטפחות ירד ל-3.9%.
    ישנם עוגנים שונים לפי מס' השנים [1,2,2.5,3,5,7,10].
    וכן העוגנים שונים במסלולים צמודי מדד ולא צמודים.
    העוגנים משתנים ברוב הבנקים פעם בחודש, ובטפחות ופאגי פעמיים בחודש.
    העוגנים מתפרסמים באתרי הבנקים השונים.
    בהצלחה

  • @הקול-השפוי
    אז בקצרה:
    עוגן אגרות חוב ממשלתיות המכונה עוגן אג"ח הוא התשואות שיש מהאגרות חוב של המדינה הנסחרות בשווקי האג"ח.
    על העוגן אג"ח יושבים מסלולי המשתנות במשכנתאות, כל ריבית שאנחנו משלמים בפועל במסלול משתנה בנויה מהעוגן הזה של האג"ח + מרווח קטן מעל העוגן וזוהי הריבית שאותה אנו משלמים במסלולי המשתנות.
    לדוגמא מי שלקח לפני שבוע בבנק טפחות משכנתא במסלול משתנה לא צמודה ל-5 שנים [מל"צ 5] בריבית של 4.9% אז הריבית הזו היתה בנויה מעוגן של 4.23% + מרווח של 0.67%.
    ומי שלוקח היום עם אותו מרווח [0.67] יקבל ריבית 4.57% כיון שב-11 לחודש העוגן בטפחות ירד ל-3.9%.
    ישנם עוגנים שונים לפי מס' השנים [1,2,2.5,3,5,7,10].
    וכן העוגנים שונים במסלולים צמודי מדד ולא צמודים.
    העוגנים משתנים ברוב הבנקים פעם בחודש, ובטפחות ופאגי פעמיים בחודש.
    העוגנים מתפרסמים באתרי הבנקים השונים.
    בהצלחה

    @י.-ויסבקר כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    @הקול-השפוי
    אז בקצרה:
    עוגן אגרות חוב ממשלתיות המכונה עוגן אג"ח הוא התשואות שיש מהאגרות חוב של המדינה הנסחרות בשווקי האג"ח.
    על העוגן אג"ח יושבים מסלולי המשתנות במשכנתאות, כל ריבית שאנחנו משלמים בפועל במסלול משתנה בנויה מהעוגן הזה של האג"ח + מרווח קטן מעל העוגן וזוהי הריבית שאותה אנו משלמים במסלולי המשתנות.
    לדוגמא מי שלקח לפני שבוע בבנק טפחות משכנתא במסלול משתנה לא צמודה ל-5 שנים [מל"צ 5] בריבית של 4.9% אז הריבית הזו היתה בנויה מעוגן של 4.23% + מרווח של 0.67%.
    ומי שלוקח היום עם אותו מרווח [0.67] יקבל ריבית 4.57% כיון שב-11 לחודש העוגן בטפחות ירד ל-3.9%.
    ישנם עוגנים שונים לפי מס' השנים [1,2,2.5,3,5,7,10].
    וכן העוגנים שונים במסלולים צמודי מדד ולא צמודים.
    העוגנים משתנים ברוב הבנקים פעם בחודש, ובטפחות ופאגי פעמיים בחודש.
    העוגנים מתפרסמים באתרי הבנקים השונים.
    בהצלחה

    אתה יודע לומר מה העוגן היום בלאומי?
    וממה זה מושפע בכללי, זה מקביל לריבית בנק ישראל?

  • @הקול-השפוי
    אז בקצרה:
    עוגן אגרות חוב ממשלתיות המכונה עוגן אג"ח הוא התשואות שיש מהאגרות חוב של המדינה הנסחרות בשווקי האג"ח.
    על העוגן אג"ח יושבים מסלולי המשתנות במשכנתאות, כל ריבית שאנחנו משלמים בפועל במסלול משתנה בנויה מהעוגן הזה של האג"ח + מרווח קטן מעל העוגן וזוהי הריבית שאותה אנו משלמים במסלולי המשתנות.
    לדוגמא מי שלקח לפני שבוע בבנק טפחות משכנתא במסלול משתנה לא צמודה ל-5 שנים [מל"צ 5] בריבית של 4.9% אז הריבית הזו היתה בנויה מעוגן של 4.23% + מרווח של 0.67%.
    ומי שלוקח היום עם אותו מרווח [0.67] יקבל ריבית 4.57% כיון שב-11 לחודש העוגן בטפחות ירד ל-3.9%.
    ישנם עוגנים שונים לפי מס' השנים [1,2,2.5,3,5,7,10].
    וכן העוגנים שונים במסלולים צמודי מדד ולא צמודים.
    העוגנים משתנים ברוב הבנקים פעם בחודש, ובטפחות ופאגי פעמיים בחודש.
    העוגנים מתפרסמים באתרי הבנקים השונים.
    בהצלחה

    @י.-ויסבקר

    האם ומתי ירד העוגן במסלול מל"צ אצל בנק דיסקונט ?

