דילוג לתוכן

מי המפסידים האמיתיים של החלטת הנגיד להשאיר את הריבית על כנה

כלכלת המשפחה
4 4 272 3
  • אתמול הודיע נגיד בנק ישראל שהריבית נשארת על מתכונתה, ולא הוריד אותה כפי שציפו רבים מענף הנדל"ן במשק יחד עם רבבות אלפי ישראל הנאנקים מידי חודש לשלם את המשכנתא שנמדדת על פי הוראת הוד מעלת הנגיד.

    ההחלטה הזו גררה אחריה גל גדול של תגובות, שניסו להבין האם הנגיד בחר לחכות תקופה ארוכה עד להורדת המחירים, או שזה אסטרטגיה בנויה מראש, יועצי המשכנתאות שיגרו הסברים ארוכים לנמענים שלהם ברשימות הדיוור, העיתונים התמלאו בכותרות והחיים נמשכו כסדרם.

    אבל בשקט בשקט, במשרדי בנק לאומי מן הסתם פוטר אתמול קופרייטר נועז שלקח הימור גדול מידי על חשבון הבנק, כן זה מינורי עבורם, הם שמרויחים סכומי עתק מידי שנה יוכלו להתמודד עם ההוצאה הלא צפויה הזו גם בלי התרומות שלכם, אבל עדיין זו היתה הוצאה אחת גדולה מידי, המבצע האחרון של בנק לאומי הכריז על הורדת הריבית ללקוחות הבנק, מעבר למחיר שהגדיר הנגיד, הגימיק שנשען על התקוה שהנגיד יוריד מחירים בסבב הקרוב, נתן לבנק את התדמית הזולה בלי להיות זול באמת.

    החגיגה הזו התנהלה כשהבנק סביר להניח גורר אליו לקוחות אלא שאתמול התברר שהתוכניות השתבשו והבנק יאלץ לשלם מכספו את עלויות הגימיק הפרסומי שהוא יצא אליו ולספוג את ההנחה הזו על חשבונו.

  • כתבתי כבר בזמנו שההטבה היא לא כ"כ גדולה
    זה לא הפסד כ"כ גדול לבנק כמו שזה נראה
    וכפי שאתה בעצמך @ניסן-עציוני כתבת

  • לבנק לאומי אין באמת את הבעיה להוריד את הפריים,
    כיון שהוא הבנק הגדול ויש לו הרבה כסף מהעו"ש וכדו'
    כך שהוא עצמו לא משלם את ריבית בנק ישראל,
    ולכן המרווח שלו כאן הוא גבוה מאוד.

  • תמיד חשבתי שהבנק עצמו מרוויח שהפריים גבוה
    וסה"כ הבנק לאומי החליט להרוויח קצת פחות
    לפי מה שאתה אומר @ניסן-עציוני זה נראה שטעיתי במשהו.