  • @י.-ויסבקר כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    @הקול-השפוי
    אז בקצרה:
    עוגן אגרות חוב ממשלתיות המכונה עוגן אג"ח הוא התשואות שיש מהאגרות חוב של המדינה הנסחרות בשווקי האג"ח.
    על העוגן אג"ח יושבים מסלולי המשתנות במשכנתאות, כל ריבית שאנחנו משלמים בפועל במסלול משתנה בנויה מהעוגן הזה של האג"ח + מרווח קטן מעל העוגן וזוהי הריבית שאותה אנו משלמים במסלולי המשתנות.
    לדוגמא מי שלקח לפני שבוע בבנק טפחות משכנתא במסלול משתנה לא צמודה ל-5 שנים [מל"צ 5] בריבית של 4.9% אז הריבית הזו היתה בנויה מעוגן של 4.23% + מרווח של 0.67%.
    ומי שלוקח היום עם אותו מרווח [0.67] יקבל ריבית 4.57% כיון שב-11 לחודש העוגן בטפחות ירד ל-3.9%.
    ישנם עוגנים שונים לפי מס' השנים [1,2,2.5,3,5,7,10].
    וכן העוגנים שונים במסלולים צמודי מדד ולא צמודים.
    העוגנים משתנים ברוב הבנקים פעם בחודש, ובטפחות ופאגי פעמיים בחודש.
    העוגנים מתפרסמים באתרי הבנקים השונים.
    בהצלחה

    אתה יודע לומר מה העוגן היום בלאומי?
    וממה זה מושפע בכללי, זה מקביל לריבית בנק ישראל?

    @הקול-השפוי
    העוגנים היום הם בין 4.21 ל-4.28 (במשתנים עד 5 שנים).
    זה מושפע מעלויות האג"ח הנסחרות בבורסה.
    זה לא מקביל לריבית בנק ישראל, אך כן יש לזה השפעה אחד על השני בעקיפין.

  • @י.-ויסבקר כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    @הקול-השפוי
    אז בקצרה:
    עוגן אגרות חוב ממשלתיות המכונה עוגן אג"ח הוא התשואות שיש מהאגרות חוב של המדינה הנסחרות בשווקי האג"ח.
    על העוגן אג"ח יושבים מסלולי המשתנות במשכנתאות, כל ריבית שאנחנו משלמים בפועל במסלול משתנה בנויה מהעוגן הזה של האג"ח + מרווח קטן מעל העוגן וזוהי הריבית שאותה אנו משלמים במסלולי המשתנות.
    לדוגמא מי שלקח לפני שבוע בבנק טפחות משכנתא במסלול משתנה לא צמודה ל-5 שנים [מל"צ 5] בריבית של 4.9% אז הריבית הזו היתה בנויה מעוגן של 4.23% + מרווח של 0.67%.
    ומי שלוקח היום עם אותו מרווח [0.67] יקבל ריבית 4.57% כיון שב-11 לחודש העוגן בטפחות ירד ל-3.9%.
    ישנם עוגנים שונים לפי מס' השנים [1,2,2.5,3,5,7,10].
    וכן העוגנים שונים במסלולים צמודי מדד ולא צמודים.
    העוגנים משתנים ברוב הבנקים פעם בחודש, ובטפחות ופאגי פעמיים בחודש.
    העוגנים מתפרסמים באתרי הבנקים השונים.
    בהצלחה

    אתה יודע לומר מה העוגן היום בלאומי?
    וממה זה מושפע בכללי, זה מקביל לריבית בנק ישראל?

    @הקול-השפוי
    כיום העוגן בלאומי במל"צ ל-5 שנים הוא 4.28%, לשאר השנים זה כמה עשיריות האחוז פחות או יותר.
    ככל הנראה בעדכון הקרוב זה יירד משמעותית.
    זה לא מושפע מריבית ב"י, אלא כמו שכתבתי לעיל זה משתנה לפי תשואות אגרות החוב הממשלתיות אשר נסחרות בבורסה לניירות ערך.

  • @י.-ויסבקר

    האם ומתי ירד העוגן במסלול מל"צ אצל בנק דיסקונט ?

    @טריידר
    בתחילת החודש הלועזי הקרוב.
    וכן, לכאורה יירד משמעותית.

  • המשמעות היא רק למי שחותם לאחר הירידה או גם לבעלי משכנתא קיימת?
    והאם בדיוק בשביל זה קיים המושג ''מיחזור''?

  • המשמעות היא רק למי שחותם לאחר הירידה או גם לבעלי משכנתא קיימת?
    והאם בדיוק בשביל זה קיים המושג ''מיחזור''?

    @שמואל
    המשמעות העיקרית היא למי שכעת בשלבי ביצוע שכדאי לו להמתין קצת.
    מיחזור זה דבר שתמיד שווה לבדוק כי תמיד חלים שינויים.
    אם יש לך חלק ממש גדול במל"צ כדאי שתבדוק כדאיות מיחזור.

    המעוניינים לבדיקת כדאיות מיחזור [ללא עלות וללא התחייבות] יוכלו לשלוח אליי דו"ח יתרות משכנתא
    למייל r0556779071@gmail.com

  • @טריידר
    בתחילת החודש הלועזי הקרוב.
    וכן, לכאורה יירד משמעותית.

    @י.-ויסבקר כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    @טריידר
    בתחילת החודש הלועזי הקרוב.
    וכן, לכאורה יירד משמעותית.

    אשמח אם תעדכן,
    אני לקחתי לפני כשנתיים לפי עוגן של 3.92
    לכמה אפשר לחלום שזה ירד?

  • @י.-ויסבקר כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    @טריידר
    בתחילת החודש הלועזי הקרוב.
    וכן, לכאורה יירד משמעותית.

    אשמח אם תעדכן,
    אני לקחתי לפני כשנתיים לפי עוגן של 3.92
    לכמה אפשר לחלום שזה ירד?

    @הקול-השפוי
    אני לא בטוח שזה יירד מתחת ל-3.9%
    פשוט כרגע מל"צ 2 עומד על 4.21%
    וגם אם יהיה ירידה כמו בטפחות של 0.3% בערך זה לא יירד אל מתחת ה-3.9%.
    מה שכן הרווחת, שזה לא יקפוץ לך משמעותי אלא יישאר פחות או יותר אותו דבר.

  • @הקול-השפוי
    אני לא בטוח שזה יירד מתחת ל-3.9%
    פשוט כרגע מל"צ 2 עומד על 4.21%
    וגם אם יהיה ירידה כמו בטפחות של 0.3% בערך זה לא יירד אל מתחת ה-3.9%.
    מה שכן הרווחת, שזה לא יקפוץ לך משמעותי אלא יישאר פחות או יותר אותו דבר.

    @י.-ויסבקר כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    @הקול-השפוי
    אני לא בטוח שזה יירד מתחת ל-3.9%
    פשוט כרגע מל"צ 2 עומד על 4.21%
    וגם אם יהיה ירידה כמו בטפחות של 0.3% בערך זה לא יירד אל מתחת ה-3.9%.
    מה שכן הרווחת, שזה לא יקפוץ לך משמעותי אלא יישאר פחות או יותר אותו דבר.

    זה התעניינות גרידא
    העוגן שלי הוא לעוד קרוב לשלוש שנים,
    עניין אותי לדעת עד כמה זה יכול לרדת.
    ריבית יכולה להגיע לאזור ה-0 השאלה היא מה עם זה.

  • @י.-ויסבקר כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    @הקול-השפוי
    אני לא בטוח שזה יירד מתחת ל-3.9%
    פשוט כרגע מל"צ 2 עומד על 4.21%
    וגם אם יהיה ירידה כמו בטפחות של 0.3% בערך זה לא יירד אל מתחת ה-3.9%.
    מה שכן הרווחת, שזה לא יקפוץ לך משמעותי אלא יישאר פחות או יותר אותו דבר.

    זה התעניינות גרידא
    העוגן שלי הוא לעוד קרוב לשלוש שנים,
    עניין אותי לדעת עד כמה זה יכול לרדת.
    ריבית יכולה להגיע לאזור ה-0 השאלה היא מה עם זה.

    @הקול-השפוי אהה
    ואני חשבתי שאתה מדבר על מל"צ של שנתיים...

  • @י.-ויסבקר כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    @הקול-השפוי
    אני לא בטוח שזה יירד מתחת ל-3.9%
    פשוט כרגע מל"צ 2 עומד על 4.21%
    וגם אם יהיה ירידה כמו בטפחות של 0.3% בערך זה לא יירד אל מתחת ה-3.9%.
    מה שכן הרווחת, שזה לא יקפוץ לך משמעותי אלא יישאר פחות או יותר אותו דבר.