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    70 צפיות
    chavy7032C
    בגלל סיבה מיוחדת… משהו גדול עומד להגיע באשכול הזה הלמד מה זה ריביות? ממה זה בנוי ? איך משלמים בפועל את הריביות? אז אני מתחיל נושא חדש — ועושה סדר בדברים שכולם משלמים עליהם הרבה כסף, אבל לא תמיד מבינים עד הסוף. אז מה זה בעצם ריבית? ריבית היא עלות האשראי — כלומר, המחיר שאתה משלם על זה שהבנק נותן לך כסף. אבל כדי להבין את זה באמת — צריך להסתכל על זה בצורה עמוקה יותר: כשאתה לוקח כסף מהבנק, זה לא “כסף חינם”. אתה בעצם משתמש בכסף שלא שייך לך — והבנק מאפשר לך להחזיק אותו לאורך זמן. כל יום שהכסף הזה אצלך: אתה ממשיך להשתמש בו — ועל השימוש הזה יש עלות. אפשר לחשוב על זה כמו סוג של “שכירות על כסף”: אתה לא קונה את הכסף אתה רק מחזיק ומשתמש בו ועל כל יום כזה אתה משלם הבנק, מבחינתו, נתן לך משאב — כסף — והריבית היא התשלום שהוא מקבל על זה שהמשאב הזה נמצא אצלך ולא אצלו. וזה בדיוק הנקודה שרוב האנשים מפספסים: הריבית לא “מחכה לסוף החודש” ולא באמת “מתחלקת לחודשים” בצורה קבועה. היא נוצרת כל הזמן — כל יום שאתה עדיין חייב כסף, אתה משלם עליו עוד קצת. כלומר: כל יום שאתה מחזיק את הכסף — יש לזה מחיר כל יום שעובר — מצטברת עוד עלות קטנה וכל עוד החוב קיים — העלות ממשיכה להיבנות וכשאתה מתחיל להחזיר: אתה מחזיק פחות כסף של הבנק ולכן גם “שכר הדירה” שאתה משלם עליו קטן בסוף, ריבית היא לא רק מספר או אחוז — היא ביטוי לזמן. כמה זמן הכסף של הבנק נמצא אצלך — וכמה אתה משלם על כל יום כזה. וזו בדיוק המשמעות האמיתית של “עלות האשראי” — המחיר של להחזיק כסף שלא שייך לך, לאורך זמן. בקרוב הולך להיות בשורות .... יהיה מעניין....
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    229 צפיות
    מתעניין 1מ
    גם בירושלים
  • 2 הצבעות
    8 פוסטים
    520 צפיות
    פשוט יהודיפ
    @אבינדב-הכהן כתב בהאם Waze "מעדיף" את כביש 6? תחושות על דיווחים חסרים/מאוחרים בפקקים: בפרט בזמן הזה שיש שיפוצים בכביש 6 של הוספת נתיב, הפקקים נהיו הזויים, חבר אמר לי שאם כביש 6 היו לוקחים לפי שעות, הוא היה צריך להוציא משכנתא בסוף חודש... אני לקוח כבד של כביש 6 ומאד מרוצה, זה מאד תלוי מתי ולאיזה כיוון נוסעים, כי בשעות הבוקר הפקקים הם מהצפון למרכז ובשעות הצהריים מהמרכז לצפון, ובצד השני כמעט תמיד פתוח ורגוע (אני בעיקר מדבר בין נחשונים לעירון)
  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    388 צפיות
    ביזנייעסב
    @דוד-גולדברג אם אינני טועה ביטוח רגיל לא מכסה מפני נזקי מלחמה מה גם שהתוספת הזו ביחס לביטוח תכולה רגיל היא זולה משמעותית
  • "מתכננים היום את החגים של מחר"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    4 הצבעות
    1 פוסטים
    181 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    "חגים, חשבון בנק וחלומות – כך תחגגו בלי לקרוס כלכלית!" טורו של המאמן הכלכלי החגים בפתח, והשולחן כבר מתמלא ברשימות קניות: בשר, דגים, יין, בגדים לילדים, מתנות לחמות, סידור מחדש של הסלון – והכיס? הוא הולך ומתרוקן במהירות של טיל היפרסוני. משפחה ברוכת ילדים, בואו נודה על האמת, היא כמו סטארט-אפ – המון חזון, השקעה אינסופית, והכנסות שתמיד נראות קצת קטנות מדי. אז איך מתמודדים? איך לא נותנים להוצאות הבלתי צפויות של החגים להכניס את החשבון למצב של "ה’ ירחם"? הנה חמישה כלים פרקטיים שיצילו לכם את התקציב – וישאירו לכם גם קצת אוויר לנשימה. "תקציב חג" – קדוש כמו תפילת נעילה רגע לפני שאתם יוצאים לקניות כאילו אין מחר – עוצרים! שבו עם דף ועט (או גוגל שיטס אם אתם הייטקיסטים בתחפושת) וכתבו מה באמת צריך. אל תשכחו להכניס סעיף להפתעות, כי הפתעות תמיד יהיו. הכלל שלי: תקציב החג הוא מה שיש – לא מה שאתם מקווים שיהיה. קונים חכם – כי יש חיים אחרי החג לא כל מה שנוצץ – זהב. כן, גם לא הסטייק אנטרקוט שצד לכם את העין. חפשו מבצעים מראש, קנו בסיטונאות, וכשהקצב שואל "לחתוך דק או עבה?" – תגידו לו "לחתוך בזול". בגדים? אפשר לחפש עודפים, חנויות מוזלות, ולזכור שהילדים לא חייבים להתלבש כמו בפרסומת של אופנת פריז. תכנית "חיסכון לחג" – לא רק לבנקים אחד הטריקים היותר חכמים הוא להתחיל להפריש סכום קטן כל חודש, כל השנה, לטובת החגים. שיטה פשוטה: קחו קופסה בבית, או פתחו קופת חיסכון נפרדת, ושימו בה סכום קטן כל חודש. וזה גם יכול להיות סתם איזה חיסכון שישכב בבנק, ועל הדרך גם תרוויחו קצת ריביות. וכשתגיעו לחג – תגלו שההוצאות נראות הרבה פחות מפחידות. "להקפיא" – לא רק חשבון הבנק המקפיא הוא החבר הכי טוב שלכם. קונים מראש, מקפיאים, ומורידים לחצים כלכליים של הרגע האחרון. אם תתחילו חודש לפני החג לקנות מוצרי יסוד, כל שבוע קצת, תגלו שהחג הגיע – והכסף נשאר בכיס. לא מתפתים – אין חובה לקנות הכל תתפלאו, אבל לא כל מה שנמכר בחג – הוא חובה הלכתית. יש ממתקים זולים ואיכותיים, יש בגדים שכבר יש בארון, ויש הבדל בין "צריך" לבין "מתחשק". החוכמה היא לדעת להבדיל. תרגול בשטח: "בניית התקציב עם הילדים בבית" תשבו בבית עם הילדים: הגדירו סכום, ותנו להם לבחור איך לחלק אותו בין קניות הביגוד השונות. תתפלאו לגלות כמה הם יכולים להיות יצירתיים – וכמה אתם יכולים לחסוך מהדמיון שלהם! סיכום: חגיגה עם ראש כלכלי לא צריך להיכנס למינוס כדי להרגיש שמחת חג. מי שמנהל נכון, מתכנן מראש, חושב חכם – חוגג כמו שצריך וגם ישן טוב בלילה. אז לפני שאתם שולפים את האשראי – תשאלו את עצמכם: האם זה משמח את המשפחה או רק את חברת האשראי? חג שמח, ושיהיה רק בשפע – כלכלי ורוחני!