    זה התעניינות גרידא
    העוגן שלי הוא לעוד קרוב לשלוש שנים,
    עניין אותי לדעת עד כמה זה יכול לרדת.
    ריבית יכולה להגיע לאזור ה-0 השאלה היא מה עם זה.

    @הקול-השפוי כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    עניין אותי לדעת עד כמה זה יכול לרדת.

    אם המגמה תימשך ברור שזה יירד גם אל מתחת ל-3.9%

  • @הקול-השפוי כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    עניין אותי לדעת עד כמה זה יכול לרדת.

    אם המגמה תימשך ברור שזה יירד גם אל מתחת ל-3.9%

    @י.-ויסבקר
    היו תקופות שהעוגנים של המל"צ גם היו 0.3, ובמ"צ העוגנים היו במינוס.
    אבל בתקופות האלו התוספת לעוגן הייתה גבוהה משמעותית ממה שאפשר להשיג היום.

  • המשמעות היא רק למי שחותם לאחר הירידה או גם לבעלי משכנתא קיימת?
    והאם בדיוק בשביל זה קיים המושג ''מיחזור''?

    @שמואל כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    המשמעות היא רק למי שחותם לאחר הירידה

    המשמעות היא למי שמושך את הכסף לאחר הירידה.

  • במשכנתא שלי
    במ"צ כל 5(משתנה ב11/26) כתוב H+3.40 מתואמת 1.5 אחוז
    איך זה יכול להיות זה פחות מה3.40+ ??
    ובמל"צ כל 5 (משתנה ב11/26) F2.49 (מתואמת 3.23)
    מה זה אומר?
    והאם בגלל שהמרווח שלי גבוה זה סיבה למחזר היום או בזמן השינוי כי כרגע זה נמוך במל"צ סה"כ 3.23

  • במשכנתא שלי
    במ"צ כל 5(משתנה ב11/26) כתוב H+3.40 מתואמת 1.5 אחוז
    איך זה יכול להיות זה פחות מה3.40+ ??
    ובמל"צ כל 5 (משתנה ב11/26) F2.49 (מתואמת 3.23)
    מה זה אומר?
    והאם בגלל שהמרווח שלי גבוה זה סיבה למחזר היום או בזמן השינוי כי כרגע זה נמוך במל"צ סה"כ 3.23

    @קטנטנציק
    בזמן לקיחת המשכנתא העוגן אצלך היה במינוס ולכן יחד עם המרווח הגעת ל-1.5%
    וכן, בגלל שהמרווח גבוה זה סיבה למחזר, אך לא קריטי למחזר עד תחנת השינוי כי עד אז תוכל להמשיך ליהנות עם ריביות נמוכות.

  • @קטנטנציק
    בזמן לקיחת המשכנתא העוגן אצלך היה במינוס ולכן יחד עם המרווח הגעת ל-1.5%
    וכן, בגלל שהמרווח גבוה זה סיבה למחזר, אך לא קריטי למחזר עד תחנת השינוי כי עד אז תוכל להמשיך ליהנות עם ריביות נמוכות.

    @משכנתאות-בקצב-שלך
    אז למה כתוב H+3.40?
    מה זה הפלוס אם העוגן במינוס
    ומה זה F2.49?

נושאים מוצעים


  • כשרות בקרנות כספיות

    תורני כשרות בהשקעות קרן כספית כשרה אגח
    12
    1 הצבעות
    12 פוסטים
    429 צפיות
    מרים-הורביץ נכסיםמ
    הנה הספר של הרב אירום: [image: 1779030394890-%D7%9E%D7%A1%D7%97%D7%A8_%D7%9B%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94___%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9D-resized.jpg]
  • 0 הצבעות
    16 פוסטים
    549 צפיות
    אבי ר.א
    @שמיל-שמיל אני חושב שעדין ההבדל ברור.
  • "מתכננים היום את החגים של מחר"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    4 הצבעות
    1 פוסטים
    181 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    "חגים, חשבון בנק וחלומות – כך תחגגו בלי לקרוס כלכלית!" טורו של המאמן הכלכלי החגים בפתח, והשולחן כבר מתמלא ברשימות קניות: בשר, דגים, יין, בגדים לילדים, מתנות לחמות, סידור מחדש של הסלון – והכיס? הוא הולך ומתרוקן במהירות של טיל היפרסוני. משפחה ברוכת ילדים, בואו נודה על האמת, היא כמו סטארט-אפ – המון חזון, השקעה אינסופית, והכנסות שתמיד נראות קצת קטנות מדי. אז איך מתמודדים? איך לא נותנים להוצאות הבלתי צפויות של החגים להכניס את החשבון למצב של "ה’ ירחם"? הנה חמישה כלים פרקטיים שיצילו לכם את התקציב – וישאירו לכם גם קצת אוויר לנשימה. "תקציב חג" – קדוש כמו תפילת נעילה רגע לפני שאתם יוצאים לקניות כאילו אין מחר – עוצרים! שבו עם דף ועט (או גוגל שיטס אם אתם הייטקיסטים בתחפושת) וכתבו מה באמת צריך. אל תשכחו להכניס סעיף להפתעות, כי הפתעות תמיד יהיו. הכלל שלי: תקציב החג הוא מה שיש – לא מה שאתם מקווים שיהיה. קונים חכם – כי יש חיים אחרי החג לא כל מה שנוצץ – זהב. כן, גם לא הסטייק אנטרקוט שצד לכם את העין. חפשו מבצעים מראש, קנו בסיטונאות, וכשהקצב שואל "לחתוך דק או עבה?" – תגידו לו "לחתוך בזול". בגדים? אפשר לחפש עודפים, חנויות מוזלות, ולזכור שהילדים לא חייבים להתלבש כמו בפרסומת של אופנת פריז. תכנית "חיסכון לחג" – לא רק לבנקים אחד הטריקים היותר חכמים הוא להתחיל להפריש סכום קטן כל חודש, כל השנה, לטובת החגים. שיטה פשוטה: קחו קופסה בבית, או פתחו קופת חיסכון נפרדת, ושימו בה סכום קטן כל חודש. וזה גם יכול להיות סתם איזה חיסכון שישכב בבנק, ועל הדרך גם תרוויחו קצת ריביות. וכשתגיעו לחג – תגלו שההוצאות נראות הרבה פחות מפחידות. "להקפיא" – לא רק חשבון הבנק המקפיא הוא החבר הכי טוב שלכם. קונים מראש, מקפיאים, ומורידים לחצים כלכליים של הרגע האחרון. אם תתחילו חודש לפני החג לקנות מוצרי יסוד, כל שבוע קצת, תגלו שהחג הגיע – והכסף נשאר בכיס. לא מתפתים – אין חובה לקנות הכל תתפלאו, אבל לא כל מה שנמכר בחג – הוא חובה הלכתית. יש ממתקים זולים ואיכותיים, יש בגדים שכבר יש בארון, ויש הבדל בין "צריך" לבין "מתחשק". החוכמה היא לדעת להבדיל. תרגול בשטח: "בניית התקציב עם הילדים בבית" תשבו בבית עם הילדים: הגדירו סכום, ותנו להם לבחור איך לחלק אותו בין קניות הביגוד השונות. תתפלאו לגלות כמה הם יכולים להיות יצירתיים – וכמה אתם יכולים לחסוך מהדמיון שלהם! סיכום: חגיגה עם ראש כלכלי לא צריך להיכנס למינוס כדי להרגיש שמחת חג. מי שמנהל נכון, מתכנן מראש, חושב חכם – חוגג כמו שצריך וגם ישן טוב בלילה. אז לפני שאתם שולפים את האשראי – תשאלו את עצמכם: האם זה משמח את המשפחה או רק את חברת האשראי? חג שמח, ושיהיה רק בשפע – כלכלי ורוחני!
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    145 צפיות
    אלחנן זליקוביץ'א
    אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'. כשאני שומע את זה בא לי לצרוח: למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים? אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני? לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ: אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע. תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו. אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין: למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו? אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש." הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים: זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות... מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב. משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר. יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית. זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר: כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה! ומה למעשה? אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר? תזכרו תמיד: דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב". בסייע"ד.
  • "הדרך הקלה לקניה חכמה"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    3
    6 הצבעות
    3 פוסטים
    314 צפיות
    שמחהש
    @נחמן-רוזנבלום כתב ב"הדרך הקלה לקניה חכמה": השוואת מחירים: השוו מחירים בין מוצרים שונים ובין סופרמרקטים שונים כדי למצוא את המחיר הטוב ביותר. אכן חשוב מאוד להשוות מחירים אולם צריך להיזהר מלרוץ על כל מוצר לסופר אחר כל כניסה שלנו לסופר עלול לגרום לנו לקנות משהו שלא היינו צריכים מה שכן חשוב זה לא להיקבע על סופר מסוים ולא לפקוח עינים ולראות אם יש מקומות יותר זולים